בעלי בן יחיד. אני גדלתי עם אחיות. אצלי בבית זה לא קרה אבל שמעתי על מקרים של העדפת ילד בלי שליטת ההורה. לבעלי יש ים של חברים מה ששובר את הסטיגמה שלילדים יחידים אין חברים. לי כמובן יש איזה 3. אני עם ילד אחד ופוחדת להביא עוד אחד שמא יריבו ואז בטעות אוהב ילד 1 יותר ואפגע באחד מהם. שמעתי שאין שליטה להורה בזה. מה אתם ממליצים מחוויות אישיות מה עדיף שילדי יגדל עם או בלי אחים?זה ממש חשוב לי חוות דעת. יש לציין שאני יותר מפונקת מבעלי שהכרתי אותו לא ידעתי כלום והוא לימד אותי להסתדר בחיים
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
יש פה כאלו שגדלו בלי אחים?אמאל'ה23
ברור שעם!!! ויש לי מלא מה לכתוב ואין לי זמןאנונימיות
מקווה שאחרות יענו לך ואראה אם ישאר לי מה להוסיף
ואיך משתלטים על העדפה אם את מכירה מקרים שההורים השתלטואמאל'ה23
עובדים על עין טובה. זמן איכות. מגע. שבחיםאמאשוני
באמת לא חסר דרכים..
כמו כל עבודה פנימית זה דורש התבוננות וכוחות ויש אנשי מקצוע להיעזר בהם בעת הצורך.
להימנע מהבאת ילדים בגלל זה?
לא הייתי חולמת.
כמו כל עבודה פנימית זה דורש התבוננות וכוחות ויש אנשי מקצוע להיעזר בהם בעת הצורך.
להימנע מהבאת ילדים בגלל זה?
לא הייתי חולמת.
תודהאמאל'ה23
עושה רושם שאת ממש חכמה אני אאמץ את זה
מה זאת אומרת העדפה בלי שליטת ההורה?שחרית*
את אדם מבוגר, את לא עושה דברים בלי שליטה. ואם חלילה תראי שיש אפליה ממש מוגזמת שאת עושה בין ילדיך עד כדי פגיעה באחד מהם, יש דרכים לטפל.
כשילד נולד, הלב מתרחב לקלוט אהבה נוספת.
אני לא אגיד לך שבכל רגע ורגע אני אוהבת את כל הילדים שלי באופן שווה, כי יש ילד שהוא קצת יותר דורש תשומת לב לפעמים, או מאתגר קצת יותר, או סתם מבליט את נקודות התורפה שלך וגורם לך לכעוס עליו. אבל במהות, וודאי שאני אוהבת את כולם במידה שווה (ורבה!)
בעיני זו לא שאלה בכלל, ומובן שעדיף לילד לגדול עם אחים.
כשילד נולד, הלב מתרחב לקלוט אהבה נוספת.
אני לא אגיד לך שבכל רגע ורגע אני אוהבת את כל הילדים שלי באופן שווה, כי יש ילד שהוא קצת יותר דורש תשומת לב לפעמים, או מאתגר קצת יותר, או סתם מבליט את נקודות התורפה שלך וגורם לך לכעוס עליו. אבל במהות, וודאי שאני אוהבת את כולם במידה שווה (ורבה!)
בעיני זו לא שאלה בכלל, ומובן שעדיף לילד לגדול עם אחים.
חשבתיאמאל'ה23
שאם יהיה ריב בחדר אכבה את האור לגנוב את הפוקוס כדי שיפסיקו לריב אבל עזבי זו חשיבה ילדותית וקונדסונית אבל משעשע לחשוב על זה
לי יש כמה ילדים.מדברת כעת על עצמי בתור ילדה וכו',שגרה ברוכה
האחים שלי זה הכל בשבילי!! גם היום כשאני כבר אמא ואשה עסוקה..
בטח עכשיו עם הקורונה רואים את זה בעיניים. המשפחה זה מה שיש לך! חברים לא נשארים לעולמים. גם אם מאוד רוצים(בלב בוודאי נשארים. אבל יש אילוצים בחיים שלא תמיד נוכל להתראות איתם וכו')
ואני בהחלט בדעה שדם זה לא ממים ובעיתות משבר /מבחן בחיים מי שתמיד בצד שלך סזההמשפחה.ולא הייתי מוותרת בחיים על האחים שלי ועל הילדות איתם.
לדעתי המתנה הכי הכי הכי טוב לילד זה שיהיה לו אח(ולא נכנסת פה למספר כי לא משמעותי בעיניי דווקא המספר כמו עצם זה שיש אח אחד לפחות)
בטח עכשיו עם הקורונה רואים את זה בעיניים. המשפחה זה מה שיש לך! חברים לא נשארים לעולמים. גם אם מאוד רוצים(בלב בוודאי נשארים. אבל יש אילוצים בחיים שלא תמיד נוכל להתראות איתם וכו')
ואני בהחלט בדעה שדם זה לא ממים ובעיתות משבר /מבחן בחיים מי שתמיד בצד שלך סזההמשפחה.ולא הייתי מוותרת בחיים על האחים שלי ועל הילדות איתם.
לדעתי המתנה הכי הכי הכי טוב לילד זה שיהיה לו אח(ולא נכנסת פה למספר כי לא משמעותי בעיניי דווקא המספר כמו עצם זה שיש אח אחד לפחות)
והדוגמאות שהבאת שהוא עצמאי יותר וחברותמ יותר וכו',שגרה ברוכה
זה הרבה עניין של אופי והרגלים מהבית. יכוליות ילד יחיד מפונק ותלותי ויכוליות ההפך כמו בעלך. וכן לילד ממשפחה ברוכה
נכוןאמאל'ה23
זה בהחלט לא קשור לאם יש אחים או אין. בואי תראי בחתונה שלי כמה חבר'ה יש לבעלי. מלא.
בשביל מי את לחוצה בשבילך או בשבילו?אמא אבא ותינוק
אחים זה פשוט דבר טוב לילדים, אין לי משהו אחר להוסיף...
אם השאלה היא בשבילך, כלומר שתרגישי גרוע שאולי תאהבי אחד יותר מהשני זה כבבר שאלה אחרת.
אם השאלה היא בשבילך, כלומר שתרגישי גרוע שאולי תאהבי אחד יותר מהשני זה כבבר שאלה אחרת.
נכון. זה הכיוון הנכון של השאלה,שגרה ברוכה
צודקתאמאל'ה23
השאלה מה טוב לו כי לפי מה שאני קוראת זו חוויה סובייקטיבית. יש כאלו שנפגעו מכך כך שמעתי חברה ממש טובה שלי סבלה מאפלייה ופגעה בעצמה עד מוות ויש כאלו שנהנו עם האחים
כי בתכלס יש הורים גם בתמונה ןבמשוואה,שגרה ברוכה
לדעתי ההורים הם המנווטים את הספינה הזו שנקראת משפחה...
השקעה בילדות שמשתלמת מאוד כשהם גדלים.
וענייני ההפליות וכל זה.. אני לא חושבת שזה ראוי להיות בנושא שנקרא משפחה. ואם הורה עושה הפליות זה יכול להיות גם עם ילד אחד(להעדיף על פני הבנזוג מה שגם שגוי)
אז בכל מקרה צריך לעשות עבודה עצמית בנושא הזה כי נראלי שאין מקום להעדפות במשפחה. וכולם אהובים ורוצים בטובת כולם(או לפחות ככה אמור להיות מצד ההורים)
ההוויה בין האחים בילדות המוקדמת ההורים מנווטים ונותנים הכוונה ואחכ זה בעזה(רק בעזרתו🤗 זה זורם מאליו. ואין על משפחתיות ואחוות. כן גם עם המריבות וחילוקי הדעות)
השקעה בילדות שמשתלמת מאוד כשהם גדלים.
וענייני ההפליות וכל זה.. אני לא חושבת שזה ראוי להיות בנושא שנקרא משפחה. ואם הורה עושה הפליות זה יכול להיות גם עם ילד אחד(להעדיף על פני הבנזוג מה שגם שגוי)
אז בכל מקרה צריך לעשות עבודה עצמית בנושא הזה כי נראלי שאין מקום להעדפות במשפחה. וכולם אהובים ורוצים בטובת כולם(או לפחות ככה אמור להיות מצד ההורים)
ההוויה בין האחים בילדות המוקדמת ההורים מנווטים ונותנים הכוונה ואחכ זה בעזה(רק בעזרתו🤗 זה זורם מאליו. ואין על משפחתיות ואחוות. כן גם עם המריבות וחילוקי הדעות)
נשמע עצוב... אבלאביול
היא היחידה שאת מכירה שעם אחים?
רוב המשפחות באוכלוסייה מורכבות משני אחים ומעלה. גם את אמרת שיש לך אחיםץ.. אז למה להסיק ממנה?
רוב המשפחות באוכלוסייה מורכבות משני אחים ומעלה. גם את אמרת שיש לך אחיםץ.. אז למה להסיק ממנה?
בתור אחות בכורה, אני יכולה לומר לךRaaya ft
שלפעמים הרגשתי העדפה, זה משהו בלתי נמנע. אבל לרגע אחד לא הייתי רוצה לחיות כבת יחידה ללא אחים.
התחושה של ההעדפה שאת מדברת, מתגמדת אם בכלל קיימת - וזה גם לא פוגע במיוחד... לנגד הצורך הזה באחים.
אני ילדה יחידה, אני מקבלת את זה באהבה אבל חבל לוותר בגלל זה.הדס13
אני ילדה יחידה כי ההורים שלי לא הצליחו להביא עוד ילדים, אני חיה ככה וב"ה יש לי המון חברים, זה לא סותר כלום וזה לא מקשה על החיים. יש בזה גם צדדים פחות טובים אבל זה ממש מחזק את הקשר עם ההורים.
אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש מדבר כזה, אין סיבה שתהיה לך העדפה. ולדעתי, לטובת הילד שלך עדיף לו לגדול יחד עם אחים למרות שגם בילד יחיד יש יתרונות.
אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש מדבר כזה, אין סיבה שתהיה לך העדפה. ולדעתי, לטובת הילד שלך עדיף לו לגדול יחד עם אחים למרות שגם בילד יחיד יש יתרונות.
תשמעיאביול
אני לא יודעת איפה שמעת את זה. אבל לנו כבני אדם יש תמיד אפשרות לשלוט על המעשים שלנו. כמובן עם הרבה תפילה. אני גדלתי במשפחה של שבעה אחים ואף אחד לא הרגיש מקופח. כל אחד מקבל את מה שהוא צריך, ב"ה.
זה דבר שאפשר לעבוד עליו. יכול להיות של בעלך היה טוב ככה, אבל ילד יחיד גודל לבד וזה הרבה פעמים מאוד משעמם ומשמים. ברור שיש חברים וכו' אבל זה לא כמו אחים...
עכשיו בחופש יש תקופה שהבן שלי בבקרים איתנו לבד, וזה ממש מתסכל אותו. מחכה בקוצר רוח שאחותו תחזור מהמעון...
זה דבר שאפשר לעבוד עליו. יכול להיות של בעלך היה טוב ככה, אבל ילד יחיד גודל לבד וזה הרבה פעמים מאוד משעמם ומשמים. ברור שיש חברים וכו' אבל זה לא כמו אחים...
עכשיו בחופש יש תקופה שהבן שלי בבקרים איתנו לבד, וזה ממש מתסכל אותו. מחכה בקוצר רוח שאחותו תחזור מהמעון...
עזרתם לי מאוד עם הטיפיםאמאל'ה23
אני בת יחידהגולדסטאר
בעלי יש לו 2 אחיות
אני לא הרגשתי שנים את החוסר הזה
אבח אני רואה את הקשר של בעלי עם אחותו הגדולה והייתי רוצה באיזהשהו מקום את זה
בעיקר כשהייתי קטנה לא היה מםריע לי
ככל שגדלים אני מרגישה שכל הדברים שקשורים למשפחה הם אך ורק עליי (סתם נגיד אם ההורים לא מרגישים טוב אם צריך משהו וכאלה אני עושה הכל באהבה אבל אני רואה אצל בעלי איך הדברים מתחלקים בין הגדולים..)
בקיתר כן אחים ברור! לא אשקר כשהייתי קטנה כל תשומת הלב הזאת רק עליי זה היה הכי כייף
אבל כשגדלים מבינים שצריך
אני לא הרגשתי שנים את החוסר הזה
אבח אני רואה את הקשר של בעלי עם אחותו הגדולה והייתי רוצה באיזהשהו מקום את זה
בעיקר כשהייתי קטנה לא היה מםריע לי
ככל שגדלים אני מרגישה שכל הדברים שקשורים למשפחה הם אך ורק עליי (סתם נגיד אם ההורים לא מרגישים טוב אם צריך משהו וכאלה אני עושה הכל באהבה אבל אני רואה אצל בעלי איך הדברים מתחלקים בין הגדולים..)
בקיתר כן אחים ברור! לא אשקר כשהייתי קטנה כל תשומת הלב הזאת רק עליי זה היה הכי כייף
אבל כשגדלים מבינים שצריך
ממש ממש ממליצה עם ואני אחות ויש אצלנו חד משמעית העדפה של אחתתיתיל
האחיות... האמת, ממש לא הפריע לנו חחחח
אני חושבת שכל אחד מרגיש מידי פעם שיש להורים העדפהאולי בקרוב
כמו שכמעט לכל אחד יש 'תלונות' על איך שהוא גדל. למשל, יש דברים שהורים שלי נתנו לי ולאחים הקרובים אלי, שאנחנו הגדולים אבל יש דברים שהם נותנים לאחים הקטנים, שלנו הם לא נתנו. אז על דברים מסוימים אני יכולה להגיד שההורים שלי מעדיפים את האחים הקטנים ועל דברים אחרים הם יגידו שההורים שלי מעדיפים אותי ואת האחים הגדולים.. זה הכל עניין של איך מסתכלים ואיך חווים את הדברים, וזה דברים שהרבה פעמים ההורים יכולים לכוון את הילדים איך להסתכל ועל מה לשים את הדגש בכל חוויה. לדעתי קשר של אחים, כמו שהרבה כתבו פה, זה משהו שאין לו תחליף, ולכן כדאי מאד, אם אפשר לבחור, להביא כמה ילדים. בהצלחה!
שמעתי שבדרך כלל ההעדפה היא לקטניםאמאל'ה23
ואני לא רוצה שזה יקרה שבני לא ייפגע מזה. ביום שאדע שהוא נפגע ממני נראה לי שארצה למות. אני לא צוחקת. שונאת ללכת לישון בהרגשה שעשיתי רע למישהו ובמיוחד אם זה הבן שלי
נראלי שכולם מרגישים את זה, נגיד בגלל ההתבגרותאולי בקרוב
שיש הרבה כעס על ההורים. לא חושבת שיש מישהו שלא ניפגע לפחות פעם אחת מההורים שלו.. אני חושבת שזה דרך העולם, פעם אחת הגדול מרגיש שמעדיפים את הקטן ופעם אחרת הקטן מרגיש שמעדיפים את הגדול. אין מה לעשות, ככה זה.. וגם, הילד יפגע ממשהו בחיים, הוא צריך ללמוד, גם הרבה בעזרתך, איך מתגברים, אז זה דווקא יכול לעזור לו 
ועוד משהו- גם אם הוא יהיה ילד ילד הוא יכול להיפגע ממך.. תרגישי משהו והוא יפרש לא נכון למשל.. ירגיש שאת מעדיפה את בעלך/ההורים שלך/חברה או כל אחד אחר על פניו.. בקיצור- אני לא חושבת שאפשר לברוח מפגיעה בחיים.. ורוב הסיכויים שהילדים יפגעו מתישהו מההורים, כמו שהם יפגעו מתישהו מחברים..
ועוד משהו- גם אם הוא יהיה ילד ילד הוא יכול להיפגע ממך.. תרגישי משהו והוא יפרש לא נכון למשל.. ירגיש שאת מעדיפה את בעלך/ההורים שלך/חברה או כל אחד אחר על פניו.. בקיצור- אני לא חושבת שאפשר לברוח מפגיעה בחיים.. ורוב הסיכויים שהילדים יפגעו מתישהו מההורים, כמו שהם יפגעו מתישהו מחברים..
צודקתאמאל'ה23
זה טבעי שתמיד מגוננים על הקטניםחדשה ישנה
יש לי ילד בן שנתיים, ומלא פעמים כשמישהו מהגדולים 'רב איתו', אני כועסת עליהם שיוותרו לו, ואני גם יותר נותנת לו נשיקות וחיבוקים מהגדול בן ה6, זה לא כי הוא המועדף עליי חלילה, זה טבעי לאכול את התינוק שלך יותר מאשר ילד בן 6... וטבעי לכעוס על מי שרב איתו, אפילו אם הוא צודק, תינוק זה מישהו שמוותרים לו כי הוא קטן ולא מבין ולא מסוגל לוותר.
אבל באמת לפעמים עולה לי תחושה שרק שלא יחשוב שאני מעדיפה את הקטן על פניו, אז אני מראה לו בדרכים אחרות ''העדפה'' אליו- רק לך אני מרשה להכין איתי עוגה, הקטן לא יכול כי הוא עושה בלאגן. רק לך מותר מסטיקים וכד'. כמובן לפרגן לו לפי גילו.
אבל באמת לפעמים עולה לי תחושה שרק שלא יחשוב שאני מעדיפה את הקטן על פניו, אז אני מראה לו בדרכים אחרות ''העדפה'' אליו- רק לך אני מרשה להכין איתי עוגה, הקטן לא יכול כי הוא עושה בלאגן. רק לך מותר מסטיקים וכד'. כמובן לפרגן לו לפי גילו.
אם לי יקרה כזה דבראמאל'ה23
אגונן על הקטן אבל ברגע שהקטן יתחיל לדבר אגיד לו: אמרת לי כמה קשה לך איתו. תגיד לו בבקשה יש לך פה אני לא עורך דין ולא דוברת . לא לוקחת צד ככה הם יתבגרו מהר. אבל כן לעודד לחבק ולנשק. ללמד אותו להתמודד לבד וכמובן אם יהיו חלילה קללות אני מענישה את שניהם גם מי שמחזיר ולא עוצר בצורה יפה ומכות הפרדת כוחות. עמדה אני לא אקח . יש משפט בתורה שאומר: ישמע בזיונו ידום וישתוק שאת מלמדת ילד לקלל חזרה במקום ללמד אותו להסביר לשני שזה לא יפה לא משנה באיזה מיקום הוא ואת מעודדת אותו להחזיר ולקלל ולוקחת את עמדתו כי הוא החזיר הוא יעשה את זה גם בחוץ
את ממש צודקת. לא לקחת עמדהחדשה ישנה
זה דבר ממש חשוב!
הילדים שלי בני 6 ו4 רבים הרבה, אני אומרת להם לעשות דיון בעצמם (נגיד הם רבו מי ישב ליד האורח שלנו, כשערכו את השולחן לשבת, הוא לא היה שם עדיין אז הינ לי את הזמן...) והם כל שניה פונים אליי, 'אבל אמא...' ואני מחזירה אותם למצוא פתרון בעצמם. זה מדהים פתאום הם יצירתיים , יודעים להקשיב...
אבל כשזה ילד בן 6 מול 2 זה לא כוחות, אני חייבת להתערב.
הילדים שלי בני 6 ו4 רבים הרבה, אני אומרת להם לעשות דיון בעצמם (נגיד הם רבו מי ישב ליד האורח שלנו, כשערכו את השולחן לשבת, הוא לא היה שם עדיין אז הינ לי את הזמן...) והם כל שניה פונים אליי, 'אבל אמא...' ואני מחזירה אותם למצוא פתרון בעצמם. זה מדהים פתאום הם יצירתיים , יודעים להקשיב...
אבל כשזה ילד בן 6 מול 2 זה לא כוחות, אני חייבת להתערב.
זהו שאם אמא מתערבתאמאל'ה23
הילד הופך לתלותי
שמעתי פעם משפט מקסים!רשש
ילד התלונן לאמא שלו שהבית בלאגן (כי מלא אחים וזה) אז היא אמרה לו "על מי מהם אתה מוותר, שהיה עדיף שלא נולד"
אופס!
אין על אחים בעולם!
אין על ילדים בעולם!
את מתוקה❤מהמרחקים
דבר ראשון, אחים זה מדפחה ודם וקירבה ואהבה.
דבר שני, אחים זה גם מריבות והשלמות, וקנאה ואהבה🙂
ככה זה בחיים!
כרגע אני חושבת שאת יותר מידי מעסיקה את עצמך במה יקרה אם... ותני לי לספר לך: דברים יקרו. וקורה שצועקים על ילד כי מאבדים סבלנות, אנחנו אנושיים ולא מלאכים. זה לא אומר שלא אוהבים אותו😌
ומצב גדול שמתישהו בחיים הילד שלך יזרוק לך משפט כמו: אני שונא אותך/ איזה הורים גרועים/ אני בורח מהבית...וזה חלק מההתבגרות ולא מעיד על היותך אמא טובה או לא! וזה יכול לקרות עם ילד אחד, שניים, או עשרה.
וב'ה שהמציא בימינו מדריכים ויועצים. ולגמרי כדאי ללכת מתישהו בחיים להנחיית או ייעוץ הורים, או סדנא לחינוך כלשהי, או ליווי משפחות. ושוב, זה לא משנה כמה ילדים יש🙂 כי גם עם ילד אחד, וגם עם 5 יהיו אתגרים בהורות.
לכן יש אנשים נהדרים ומקומות שמלמדים ועוזרים לנו להיות הורים טובים יותר. כי אין מקצוע כזה 'הורות'. ולומדים את זה תוך כדי התנסות מעשית.
לגביי החוסר שליטה בהעדפת ילד..לא יודעת מי אמר לך את זה ככ בנחרצות אבל זה בהחלט שטויות..כפי שכתבו לך, ייתן ויש בנו דחפים מסויימים, אבל ביכולתנו לעבוד עליהם ולבחור לפעול בדרך שנראית לנו מתאימה.
וכשיגיע הזמן ותרגישו מוכנים להתרחב, תוציאי לך מהראש את 'מה יקרה אם'... כשתגיעי לגשר- תחצי אותו.
דבר שני, אחים זה גם מריבות והשלמות, וקנאה ואהבה🙂
ככה זה בחיים!
כרגע אני חושבת שאת יותר מידי מעסיקה את עצמך במה יקרה אם... ותני לי לספר לך: דברים יקרו. וקורה שצועקים על ילד כי מאבדים סבלנות, אנחנו אנושיים ולא מלאכים. זה לא אומר שלא אוהבים אותו😌
ומצב גדול שמתישהו בחיים הילד שלך יזרוק לך משפט כמו: אני שונא אותך/ איזה הורים גרועים/ אני בורח מהבית...וזה חלק מההתבגרות ולא מעיד על היותך אמא טובה או לא! וזה יכול לקרות עם ילד אחד, שניים, או עשרה.
וב'ה שהמציא בימינו מדריכים ויועצים. ולגמרי כדאי ללכת מתישהו בחיים להנחיית או ייעוץ הורים, או סדנא לחינוך כלשהי, או ליווי משפחות. ושוב, זה לא משנה כמה ילדים יש🙂 כי גם עם ילד אחד, וגם עם 5 יהיו אתגרים בהורות.
לכן יש אנשים נהדרים ומקומות שמלמדים ועוזרים לנו להיות הורים טובים יותר. כי אין מקצוע כזה 'הורות'. ולומדים את זה תוך כדי התנסות מעשית.
לגביי החוסר שליטה בהעדפת ילד..לא יודעת מי אמר לך את זה ככ בנחרצות אבל זה בהחלט שטויות..כפי שכתבו לך, ייתן ויש בנו דחפים מסויימים, אבל ביכולתנו לעבוד עליהם ולבחור לפעול בדרך שנראית לנו מתאימה.
וכשיגיע הזמן ותרגישו מוכנים להתרחב, תוציאי לך מהראש את 'מה יקרה אם'... כשתגיעי לגשר- תחצי אותו.
אני לא יודעת מה זה לגדול בלי אחיםמתואמת
(אם לא מחשיבים את השנה וחצי הראשונות של חיי, לפני שהאחות הבאה אחריי בתור נולדה )
אבל ברור לי שלא הייתי מוותרת על זה בחיים!
אחים זו אהבה, אחים אלה גם מריבות, אחים זו תמיכה לעת מצוא, אחים אלה לפעמים ויכוחים, אחים מייצרים אווירה בבית ובחיים בכלל, אחים הם קשר דם מיוחד שלעולם לא אוכל למצוא בחברות.
באמת שאין על האחים שלי ועל החוויה של הגדילה איתם (ושל ה"גידול" שלהם, כשמדובר באחים הקטנים שלי). הייתה לי חברה בבית הספר שהייתה בת יחידה, ותמיד ריחמתי עליה...
רוצה לציין שתי נקודות נוספות בעניין הזה:
1. אמרת שלבעלך יש הרבה חברים, ובכך הוא שובר את הסטיגמה שילדים יחידים הם בודדים. ובכן - אף אחד לא מבטיח שזה יהיה כך. בעלך הוא פשוט טיפוס חברותי, ולכן יש לו הרבה חברים. אבל יש ילדים ביישנים שמתקשים להתחבר מחוץ לבית, ולכן אם לא יהיו להם אחים - פשוט לא יהיה להם עם מי לשחק...
2. אני יודעת שזה עוד נראה רחוק, אבל תחשבו על תקופת הזקנה שלכם... אבא שלי ואחותו הם הילדים היחידים של הוריהם, ובשנים האחרונות של חייהם של ההורים הם היו צריכים לטפל בהם הרבה (הייתה עובדת זרה, אבל לקחת לבית חולים, להגיע להחלטות רפואיות וכו' - זה תפקיד הילדים...)
ברגע שיש להורים רק ילד אחד, הכול ייפול רק עליו... וזה קשה! במיוחד שלילד בשלב הזה יש כבר משפחה ועבודה וחיים משל עצמו, וכמה הוא יכול להתפנות רק להורים שלו... אפילו בין שני ילדים, כמו אצל אבי ואחותו, זה קשה מאוד להתחלק... אז בטח כשמדובר בילד יחיד!
ונקודה אחרונה, בקשר להעדפה:
נשמע שזה מה שבעצם את הכי חוששת ממנו. אולי גם את מרגישה שאין לך בלב מקום לאהוב עוד ילד.
אבל זה לא נכון! הלב הוא שריר מופלא, וכמו שהוא למד לאהוב את בעלך אף שכבר הייתה בו אהבה להורייך ולאחיותייך, וכמו שהוא למד לאהוב את בנך אף שכבר הייתה בו אהבה לבעלך - כך הוא ילמד לאהוב ילדים נוספים שיהיו לך.
נכון, זו אהבה שונה! אינה דומה אהבת הורים לאהבת בעל, ואינה דומה אהבת בעל לאהבת ילד. וזה בסדר גמור! וזה בסדר גמור גם שהאהבה שלך תהיה שונה בין ילד לילד! וזה אפילו בסדר שבגלל האהבה השונה הזו את לכאורה תעדיפי ילד אחד על פני האחר במצב מסוים.
הרי, למשל, אם גם בעלך וגם הילד שלך יאמרו שהם רעבים וירצו שתכיני להם לאכול - למי תכיני קודם? מן הסתם לילד, כי הוא קטן יותר ופחות יכול לדחות סיפוקים או להכין לעצמו, נכון?
אז גם כשיש שני ילדים, בן שלוש ותינוק שיונק, ושניהם רעבים - יכול להיות שתתני קודם לתינוק לינוק והגדול יחכה, וזה לא אומר שאת מעדיפה את הקטן על פני הגדול! ויכול להיות שגם להיפך - תחליטי לתת קודם לגדול מנת אוכל כדי שיאכל בעצמו, ואז תתפני לקטן בשביל להיניק אותו בנחת, גם אם בכל זמן הגשת האוכל לגדול הוא יצרח...
החיים כוללים סדרי עדיפויות בהרבה תחומים, והם יכולים להשתנות כל הזמן בהתאם למצב, וכך גם כשיש ילדים. וזה בשום פנים ואופן לא אומר שאת מעדיפה ילד אחד על פני השני או אוהבת אותו יותר.
(ובמאמר מוסגר אומר שלפעמים יכול לקרות מצב שבו עם ילד אחד מאתגר לך יותר ובקביעות, ואז לכאורה את מעדיפה להיות עם הילד האחר. זה לא אומר שום דבר על האהבה לאותו ילד, שהיא אהבה שקיימת ומיוחדת רק לו, אבל זה כן יכול קצת להשפיע על ההתנהגות. צריך לשים לב לזה - אבל לא להיבהל כשזה קורה. ודווקא זו סיבה שיהיו כמה וכמה ילדים: תארי לך שהילד המאתגר הזה הוא הילד היחיד? איזו תחושה קשה זה יכול לגרום! תחושה של כישלון בהורות, תחושה של אהבה מותנית, תחושה של ייאוש וחרטה על עצם ההחלטה להביא ילדים... אז זה טוב שיש כמה ילדים, שנותנים אינדקציה מלאה יותר להורות שלנו
)
אחרי הדברים הארוכים שכתבתי, נותר לי לאחל לך בהצלחה והחלטות טובות!!
)אבל ברור לי שלא הייתי מוותרת על זה בחיים!
אחים זו אהבה, אחים אלה גם מריבות, אחים זו תמיכה לעת מצוא, אחים אלה לפעמים ויכוחים, אחים מייצרים אווירה בבית ובחיים בכלל, אחים הם קשר דם מיוחד שלעולם לא אוכל למצוא בחברות.
באמת שאין על האחים שלי ועל החוויה של הגדילה איתם (ושל ה"גידול" שלהם, כשמדובר באחים הקטנים שלי
). הייתה לי חברה בבית הספר שהייתה בת יחידה, ותמיד ריחמתי עליה...רוצה לציין שתי נקודות נוספות בעניין הזה:
1. אמרת שלבעלך יש הרבה חברים, ובכך הוא שובר את הסטיגמה שילדים יחידים הם בודדים. ובכן - אף אחד לא מבטיח שזה יהיה כך. בעלך הוא פשוט טיפוס חברותי, ולכן יש לו הרבה חברים. אבל יש ילדים ביישנים שמתקשים להתחבר מחוץ לבית, ולכן אם לא יהיו להם אחים - פשוט לא יהיה להם עם מי לשחק...
2. אני יודעת שזה עוד נראה רחוק, אבל תחשבו על תקופת הזקנה שלכם... אבא שלי ואחותו הם הילדים היחידים של הוריהם, ובשנים האחרונות של חייהם של ההורים הם היו צריכים לטפל בהם הרבה (הייתה עובדת זרה, אבל לקחת לבית חולים, להגיע להחלטות רפואיות וכו' - זה תפקיד הילדים...)
ברגע שיש להורים רק ילד אחד, הכול ייפול רק עליו... וזה קשה! במיוחד שלילד בשלב הזה יש כבר משפחה ועבודה וחיים משל עצמו, וכמה הוא יכול להתפנות רק להורים שלו... אפילו בין שני ילדים, כמו אצל אבי ואחותו, זה קשה מאוד להתחלק... אז בטח כשמדובר בילד יחיד!
ונקודה אחרונה, בקשר להעדפה:
נשמע שזה מה שבעצם את הכי חוששת ממנו. אולי גם את מרגישה שאין לך בלב מקום לאהוב עוד ילד.
אבל זה לא נכון! הלב הוא שריר מופלא, וכמו שהוא למד לאהוב את בעלך אף שכבר הייתה בו אהבה להורייך ולאחיותייך, וכמו שהוא למד לאהוב את בנך אף שכבר הייתה בו אהבה לבעלך - כך הוא ילמד לאהוב ילדים נוספים שיהיו לך.
נכון, זו אהבה שונה! אינה דומה אהבת הורים לאהבת בעל, ואינה דומה אהבת בעל לאהבת ילד. וזה בסדר גמור! וזה בסדר גמור גם שהאהבה שלך תהיה שונה בין ילד לילד! וזה אפילו בסדר שבגלל האהבה השונה הזו את לכאורה תעדיפי ילד אחד על פני האחר במצב מסוים.
הרי, למשל, אם גם בעלך וגם הילד שלך יאמרו שהם רעבים וירצו שתכיני להם לאכול - למי תכיני קודם? מן הסתם לילד, כי הוא קטן יותר ופחות יכול לדחות סיפוקים או להכין לעצמו, נכון?
אז גם כשיש שני ילדים, בן שלוש ותינוק שיונק, ושניהם רעבים - יכול להיות שתתני קודם לתינוק לינוק והגדול יחכה, וזה לא אומר שאת מעדיפה את הקטן על פני הגדול! ויכול להיות שגם להיפך - תחליטי לתת קודם לגדול מנת אוכל כדי שיאכל בעצמו, ואז תתפני לקטן בשביל להיניק אותו בנחת, גם אם בכל זמן הגשת האוכל לגדול הוא יצרח...
החיים כוללים סדרי עדיפויות בהרבה תחומים, והם יכולים להשתנות כל הזמן בהתאם למצב, וכך גם כשיש ילדים. וזה בשום פנים ואופן לא אומר שאת מעדיפה ילד אחד על פני השני או אוהבת אותו יותר.
(ובמאמר מוסגר אומר שלפעמים יכול לקרות מצב שבו עם ילד אחד מאתגר לך יותר ובקביעות, ואז לכאורה את מעדיפה להיות עם הילד האחר. זה לא אומר שום דבר על האהבה לאותו ילד, שהיא אהבה שקיימת ומיוחדת רק לו, אבל זה כן יכול קצת להשפיע על ההתנהגות. צריך לשים לב לזה - אבל לא להיבהל כשזה קורה. ודווקא זו סיבה שיהיו כמה וכמה ילדים: תארי לך שהילד המאתגר הזה הוא הילד היחיד? איזו תחושה קשה זה יכול לגרום! תחושה של כישלון בהורות, תחושה של אהבה מותנית, תחושה של ייאוש וחרטה על עצם ההחלטה להביא ילדים... אז זה טוב שיש כמה ילדים, שנותנים אינדקציה מלאה יותר להורות שלנו
)אחרי הדברים הארוכים שכתבתי, נותר לי לאחל לך בהצלחה והחלטות טובות!!
כתבת יפהאמאל'ה23
על הקטע של מי יהיה איתו אחרי שאני ובעלי נזדקן חשבתי עכשיו. אביא לו אח ואלמד אותם להיות חברים
בהצלחה, יקרה!מתואמת
ואת לא צריכה ללמד אותם להיות חברים זה קורה באופן טבעי... (ואם זה לא קורה - ההורים לא יכולים להשפיע על זה...)
זה קורה באופן טבעי... (ואם זה לא קורה - ההורים לא יכולים להשפיע על זה...)^^^ בדיוק מה שרציתי לכתוב. זה בטבע שלנו, אחים זה אהבה מולדתאמהלה
צריך רק לא לקלקל....
מתואמת יכולה להעיד וגם אנוכי בתור אמהות גם לתאומים- אין כמו אהבה בין האחים, נכון יש מריבות, נכון לפעמים אפילו מרימים ידיים, אבל כשבבית נושבת רוח של אהבה ושמחה, הכל זורם והתקרים הללו רק מחיים את הקשר.
את תעניקי לילד שלך את המתנה הכי גדולה שאת יכולה להביא לו בחייו
ותעניקי את המתנה הזו גם לעצמך ולבעלך
גדלתי עם המון אחיםרקלתשוהנ
זה הברכה הכי גדולה שיכלתי לקבל בחיים האלה.
הם איתי לכל החיים, יותר מכל אדם אחר.
הם היציבות שלי, המראה שלי, הלב שלי.
הם איתי לכל החיים, יותר מכל אדם אחר.
הם היציבות שלי, המראה שלי, הלב שלי.
אין כמו לגדול עם אחיםמצפה להריון.
להיות בן יחיד ללא אחים זה עונש
הילד לא יודע להתחלק במשחקים שלו, הם מאוד רכושנים לדברים קלהם
הם מפונקים חושבים שהכל מגיע להם
אני רואה את אחיין של בעלי בן יחיד חושב הוא מלך
הילד לא יודע להתחלק במשחקים שלו, הם מאוד רכושנים לדברים קלהם
הם מפונקים חושבים שהכל מגיע להם
אני רואה את אחיין של בעלי בן יחיד חושב הוא מלך
אי'הבשורות משמחות
אז בוודאי שעם אחים!
כ'כ הרבה יתרונות יש אחים, וריבים ביניהם זה אכן חלק מהיתרונות.
העדפת ילד- אם את מודעת לזה כבר עכשיו זה טוב אל תחששי מפני הבעיה, תקראי עליה ותלמדי כלים איך להתמודד תסגלי לך תרופה למכה.
כ'כ הרבה יתרונות יש אחים, וריבים ביניהם זה אכן חלק מהיתרונות.
העדפת ילד- אם את מודעת לזה כבר עכשיו זה טוב אל תחששי מפני הבעיה, תקראי עליה ותלמדי כלים איך להתמודד תסגלי לך תרופה למכה.
הם יריבו אני אצעק על שניהם חחחאמאל'ה23
סתם אני אלמד אותם לפתור בעיות כמו גדולים אמא לא תגן עליהם בעבודה או במהלך החיים לא תמיד אני אהיה שם אז שילמדו להסתדר
החשש שלךבת 30
בנוי על כל מיני הנחות, שבעיני הן שגויות לחלוטין.
''שמא יריבו''. אין שמא. הם יריבו. אבל אין לזה קשר לאהבה שלך אליהם. הם יריבו כי ילדים רבים. ואת תתני להם לריב בכיף ותלמדי אותם עם הזמן איך לפתור בעיות ביניהם. חוצמזה שלמרות שהם יריבו הם יהיו חברים טובים מאוד.
''העדפת ילד בלי שליטה ההורה''. לא מבינה בכלל את הדבר הזה. כשיש עוד ילד, אז הלב נפתח ויש עוד אהבה. נכון, לפעמים יש ילד שיותר דומה לי ואני יותר ''מסתדרת'' או מבינה אותו מאשר ילד אחר ששונה ממני מאוד באופי. אז מה? הורה נורמטיבי אוהב את כל ילדיו באשר הם, אני בטוחה שאת נורמטיבית.
ומה זה בלי שליטה? לא קונה את זה. אם יש מודעות עצמית בסיסית, אז יש שליטה.
אז החשש שלך מבוסס על דברים ששמעת שהם ממש לא רגילים.
עכשיו תסתכלי מסביב ותראי כמה משפחות עם הרבה ילדים יש. רובן ככולן מתנהלות בצורה רגילה. אוהבים את כל הילדים. הילדים רבים. לפעמים אמא כועסת. יש גם הרבה צחוקים וכיף. משפחה. רגילה. במובן הכי טוב של המילה ''רגיל''.
אל תמנעי מהילד שלך את הברכה הזאת שנקראת אחים.
משפחה זו המעטפת הכי חשובה שיש לנו.
''שמא יריבו''. אין שמא. הם יריבו. אבל אין לזה קשר לאהבה שלך אליהם. הם יריבו כי ילדים רבים. ואת תתני להם לריב בכיף ותלמדי אותם עם הזמן איך לפתור בעיות ביניהם. חוצמזה שלמרות שהם יריבו הם יהיו חברים טובים מאוד.
''העדפת ילד בלי שליטה ההורה''. לא מבינה בכלל את הדבר הזה. כשיש עוד ילד, אז הלב נפתח ויש עוד אהבה. נכון, לפעמים יש ילד שיותר דומה לי ואני יותר ''מסתדרת'' או מבינה אותו מאשר ילד אחר ששונה ממני מאוד באופי. אז מה? הורה נורמטיבי אוהב את כל ילדיו באשר הם, אני בטוחה שאת נורמטיבית.
ומה זה בלי שליטה? לא קונה את זה. אם יש מודעות עצמית בסיסית, אז יש שליטה.
אז החשש שלך מבוסס על דברים ששמעת שהם ממש לא רגילים.
עכשיו תסתכלי מסביב ותראי כמה משפחות עם הרבה ילדים יש. רובן ככולן מתנהלות בצורה רגילה. אוהבים את כל הילדים. הילדים רבים. לפעמים אמא כועסת. יש גם הרבה צחוקים וכיף. משפחה. רגילה. במובן הכי טוב של המילה ''רגיל''.
אל תמנעי מהילד שלך את הברכה הזאת שנקראת אחים.
משפחה זו המעטפת הכי חשובה שיש לנו.
תודהאמאל'ה23אחרונה
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1
חזרנו משבת אצל חמותי.
אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.
אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.
חברות- לא שייך בכלל.
אמא שלי- לא באמת נעים.
את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.
אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.
כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.
פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק
לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון
שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.
לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ
לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1
היא תפגוש את חמותי או משהו...
כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.
וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...
אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷
תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.
יומן, אולי פה...
הפריקה היא חשובה ממש ממש
לתת לעצמך להרגיש הכל...
ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...
(בנושא אחר)
אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1
זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.
אבל זה המצב.
ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.
מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.
אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....
בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".
חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!
ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.
בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.
וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה
אוי, ממש קשה 
ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1
שהקושי נובע מכל מיני דברים.
א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי
ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".
או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם
ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם
גלויה
וואוו...
חיבוק לך.
אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...
במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.
ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו
אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה
נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##
הרבה
מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל
אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי
מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.
והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.
אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.
וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.
ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי, והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית, שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות
וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1
ומחזק...
תודה רבה רבה!!
מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.
מעריכה מאוד!!
באהבה❤️אוזן הפילאחרונה
מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד
נראה לי המצות עושות לי ממש רע...
אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.
עצירות...
צרות של עשירים.
ואין לי מה לאכול
הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל
לפי הבדיקה דם.
תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.
ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.
כולל סחרחורת...
מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..
בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...
ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי
כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית
ולמה אין לי כח לילדים שלי..
והיא רוצה רק שתיי ילדים.
כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.
כדבריה
זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.
היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...
כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.
לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה
וואי איזה קשוחהמקורית
קודם כל חיבוק♥️
לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות
למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)
לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת
לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך
ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה
במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה
וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם
לדעתי תעמידי אותה במקום.
גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!
חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️
אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך .
חיבוקכורסא ירוקה
ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך
מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך 
מדברים
אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.
תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.
ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד
תרגישי טובמקלדתי פתח
נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.
בחג-מלא מים, תשלבי פירות.
לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:
שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.
יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד
שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל
לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון
היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?
היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?
אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה
מתואמת
בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.
בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.
ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...
ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...
ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.
זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.
ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️
זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד
כי היא ממש ילדה טובה טובה.
פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...
אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.
ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...
ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...
עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...
הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...
אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.
תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.
ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה
הי, קודם כל חיבוקאוזן הפילאחרונה
נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.
רק מילה לגבי המתבגרת
זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3
לכן ההתנהגות הקיצונית
לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל
אני לא אומרת לך מה לעשות
רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי
כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"
ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך
אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה
ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה
אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005
בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.
לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.
הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר
אשמח לעצתכן
אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם
לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.
בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ...
זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005
צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר
אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני
ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שלי
לא יודעת מה כבר בדקו.
כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.
איך הוא אוכל?
יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.
כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.
אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.
אוף מסכניאורוש3
יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.
תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק.
אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
הרופאים מתייחסים שמבקשים עוד בדיקות? מעדיפה להגיע מוכנה אליה מחר
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
לבדוק צליאקרק טוב!
איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?
אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו?
הוא לא אוכל כמעט כלום - עד לפני כמה חודשיםshiran30005
היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו
זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל
אולי מרצפן?נפש חיה.
או כדורי תמרים
במקרה כזה, ממליצה על אנשור, מניסיוןממשיכה לחלוםאחרונה
ראיתי ילדים שזה ממש עזר להם
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי
נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם
בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).
אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם
בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.
תקין לדעתכן?
כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי
בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה
נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.
רק בבית השינוי.
שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד. אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕
זה יחסית מעט זמןשלומית2
אז זה ממש הגיוני
לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים
שההליכה יותר תתיצב.
אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה
בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה
לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה
ורק עכשיו קניתי לו....
הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ
ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.
אני חושבת שזה נורמלי....
מלא נחת
זה נשמע הגיוניאמאשוני
אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.
אפשר גרביים נגד החלקה.
בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ...
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי
כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.
אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח.
האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה
אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅
אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה
ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת
אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...
בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...
חחחח יואווווושושנושי
זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול
אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם
בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי
הילד פשוט קטן
אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני
גם קטנטונת
לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי
אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש
אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
גם נעליים. אמנם פחות מבחר מהחנות הרגילה אבל דגמים מצויינים. אתם מירושלים אם אני זוכרת נכון? נראה לי שהעודפים שלהם בתלפיות. וזה ברוב הנעליים 1 במאה, 2 ב150
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אז בדרך כלל אנחנו מעדיפים לחסוך בזמן במקום בכסף🤭
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.
זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.
ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.
התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.
תשלחי קישור.שושנושי
יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.
היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.
לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה
כמה זמן כבר הולך?ים...
עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה
הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון
חודש בדיוק.שושנושי
מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.
הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה
תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10
בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.
הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.
מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).
התקפי חרדה והריוןהרמה
כל החודש וחצי האחרונים היו מלווים בהתקפי חרדה ונטילת כדורי הרגעה ללא מרשם. המון עצבים ודאגה ..פעימות לב וחרדה בעיקר בלילות . ואז גיליתי לפני שבוע כמעט שאני בהריון בבדיקה בייתי. מאז אני בדאגה שאולי עשיתי נזק אולי משהו לא בסדר… אין לי בכלל תסמיני הריון שזה חריג לי..
ממש אשמח לתובנות או כל תגובה 🙏
מזל טוב!גלויה
קודם כל - ברכות על ההיריון!!
ב"ה יש הריון!
וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.
בתכל'ס :
דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.
מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.
לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...
ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה
וגם אני דאגתי מה יהיה...
המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!
ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.
שורה תחתונה
את הכי חשובה!
מעולה שטיפלת בעצמך!
וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.
מזל טוב!
המשך הריון רגוע ובריא.
❤️❤️❤️הרמה
בשמחה!גלויה
מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.
ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.
מרגיע לשמוע תודההרמה
אם תסכימי לכתוב מה את לוקחת אני אשמח לשמוע.
בכיף, בפרטיגלויהאחרונה
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה
בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא
עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות…
אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית
אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים
אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234
עושים על האש
מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט
חבל לקחת סיכונים מיותרים
לא כל טיול=סיכוןפרח חדשאחרונה
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
כאב בשד באחד הצדדים, שבוע 31.אני=)
צריך לבדוק?
כאב שמזכיר לי כמו של התחלה של גודש, אבל בלי הרגשה של משהו... וואי זה כואב!! לא זוכרת כאב כזה בהריונות קודמים, בהנקות כן.
מקפיצה לי🙏🙏אני=)
עכשיו עם חזיה תומכת ואדוקה זה קצת פחות כואב, אבל עדיין כשנוגעת מרגישה
בכל מקרה כדאי לבדוקכורסא ירוקה
הייתי מתחילה מהתייעצות טלפונית
תודה. טלפונית עם מי?אני=)
רופאת נשיםכורסא ירוקהאחרונה
אם היא לא זמינה אז רופאת משפחה
משלוחים מנקסט הגיעו למישהי? כדאי להזמין כעת בגדי,שגרה ברוכה
קיץ או לא?
לנו הגיע תוך שבועיים שלושהתוהה לעצמי
מה???אוזן הפילאחרונה
אז רק שלי תקוע עוד מפורים?? באמת מגיעים משלוחים? סתם נמנעתי