הרווחה פועלת לפי המשאבים שיש באותו ישוב, מתוך רצון לודא שהבעיה מטופלת כראוי. איך היא תפעל, זה קצת משתנה.
אבל יש פרוטוקול אחיד, שאני לא יודע אותו מבפנים, אלא רק מכיר אותו פחות או יותר מהנסיון:
באופן דחוף צריך להבין האם משאלת המוות היא משהו קלאסי שחצי מהאנשים מסתובבים איתו, או שהיא בגדר "מסוכנת לעצמה". אני מניח שכבר בפגישה העוסית הבינה שהיא לא מסוכנת לעצמה.
אם בכל זאת נשאר לעוסית ספק, אז היא תצטרך ליצור קשר עם ההורים (והיא לא חייבת לפתוח ברווחה תיק בשביל זה - תלוי מאיפה הם הכירו).
ואז זה תלוי איך ההורים יגיבו. אם הם יגיבו בטוב ויגידו שהנושא מטופל ותודה, אז זה יכול להסתיים בקלות. אם ההורים ינסו להעלים ולהראות התנגדות, העוסית עלולה לקבל את הרושם שהנושא אינו מטופל, ואז היא תנסה להלחיץ...
וגם אז, אין לרווחה הרבה מה לעשות. הם לא יכולים להזמין משטרה על כל אחד שאמר שבא לו להתאבד בגלל הבגרויות... הם צריכים ממש חשד להזנחה או משהו.