שינה משותפתציפיפיצי

הבת שלי לא מוכנה לוותר על שינה איתי והאמת שאני די אשמה בזה כי מאז

שהיא תינוקת הייתי לוקחת אותה לידי והיא פשוט התרגלה.

בהתחלה זה היה כיף כי היא הייתה יחידה אבל עכשיו זה פשוט קשה !! במיוחד בהריון

אין לי מקום לזוז או להסתובב ולקינוח מגיעההקטן יותר ורוצה גם.

אני ממש מוצאת את עצמי לא ישנה ועצבנית מאוד במהלך היום.

ניסיתי המון שיטות אך בינתיים היא צורחת בלילה וחוזרת לישון איתי. 

(אגב, היא בטוחה שזו גם המיטה שלה, לא משנה כמה הסברנו לה שלא).

בנוסף, הילדים בטוחים ו(לא מבינה איך) שהחדר הורים זה החדר שלהם.

מכניסים משחקים ובסוף יום אני מוצאת את כללללל מה שהשתמשו במהלך היום,

אצלי במיטה או על הרצפה.

אני מאוד אוהבת ניקיון וסדר אבל ממש לא מצליחה להקפיד על זה כרגע בתקופה שאני נמצאת

בסוג של שמירה בגלל צירים מוקדמים.

בקיצור הלפ כי אני עייפה!!! עצבני

גם אצלי מגיעים אלי למיטה קבוע!!!אני זה א
הגדולים יותר כבר לא אבל הקטן( שמעל התינוקת) עדין מגיע בבקרים ( מוקדם ממש) אז אם התינוקת איתי אנינאומרת לו שיחכה ואחכ יבוא ואם לא אז זה קצת הזמן שלנו להתפנק יחד..ולגבי המקום והצפיפות זו אחת הסיבות שהחלפנו את המיטות היו לנו 80 ועכשיו 90 וזה פשוט משמעותי!!
וואי וואי זה מעלה את העצביםחדשה ישנה
גם אליי בת ה4 כמעט כל לילה מגיעה עם סיפור של חלומות מפחידים וכו'. צפוף וחנוק לי, בהריון ממש היה מעצבן.. אין לי פתרון לזה עדיין..
אבל- המשחקים- קודם כל לנעול את החדר במהלך היום, לא להרשות להם להכנס בכלל. תגידי להם- זה חדר הורים, אין פה משחקים ואין פה ילדים. ביום יותר קל להיות אסרטיביים מאשר בלילה. אם אני באה לחדר ורואה בימבה אני ממש כועסת עליהם... מבחינתי זה לא עובר בשום צורה ואני קוראת להם שיוציאו אותה גם אם יותר מהר לי להוציא אותה..
אצלנואני10
לא היתה כניסה לחדר הורים. אם היה חלום רע בלילה היינו דופקים על הדלת (תמיד נעולה) ואחד ההורים יצא וישב איתנו עד שנרדמנו.
זה קרה המון ובטוחה שהיה להם קשה כל פעם לקום, אבל לגמרי שמר על המקום הפרטי שלהם
זה פשוט ענייןמשמעת עצמית
של הרגל.
אם תרגילי אותם שחדר הורים הוא מחוץ לתחום כך יהיה.

אצלי זה ככה
לא ברמה שאסור להם להיכנס במהלך היום
אבל זה ממש לא חדר ציבורי
בטח לא לשחק בו.
לפעמים אני "מזמינה" לפטפט
או להראות לי משו
אבל בזה זה נגמר.
כ מ ו ב ן לא מכניסים חברים וכו... מקפידה מאוד על דלת סגורה רוב הזמן גם כשהחדר ריק.

בלילה אם מישהו צריך אותנו
לימדתי אותם לדפוק ולחכות שנענה.
לא נועלת לרוב
כי לבעלי ממש חשוב שנהיה זמינים
מצידו שישנו איתו כל לילה
אני ממש לא בעד זה.
לדעתי זה חשוב שתהיה טריטוריה זוגית בלבד וגם אני לא יכולה לישון עם עוד מישהו. גם לא תינוק. השינה שלי גם ככה גרועה מאוד אז זו לא אופציה.
מצאנו פיתרון באמצע משאירים פתוח סדק
והם לא נכנסים בלי לדפוק.


אולי לשים מזרון לידך על הרצפהbula
היי, תודה לכולן על התגובות!!! עזרתןציפיפיצי

המזרן עוזר לשאר שרוצים לישון לידנו, היא ממשיכה לידי.

שום דבר לא עוזר איתה. .

כנראה שאני חייבת להתעקש יותר

החכמתי פה מעצת החכמות, מקווה לעדכן בהקדם שמתחיל להסתדר

לא כתבת בת כמה היאאמאשוני
אבל בהנחה שהיא פחות מגיל חמש אז אין מה להסביר.
חבל לבזבז על זה כוחות.
כן לחזור כמו מנטרה על הכללים אבל לא לצפות ממנה להבנה של מהות העניין, אלא לביצוע ההוראה כפשוטה.
במצבך עדיף שבעלך ינהל את הגמילה אם הוא מוכן.
אפשר בהדרגה דרך מזרון כמו שכתבו או ישר להחזיר למיטה שלה.
כל פעם בעקביות, בלי כעס בלי הסברים מסורבלים.
משהן בסגנון: בלילה כל אחד ישן במיטה שלו, לילה טוב מתוקה.
בהתחלה היא אולי תבכה ותתמרד. לאט לאט היא תתרגל.
הרבה הכלה וחיבוקים.
גם במהלך היום לשקף לה שרואים אותה ואת הקושי שלה.

נקודה נוספת, לא להסביר למה לך זה לא נוח, כי זה מעורר תחושת דחייה. לא להגיד לאמא זה צפוף ולכן את לא יכולה לבוא, אלא את גדולה, את בוגרת את מסוגלת, לכל אחד יש מיטה משלו. גם לחפצים אגב. (ביצים ישנות בתבנית ביצים, משחקים בקופסה, בגדים בארון, תינוק במיטה שלו, ילדה במיטה שלה)
אפשר גם לתרגל איתה במהלך היום (לא הלילה) איפה כל אחד ישן. למשל להגיד בלבול כמו צעצועים ישנים בסל כביסה ואז לתת לה לתקן וכד'.

עוד משהו, אל תלקי את עצמך על מה שהיה. מה שהיה היה טוב ונכון לשעתו. כרגע המציאות השתנתה ואתם מגיבים לזה. זה לא אומר שעשית טעות כשאיפשרת לה להתרגל לישון איתך במיטה. היו את הסיבות לכך ומותר לנו לבחור את המלחמות שלנו.
כל דבר נכון לשעתו.

בהצלחה!
וואי, כל מילהתוהה לי
ולפותחת, את צריכה קודם כל להציב גבול מאש פנימי וברור עם עצמך שהמנהג הזה נגמר. או משתנה. או מה שאת רוצה בעצם. זה עןזר גם לחדד מה את סאמת רוצה.
לדוגמה להחליט שמהיום רק את ואת בלבד ישנה במיטה שלך לא משנה מה. ברגע שיש גבול פנימי ברור ונחישות להשיג את המטרה הכל כבר מרגיש ומתנהל שונה.
ואת צריכה לחשוב איך הכי נוח לך שזה יתנהל, על ידך או על ידי בעלך, או שניכם. להתחיל לעשות שיחת הטרמה ביום, להסביר שבלילה כל אחד ישן במיטה שלו. אפשר לקנות לה איזה מצעים חמודים או בובה קטנה למיטה להדגיש את הייחודיות של המיטה שלה. ואז בפעם הראשונה והשניה והמליון שהיא באה למיטה שלכם, אתם מחזירים אותה עם מנטרה קצרצרה. והולכים. ושוב, ושוב, ושוב. לא ללטף, לא לשיר, זה פשוט מחליף את התלות. וזה כנראה יהרוס לילה אחש, שניים או מקסימום שלושה, אבל בכך תקני ליחות אינסופיים של שקט ושליטה.
בעצם התהליך שבחרת בגלל סיבות שהתאימו לך, לא לבצע הגיל צעיר יותר, את מבצעת עכשיו. למה? כי בתהליך ההתפתחות ההורי שלך, את נמצאת עכשיו במקום הזה, וזהו מצויין. בזמנו היית במקום אחר עם צרכים אחרים ועכשיו את מגלה עוד צרכים ולעולם לא מאוחר. כנל לגבי הילד השני.
היא כמעט בת 5- התחברתי מאוד לתגובה שלךציפיפיצי

לקחתי ממני המון

תודה רבה 

שמחה לשמוע שעזר לךאמאשוני
בכל אופן בגיל חמש אפשר להתייחס קצת יותר בבגרות, זה גיל שההבנה והמוסר מתחילים להתפתח.
בגיל הזה אפשר לספר סיפור על ילד שקוראים לו גיל. וגיל הוא ילד שרגיל.
וימשילדה שקוראים לה תהילה. ותהילה היא ילדה שרגילה.
רגילה למה?
גיל רגיל לישון עם בובת ג'ירפה ענקיסטית!!
תהילה רגילה לישון עם פיג'מת לבבות.
גיל רגיל ל...
תהילה רגילה ל...
ואז לפתח דיון מה רגיל? מה זה הרגל?
ואז יום אחד גיל גדל ולא היה מקום במיטה לגיל הגדול והגירפה הענקיסטית.
ויום אחד תהילה גדלה וםיגמת הלבבות נהייתה קטנה עליה.
גיל שרגיל ותהילה שרגילה בבעיה. מה עושים? יש לך רעיון מה אפשר לעשות?
להעלות כמה פתרונות.
ואז בשמחה וששון אבא ואמא יישמו את הפתרון (נגיד לקנות הבובה חדשה קטנה יותר ופיגמה חדשה גדולה יותר)
גיל ותהילה הלכו לישון נרגשים.
ואז הם הרגישו קצת קווצ'וץ' בלב, למה? כי גיל שרגיל רגיל לגירפה הענקיסטית וכו וכו.
לשקף את הרגשות שחשים כשנתקלים בהתמודדות עם שינוי ההרגלים. לתת לזה מקום.
ואז בבוקר גיל ותהילה קמו וסיפרו להורים על חוויותיהם מהלילה.
ושוב להעלות פתרונות. מה יכול לעזור להתמודד עם שינוי ההרגל? אולי לחרוז משפט מעודד. אולי לצייר ציור של הילד עם תחפושת אריה כי גיל שרגיל נלחם בהרגל כמו אריה.
להמשיך ללילה השני והשלישי, כל פעם מתרגלים רק עוד קצת. בסוף קורה משהו וגיל שרגיל ותהילה שרגילה שמים לב שבעצם בלי לשים לב הם התרגלו להרגל החדש. (נניח פיג'מת הכוכבים בכביסה אז תהילה שמה לב שהיא מתגעגעת לפיג'מת הכוכבים החדשה שבעצם היא כן אוהבת אותה)
מתוך הסיפור לתת לילדה אפשרות להעלות רעיונות מה זה הרגלים בשבילנו, איך אפשר להתגבר, מה מרגישים וכו' ואז זה אפשר ליישם בתהליך שהיא עוברת. לשאול אם גם היא מרגישה שהיא משנה הרגלים לאחרונה. (גן חדש, חגים, נעליים של גדולות, לישון עד הבוקר במיטה של גדולים) להכניס את זה יחד עם עוד כמה דברים של גדולים כדי שלא יהיה סיפור בפני עצמו.

או אפשרות אחרת היא כן לעשות מזה אירוע בפני עצמו. לעשות מסיבה עם בלונים ועוגה וברכות ומתנה כמו מסיבת מוצצים אז מסיבת מיטה. ומיד אחרי המסיבה מטמיעים את ההרגל בלי לחזור אחורה.
אהבתי את רעיון הסיפור!!! תודהיעל מהדרום
כל פעם מחדש מתפעלת מהחכמה שלך, הייתי רוצההשלך על ה' יהבך
ללמוד אצלך במציאות בסדנה לגבי גידול ילדים ולגבי תובנות על החיים בכלל. מדהימה!! פותחת תגובה שלך ונהנית פשוט בכל שרשור
יו גמני 🙈זמני לשליש1
^^^^^^^מושית
מצחיקולות כולכןאמאשוני
נשמע שנולדתי עם איזה הארה שמיימית
אז לא. אני ממש ממש רגילה,
לא מיוחדת באף מובן. פשוט עם קצת יותר ניסיון חיים אולי, הילדים שלי כנראה היו השפנים, לא בטוחה שאהבו את זה, אבל אם נגזר עליהם ועלינו לעבור תהליכים מסויימים ועכישו יש את היכולת לעזור לאחרים אז אני רואה בזה שליחות.
למנף את האתגרים והחכמה שבדיעבד כדי להקל במשהו על אחרים.
אני בעצמי כל הזמן בתהיות ושאלות על ההורות, אולי זה פחות מורגש כי הגדולים שלי לא בגילאים המדוברים פה לרוב,
אבל זה לא שאני תמיד יודעת איך לנהל כל סיטואציה. גם לא הפשוטות.
ואני אוהבת לקרוא דיונים ולחדד נקודות ולשמוע דעות ולהיפתח לרעיונות וזוויות הסתכלות שונות.

מה שבעיני הכי חשוב זה לקרוא הכל בעין ביקורתית. להבין שבסוף האחריות היא על ההורה. והתפקיד שלו זה לשאול, לשמוע, לסנן ולהחליט מה והאם ליישם.

בהצלחה!
מדהימה. בהצלחה לכולנו אמןהשלך על ה' יהבך
לגבי הביטוי"שפנים"אמאל'ה23
הבן היחיד שלי לעת עתה שהולך בעזרת השם להיות בכור אני אמנם עוד לא בהיריון חחחחל אבל אני גם כבת בכורה הייתי סוג של שפן נסיונות דיברתי על זה לא מזמן עם אחותי הצעירה ממני היא אגב פסיכולוגית והיא אמרה שהקטנים גם שפני ניסיונות ועושים עליהם טעויות רק פחות מהגדולים. ואני אומרת חבל שאין חוברת הדרכה להורות שכל אחד יקרא טרם התינוק נולד אולי יעשו פחות טעויות וימעטו השפני ניסיונות מסכן הבן שלי בן שנתיים מקווה ששכח את הפדיחות שלי
לגבי המשחקים גם לי זה קורה...פלא הבריאה
לא כל כך עובד מה שאני אומרת להם. אולי את יכולה לנעול את הדלת של החדר ביום וככה ישמר הסדר.
לגבי השינה זה תהליך כמו של גמילה מהנקה. מחזירים למיטה שוב ושוב ושוב. וקצת יושבים לידה עד שהיא נרדמת לא לאפשר בכלל כרגע שהיא תישן איתכם.
אפשרות נוספת שהרבה הורים עושים היא לשים מזרן ליד המיטה שלכם ושהילדים יסתדרו שם.
ואם כל זה לא עובד להבהיר שאפשר לישון רק עם אבא ובמקרה הצורך להפריד קצת בין המיטות שלא יהיה מצב שהיא מתגלגלת אליך. וככה את תוכלי לפחות לישון קצת...
אגב אם את לא מעוניינת שיחזור על עצמו בילד הבא מראש תרגילי אותו לישון במיטה שלו. נכון זה מאוד נוח ההנקה להירדם תוך כדי אבל באמת קשה להיגמל מזה....
עצה שליאמאל'ה23אחרונה
מלכתחילה לא היית צריכה לישון איתה אחרת היא תבקש עוד פעם ועוד פעם וכך תתרגל. זה אמנם צריך להיות מדי פעם אך לא להפוך להרגל שלא תהיה תלותיות. אגב חברה שלי הבת שלה בת 7 ישנה איתה עד היום במיטה מהרגל
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדניתאחרונה

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט