תהתה נפשי העזובה
בילדות,
חשבתי להתנועע בתפילה חזק
רק כך את סל העבירות אמחק
משגדלתי,
הבנתי שבתפילה יש לכוון
מהלב, ובמקוריות להודות על הטוב ולגוון
גדלתי עוד,
חשבתי צניעות
לדעת כל הלכות כיסוי הצוואר והרגליים - בבקיאות
אח''כ,
אמרו לי לוותר
זו המצווה הקשה ביותר
במידה שאדם מודד....
סבלנות, איפוק ולהתמודד
גדלתי עוד ועוד
כל שנה השתניתי והמשכתי ללמוד
אח'כ לקחתי הפוגה, חשבתי על החיים
מי אני, אתה וכל שאר הברואים
------
----
ןהבנתי -----
שאין דרך אחת לתשובה
בפשטות - לעצמי אהיה קשובה
פעם תשובתי תהיה----- לישון 😎
לשכוח מכל הכעס, להרגע, ולקום מחדש בנפש-שיוויון
ולעתים,
התשובה היא אכילה
להיות רגועה, חייכנית ומלאת דיצה וגילה
כן, הצרכים הפיזיים חשובים וחיוניים
עוזרים לנו להאיר לאחרים פנים
לעתים,
לפספס תפילה עבור עזרה דחופה
למישהי שבצרה גדולה אפופה
לעתים,
להשאיר הכל בלגן ולברוח
לרוץ לאי שם --- כדי לבכות ולגנוח
לנקות את הלב ממש מבפנים
להותירו נקי, ראוי ובמצב רוח נעים
לעתים,
התשובה היא -- לא להתלהב עם הבעל יתר על המידה
ליד חברה מסכנה שנותרה עדיין רווקה, עצובה ובודדה
לעתים,
התשובה היא - לקחת יום חופשה
מהעבודה, על מנת להרגע, לשמוח ומהעצבות להיוושע
לעתים,
התשובה היא בקול רם וגדול לצחקק
ו דכאון היצר הרע - --לנפנף ולשחק
לעיתים,
התשובה תהיה להגיד 'לא' לחסד או בקשה
בלי שום נקיפות מצפון או בושה
מפאת עייפות או חולשה
בקיצור,
החיים והכללים אינם כפי שלמדנו בגן
לעתים הכל בשכל מתערבב ומבולגן
לא ברור מהו טוב ומהו לא
כל אחד - שיעשה כפי יכולתו את רצון ה' לכבודו
לעתים מה שחשבנו כ' רע' הוא בעצם טוב
וגם את ה'רשע', מתפקידינו לחבק ולאהוב
לעתים מצווה היא בעצם עבירה
אולי התנשאות, גאווה מסיכום במגירה
בקיצור,
להתבונן
לחשוב בעמקות ולהבין