בס״ד
אמר שעשה משהו שכמעט 100% לא התאפשר שהוא עשה. זה ממש ביאס אותי ועצבן אותי וראיתי שאני מתקשה להחליק את זה הלאה. פניתי לבעלי והוא חשב שבמקרה הספציפי הכי כדאי, אסטרטגית, זה להתעלם. אבל אני המשכתי לחוש עצבנות...
בסוף, כעבור עוד כמה דק׳, פניתי לילד ואמרתי לו שאם יש משהו שאני ממש אוהבת בקשר בינינו זה האמון ההדדי ב״ה. שהוא סומך עלי שאני מדברת איתו אמת. ושאני יכולה לסמוך עליו שהוא אומר לי את האמת. ושזה אחד הדברים הכי יקרים שקיים בקשרים האנושיים. האמון הזה.
אז הוא ניסה להגיד קצת ״אבל באמת עשיתי X” ואני עניתי לו שספציפית אני לא מצליחה להאמין לו. (בדרך כלל אני הכי נמנעת מלהיד משפטים כאלה!!! כי תמיד יש איזשהו ספק שזה כן אמיתי למרות שזה לא נראה לנו. אבל הפעם איכשהו זה מה שיצא לי. אולי מרוב זה שהרגשתי לא שקטה ועצבנית...)
אחרי כמה דק׳ הוא בא אלי עם דמעות בעיניים ואמר לי שאכן צדקתי. מיד חיבקתי אותו ואמרתי לו שזה ממש אמיץ שהוא בא אלי ככה להגיד לי את זה. הוא היה ממש מסכן. אמרתי לו שאמון, זה לא איזשהו משהו שאו קיים או לא קיים. זה משהו שנבנה, שכבה אחרי שכבה. אז גם אם אחת ל שכבה מסויימת נפגמת, זה משהו שאפשר להמשיך לבנות!! ממש כמו שקרה עכשיו כשהוא ניגש אלי בכזה אומץ.
וסיפרתי לו שאבא הציע לי דווקא להחליק את הסיפור. ושאולי זה היה הדבר הכי נכון לעשות, מבחינה מסויימת. ושאני ניגשתי אליו הפעם לא כמעשה חינוכי. אלא כי הפריע לי שהקשר שלנו כרגע לא נקי. כמו צינור שכרגע קצת נסתם. ושהקשר בינינו כזה יקר לי, וכ״כ טוב לי כשהצינור בינינו נקי, שזה מה שהוביל אותי לדבר איתו.
סיימתי עם זה שעכשיו קרה בינינו משהו ממש חשוב, ושנלמד שיעור שהוא אחד מההכי חשובים בעולם. כשסיימנו את השיחה, הילד ב״ה היה רגוע ובטוב.
אני לאו דווקא ממליצה על שיחה כזאת ממש. יותר מזה, אני הייתי נותנת דיס-המלצה די גדולה לגבי המשפט ״אני לא מאמינה״. זה יצא לי מאיזשהו מקום פחות חזק באותו יום.
אבל אני כן מאד מחוברת לנושא של האמון, כמו שכתבו.
ודווקא ממקום של כל מה שאמון מביא לקשר!!!
ממקום של כמה טוב ונעים כשיש אמון!!!
כמה הדבר הזה יקר לנו!!!
כמה כיף כשהצינור נקי והכל זורם טוב מאחד לשני!!!
זה משהו שאני משתדלת להגיד להם ביום יום.
הילד חוזר עם כל העודף מהמכולת? ״איזה כיף שאני יכולה לסמוך עליך ושיש לי בך אמון!״.
אני שואלת ״מי שפך את זה על הרצפה?״ וילד ניגש ואומר שזהו ששפך? ״וואו, תודה שאמרת. זה ממש מחזק לי את האמון שלי בך! מעריכה מאד. עכשיו לך לייבש את זה״.
חוץ מזה, באופן כללי יש את הסיפור ״זאב זאב״. אבל יש בזה משהו מפחיד. משהו מאיים קצת. לא רק בגלל הזאב. אלא גם בגלל מה שזה משדר. שאמון יכול לההרס סופית. שאין דרך לתקן. אני חושבת שאפשר לספר את הסיפור פעם-פעמיים להמחשה. הוא כן ממחיש את הדברים בסופו של דבר. אבל אני מרגישה שכדאי שעיקר המסר יהיה סביב כל מה ש*מרוויחים* כשיש אמון, כל מה ש*מקבלים* מזה. ❤️
בהצלחה!!!!