הוא נמרח ונמרח ואני מתוסכלת מתוסכלת מהמצב.
אני כבר בת 28 וזה ממש גורם לי למועקה כבדה .. מרגישה שלא מצליחה לצאת מהמעגל הזה ,לסיים את התואר ולמצוא עבודה נורמלית . בקושי יש לי זמן לעצמי אז איך יהיה לי זמן ללמוד ? כל זמן פנוי מהילדים אני מרגישה שאני חייבת לנוח / לאפס את הבית / זמן עם בעלי,/ חברות .. בקיצור קצת לחיות . יש למישהי טיפים איך עושים את זה ולא מתייאשים ? אגב, אני לא בנאדם שאוהב ללמוד גם בלי קשר כך שהעומס בחיים לא מוסיף לעניין.


