סתם משתפת במשהו שצרם לי רגע לפני החג...אנונימית בהו"ל
ירדתי לא מזמן למרכז ליד הבית להשלמות אחרונות לפני החג... עשרות אנשים יראי שמים מסתובבים בין החנויות ללא מסכה, אפילו לא על הסנטר... מה עם "ונשמרתם"?? אתם אמורים לייצג דרך מסוימת... זה צרם והעציב אותי. האם רק לי זה צורם כל כך?
חג שמח.
וואי אחד הדברים בהם אני מרגישה שקשה לי לשמור על עין טובהקמה ש.
בס״ד

אני מנסה להגיד לעצמי שמי שבלי מסיכה -

* פחות מודע מטבעו / עם טבע מעופף כזה (שזה טבע שיש בו גם מעלות רבות)
* שייך לאוכלוסייה פחות מודעת בכללי
* מחלים / מחוסן ולכן לא מפחד כל-כך להדביק / להידבק
* עם סיבה רפואית שמצדיקה פטור ממסיכה
וכאלה...

אבל האמת היא שקשה לי למצוא תרוץ ״כללי״, כשמדובר על רחוב שלם...

אז מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי. כי זה יותר מדי מתסכל. ולא מובן לי. אבל זאת עובדה למרבה הצער: להרבה מאד אנשים לא מספיק אכפת כנראה. חבל כל-כך 😕

בקיצור - איתך בצרימה ובעצבות סביב הנושא הזה 😕
זה מאד מאד מפריע ליהכל בנחת
אבל אולי הם חשבו שזה בחוץ אז לא צריך מסכה ( בהתקהלות כן צריך. אבל אולי כל אחד מגדיר את זה אחרת)
נכון, רציתי לכתוב גם משהו דומהקמה ש.
בס״ד

לי צורם בעיקר בתוך החנויות.
בחוץ ההגדרה באמת יותר חמקמקה..
תודה יקרות, לצערי הרב זה היה גם במכולת, במספרהאנונימית בהו"ל
ובעוד כמה חנויות... ממש בתוך החנות. סליחה אם נשמעת קטנונית או לחוצת קורונה... אני ממש לא. אבל יש פה עניין של ציווי השם שאני מרגישה שאנשים מפספסים, וקשה לי עם זה... תודה שהזדהיתן איתי ❤
אני רק חושבתבת 30
שאף אחד לא באמת מייצג שום דבר. כל אחד מייצג את עצמו בלבד.
לא עניין של לייצג. עניין של עבודת ה אישית של כל אחדתהילה 4
ונשמרתם מאד לנפשותיכם
ואהבת לרעך כמוך וכאלה
מובן מובן מובן! הייתי על אוטובוס לפני שבוע, שעובר בכל השכונוחצי שני
השכונות החרדיות בירושלים (שרק זה מזעזע🥴)
ואשכרה 90% (!!!!!!) עולים בלי מסיכה אפילו ביד!!!!!
העיקר כולם עולים עם קניות לחג ,כיפה ולולב.
מה הלוז?
מעצבנים!
והכריזה של האוטובוס אומרת כל הזמן- סליחה, מסיכה
כנראה הם ראו שיש מקום לנגיףCornflakes
הקורונה באוטובוס זה.......
לא היה עמוס אז לא שמו מסכה... הרי יש לקורונה מקום לשבת לא?!

______

מציק לי ביותר לראות אנשים בלי מסיכה! דווקא רואה גם חילונים כאלה לא רק דתיים/חרדים....לדעתי זה ככה כבר בכל מקום כמעט.... ממש צורם לי....

מעניין למה הנהג לא מעיר להם.....ראיתי נהגים שלא נותנים לעלות בלי מסיכה....
😂 ממש "שמעתי" עכשיו את הקריינית באוטובוס בזכותך..השם בשימוש כבר
😂😂Cornflakes
איך אפשר שלא... היא חופרררת... חח
לגמרי😂 "סליחה? - מסיכה!" הבנוווווווווהשם בשימוש כבר
התפללתי שהנהג יעירחצי שניאחרונה
מילא אם היה ריק, אבל לא היה שם טיפת מקום!
מאוד מאוד מכעיס!ריבוזום
אני אתך לגמרי...
ממש מזדהה! מתסכל ועצוב...בארץ אהבתי
מצטרפת , גם אותי זה משגעתמיד להודות
הלכתי בשבת לברית בבית הכנסת חוץ ממני ועוד שתי נשים אף אחת לא הייתה עם מסיכה וזה מקום סגור מלא ילדים וזה לא תפילה של הרבה שעות שאולי קשה (גם בראש השנה רק הבת שלי ואני היינו עם מסכות)


זה משגע אותי.
ממש לא רק לך זה צורם. מסכימה איתך ב100%.ליאניי
לא משנה מחוסנים לא מחוסנים
יש מגיפה בחוץ וצריך להישמר ולהיזהר- לא מבינה את אלה שהולכים בלי מסכה חוסר אחריות בעיני ולא מכבד את האחר.
יש הבדלהכל אפשרי
בעיני בין מתחסן מחלים לבין לא מחלים
אומנם שנמצאים במקום סגור הייתי שמה מסיכה על הסנטר כדי שלא יראו שאני מזלזלת
אבל מי שכבר היה חולה ולקחת חיסון אין טעם שישב באוטובוס ויחנק עם המסיכה על האף..
אישית גם מפריע לי כל האלו שמזלזלים ולא שמים מסיכות. כשזה המוני ואםחד לא שם באמת מעלה את העצבים.
כשאני מסתובבת בחוץהשקט הזה
לא כתוב לאף אחד על המצח אם הוא התחסן או החלים וכבר ראו שגם מחוסנים ומחלימים נדבקו.

בחובה להסתובב עם מסיכה לא החריגו מחוסניפ או מחלימים, אז כן, גם הם צריכים "להחנק" עם מסכה
מסכימה.שיח סוד
לא שמעתי בינתייםהכל אפשרי
על אפחד שגם התחסן וגם חלה וגם נדבק שוב...פעם שניה
אני לא מהסוג אנשים שלא שומרת הנחיות ארבעה חודשים לא יצאתי מהבית מתחילת הקורונה וגם ככה אנחנו מאוד נזהרים
בדיוק לכן יש את הענין של לדון אנשים....
לא אומרת יש מלא אנשים שסתם לא שמים.....
מדברת על לשים מסיכה על האף...
אני דוקא מכירהבת 30
משפחה שהתחסנה וחלתה , או חלתה והתחסנה, לא יודעת מה הסדר, וחלתה שוב.
מכירה מישהו שחלה פעמיים אחרי חיסון שניחלושי
מה שמעניין זהבת 30
שאותה משפחה מחלימה, מחוסנת שחלתה שוב, היתה במגע מאווווווד קרוב במשך שבת שלימה, במקום סגור, עם משפחה לא מחוסנת.
כל המחוסנים חלו שוב, ואילו הלא מחוסנים- רק ילדה בת 7 חלתה. כל השאר נשארו בריאים כהוגן, אפילו לא הראו נוגדנים בבדיקה סרולוגית.
מי שמחוסן זה מגן בעיקר מתחלואה קשה וכמובן מוותאנונימית בהו"ל
כמו שרואים שכל מי שלא מחוסן לוקח את זה הרבה יותר קשה ויש מקרי מוות ל"ע של צעירים לא מחוסנים עוד ועוד ללא כל מחלות רקע.

חיסון לא מונע הרמטית הדבקה, הוא אמנם מוריד את אחוזי ההדבקה אבל לא מונע

הדבר הכי חשוב שהוא עושה זה שהוא מוריד את התחלואה והתופעות לוואי הקשות בצורה משמעותית ומגן מפני סכנת מוות כמובן!!!!!!!!

ממש לא נכון לגבי לא מחוסניםבת 30
כל מי שלא מחוסן לוקח את זה קשה?
מחילה, זה שטויות.
אנחנו לא מחוסנים ועברנו את זה בקלות. גם מלא חברים שלנו.
תראי, כל יום עכשיו יש אלפי נדבקים ורובם המוחלט עובר את זה בקלות.
יש מחוסנים שמתים, להזכירך. ויש לא מעט מחוסנים שלא מתים אבל נדבקים ועוברים את זה ממש לא בקלות
לא1234אנונימי
אבל ברור שמתוך כל החולים קשה, רובם הגדול לא מחוסנים. (מעל 80%) ומכיוון שרוב האוכלוסייה מחוסנת, אם החיסון לא היה עוזר היה צפוי לראות בחולים הקשים רוב של מחוסנים. מרגע שניתן חיסון שלישי, מספר המחוסנים שחולים קשה ירד בצורה משמעותית.

ואם מסתכלים באופן יחסי לאוכלוסייה, גם לפני החיסון השלישי (וכמובן גם עכשיו) מתוך החולים קשה הרוב הם לא מחוסנים.
נכון ולא נכוןבת 30
כשאומרים לך בתקשורת לא מחוסן, לפעמים הם מתכוונים למחוסן פעמיים.
נכון שיש אחוז לא מחוסנים גבוה בקרב החולים קשה.
אבל השאלה היא גם מבין אלה, כמה מהם קיבלו טיפול בבית? לדעתי כולם לא.
לענ''ד מי שיטפל בעצמו בעזרת תוספי תזונה וויטמינים ועוד כמה דברים, לא יגיע למצב שיצטרך אשפוז. ואם כן, בכל אופן זה יהיה הרבה הרבה פחות אנשים.

אבל כידוע, יותר קל ויותר משתלם (וגם ההסכם של פייזר יושב לנו על הוריד) לפמפם לציבור ללכת להתחסן חיסון שלישי, עם או בלי אישור הFDA, תוך התעלמות מוחלטת מבעיות בטיחות שכבר מדברים עליהם בכל העולם, מאשר לתת הנחיות לרופאים איך לטפל בחולי קורונה עוד לפני שמגיעה ההדרדרות
איך את יודעת את זה?1234אנונימי
איך את יודעת שהכוונה היא מחוסנים פעם שנייה?

אני לא מסתכלת בתקשורת. אלא באתר של משרד הבריאות. הם מחלקים לשלוש קטגוריות, מחוסנים עם דחף, מחוסנים ללא דחף, ולא מחוסנים. המספר של הלא מחוסנים שחולים קשה גבוה הרבה יותר. גם כמותית וגם באופן יחסי לחלקם באוכלוסייה.

אולי פשוט ויטמינים תוספי תזונה זו לא תרופת פלא בשביל קורונה.
ראיתי ראיון עם רופאה, אמרה שהמטופלים שלה בנו על זה שזה מה שזה יעזור להם. אבל מה? זה לא עזר. והם הגיעו לטיפול נמרץ במצב קשה.

אני בטוחה שאם הייתה דרך וודאית למנוע הדרדרות בחולי קורונה, היו עושים את זה. כנראה שזה לא כזה מוחלט.

ורוצה רק להוסיף לגבי הוכחות מהמקרים ספציפיים - זו לא הוכחה. זה שיש מישהו שחוסן ונפטר, או שלא חוסן ולא לקח את זה קשה, זו לא הוכחה. זה שיש מישהו שלא חוסן ולקח תוספי תזונה ולא חלה קשה זו גם לא הוכחה. וגם לא אם יש כמה עשרות כאלו..כדי לטעון שמשהו עוזר צריך לעשות מחקר מסודר להשוות בין כאלו שמושפעים מהדבר שנחקרו לבין אלו שלא ורק אז אפשר להגיד משהו.
לפעמיםבת 30
צריך להסתכל באותיות הקטנות.
הרבה דברים רשומים שם.
הנתונים של משרד הבריאות יותר מדויקים מהתקשורת.
אבל משום מה הנתונים של מדינת ישראל לא גרמו לFDA לאשר חיסון שלישי לכלל האוכלוסייה.

לגבי ויטמינים- זה לא תרופה. זה למניעת סיבוכים.
לא יודעת מי זו הרופאה שהזכרת, וממילא אף אחד לא יחקור בצורה מסודרת את נושא הטיפול המקדים.
הfda לא אישרו כי אין שם מספיק מתחסנים במנהציפיה.
ראשונה ושניה באופן כללי, אז לא תהיה משמעות מבחינת כלל האוכלוסייה אם אנשים יתחסנו בחיסון שלישי.
בישראל המציאות היא שונה.
תמימות לחשוב שזו הסיבהבת 30
כדאי לשמוע חלק מהדיונים שהיו שם.
כמו למשל את ההוא שאמר שעל כל אדם שחייו ניצלים בזכות החיסון, יש שניים שמתים בגללו.
נשמע קצת מוגזם.סמיילי12
אם זה אכן היה היינו רואים פה 2 מליון מתים. כי הרי 3 מליון התחסנו בבוסטר.
לא אני אמרתי את זהבת 30
אחד מבעלי התפקידים בFDA הציג כל מיני נתונים ואמר את זה. זה נמצא ביוטיוב, אפשר לצפות.
חוץ מזה, החיסון לא מציל את חייו של כל מחוסן. הרי רוב המחוסנים ממילא היו מחלימים בקלות גם בלי החיסון. רק שא''א לדעת מראש ולכן כולם מתחסנים.
אז אני מניחה שהחישוב של ''מי חייו ניצלו בזכות החיסון'' לא מחשבים את כל המתחסנים.
ולגבי המתים. יש. כואב. אבל יש.
חפשי ביוטיוב פרופ' רצף לוי בראיון לווינט על מחקר שהוא עשה בשיתוף עם מד''א שהראה קורלציה ברורה בין מבצעי החיסונים לבין עליה במקרי דום לב והתקף לב.
באסה.
זה עדיין נשמע מוגזםסמיילי12
בלי קשר למי שהשמיע את הדברים .אם הבוסטר הורג שיבטלו את האישור לכולם.
אף אחד1234אנונימי
לא אומר שהחיסון נטול תופעות לוואי. וזה נכון לגבי כל חיסון.

כשנותנים חיסון, המטרה היא לצמצם תחלואה שפוגעת בצורה קשה בהרבה אנשים.
כן, זה יכול להיות גם במחיר שאחד מתוך מיליון ימות כתוצאה מהחיסון. אבל אף אחד לא יסתיר את זה, ובכל אופן בשקלול כולל, יעדיפו לחסן כדי למנוע מאות ואלפי מתים.

לגבי תופעות הלוואי כתוצאה מהחיסון, נעשה מחקר ענק של כללית והרווארד על כמעט שני מיליון אנשים. שתי קבוצות ביקורת שוות, אחת מחוסנת ואחת לא.
אומנם ראו שמי שמחוסן יש יש סיכוי לעלייה קטנה לחלות בדלקת בשריר הלב (2.7 אנשים ל100,000) אך מי שמדבר בקורונה הסיכון הרבה יותר גדול לדלקת בשריר הלב (11 אנשים ל100,000)
כך שגם תופעות לוואי של החיסון צריכות להיבדק מול האוכלוסייה הלא מחוסנת והנדבקת.
צפית בדיונים?תמיד להודות
אני מודה שלא צפיתי ולכן לא אוהבת להתייחס למה שלא שמעתי מכלי ראשון.

אין לי מושג את מי את מצטטת וכמה את מדייקת (כמו המחקר שנופפת בו על העליה בהפלות בעקבות החיסון שעד שסוף סוף משהי הביאה את המחקר ראו שהוצאת דברים מהקשרם) אבך זו טענה ממש מופרכת כי בארץ יש יותר מחוסנים מלא מחוסנים אז לפי הטענה הזו לא היו אמורים להישאר פה אנשים (מעל 5 מליון מחוסנים כבר היינו צריכים להיות עם מעל 10 מליון מתים שזה יותר מהאוכלוסיה פה)
צפיתי בחלקםבת 30
זה שמונה שעות, הכל ביחד...
אז את יכולה להסביר את הציטוט שהבאת?תמיד להודות
איפה כל המתים מהחיסון מתחבאים?

בהנחה ש"צפיתי בחלקם" הכוונה ליותר מכמה דקות ביוטיוב מתוך דיון של שמונה שעות
הם לא מתחבאיםבת 30
הם מוחבאים
הם עברו דום לב שלא קשור לחיסון
או שבץ מוחי שלא קשור לחיסון
או התקף לב שלא קשור לחיסון.
10 מליון אנשים?תמיד להודות
או שנגיד הכוונה מדבריו ששני שליש מהמחוסנים מתו אז "רק" 3 מליון אנשים בישראל בתשעה חודשים מתו משבץ מוחי/ התקף לב/ איך שלא תקראי לזה.

את מאמינה לזה? לך זה נשמע הגיוני?

את יודעת כמה מחברות הפורום כבר לא אמורות להיות אתנו לפי מה שאץ כותבת? יש כאן עשרות נשים שהתחסנו עם על כל אחת שניצלה שתיים מתו איך בפורום נשארו כל כך הרבה נשים?
הוא לא מדבר רק על ישראלבת 30
ודבר שני, כבר הסברתי שאני מניחה שהחיסון לא מציל את חייו של כל מתחסן. כי הרוב ממילא לא היו מתים.
תסתכלי שם בעצמך ותראי. לדעתי הדובר הזה הוא בערך בשעה 4
אין סיבה שבישראל זה יתנהלתמיד להודות
בצורה שונה מהותית ממקומות אחרים וגם אם הוא מדבר על מדינות אחרות עדיין אמור להיות כמות מטורפת של מתים שאי אפשר להסתיר.

את מוזמנת לתת לינק לדברין שנוכל להבין את ההקשר , לצטט משהו שאת אפילו לא יודעת להסביר את המשמעות שלו כהוכחה לחוסר בטיחות של החיסון לא מעיד על טיעון רציני.
מצטרפת. אפילו עדיף - את המחקר שהגיע למסקנה הזאתבארץ אהבתי
להגיד כל מיני נתונים זה קל. אבל אם אין מחקר שמוכיח את הדברים, אז אין לזה תוקף.
וזה שהוא השתתף בדיון לא בהכרח אומר שכל מה שהוא אמר מבוסס.
טובבת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ב 21:41
אני מדביקה קישור וההודעה לא נשלחת. לא יודעת למה. אנסה שוב מאוחר יותר


אפשר לחפש את החלק של סטיב קירש בדיוני הועדה
בעידן הרשתות החברתיות אי אפשר להחביא כלוםoo
הרשתות מפוצצות בזה...בת 30
באנשים שמתו מהחיסון?oo
הרשתות מלאות באנשים עם משקפי חמצן.
המחלה הזו יכולה להיות נוראית, וכל תופעת לוואי של החיסון לא מגרדת תופעות לוואי שיכולות להגרם מהמחלה עצמה.
לא יודעת אם היית עדה לחולה קשה, אני ראיתי מקרוב, זה נורא ממש, מספיק לי כדי להתחסן בכל מנה שתהיה.
בנפגעים ומתיםבת 30
כן
את יודעת שהחיסוןבת 30
עלול לגרום לקרישיות של הדם? ועלול לפגוע בכלי דם?
סתם, שואלת.
אם את מוכנה להתחסן בעוד ועוד ועוד מנה, כדאי שתדעי את זה.
יש מלא חומר על זה ברשת.
באחוזים פחותים מהמחלהתמיד להודות
שכן שלי נפטר מקריש דם שנהיה לו בגלל הקורונה.

את הסיכון הזה לוקח על עצמו כל מי שלא מתחסן
נכון שגם הקורונהבת 30
אבל בכלל לא בטוחה שבאחוזים פחותים..
יתכן שהנזקים מקרישיות בעקבות החיסון יגיעו מאוחר יותר, כי מדובר בהתחלה על קרישים מאוד קטנים.
אולי יגיעו ואולי לאoo
מהקורונה כבר יודעים שיש נזקים לטווח ארוך.
החיסון לא מושלם, אבל הרבה יותר בטוח מהמחלה עצמה.
יצא לך להכיר חולה קשה מקרוב?oo
לפי התוכן שאת מביאה פה וגם בדיונים קודמים, נראה שלא הכרת מקרוב את הצד הקשה והנורא של המחלה.
על מה את מסתמכת שאת לא בטוחה?תמיד להודות
בדיוק בשביל לדעת מה יותר בטוחתי ממה חוקרים ובודקים.

ולאחר בדיקה מצאו שהאחוזים אצל מחלימים גבוהים יותר.

תתחילי להחישף לנתונים ומספרים וקצת פחות למה שנראה או מרגיש לך
צפיתי בכמה סרטוניםבת 30
שסוקרים מחקרים.
מי שתיאר את המחקר היה מישהו מצוות המחקרבארץ אהבתי
או אנשים שלקחו מהמחקר את הנתונים שרצו והציגו אותם באופן שהם רצו?
סרטונים זה לא מקור מדעי. וכבר ראיתי 'סקירות' של מחקרים, שכשקוראים את המחקר בעצמו, רואים שהנתונים שהציגו היו מעוותים ולא מדוייקים.

אם יש לך מחקרים אמיתיים שמראים שהחיסונים מסוכנים יותר מהקורונה, אשמח אם תעלי לפה. אני רוצה לקרוא מחקר כזה.

(אני שואלת באמת, מוכנה לשנות את עמדתי אם אני אראה מספיק מידע מבוסס ומוכח שבאמת יראה שיש סכנה בחיסונים.
כבר שיניתי את העמדה שלי פעם אחת, כי בהתחלה בהחלט פחדתי מהחיסון ולא רציתי להתחסן, אבל כשקראתי נתונים והסברים משני הכיוונים, הנתונים בעד החיסון היו הרבה יותר מבוססים ומוכחים, ולגמרי יותר משכנעים, לפחות אותי ואת המשפחה שלי. אבל אם תשלחי מידע מבוסס באמת בכיוון ההפוך אז אני באמת רוצה לקרוא ולדעת..)
החוקר עצמו מספרבת 30
ד''ר הופה אאל''ט. מגרמניה.
המחקר1234אנונימי
הכי גדול שנעשה הוא מחקר של כללית והרווארד. כמעט שני מיליון אנשים.
שתי קבוצות שוות בדיוק במספרם.

אם קוראים את הנתונים רואים שתופעות הלוואי החמורות מתרחשות הרבה יותר בגלל הקורונה מאשר בגלל החיסון.
מוזמנת לצרף לפה מחקרתמיד להודות
(נתחיל באחד) שנערך לפי כללים אקדמאיים שבו ניתן לראות תופעת לוואי משמועתית שקיימת באחוזים גבוהים יותר אצל מחוסנים ממחלימים.

אשמח לדון אתך עליו (הכי טוב מחקר לגבי קרישות כמו שהזכרת)
את לא מבינה את הלופ????בת 30
הרי כמעט כל תופעת לוואי הרופאים אומרים אין קשר.
זה חלק מההשתקה.
אנסה לצרף לפה משהו שראיתי.
מקוה שזה יעלה כי קודם לא הצלחתי לשלוח את ההודעה אחרי שהדבקתי את הקישור
את טוענת שמחקרים שנעשותמיד להודות
נעשו בצורה מעותת? יש לך הוכחה לזה?

אני לא מדברץ עכשיו על בן אדם שלא הרגיש טוב והלך לרופא והרופא שלל קשר לחיסון אני מדברת על מחקרים שנעשו שבהם לקחו אנשים מחוסנים ועקבו אחריהם את באמת מאמינה שהחוקרים התעלמו ממה שהנחקרים סיפרו וזייפו את המחקר?

אני יכולה לספר לך באופן אישי שבעלי החלים מקורונה ותקופה קצרה אחרי זה התגלו לו בעיות בלב שהצריכו צינטור (אני מדברת על בן אדם צעיר עוד לא בן 40). ישבנו עם מנהל מחלקת צינטורים בהדסה עין כרם ושאלנו אותו אם יש קשר לקורונה אז הוא אמר לנו שהוא לא יכול לדעת כי כדי להחליט כזה דבר תריך לעשות מחקר מסודר אבל הוא יכול להגיד לנו שרק באותו שבוע היו אצלו שני בחורי ישיבה בני 18 ו 19 בריאים וללא רקע משפחתי עם הפרעות בקצב הלב ושניהם מחלימים מקורונה וזה מצטרף לכמות של מקרים שהוא לא נתקל בכל שנותיו המקצועיות ועדיין הוא נזהר מלקבוע שזה בגלל הקורונה למרות שזה די ברור.

מחקרים שנעשים בצורה מסודרת ומבוקרת הם הדרך היחידה לבדוק את הדברים ולא מה שרופא כזה או אחר אומר.
אבל לפני שעושים מחקרבת 30
יש דיווחים של רופאים. ולכן בכלל חושבים לעשות מחקר
לא בהקשר של הקורונהתמיד להודות
ברור שכשיש חיסון חדש יחקרו את ההשפעות שלו למול המחלות גם אם לא היה דיווח אחד של תופעת לוואי אחת
עשיתי גוגל עליו, הוא לא נראה מהימן ככציפיה.
תודה שהעלית את זהתמיד להודות
כדי להוכיח (שוב) שאת לא מדייקת בדברייך.

מה שרופא רואה במרפאה שלו לא אומר כלום (בדיוק כמו שמה שהרופא של בעלי ראה לא אומר כלום) ניתן להגיע למסקנה רק עי ביצוע של מחקר מסודר.

גם אם יוכיחו שחיסון גרם לבעיות האלו עדיין צריך לבדוק האם הוא גרם ליותר סיכון מהמחלה וכרגע הוכח בדיוק הפוך (מחקר על 2 מליון איש נראה לי שזה קצת יותר אנשים ממה שהרופא בדק וראה)
מוסיפה-בארץ אהבתי
הקשבתי לכל מה שהוא אמר שם.
מסכימה שכדי להוכיח את הסיכון צריך לעשות מחקר מסודר.

רק מוסיפה, שהוא בעצמו אומר בסוף הדברים שלו שהסיכון לקרישי דם קיים גם אצל חולי קורונה, ובעצם הסיבה היא אותה סיבה - כי גם הוירוס של הקורונה הוא עם חלבון הספייק (אותו חלבון שהוא מסביר למה הוא פוגע בנו).
אז אפילו בדברים שלו לא נשמע שהוא טוען שהחיסון מסוכן יותר מאשר לחלות בקורונה, אלא שיש סיכון בחיסון שאולי לא היה ידוע עד עכשיו.
ברורבשזה לא מחקרבת 30
אבל אם יש עוד ועוד רופאים שמדברים על זה. זה משהו שראוי להביא לידיעת הציבור!!!
הביאו את זה לידעית הציבורתמיד להודות
והביאו לידעתו גם שבמחלה הסיכון הוא הרבה יותר גדול (אין שום ערך לדבר על הסיכון בחיסון מבלי להשוות לסיכון במחלה כי הניהול סיכונים שלנו הוא לא אם להתחסן או כלום הוא אם להתחסן או לחלות)
אחפשבת 30
מקוה שאצליח להעלות
אני לא צריכה חומרoo
מליוני בני אדם בעולם התחסנו, אין שום תופעת לוואי משמעותית לרוב מוחלט של המתחסנים- לפי הפרסום הפרטי של אנשים, לא לפי חומרים שאנשים עם אנטרסים מפרסמים.
לעומת זאת המחלה עצמה גורמת לקרשיות דם ולזיהום וקשיי נשימה לחלק מהאנשים, מה שגורם למחלה קשה ולתמותה.
לא רוצה להיות בסיכון להגיע למחלה קשה, מעדיפה לקחת סיכון מאד נמוך לתופעת לוואי נדירה בחיסונים.
זה שטויות ולא נכון.ציפיה.
מה שהכי מדהים אותי בוויכוחים על החיסוןתמיד להודות
זה שאלו שנגד החיסון מתעלמים בעקביות מנתונים ומספרים בדיקות ומחקרים וזורקים לאוויר השערות שלא מגובות בכלום חוץ מתחושות בטן.

מי שקורא ובודק את המספרים רואה בקלות שחור על גבי לבן את היעילות של החיסון במניעת תחלואה קשה ומוות אין דרך אחרת להסביר את המספרים.

לזרוק אמירה כמו ש"אומרים לא מחוסן לפעמים הכוונה למחוסן פעמיים " זה פשוט לא נכון תמיד מפרידים בין 3 קבוצות. מחוסנים עם מנת דחף, מחוסנים ללא דחף ולא מחוסנים.

לשער שכל מי שהגיע למצב קשה לא טופל בבית זה גם שטויות כי לא חסר עדויות על כאלו שלקחו את כל הקוקטיילים האפשרים ורק אחרי זה הגיעו למיון (לעיתים מאוחר מדי כי האמינו שעוד קצת אבץ והם מתגברים על הקורונה) ובמחילה, זה קצת אוטפי לחשוב שאת כל החולים קשה והמתים יכלו להציל אם הם רק היו לוקחים ויטמין d בזמן.

לצערי הרב הנתונים מספרים את הסיפור ועצוב וכואב על כל כך הרבה אנשים שיכלו לחיות אבל טפשת הקןרנה גרמה למותם.
תסתכלי כמה מבין המחוברים לאקמו לא מחוסנים ( 34 מתוך 39) כמה נשים בהריון מונשמות ומורדמות לא מחוסנות (14 מתוך 14) מעל 85% מהחולים קשה מתחת לגיל 60 לא מחוסנים כל המספרים האלו זה כאשר יש רוב באוכלסיה של מחוסנים כך שהאחוזים של הלא מחוסנים עוד יותר גבוהים.

מי שרוצה להיות עיוור נשאר עיוור ולא נותן לעובדות לבלבל אותו. חבל על על היתומים שמשלמים את המחיר.
מחילהבת 30
מדינת ישראל היא בין המדינות המחוסנות ביותר, והמדינה עם כמעט התחלואה הגבוהה ביותר.
יש מדינות עם הרבה הרבה פחות אחוזי התחסנות והרבה הרבה פחות תחלואה ומוות.
אז לבוא ולדבר על יעילות....
אבל זהו.
אין טעם בדיון הזה.
יש המון חומר ברשת.
יש אתר ''עורו'' עם כמה סרטונים מעניינים. (חלקם הזויים ולא אמינים. חלקם נורמלים)
יש ''פרויקט העדויות''
יש עוד מלא מלא חומר.
מי שמענין אותה, יכולה למצוא.
זהו.
שמתי לב כבר בוויכוחים קודמיםתמיד להודות
שכשמתחילים לדבר במספרים ועובדות את נעלמת.

יש לך מספרים שמוכחים משהו שונה ממה שכתבתי לגבי התחלואה הקשה? מוזמנת לשתף עד שלא תוכחי אחרת אז בהחלט ניתן לדבר על יעילות החיסון (שמראש נועד למנוע מוות ומחלה קשה ולא הדבקה למרות שעל הדרך הוא גם מונע באחוזים מסוימים גם הדבקה)
הנתונים הנוכחייםבת 30
על התחלואה הקשה הם נכונים.
עוד שבועיים הם יכולים להשתנות, בדיוק כפי שלפי שבועיים הם היו שונים.
זה דבר אחד.
דבר שני, הדיון העיקרי הוא לא רק על יעילות, כי אכן אין ספק שהחיסון יעיל במידה מסוימת .
הדיון העיקרי הוא על בטיחות
נכון ויותר בטוח למנוע מעצמנו ומהסביבב מוות ויסוריםHaviherb
מאשר להתחסן גם אם יש בהווה או בעתיד תופעות לוואי מהחיסון, הן זניחות ביחס למוות ויסורי גיהנום שיש מהקורונה עצמה.
הנתונים האלו כבר עקבייםתמיד להודות
לאורך זמן מתחילת העליה בתחלואה לאורך כל הזמן אחוז החולים קשה הלא מחוסנים היה בפער על פני המחוסנים.

מזמינה אותך להביא נתונים מאיזה תאריך שתרצי שבו יש יותר מחוסנים במצב קשה מלא מחוסנים. אחרי שתביאי כאלו נתונים יהיה ניתן להתווכח על היעילות.

שמחה לקרוא שפה את כותבת שיש יעליות לחיסונים אחרי שכמה הודעות למעלה שאלת על איזה יעילות אני מדברת ומזמינה אותך להוכיח לי במספרים שהבטיחות שלו בעייתית (ברור שיש תופעות לוואי אבל שמספרית הם יותר מהמחלה)
במדינת ישראל התחלואה גדולה למרות החיסונים בגלל המדיניות שהכלHaviherb
אם היו סגרים וחיסונים היו רואים תחלואה נמוכה משמעותית, אבל בגלל שהמדיניות שמערכת החינוך והמסחר והתעופה וטיסות והכל פתוח ברמה גבוהה אז ברור שהתחלואה תהיה גבוהה למרות החיסונים,
שוב, החיסון מטרתו למנוע תחלואה קשה ומוות ולא הדבקה, אם כי הוא גם מוריד אחוזים בהדבקה.
בגלל המדיניות שהכל פתוח פה*Haviherb
יש מדינות עולם הרבה יותר פתוחותבת 30
החיסון לא אמור למנוע תחלואה. זה לא בהתוויה בכללמיקי מאוס
החיסון מיועד למנוע תחלואה קשה ולמנוע long covid - את הנזקים לטווח ארוך / מחלה כרונית שנוצרת מקורונה.
לכן היה מדהים כשגילו כאן בארץ שהוא גם ממש יעיל במניעת הדבקה. זה היה גילוי מדהים . ולכן גם הגיוני שזה דועך אחרי חצי שנה וצריך עוד בוסט כדי להמשיך להיות מוגנים יחסית מ*הדבקה* כי זה פשוט לא חלק אינטגרלי מהחיסון.

אז כל נסיון להוכיח משהו לגבי החיסון באמצעות נתוני תחלואה הוא פשוט טעות בסיסית ומערער אולי רק על תוצאות המחקר המשני שטוען שהוא מגן מהדבקה (גם זה לא, כי צריך להתחשב בעוד כ"כ הרבה משתנים אבל ניחא)

את צודקת לחלוטין שיש סיכונים מהחיסון. את צודקת גם שלא מספיק אוספים נתונים ובעיקר לא מספיק משתפים את הציבור . יש סיכונים בדומה לקורונה - לבעיות בלב, במערכת הדם, הורמונים, ואפילו במח. בעיקר בעיות קלות שחולפות די מהר ברוב מוחלט של המקרים אבל כמובן שזה לא נעים ואפילו קצת מסוכן

אבל -

עם כל הסיכונים, אין שום ספק שבטווח קצר הסיכונים מקורונה הם *סטטיסטית* הרבה יותר חמורים. קל מאוד למצוא ולהבין את זה, גם לצעירים. מאז הקורונה יש תמותה עודפת ברורה מהקורונה. מאז שהתחילו לחסן לא ניתן להראות תמותה עודפת שאפשר יהיה להאשים את החיסון.
וכמובן שיש סיפורים בודדים הפוכים אבל טפשי להסיק מכמה סיפורים ולא מנתונים רחבים

וגם - בטווח רחוק יש הרבה יותר סיבות לחשוב שקורונה תשאיר נזקים בטווח רחוק מאשר החיסון. גם ממה שאנחנו כבר רואים בשנה וחצי האלו
ובעיקר- זה לא מחלה לגמרי חדשה, זה מהמשפחה של הסארס שכבר העולם מכיר, ולצערנו *כמעט כל* חולי הסארס לשעבר סובלים היום ממחלות כרוניות. זה נתון מדאיג!

כמובן שאין וודאות, אבל זה הידע שיש לעולם היום...

אז חשוב לשמוע מגוון דעות, אבל עוד יותר חשוב להתבסס על עובדות ונתונים ועל אנשים בעלי ידע ( רופא למשל לא רלוונטי בהקשר הזה יותר מרופא שיניים או ביולוג בוגר תואר ראשון. אלא דווקא חוקרי רפואה למינהם או אפידימיולוגים)

אני לא באה לומר שלהתחסן זה ההחלטה היחידה ההגיונית. ברור לי שיש אנשים שבמצב של בחירת סיכונים מאמינים ב"שב ואל תעשה עדיף" או מעדיפים נגיף לכאורה "טבעי" על פני התערבות חיצונית, וזה בסדר, אבל להגיד שלהתחסן זו בחירה עם יותר סיכון מאשר לא להתחסן זו טעות במציאות והטעיה שיש בה אחריות על חיי אדם
גם לי יש הרבה שאלות על החיסוניםשבעבום
ועל ההסכמים עם פייזר, אבל רוצה להגיד לך שעם כל השאלות אני לפעמים לא ישנה בלילות מדאגה לחברתי הטובה הלא מחוסנת...
אני דוגמת קורונה בבתים, לאנשים שנמצאים ממש בשלבים הראשונים של המחלה ואפילו עדיין לא יודעים שהם חולים בוודאות. וההבדלים שאני רואה לאחרונה בין חומרת המחלה בין מחוסנים ללא מחוסנים זועקים לשמיים. ( אני עוקבת אחרי התשובות של אנשים..)מודה למדינה שלי על ההסכמים עם פייזר, גם אם לא הכל כשר שם, לא רוצה לדמיין באיזה קטסטרופה היינו ללא זה..
אני לא אומרת שהחיסון לא יעילבת 30
אין ספק שיש לו יעילות מסוימת, זמנית לפחות. ואין ספק שעבור אוכלוסיה בסיכון זה חשוב.
אבל החיסון בודקים לא רק יעילות.
בודקים בטיחות וגם נחיצות.
הסיפור פה של הבטיחות הוא בעייתי מאוד בעיני.
והסיפור של הנחיצות- עכשיו שמדברים על חיסון ילדים ופעוטות- שברור שזה לא נחוץ- זה ממש גורם לתהות.
גם כפיית החיסונים פה היא בעייתית ברמות על.
יש מקומות שזה ההפך הגמור- ולא, אין שם תחלואה גדולה מפה.

יש כאן תמונה גדולה.
היא מורכבת מהרבה חלקים.
כפי שהדברים נראים היום, לי אישית נראה שיש השתקה של אנשי מקצוע רבים, הכחשה של נזקים רבים, גיוס מוחלט של התקשורת ושימוש בהפחדת הציבור וכפייה של חיסונים.
המושג ''בריאות הציבור'' הפך להיות קדוש, הרבה יותר ממושגים אחרים, חשובים לא פחות.

אני לא יודעת באיזו קטסטרופה היינו.
אף אחד לא יכול לדעת.
אבל יש מדינות שמתנהלות אחרת לגמרי ואין שם כזאת תחלואה. אין לי איך להסביר את זה אבל זה ככה.
יש עוד דברים שמפריעים לי אבל אין טעם להעלות אותם.
בסוף, כל דיון מורכב מהמון נתונים, מניתוחי נתונים, מפרשנויות לנתונים.
בוודאי שבודקים יעילותתמיד להודות
עושים מחקרים ובינתיים כל הנתונים מראים שהחיסון הרבה יותר בטחותי מהמחלה.

יש לך איך לסתור את זה? בבקשה תביאי נתונים.

באמת צריך להסביר את הנחיצות? עזבי רגע חיסון ילדים כי את הרי מתנגדת גם לחיסון מבוגרים.

זה שמערכת הבריאות בקריסה זה לא מספיק בשביל שהחיסונים יהיו נחוצים? קרוב ל7000 מתים זה לא מספיק? מאות חולים קשה שגם כשיצאו מהמחלה יש להם תקופת שיקום ארוכה ולעיתים לעולם לא יחזרו לעצמם זה לא מספיק?

בואי תגדירי באיזה שלב לדעתך החיסון יהיה נחוץ וכבר מזמן הנתונים מראים שגם מי שלא בקבוצת סיכון החיסון נחוץ בשבילו כל יום קוברים פה צעירים בריאים שהם לא בשום קבוצת סיכון.

ודי כבר עם השקר של כפיית חיסונים. על מי כפו? מכירה מישהו שיושב בכלא כי לא התחסן? איך את הצלחת לא להתחסן אם יש פה כפיה? אין פה שום כפיה יש מעט (מדי) הגבלות שניתן לעקוף עי בדיקה שלילית. תפתחי מילון בערך של כפיה ותראי אם יש פה כפיה.

קל מאד לדעת באיזה מצב היינו בלי חיסונים, אם היום יש לנו 714 חולים קשה ש 80% מתוכם לא מחוסנים זה לא קשה לדעת כמה חולים היו פה בלי חיסונים (ותחת איזה הגבלות היינו חיים)

אני שמחה מאד שבריאות הציבור וחיי אדם הם קדושים מאד ומתקשה לראות איזה ערכים חשובים מהם.

זריקת סיסמאות של תמונה גדולה וסתימת פיות בגיבוי של תחושת בטן הן לא טענות רציניות. אני מקווה בשבילך שהחלטות שנוגעות לחיים ומוות את מקבלת על סמך דברים יותר רציניים מתחושות בטן.
נחיצותבת 30
דיברתי על חיסוני נוער וילדים.
למה את חושבת שזה נחוץ?
וכפית חיסונים זה לא שקר.
אם מורים שלא רוצים חיסון שלישי ימצאו את עצמם מפוטרים וללא פרנסה, אז בהחלט זו כפיית חיסונים.

אגב, אני לא נגד החיסון לקורונה.
אני נגד הפחדת הציבור
נגד חוסר שקיפות
נגד כפייה
נגד העלמת נתונים מנזקי החיסון.
נגד דמוניזציה של מי שלא מחוסן.

אישית, לא התחסנתי כי סמכתי על הגוף שלי. למה? ככה. יש סיבה.
לעומת זאת, לאמי המבוגרת אמרתי שבהחלט כדאי לה להתחסן.
עדיין ניתנת למורים האפשרות להיבדק כל יוםבארץ אהבתי
בהחלט לא נוח ולא פשוט, אבל כפייה זה לא.
גם בהחלטה החדשה????בת 30
והבדיקות למורים שלא מעוניינים להתחסןהשם בשימוש כבר
בחיסון שלישי-הן בתשלום?
נראה לי שכןבארץ אהבתי
אין ספק שזה לא נוח לעבוד כמורה ולהישאר לא מחוסן.

(בעיני זה חבל שהמדינה לא משקיעה יותר בהסברה על החשיבות של החיסון, הבטיחות שלו וכו'. כי ככה זה באמת יוצר יותר הרגשה של כפייה וגורם למתנגדי החיסונים להתנגד אפילו יותר. לא יודעת כמה מורים ישתכנעו להתחסן בעקבות ההחלטה הזו. אולי יהיו כאלו שינסו להידבק בכוונה בקורונה כדי להשיג תו ירוק בלי להתחסן, מקווה רק שלא יינזקו מזה..)
תודה.( ומסכימה עם מה שכתבת בסוגריים..)השם בשימוש כבר
המורים יכולים להיבדקאורוש3
לגבי ילדים באמת זו שאלה בעיני. אם כי אם הנתונים בתקשורת של לונג קוביד ל11% מחלימים נכונים אני נוטה לחשוב שכדאי. אבל לא בדקתי את זה לעומק מעבר לכתבה. אז לא יודעת. וכרגע שניים מתוך שלושה שלי חולים. אז נראה מה יהיה, בתפילה שלא יישאר כלום לטווח הרחוק.
את ההשלכות לטווח רחוק נדע רק עוד הרבה שניםמיקי מאוס
במיוחד אצל ילדים.
לפחות עד שיסיימו את גיל ההתבגרות

הבעיה שגם את נזקי החיסון אצל ילדים קשה לדעת עכשיו ולכן לחסן ילדים זה קצת יותר מפחיד מאשר מבוגרים

דילמה קשה.

(וכמובן בתקווה שנתבדה ולא יהיו שום תופעות טווח רחוק אמן)
אמן ואמןאורוש3
אם לא היו1234אנונימי
מבוגרים שמסרבים להתחסן, לא היה צורך החיסונים לילדים
אז את מסכימה שלמבוגרים זה נחוץ?תמיד להודות
את לא נגד החיסון? אז מה את? בעד?

במחילה אבל איך את יכולה לסמוך על הגוף שלך? כמו הצעירה בת 31 שנפטרה במוצאי החג? כמו שתי הצעירות בהריון שאושפזו שלשום מורדמות ומונשמות ואחת עברה ניתוח קיסרי בשבוע 25? את יודעת כמה שחשבו שהם יכולים לסמוך על הגוף שלהם כבר לא בחיים? איך את יכולה לסמוך על הגוף שיתמודד עם הקורונה אבל לא יצליח להתמודד עם תופעות לוואי פחותות בהרבה של החיסון?

ולעניין המורים, כמו שאמרתי יש להם זכות להיבדק אז אין פה שום כפיה.

שימי לב איך שוב ושוב את לא מדייקת ומסתמכת בעיקר על תחושות בטן ומה שנדמה לך בעניין של חיים ומוות (שלך ושל מי שקורא אותך ויכול להיות מושפע)

אם היית רצה להתחסן ובמקביל זועקת על חוסר,שקיפות והפחדת הציבור (נשאיר את הכפיה בחוץ כי היא לא קיימת) לא בטוח שהייתי מנהלת אתך דיון למרות שאני בספק אם הדעות שלנו לגבי זה תואמות, אבל הבעיה היא שלאורך כל התקופה את כותבת הודעות שאין להן שום הוכות ומסתמכות בעיקר על תחושות בטן שמהם משתמע שאת נגד החיסון חוץ מלמי שבקבוצת סיכון ואם לפני כמה חודשים היה חסר נתונים כדי לדעת כמה הטעות שלך חמורה היום קל מאד לראות שאת טועה בגדול והטעותהזו יכולה לעלות בחיי אדם.
אני יכולהבת 30
לא אמרתי לך לסמוך על שלך.
אמרתי שאני סמכתי על שלי.
לא יכולה לקבל את זה? את לא חייבת.
בכל אופן, כנראה שצדקתי כי עברתי את הקורונה בקלות ב''ה.

חוצמזה שבדברים שלי אני לא מסתמכת על תחושות בטן, אלא אני קוראת המון לפני שאני כותבת משהו. ואני גם מסננת מה שנראה לי הזוי מתוך מה שאני קוראת.
ואם יש משהו שהוא לפי תחושת בטן, אני כותבת את זה.
אבל את קולטת כמה זה הזוי?תמיד להודות
זה בדיוק כמו שאני אכתוב שאני סומכת על הגוף שלי ולכן לא חוגרת חגורה ועובדה שלא נפגעתי בתאונת דרכים. זו רמת הטיעון.

ברוך ה שיצאת מהמחלה בלי פגע (ומאחלת לך שגם בטווח הרחוק יותר לא יהיה שום נזק) אבל רבים מדי עשו כמוך ולא עלה בידם. הסיכון הוא גדול מדי.

את כותבת שאת קוראת המון אבל בינתיים לאורך כל השרשור (וגם בשרשורים קודמים) לא הבאת מספר אחד או עובדה אחת או מחקר אחד שתומך במסקנות שהגעת אליהם.

כדי לנקוט בגישה שמנוגדת לרוב מחוץ של אנשי מקצוע (מבלי שאת אשת מקצוע בתחום) צריך להסתמך על נתונים מאד ברורים ומוצקים כשמדובר בחיים ומוות בינתיים לא הצלחת להוכיח שאת מסתמכת על משהו מלבד הגגים של אנשים ותחושות בטן.


איך היית מגיבה אם אנשים היו הולכים להתחסן בחיסון שלא נבדק ולא אושר עי אף אחד רק בגלל תחושת בטן שלהם וחומר שהם קראו ברשת? זה היה נראה לך החלטה שפויה?
תקשיביבת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך י"ח בתשרי תשפ"ב 06:22
הדברים שלי לא מבוססים על הגיגים ותחושות בטן.
ואם בא לך לחשוב ככה, סבבה...
אני בכוונה לא מעלה קישורים. אני קוראת הרבה דברים, לא זוכרת איפה קראתי כל דבר. לא מתכוונת להתחיל לחפש קישורים ועוד קישורים ועוד קישורים ועל כל קישור יתפתח דיון שלם.
הרי על כל קישור שאת תביאי גם אפשר לפתח דיון שלם.
הסיבה העיקרית היא כי הדיון פה נוגע בדברים עמוקים יותר.
מדע זה לא דבר ''טהור''.
למחקרים יש אג'נדה לא פעם ולא פעמיים.
נתונים זה דבר שניתן להטות בכל מיני דרכים.
חיסונים ספציפית זה נושא שבו הכסף משחק תפקיד משמעותי.
א''א בכלל ע''ג הפורום לנהל את הדיון הזה במלואו באמת.
בסוף, מדובר גם בתפיסת עולם שקשורה גם בנתינת אמון בממסד הרפואי. או להפך, חוסר אמון בממסד והבנה שהממסד הרפואי לא מונע רק ע''י סיבות רפואיות אלא ע''י עוד גורמים.
יש ברשת הרבה מידע בנושאים האלה ומי שזה מענין אותה שתתחיל לחפש.
אבל לא זאת המטרה שלי.
את חושבת שאני אתחיל לעשות איתך דיון על נתוני משרד הבריאות? הרי גם הנתונים האלה מבטאים משהו. הם גם מבטאים תוצאות של התנהלות, של אג'נדה מסוימת.

המטרה שלי, פה, היא לא לנהל דיון מבוסס מחקר , כי זה פשוט לא יכול לקרות בצורה כזו, וכי אין לדבר סוף.

המטרה שלי פה היא להביא קול שונה. כי יש פה נשים שחשוב להן לשמוע את הקול הזה.
הקול שנשמע בתקשורת הוא קול אחד, דורסני ולא נותן כמעט מקום לקול אחר. יש קול אחר, הוא קיים, הוא מגובה בעשרות אם לא מאות דעות וקולות של רופאים, חלקם בכירים,שלא נותנים להם במה.
זהו.
הלוואי שלא יהיה שום נזק לאף אחד, לא מהמחלה ולא מהחיסון.
מדע הוא אף פעם לא טהורoo
תמיד מלווה בכסף ואג׳נדות.
גם הקול שאת מביאה הוא אג׳נדה שנובעת גם ממניעים לא טוהורים.
ביינתיים הקול הזה גורם בודאות לעומס על בתי חולים, ופוגע באנשים שחלקם מתחרטים שלא התחסנו.
בחישוב המניעים הלא טהורים של כל הצדדים והמציאות בשטח, החיסון נמצא בצד הרבה יותר טוב.
זה בדיוק הענייןתמיד להודות
שעד עכשיו לא הבאת משהו אחד שמוכיח שאת מסתמכת על משהו מבוסס (לא ביקשתי הוכחה לכל אמירה שזרקת לאוויר ביקשתי הוכחה למשהו אחד)

כשמנהלים דיון על חיים ומוות בטח כשההחלטות שלך משפיעות גם על החיים והמוות שלי המינימום של ההגינות זה להתבסס על דברים שניתן להוכיח במיוחד שיש לך אגדנה להשמיע קול נוסף שקורא לאחרים לפעול בחוסר אחריות מסכנת חיים כשמה שמנחה אותך זה חוסר אמון במערכת וכפועל יוצא להחליט שהנתונים לא נכונים מבלי להביא בדל של הוכחה.

לפני כמה חודשים יכולנו לנהל את הדיון הטאורטי ושתינו היינו בספק כמה את מסכנת אותי, היום כבר אין ספק בגללך ובגלל אנשים כמוך מערכת הבריאות בקריסה וכולנו משלמים את המחיר אין לכם זכות להביא אותנו למצב כזה רק בכלל ש"אני סומכת על הגוף שלי" ו"מחקרים מוטים ומשחקים במספרים" (אגב גם הקול שלך מושפע מאגנדה ברורה שמגלגלת מליונים).

את רוצה להשמיע קול אחר? תתכבדי להביא הוכחות וטיעונים מבוססים.

בדיוק כמו שאני לא רוצה לשמוע קול אחר וברור שמתנגד להגבלת חופש הפרט בקביעת מהירות הנסיעה ומשכנע אנשים לסוע באור אדום אני לא רוצה לשמוע קול אחר שגורם לאנשים לסכן את עצמם ואותי בלי להתבסס על מדע או מחקר.
קשה לי עם מה שאת כותבתבארץ אהבתי
את כותבת שהמטרה שלך בכתיבה פה היא להביא קול שונה. כי יש פה נשים שחשוב להם לשמוע את הקול הזה.

אני אשמח להבין - עבור מי בעצם את כותבת?
עבור מי שמתלבטת, ואת רוצה שהיא תשמע גם את הקול נגד החיסון, ואולי תחליט לא להתחסן (ואת מאמינה שאת מצילה אותה מההשלכות של החיסון, ולכן חשוב לך לכתוב?)
עבור מי שכבר התחסנה, ואת רוצה שתבין שאולי עבדו עליה אז שלפחות לא תמשיך להתחסן במנות נוספות?
עבור מי שכבר החליטה לא להתחסן, ואת רוצה שהיא לא תרגיש בודדה במערכה, ותדע שיש עוד אנשים חוץ ממנה?

כי באמת לא ברור לי מה מטרת הדיון הזה.
ולא ברור למה זה עוזר למישהי לקרוא כל מיני אמירות שאת כותבת שמבוססות על דברים שקראת, אבל כשרוצים לקרוא את המקורות, אז את 'בכוונה לא מעלה קישורים' (למרות שלפני כן כתבת שתחפשי, לא כתבת קודם שאת באופן עקרוני לא רוצה להעלות קישורים).
אני לא חושבת שזה אחראי מצד אף אחד להחליט החלטות משמעותיות כאלו של חיים ומוות, על סמך מה שכתבה מישהי בפורום. כמו שאני לא חושבת שיהיה אחראי שמישהי שחוששת להתחסן תחליט להתחסן על סמך זה שאני כותבת שקראתי דברים בעד החיסון והשתכנעתי.
כי שתינו נשים אנונימיות ואף אחת לא יכולה לדעת כמה היא יכולה לסמוך על שיקול הדעת שלנו, וההבנה המדעית שלנו, ולכן לא מקבלים החלטות כאלו על סמך דיון כזה, כשהוא לא מפנה למקורות אמינים שאפשר לדון עליהם.

אני מבינה שלפעמים כותבים דברים בלי להתכוון להיכנס לדיון, ומשם זה נגרר לדיון שמתפתח בלי שהיה כוונה להיכנס אליו.
ואני בטוחה שאת מאמינה במה שאת כותבת ובאמת כותבת מתוך רצון להציל אנשים מישהו שאת רואה בו סיכון.
אבל אני באמת רוצה לשאול האם זה מועיל למישהו להמשיך ככה בדיון. אם זה לא דיון שבאמת רוצים לשמוע ולברר מתוך מוכנות לשנות עמדה, אז מה הטעם? מה זה מוסיף להכניס את הוויכוח הזה לפורום?

ורק אומרת - שאני באמת מעריכה אותך בהרבה דברים, וגם פה אני יודעת ובטוחה שכל מה שאת כותבת זה מכוונה טובה. אבל לדעתי זה באמת מיותר להמשיך לדון על זה ככה שוב ושוב...
חיסוני נוער וילדים נועדו להאט את התחלואהמיקי מאוס
מההיבט החברתי. ולכן יש בזה עניין
בהיבט האישי- נועדו למנוע סיכוני טווח רחוק.

ובמקרה הזה באמת יש הרבה יותר סיכון ולכן לא בטוח שלחסן ילדים זה רעיון טוב.זה דיון שונה מאשר מבוגרים ועוד אין מספיק מידע מחקרי , אז יש שאלה לגבי הבטיחות

אבל לגבי הנחיצות- המציאות מוכיחה....
מה היה המצב בתיכונים שנה שעברה (קטסטרופה יותר מכל מקום אחר) לעומת השנה שיש מחוסנים.
ומה המצב ביסודי עכשיו


ואף אחד לא מדבר על כפית חיסונים. זה קשקוש דמגוגי.
להפסיק למישהו משכורת מכספי המיסים שלי בעבודה *ציבורית* כמו מורה או למנוע מנער להגיע פיזית לכיתה *ציבורית* עם עוד 30 נערים , או למנוע ממישהו להדביק אחרים בבית קפה או חתונה זה לא כפיה. זה האחריות הבסיסית של מדינה לשמור על בריאות הציבור.
גם אם לדעתך במקרה הזה שיקול הדעת לא נכון (ויש הרבה מה לדון בכל החלטת ממשלה מכל סוג וזה כמובן לגיטימי) זו עדיין החלטה דמוקרטית וסבירה מאוד במדינה שבה בתי החולים וביטוח הבריאות הוא ציבורי. ומי שישלם את המחיר על ההחלטה לא להתחסן הוא כל הציבור
זה לא כפיה.

ועובדה שלצערנו יש אחוז גבוה מאוד של לא מחוסנים והחיים פה נורמלים גם בשבילם
מענין אותיבת 30
כמה לא מחוסנים שאינם מחלימים יש בארץ?
מבוגרים?
אבל לא מחוסנים באמת.
לא כאלה שעוד כמה ימים יחשבו כלא מחוסנים בגלל שלא קיבלו חיסון שלישי.
כמה כבר כאלה יש? איזה אחוז מכלל האוכלוסייה הם בכלל מהווים? מפילים עליהם את הכל, כאילו רק בגללם יש פה עוד קורונה. אבל מבחינה אפידימיולוגית זה בכלל לא נכון.
כי הם ממלאים את בתי החוליםoo
עוד הרבה לפני שבתי החולים התמלאובת 30
האווירה הציבורית האשימה את הלא מחוסנים בהתפשטות המחלה. למרות שזה לא נכון.
יאללה, פורשת להכנות השבת.
אז עכשיו יש הצדקה להאשמה הזוoo
ולא רק הצדקה, עכשיו רואים כמה החיסון יעיל, לעומת קבוצת הביקורת הלא מחוסנת, שממלאת את בתי החולים.
תראי איזה קטעתמיד להודות
יש קצת פחות ממליון איש ובכל זאת הם מסכנים את מערכת הבריאות שלנו ומביאים אותנו לאן שמביאים ו"בזכותם" נפטר השבוע אדם צעיר שחטף התקף לב ולא היה לו מכשיר אקמו כי רובם המוחץ נתפס עי כאלו שסמכו על הגוף שלהם ולא הלכו להתחסן כי הם קראו חומר בנושא.

מיעוט שקודח חור בסירה שלנו מטביע את כולנו.
איזה קטעבת 30
מי שהביא לפה את זן הדלתא היו מחוסנים נחמדים שטסו ליוון או למקום אחר, חגגו שם בכיף והביאו לנו את הקורונה מחדש.
מי שהביא פה את הגל הזה היו בעיקר המחוסנים שהרגישו כ''כ בטוחים ביעילות של החיסון שלהם, שהם הרגישו חופשי לטוס לכל מקום בעולם בהמוניהם ולהביא איתם חזרה מתנה למדינת ישראל- התפרצות חדשה.
מי שעזר לזה לקרות בצורה מסיבית כ''כ זו הממשלה המופלאה שלנו, שיודעת להאשים את הלא מחוסנים אבל לא יודעת לסגור את נתב''ג אם צריך.

עם זה אני לגמרי מסכימה איתךאורוש3
מסכימה עם כל הטענות שלךתמיד להודות
ועדיין המחוסנים לא מסכנים את מערכת הבריאות ואם כולם היו מתחסנים וזן הדלתא היה מגיע לפה אז סביר להניח שמחלקות הקורונה היו הרבה פחות מלאות והיו מכשירי אקמו לכולם ומי שהיה מגיע לבית חולים היה מקבל טיפול מירבי.

הזכות שלך לא להתחסן לא יותר מקודשת מהזכות של בעל העסקים לטוס חופשי כדי לקיים את עסקיו ועדיין בשורה תחתונה לפי כל הנתונים מי שמסכן את מערכת הבריאות זה מי שלא התחסן ולא מי שטס כי אין היתכנות לחסום הרמטית כניסה של זנים חדשים לפה יש אפשרות להתחסן ובכך למנוע תחלואה קשה שמסכנת כל מי שלצערו נזקק לטיפול רפואי בימים אלו
הדלתא הגיעה גם למדינותoo
עם מדיניות נוקשה וקפדנית בכניסה אליהם.
זה בלתי נמנע, בניגוד ללא מחוסנים שבבחירה שלהם, מעמיסים על בתי החולים.
דרך אגב- בבריטניה הדלתא הגיעה והמצב יחסית טובמיקי מאוס
וכנראה (כמובן השערה. וכמובן לא שלי אלא של חכמים ממני) זה בגלל שהם לא זכו להתחסן איתנו אלא הרבה אח"כ ואז החיסון השני שלהם עדיין אפקטיבי לגבי הדבקה. כך שלא הדלתא עצמה היא הסיפור הגדול אלא ירידת היעילות שפתאום הפתיעה את הזחיחות שלנו

לכן הציעו את החשיבות של הבוסטר השלישי וב"ה נראה שזה עוזר אבל קצת מאוחר מדי

האמת אני לא חושבת שזה בלתי נמנע. בכלל לא. כמה מדינות את מכירה שבאמת סגרו גבולות כמו שצריך? היינו במצב מעולה והיה אפשר לפחות לעכב את הדלתא. אין לי ספק שנתב"ג הוא מחדל מתמשך וזה עצוב
אין סיכויתמיד להודות
לנהל חיים נורמטבים ולמנוע כניסה של זנים.

אני לא מצדיקה את ההפקרות בנתבג אבל גם אם היה פיקוח הרבה יותר הדוק הדלתא היה מגיע לפה (אולי היה לוקח יותר זמן אבל מה זה משנה?) ואם כולם היו מחוסנים היינו יכולים לחיות לצד הקורונה כרגע אנחנו מתים לצד הקורנה הרבה "בזכות" הלא מחוסנים
ניו זילנד ואוסטרליהoo
הקפידו לבדוק ולבודד את כל הנכנסים, והדלתא הגיעה לשם.
העולם כולו בניסוי וטעיה לגבי הקורונה והחיסונים, ואפשר לדעת רק בדיעבד איך נכון לחסן, בבריטניה למשל לקח הרבה זמן עד שהחיסון התחיל להשפיע, בגלל שחיסנו פעם אחת ולא מיד שתי מנות.
במדינה כמו ישראל שיש הרבה אזרחים שמצפצפים על הנחיות, אי אפשר להתמודד עם כניסת וריאנטים מחו״ל, ולא באמת הגיוני לסגור את נתב״ג כשיש חיסון.
מהווים אחוז גדול מהחולים קשהאורוש3
שמקריסים את בתי החולים עושים עוול לחולים אחרים ולחולי קורונה שכן עשו השתדלות והתחסנו וגם לצוותים הרפואיים.
זה באמת בעיה שיש חוסר אחריותמיקי מאוס
הפתיחות בנתב"ג היא באמת מחדל נורא. וברור שמחוסנים תורמים להפצת הקורונה בטח אם עבר חצי שנה מהחיסון, ועוד יותר ילדים.

זה דיונים שונים...
האם צריך היה לסגור יותר אחרי שראינו לאן זה מוביל? ברור!
האם היה צריך לשמור על קצת יותר ענווה וזהירות גם אחרי החיסון? ברור!
האם היה ניתן למנוע את הקטסטרופה של זן דלתא? יכול להיות. בעיני יש כמה וכמה פוליטיקאים ואנשי ציבור עם הרבה דם על הידיים בנושא הזה

אבל - זה לא אומר שלא צריך לעשות את ההשתדלות שכן אפשר. בזכות החיסונים כמות החולים *קשה* ביחס לתחלואה הפסיכית היא נמוכה. וזה בעצם בעצם הפרמטר הכי חשוב בהיבט של החברה.

בתי החולים כבר בקריסה. אין יותר מכשירי אקמו פנויים, וזו רק דוגמה לעומס.
וצעירים שמחוברים למכשיר אקמו הם בעיקר באופן גורף לא מחוסנים, ואת הנטל הזה הם היו יכולים למנוע מעצמם מהמשפחה שלהם וממערכת הבריאות. אז אפשר לדון בנימוקים להחלטה שלהם לא להתחסן אבל חשוב להבין את המחיר שגם החברה משלמת על ההחלטה שלהם - שגבר צעיר יכל להינצל בסיכוי גבוה מאוד מהתקף לב לו היו משאירים לו איזה מכשיר אקמו פנוי או שאישה מבוגרת עם בעיות אחרות בכלל לא מקבלת טיפול הולם בבית חולים וזורקים אותה לטיפול ביתי שוב ושוב למרות שזה לא מספיק טוב פשוט כי אין להם מקום וכח אדם

וברור שחיסון זה לא פתרון מושלם כמו שמציגים אותו. אבל כרגע- זה מה שיש לנו. כמובן לצד החובה היותר חשובה של זהירות אישית ואחריות חברתית בשמירת בידודים וכדו
כל מילהאורוש3
את תחסני ילד בן 8?בת 30
רק כדי להאט את התחלואה?
אני בחיים לא. בחיים.
ויש הרבה הורים מחוסנים למשעי שגם בחיים לא יחסנו את הילדים.
ב''ה לשלי כנראה כבר יהיה תו ירוק. אבל גם אם יחליטו שהם צריכים עוד חיסון מעבר לעובדה שהם מחלימים, בחיים לא.
אולי כןאורוש3
אחרי שאראה מחקרים ונתונים.
לא לפני שיהיה מספיק מידע לגבי הבטיחותמיקי מאוס
אבל אני גם לא שולחת את הילדים למסגרות, ולא לשום מקום סגור עם עוד ילדים או מבוגרים עם תו ירוק (מחוסנים או מחלימים עד חצי שנה /בדיקה שלילית מהיממה האחרונה)

אבל יש הבדל דרמטי מבחינת בטיחות בידע שיש לנו היום על החיסון ועל המחלה לגבי ילדים לעומת מה שיש במבוגרים ולכן זה דיון אחר

אני כרגע נגד חיסון ילדים בשלב זה. אני מאמינה שאפשר להגן עליהם אם היינו סוגרים מוסדות חינוך עד שמצליחים לייצב את התחלואה, אבל בינתיים לצערי נותנים לקורונה להשתולל וגם פותחים הכל
מקווה ממש שנגלה שהחיסון בטוח עבורם.

אבל אני מאוד שמחה שלפחות עובדי הוראה חייבים חיסון שלישי. זה צעד קטן ובטח לא מספיק. אבל זה משהו שיחסית אפשרי לעשות וזה יחסוך לפחות את רוב ההדבקות מהצוות (לחודשים הקרובים. עד שגם ההשפעה שלו במניעת הדבקה תדעך :/ )
גם ליאמאל'ה23
רבנים מקובלים הותירו להתחסן ואם איני טועה ללכת עם מסכות
לא אמרתי שלא ללכת עם מסיכה חלילההכל אפשרי
התחסנו ולכל מקום שהולכת אני הולכת עם מסיכה
מדברת על מצבים שלשים מסיכה על האף כגון באוטובוס שאני יודעת שגם התחסנתי וגם חליתי
ולא חושבת שיכולה להדביק אנשים אומרת שמבינה את האלו שלא שמים מסיכה על האף
לא אומרת להראות מוכנות והזדהות ולשים מסיכה חובה דברתי על הידוק המסיכה לאף.
זאת דעתי כמובן שאפשר לחלוק לא באתי ליצור ויכוחים ...
הכל טובאמאל'ה23
אני לידע כללי התחסנתי 3 פעמים וכן שמה מסכה על האף למרות שאני שונאת את זה קשה לנשום ככה
אני גם התחסנתי וגם הייתי חולה ועדיין שמה מסיכהאמא אבא ותינוק
לא מצליחה להבין מה העצבים על אנשים שלא שמים מסיכה,
למה זה אמור לענין אותי ועוד יותר לעצבן אותי מה אחרים עושים?
אני שומרת על עצמי ודי
זה מזכיר לי את הגברים הקיצוניים שתולשים תמונות נשים וצועקים שפריצקה.
מה שאנשים אחרים עושים לא אמורים להזיז לי בשום צורה... ככה שלא מבינה את הכעס.
אהמ.. אולי כי במגיפה יש צורך אקוטי בערבות הדדית?תהילה 4
ובכלל האמירה שלך קצת מזעזעת אותי בתור יהודיה. אכפת לי מאחרים? וודאי שאכפת לי. אני דואגת למבוגרים. אני דואגת לאלה שהחיסון מסוכן להם ולכן לא יכולים להוריד את רמת הסיכון.
ואת יודעת מה? במגיפה, אים מה לעשות גם אם אני אשמר. אני רוצה לשלוח את הילדים שלי לביהס. מגיע לי בדיוק כמו לך. אני רוצה לעשות קניות. ומותר לי. ואת יודעת מה? את וגם אני יכולות לעשות הכל. לגמרי רק עם יותר תשומת לב והתחשבות בזולת. אז פוגע בי שמזלזלים בצורך שלי. פוגע בי שאין לי אמון בשכנים שלי האהובים ששמים פס על בידודים (אפילו כשהם מאומתים).
ונכון, אני יכולה להחליט שלא אכפת לי ואני חיה באי בודד אבל התפיסה הבסיסית שלי היא שונה. ולכן זה כל כך כל כך כואב הזלזול הזה.
קודם כל לשים פס על בידודים בעיני מזעזעאמא אבא ותינוק
סתם מענין אותי בלי קנטרנות, באמת!
תפס אותי המשפט של כואב לי בתור יהודיה
אכפת לי מאד מאד בתור יהודיה ולכן אני שומרת גם על עצמי וגם על אחרים וכל המשפחה שלי חיה בגישה הזאת, ולכן אני לא מורידה מסיכה בחיים למרות שאני בחודש תשיעי עם קוצר נשימה ובטוח לי שיותר קשה לי לשים מסיכה מכל מיני אנשים אחרים שמסתובבים בלי,
גם על חילולי שבת כואב ככה? גם על חוסר צניעות? זה משפיע עליך בהחלט! המשיח מתעכב בגלל זה!!! עדין ממלא אותך זעם טהור כשאת רואה יהודים עושים ככה?או שאת מבינה שמה שאת עושה זה את המיטב ומתפללת שגם האחר ינהג ככה,
רק הקורונה גורמת לכל האמוציות האלו וחבל מאד
זה הכל
שלא יבינו ממני משהו אחר אני לא מצדיקה אותם בשום צורה
עדין כשאני רואה מישהו בלי מסיכה זה לא מסעיר אותי בטירוף כמו שעשה בתחילת הקורונה זה הכל
ביהדות כל מה שאת עושה הוא צורך אקוטי בערבות הדדיתאמא אבא ותינוק
שתי תשובות ויצאה גם פריקה....תהילה 4
האחת. כן, כואב לי שיש חילול שבת בתל אביב וכואב לי שלא כל עם ישראל חש את המתיקות של התורה ושל השבת.
השניה. האם זה אותו הדבר? לא. את יודעת יש כלל מאד פשוט וידוע " פיקוח נפש דוחה שבת". מה זה אומר להבנתי? שאם יש פיקוח נפש אז צריך לשמור על זה יותר משמירת השבת ומותר גם לחלל את השבת נכון? אז איך זה שליהודים יראי שמיים יש פלפולים בעניין?
עכשיו. ברור לי שקשה לשמור והסגרים הם בילתי נסבלים ולכן אני ממש מחפשת את הדרך בה אפשר "לחיות עם זה". כן להמשיך קשרים חברתיים ומשפחתיים, כן לשמר מסגרת לימודים. אבל כל זה לצערינו, במצב הנוכחי, דורש היזהרות לא רק שלי אלא של הסביבה. וכשיש משהו שהוא פיקוח נפש אז הייתימצפה להתגייסות באטרף על הדבר הזה. ובמקום זה, אני פוגשת שדווקא המקומות ה"דוסים" יותר פחות מקפידים. (אני חיה במקום כזה).
ואני לגמרי מסנגרת על תושבי בני ברק והשכונות החרדיות שם ההדבקה בבתים היא כמעט בילתי נמנעת. אבל אני חיה ביישוב מרווח ומלא בחצרות, ובאפשרויות מנייני רחוב, שמחות בית השואבה בחצרות, או ליד בית הכנסת באמת ברווח. אבל בכאילו מן דווקא כזה אנשים מתקהלים וחושבים שהם מקיימים בזה איזו מצוות "והיית דווקא שמח".
מסנגרת גם על הברסלבים שנסעו בהמוניהם. מקבלת את הצורך אבל מבקשת לחשב את כל החבילה כולל הבדיקות והבידודים ולא להיות עסוקים בכמה דפקו אותם. זה פשוט חשש פיקוח נפש ואם על יולדת מותר לחלל את השבת כדי ללוות אותה נראה לי שהרבה יותר ממותר ללכת עם מסכה בחללים סגורים. וגם בשביל רבי נחמן להתבודד כמה ימים. בפרופורציות האלה זה באמת לא נורא. לא ככה?
מרגישה שברסלבריםבת 30
חושבים שדפקו אותם?
לא שמעתי את הדיבורים האלה אצלינו...
אבל אולי זה כי היינו מבודדים וחולים...
הבעיה היא שהמסכה בעיקר מבחינה על אחרים מפניאולי בקרוב
לפי מה שהבנתי הנסיעה מגינה בעיקר כדי שאם מישהו נשא הוא יעביר כמה שפחות, טפחות בשביל שהאדם שחובש מסיכה לא ידבק.. ככה שזה כן אמור להיות אוכלת אם יש מי שלא חובש מסכה, כי הוא מסכן גם את מי שכן..
^^ריבוזום
אם א' בריא ו-ב' נשא של קורונה.
ההגנה על א' מפני הידבקות כש-א' בלבד עוטה מסיכה לא מאוד גבוהה.
יותר גבוהה אם ב' עוטה מסיכה ו-א' לא עוטה מסיכה.
הכי גבוהה כשגם א' וגם ב' עוטים מסיכה.
אוקי, עכשיו זה יותר הגיוני ליאמא אבא ותינוק
אם המסיכה הייתה רק כדי לשמור על עצמילהשתמח
אז היה אפשר לומר שכל ישמור על עצמו.
אבל המסיכה מאוד משמעותית כדי שאם מישהו חולה ולא יודע הוא לא ידביק אחרים, אז זה לא רק עניינו, אלא עניין של כל האנשים מסביבו שלא רוצים להידבק.
לא לשים על האףברכת ה
זה כמעט כמו לא לשים בכלל....
נכון זה מונע פיזור בעת עיטוש למשל, אבל הוירוס יושב בחלל האף, ומתפזר בנשימה. לכן לשים על הפה בלבד לא מספיק מועיל.
לא לחינם ההנחיות הן גם על האף.....
וכן, גם מחוסנים ומחלימים נדבקים ומדביקים. פחות אבל קיים. לכן אין הנחיות שונות לגבי שימוש במסיכה למחלימים ומחוסנים.
והאוטובוס זה מקום יחסית מאוד סגור וצפוף. כך שזו אחת הדוגמאות הכי חשובות בעיני לחשיבות ההקפדה.
אני מכירה מישהו שלא הרגיש טוב, עשה 2 בדיקות ביתיות ויצאהשם בשימוש כבר
חיובי בשתיהן, ו.. התנהל כרגיל. יצא מהבית, התפלל בבית הכנסת, הלך לקניות. עם מסיכת פה ואף, ועם.. קורונה.
אז למה הוא עשה בדיקות??ריבוזום
שאלה טובה. בעקרון הוא לא מאמין גם בחיסונים, התחסן רקהשם בשימוש כבר
כי הרבנים הורו, אז לא התאפקתי ואמרתי לו-זו לא ק צ ת סתירה, ללכת להתחסן כי הרבנים אמרו, אבל במקביל לסכן את חייהם של אנשים אחרים?? ואם מישהו נדבק ממך וחלה ואולי חלילה מת???
התחיל לגמגם ולהתנצל שהמסיכה כסתה את הפה והאף ולא ירדה לרגע.. ושהוא מחוסן...
🙄
לפחות היה עם מסיכהCornflakes
צל"ש . למה אני שמעתי שיש כאלו שמסתובבים מאומתים בלי מסיכה. מכחישי קורונה למינהם....

אז המצב של המדובר לעיל עוד יותר טוב.🤦‍♀️


ממש עצוב ....
נכון.. התאפקתי ממש לא לריב איתו ולמה? - כי הוא סיפר ליהשם בשימוש כבר
את זה הרבה לאחר מעשה.. מה יעזור לי לצעוק עליו?
(סיפר שחלה ועשה את הנ"ל הרבה אחרי שהחלים)
אוופ (פריקה)השקט הזה

בבקשה שזה לא יתפתח לדיון של בעד או נגד חיסונים. תנסו להתייחס רק לתחושות ולרגשות שלי.. ואולי להציע פתרונות מעניינים אם עולה לכן


 

היינו אמורים ללכת הערב למסיבת חנוכה עם הצד של בעלי.

בשבת גילינו בדרך אגב שיש שם בן דוד שהילדים שלו לא מחוסנים והם מירושלים שזה כן מקום שיש בו התפרצות (אם היו מגיעים ממקום אחר שאין בו התפרצות השיקולים היו אחרים, אבל מעניין שיש קורולציה בין מקומות שיש בהם התפרצות לאנשים שלא מתחסנים)


 

בקיצור כנראה בעלי ילך עם הבנות שכן מחוסנות ואני אשאר עם התינוקי בבית וזה ממש מבאס להעביר ככה את נר שמיני לבד..

וגם מבאס שמגיעים למסיבה הזו אנשים שלא פגשתי כבר הרבה זמן ויהיה נחמד לפגוש אותם (כמו דודה של בעלי שאני אוהבת ומגיעה מחו"ל) ואני צריכה לוותר על להגיע בגלל זה. ושכבר בן דוד אחד שהיה אמור להגיע מחו"ל החליט כבר לפני כמה זמן לא להגיע בדיוק מאותה סיבה


 

זה מעצבן אותי שיש לבחירות של אנשים השפעה כזו על הסביבה שלהם😐

 


 

 

 

ממש ממש מבאסמתיכון ועד מעון

מבינה אותך מאוד!!!

תודה💕השקט הזה
אני אישית לא נמנעת מללכת כי גרה במקוםבורות המים

שבמילא חצי לא מחסנים

אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית

אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי


אנ י גם חוששת לפעמים

זה לא שלא

אני לא אומרת לך מה לעשות


אני במקומך כן היתי הולכת

כי ירושלים זה עיר גדולה

זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו

ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת

אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר

ולכן באמת ההחלטה היא שלך


אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..


ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו

אני יודעת

ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות

תכלס את צודקתהשקט הזה

זה עניין של ניהול סיכונים.

אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה

בן כמה התינוק?רק טוב!

שייך לשים אותו עליכם במנשא?

או אם הוא קטן ועדיין רוב הזמן בעגלת אמבטיה אולי מראש להגיד שאת מבקשת שלא יתקרבו כי עם כל המחלות שמסתובבות עכשיו את חוששת עליו.

ואם הוא כבר בגיל כזה שמסתובב אז אם נעים לכם, להגיד להם מראש שממש התלבטתם אם לא לבןא בגלל זה, אבל בסוף החלטתם שכן, אבל מבקשים שלא יתקרבו לתינוק כי אתם מפחדים. 

רק אומרתאפרסקה

שחצבת כמה שידוע לי מאוד מדבק.

ברמה שאם חולה היה בחדר ויצא ממנו, ומישהו נכנס אחריו לאותו חדר, יכול להידבק. אז זה שהתינוק שמור קרוב להורים לא בטוח יעזור במקרה וח"ו יש מישהו מודבק.

מוסיפה שלעניות דעתי כדאי שגם מי שכן מחוסן והולך למסיבה, שישטוף טוב טוב ידיים במים וסבון לפני שהוא נוגע בתינוק חזרה בבית

👍👍השקט הזהאחרונה
קטן.. לא מסתובבהשקט הזה
אבל עדיין חוששת.. זו בסהכ משפחה אחת מתוך כל מי שאמור להיות שם.. אבל משפחה עם ילדים קטנים שמסתובבים.. לא יכולה כל האירוע להיות על המשמר שהם לא מתקרבים ממרחק מסויים..
אני חושבתשירה_11

שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק

הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים 

תשמעי, אני גרה במקום הכי סאחי שיכול להיותהשקט הזה
אני לא חושבת שיש סביבי אנשים שלא מתחסנים🙊


וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.


וגם בעלי די מטיל וטו על ההגעה של התינוקי (מבחינתו הוא גם מוכן להשאר בבית, אבל זה הצד שלו אז פחות הגיוני😅)

אז לגמרי שיישאר איתו! תמצאו דרך להסביר..תודה לה''
גם אני לא הייתי מביאה את הקטן...
חח לא צריכה למצוא דרך להסבירהשקט הזה
ממש לא אכפת לי להסביר בפירוש שלא הגיעו בגלל שהם לא מחוסנים. לא רואה סיבה להתנצל או להסביר. אם כבר הם צריכים להתנצל. אבל עדיין זה הצד של בעלי ויותר הגיוני שהוא ילך. 
אבל אם לך יותר חשוב להגיע ולבעלך זה בסדר להישארתודה לה''
אז תלכו על זה
לשנינו חשוב להגיעהשקט הזה

זה לא שלי יותר חשוב. גם בעלי רוצה לפגוש את המשפחה שלו ומן הסתם יותר ממני

 

למרות שכרגע הוא אומר שלא מרגיש טוב אז אולי בסוף יצא שבאמת אני אלך🙊

מבאס על ההרגשה!אר

מתכוונת לחיסונים בכללי? או לא מחוסנים לשפעת?


בכל אופן הייתי הולכת ואת התינוק שומרת יותר שלא יתקרבו... או מרדימה בחדר (תלוי גיל)

בכל אופן אין לנו מושג מי מסביבינו מחוסן או לא....

אי אפשר לא לצאת מהבית וחבל שתגרמי לעצמך להפסיד 

נראה לי שהכוונה לחצבת ולא לשפעת...בארץ אהבתי
הם לא מחוסנים בכלליהשקט הזה

וספציפית לחצבת

 

זה מסיבה באיזה אולם קטן אז אין חדר שאני אוכל לשים אותו שם.. אחרת זה באמת יכל להיות פתרון נוח

חיבוק, באמת מבאס מאוד...בארץ אהבתי

מבינה את ההחלטה שלכם.

וזה באמת מבאס שהחלטות של אחרים צריכות להשפיע גם עליכם..

וואי זה ממש מבאסממשיכה לחלום

אולי לשים אותו במנשא עליך כל הערב?

או לחילופין להיפגש עם חברה אחרת?

זהו, שחושבת לבדוק באמת אם יש איזה חברה פנויההשקט הזה
אבל עדיין מבאס על המשפחה
באמת מבאס ממשניגון של הלב

אולי זה ירגיע ואולי לא, אבל ירושלים ענקית, וההתפרצויות הם במקומות מאוד ספציפיים ולא בכל העיר, ככה שהם לא גרים או מסתובבים הרבה באיזורי ההתפרצות (שהם מצומצמים) לא הייתי חוששת יותר מאשר אנשים ממקומות שאין בהם התפרצות

יש לך מידע איפה יש התפרצויות?השקט הזה
או איפה אפשר למצוא מידע כזה?
לא יודעת בדיוק,ניגון של הלב

בעיקר משמועות הבנתי שזה בעיקר בשכונות חרדיות מסוימות אבל לא מצאתי מידע שמאמת אז מעדיפה לא לכתוב פה... אני יודעת שבאיזור שהמשפחה שלי גרים (למרות שהוא נחשב חרדי) אין התפרצות, אז שווה אולי לנסות לברר את זה

כותבת באנונימי כי לא באלי שיתנפלו עלייאנונימית בהו"ל

אבל חד משמעית אם הם גרים בשכונות חרדיות- לא הייתי הולכת.


 

יש לי חברה שהיא אחות שמטפלת בילדים שנדבקו בחצבת והיא אמרה לי שכונות כמו מאה שערים, גאולה.. שכונות חרדיות ממש- הן האוכלוסיות שמגיעות.


 

חצבת זה לא צחוק... והמצב ממש מחריף בחורף. כל כך מבינה את הבאסה- גם אני הייתי בסיטואציה דומה וזה מתסכל!!

אבל מחזק אותי לדעת שאני עושה את מה שהכי נכון לתינוק שלי ולרוגע הנפשי שלי

הם לא משכונה חרדית לגמריהשקט הזה
כי הם עצמם לא חרדים.. אבל לדעתי כן שכונה שיש בה גם וגם🤔
מבאס ממש...פאף
מבינה אותך ממש, ובאמת כנראה לא תמצאי תחליף ראוי, אבל יפה שככה את מתבאסת על לפספס מפגש משפחתי של הצד של בעלך! מקווה שתפנקיצאת עצמך בדרך אחרת...
כן, זה באמת מיוחדהשקט הזה
אבל יש לו משפחה מקסימה ובגלל שהיא לא מאד גדולה אז אפשר גם להצליח להכיר את כולם וליצור קשרים
איזה כיף שיש לך קשר טוב עם המשפחה של בעלךאמאשוני

באסה להפסיד מסיבה,

אבל אני חושבת שהמחשבה על "אני מפסידה בגלל בחירות שלהם"

היא לא ממש נכונה ובטח לא מקדמת.

יש הרבה בחירות של אנשים שמשפיעות על הסביבה, ועדיין הבחירה של מי שנמנע היא גם בחירה.

מכירה מלא שלא ילכו למסיבות ביו"ש בגלל חשש מהדרכים,

ואף אחד לא יגיד בגלל בחירה שלהם לגור במקום מסוכן אני מפסידה מסיבה.

או בגלל ענייני כשרות/ צניעות.

כשהקטן שלי היה בן פחות משנה, גם הייתה תקופת התפרצות חצבת, ושמרתי עליו בבית ככל יכולתי,

ככה שמבינה את הבחירה שלך להישאר,

ועדיין כדאי לתייג את זה שאת בוחרת להישאר כדי לשמור על התינוק שלך, ולא בגלל בחירות של אחרים (שבעינייך זו בחירה חסרת אחריות, מבחינתם זו בחירה על אוטונומיית הגוף שךהם וזו זכותם בדיוק כמו זכותה שך בחורה ללכת עם גופיה גם אם זה מייצר קונפילקט לאחרים.


לעניין פתרונות, אפשר לבקש שיפתחו זום בזמן הדיבורים, זה נחמד לראות אנשים ככה ולשוחח איתם

אצלנו עושים את זה עם חלק המשפחה שבחו"ל.

אם לא עושים אצלכם תוכלי לעשות שיחת וידאו עם בעלך ולבקש לפטפט עם האנשים שרצית במיוחד, ועל הדרך גם עם השאר..

ותפנקי את עצמך הערב בלי קשר 😀

יכול להיות שאת צודקתהשקט הזה

ואולי זה היה מרגיש אחרת אם הייתי יודעת את זה מראש ומראש מחליטה את ההחלטה שלי ולא ברגע האחרון מגלה את זה..

 

נראה לי פחות הקטע שלי הזום או הוידאו.. אבל תודה על ההצעות

 

וברור שאתפנק.. מתלבטת על מה😅😜

בן כמה התינוק? האם חוסן במנה ראשונה?דיאן ד.

אם כן הייתי שוקלת כן לבוא איתו למסיבה

אם לא, אז ממש לא הייתי מביאה אותו...

 

מה לגבי בייביסיטר?

או להשאיר אותו אצל שכנה/ חברה/ אחות?

 

בן 5 חודשים.. עוד לא יכול בכלל לקבלהשקט הזה

את הבנות שמחוסנות במנה אחת אני שולחת..

הוא עדיין רק על הנקה אז ממש קשה לי להשאיר אותו בלעדיי.. בפעמים הבודדות שהשארתי זה היה עם בעלי. 

ממש ממש מבינה אותך...ממתקית

סביר להניח שאם תצאי עם התינוק למסיבה, לא יקרה לו כלום
אבל ממש מבינה את הלחץ שאחרי...גם אני ככה,כל אפצ'י יכניס אותך לחרדה...וזו סיבה טובה שעדיף להישאר מוגנים בבית.
מצד שני, אולי כדאי לברר דרך רופא או אחות, אם התינוק ממש קטן- הוא נחשב מחוסן ממך דרך ההנקה? (אם לא, מאמינה שהיו ממליצים לחסן לחצבת כבר בבית החולים)


 

הגיוני שההנקה נותנת איזה שהיא הגנההשקט הזה

אבל קשה לי לסמוך על זה בלב שלם.

והבנתי שמתחת לגיל חצי שנה החיסון לא יעיל ולכן לא נותנים, וגם במקומות שהייתה התפרצות הקדימו מגיל שננ לחצי שנה אבל לא פחות מזה

ילד שלא מסוגל לבקש סליחהחנוקה

הבן שלי בן 6 התנהג הבוקר לא יפה לאחותו. הערתי לו ובתגובה הוא ממש התחצף.

(כתבתי כאן פעם שלא תמיד הוא מבין מה נחשב חוצפה אבל עכשיו זה היה לכל הדעות חצוף-

אמרתי לו לא לזרוק קוביות על אחותו הקטנה כי זה יכול מאד להכאיב והוא ענה

תזהרי ממני אני יכול לזרוק גם עליך, ואז משך לי בחצאית ועוד ועוד סאגה שלמה שנחסוך מכן- אבל משהו שהבהרנו כבר כמה פעמים שלא אומרים למבוגר).

זאמרתי לו שהוא מתחצף, שזה לא מקובל עליו. אני מבינה שהוא כועס על אחותו אבל זה לא מוצדק ועכשיו מה שהוא צריך לעשות-

זה לבקש סליחה על ההתנהגות שלו.

לא הענשתי, פשוט הסברתי בנחת שזה לא מתאים- ועל זה מתנצלים.

אמר לי 'אבל אני לא יכול'

ומכאן במשך שעה וחצי הוא בכה שהוא רוצה כל מיני דברים\ מאד בסיסיים כמו לאכול ועוד

ואמרתי לו שבשמחה אכין לו אוכל- אבל הוא צריך קודם להתנצל על היחס שלו בבוקר

והוא בוכה ממש שהוא לא יכול לבקש סליחה

ככה בכי שעה וחצי.

בסוף הייתי צריכה לצאת, למזלי ולמזלו. כשחזרתי הוא כבר היה רגוע (להערכתי מי ששמרה עליו הביאה לו אוכל שתיה וכו' וזה עזר לו להרגע)

עדיין לא התנצל כמובן...

 

מצד אחד- אני לגמרי חושבת שזה בסיסי לבקש סליחה על התנהגות לא מתאימה,

גם אם היה נסער

מצד שני- באמת זמן מועד לפורענות, בוקר הוא רעב צמא וכו'..

מצד שלישי- הוא עדיין לא התנצל, נח לי ולו לעבור הלאה.. כמה זה חינוכי? לא יודעת...

מצד רביעי- מה זה ה'אני לא יכול לבקש סליחה'

אני זוכרת כבר שפעם היה לו מריבה עם חבר ונגמר בצורה דומה

עד שהצעתי לו לכתוב סליחה לחבר, וזה עזר

(הפעם זה לא עבד, הצעתי שוב)

אבל אני ממש זוכרת אותו בקלות אומר מלא פעמים סליחה מעצמו מיוזמתו

'סליחה אמא זה אני לכלכתי' ככה פשוט..

 

אשמח לשמוע את דעתכן

יש משהותקומה

בסליחה שהוא קצת מכני ומעושה, כשהוא מגיע בצורה של דרישה מילדים.

סליחה זה חשוב

יותר חשוב ללמוד איך מתנהגים

הסליחה היא לא מה שגורמת להם להבין האם מה שהם עשו בסדר או לא (לפי דעתי)


 

לגבי התנאים - בעיניי לא להכין לו אוכל, זו תגובה חריפה לאי בקשת סליחה. זה אמור להיות מנותק לפי דעתי. מה גם, שרעב (ועייפות גם, ועוד גורמים פיזיים), באמת מקשים על ההתנהלות ולפעמים אחרי זה הרבה יותר רגועים וקל לנהל כל סיטואציה הרבה יותר טוב 

הוא עלה על עץ, והיה צריך סולם לרדת ממנו.

זה באמת לא בסדר שהוא זרק קוביות, וגם לא בסדר שהוא ענה לך כמו שענה.

אבל אני מרגישה שיש כאן קצת פער בין הציפיות שלך, לבין ההבנה והיכולת שלו.

לא תמיד שיח הוא בדיוק מה שמתאים, במיוחד לא בזמן מעשה.

לפעמים משפט קצר וחותך, בטון החלטי, הוא יותר אפקטיבי משיח והסבר, שאולי מתאים שיהיו, אבל בשלב של נחת ואחרי מעשה, ולא תוך כדי.

 

אם עבר זמן זה יכול להיות מתאים בשביל שיחה רגועהכורסא ירוקה

לדבר איתו, בלי שיפוטיות, לנסות להבין מה הכוונה שהוא לא יכול לבקש סליחה. אפשר לקרוא ביחד את הסיפור המקסים של אמונה אלון "איך מבקשים סליחה", ולדבר על זה.

אבל, לדעתי האישית, מאד מאד חשוב שידע כן לבקש סליחה. לא בשביל המילה, בשביל היכולת שלו להתנצל, להודות בטעות, להכיר בזה שהוא עשה משהו לא בסדר, מול עצמו ומול מי שנפגע ממנו.

אחרי כל השיחה וההבנה וכל זה, הייתי מבהירה שזה הכל טוב ויפה אבל בסופו של דבר - הוא יבקש סליחה. בעל פה, בכתב, איך שהוא רוצה. אבל הייתי דואגת שהוא יעשה את זה. (אצלנו בבית לא רק מתעקשים על הסליחה אלא גם על ההכרה המפורשת בטעות - "סליחה שעשיתי איקס")

לא הייתי מונעת אוכל ושתיה או משהו בסיסי כי זה יכול לקחת גם יומיים, אבל כן הייתי מתעקשת לפני משהו שהוא לא בסיסי לשמוע את הסליחה.

מצד שני, גם לא הייתי הופכת את זה למשהו עם כעס ואישי, או העלבויות ועניינים כי זה רק יהפוך את הסיטואציה למפלצת, פשוט בענייניות - כמו אם הוא לא התקלח, או שכח לשים גרביים - לא ביקשת סליחה, תבקש. 

אני חושבתתקומה

שמושגי הזמן של ילדים הם קצת שונים משלנו.

זה נכון שהם זוכרים מה קרה, אבל "לגרור" מקרה במשך יומיים, זה לא בהכרח נכון...

ילד מבחינתו כבר עבר והתקדם הלאה, וזה קצת להישאר על מקרה יותר מידי זמן לגיל הזה.

אנחנו אף פעם לא מגיעים ליומייםכורסא ירוקה

אבל אני ממש ממש מאמינה בקריטיות של היכולת להכיר בטעות שלך מול עצמך ומול אחרים. גדלתי עם אחים שחלקם היו ילדים טובים טובים טובים ומדי פעם כשהתפלק להם משהו לא טוב הם מאד התקשו לבקש סליחה/להודות בטעות ולא רק מול אחרים, בכללי הם היו כל כך רגילים להיות ילדים בסדר גמור שממש לא הצליחו להכיל שעשו משהו לא בסדר, וקצת התנהגו כמו שהפותחת מתארת. בגלל שזה לא קרה כל הזמן, ורוב הזמן הם היו בסדר פשוט העבירו להם את זה, ועם השנים ממש הרגשתי איך הם בונים לעצמם חומה של חוסר מודעות עצמית רק כדי לעולם לא להיות טועים. והיום כמבוגרים - הם אף פעם לא אלה שלא בסדר, תמיד הם לא התכוונו, לא שמעת נכון, בשפה ההלכתית הביטוי הזה לגיטימי, לא הבנת אותם, או אלף ואחת תירוצים אחרים אבל בסופו של דבר הם לעולם לא מצליחים להודות בטעות שלהם, להתנצל גם אם אמרו משהו לא מתקבל על הדעת ולהכיר בזה שלפעמים הם לא בסדר.

נכון, זה תיאור קיצוני, אבל במציאות זה לא כזה קיצוני, כי גם היום הם אנשים בסדר גמור עם חיי חברה עשירים שרק מדי פעם יוצא להם כזה דבר אז כמו פעם - אנשים מרימים גבה ומחליקים להם. מה בגיל 30 תריבי עם אחיך על משפט אחד שהוא אמר?!

אבל ילד בן 6 שבוכה חצי שעה שהוא לא מסוגל לבקש סליחה - בדיוק ככה זה התחיל.. 

אניתקומה

לא חולקת על הצורך של להכיר בטעות

לא בטוחה שהדרך היא בלהכריח לבקש סליחה ולהתעכב על זה כל כך הרבה זמן.

יש כל מיני דרכים לחנך, ולפעמים גם נבחר דרכים שונות בסיטואציות מסויימות ולא תמיד נפעל בדיוק אותו הדבר.

בעיניי צריך לסגור סיטואציות עם ילדים בטווח הזמן המיידי, ולא למשוך את זה, גם לא לערב.

לדבר באופן כללי? זה אפשר.

יכול להיות שיקרה משהו בבוקר, ואחליט במודע לדבר אחרי צהריים. אבל זה אז זה לא יהיה כדרישה ותנאי מה לעשות עכשיו, אלא כהסבר ושיח בינינו. 

טוב אני רואה את זה אחרתכורסא ירוקה

מנסה לחשוב על עצמי בתור ילדה יותר קטנה מ6 גם, זה נותן לי איזשהי אינדיקציה, איך הרגשתי לגבי דברים או איך חשבתי עליהם. יצא לי בתור ילדה לקבל עונש על מעשים אחרי כמה שעות ואפילו אחרי שבוע (מעשה שנעשה בשבת והמענה היה בשבת אחר כך כשבסיטואציה דומה  לא התאפשר לי הדבר שבגללו התנהגתי לא בסדר) וכל עוד זה נאמר בהקשר של המעשה "עשית x ולכן זה לא מתאים ש-y" גם כשזו ממש לא היתה השלכה של המעשה שלי (נגיד לא קיבלתי ממתק כי התחצפתי), זה משהו שהבנתי וקיבלתי.

אני חושבת שילדים מסוגלים להכיל יותר ממה שמייחסים להם היום.

ברור שבמצב אידיאלי עדיף לסגור את הנושא באופן מיידי, בתוצאה למעשה, וכו וכו וכו.

בפועל דברים מורכבים יותר ובעיניי יותר חשוב שהילד מבין שהדברים נעשים מתוך שיקול דעת ולא מתוך כעס רגעי של ההורה ושיש משמעות למעשים שלו מאשר שהמענה ניתן באופן מיידי למשל.

ובסופו של דבר, האמת, זה גם מאד מאד קשור לאופי של הילד, והורים הרבה פעמים מבינים אינטואיטיבית מה יותר נכון מול הילד הספציפי, לא משנה מה יותר נכון לפי הספר.. 

אני לאתקומה

כותבת באופן אמורפי

אני כותבת מניסיון שלנו

אצלנו ראיתי שאין טעם "לגרור" דברים.

זה לא קשור לשאלה כמה הילד שלי יכול להכיל

זה קשור לבשלות של ילד

אני לא אעשה לילדים שלי הנחות בהתנהגות

אבל אני פשוט אומרת, שהרבה פעמים לנו כהורים משהו נראה מאוד מובן מאליו, והילדים בכלל כבר שוכחים מזה.

זה קשור גם לתפיסה שלרוב יש מניע לילד אם הוא מתנהג בצורה מסויימת, מצד אחד לא תמיד יעיל לדבר באותו רגע, מצד שני, לגרור את התנאים הלאה, זה גם לא נכון.

אני אעדיף בזמן אמת להגיב במשפט קצר וחותך

ואם אראה שיש צורך, אדבר על זה גם בזמן רגוע אחרי זה. הם ייזכרו

אבל כל שפת התנאים, והחובה בהקשר לבקשת סליחה, בעיניי לא מתאימה לאורך זמן ולא יעילה

בנוסףתקומה

יש משהו לא הוגן או מלחיץ, להחזיק ילד באוויר בציפייה לעונש.

מאוד קשה בעיניי להתנהל ככה.

ילד שיודע שאם הוא עשה משהו לא בסדר, יכול לחכות עכשיו שבוע בשביל עונש, יוצר תחושת לחץ ממש גדולה.

הרבה יותר הוגן ונכון, לסגור אירועים, ולא להחזיק את הילד בפחד מה יהיה העונש ומתי הוא יהיה.

לצד זה שחשוב לחנך ללקיחת אחריות, בעיניי חשוב לא פחות לדעת להעביר הלאה לפעמים, ולא לנטור.

לגבי ההתחלהכורסא ירוקה
נראה לי שזה באמת כנראה ענין של אופי. אצלנו אני רואה שדוקא שיחה רגועה מאוחרת יותר מתקבלת יותר בקלות, כולל הדרישה לבקש סליחה שבלהט האירוע לפעמים הילד מתקשה לבקש אבל אחרי כמה שעות הוא יותר נינוח להכיר במה שעשה, להבין את הצד השני ולמה מה שעשה היה לא בסדר.


לגבי העונשים, זה לא ששבוע הילד "מחכה לגזר דין", אלא באותו רגע אומרים לו בזמן איקס יקרה ככה (בקניות הבאות לא תוכל להצטרף, בארוחת הערב לא תקבל את הממתק או כל דבר אחר) ואז גם אם היישום קורה לאחר זמן, פשוט מזכירים לו ברוגע ובשקט ובזה זה נגמר. זה לא הופך לאיזו עננה שמסתובבת לו מעל הראש 

אז אנחנותקומה

כנראה לא לגמרי מצליחות להבין אחת את השנייה

או שההבדל הוא על הטרמינולוגיה של דרישה.

כי גם אני חושבת ששיחה רגועה מאוחרת יכולה להיות אפקטיבית יותר ונכונה יותר

פשוט להציב תנאי של "תבקש סליחה אחרת לא תוכל לעשות א,ב,ג" זה לא נכון בעיניי

זה מכניס את הילד למלכוד, וזה לא מה שמוביל אותו להבנה על הטעות


שיחות אצלנו יהיו יותר בכיוון של:

- דיבור על מה שהיה

- אתה מבין למה זה לא בסדר? / לא נעים / פוגע?

ואז אם זה באמת נעשה בצורה טובה הילד יבין מעצמו.

ואז השאלה תהיה

אז אני חושבת שצריך לבקש סליחה, מה אתה אומר?

ולרוב זה כבר יהיה כן, אם הוא באמת הבין.

אבל אם הוא לא הבין, גם אם אכריח אותו לבקש סליחה, זה לא מה שיגרום לו להבין.


נראה לי בעצם הבחבוש שלי זה כי סליחה מגיע רק אחרי הבנה בעיניי, ולכן אין טעם להכריח לבקש סליחה סתם ככה

אולי זה באמת סמנטיקהכורסא ירוקה

השיחות הרגועות הן הכי מועילות, וכן אני מתעקשת על הסליחה אבל לא ראיתי סיטואציה שבה יש שיחה טובה והבנה של הילד ועדיין הוא לא מוכן לבקש סליחה.

אולי את צודקת והשיחה זה העיקר, כל עוד הילד לא רק מקשיב ומנסה להצטדק אלא אקטיבית מביע הבנה לעובדה שהוא היה לא בסדר.

למרות שעדיין יש משמעות בעיניי, גם אם סימבולית,,לבקשה של הסליחה ממי שנפגע. כאילו, יכול להיות שהילד שפגע הבין והפנים, הכל טוב, אבל הילד שנפדע הוא גם צד פה, הוא גם בנאדם, ומגיע לו גם לעשות קלוז'ר למה שקרה ולא רק שהשני יבין. גם אם הוא מבין אז למה ככ בעיה לבוא לנפגע ולתת תוקף לפגיעה שלו?

האמת לא זוכרת כמעט סיטואציהטרכיאדה

שהענשתי ילדים. ענישה היא דרך מאד מאד בעייתית לחנך, בטח אם זה כדרך חיים.

ברור שיוצא שאני כועסת/גוערת/מעירה/מסבירה

אבל להעניש? לא יודעת, לא זכור לי שיצא לי.

גם לי לא יוצא הרבהכורסא ירוקה

אבל כשצריך לדעתי אני עושה את זה. אולי זה גם תלוי מה את מגדירה עונש, אבל גם אם לא,  אם זה עובד אצלכם ואף פעם אין צורך בענישה - נהדר..

מניחה שגם ההודעה השניה שלך מכוונת אליי - זה בסדר גמור שזו הגישה שלך, הגישה שלי שונה, ואני רואה שזה מה שנכון לעשות אצלנו.

גם לא יודעת מה את מדמיינת, זה לא שאני לוקחת יום ויושבת עם הילד בחדר עד שיסכים לומר סליחה, אבל כן מדברת, מוודאת הבנה גם אם הוא לא מסכים להודות בזה, ואם הוא מבקש משהו אקסטרה, אז כן אסרב עד שיאמר סליחה.

בעיניי זה גם לפעמים עוזר להם לרדת מהעץ 

חינוך זה תהליךטרכיאדה

גם אם חשוב לך מאד בקשת סליחה והכרה בטעות, התעקשות על כך לא תוביל למקום הזה!

הוא בן 6 בסך הכל, יש לו מספיק שנים ללמוד להכיר בטעות ולבקש סליחה, להתעקש

ולהתווכח ולעמוד על כך במשך שעות, בודאי לא יוביל לתוצאה המבוקשת.

לאט לאט, בנועם, בדיבורים ולא בוויכוחים ובטח לא בעונשים- זה יגיע

עריכה, הגבתי לפותחת.קודם כל יפה מאוד שלא כעסתנעומית

 ואת מפעילה שיקול דעת עכשיו.

אני חושבת שיש הרבה דרכים לבקש סליחה, אפשר לבקש סליחה ואפשר להגיד לו: ''לאחותך היה לא נעים לפני כן, תעשה משהו שנעים לה, לדוג' תביא לב את הספר/ אוכל/ משחק שהיא אוהבת, תשיר לה שיר מצחיק, תעזור לי לגרוב לה גרביים/ להחליף טיטול''

הוא בעצם עושה מעשה כהכרה על זה שעשה משהו לא נעים, אבל לא מבקש סליחה באופן חיצוני ומעושה.

ולומד שהוא יכול בפועל לתקן טעויות ואיך.


 

ואת גם נותנת לו דוגמאות, אז הוא יכול לבחור. ו

לילד בן 6oo

אין מספיק שיקול דעת ושליטה עצמית 

בעיניי הסיטואציה שתוארה תקינה לחלוטין לגיל 6


 

כשילד אומר שהוא יכול לזרוק גם עלי או מושך בחצאית

אני לא אראה בזה חוצפה אלא מעשה שובבות/ תגובה של ילד קטן


 

גם ילדים גדולים יותר וגם מבוגרים

לא מגיבים תמיד בצורה אופטימלית  ולפעמים מגיבים בצורה גרועה

ככה שכדאי לקחת תגובות גרועות בחשבון מראש


 

בסיטואציה כשהילד עושה מעשה בעייתי

אני מבקשת להפסיק בצורה קצרה וברורה

אם יש צורך חוזרת שוב

וגם פעם שלישית


 

אם הילד מגיב תגובות פחות טובות לרוב אני לא אתייחס

רק אם זה משהו חריג וגם אז אני אגיב בקצרה שזה לא מתאים


 

בעיניי כבוד מקבלים

לא דורשים

כשהילד גדל הוא לומד לדבר בכבוד

לא בגלל שמישהו דורש אלא בגלל ששיקול הדעת והשליטה העצמית מתפתחים וגם הוא מקבל דוגמא אישית

כי אנחנו ההורים מדברים בכבוד אחד לשני ולילדים


 

לגבי בקשת סליחה

אני לא דורשת

אולי לפעמים מציעה לילד לבקש סליחה מאחיו (אני לא צריכה לעצמי בקשות סליחה)

לא כדאי להיכנס למאבקים על בקשת סליחה

זה לא יעיל לכלום וגם פוגע בהובלה ההורית

לא הבנתי מה ההקשר שעשיתהמקורית

בין האוכל שהוא ביקש לזה שנוא לא ביקש סליחה

בעיניי אסור לקשור בין דברים כאלה וזה לא נכון גם כי זה עלול ליצור יותר אנטי. לילד רעב נותנים לאכול לדעתי בלי קשר לאם ביקש או לא ביקש סליחה, וזה לא כמו ממתק לפינוק נניח

אגב, ילדים רעבים/ עייפים בהחלט יכולים יותר להציק אז הפוך - במקום להתעקש על סליחה, ללכת אחורה ולהבין איזה מנגנון הופעל אצלו שהוא התנהג ככה. זה יכול להיות בהחלט רעב/ עייפות/ הצפה רגשית מכעס או רצון בתשומת לב


נשמע שבאמת בנקודת הזמן הזו הוא לא היה מסוגלמתואמת

לבקש סליחה.

זו מיומנות שתלויה במצב רוח, בסופו של דבר, אפילו אצל מבוגרים... ובטח שאצל ילדים בגיל הזה.

טוב שדיברת אליו בנחת, זה חשוב, אבל נראה לי שנכון יותר היה לומר לו: "אני מבינה שעכשיו קשה לך לבקש סליחה, אבל אני בטוחה שבתוך הלב שלך אתה באמת מצטער על מה שאמרת, ולכן אני אסתכל על זה כאילו ביקשת סליחה." ואז לתת לו לאכול ולשתות, כי זה באמת יכול להרגיע...

זכורים לי מקרים שילדים באו אליי אחרי כמה זמן, כשנרגעו, ואז פתאום ביקשו סליחה... אז גם זה דבר שיכול לקרות.

בהצלחה, יקרה❤️

יש סיפור מקסים של אמונה אלון - "איך מבקשים סליחה"תהילה 4
בעיני משקף מאד יםה את הקושי של בקשת הסליחה מצד הילד הפוגע ואת הרווחה כאשר מצליחים.


יכול להיות שאולי אן תספרי לו את זה ותעשו דיון סביב הסיפור על הילד ולא עליו זה יוכל לתת כלים לפעמים הבאות 

מה זה סליחה?אפונהאחרונה

אם סליחה היא תשלום שצריך לתת לצד הנפגע תמורת הפגיעה שפגענו בו -

אז את צודקת.

פגעת - תשלם.


בעיני זה פספוס מהות של הסליחה.

(ולפעמים הילדים בעצמם מציפים את זה - "לא סולח!")

סליחה זה רגש

כמו הודיה

וככל שאנחנו מחנכים את הילדים לנפק "סליחה" ו"תודה" לפי דרישה - ככה החיבור שלהם לתחושות האלה ילך ויתרופף.


נכון שאנחנו צריכים גם לחברת את הילדים, ולהשתמש במילים כאלה בין השאר כקוד נימוסין, אבל לשים לב על מה אנחנו שמים את הדגש.


ילד בריא וטוב רוצה להיטיב, רוצה לפייס אם פגע. ואם זה לא המצב כנראה שחסר לו חלק בפאזל (לא מבין את האירוע, מרגיש פגיעות ואשמה שגדולים עליו, מגננות מכל מיני סוגים) ואם נטפל במה שצריך הסליחה תעלה מבפנים.


ואיך כן לעודד את הילד לתקשר את הסליחה? מצא חן בעיני - כמעט בטוחה ששמעתי מרותי דריאל - "אם אתה מרגיש שיש לך סליחה על קצה הלשון - אתה יכול לגלגל אותה החוצה".

איך אתן מאחסנות מטפחות?מחפשתהמלצה

לובשות עבות וריבוע ככה שזה תמיד נראה בלאגן..

רעיונות ותמונות יתקבלו בברכה!

לי יש כוורתכנה שנטעה

של ריבועים קטנים ואני מגלגלת לבפנים את המטפחות. ממש קליל לסידור (סתם לגלגל ולתקוע) ונראה מסודר כי איך לא

כמו הכוורת שיש בקמיליון?נפש חיה.
לא יודעת מה יש בקמיליוןכנה שנטעה
אבל זה פשוט כוורת עם ריבועים קטנים נגיד של 15 ס''מ לאחד, יכול להיכנס באחד גם שתי מטפחות אצלי אבל אפשר בטח למצוא בכל מיני גדלים
רעיון יפה, אהבתי. אאמץ ברשותך...ממתקית
אצלי הכנתי מתלה מדופן של מיטת תינוק ישנהטארקו

ואז אני תולה על זה


זה לא סופר מסודר אבל זה נוח לי וקל ונראה יפה בעיני

כל אופציה שדורשת קיפןל/גלגול לא החזיקה לי

במגירה, מקופלות ועומדות אחת ליד השניההשקט הזה
ככה שאני פותחת את המגירה ויכולה לראות את כל המטפחות
כנלשירה_11

מדפדפת להנאתי

הכי נוח שמצאתי 

במדף בארוןהשם שלי

מחולק לערימות: מטפחות של שבת, מטפחות צבעוניות, מטפחות חלקות, ומטפחות שאני פחות משתמשת.

לי נח ככה, אבל אולי אם היו לי יותר מטפחות זה כבר לא היה נח.

יש לי משהו כזהניגון של הלב

לא מסודר במיוחד אבל נוח מאוד

גם לי יש כזהחנוקה

אבל האמת לאחרונה מרגישה צריך למצוא פתרון אחר.

זה ממש מבולגן בעין ו'שמן' ומלא פעמים אני לא מוצאת מטפחת על המתלה

לי יש מגירון של 4 מגירותשלומית.

שם זה מחולק ל4 קטגוריות שונות.

וכן, יש לי הרבה...

במגירות רחבות יחסית ושטוחותבאתי מפעםאחרונה
מקפלת את המטפחת ואז מגלגלת צפוף, זה גם שומר שהיא לא תתקמט, גם יש יותר מקום אחסון וגם רואים את כל המטפחות מלמעלה מסודר. 
חגיגת יומהולדת לילדים (טריגר אובדן הריון)shiran30005

המתוקים שלי חוגגים תיכף חלאקה + גיל שנתיים. הבת יומיים לפני טו בשבט והבן חלאקה גיל 3 יומיים אחרי טו בשבט.

בעלי מאוד רוצה לשבת עם המשפחה המורחבת (אחים אחיות סבתות גדולות) ולחגוג להם יחד בטו בשבט. זה גם הזמן שכולם בבית בד"כ.

אבל אני לא מוכנה. רוצה לעשות משהו משפחתי מצומצם וזהו.

מה המניע שלי? בטו בשבט בדיוק לפני 16 שנים ילדתי את הבת הבכורה בלידה שקטה. ממש בליל טו בשבט. הקטנים נולדו בתאריך סימבולי צמוד ממש לטו בשבט ולא עשינו כלום.

הימים האלה בשבילי זה סוג של אבל ואובדן- ובמקביל כמובן צמיחה והודיה על הקטנים שנולדו.

בקיצור לא מוכנה לעשות להם כלום עכשיו, מה לעשות שקשה לי, לא יכולה להשתחרר מהתאריך הזה ומניחה שזה ילווה אותי עד סוף חיי גם. אף אחד לא מבין אותי ונשארתי בודדה בקטע הזה כי כולם שמו את זה מאחור. כן חוגגת ימי הולדת שלהם אבל בקטנה. לא רוצה לחשוב כרגע על בר/בת מצווה כי יש עוד זמן.

בקיצור להענות לדרישה של בעלי או להקשיב לעצמי ולא לעשות כלום? הוא מגיע ממשפחה שכל דבר חוגגים ועושים עם האחים והאחיות לכן חשוב לו

נכנסתי לסוג של אי נעימות מול בעלי שלא מבין מה אני עדיין תקועה בעבר (ולכו תסבירו לו ...) ומצד שני הוא צודק מה הילדים אשמים, 

היי יקרה חיבוק גדולפרח חדש

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

אולי יהיה לך נוח לחגוג חודש אחרי?דיאט ספרייט
אני מכירה הרבה אנשים שחוגגים חלאקה מאוחר כי קשה להם לספר את הילד. 
אני חושבתoo

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום


אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)


(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

אני חושבת שמה שנכון זהבורות המים

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך


שנו כבר עבר זמן אז ,...


ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..


ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי


לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות


וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם


אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

יקרה❤️מתואמת

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?


(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)


הרבה כוחות, יקרה❤️

כמה מחשבותמקרמה

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך


1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו


2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)


3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה


4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף


יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור


ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב


הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

חיבוק ❤️רוני 1234
גם אני עברתי לידה שקטה לפני 11 שנה.


אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.


אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך


(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

יקרה, כותבת מאכפתיות מקווה שלא פוגעתמתיכון ועד מעון
עבר עריכה על ידי מתיכון ועד מעון בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 21:45

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

מסכימה בהחלטאפונהאחרונה

ומוסיפה שבעיני זה בסדר שכולם שוכחים..

(גם אנחנו לא זכינו לגדל את אחד מילדינו)

אין להם שום חיבור וקשר עם הילד הזה

הזיכרון שלו הוא רק בלבבות שלנו.

שירני חיבוק גדולשירה_11

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך


אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?


ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?


ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?


זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

חיבוק גדולתהילה 3>

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

ממה שאני מבינה- זה חריג התחושות שלי?shiran30005

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

ב''ה לא איבדתי ילדמתיכון ועד מעון

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

גם אדם שנפטררק טוב!

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.


כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.


אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)


ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.


לאבד בתתהילה 3>

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

אני לא יודעת מה "נחשב נורמלי"רוני 1234

אבל יודעת שאצלי התחושות שונות לגמרי…

לדעתי אין מה להשוות עובר שאף פעם לא "הכרתי" לילד שממש גידלתי אותו.

הייתי מתחילה מלחשוב האם הקושי לשחרר מגיע אצלך ממקום יותר רגשי או יותר שכלי (כמו מין מחויבות מוסרית כלפי הילדה).

את כמובן לא צריכה לענות על גבי הפורום…

את כותבתאמאשוני

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.


אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.


ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..


כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

תינוק בן חודשיים עם חום 37.8 צורח מלא ומצונןמולהבולה

ממש מסכן,בוכה איתו

כמובן שאלך לרופא היום

אני יודעת שזה לא נחשב חום אבל רק נובימול מרגיע אותו

שולחים למיון על חום בגיל הזה?

כשהבן שלי היה חולה בגיל חודשייםהשם שלי

לא שלחו למיון.

הלכתי איתו לרופאה, ואחרי כמה ימים שעדיין לא עבר לקחתי אותו שוב.

היה זמן שהוא לא הסכים לינוק, ואז טפטפתי לו חלב לפה, כדי שלא יתייבש, וב"ה הוא חזר לאכול.

אם זה היה ממשיך יותר זמן, היה צריך לבדוק את זה.

זהו אני כבר לא זוכרת מה היה עם הגדולים יותרמולהבולהאחרונה

יש לי תור ראשוני שקבעתי ממזמן והייתי אמורה ללכת כדי לבדוק את הסיפור עם המרפס... על הדרך אבקש לבדוק אותו כמובן

 

מישהי פה עשתה לתינוק פצפון ניתוח בקע מפשעתי?שיישאר חסוי

יש המלצות איפה כדאי לעשות

באיזה ביח..

עשיתי לבן שלי בגיל 4 חודשיםהשם שלי

עשינו בשערי צדק, אצל מנהל מחלקת כירורגית ילדים.

בעיקרון היה באשפוז יום, אבל בגלל שהניתוח היה רק אחרי הצהריים, הוא נשאר ללילה להשתחרר על הבוקר.

ההתאוששות היתה ממש קלה.


מוזמנת לשאול עוד דברים.

תודה! מה העלות של הדבר הזה עם ובלי ביטוחים משלימיםשיישאר חסוי

אני כל כך בורה בכל המערכת....

וגם- מנהל המחלקה- דר ארמון? הוא עשה לכם דרך שרפשיישאר חסוי

או סתם יצא?  

דרך הביטוח של מאוחדת שיאהשם שלי

היתה לנו אפשרות לבחור רופא ללא עלות.

הבחירה ללא עלות, והניתוח עצמו הוא בתשלום?שיישאר חסוי
מכוסה על ידי קופח בכל מקרה? רק עם ביטוח משלים? או עם השתתפות עצמית- וכמה?
אני לא זוכרת בדיוקהשם שליאחרונה

זה היה לפני 6 שנים.


אני חושבת שהיה בלי תשלום בכלל, רק עם התחייבות מהקופה.

ובגלל שהיה לנו את הביטוח הכי גבוה, אז גם יכולנו לבחור רופא.


כירורג ילדים בקופה נתן לנו הפניה לבית חולים.

מחפשת המלצה למכשיר מסאז' מניסיוןוואלה באלה

מפנק, טוב, עדיף לאיזור הגב

מתנה

כרגע פחות משנה התקציב, כשאבין מה הטווח מחירים ניסגר על מחיר.


תודה מראש!

עוקבתשמ"פ
יש לי אקדח עיסוישושנושי

ואנחנו לא משתמשים בו בכלל

קניתי גם מסאז' לעיניים מאין משקפת עם מוזיקה רטט חום ועוד - גם לא משתמשים.

השתמשתי בזה פעמיים שלוש וזהו. 

אוי, נשמע כמו משהו פחות מוצלחוואלה באלה
אמשיך לחשוב על משהו אחר... תודה!
יש ליהמקורית

אבל זה לא בשימוש יומיומי

ואני עוד לט מוצאת לך קישור, אבל הוא מעולה

קטע אני כבר לא מוצאת אותוהמקורית
ראיתי שמכרו בסופרפארם ועוד מקומות. אני לקחתי כמתנה מהעבודה לאחד החגים.


משו דומה - ידית עיסוי. ראיתי שמוכרים בדר גב

הסתכלתי בדר גב באמתוואלה באלה

אחרי מה ששושנושי כתבה חשבתי אולי על משהו כזה

חגורת עיסוי רטט לגב BACK VIBRATION | ד"ר גב


אבל בהתחלה ראיתי את זה

מכשיר עיסוי ומסאז אישי PRO | ד"ר גב


זה דומה למה שיש לך?


אני לא מחפשת שיהיה לה לשימוש יומיומי, אבל כן רוצה שיהיה לה שימושי.

חבל לי להשקיע במתנה שתשב במגירה.

זאת מישהי בת 50+ עם כאבי גב שהולכת למסאז'ים מידי פעם (ככה שאני יודעת שהיא בסדר עם מגע)

לכן חשבתי שזה משהו שיכול להתאים לה ולשמח אותה.

קישור בפניםהמקורית

מכשיר עיסוי חשמלי TWIN PRO | ד"ר גב


כזה

רק שאצלי יש לו 3 עיגולי רטט ובלי חימום


יש לי גם חגורת רטט מחממת שהיא גם ממש נחמדה אבל המכשיר בקישור יותר מתאים לגב לדעתי

תודה רבה! עזרת לי מאודוואלה באלה
קניתי בעליאקספרס מכשיר מסאז' לגביעל...
עבר עריכה על ידי יעל... בתאריך א' בטבת תשפ"ו 22:53

היו לי ממש כאבי גב קשים, וזה עזר לי מאד...

מאז זה בקושי בשימוש, אבל זה היה לי מעולה כשהייתי צריכה.

עלה 160 לדעתי

יש לך קישור?יערת דבשאחרונה
כאבי בטן, בטן קשה בגיל שבוע וחצי. ממה להימנע?תודה לה''

להוריד קטניות חלב ומצליבים?

מה עוזר מנסיונכן?


אחרי לילה לבן אני נואשת...

מניסיוני מה שעוזר זה פשוט לחכותמוריה

לחכות שיגדל.

זה חלק מהתהליך הסתגלות לעולם.


עסויים, נמר על העץ, אופניים עם הרגליים.

תודה! לא עזר לך להוריד דברים?תודה לה''
לא. לא עזר.מוריהאחרונה
אבל אולי אצלי פחות סבלו 🤷‍♀️
ליבי איתךצלולה

אצלי עזר להוריד מוצרי חלב (בעיקר), שוקולד וקפאין (מצליחים אני אוטומטית לא אוכלת מהלידה...).

הרבה "אופניים" עם הרגליים, למעוך ברכיים לבטן.

בלילות קשים שמתי מנשא וראיתי סדרה. הבנתי שלנסות לישון ולא להצליח יותר מתסכל ומעייף מלא לנסות לישון מראש.

מזל טוב ובהצלחה❤️

תודה! אני אשתדל להוריד..תודה לה''
נכון מנשא זה ממש טוב
אוי כמה זה קשה, לאמא ובטח לתינוק.ממתקית

קודם כל לזכור שזה עובר בע"ה
קטניות- מותר לך לאכול, בתנאי שעברו השרייה טובה, כל עוד עבר השריה זה טוב למערכת העיכול ואין מה לדאוג (כולל קינואה וכל דבר שאפשר להשרות במים...)

אני בזמנו שתיתי הרבה תה שומר וקמומיל, ממש כל שעה, אומרים שזה טוב...
ומרק עם הרבה כורכום- הכורכום מאוד עוזר להם להרגיע את הבטן...
מוצרי חלב אני גם הורדתי לחלוטין, וחזרתי לחלבי כשהיה בן חודשיים...

תודה רבה! טיפים טובים!!!תודה לה''

אולי יעניין אותך