מי מכן "מחפפת" כמוני☺ ואם יש לכן טיפיםאם_שמחה_הללויה
יש לי תכונת אופי שאני מחפפת,
יש בה יתרונות, אני מאוד זריזה בנקיון, בבישולים, יש לי אומץ לעשות דברים כי אני לא מחכה לתוצאה מושלמת והעיקר שעושה ומעיזה..הבנתן בערך למה אני מתכוונת?
דווקא בבישולים נגיד זה ממש סבבה וזורם, אבל בנקיון זה קצת מפריע לי , כי בא לי תוצאות יותר טובות. ובעוד דברים כמו עהודות יד דאני עושה ויוצרת. אני יודעת שזה גם בגלל הילדים, אניי רוצה לעשות הכל מהר מהר.
בקיצור הבנתן? יש מה לעשות עם זה או שזה מולד?😆
איך ללמוד לעדות אולי פחות דברים, אבל בצורה יסודית יותר?(בעיקר השאלה לאלה שחפיפניקיות כמוני ועבדט על זה)
בעלי דווקא מאוד יסודי , בד"כ הוא נמנע מלהעיר לי.. אבל עדיין.
וואי אני מה זה מזדהה!!חדשה ישנה
אבל חושבת שיש בזה ככ הרבה יתרונות, אז אני סולחת לעצמי
זה גורם לי להיות יותר קלילה, פחות דוחה משימות, יותר מתקתקת, פחות לוקחת ריגשי כל דבר אחא יודעת להחליק....

ובכלל פעם הייתי בהרבה יותר יסודית בהכל, גם ביצירות שהייתי עושה מידי פעם, גם בניקיון... אבל מאז הילדים אין לי את הסבלנות להשקיע בפרטים הקטנים וזה לפעמים מתסכל אותי , כאילו, הייתי כל כך מוכשרת ואין לי את זה עכשיו. אבל בטוחה שזה יחזור לי כשהילדים יגדלו בע''ה.
ואו תודה על התגובה!אם_שמחה_הללויה
חיזקת אותי! כיף שיש מי שמזדהה איתי
אתם זוג מושלםרינת 23
אם את תבשלי והוא ינקה הכל יהיה 100%!
😆😆😆אם_שמחה_הללויה
נראה אין לי בעיה גם שימשיך להיות יסודי בעבודה ונשלם לעוזרת🤣
אני מזדהה לגמרימטילדה
ואין לי פתרון קסם חחח

בקורונה בסגרים רציתי שיהיה לי משהו לעשות, שלא אשרוף את הזמן על המחשב/פלאפון
אחותי רוקמת, סורגת, מה לא?
אמרתי יאללה, ננסה..
חחח לא הלך, צריך לזה כל כך הרבה דיוק וסבלנות וזה פשוט לא בשבילי. התייאשתי מהר
בטוח זה מפצה בתכונות אופי אחרותאם_שמחה_הללויה
כמו ספונטניות, קלילות, זריזות, יצירתיות..
פשוט להנות מזה😅~מרמלדה
מקווה שזה לא מעצבן שאני אומרת🙊
נראה לי זו ממש ברכה, בתור מישהי עם האופי ההפוך, שלוקח לה נצח לעשות כל דבר ודוחה דברים בלי סוף בגלל זה..
^^ בדיוק מה שבאתי לכתוב🙈בתנועה מתמדת
וואי ממשאביולאחרונה
גן אני הפוכה
אני גם מזדהה!בוקר אור
האמת שעדיין לא מצאתי פתרון. הרבה פעמים בעלי מנקה אחריי או שוטף כלים. אבל בישולים זה עליי בדכ
לא קל יותר שינקה מלכתחילה😁אם_שמחה_הללויה
בדרך כלל זה באמת מה שקורהבוקר אור
אבל אם מידי מבולגן, אז אני עושה עזרה ראשונה ואם בעיניו זה לא מוצא חן אז הוא ינקה..
כל הכבוד לך שאת לוקחת בקלותאם_שמחה_הללויה
לפעמים אם אני טורחת לעשות משהו ובעלי חוזר אחרי אני כועסת שבכלל טרחתי😏
זה עבודה ממש שאני עושה עם עצמי כל הזמןבוקר אור
בהתחלה הייתי יותר נעלבת מזה ולוקחת אישי
בול כמוני!דיליה
כולל הבעל.
חחח...
למדתי להינות מזה ברוב הזמן.
אבל בהחלט מתסכל לפעמים חוסר שלמות.
אגב כשאני רואה פרפקיוניסטים רציניים. אני אפילו אומרת תודה רבה! ומבינה איזו מתנה ענקית זה
השורה האחרונה- ממש ככה!!! החיים הרבה יותר פשוטים כך!חדשה ישנה
ישבזה משהו😊אם_שמחה_הללויה
וואי בול אני!!!פשיטא
ובעלי גם ההיפך שלי..
כשהוא שוטף כלים- כל כלי מקבל יחס אישי למשך הרבה זמן ויוצא מבריק ממש. (כשאני שוטפת יוצא ממש נקי, אבל לא מבריק ממש
מזדהה עם הלהנות מזה
ואיי הכוסות לגמרייי!!!אם_שמחה_הללויה
אני תוהה לעצמי אולי אם הייתי שוטפת פעם בשבוע כמוהו ולא עשר פעמים ביום, זה גם היה מקבל יחס אישי🤣🤣🤣
וזה משפחתי אצלם, גם הגיסות שלי וגם חמותי כולם כאלה יסודיים ובחמותי בכלל יש שילוב מיוחד בין זריזות ליסודיות, גם אם יש ים עבודה מצליחה לעשות הכל יסודי שתהיה בריאה, זה בא לה בקלות כזה
בול. גם חמותי ככה😅פשיטא
יש מצב את גיסתי?דיליה
בוללללל...
חחח
בדיוק העוזרת מסיימת עכשיואמא יקרה לי*

ואמרתי לבעלי שהייתי מוכנה שתגור כאן!

התקציב מאפשר רק פעם בחודש אבל זה פשוט כיף!

עושה לי טוב בנפש כל היסודיות הזו שאני לא מגיעה אליה בחיים...

כמה כבר אפשר להספיק ביום שישי, עם משרה מלאה ו7 ילדים.

 

חחח ממש!!אם_שמחה_הללויה
גם לנו פעם ב יוצא להזמין וזה פשוט הרגשה כיפית להכנס לבית כמו לבית מלון. לא שזה שורד יותר מלילה😏
ולי תמיד אחרי יש מחשבות "למה לא ביקשתי שתעשה גם את זה?!"😅
איזה כיף לך תהני מזהיוקי
אני להיפך לא מסוגלת לחפף בדברים האלו ובגלל זה לוקח לי שעות לעשות דברים או שאני פשוט לא עושה🤦🏽‍♀️
בעלי ההפך תקתקן אבל מחפף בעיני זה הרבה יותר יעיל
הווו אני מלכת החפיף!!חלונות
ככל שעובר הזמן אני רואה איך זה משפיע על כללללל התחומים בחיים!
ספציפית לניקיון - אני אוהבת לנקות. אז מנקה הרבה ולא יסודי. מה שיוצר בסוף רמת נקיון סבירה+

אין לי זמן עכשיו להרחיב. אבל זו מתנה עצומה! ככה אני רואה את זה...

אולי אכתוב במוצ"אש
יש משהו במה שכתבת בקשר לנקיוןאם_שמחה_הללויה
יש מקומות בבית שבהם אני מעבירה ויש כל פעם בחפיף )נגיד כיור/ אסלה/ שיש. ובגלל התדירות זה באמת נשאר נקי כל הזמן, מאשר אם הייתי עושה את זה פעם בשבוע יסודי🤔
אני זריזה מתקתקת סיריםמצפה להריון.
ונקיה מאוד , אבל סדר וארגון זה ממני והלאה
זה ממש מבאס אותי שאין לי כישרון לסדר הכל יפה ומתוקתק בין אם זה משחקים או במזווה במטבח
בשבילי סירים להפך סיוטאם_שמחה_הללויה
הם מחכים ליום חג שאני ארסס עליהם סנט מוריץ
וחמותי כל פעם מביאה לי סקוטצ'ים שאשפשף...😏😏
אני לא חפיפניקית כאילוץ אלא כאידאלרקלרגעכאן
גדלתי ים אמא שחייבת הכל מבריק
ונכנסת ללחץ מכל אורחים כי חייבת להפגין שלמות של אוכל בשפעע
והכל חייב להיות תמידדד מבריק
ומעירה לאבא שלי קבוע אחרי ששוטף כלים כי לא עומד בפינישים שלה

אז כאידאל החלטתי שאני לא

לא מחפשת שלמות
לא בדברים האלה
אוהבת מסודר -אבל גם זה עם כל הקטנטנים- לא על כך אפשרי אז משלררת. וכשיש לי יום עם כוחות אז מאפסת קצת יותר מה שיכולה .ותוך רגע מתבלגן שוב..חח

מסוגלת לשבת על הספה בכיף למרות הכלים בכיור
ומרגישה אדם יותר רגוע בגלל זה

כמובן..שכמו כל דבר היתי רוצה להצליח להיות יותר חרוצה...יותר עם כוחות
והלוואי והיתי יכולה להיות עם הית מסודר כמו שבא לי
ועם אוכל טעים כמו שבא לי( זה קשור הרבה לבררנים שפה שלא אוהבים הרבה דברים לתקציב לדברים שאני אוהבת וגם לזה שאני לא כשרונית במטבח)

איזה יופי🙂אם_שמחה_הללויה
האמת בקטע של אורחים אני גם אוהבת את הקלילות הזאת.
ובשער הדברים שכתבת
אבל עדיין מחפשת טיפים להיות קצת יותר יסודית, לומדת מבעלי וגם מבקשת ממנו עזרה לפעמים.
דברים שלא באים לי בקלות: זה להחזיר דברים למקום נגיד.
אני לומדת כי יודעת שזה מקל על הסדר ועל החיים
אני איתך..גם לי בא..אבל פשוט גיליתירקלרגעכאן
לאט לאט שמעטים האנשים המאוזנים באמת
לרוב מי שהבית שלה מתוקתק תמיד (ויש לה ילדים קטנים ופעילים..) זה מזה שהיא באמת מונעת מדחף לשלמות,ממרץ ותקתקנות מהותית באופי שמתבטאת גם כלסרון בנושאים אחרים

ויש את הצד השני- העצל, האיטי ,הדוחה...
שגם נגוע מצד אחד ומרוויח מצד שני

אז כנראה שהתשובה היא להיות איפושהו באמצע
אחותייימחי
אני לא ממש חפיפניקית, נגיד כשאני שוטפת כלים כן חשוב לי לשפשף שיצא מאוד נקי, מפריעים לי כתמים וקשקושים על הקירות ודברים כאלה, וסדר גם מאוד חשוב לי,
אבל בתור אחת שגדלה עם אמא פרפקציוניסטית בסדר ונקיון פשוט החלטתי במודע שהבית שלי לא יתנהל ככה (וכשאמא מגיעה לביקור אני חוטפת קריזה ומתחילה לסדר את כללללל הארונות בבית מבפנים 🙈 נס שזה קורה לעתים רחוקות מאודדד ובהתרעה של מספיק זמן מראש). לא מפריע לי לישון עם כלים בכיור, הקשקושים על הקירות אמנם מפריעים לי אבל יכולים לחכות גם כמה שבועות טובים עד שיתחשק לי לקרצף אותם, ובכלל כל סטנדרט הסדר והנקיון בבית שונה מאוד ממה שגדלתי עליו. משוחרר ושמח יותר.
כן יש כללים שלקחתי מהבית ואני מקפידה עליהם, למשל שלפני יציאה מהבית אוספים את כל המשחקים ששיחקנו בהם אחרת לא יוצאים, שכל ילד מניח את הצלחת שלו בכיור אחרי הארוחה, קופסאות נפרדות לכל סוג של משחק, מקומות קבועים לנעליים/תיקים/מסכות, ובטח עוד דברים שגדלתי איתם ונראים לי כל כך בסיסיים, אבל כשמגיעה לבתים אחרים פתאום מגלה שזה לא מובן מאליו
זה באמת תכונה שיש לה הרבה יתרונותבארץ אהבתי
וזה מהמם שאת רואה את היתרונות ויודעת ליהנות מהם.
וזה ככה בהרבה תחומים בחיים - לכל דבר יש יתרונות וגם מחירים. כמו שגם לצד השני של פרפקציוניזם יש מחירים אחרים.

ועדיין, זה לא אומר שזו גזירת גורל ואי אפשר לשנות.
ברור שאת התכונה והנטיה האישית שלך לא קל לשנות, ובעצם גם לא נכון לשנות - זו את, עם המעלות והחסרונות של זה.
אבל אני חושבת שכן אפשר לרדת קצת יותר לעומק ולשאול באיזה מקומות בחיים זה מפריע לך, ולהחליט שעליהם את רוצה לעבוד, כי חשוב לך שזה כן יהיה אחרת.

אני יכולה לספר על עצמי שבהרבה דברים בחיים אני כן פרפקציוניסטית, אבל בנושא של סדר וניקיון אף פעם לא הייתי, כי גדלתי בבית שמאוד לא מקפיד על סדר (בלשון המעטה…) אז בלגן אף פעם לא הפריע לי בעין.
ואחרי שהתחתנתי עם בעל שמאוד חשוב לו סדר וניקיון, הייתי חייבת לעשות שינוי בנושא. זה לא היה לי טבעי, ועדיין גם היום יש מצבים שמבחינתי הבית נחשב מסודר ומבחינתו זה לא מספיק, אבל ללא ספק הצלחתי לעשות שינוי אמיתי.
אז אולי זה שבאופי שלי כן יש לי צד פרפקציוניסטי עזר לי לעשות את השינוי גם בתחום הזה. אבל בכל מקרה, אני מאמינה שאם זה מספיק חשוב, ומשקיעים מחשבה ומדייקים מה בדיוק השינוי שרוצים לעשות ואיך לעשות אותו, אז זה אפשרי.

אני במקומך הייתי מבררת את העניין יותר לעומק, אולי כותבת לי כמה שאלות מכוונות כדי לעזור בבירור. משהו כמו:
1. מה אני מרוויחה מזה שאני 'מחפפת'? (תמיד טוב להתחיל בחיובי..)
2. איפה זה מפריע לי בחיים?
3. מה מתוך הדברים חשוב לי לשנות? (לא בכל דבר חייבים לעשות שינוי פנימי. יכול להיות שבנושא ניקיון למשל הפיתרון הוא להביא עוזרת. זה רק לפי מה שאת מרגישה שנכון לך)
4. למה חשוב לי לשנות? (לי זה עוזר תמיד לענות על שאלה כזו, כי זה מוסיף הרבה במוטיבציה)
אפשר להרחיב פה עם עוד שאלות כמו-
איך זה יראה כשאני אצליח לעשות את השינוי הזה? (לתאר בלשון הווה, כאילו זה כבר קורה)
מה אני ארוויח כשאני אצליח לשנות?
5. מה יעזור לי לעשות שינוי?
6. איזה צעד קטן אני לוקחת על עצמי כבר עכשיו כדי להתחיל בשינוי? (משהו שלא מאיים עלייך, שאת יכולה לקחת על עצמך בטוח. אפשר גם לבחור משהו חד פעמי, העיקר להתחיל להתקדם)

(כשאני עשיתי בעצמי את השינוי בתחום הזה, זה לא היה על ידי שאלות ובירור מהסוג הזה, אלא פשוט מתוך המציאות ומתוך זה שידעתי שזה מה שישמח את בעלי. אבל בירור מהסוג הזה כן עזר לי בשינויים אחרים שעשיתי בחיים, שפעם לא חשבתי שאני אצליח לשנות בהם).

תקחי כמובן רק מה שמתאים לך…
בהצלחה רבה!
מהמם! תודה רבה!אם_שמחה_הללויה
אנסה לענות על השאלות!
את למדת אימון?רקלרגעכאן
כי זה בדיוק מה ששואלים באימון
זה באמת שאלות של אימוןבארץ אהבתי
אני לא לומדת בעצמי להיות מאמנת (אולי בהמשך החיים...), אבל עשיתי אימון והרגשתי שהשאלות שם מאוד נכונות ומדוייקות, ומאפשרות לעשות שינויים אמיתיים, אז אני ממשיכה באותו כיוון בעצמי, גם בלי המאמנת.
מהמם שאימצת לעצמך!רקלרגעכאן
(ושאלתי כי אני מהתחום ..)

כתבת יפה ונכון
אפשר לפרק את המטלה לגורמיםאמאשוני
ולרשום את כל השלבים שצריך וככה יש רשימת צ'ק ליסט שצריך למלא.
ככל שיותר מפורט בכתיבה ככה יהיה יותר יסודי בעשייה.
לאחר מעשה תבחני אם זאת התוצאה שרצית, במידה ויש מה לתקן אז ללמוד להבא להדגיש את המקומות שהיוו את נקודות התורפה
טיפ מעולה! תודה!💗אם_שמחה_הללויה
האמת בגלל שאני מודעת לחולמנות וחפיפניקיות שלי אני כל בוקר מתחילה עם דף מטלות מפורט לפרטי פרטים וזה באמת עוזר לי לשמור על פוקוס
צריכה ליישם את הטיפ שלך בעוד כמה תחומים;) ובעיקר את הכח כצון להתמיד





אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnut

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

ועוד ענייןהדרים
בעלי בטוח שכל האמירות של אמא שלו נעשות מטוהר לב ודאגה ולא ממקום מניפולטיבי, אני מסבירה לו שיש לה חרדה להיות הסבתא הפחות אהובה או להיות פחות מעורבת וזה מקום שחולה שליטה וצריך לדעת הכל והוא אומר לי נו ומה אכפת לך; כלומר מצפה שאתחשב בפחד שלה להיות לא מעורבת מאה אחוז ואמשיך לשתף ולכבד אותה ולהתייחס אליה כמו אמא , הוא לא מבין שזה מעיק ובלתי אפשרי גם כשהיא מתערבת בחינוך או מעירה הערות על זה שעם אמא שלי אני יותר בקשר הוא לא מבין שזה חולה הוא אומר לי נו אז תני לה את המקום הזה 
והנקודה שהכי מפריעה ליהדריםאחרונה

שבגלל שאני אדם מרצה מיסודי, ומנסה לעבוד על זה, כשבעלי אומר לי אתמול שהייתי צריכה להזמין אותה ליום הולדת , אני מתחילה להאמין ולחשוב שאני הרעה בסיפור , למרות שהסברתי לו ש יומולדת שלו יום אחכ (אתמול) ורציתי שנהיה יחד רק המשפחה הגרעינית, ושאם המשפחה שלו הייתה באה מהצפון הם היו נשארים לאירוח וכבד עליי כרגע נפשית ופיזית (אציין שהם פה על בסיס לפחות אחת לחודשיים שבת, ובשנים של המלחמה במלא חגים), בקיצור אני מתחילה לחשוב שבאמת חמותי קורבן של הרוע והאנטי שלי למרות שבפועל זה ממש לא ככה. יוצא שגם כשאני מציבה גבול אז בגלל שבעלי לא לצידי ומבין יותר את הפגיעה של אמא שלו מאשר אותי אז אני אומרת אולי הוא צודק אבל יודעת שלא. ועוד סלט שנהיה זה שאין לי למי לפרוק אז שיתפתי את אמא שלי והיא מחזקת אותי אבל מרגיש לי בגידה באמון של בעלי כי אין לו מושג שאמא שלי יודעת ממלא דברים שאמא שלו אמרה לי ושציערו אותי כל השנים 

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

חוזרת שוב (אם מישהי זוכרת אותי...) על לידה קיסריתהגברת מהירח

מישהי ילדה לאחרונה בהדסה עין כרם או שערי צדק בלידה קיסרית מתוכננת?

לפי האינטרנט, שערי צדק התחילו לאחרונה "קיסרי ידידותי" - עם מסך שקוף שהיולדת רואה דרכו את הלידה ואפשרות למגע עור לעור והנקה מיד אחרי הלידה. זה באמת ככה במציאות או רק האידיאל של אתר האינטרנט שלהם?

ואיך החוויה מול הצוות שם? אנשים נעימים וקשובים או מעצבנים (ברור לי שה"צוות" זה הרבה אנשים וכל אחד שונה. אבל מה האווירה הכללית...)

יודעות אם בעין כרם יש אפשרות כלשהו כזאת, לראות את הלידה עצמה? לבקש מסך שקוף/ לפתוח את הווילון/ לקבל את התינוק עוד בחדר הלידה? אני ילדתי בקיסרי לפני שלוש שנים בעין כרם, אז אני יודעת מה היה לי אז. השאלה היא אם דברים השתנו בשלוש השנים האחרונות, או אם יש הבדל בין קיסרי מתוכנן לחירום...

ילדתי קיסרי בשע"צ לפני כמעט שנתייםמתואמת

אמרו לי שאם ארצה יהיה אפשר להוריד את המסך ואראה את יציאת התינוקת (לא רציתי, מעדיפה לא לראות איך אני מנותחת), ונתנו לי לנסות להיניק אותה לקצת זמן (אבל אי אפשר שהתינוק יהיה הרבה זמן בחדר ניתוח, כי קר בו).

כל זה היה בסיכום מראש עם הרופאה הפרטית.

אבל זה לא נחשב קיסרי ידידותי, במחילה... כלומר, מבחינתי קיסרי ידידותי הוא בלי הפרדה בכלל מהתינוק - זאת אומרת, שיש להם חדר התאוששות ליולדות קיסרי - ואת זה לא היה להם, ואני מבינה שעדיין אין להם... הלוואי שאי פעם יהיה. (דווקא בזמנו הבנתי שעין כרם יותר צועדים לכיוון הזה, אבל אז זה לא היה וגם היום מסתבר שלא)

כשביררתי לפני הלידה על קיסרי ידידותי באפס הפרדה שמעתי על בתי חולים מחוץ לירושלים (וולפסון ואסף הרופא). התלבטתי מאוד אם ללכת על זה. בסוף הקרבה לבית והרצון ברופאה פרטית ומקצועית הכריעו על ירושלים...

אני בשעצ לפני שנהבוקר אור
לט אמרו לי שיש אפשרות כזו, והאמת גפ חא ושבת שהייתי רוצה. בכל מקרה הייתי ממש מטושטשת ובקושי הבנצי שהתינוק יצא..
ממה ששמעתי זה על הנייר ולא בפועל בשעצאמא לאוצר❤אחרונה

אבל לא התנסיתי בעצמי כדי לדעת..

 

ובוודאי שיש הבדל בין קיסרי מתוכנן לחירום

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

אולי יעניין אותך