בעלי בן יחיד. אני גדלתי עם אחיות. אצלי בבית זה לא קרה אבל שמעתי על מקרים של העדפת ילד בלי שליטת ההורה. לבעלי יש ים של חברים מה ששובר את הסטיגמה שלילדים יחידים אין חברים. לי כמובן יש איזה 3. אני עם ילד אחד ופוחדת להביא עוד אחד שמא יריבו ואז בטעות אוהב ילד 1 יותר ואפגע באחד מהם. שמעתי שאין שליטה להורה בזה. מה אתם ממליצים מחוויות אישיות מה עדיף שילדי יגדל עם או בלי אחים?זה ממש חשוב לי חוות דעת. יש לציין שאני יותר מפונקת מבעלי שהכרתי אותו לא ידעתי כלום והוא לימד אותי להסתדר בחיים
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
יש פה כאלו שגדלו בלי אחים?אמאל'ה23
ברור שעם!!! ויש לי מלא מה לכתוב ואין לי זמןאנונימיות
מקווה שאחרות יענו לך ואראה אם ישאר לי מה להוסיף
ואיך משתלטים על העדפה אם את מכירה מקרים שההורים השתלטואמאל'ה23
עובדים על עין טובה. זמן איכות. מגע. שבחיםאמאשוני
באמת לא חסר דרכים..
כמו כל עבודה פנימית זה דורש התבוננות וכוחות ויש אנשי מקצוע להיעזר בהם בעת הצורך.
להימנע מהבאת ילדים בגלל זה?
לא הייתי חולמת.
כמו כל עבודה פנימית זה דורש התבוננות וכוחות ויש אנשי מקצוע להיעזר בהם בעת הצורך.
להימנע מהבאת ילדים בגלל זה?
לא הייתי חולמת.
תודהאמאל'ה23
עושה רושם שאת ממש חכמה אני אאמץ את זה
מה זאת אומרת העדפה בלי שליטת ההורה?שחרית*
את אדם מבוגר, את לא עושה דברים בלי שליטה. ואם חלילה תראי שיש אפליה ממש מוגזמת שאת עושה בין ילדיך עד כדי פגיעה באחד מהם, יש דרכים לטפל.
כשילד נולד, הלב מתרחב לקלוט אהבה נוספת.
אני לא אגיד לך שבכל רגע ורגע אני אוהבת את כל הילדים שלי באופן שווה, כי יש ילד שהוא קצת יותר דורש תשומת לב לפעמים, או מאתגר קצת יותר, או סתם מבליט את נקודות התורפה שלך וגורם לך לכעוס עליו. אבל במהות, וודאי שאני אוהבת את כולם במידה שווה (ורבה!)
בעיני זו לא שאלה בכלל, ומובן שעדיף לילד לגדול עם אחים.
כשילד נולד, הלב מתרחב לקלוט אהבה נוספת.
אני לא אגיד לך שבכל רגע ורגע אני אוהבת את כל הילדים שלי באופן שווה, כי יש ילד שהוא קצת יותר דורש תשומת לב לפעמים, או מאתגר קצת יותר, או סתם מבליט את נקודות התורפה שלך וגורם לך לכעוס עליו. אבל במהות, וודאי שאני אוהבת את כולם במידה שווה (ורבה!)
בעיני זו לא שאלה בכלל, ומובן שעדיף לילד לגדול עם אחים.
חשבתיאמאל'ה23
שאם יהיה ריב בחדר אכבה את האור לגנוב את הפוקוס כדי שיפסיקו לריב אבל עזבי זו חשיבה ילדותית וקונדסונית אבל משעשע לחשוב על זה
לי יש כמה ילדים.מדברת כעת על עצמי בתור ילדה וכו',שגרה ברוכה
האחים שלי זה הכל בשבילי!! גם היום כשאני כבר אמא ואשה עסוקה..
בטח עכשיו עם הקורונה רואים את זה בעיניים. המשפחה זה מה שיש לך! חברים לא נשארים לעולמים. גם אם מאוד רוצים(בלב בוודאי נשארים. אבל יש אילוצים בחיים שלא תמיד נוכל להתראות איתם וכו')
ואני בהחלט בדעה שדם זה לא ממים ובעיתות משבר /מבחן בחיים מי שתמיד בצד שלך סזההמשפחה.ולא הייתי מוותרת בחיים על האחים שלי ועל הילדות איתם.
לדעתי המתנה הכי הכי הכי טוב לילד זה שיהיה לו אח(ולא נכנסת פה למספר כי לא משמעותי בעיניי דווקא המספר כמו עצם זה שיש אח אחד לפחות)
בטח עכשיו עם הקורונה רואים את זה בעיניים. המשפחה זה מה שיש לך! חברים לא נשארים לעולמים. גם אם מאוד רוצים(בלב בוודאי נשארים. אבל יש אילוצים בחיים שלא תמיד נוכל להתראות איתם וכו')
ואני בהחלט בדעה שדם זה לא ממים ובעיתות משבר /מבחן בחיים מי שתמיד בצד שלך סזההמשפחה.ולא הייתי מוותרת בחיים על האחים שלי ועל הילדות איתם.
לדעתי המתנה הכי הכי הכי טוב לילד זה שיהיה לו אח(ולא נכנסת פה למספר כי לא משמעותי בעיניי דווקא המספר כמו עצם זה שיש אח אחד לפחות)
והדוגמאות שהבאת שהוא עצמאי יותר וחברותמ יותר וכו',שגרה ברוכה
זה הרבה עניין של אופי והרגלים מהבית. יכוליות ילד יחיד מפונק ותלותי ויכוליות ההפך כמו בעלך. וכן לילד ממשפחה ברוכה
נכוןאמאל'ה23
זה בהחלט לא קשור לאם יש אחים או אין. בואי תראי בחתונה שלי כמה חבר'ה יש לבעלי. מלא.
בשביל מי את לחוצה בשבילך או בשבילו?אמא אבא ותינוק
אחים זה פשוט דבר טוב לילדים, אין לי משהו אחר להוסיף...
אם השאלה היא בשבילך, כלומר שתרגישי גרוע שאולי תאהבי אחד יותר מהשני זה כבבר שאלה אחרת.
אם השאלה היא בשבילך, כלומר שתרגישי גרוע שאולי תאהבי אחד יותר מהשני זה כבבר שאלה אחרת.
נכון. זה הכיוון הנכון של השאלה,שגרה ברוכה
צודקתאמאל'ה23
השאלה מה טוב לו כי לפי מה שאני קוראת זו חוויה סובייקטיבית. יש כאלו שנפגעו מכך כך שמעתי חברה ממש טובה שלי סבלה מאפלייה ופגעה בעצמה עד מוות ויש כאלו שנהנו עם האחים
כי בתכלס יש הורים גם בתמונה ןבמשוואה,שגרה ברוכה
לדעתי ההורים הם המנווטים את הספינה הזו שנקראת משפחה...
השקעה בילדות שמשתלמת מאוד כשהם גדלים.
וענייני ההפליות וכל זה.. אני לא חושבת שזה ראוי להיות בנושא שנקרא משפחה. ואם הורה עושה הפליות זה יכול להיות גם עם ילד אחד(להעדיף על פני הבנזוג מה שגם שגוי)
אז בכל מקרה צריך לעשות עבודה עצמית בנושא הזה כי נראלי שאין מקום להעדפות במשפחה. וכולם אהובים ורוצים בטובת כולם(או לפחות ככה אמור להיות מצד ההורים)
ההוויה בין האחים בילדות המוקדמת ההורים מנווטים ונותנים הכוונה ואחכ זה בעזה(רק בעזרתו🤗 זה זורם מאליו. ואין על משפחתיות ואחוות. כן גם עם המריבות וחילוקי הדעות)
השקעה בילדות שמשתלמת מאוד כשהם גדלים.
וענייני ההפליות וכל זה.. אני לא חושבת שזה ראוי להיות בנושא שנקרא משפחה. ואם הורה עושה הפליות זה יכול להיות גם עם ילד אחד(להעדיף על פני הבנזוג מה שגם שגוי)
אז בכל מקרה צריך לעשות עבודה עצמית בנושא הזה כי נראלי שאין מקום להעדפות במשפחה. וכולם אהובים ורוצים בטובת כולם(או לפחות ככה אמור להיות מצד ההורים)
ההוויה בין האחים בילדות המוקדמת ההורים מנווטים ונותנים הכוונה ואחכ זה בעזה(רק בעזרתו🤗 זה זורם מאליו. ואין על משפחתיות ואחוות. כן גם עם המריבות וחילוקי הדעות)
נשמע עצוב... אבלאביול
היא היחידה שאת מכירה שעם אחים?
רוב המשפחות באוכלוסייה מורכבות משני אחים ומעלה. גם את אמרת שיש לך אחיםץ.. אז למה להסיק ממנה?
רוב המשפחות באוכלוסייה מורכבות משני אחים ומעלה. גם את אמרת שיש לך אחיםץ.. אז למה להסיק ממנה?
בתור אחות בכורה, אני יכולה לומר לךRaaya ft
שלפעמים הרגשתי העדפה, זה משהו בלתי נמנע. אבל לרגע אחד לא הייתי רוצה לחיות כבת יחידה ללא אחים.
התחושה של ההעדפה שאת מדברת, מתגמדת אם בכלל קיימת - וזה גם לא פוגע במיוחד... לנגד הצורך הזה באחים.
אני ילדה יחידה, אני מקבלת את זה באהבה אבל חבל לוותר בגלל זה.הדס13
אני ילדה יחידה כי ההורים שלי לא הצליחו להביא עוד ילדים, אני חיה ככה וב"ה יש לי המון חברים, זה לא סותר כלום וזה לא מקשה על החיים. יש בזה גם צדדים פחות טובים אבל זה ממש מחזק את הקשר עם ההורים.
אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש מדבר כזה, אין סיבה שתהיה לך העדפה. ולדעתי, לטובת הילד שלך עדיף לו לגדול יחד עם אחים למרות שגם בילד יחיד יש יתרונות.
אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש מדבר כזה, אין סיבה שתהיה לך העדפה. ולדעתי, לטובת הילד שלך עדיף לו לגדול יחד עם אחים למרות שגם בילד יחיד יש יתרונות.
תשמעיאביול
אני לא יודעת איפה שמעת את זה. אבל לנו כבני אדם יש תמיד אפשרות לשלוט על המעשים שלנו. כמובן עם הרבה תפילה. אני גדלתי במשפחה של שבעה אחים ואף אחד לא הרגיש מקופח. כל אחד מקבל את מה שהוא צריך, ב"ה.
זה דבר שאפשר לעבוד עליו. יכול להיות של בעלך היה טוב ככה, אבל ילד יחיד גודל לבד וזה הרבה פעמים מאוד משעמם ומשמים. ברור שיש חברים וכו' אבל זה לא כמו אחים...
עכשיו בחופש יש תקופה שהבן שלי בבקרים איתנו לבד, וזה ממש מתסכל אותו. מחכה בקוצר רוח שאחותו תחזור מהמעון...
זה דבר שאפשר לעבוד עליו. יכול להיות של בעלך היה טוב ככה, אבל ילד יחיד גודל לבד וזה הרבה פעמים מאוד משעמם ומשמים. ברור שיש חברים וכו' אבל זה לא כמו אחים...
עכשיו בחופש יש תקופה שהבן שלי בבקרים איתנו לבד, וזה ממש מתסכל אותו. מחכה בקוצר רוח שאחותו תחזור מהמעון...
עזרתם לי מאוד עם הטיפיםאמאל'ה23
אני בת יחידהגולדסטאר
בעלי יש לו 2 אחיות
אני לא הרגשתי שנים את החוסר הזה
אבח אני רואה את הקשר של בעלי עם אחותו הגדולה והייתי רוצה באיזהשהו מקום את זה
בעיקר כשהייתי קטנה לא היה מםריע לי
ככל שגדלים אני מרגישה שכל הדברים שקשורים למשפחה הם אך ורק עליי (סתם נגיד אם ההורים לא מרגישים טוב אם צריך משהו וכאלה אני עושה הכל באהבה אבל אני רואה אצל בעלי איך הדברים מתחלקים בין הגדולים..)
בקיתר כן אחים ברור! לא אשקר כשהייתי קטנה כל תשומת הלב הזאת רק עליי זה היה הכי כייף
אבל כשגדלים מבינים שצריך
אני לא הרגשתי שנים את החוסר הזה
אבח אני רואה את הקשר של בעלי עם אחותו הגדולה והייתי רוצה באיזהשהו מקום את זה
בעיקר כשהייתי קטנה לא היה מםריע לי
ככל שגדלים אני מרגישה שכל הדברים שקשורים למשפחה הם אך ורק עליי (סתם נגיד אם ההורים לא מרגישים טוב אם צריך משהו וכאלה אני עושה הכל באהבה אבל אני רואה אצל בעלי איך הדברים מתחלקים בין הגדולים..)
בקיתר כן אחים ברור! לא אשקר כשהייתי קטנה כל תשומת הלב הזאת רק עליי זה היה הכי כייף
אבל כשגדלים מבינים שצריך
ממש ממש ממליצה עם ואני אחות ויש אצלנו חד משמעית העדפה של אחתתיתיל
האחיות... האמת, ממש לא הפריע לנו חחחח
אני חושבת שכל אחד מרגיש מידי פעם שיש להורים העדפהאולי בקרוב
כמו שכמעט לכל אחד יש 'תלונות' על איך שהוא גדל. למשל, יש דברים שהורים שלי נתנו לי ולאחים הקרובים אלי, שאנחנו הגדולים אבל יש דברים שהם נותנים לאחים הקטנים, שלנו הם לא נתנו. אז על דברים מסוימים אני יכולה להגיד שההורים שלי מעדיפים את האחים הקטנים ועל דברים אחרים הם יגידו שההורים שלי מעדיפים אותי ואת האחים הגדולים.. זה הכל עניין של איך מסתכלים ואיך חווים את הדברים, וזה דברים שהרבה פעמים ההורים יכולים לכוון את הילדים איך להסתכל ועל מה לשים את הדגש בכל חוויה. לדעתי קשר של אחים, כמו שהרבה כתבו פה, זה משהו שאין לו תחליף, ולכן כדאי מאד, אם אפשר לבחור, להביא כמה ילדים. בהצלחה!
שמעתי שבדרך כלל ההעדפה היא לקטניםאמאל'ה23
ואני לא רוצה שזה יקרה שבני לא ייפגע מזה. ביום שאדע שהוא נפגע ממני נראה לי שארצה למות. אני לא צוחקת. שונאת ללכת לישון בהרגשה שעשיתי רע למישהו ובמיוחד אם זה הבן שלי
נראלי שכולם מרגישים את זה, נגיד בגלל ההתבגרותאולי בקרוב
שיש הרבה כעס על ההורים. לא חושבת שיש מישהו שלא ניפגע לפחות פעם אחת מההורים שלו.. אני חושבת שזה דרך העולם, פעם אחת הגדול מרגיש שמעדיפים את הקטן ופעם אחרת הקטן מרגיש שמעדיפים את הגדול. אין מה לעשות, ככה זה.. וגם, הילד יפגע ממשהו בחיים, הוא צריך ללמוד, גם הרבה בעזרתך, איך מתגברים, אז זה דווקא יכול לעזור לו 
ועוד משהו- גם אם הוא יהיה ילד ילד הוא יכול להיפגע ממך.. תרגישי משהו והוא יפרש לא נכון למשל.. ירגיש שאת מעדיפה את בעלך/ההורים שלך/חברה או כל אחד אחר על פניו.. בקיצור- אני לא חושבת שאפשר לברוח מפגיעה בחיים.. ורוב הסיכויים שהילדים יפגעו מתישהו מההורים, כמו שהם יפגעו מתישהו מחברים..
ועוד משהו- גם אם הוא יהיה ילד ילד הוא יכול להיפגע ממך.. תרגישי משהו והוא יפרש לא נכון למשל.. ירגיש שאת מעדיפה את בעלך/ההורים שלך/חברה או כל אחד אחר על פניו.. בקיצור- אני לא חושבת שאפשר לברוח מפגיעה בחיים.. ורוב הסיכויים שהילדים יפגעו מתישהו מההורים, כמו שהם יפגעו מתישהו מחברים..
צודקתאמאל'ה23
זה טבעי שתמיד מגוננים על הקטניםחדשה ישנה
יש לי ילד בן שנתיים, ומלא פעמים כשמישהו מהגדולים 'רב איתו', אני כועסת עליהם שיוותרו לו, ואני גם יותר נותנת לו נשיקות וחיבוקים מהגדול בן ה6, זה לא כי הוא המועדף עליי חלילה, זה טבעי לאכול את התינוק שלך יותר מאשר ילד בן 6... וטבעי לכעוס על מי שרב איתו, אפילו אם הוא צודק, תינוק זה מישהו שמוותרים לו כי הוא קטן ולא מבין ולא מסוגל לוותר.
אבל באמת לפעמים עולה לי תחושה שרק שלא יחשוב שאני מעדיפה את הקטן על פניו, אז אני מראה לו בדרכים אחרות ''העדפה'' אליו- רק לך אני מרשה להכין איתי עוגה, הקטן לא יכול כי הוא עושה בלאגן. רק לך מותר מסטיקים וכד'. כמובן לפרגן לו לפי גילו.
אבל באמת לפעמים עולה לי תחושה שרק שלא יחשוב שאני מעדיפה את הקטן על פניו, אז אני מראה לו בדרכים אחרות ''העדפה'' אליו- רק לך אני מרשה להכין איתי עוגה, הקטן לא יכול כי הוא עושה בלאגן. רק לך מותר מסטיקים וכד'. כמובן לפרגן לו לפי גילו.
אם לי יקרה כזה דבראמאל'ה23
אגונן על הקטן אבל ברגע שהקטן יתחיל לדבר אגיד לו: אמרת לי כמה קשה לך איתו. תגיד לו בבקשה יש לך פה אני לא עורך דין ולא דוברת . לא לוקחת צד ככה הם יתבגרו מהר. אבל כן לעודד לחבק ולנשק. ללמד אותו להתמודד לבד וכמובן אם יהיו חלילה קללות אני מענישה את שניהם גם מי שמחזיר ולא עוצר בצורה יפה ומכות הפרדת כוחות. עמדה אני לא אקח . יש משפט בתורה שאומר: ישמע בזיונו ידום וישתוק שאת מלמדת ילד לקלל חזרה במקום ללמד אותו להסביר לשני שזה לא יפה לא משנה באיזה מיקום הוא ואת מעודדת אותו להחזיר ולקלל ולוקחת את עמדתו כי הוא החזיר הוא יעשה את זה גם בחוץ
את ממש צודקת. לא לקחת עמדהחדשה ישנה
זה דבר ממש חשוב!
הילדים שלי בני 6 ו4 רבים הרבה, אני אומרת להם לעשות דיון בעצמם (נגיד הם רבו מי ישב ליד האורח שלנו, כשערכו את השולחן לשבת, הוא לא היה שם עדיין אז הינ לי את הזמן...) והם כל שניה פונים אליי, 'אבל אמא...' ואני מחזירה אותם למצוא פתרון בעצמם. זה מדהים פתאום הם יצירתיים , יודעים להקשיב...
אבל כשזה ילד בן 6 מול 2 זה לא כוחות, אני חייבת להתערב.
הילדים שלי בני 6 ו4 רבים הרבה, אני אומרת להם לעשות דיון בעצמם (נגיד הם רבו מי ישב ליד האורח שלנו, כשערכו את השולחן לשבת, הוא לא היה שם עדיין אז הינ לי את הזמן...) והם כל שניה פונים אליי, 'אבל אמא...' ואני מחזירה אותם למצוא פתרון בעצמם. זה מדהים פתאום הם יצירתיים , יודעים להקשיב...
אבל כשזה ילד בן 6 מול 2 זה לא כוחות, אני חייבת להתערב.
זהו שאם אמא מתערבתאמאל'ה23
הילד הופך לתלותי
שמעתי פעם משפט מקסים!רשש
ילד התלונן לאמא שלו שהבית בלאגן (כי מלא אחים וזה) אז היא אמרה לו "על מי מהם אתה מוותר, שהיה עדיף שלא נולד"
אופס!
אין על אחים בעולם!
אין על ילדים בעולם!
את מתוקה❤מהמרחקים
דבר ראשון, אחים זה מדפחה ודם וקירבה ואהבה.
דבר שני, אחים זה גם מריבות והשלמות, וקנאה ואהבה🙂
ככה זה בחיים!
כרגע אני חושבת שאת יותר מידי מעסיקה את עצמך במה יקרה אם... ותני לי לספר לך: דברים יקרו. וקורה שצועקים על ילד כי מאבדים סבלנות, אנחנו אנושיים ולא מלאכים. זה לא אומר שלא אוהבים אותו😌
ומצב גדול שמתישהו בחיים הילד שלך יזרוק לך משפט כמו: אני שונא אותך/ איזה הורים גרועים/ אני בורח מהבית...וזה חלק מההתבגרות ולא מעיד על היותך אמא טובה או לא! וזה יכול לקרות עם ילד אחד, שניים, או עשרה.
וב'ה שהמציא בימינו מדריכים ויועצים. ולגמרי כדאי ללכת מתישהו בחיים להנחיית או ייעוץ הורים, או סדנא לחינוך כלשהי, או ליווי משפחות. ושוב, זה לא משנה כמה ילדים יש🙂 כי גם עם ילד אחד, וגם עם 5 יהיו אתגרים בהורות.
לכן יש אנשים נהדרים ומקומות שמלמדים ועוזרים לנו להיות הורים טובים יותר. כי אין מקצוע כזה 'הורות'. ולומדים את זה תוך כדי התנסות מעשית.
לגביי החוסר שליטה בהעדפת ילד..לא יודעת מי אמר לך את זה ככ בנחרצות אבל זה בהחלט שטויות..כפי שכתבו לך, ייתן ויש בנו דחפים מסויימים, אבל ביכולתנו לעבוד עליהם ולבחור לפעול בדרך שנראית לנו מתאימה.
וכשיגיע הזמן ותרגישו מוכנים להתרחב, תוציאי לך מהראש את 'מה יקרה אם'... כשתגיעי לגשר- תחצי אותו.
דבר שני, אחים זה גם מריבות והשלמות, וקנאה ואהבה🙂
ככה זה בחיים!
כרגע אני חושבת שאת יותר מידי מעסיקה את עצמך במה יקרה אם... ותני לי לספר לך: דברים יקרו. וקורה שצועקים על ילד כי מאבדים סבלנות, אנחנו אנושיים ולא מלאכים. זה לא אומר שלא אוהבים אותו😌
ומצב גדול שמתישהו בחיים הילד שלך יזרוק לך משפט כמו: אני שונא אותך/ איזה הורים גרועים/ אני בורח מהבית...וזה חלק מההתבגרות ולא מעיד על היותך אמא טובה או לא! וזה יכול לקרות עם ילד אחד, שניים, או עשרה.
וב'ה שהמציא בימינו מדריכים ויועצים. ולגמרי כדאי ללכת מתישהו בחיים להנחיית או ייעוץ הורים, או סדנא לחינוך כלשהי, או ליווי משפחות. ושוב, זה לא משנה כמה ילדים יש🙂 כי גם עם ילד אחד, וגם עם 5 יהיו אתגרים בהורות.
לכן יש אנשים נהדרים ומקומות שמלמדים ועוזרים לנו להיות הורים טובים יותר. כי אין מקצוע כזה 'הורות'. ולומדים את זה תוך כדי התנסות מעשית.
לגביי החוסר שליטה בהעדפת ילד..לא יודעת מי אמר לך את זה ככ בנחרצות אבל זה בהחלט שטויות..כפי שכתבו לך, ייתן ויש בנו דחפים מסויימים, אבל ביכולתנו לעבוד עליהם ולבחור לפעול בדרך שנראית לנו מתאימה.
וכשיגיע הזמן ותרגישו מוכנים להתרחב, תוציאי לך מהראש את 'מה יקרה אם'... כשתגיעי לגשר- תחצי אותו.
אני לא יודעת מה זה לגדול בלי אחיםמתואמת
(אם לא מחשיבים את השנה וחצי הראשונות של חיי, לפני שהאחות הבאה אחריי בתור נולדה )
אבל ברור לי שלא הייתי מוותרת על זה בחיים!
אחים זו אהבה, אחים אלה גם מריבות, אחים זו תמיכה לעת מצוא, אחים אלה לפעמים ויכוחים, אחים מייצרים אווירה בבית ובחיים בכלל, אחים הם קשר דם מיוחד שלעולם לא אוכל למצוא בחברות.
באמת שאין על האחים שלי ועל החוויה של הגדילה איתם (ושל ה"גידול" שלהם, כשמדובר באחים הקטנים שלי). הייתה לי חברה בבית הספר שהייתה בת יחידה, ותמיד ריחמתי עליה...
רוצה לציין שתי נקודות נוספות בעניין הזה:
1. אמרת שלבעלך יש הרבה חברים, ובכך הוא שובר את הסטיגמה שילדים יחידים הם בודדים. ובכן - אף אחד לא מבטיח שזה יהיה כך. בעלך הוא פשוט טיפוס חברותי, ולכן יש לו הרבה חברים. אבל יש ילדים ביישנים שמתקשים להתחבר מחוץ לבית, ולכן אם לא יהיו להם אחים - פשוט לא יהיה להם עם מי לשחק...
2. אני יודעת שזה עוד נראה רחוק, אבל תחשבו על תקופת הזקנה שלכם... אבא שלי ואחותו הם הילדים היחידים של הוריהם, ובשנים האחרונות של חייהם של ההורים הם היו צריכים לטפל בהם הרבה (הייתה עובדת זרה, אבל לקחת לבית חולים, להגיע להחלטות רפואיות וכו' - זה תפקיד הילדים...)
ברגע שיש להורים רק ילד אחד, הכול ייפול רק עליו... וזה קשה! במיוחד שלילד בשלב הזה יש כבר משפחה ועבודה וחיים משל עצמו, וכמה הוא יכול להתפנות רק להורים שלו... אפילו בין שני ילדים, כמו אצל אבי ואחותו, זה קשה מאוד להתחלק... אז בטח כשמדובר בילד יחיד!
ונקודה אחרונה, בקשר להעדפה:
נשמע שזה מה שבעצם את הכי חוששת ממנו. אולי גם את מרגישה שאין לך בלב מקום לאהוב עוד ילד.
אבל זה לא נכון! הלב הוא שריר מופלא, וכמו שהוא למד לאהוב את בעלך אף שכבר הייתה בו אהבה להורייך ולאחיותייך, וכמו שהוא למד לאהוב את בנך אף שכבר הייתה בו אהבה לבעלך - כך הוא ילמד לאהוב ילדים נוספים שיהיו לך.
נכון, זו אהבה שונה! אינה דומה אהבת הורים לאהבת בעל, ואינה דומה אהבת בעל לאהבת ילד. וזה בסדר גמור! וזה בסדר גמור גם שהאהבה שלך תהיה שונה בין ילד לילד! וזה אפילו בסדר שבגלל האהבה השונה הזו את לכאורה תעדיפי ילד אחד על פני האחר במצב מסוים.
הרי, למשל, אם גם בעלך וגם הילד שלך יאמרו שהם רעבים וירצו שתכיני להם לאכול - למי תכיני קודם? מן הסתם לילד, כי הוא קטן יותר ופחות יכול לדחות סיפוקים או להכין לעצמו, נכון?
אז גם כשיש שני ילדים, בן שלוש ותינוק שיונק, ושניהם רעבים - יכול להיות שתתני קודם לתינוק לינוק והגדול יחכה, וזה לא אומר שאת מעדיפה את הקטן על פני הגדול! ויכול להיות שגם להיפך - תחליטי לתת קודם לגדול מנת אוכל כדי שיאכל בעצמו, ואז תתפני לקטן בשביל להיניק אותו בנחת, גם אם בכל זמן הגשת האוכל לגדול הוא יצרח...
החיים כוללים סדרי עדיפויות בהרבה תחומים, והם יכולים להשתנות כל הזמן בהתאם למצב, וכך גם כשיש ילדים. וזה בשום פנים ואופן לא אומר שאת מעדיפה ילד אחד על פני השני או אוהבת אותו יותר.
(ובמאמר מוסגר אומר שלפעמים יכול לקרות מצב שבו עם ילד אחד מאתגר לך יותר ובקביעות, ואז לכאורה את מעדיפה להיות עם הילד האחר. זה לא אומר שום דבר על האהבה לאותו ילד, שהיא אהבה שקיימת ומיוחדת רק לו, אבל זה כן יכול קצת להשפיע על ההתנהגות. צריך לשים לב לזה - אבל לא להיבהל כשזה קורה. ודווקא זו סיבה שיהיו כמה וכמה ילדים: תארי לך שהילד המאתגר הזה הוא הילד היחיד? איזו תחושה קשה זה יכול לגרום! תחושה של כישלון בהורות, תחושה של אהבה מותנית, תחושה של ייאוש וחרטה על עצם ההחלטה להביא ילדים... אז זה טוב שיש כמה ילדים, שנותנים אינדקציה מלאה יותר להורות שלנו
)
אחרי הדברים הארוכים שכתבתי, נותר לי לאחל לך בהצלחה והחלטות טובות!!
)אבל ברור לי שלא הייתי מוותרת על זה בחיים!
אחים זו אהבה, אחים אלה גם מריבות, אחים זו תמיכה לעת מצוא, אחים אלה לפעמים ויכוחים, אחים מייצרים אווירה בבית ובחיים בכלל, אחים הם קשר דם מיוחד שלעולם לא אוכל למצוא בחברות.
באמת שאין על האחים שלי ועל החוויה של הגדילה איתם (ושל ה"גידול" שלהם, כשמדובר באחים הקטנים שלי
). הייתה לי חברה בבית הספר שהייתה בת יחידה, ותמיד ריחמתי עליה...רוצה לציין שתי נקודות נוספות בעניין הזה:
1. אמרת שלבעלך יש הרבה חברים, ובכך הוא שובר את הסטיגמה שילדים יחידים הם בודדים. ובכן - אף אחד לא מבטיח שזה יהיה כך. בעלך הוא פשוט טיפוס חברותי, ולכן יש לו הרבה חברים. אבל יש ילדים ביישנים שמתקשים להתחבר מחוץ לבית, ולכן אם לא יהיו להם אחים - פשוט לא יהיה להם עם מי לשחק...
2. אני יודעת שזה עוד נראה רחוק, אבל תחשבו על תקופת הזקנה שלכם... אבא שלי ואחותו הם הילדים היחידים של הוריהם, ובשנים האחרונות של חייהם של ההורים הם היו צריכים לטפל בהם הרבה (הייתה עובדת זרה, אבל לקחת לבית חולים, להגיע להחלטות רפואיות וכו' - זה תפקיד הילדים...)
ברגע שיש להורים רק ילד אחד, הכול ייפול רק עליו... וזה קשה! במיוחד שלילד בשלב הזה יש כבר משפחה ועבודה וחיים משל עצמו, וכמה הוא יכול להתפנות רק להורים שלו... אפילו בין שני ילדים, כמו אצל אבי ואחותו, זה קשה מאוד להתחלק... אז בטח כשמדובר בילד יחיד!
ונקודה אחרונה, בקשר להעדפה:
נשמע שזה מה שבעצם את הכי חוששת ממנו. אולי גם את מרגישה שאין לך בלב מקום לאהוב עוד ילד.
אבל זה לא נכון! הלב הוא שריר מופלא, וכמו שהוא למד לאהוב את בעלך אף שכבר הייתה בו אהבה להורייך ולאחיותייך, וכמו שהוא למד לאהוב את בנך אף שכבר הייתה בו אהבה לבעלך - כך הוא ילמד לאהוב ילדים נוספים שיהיו לך.
נכון, זו אהבה שונה! אינה דומה אהבת הורים לאהבת בעל, ואינה דומה אהבת בעל לאהבת ילד. וזה בסדר גמור! וזה בסדר גמור גם שהאהבה שלך תהיה שונה בין ילד לילד! וזה אפילו בסדר שבגלל האהבה השונה הזו את לכאורה תעדיפי ילד אחד על פני האחר במצב מסוים.
הרי, למשל, אם גם בעלך וגם הילד שלך יאמרו שהם רעבים וירצו שתכיני להם לאכול - למי תכיני קודם? מן הסתם לילד, כי הוא קטן יותר ופחות יכול לדחות סיפוקים או להכין לעצמו, נכון?
אז גם כשיש שני ילדים, בן שלוש ותינוק שיונק, ושניהם רעבים - יכול להיות שתתני קודם לתינוק לינוק והגדול יחכה, וזה לא אומר שאת מעדיפה את הקטן על פני הגדול! ויכול להיות שגם להיפך - תחליטי לתת קודם לגדול מנת אוכל כדי שיאכל בעצמו, ואז תתפני לקטן בשביל להיניק אותו בנחת, גם אם בכל זמן הגשת האוכל לגדול הוא יצרח...
החיים כוללים סדרי עדיפויות בהרבה תחומים, והם יכולים להשתנות כל הזמן בהתאם למצב, וכך גם כשיש ילדים. וזה בשום פנים ואופן לא אומר שאת מעדיפה ילד אחד על פני השני או אוהבת אותו יותר.
(ובמאמר מוסגר אומר שלפעמים יכול לקרות מצב שבו עם ילד אחד מאתגר לך יותר ובקביעות, ואז לכאורה את מעדיפה להיות עם הילד האחר. זה לא אומר שום דבר על האהבה לאותו ילד, שהיא אהבה שקיימת ומיוחדת רק לו, אבל זה כן יכול קצת להשפיע על ההתנהגות. צריך לשים לב לזה - אבל לא להיבהל כשזה קורה. ודווקא זו סיבה שיהיו כמה וכמה ילדים: תארי לך שהילד המאתגר הזה הוא הילד היחיד? איזו תחושה קשה זה יכול לגרום! תחושה של כישלון בהורות, תחושה של אהבה מותנית, תחושה של ייאוש וחרטה על עצם ההחלטה להביא ילדים... אז זה טוב שיש כמה ילדים, שנותנים אינדקציה מלאה יותר להורות שלנו
)אחרי הדברים הארוכים שכתבתי, נותר לי לאחל לך בהצלחה והחלטות טובות!!
כתבת יפהאמאל'ה23
על הקטע של מי יהיה איתו אחרי שאני ובעלי נזדקן חשבתי עכשיו. אביא לו אח ואלמד אותם להיות חברים
בהצלחה, יקרה!מתואמת
ואת לא צריכה ללמד אותם להיות חברים זה קורה באופן טבעי... (ואם זה לא קורה - ההורים לא יכולים להשפיע על זה...)
זה קורה באופן טבעי... (ואם זה לא קורה - ההורים לא יכולים להשפיע על זה...)^^^ בדיוק מה שרציתי לכתוב. זה בטבע שלנו, אחים זה אהבה מולדתאמהלה
צריך רק לא לקלקל....
מתואמת יכולה להעיד וגם אנוכי בתור אמהות גם לתאומים- אין כמו אהבה בין האחים, נכון יש מריבות, נכון לפעמים אפילו מרימים ידיים, אבל כשבבית נושבת רוח של אהבה ושמחה, הכל זורם והתקרים הללו רק מחיים את הקשר.
את תעניקי לילד שלך את המתנה הכי גדולה שאת יכולה להביא לו בחייו
ותעניקי את המתנה הזו גם לעצמך ולבעלך
גדלתי עם המון אחיםרקלתשוהנ
זה הברכה הכי גדולה שיכלתי לקבל בחיים האלה.
הם איתי לכל החיים, יותר מכל אדם אחר.
הם היציבות שלי, המראה שלי, הלב שלי.
הם איתי לכל החיים, יותר מכל אדם אחר.
הם היציבות שלי, המראה שלי, הלב שלי.
אין כמו לגדול עם אחיםמצפה להריון.
להיות בן יחיד ללא אחים זה עונש
הילד לא יודע להתחלק במשחקים שלו, הם מאוד רכושנים לדברים קלהם
הם מפונקים חושבים שהכל מגיע להם
אני רואה את אחיין של בעלי בן יחיד חושב הוא מלך
הילד לא יודע להתחלק במשחקים שלו, הם מאוד רכושנים לדברים קלהם
הם מפונקים חושבים שהכל מגיע להם
אני רואה את אחיין של בעלי בן יחיד חושב הוא מלך
אי'הבשורות משמחות
אז בוודאי שעם אחים!
כ'כ הרבה יתרונות יש אחים, וריבים ביניהם זה אכן חלק מהיתרונות.
העדפת ילד- אם את מודעת לזה כבר עכשיו זה טוב אל תחששי מפני הבעיה, תקראי עליה ותלמדי כלים איך להתמודד תסגלי לך תרופה למכה.
כ'כ הרבה יתרונות יש אחים, וריבים ביניהם זה אכן חלק מהיתרונות.
העדפת ילד- אם את מודעת לזה כבר עכשיו זה טוב אל תחששי מפני הבעיה, תקראי עליה ותלמדי כלים איך להתמודד תסגלי לך תרופה למכה.
הם יריבו אני אצעק על שניהם חחחאמאל'ה23
סתם אני אלמד אותם לפתור בעיות כמו גדולים אמא לא תגן עליהם בעבודה או במהלך החיים לא תמיד אני אהיה שם אז שילמדו להסתדר
החשש שלךבת 30
בנוי על כל מיני הנחות, שבעיני הן שגויות לחלוטין.
''שמא יריבו''. אין שמא. הם יריבו. אבל אין לזה קשר לאהבה שלך אליהם. הם יריבו כי ילדים רבים. ואת תתני להם לריב בכיף ותלמדי אותם עם הזמן איך לפתור בעיות ביניהם. חוצמזה שלמרות שהם יריבו הם יהיו חברים טובים מאוד.
''העדפת ילד בלי שליטה ההורה''. לא מבינה בכלל את הדבר הזה. כשיש עוד ילד, אז הלב נפתח ויש עוד אהבה. נכון, לפעמים יש ילד שיותר דומה לי ואני יותר ''מסתדרת'' או מבינה אותו מאשר ילד אחר ששונה ממני מאוד באופי. אז מה? הורה נורמטיבי אוהב את כל ילדיו באשר הם, אני בטוחה שאת נורמטיבית.
ומה זה בלי שליטה? לא קונה את זה. אם יש מודעות עצמית בסיסית, אז יש שליטה.
אז החשש שלך מבוסס על דברים ששמעת שהם ממש לא רגילים.
עכשיו תסתכלי מסביב ותראי כמה משפחות עם הרבה ילדים יש. רובן ככולן מתנהלות בצורה רגילה. אוהבים את כל הילדים. הילדים רבים. לפעמים אמא כועסת. יש גם הרבה צחוקים וכיף. משפחה. רגילה. במובן הכי טוב של המילה ''רגיל''.
אל תמנעי מהילד שלך את הברכה הזאת שנקראת אחים.
משפחה זו המעטפת הכי חשובה שיש לנו.
''שמא יריבו''. אין שמא. הם יריבו. אבל אין לזה קשר לאהבה שלך אליהם. הם יריבו כי ילדים רבים. ואת תתני להם לריב בכיף ותלמדי אותם עם הזמן איך לפתור בעיות ביניהם. חוצמזה שלמרות שהם יריבו הם יהיו חברים טובים מאוד.
''העדפת ילד בלי שליטה ההורה''. לא מבינה בכלל את הדבר הזה. כשיש עוד ילד, אז הלב נפתח ויש עוד אהבה. נכון, לפעמים יש ילד שיותר דומה לי ואני יותר ''מסתדרת'' או מבינה אותו מאשר ילד אחר ששונה ממני מאוד באופי. אז מה? הורה נורמטיבי אוהב את כל ילדיו באשר הם, אני בטוחה שאת נורמטיבית.
ומה זה בלי שליטה? לא קונה את זה. אם יש מודעות עצמית בסיסית, אז יש שליטה.
אז החשש שלך מבוסס על דברים ששמעת שהם ממש לא רגילים.
עכשיו תסתכלי מסביב ותראי כמה משפחות עם הרבה ילדים יש. רובן ככולן מתנהלות בצורה רגילה. אוהבים את כל הילדים. הילדים רבים. לפעמים אמא כועסת. יש גם הרבה צחוקים וכיף. משפחה. רגילה. במובן הכי טוב של המילה ''רגיל''.
אל תמנעי מהילד שלך את הברכה הזאת שנקראת אחים.
משפחה זו המעטפת הכי חשובה שיש לנו.
תודהאמאל'ה23אחרונה
עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר
אשמח לשמוע אתכן
אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,
בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....
לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),
ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.
בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...
אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,
מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל
כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.
תודה
אני מכינה בד"כ עוגת פירורים וחותכת לריבועיםשימושית
גם יפה וגם קל וגם כמעט אף פעם לא מתפקשש
אשמח למתכוןשיפור
עוגת פירוריםשימושית
מצרכים
לשכבה הבסיסית
3 כוסות קמח
¾ כוס סוכר
1 ביצה L
1 שקית אבקת אפייה
1 כוס שמן קנולה
לשכבת השוקולד
2 כפות שטוחות אבקת קקאו
½ כוס מים
½ כוס שמן קנולה
¼ כוס סוכר
2 ביצים L
אופן ההכנה
מחממים תנור ל־180 מעלות.
מכינים את השכבה הבסיסית: מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר ואבקת האפייה.
מוסיפים ביצה ושמן ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.
מעבירים חצי מהתערובת לתבנית ומשטחים החצי השני מכניסים למקפיא.
מכינים את שכבת השוקולד: מערבבים בקערה את הקקאו, המים, השמן, הסוכר והביצים עד לקבלת תערובת חלקה.
יוצקים את תערובת השוקולד מעל השכבה הבסיסית ומשטחים בעדינות.
מפוררים מעל המלית שוקלד את החצי השני של השכבה הבסיסית
אופים בתנור שחומם מראש עד שהעוגה מתייצבת וקיסם יוצא עם מעט פירורים לחים.
מצננים היטב לפני החיתוך.
תודה רבה!!שיפור
אני מביאה מה שאני טובה בוהמקורית
אגב שבוע שעבר שלחתי עוגת תפוזים לשכנה בערב שבת כדי לשמח אותה והיא עפה עליה לדבריה
אם קשהלך עוגה אפשר עודיות
אבל כל מה שכתבת נשמע מעולה ואל תזלזלי בעוגת שוקולד עם קרם שוקולד מלמעלה!!! זה מעדן מלכים ובאופן אישי זה הגילטי פלז'ר שלי ומזל שאת לא בקהילה שלי🤭
אני מהסיבה הזו לא מביאה...מתואמת
כי יודעת שלא אצליח להכין משהו טעים ושווה מספיק. (וגם כי קשה לי אפילו להכין לעצמנו דברים, אז אני לא יכולה להתחייב לאחרים...)
אני לא שמחה מהמצב הזה, אבל זה מה יש🤷♀️
בעיניי כל עוגה שנטעמת ונראית בסדר מתאימה.שיפור
ובתור מגויסת ויולדת הייתי שמחה לקבל, אבל כן מעדיפה כמה שפחות מלכלך ומתפורר.
אני אם אני מביאהרקאני
זה את הטורט הפשוטות
הכל מתקבל בברכה
יש כאלה ששולחות אלפחורס ועוגות גבינה
מה הבעיה בעוגה בחושה?השקט הזה
אפשר לקשט קצעת מלמעלה בשקדים פרוסים אם זה מתאים לעושה או אבקת סוכר תמיד משדרגת את המראה.
אני אוהבת לסדר במנגטים.טארקו
וככה עוגה הכי פשוטה שיש נראית מרשימה בהרבה.
הרבה פעמים במקום בחושה ממש אני עושה בחושה משודרגת
נגיד עוגת שוקולד פירורים/ריבה פירורים
בראוניז עם אגוזים למעלה
....
וליולדת/מגויסת פס עוגה זה הכי מפנק בעולםטארקו
וממש לא צריך עוגה מתוחכמת, פס עוגה בחושה זה מהמם
את יכולה לקנות תבניות פס מקרטון שהן יותר יפות
ואם את שמה בשקית צלופן אז בכללל...
רעיון מעולה- אימצתידיאט ספרייט
בעטיפות אני מעולה 😂ואני שר
יש לי מאגר עטיפות שלא מתקרב לקצב השימוש
ואני יודעת כמה זה משדרג 😊
אבל עדיין לא נעים לי להכין איזו עוגת וניל ב5 דקות, מרגיש לי כזה פשוט...
אני הייתי שמחה לקבל!!! לי לא לוקח 5 דקות.שיפור
ואם את רוצה לשדרג אז תפוזים, מייפל או שוקולד, או להוסיף ציפוי.
נראה לי שהבעיה שליואני שר
היא שהתרגלתי לרמה גבוהה בבית לעצמנו, אני כמעט לא מכינה בחושות, רק עוגיות (גם יותר טעים וגם יותר מותאם למשפחה צעירה כי אפשר להקפיא ולאכול לאט לאט),
ואז נראה לי לא מספיק שווה ומכבד להכין לאחרים פחות מזה...
תודה על הפידבק הזה, זה מעודד אותי שאני כנראה סתם מגזימה 🙃
לגמרי מגזימה❤️ הלואי והייתי מכינה בחושותירושלמית במקור
ואם תביאי צלחת עוגיות?טארקו
אם יש לי אני אעדיףואני שר
למשפחות לפחות, לא לקידוש.
פשוט זה דורש יותר זמן התעסקות ואז זה גורם לי פחות לרצות לקחת את זה על עצמי...
(בדיוק השתבצתי לארוחת ערב ליולדת, דורש ממני אומץ ועבודה על פחדים. כל הכבוד לי
💪יעל מהדרוםאחרונה
נו אז את סתם מקטינה את עצמךטארקו
זה לא מיועד עכשיו לעוגת רושם, אם זה חשוב להם זה משהו שמזמינים
הכי כן עוגת וניל ב5 דקות, עטופה יפה, אם את מספיקה פתק קטן אז בכלל.
המטרה היא לא העוגה
העוגה במקרה כזה היא אמצעי להגיד "חשבתי עליכם ואני אוהבת אתכם"
תוסיפי על אגוזים, או ממרח לוטוס. מהמם.באתי מפעם
ובתור מגויסת/ יולדת קיבלתי גם דברים דוחים ובאמת שעיקר היחס, מישהו רואה אותי, הייתי מאושרת גם כשהביאו לי חלה שהכל בפנים היה בצק (!) וזה מאוד שימח אותי שחשבו עליי.
כשאני אופה עוגות ומביאה לאחריםמישהי חדשה:)
אני אופה גם עוגה קטנה בתבנית מאפינס, וטועמת אותה. אם יוצא טוב, אני מביאה את הגדולה למי שרציתי.
ומסכימה עם מה שטארקו אמרה
מצטרפת לעוגיות פירורים. קל ונראה מרשים, וגםמבורכת
עוגת קפה בחושה עם קרם מעל (אבקת סוכר מעורבבת בקצת מים חמים וטיפה קפה) נראית וואו.
עוגת בראוניז תמיד מתקבלת בברכה (ונח לחתוך אותה לקוביות קטנות במנג'טים)
עוגיות שוקולד צ'יפס חתוכות לרצועות
קאפקייקס שוקולד או שוקולד צ'יפס
אני מביאה את מה שאני יודעת להכיןדיאט ספרייט
עוגה אחת בלבד- עוגת שוקולד עם סוכריות מעל.
אני לא רואה בעיה לשלוח עוגה כזו ותמיד קיבלו אותה בברכה (ממה שאמרו לי).
ואני עצמי קיבלתי:שמרים, בחושות, פעם אחת קיבלתי עוגת גבינה.
בדכ מכינה בראוניזרק לרגע9
גם קל, הכל בקערה אחת בלי מיקסר וגם קצת יותר טעים מעוגה בחושה רגילה.
יש לך מתכון?רקאני
של ניק ב. הפרווה ממש טוביעל מהדרום
מה הבעיה בבחושה?מקקה
אני תמיד מביאה פשוטות. הכי הרבה עם ציפוי שוקולד
עוגת ביסקויטיםרינת 24
אצלינו בבית העוגה המועדפת זו עוגת תפוזים בחושהיעל מהדרום
לק"י
אז אם במקרה תשלחי לנו עוגה אי פעם, אז זה מעולה😅
אצלנו מאוד הולך עוגות בחושותנעמי28
בעייני זה מספיק לגמרי.
את יכולה לעשות מאפינס בקערה אחת (של בננה ושוקולד הולך אצלנו טוב) או לחתוך ולשים במנג'טים או לעשות עוגיות ברמת קושי וזמן כמו עוגה בחושה.
לא רואה בעיה בבחושההבוקר יעלה
ואני אחת שאוהבת לאפות ולהשקיע. אבל כשאין כוח או סמן אז בהחלט בחושה
מה שאני עושה זה בלילה אחת לארבע פסים, וכל פס. שמה משהו אחר כמו מייפל ושקדים, שיש, אגוזים וקינמון. זה משדרג ממש.
עוגות אחרות אפשר שמרים או פירורים כמו שהציעו
לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)
אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…
אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.
וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.
מה אתן חושבות?
אמoo
אני כבר הרבה אחרי השלב הזה
אבל באופן כללי
פחד זה לא דבר שמנהל את חיי
כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות
הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת
כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.
זה טבע העולם.
ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.
בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו
מסכימה איתךמישהי חדשה:)
ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.
אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?
זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת
ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...
ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...
אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור
יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.
אני מאמינהכורסא ירוקה.
שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.
אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה
אני יכולה לומררקאני
שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי
ולמרות הקשיים שעברתי בחיים
אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...
מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה
גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני
זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור
אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.
לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2
אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת
וזה לא פשוט. בכלל
אבל זה ממלא אותי באושר גדול.
לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור
אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.
בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.
כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.
לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##
שאביא ילדים לעולם כזה
מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'
מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות
בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה
לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה
לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה
לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע
האמת שלאאיזמרגד1
מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.
אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.
ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.
יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר
"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"
(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)
אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-
לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה
ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,
ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.
אני מפחדת מדברים אחריםטארקו
אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח
גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..
בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק
זה כשהרצון גובר על הפחד.
אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.
אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..
גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה
ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)
אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.
הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....
לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייט
אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.
במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.
התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.
אהבתי את הדוגמה שהבאתמתואמתאחרונה
באמת עמרם היה מאוד רציונלי והגיוני כשגירש את יוכבד אשתו, כי באמת איך אפשר להביא ילדים לעולם של עבדות ואובדן?
אבל נשות ישראל במקורן ניחנו ביכולת להתעלות מעל השכל, ולהמשיך להביא ילדים לעולם.
והנה - בזכותן אנחנו קיימים היום
בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה
היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃
כמה שאלות.
כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..
לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?
מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?
עונהרוני_רון
מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!
בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד
תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים
איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...
תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה
זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה
מנסה גם לענותיהלומה..
לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)
ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..
כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי
תודה!הבוקר יעלה
מזל טוב והרבה נחתממתקית
ולגבי 2
זה עובר לבד
אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.
תודה!הבוקר יעלה
מזל טוב!!!רקאני
לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,
אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי
תודה!הבוקר יעלה
מזל טוב!באתי מפעם
כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.
זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌
האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣
אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה
לגבי פ2?
מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני
נסי לכבס בלי
ואולי חומר כביסה עדין
לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור
וואלה זה חדשהבוקר יעלה
רק גל תינוקות?
אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני
משתדלת לא לשים יותר מדי
ובלי מרכך בכלל
מזל טוב! ❤️אפרסקה
מזל טוב!שנהב
היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.
לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס
תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה
בהמשך ל1
יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?
חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני
לא יודעת בדיוק מה זה אומר..
יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?
אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו
יכול להיות גודש מקומייום שני
צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק
גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש
אולי פטריה?באתי מפעםאחרונה
תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.
אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל
גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)
ואני
משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי
כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער
אנחנו חברות טובות דווקא
אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה
וואלה עצבן אותי חח
כזה אופ נו מה נו
גם כי אני גם רוצה כבר ללדת
וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ
אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.
והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭
זה שלב כזה שאת מתה ללדת...
ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.
ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.
אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך
ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית
העיקר בעיתו ובזמנו.
ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?
ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.
וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...
וואי הכי מובןאונמר
גם לי זה היה.
משמים בסוף כל התיזמונים האלה...
השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️
ממש ממש מובן!קטנה67
בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅
בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך
ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל
קרה לי גםהבוקר יעלה
גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.
וכן התעצבנתי חח
כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני
קרה לי גם אבל הפוךשימושית
הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה
ושתינו עשינו ברית.
האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני 
איזה מבעס זה.....יעל מהדרום
לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית
אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)
כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית
וכו'
יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום
לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור
גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש
נחיה כנראה מה יקרה בסוף
מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום
לק"י
(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).
גם אני ככהשומשומונית
אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.
הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.
נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...
טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום
כולם אומרים לישומשומונית
שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...
כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..
אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉
את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית
וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה
אני כל כך אוהת להיות בהריון....
תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.
הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.
ואני כל כך יפה וסקסית...
גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם
לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.
תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.
אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!
בגלל זהרקאניאחרונה
אני לא מחכה ללדת
אני מחכה להיות אחרי
חחחח
כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור
לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל
מצטרפתהשם שלי
ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.
ממש לא אדם רעטארקו
זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...
לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע
את לא רוצה שלא יהיה לה
את פשוט רוצה כבר גם..
אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק
(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)
תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל
והיא מסכנה עבר לה…
כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…
גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור
בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח
מה אתן עושות במקווה?
סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..
אני לא עושההשם שלי
ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.
יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.
מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999
ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.
אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.
מסודרנפש חיה.
לחדש לפני המקווהשירה_11
פ
אני עושה רק בהריוןשלומית.
ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)
אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.
אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...
תלוי פסיקהכחל
יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה
אבל זה לא לפי כל הפסיקות
לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד
אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם
זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש
(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)
תבדקי מה הפסיקה שלכם
אם מותר עם לק שלם, אז אחלה
תעשי יום לפני
תשאלי את הרב שלכםרקאני
אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי
יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה
אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה
הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)
ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.
לא לאשלומית.
אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.
אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;
( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)
זה לא כ"כ קשה להורידשימושית
10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים
מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן
מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק
כן, נכוןשלומית.
פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך
כנראהקל"ת
שהלק לא מאד איכותי🫣
אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?
הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף
אני מקלפת לעצמירקאני
אבל באמת הלק לא הכי איכותי
יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....
המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈
את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2
אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.
עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.
כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦♀️
זה לא כואב לירקאני
הרעש עושה לי צמרמורות
כמו ברופא שיניים
אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים
😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2
😵💫😵💫😵💫רקאני
אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית
שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי
מכירה את השיטהיערת דבש
וגם ניסיתי פעם
סיוט
מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית
והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש
לי זה לא סיוט שימושיתאחרונה
ואם את הולכת לפי פסיקה שמתירה לטבול עם לק חדש מצוין, אבל אם את הולכת לפי פסיקה שצריך לטבול בלי לק זה אומר ללכת פעמיים לקוסמטיקאית
עונהקל"ת
אני עושה קבוע לק גל.
ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.
יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה
אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.
אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.
אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2
בחודשים האחרונים התחלתי.
עושה יום יומיים לפני המקווה.
ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.
זה ממש עושה לי טוב
יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה
ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...
אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.
^^ אני אישיתיערת דבש
עושה לפי הפסיקה הרווחת
מחדשת לפני המקווה
כמה קרוב שאפשר
אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע
זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭
אני מורידה לבד בביתשימושית
ואחרי המקוה הולכת לשים
תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח
מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..
עזרתן לי מאוד להחליט ש...
כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..
מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט
נושא לא פתור אצלי
מבינה אותך ממשרקאני
אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים
או לכבוד אירועים מסויימים או חגים
יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...
אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה
(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)
זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול
אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן
ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.
וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)
אז די.
מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.
אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)
ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול
ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה
זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה
אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות
מנצלת את הנושאפינק ליידי
בלי קשר למנהגים ולטבילה.
האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?
מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?
כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה
זו לא בניהניק חדש2
זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.
לי אישית מחזיק נגיד שבועיים
אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.
אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.
הציפורניים נחלשות.
משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח
כאילו מורידים שכבה
מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2
עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.
אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.
ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.
המכונה קצת חמה
את הציפורן עצמה לארקאני
לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת
אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס
התייעצות לגבי ילדלא לדעת
יש לי ילד מתוק בן 5. כשהיה פעוט היה הכי דבש בעולם, ילד קופצני ומאושר, היה לו קשר ממש מיוחד עם המטפלות במעון והיה ממש אוהב את הילדים במעון כשפגש אותם היה מתרגש, צוחק איתם, מתחלק בדברים שלו. מאז שהתחיל גן דברים התחילו להשתבש. היו לו גננת חמודות אבל לא מקבלות אותו בחיבוק ונותנות תשומת לב כמו במעון. הוא לא יצר איתן קשר, לא התחבר לילדים בגן. נהיה כזה שקט ומסוגר. באותה תקופה בעלי היה במילואים כמעט חצי שנה רצוף וגם אני עברתי תקופה רגשית מורכבת וברור לי שמאוד השפיע עליו. התחילו להיות לו פחדים, הוא התחיל להיות כזה מחורפן חלק גדול מהזמן בבית, להציק לאחים כל הזמן, ולצחוק מזה, לצחוק כשצעקו עליו. חשבתי שזה תקופה ויעבור. אבל בתחילת שנה הבאה הגננת סיפרה שהוא מציק לילדים בגן והחלטתי שצריך לעשות משהו. שלחתי אותו לשחייה טיפולית והלכתי להדרכת הורים קצרה, שם היא נתנה דגש על עצות איך לגרום לילד להרגיש יותר משמעותי ושייך בבית. והוא התחיל להיות יותר רגוע ושמח. הרבה פחות להציק, הוא גם התחיל ליצור קשרים חברתיים בגן, אבל עדיין הגננת ראתה שקשה לו ליזום משחק עם חברים. בשחייה הטיפולית המדריכה ראתה שיש לו קושי בויסות חושי ושהוא מאוד אימפולסיבי והמליצה ללכת לריפוי בעיסוק. אז התחלנו תהליך לקראת אבחון ריפוי בעיסוק (אנחנו עדיין מחכים). בחופש ילדתי ברוך ה', והייתי מאושפזת שבוע בגלל זיהום. מאז שחזרתי הביתה, הרגשתי שחזרתי לילד אחר, מחורפן ברמות על. כל היום מרביץ ומציק בלי סוף וצוחק, וצוחק עוד יותר אם כועסים עליו. רק עם התינוק היה עדין ברוך ה'. עם החזרה לשגרה הוא נרגע קצת וכבר פחות מחורפן, אבל עדיין מציק לאחים ואומר להם דברים לא יפים כל היום והתחיל גם להיות קצת אגרסיבי כלפי התינוק. בגן לא יוצר קשרים חברתיים, מתבייש לפנות אל הצוות. אומר שכולם בגן לא נחמדים, הוא לא רוצה שיהיו לו חברים, מספר שמציקים לו כל יום והוא בוכה ומתבייש לספר לגננות וגם ככה לא עוזרות לו. דיברתי עם הגננת והיא אמרה שבסה"כ נראה שהוא בסדר בגן, אבל אחרי שהארתי את תשומת ליבה היא אמרה שהוא באמת לא פונה אליה, ובאמת נמצא עם הילדים אבל לא ממש משחק איתם. אמרה שתנסה לעודד אותו למשחק עם חברים ולפנות לנשות צוות. והציעה שתביא את פסיכולוגית הגן לתצפית ונראה מה הלאה. אני ממש חושבת עליו כל היום איך לעזור לו. מנסה לתת לו יותר תשומת לב, להשתמש בכלים שקיבלנו בהדרכת הורים פעם קודמת אבל זה לא ממש עוזר. כשהוא פוגש ילדים בגן שעשועים נראה שהם משחקים וצוחקים ביחד אבל כשאני שואלת אותו הוא אומר שרק הציקו לו, אז אני לא יודעת אם הוא חווה כל דבר בצורה שלילית, או אולי מתקשה בהבנת סיטואציות, או אולי זאת תגובה לדאגה שלי. וזאת השנה האחרונה שלו בגן ואני כל כך רוצה לחזק אותו לקראת כיתה א'. מתלבטת איך לפעול, אני חושבת ללכת להדרכת הורים אבל מתלבטת איזה. ואולי לרשום שוב לשחייה טיפולית למרות שהוא לא רצה להמשיך, נראה לי שזה כן עשה לו טוב. ואולי כדאי ללכת לרופא התפתחות לקבל מבט יותר רחב על כל הקשיים ביחד, עוברות לי בראש גם מחשבות על בעיית תקשורת, למרות שזה נראה לי יותר רגשי, אבל אני לא בטוחה. והכל דורש כוחות ואו בירוקרטיה או כסף... ולא יודעת מאיפה להתחיל...
את נשמעת אמא מאוד דואגת ומסורהיראת גאולה
תודה רבה!לא לדעת
אני חושבת ששווה לפנות להתפתחות הילדדיאט ספרייט
ובגדול אני גם ממליצה לנסות להתקרב לצוות.
אני ממש רואה בחוש שכשמפנקים גננת,
מרימים לה, מפנקים אותה, קינוחים מילים טובות- זה משפיע על היחס לילד.
אפילו אם על הגננת למשל לא, אבל אפילו הסייעת או אפילו מלווה רפואית של ילד אחר פתאום אוהבת את הילד שלי קצת יותר מהרגיל, זה משפיע על כל היום בגן.
איך עושים את זה?לא לדעת
הגשתי פניה לריפוי בעיסוק ולא הייתה שם אפשרות לרופא התפתחות.
ובאמת רעיון יותר לפנק את הגננותלא לדעת
רוב הדברים שתיארתוהרי החדשה
נשמעים לי כמו משהו שמתאים לילד רגיש שעובר דברים. לא נשמע תקשורת אלא ילד במצוקה משלל סיבות. הוא הבכור שלך? כי אם כן אז עוד יותר ברור לי המקום שלי.
אני חושבת שהדרכת הורים טובה שתחזיק אותך/אתכם תעזור לו מאוד. אם לפי מה שאת רואה הוא כן משחק עם ילדים ולך אומר שלא כיף לו אז יכול להיות שזה לא מול הילדים אלא מולך, כי זה מפעיל אותך. לא כל כך הבנתי מה הגננת אומרת על נמצא עם ילדים ולא משחק איתם. רק קצת בא לי להגיד שאני ממש לא מתלהבת מכל הניתוחי התנהגות שעושים בגנים וכו ואם את כל רוצה ללכת למקומות של לבדוק את זה מקצועית בבקשה תראי שמי שבודק את הילד הוא אם הכשרה רלוונטית בתחומים הטיפוליים.
בסוף מכל מה שאמרת הדבר שהכי מטריד זה מה שהגננת אמרה. ואת זה הייתי בודקת- אולי באמת תייצרי אינטראקציות אחרי הגן, משחקים באחד על אחד שתיזמי (להזמין ילד לשחק בבית שלכם) ושם תראי איך מתנהל המשחק והאם עולה לך שם שמשהו לא תקין.
זהו באמת נראה לי שזה יותר הכיווןלא לדעת
למרות שהוא לא בכור. אני גם מתלבטת כמה זה החוויה שלו וכמה זה כדי להפעיל אותי. אבל לא נראה לי שהוא משקר ממש. ונגיד בגן שעשועים הוא צוחק ומחייך כשילד מנדנד אותו בנדנדה. או שהם רצים ביחד וצוחקים, או מסתובבים ביחד בקרוסלה. אולי זה לא משחק בעיניו. אבל כשהוא אומר שהציקו לו אני מתלבטת אם אולי היתה איזו הצקה באמצע וזה מה שהוא זוכר (נגיד בנדנדה עוד ילד הצטרף וכששניהם נידנדו אותו ביחד זה הציק לו והוא צעק שיפסיקו) או שזה כדי להפעיל אותי.
ובגן יש פסיכולוגית חינוכית, לא מנתחת התנהגות.
והוא לא מוכן להזמין חברים הביתה! כשחבר מהגן מגיע מעצמו הוא לרוב שמח מזה, אבל זה לא קורה הרבה והוא ממש מתנגד לרעיון של להזמין. לפעמים אני מתלבטת אם להזמין בלי ידיעתו, אבל בינתיים לא עשיתי את זה. אני כן רואה שכשחבר מגיע הוא יותר נוטה להראות דברים מגניבים שיש לו וצריך עידוד כדי ממש לשבת ולשחק עם החבר.
ולגבי הדרכת הורים אני מתלבטת בין אישית לסדנהלא לדעת
כי בעבר כשהייתי באישית הרגשתי שיותר מתייחסת לכל התנהגות בפני עצמה, ובסדנה ייותר התייחסו לכל המכלול של הילד וזה יותר עזר. אבל אולי האישית סתם הייתה לא מוצלחת, ואלי הסדנה לא תתן מענה לבדיוק מה שאני צריכה.
לדעתי את צריכה אישיתאפונהאחרונה
את יכולה לקחת גם סדנא, יש שפע של סדנאות בעלויות ממש לא גבוהות (גם אני פותחת בקרוב אבל באמת שלא חסר).
יכול להיות שסדנא תקצר לך ותחסוך חלק מהמפגשים האישיים.
לגבי הנסיון שלך אולי ההבדל היה בין הגישות ותפיסת העולם של מי שהעבירה את הסדנא?
נשמע לא פשוט בכללנעומית
לפעמים יש התנהגויות וקשיים שמופיעים עם העלייה בגיל.
אנחנו נוטים לייחס אותם לאירועים חיצוניים, אבל ייתכן שהקשיים היו צפים בכל מקרה.
(לפעמים, כמובן שהרבה פעמים הקשיים הם תוצאה של אירועים שונים)
ממליצה לפנות להתפתחות הילד
בנוסף, אולי כדאי לבנות קשרים חברתיים באופן יזום? להזמין חבר מידי פעם הבייתה, לקבוע עם חבר ספציפי ללכת לגינה?
להתפתחות הילד את מתכוונת לרופא התפתחות?לא לדעת
אפשר רופא התפתחותי ופסיכולוגנעומית
תקין שמנהלת מעון לא מגיעה מלא ימים?עד חצות
כבר המון פעמים שאני מגיעה כל כמה שבועות למעון והמנהלת לא שם.. לא מרגישה טוב או יש לה משהו..
גם היא לא מגיעה על הבוקר כמעט אף פעם..
יש בכלל פיקוח למנהלות מעון?
אני סגורה על זה שאם המשכורת היתה עוברת דרך גיהוץ כרטיס בכניסה היא היתה מגיעה כמו שעון.
הבן שלי בן שנתיים כמעט במעון שם והם 23 ילדים עם 3 אנשי צוות, ש2 מתוכו לא נשואות, צעירות.
אני רואה שכל ההורים בסבבה שלהם, מעריצים את המעון את ההנהלה, אני ההורה בערך היחיד שנשאר כמה דקות, ששואל שאלות, שיכול להישאר מעל שעתיים ולדבר עם הצוות, להסביר על הילד שלי, להנחות, מסתכלת המון מהצד וכמה שאולי הצוות לא סובל שנשארים - זה לא שאלה!!!! אני כהורה אשאר כמה זמן שצריך, אסתכל, אסיק מסקנות, אני עם יד על הדופק..
כמובן שאני אפרגן, אתנהג בנעימות כמה שניתן,
וזה לא סותר את זה
לא מצליחה להבין איך זה סבבה שצוות מטפלות נשאר בלי פיקוח של המנהלת ימים שלמים, ואף אחד לא מפקח גם על המנהלת וזה עובר בסבבה
ניסת לשלוח הודעה למנהלת? לקבוע איתה פגישה?מנגואית
גם אני לא רואה את המנהלת רוב הימים )לא מחפשת)
בבוקר בטח שלא, אני מגיעה מוקדם
בצהרים לפעמים
לפעמים נמצאת בתוך החדר אז מאמינה שלפעמים אני לא רואה כי נמצאת בחדרים אחרים
נשמע לי מוגזם להישאר שעתיים במעוןדיאן ד.
נראה לי עדיף שתבואי באמצע היום לראות איך הולך.
פעם פעמיים ואם הכל רגוע ובסדר אז אפשר לסמוך עליהם.
לגבי המנהלת, מוזר שהיא לא נמצאת.
וזה באמת קריטי שתהיה מנהלת שתסתובב בשטח ותוודא שהכל תקין
מה הגודל של המעון?שבעבום
לא לכל המנהלות יש משרה מלאה במעון. במעון שלנו שהיה בסביבות 50 ילדים המנהלת השלימה משרה בחלק מהימים בלהיות מטפלת קבוצה ביום החופשי של המטפלת. היום אני יודעת שמנהלת שם מנהלת 2 מעונות במקביל.
בתור מישהיא שעבדה במעוןקל"ת
אין דבר כזה שהורה נשאר מעל שעתיים בשגרה כדי לשאול על הילד שלו. זה מפריע להתנהלות והמשך סדר היום.
לגבי המנהלת האמת לא יודעת להגיד. אני אף פעם לא חיפשתי את המנהלת אלא אם כן יש איזה נושא חשוב שרציתי להעלות.
לגבי להשאר שעתייםSeven
ולהסביר המון..לא נשמע תואם..וזה גוזל זמן יקר שהמטפלות אמורות לדאוג לילדים בומולא לדבר עם כל אמא
תחשבי שכל אמא דאגנית תדבר עם המטפלת שעתיים?
לגבי המנהלת מאוד תלוי בגודל מעון.
כן, יש פיקוח על המנהלת.הגברת מהירח
אני לא יודעת מה קורה במעון פרטי. במעון שהוא חלק מרשת יש לכל קבוצת מעונות מפקחת (יש כאלה שקוראים לה "מדריכה" או "יועצת" או משהו כזה. זה אותו תפקיד, רק עניין של טרמינולוגיה). היא מעל המנהלת, מטעם הרשת.
לפעמים בתחילת השנה מקבלים מהמעון כל מיני טפסים, וכתוב שם גם את שם המפקחת עם מספר טלפון. אם לא, תחפשי באתר האינטרנט של רשת המעונות - או שכתוב שם את כל המפתחות לפי איזורים, או שתכתבי להנהלה של הרשת ותשאלי אותם.
אני אבהירעד חצות
כשאני מגיעה לשעתיים זה פעם ב.. לא כל יום.. יש לי חיים אחרי הכל.. וגם כשאני שם אני לא כל הזמן מדברת עם הצוות.. רק שהן פונות אלי או מספרות לי משהו. בכל אופן הנקודה בעיני זה האדישות שאני מרגישה כלפי המקצוע.
אחרי המקרה המזעזע במעון באריאל כבר נגמרו לי המילים. מקרה רודף מקרה ואף אחד לא מרעיד את המערכת..
אם הלב שלך לא רגועSeven
אני בעד להקשיב לאינטואציה..
לגבי השעתיים גם פעם ב..הז פשוט לא חלק ממה שאמורים לעשות
ותמיד הייתי אמא מאוד מעורבת במעון ומהועד וכו...כן מדי פעם מדברת עם הגננת אבל שעתיים זה לא לגיטמי אפילו לא יום אחד
נשמע מוזר שהיא לא נמצאת כמעט. בדרכ יש להן יום חופשאביגיל ##
אחד ופעם בשבועיים שלושה גם יום השתלמות
אולי היא נמצאת בחדר שלה בזמן הזה עובדת שם?
או אולי היא במטבח?
אצלנו המנהלת לפעמים בבקרים נמצאת בתוך אחת הכיתות ומתגברת שם עד שכל המטופלות מגיעות
אני מסתכלת בחדר שלה קבוע והיא לא שם ואני גם שואלתעד חצות
ואומרים לי בוודאות שהיא לא הגיעה...
אז אולי היא לא אמורה להיות? אולי יש לה אחוז משרהאביגיל ##
נמוך במעון הזה
וואי ממש מבאס, מבינה אותך
לא מאמינה שהיא פשוט מברישה, זה עלול לדפוק אותה
גם לה יש מפקחת
לעניות דעתיכנה שנטעה
לא הייתי משאירה את הילד שלי במעון שאני לא סומכת על המטפלות כשהן בלי פיקוח של מנהלת. ובאמת מספר הפעמים שראיתי את המנהלת במעון אצלנו יכולה להיספר על יד אחת.. לא מטריד אותי כי אני סומכת על המטפלות, וגם אני אמא דאגנית שנשארת כשצריך ועם יד על הדופק.
לא תקיןדיאט ספרייט
ויש מלא מנהלות מעון כאלו מהיכרות.
כדאי לפנות לפיקוח ואם את לא סומכת פשוט לעזוב.
אני תמיד שמה מקליט ומעודדת לשים מקליט.
אני רקשושנושיאחרונה
יש מעונות שיש מנהלת נוכחת 8-16, ובתוך הכיתה מזעזע (ככה היה אצל הגדול)
הקטן במעון אחר, המנהלת גם לא נוכחת יותר מידי, ב 8 אף פעם, ב 16 אני רואה אותה פעמיים בשבוע נגיד. אבל אני מרגישה שהמעון ממש מנוהל טוב.
אני סומכת על המטפלת למרות שהמנהלת לא תמיד נמצאת.
אם את לא רגועה, ממליצה לשלוח מקליט לכמה ימים ולא להיות תלויה בנוכחות של המנהלת שכן / לא מעורבת.
עוברים גדולים וניטור סוכרהרמה
יש מישהי שיודעת שבטבע שלה העוברים שלה גדולים? מעל 3.8?
בית החולים בדרך כלל מבקש לעשות בדיקות סוכר כל שעתיים מעל משקל לידה מסויים ולי זה מרגיש מיותר לאור העובדה שהמשקל גנטי אצלנו. במצב כזה לא נותנים לתינוק ביות מלא לגמרי ולא נותנים לעלות איתו ל למלונית. מישהי סירבה? יש אופציה כזו?
אצלי עשו בדיקה אחת אחרי הלידהאשת בעלי
אחת לי ואחת לתינוק
לא זכור לי שביקשו כל שעתיים כי הערכים של הסוכר היו תקינים
היתי בביות מלא
אצליפולניה12
ילדתי 3.8
3.9
4
לא זכור לי שעשו ניטור סוכר
פעם אחת ילדתי במשקל מעל 3.8 ולא זוכרת שבדקו סוכריעל מהדרום
לק"י
אולי פספסתי ובדקו פעם 1.
בטוח לא כל שעתיים.
אולי תלוי בשבוע של הלידה. אני ילדתי ב41+2יעל מהדרום
אוליפולניה12
אבל ילדתי שניים ב40+5 ואחת ב41+3
זה היה נראה לי תגובה להודעה שליפולניה12
עד שזה התעדכן
לכן כתבתי לך חח
ילדתי משקל ענקראשונית
אזור הארבע וחצי קילו
ולא בדקו אותו כל כך הרבה, רק לאחר הלידה
וחבל
כי כמה שעות אחרי הלידה הייתה לו נפילת סוכר מאוד משמעותית שהובילה לסיטורציה נמוכה ולאישפוז בטיפול נמרץ יילודים לשבוע (הסוכר הסתדר מהר אבל החמצן עשה בעיות כמה ימים+ימי מעקב)
היית עם סכרת היריון? הנקת אחרי הלידה ?אשת בעלי
יכול להיות שזה משתנה
לא היה סכרתראשונית
הנקתי
וואו אז למה ככה?הרמה
אני גם הבנתי שזה לא קשור לסכרתשיפור
אצליטל אורי
יש לי כמה ילדים שנולדו מעל 4 קילו, כן זוכרת מעקב סוכר צפוף יותר (לא כל שעתיים).
ונתנו לי ביות מלא בלי בעיה
לנו עשו ניטור סוכר בביות מלאשיפור
עשו לתינוק פעמיים בדיקת סוכררוני_רון
הייתי בביות מלא
העמסת סוכר 50 תקינה שלי ממהלך ההריון.
נולד כמעט 4רוני_רון
מוסיפה שאלה- איפה ילדתן? והאם נתנו לעלות למלונית?הרמה
בסורוקה, אין מלונית, אבל היינו בביות מלאיעל מהדרום
לק"י
אגב, לא יודעת אם זה אותו הדבר, אבל חלקית אולי.
הקטן שלי נולד פחות מ-3 ק"ג בשבוע 41 בדיוק, ובדקו לו סוכר בגלל זה. אבל הוא היה איתי בביות מלא.
אני עם סוכרתשומשומוניתאחרונה
והייתי מטופלת בהריון האחרון עם אינסולין.
אףפעם לא בדקו כל שעתיים. עשו 2-3 בדיקות אחרי הלידה (אחת בחדר לידה, השניה בלילה ונראה לי שהייתה עוד אחת בבוקר)