אז באיזה שבוע החלטתם לספר לכולם?דודה שוקו
אני סיפרתי להורים ולחמותי רק השבוע. עכשיו אני בשבוע 19Dove
לאחרים לא יודעת אם אספר. מי שיראה יראה.
לכולםיוקי
להורים ממש בהתחלה ולחלק מהאחים אחרי שקיפות
אפשר לבקש שכן תספרי? אפשר להשחיל בשיחה אחרי שראו...אנונימיות
אני מצפה שאנשים לא ישאלו אף פעם אישה אם היא בהריון וגם לא סתם יאחלו מזל טוב גם אם הם בטוחים בזה... מנגד, זה שם אותנו הנשים במקום שמחייב לספר אחרת, איך אנשים ידעו להתייחס להריון אם מצופה מהם לא לחשוב בלי שנאמר מפורשות?
עוד סיבה, יש אנשים שיוצא לא לפגוש אותם אבל הם כן קרובים... ועלולים להיפגע כשיוודע להם שילדת לפתע
אני ממש מסכימה איתך!!שומשומונית
אצלינו במשפחה, מספרים במהלך השליש הראשון. אני מספרת להורים כשיש דופק ודי מהר גם לאחים שלי כי רואים עלי שאני סמרטוט...
אם הגיסות שלך מצפות שישאלו- אז במקרה כזה דוקא כן הייתי מבררתיעל מהדרום
אם נראה שהן בהריון.
אפשר לשאול אנשים אחרים, לא אותן ישירות.
בגדול אני כתבתי כי בעיני זו צריכה להיות מוסכמה חברתיתאנונימיות
מסכימה שכדאי לספר בעצמך או לתת לאנשים שסיפרת להם לפרסםיעל מהדרום
אבל לשנות את הגיסות שלה לא בטוח שהיא תצליח.
הגיסות לא מספרות בכלל?רות א
נשמע לי מוזר..
ואח שלך\ חמותך גם לא מספרים? גם אם לא נפגשים זה משהו שאפשר לאמר על הדרך.. 'איקס בהיריון'..
ואי אצלי גיסתי לא סיפרהPandi99
ופעם באנו בשבת אחרי מלא זמן שלא היינו כולנו ביחד וראיתי אותה עם באן ענקית
וזה פשוט הרס לי את כל השבת. הייתי צריכה הכנה (זו הייתה תקופה שמאוד חיכינו להריון וזה היה מאוד כואב)
יש לי רק גיסה אחת, אחות של בעלי, והיא תמיד מספרת לנו כשהיאמותק 27
אני זוכרת שהתקשרה פעם אחת לשאול משהו ואז התעניינתי לגבי העבודה שלה, ופתאום היא אומרת שהיא כבר מלא זמן לא עובדת כי יצאה לשמירה...
אני בהריון בסיכוןDove
לא רוצה לערב בזה אנשים לא קרובים.
אהה... אני מבינה. זה באמת שונה וחריג.אנונימיות
זה לא כזה חריגDove
חוץ מזה שבסופו של דבר למרות שזה משהו בולט חיצונית הריון זה דבר אינטימי ואישי, וזכותה המלאה של כל אחת לא לדבר על זה או לדבר עם אנשים מסוימים שהיא בוחרת ובעיתוי שהיא בוחרת גם אם זה רק אחרי הלידה בדיוק כמו שלא היינו משתפים כל אחד במצב רפואי רגיש.
אין שום סיבה להיפגע ולדעתי גם אם אנשים נפגעים מזה שלא מספרים זה ממש אבל ממש לא שיקול אם לספר או לא. אני לא אספר משהו שאני לא מעוניינת לספר רק כדי שהצד השני לא ייפגע ואני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד.
צודקת. זה מאוד תלוי ביחס עם ההוריםאביול
אה אוקיאביול
למה צריכים להתייחס?אני10
ברור שאם מישהי מצפה שידברו איתה על ההריון כדאי שהיא תפתח את זה, אבל כל עוד את לא מעלה את זה בעצמך, שיתייחסו בדיוק כמו כמה חודשים לפני.
ולגבי הסיבה השניה, אני חושבת שזה תלוי בקשר עם כל אדם. עכשיו בקורונה שלא נפגשים יש לי חברות שסיפרתי להן בחודש שמיני, ויש לי חברה שסיפרה רק אחרי שילדה.
נראה לי לגיטימי ממש..
לא ככ מבינה את הפגיעה של אנשים שלא סיפרו להם מוקדם. עם כל הכבוד לחשיבות העצומה שלכם בחיי האישה ההרה, יש סיכוי שיש לה עוד כמה שיקולים קטנים.
ואגב, גם לה מותר להיפגע מזה שאנשים חושבים שהיא צריכה לדווח להם בשלב כזה או אחר כי ככה הם החליטו..
לא אמרתי מוקדם. אבל כן, לפני הלידהאנונימיות
לא אמרתי בחודש רביעי/ חמישי/ שישי. אבל כן, חודש שמיני זה ממש הגיוני שחברה טובה תדע
ולמה צריכים להתייחס? כבר היו פה שרשורים של-אנונימיות
נראה לי שמי שרוצה יחס זו אחריות שלה באמת לספראני10
אבל מצד הסביבה, לא חושבת שהמונח נפגעה בצדק הוא הכי מדויק פה. בעיניי כמובן. אבל צריך לזכור שגם אם מישהי מרגישה ממש קרובה לאישה הזו, יש אלף סיבות שלא קשורות אליה אישית שגם חברה מאד טובה תבחר לא לספר.
אני אישית מאד נפגעתי שמישהי קרובה עשתה לי דרמה שלמה על זה שבחרתי לספר לה בשלב מסויים ולא לפני. כאילו, סליחה, אבל עם כל האהבה שלי אליה אני חושבת שזכותי לבחור מה לספר מתי ולמי. זכות ההיעלבות לא שמורה רק לחברות, טובות ככל שיהיו..
פשוט לא מצליחה להבין את התחושה הזו שאנשים חייבים לעדכן אותי.
אם למישהי לא מתאים חברה שלא מספרת, שלא תהיה חברה שלה, אבל מפה ועד להחליט שזה לא בסדר שהיא בוחרת לא לשתף לפני הלידה נראה לי קצת רחוק.
לגמרי.Dove
מסכימה לגבי להגיד . אני ככ חוששת לצאת חסרת טקטPandi99
מסכימה ממש ממש.טארקו
וואי זה ממש מאוחראביול
אני מספרת להם אחרי האולטרא סאונד הראשון
לאDove
בשליש ראשון הסיכוי להפלה די גבוה, לא רואה טעם לספר לפני שמסיימים את השלב הזה.
סתם לחץ מיותר ולפעמים גם כאב וחוסר נעימות.
תכננתי לספר להם אחרי סוף השליש הראשון אבל אז קיבלתי תוצאה לא תקינה של בדיקה והעדפתי לחכות עד שהעניינים יתבהרו יותר או עד שכבר אי אפשר ואין טעם להסתיר.
לכולם ממש סיפרתי רק אחרי הסקירה המאוחרת...אין לי הסבר
לכולם אחרי השקיפות, חוץ מאמא שלי ואחותי הגדולה
מי זה כולם?פה לקצת
להורים- אחרי בדיקת דופקעלמא22
לאחים- אחרי סקירה ראשונה (בערך שבוע 16)
לחברים קרובים מאוד- בערך שבוע 20
כל השאר לא באמת סיפרנו, רק אם נפגשנו וראו. יצא שהרבה חברות שלי ידעו רק אחרי שסיפרתי להן על שילדתי🤷🏼♀️
אומרת בתור חברהאחת פשוטה
תחשבי על זה
לא לגמרי מסכימהעלמא22
לחברות קרובות- סיפרתי, אפילו עשיתי מאמץ לספר לאחת מהן פנים מול פנים (אנחנו מדברות על תקופת קורונה, כן?), מי שיצא לי לדבר או להיפגש איתה- סיפרתי.
אבל אם אנחנו לא מדברות ביומיום, ולא נפגשות, למה אני צריכה לספר לה במיוחד?
כשילדתי כתבתי בקבוצות וואטסאפ שאני נמצאת בהן, וסגרתי את הפינה.
גם מהצד שלהן יש כאלה שמספרות רק אחרי שהן ילדו (ואני בטחה שיש כמה שילדו ולא מספרות במיוחד), וזה לגמרי סבבה, שוב, כי אין קשר קרוב.
כן אגיד שאחת החברות שלי (שאני כן בקשר קרוב יותר איתה וכן סיפרתי לה על ההריון), סיפרה לי שבוע לפני שילדה וזה היה לא נעים..
התכוונתי לאלה שבקשר קרובאחת פשוטה
אבל יש כאלו שאולי לא פגשת.. ולא דיברת המון בכל הזמן של ההריון אבל פעם הייתם חברות ממש טובות ואז זה כן לדעתי יכול לפגוע.
אבל אם פעם היינו חברות טובותעלמא22
כי זה פוגעאחת פשוטה
נכון שהיום אתם כבר לא בקשר הדוק .אבל זה עדיין מעליב שפתאום שולחים לך הודעה - ילדתי.
מין הסתם כל אחת לוקחת את זה אחרת
לא מסכימה איתך🙂סמיילי12
אנחנו לא מדברות. איזה סיבה יש לי לשתף?
אני משתפת רק חברה אחת.שאומנם אנחנו מדברות פעם באפעם אבל משתפות בדברים מרגשים בחיים שלנו.
את כל השאר ממש לא משתפת.
ואף פעם לא אמרו לי כלום על זה
גם הן לא משתפות.
^^^ לי כבר אין קשר עם חברות מהאולפנאיעל מהדרום
גם אלה שהיינו חברות טובות.
גם לי. רק עם אחתסמיילי12
ובסתר ליבי אני חולמת שהיא ואחי יצאו😷

אז לה אני מספרת.. גם לפני דופק. אין לי שום בעיה.
היא מתוקה ממש. שמחה בשמחתי ולא הולכת לספר לכל השכונה😅
בדיוקעלמא22
יש לי רק חברה אחת שאני מתחרטת שלא עדכנתי, מעבר לזה, לא רואה צורך
מסכימה.סמיילי12
אז שולחת עדכונים דרך חברה אחרת שלי.
יש לי רק קבוצות וואטצאפ שרלוונטיות לחיים שלי עכשיו.
ה'ילדה של החיים
להורים שלי מיד. לחמי וחמותי אחרי שקיפותאנונימיות
לאמא שלי ולחברה מאוד טובה ממש בהתחלהאני זה א
הפעם סיפרתי בשבוע 12 להורים וזה יחסית מאוחר מתמידבעלת משפחה
ומאז סיפרנו בזרימה לאחים לפי המפגשים איתם..
בגדולשחרית*
הכלל שלי הוא שלאנשים קרובים אני מספרת לפני שיראו בטן (ומסייגת, אם הבטן יוצאת ממש מאוחר, אז לספר לפני. יש לי גיסה שסיפרה רק אחרי סקירה מאוחרת, זה מאוד פוגע בעיני, כאילו שאנחנו אנשים זרים..).
אצלי הבטן יוצאת מאוד מהר, אז אני מספרת מאוד מוקדם ולא נאבקת בלנסות להסתיר או לטשטש, שזה דבר מתיש כלשעצמו.
אני מניחה שזה הריון ראשון, אז מנסה להיזכר מה עשינו אז (מאז השתחררתי מהסודיות של ההתחלה, בהריון הזה סיפרתי להורים שלי עוד לפני בדיקת דופק, להורים של בעלי מיד אחרי ולאחים די בסמוך, כי זה עלה באיזו שיחה. לילדים סיפרתי מיד אחרי השקיפות ומשם שיחררתי לספר לכל מי שזה עולה בשיחה איתו.)
בהריון ראשון סיפרנו להורים אחרי בדיקת דופק, לאחים לדעתי באיזור שבוע 12-14.
לשאר העולם- כשיצאה בטן.
אמממ,גולדסטאר
להורים שלי בשבוע 6
לחמותי אחרי דופק בשבוע 7
לחמי בעלי סיפר אחרי שקיפות כשידענו מה מין העובר
חברים וכו'... ואו באיזה שבוע 18 רק
וזה היה אני ל3 חברות ובעלי למה חברים
יש כאלה שגילו רק כי ראו אותי כבר עם בטן לא שיתפתי מעבר
סיפרנוBL
מי זה כולם?
רות א
אנחנו סיפרנו למשפחות בחודש רביעי, לא הרגשתי צורך לספר לפני.. קצת אחרי ספרתי לחברות.
עונהמותק 27
וזה היה כשהייתי חודש 3-4..
לחמתי סיפרתי בחודש חמישי, כשהתקשרה לבשר כי הבת שלה ילדה..
זה לגבי ההריון האחרון, הריון 4.
הריונות קודמים לא זוכרת.. אבל לא מוקדם.. סביב 3-4..
רק ההורים שלי ידעו מחודש שני.
אני נוהגתYaelL
לספר רק אחרי סקירה מאוחרת. להורים סיפרנו מיד עם הגילוי, אבל לכל השאר רק אחרי סקירה מאוחרת, מאז שאיבדתי הריון בשבוע 20. באותו הריון סיפרנו אחרי סקירה מוקדמת, וזה היה מאוד לא נעים אחר כך לשתף שההריון הסתיים.
אוי, חיבוק!מכחול
אצלי ב2 ההריונות סיפרתיסמיילי12
עוד לפני בדיקת דופק.
בהיריון הראשון מיד כשראיתי 2 קווים.
בהיריון השני קודם לאחי ואחרי שבוע בערך לאמא שלי.
לחברה קרובה אחת גם אני מספרת מוקדם.
לאבא שלי בהמשך כי קצת קשה לו לשמור סודות😅 נגיד אחרי שקיפות.. כבר לא זוכרת
לסבא וסבתא חודש 5 בערך.
וזהו. לשאר לא טורחת. מי שרואה רואה.
בהיריון הראשון כשהמשפחה המורחבת גילתה שאני בהיריון מוקדם ממה שרציתי היה מאד מאד לא נעים.
מאז, לא מספרת.
יש לי דוד שגילה שאני בהיריון רק ב9. לא מעניין אותי.
זה של בעלי ושלי.
חיכיתי לשבוע 14ים...
בין 16 ל20רקלתשוהנאחרונה
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
נכון, כתבתי כתגובההבוקר יעלה
למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.
לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין
פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד.
מרגישה כבדהאפרסקה
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
תודה
ניקזמני
לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
👍סטודנטית אלופהאחרונה
יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
נשמע קשוחכולנה
אוינעמי28אחרונה
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
התקנת התקןניקזמני
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת
ממתקית
חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר
של העובר אפשר לזהות את המין...
