היה לי שבוע מתיש. מרגישה שלא היה לי רגע לעצמי.
התחיל בזה שהקטנה חולה.
המשיך ברענון נהיגה מיותר..
בעלי עבד כל השבוע משמרות בוקר או לילה. מה שאומר שבבוקר הוא ישן. ואז צריך לצאת מהבית כדי שיוכל לישון..
יש לנו שבת משפחתית לכבוד יום נישואין להורים שלי. והאחים שלי לא עושים כלום..לא משנה כמה אני מבקשת מהם.
צריכה לבשל לשבת. ולארגן דברים לפעילות..
ובעלי עובד גם מחר בוקר. אז גם אצטרך לארגן לבד את הבית והבנות לשבת..
והבית בלאגן ממש.
ואני טוחנת שטויות.
ואני עייפה
ופשוט הייתי בטלפון כל היום
ואז אני מתפלאת שהבנות עצבניות
ולמרות שביקשתי מבעלי חצי שעה לעצמי זה לא קרה.
מרגישה שהוא לא פה השבוע. למרות שהוא מרגיש שעשה הרבה.
אוף.
אז ברור שנדבר ונתאם ציפיות.. גם שבוע הבא הוא עובד לילה ובקרים רצוף..
אבל היה באלי לפרוק את הכל ולקבל חיבוקים..

)