כל אחד וגיל ההבשלה שלו.

יש בחורים שמוכנים בגיל 20 לחתונה ויש כאלה שגם בגיל מאוחר יכולים להיות בני זוג כלילי המעלות.

כל אחד והקצב שלו, המטען שלו והחכמה שלו.

חוץ מזה, שאולי עד שהתחתן זה היה בגלל שביררו עליו אצל ה"דורשים אותו לגנאי"

לא סביר שהוא התחתן בגיל 20 ורק בגיל 500 הביא ילדים

רש"י כותב:

בן חמש מאות שנה - אמר רבי יודן (ב"ר כו , ב): מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנה וזה לחמש מאות? אמר הקדוש ברוך הוא: אם רשעים הם , יאבדו במבול ורע לצדיק זה; ואם צדיקים הם , אטריח עליו לעשות תיבות הרבה? כבש את מעיינו , ולא הוליד עד חמש מאות שנה

משמע שהקב"ה מנע ממנו ילדים עד גיל 500

אפשרות אחרת כמובן היא ששלשת בניו המפורסמים נולדו כשהיה בגיל 500 אבל היו עוד אחרים שלא חשובים כי הושמדו במבול

שהוא (נח) כבש את מעיינו עד גיל 500 

וזה גם הסיבה שהשם מכנה אותו כצדיק 

וזה מחזק את הטענה שהוא היה הרווק המבוגר ביותר איי פעם 

כנראה היה גם מהמייסדים של לנ"ו

אבל הניסוח של רש"י הוא שזה הקב"ה

אפשר לפרש שהכוונה שהקב"ה גזר עליו שלא יצליח להתחתן (קצת מוזר)

או שלא יוליד ילדים (יותר סביר)

וזה מה שאת אמורה לחשוב באמת. ובטח לא לקבל טענות לא סבירות מהסוג הזה. תשירי את זה במנגינה הידועה לעצמך ותתחזקי להמשיך ולהצליח.

מניח שלא. אי לכך, מדובר בעוד אמירה בעלמא. יש בנים טובים וביישנים שלא יוצאים לשידוכים מפאתם ביישנותם, יש בנים טובים שמחליטים קודם כל לרכוש מקצוע ואז לחפש את המיועדת וכן הלאה.

העולם מחולק ל"אנשים טובים יותר" ול"אנשים טובים פחות" ולא שמתי לב?

נראה לי שהעולם מחולק יותר ע"פ אנשים שנותנים ציונים לאנשים אחרים, ואנשים שמסתכלים מעבר ממה שנמצא בתבניות המקובלות.

אולי למשל תגיד תהילים לכבוד אלול

ותגלה את "היטיבה ה' לטובים"

להתכחש לזה שיש אנשים טובים יותר ופחות זה לא מאד חכם

לא שללתי את ההבחנה בין צדיק לרשע. בין מעשה טוב למעשה רע.

שללתי התייחסות לאנשים בתור תבנית. 

תבנית שהוצעה פה "רווק מבוגר = פחות טוב".

ובכללי עצם זה שיש אנשים טובים זה לא בגלל נתון כזה או אחר שקיים בהם אלא זה לגבי הבחירות שלהם בחיים.

לא רק רשעים וצדיקים, יש גם נעימים ובלתי נעימים

ולפעמים זה "טובים ב..." ופשוט מקצרים

יש אנשים שטוב יותר להיות בזוגיות איתם מאשר אחרים... ולא, זה לא רק התאמה. יש תכונות שהן חד משמעית שליליות ויש חיוביות. לאף אחד לא מתאים להתחתן עם מישהו נקמן טיפש ומכוער יותר מאשר עם נדיב חכם ויפה

אך זה לא הופך את האדם עצמו ל'טוב' יותר. וכן להיפך - אדם שרע לו בתחום מסויים זה לא הופך אותו לרע בעצמו.

בנאדם שהוא נקמן או נדיב - זה עניין שתלוי בבחירה האישית שלו. בעבודת המידות האישית שהוא עשה במשך השנים.

בנאדם שהוא טיפש או מכוער - הוא לא 'פחות טוב' בעצמו. זה תחום אחד מתוך הרבה. 

להיפך - זה מה שהקב"ה נתן לו וכנראה שיש לו טוב אחר.

יש אנשים שמטבעם יש להם תכונות מסוימות טובות, ואחרים שמטבעם יש להם תכונות אחרות.

או בהשפעת אירועים שאירעו להם או אנשים שהשפיעו עליהם.

והשאלה היא לא מי "טוב בעצמו" ומי לא.

השאלה מי טוב לעניין נישואין.

אז כן, חכם עדיף על טיפש, וטיפש עדיף על חכם להרע, ואדם עם מראה נעים עדיף על אדם עם ריח לא נעים...

הטהרנות והנסיון לדייק ולהתנסח בצורה כביכול נקיה, מסרבלת את הדיון.

לפעמים הדיון הוא בדיוק על זה ואז שייך להכנס לפרטים.

אבל בדרך כלל לא.

שיח שיפוטי שמדרג אנשים ומחלק להם ציונים הוא שיח שאיננו ראוי ערכית.

אז חשוב להדגיש שמדובר באדם שאיננו ראוי לנישואין.

בגלל שיח כזה אנשים טובים מרגישים חסרי ערך וחסרי בטחון על לא עוול בכפם.

אף אחד לא שאל שאלה.

הבסיס לאמירה שהוצגה בתחילת השרשור מכילה דעות קדומות.

לא אמרתי שלחכם אין עדיפות מצד החכמה שלו.

אמרתי שהוא לא פחות טוב.

הטוב של האדם נובע מהבחירה שלו.

אפשר להסתכל על זה כאילו אני מתקטנן ומתפלסף יותר מדי

אבל אני מאמין בכל ליבי ששיח נכון או לא נכון הוא משמעותי.

עצם השימוש במילים הוא משמעותי וחוסר שימת לב יכול ליצור נזק 

ולהיפך, שימת לב בשימוש מדוייק במילים יכולה להועיל.

בדיוק כמו שאם אדם יחמיא לאשתו "הבגדים שבחרת הם בעלי התאמת צבעים וסימטריה בעלי הרמוניה כזאת שהם נעימים לעין האנושית, לפי הערכתי הסובייקטיבית ובהתאם לטעם הנרכש שלי" היא לא תהיה מרוצה, ואם הוא יגיד "השמלה שלך יפה" היא כן תהיה מרוצה

צריך לקבל את זה שיש בחור שמוגדר לצורך הענין כ"בחור טוב" עבור בחורה מסוימת, והשאלה היא האם הוא נתפס כשהוא צעיר או לא.

ויש הבדל מאוד גדול בין שיח קליל לשיח רציני.

בלי שנצטרך כל פעם לנסח משפט נקי לפי כל ההגדרות התיאולוגיות האפשריות

אתה לא חייב לזרום, אבל אם אני אומר לך שאני מדבר על השורש של השיח זה מה שאני מדבר עליו

"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה"

(רמב"ם הלכות תשובה)

"המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק אפ' אם הוא רשע גמור מקודשת"

(קידושין מט)

הרי ברור שלא כל אדם בוחר אם להיות חכם או סכל, נכון?

לאדם יש יכולת לבחור אם לנהוג בחכמה ולהרבות חכמה או להיפך

אבל זה לא החלטה של רגע, והגיוני שאדם בן 25 עדיין לא סיים את בניית האישיות שלו

שיח שמדרג ונותן ציונים לאנשים (כפי השיח שנמצא בסאבטקסט של האמירה שהוצגה בפתיחת השרשור) הוא שיח פסול וסותר את המקורות הללו.

ואני חוזר ומדגיש את העניין שכן - צריך לדבר מדוייק. זה משפיע על השיח.

השאלה היא עם מי כדאי להתחתן, לא מי צדיק

המקורות שאתה אומר אומרים שכל אדם יכול להיות טוב בדין שמים. רוב הנשים בעולם לא היו רוצות להתחתן לא עם משה רבינו ולא עם בלעם

היא אמירה שיפוטית ומגעילה.

אפשר לומר אמירה אחרת בצורה עדינה וראויה יותר

שתעביר מסר נכון 

התייחסת לאמירה "כל הבחורים שלא התחתנו בצעירותם זה בגלל שהם דפוקים"

וזה יישאר שיפוטי ומגעיל גם אם תתרגם את זה לניסוח אחר

לעומת זאת האמירה שכל הבחורים הטובים נתפסים מניחה את קיומם של בחורים טובים ורק אומרת מה קורה להם.

אמירה שנועדה לומר שמי שלא מתחיל בזמן לצאת מקבל את ה'בררה'

ובכל מקרה, השאלה לא היתה איך להתייחס לבחורים שלא נעים להתחתן איתם, אלא האם הם היחידים שנשארים.

ואתה העברת נושא לשאלה האם לקרוא לזה "טובים" ו"לא טובים" במקום "נעים להתחתן איתם" ו"עדיף לחפש מישהו אחר". וזה הפריע לי, כי בסופו של דבר ההגדרה "טוב" היא לא לגבי "טוב בעצמו ובמהותו" אלא "טוב בהקשר שעליו אנחנו מדברים", ואתה סתם מזדעק על הניסוח במקום להתייחס לגופו של עניין

אנשים בוגרים נשאר רווקים ולדעתי מצדיק רגישות מיוחדת בשיח על זה

יa שמדברים על רווקים ורווקות כאילו אין מחר.

תרגיעו, יש אנשים נפלאים שמתמודדים בהתמודדות לא פשוטה וממש אין צורך באמירות כאלו.

להיפך - אנשים כאלו הם גיבורים ממש וראויים להערכה מיוחדת

אני לא הרגשתי ששופטים אותי באמירה הזאת.

זאת אמירה מאד הגיונית, שהבחורים הטובים "נחטפים" ראשונים, וזה גם קורה במובן מסוים - יש את אלה שכל מה שהם צריכים זה מישהי שתרצה להתחתן איתם, ויש המון שרוצות להתחתן איתם, והם מתחתנים מהר וסבבה. ויש את אלה שצריכים גם זמן או מה שלא יהיה, ואז הם צריכים מישהי שתגיע בעיתוי הנכון.

מה שיקל עלי את ההתמודדות זה שיתחתנו איתי, לא שיסבירו לי שאני בסדר. כי אני לא בסדר.

לקחת בן אדם שסובל ולהסביר לו שזה לא במקרה, שהקב"ה גזר עליו ככה - מי שזה מנחם אותו יופי, אבל מותר גם להגיד לו משהו אחר.

ושוב, הבחירה שלך לפרש את האמירה הזאת ככה היא בחירה שלך וזה ממש לא כיוון הכרחי.

היו לך המון תגובות אפשריות

"זה בכלל לא נכון"

"יש כאלה אבל זה לא כולם"

"הם לא יותר טובים"

במקום זה נכנסת לדיון פילוסופי מי טוב ומי רע. אתה חושב שאם יסבירו לי שבמהותי הפנימית אני טוב כמו כל אחד אחר זה יקל עלי לרגע את הסבל של הרווקות? האמירה הזאת היא פחות שיפוטית ופחות מעצבנת? היא לא, היא יותר גרועה. כי היא מכניסה אותי לדיון אינסופי על הבחירות שלנו בחיים ועל משמעות החיים. תגיד "לא, זה לא נכון" ותן להמשיך לחיות בשקט, במקום לתפוס את הרווקים כמוסד צדקה שאתה צריך להושיע בשימוש במונחים נכונים.

ואם לבנאדם אחר ההערכה העצמית שלו זה נושא רגיש? (פגשתי לא מעט כאלו) אתה יכול לקבל את זה? אולי יש כאלה שזה כן מקפיץ אותם ואולי זה כן עוזר להם?

האמירה שלי לא באה לנחם אותך ולכן היא לא יותר גרועה כי לא נאמרה ביחס אליך. לא באתי להסביר שום דבר.

ומעבר לזה שיח מתנשא הוא לא טוב גם אם אין מי שנפגע ממנו

אם מישהו טען "לא התחתנת כי משהו אצלך דפוק" (וכן, מישהו אמר לי את זה) אז הטענה שאני יכול להיות צדיק כמשה רבינו לא באמת עוזרת. ואם זה הדבר הכי טוב שאתה יכול לומר להגנתי, אז כנראה באמת משהו אצלי דפוק

צדיק כמשה נאמר כבהקשר מסויים שדומה לעניין אך לא זהה

אבל אתה לא הכחשת, לא אמרת את המשפט המאד פשוט "יש גם בחורים טובים שלא התחתנו"

אלא טענת שאין דבר כזה "בחור טוב"

וכבר הגבתי על הדברים שאתה טוען

אסביר את כוונתי - לקראת נישואין וזוגיות

חייבים לדבר בצורה מדוייקת - לקראת נישואין וזוגיות

ואכן, רוב נשות ישראל (בעיקר הבאות מאירופה, ועוד יותר בעיקר - ממזרחה) לא כיסו ראשן.

כולל נשותיהם של גדולים רבים, מהיושבים ראשונה במלכות (עוד לפני השואה, אצל גדולים שהיו כמה וכמה ליגות מעל ר' משה)

אכן ב"ה שאכשר דרא. 

לא כאן, זה ודאי..

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).