משתפת באיזו תובנה ואשמח לשמוע את הכיוונים שלכן בעניין למי שמתאים לה..
(כותבת חשוף, תהיו עדינות)
בכללי אני אחת כזאת דומיננטית. ב'ה. מתנה מה'.
האיש הצדיק הוא רגוע ובנחת כזה. פשטות ותמימות. הרבה עומק, ובשקט ועדינות.
אלה אנחנו- זיווג של ה יתברך לגמרי
ספר שהיה לי מאד משמעותי בחיים זה 'לדעת להכנע'. לשחרר לתת לו מקום. להיות הגבר. המוביל
זה התחבר לי מאד לגישה של 'האיש הוא הצינור שלי לדבר ה' בעולם', מבחינתי ב*רצון* הוא המוביל בבית
ולמה אני כותבת מודגש את הרצון
כי בפועל, לצערי, אני הרבה פעמים כן המובילה והמחליטה
זה מין ריקוד כזה .. הוא מאפשר, שואל ואני- עונה (קלאסי ללדעת להכנע- תגידי לו, 'מה שאתה חושב' אל תתפתי לענות במקומו.. )
כל כמה זמן יש לנו מריבה סביב זה, מידי פעם
השבת הוא אמר לי משהו שהיה כואב וכנראה אמיתי - שאני חוסמת אותו מלהתקדם
(לא מפרטת כרגע אבל זה היה דיון מאד מאד עמוק וכואב ןעצוב)
וזה ציער אותי נורא. עליי ועליו- אמרתי לו משהו שמצטערת שמשתלטת. ואני ככ רוצה שאתה תהיה המוביל
(לקח ממריבות קודמות... שהוא אמר לי ברגע של כעס וכאב, את לא נותנת לי להיות הגבר. משהו כזה)
ואז הוא אמר לי משהו שאני חושבת עליו המוון-
תשימי לב שהשיח שלך הוא 'השתלטות'. אתה תוביל, אני הוביל, למה ככה?!
בואי נראה את זה אחרת-
יש פה את המרחב שלנו, ויש שיח בינינו, ומדברים... חושבים יחד, משתפים. הנקודה מבחינתו היא קבלה אחד של השני.
שיהיה מקום לכל אחד מאיתנו להיות- הוא, במרחב הזוגי. ומשם לצמוח
בלי מישהו אחד שמוביל...
עכשיו זה הפך לי תראש. אין לתאר
אני מנסה לדייק את השאלה שלי אליכן:
מה אומרות?
יש מקום לזה שהאיש מוביל
ולהתעקש על זה (בטבעי זה לא קורה לי. אבל כשאני מרפה זה כן טוב - דוגמא לא מזמן יצאנו לאיזו חופשה והרפתי שהוא אחראי על הכללל והיה כיף חיים. שוב ,זו דוגמא קלאסית ללדעת להכנע)
או שלהגיד וואלה התפיסה הזו לא מתאימה לנו יותר
והעבודה שלי לא צריכה להיות *לתת לו להוביל*
אלא *לתת לשנינו מקום, בנחת*
(שאמאלה זו חתיכת עבודה לא בטוחה שיודעת לעשות את זההה)
?
אשמח לתובנותיכן חברות יקרות
ובכל אופן תודה על המקום לכתוב את זה
זה כבר עזר לי 💓

)