לא נעים אבל אני ממש ממש נגעלת מזה..מאז שזה התחיל קשה לי להחזיק אותה וקשה לי לעזור לטפל בה כי אני נגעלת..וכל מגע הכי קטן איתה זה אוטומטית נמרח עליי כי היא מזיזה את הפרצוף שלה לכיוון של הבגדים שלי או על הגוף שלי כי נו היא כולה תינוקת..וגם שאני מקנחת לה זה עוזר בדיוק לכמה שניות.
לא נעים לי בכלל אבל שמתי לב שאני ממש מתרחקת ממנה בגלל זה וכל פעם שמבקשים ממני עזרה איתה אני מתבאסת מחדש כי זה דורש ממני להתגבר על הדחייה.
מה עושים? הבעיה היא אצלי? מרגישה שרוטה שאני נגעלת מתינוקת אבל ...זה המצב🤷♀️ אני אפילו אגדיל ואומר שאני מרגישה שקשה לי יותר להתחבר אליה ולאהוב אותה בגלל זה ואני די מנסה לא להיות בסביבתה כי קשה לי עם זה...וכן אין לי עוד ילדים, אולי כשיהיו לי אני לא איגעל אבל כרגע כן
אגב, לילדים שלי ראיתי שזה בכלל מהמזגנים.. אני מלבישה אותם קייצי ובכלל הם נמצאים כל היום במזגן , כשהוספתי שכבה או גרביים זה עזר. 

.