אז באיזה שבוע החלטתם לספר לכולם?דודה שוקו
שבוע 12 ומתלבטת מתי נכון לספר..
אני סיפרתי להורים ולחמותי רק השבוע. עכשיו אני בשבוע 19Dove
אבל כבר רואים והם במילא חשדו.
לאחרים לא יודעת אם אספר. מי שיראה יראה.
לכולםיוקי
אחרי סקירה מוקדמת
להורים ממש בהתחלה ולחלק מהאחים אחרי שקיפות
אפשר לבקש שכן תספרי? אפשר להשחיל בשיחה אחרי שראו...אנונימיות
אני אסביר למה-
אני מצפה שאנשים לא ישאלו אף פעם אישה אם היא בהריון וגם לא סתם יאחלו מזל טוב גם אם הם בטוחים בזה... מנגד, זה שם אותנו הנשים במקום שמחייב לספר אחרת, איך אנשים ידעו להתייחס להריון אם מצופה מהם לא לחשוב בלי שנאמר מפורשות?
עוד סיבה, יש אנשים שיוצא לא לפגוש אותם אבל הם כן קרובים... ועלולים להיפגע כשיוודע להם שילדת לפתע
אני ממש מסכימה איתך!!שומשומונית
גיסות שלי לא מספרות., ואני לא שואלת גם כשזה ממש בטוח. ואז הם נעלבות שלא מתייחסים... (וגם קרה מקרה שלא נפגשנו כמעט כל ההריון בגלל הקורונה אז ראינו ממש מאוחר)

אצלינו במשפחה, מספרים במהלך השליש הראשון. אני מספרת להורים כשיש דופק ודי מהר גם לאחים שלי כי רואים עלי שאני סמרטוט...
אם הגיסות שלך מצפות שישאלו- אז במקרה כזה דוקא כן הייתי מבררתיעל מהדרום
לק"י

אם נראה שהן בהריון.
אפשר לשאול אנשים אחרים, לא אותן ישירות.
בגדול אני כתבתי כי בעיני זו צריכה להיות מוסכמה חברתיתאנונימיות
מסכימה שכדאי לספר בעצמך או לתת לאנשים שסיפרת להם לפרסםיעל מהדרום
לק"י

אבל לשנות את הגיסות שלה לא בטוח שהיא תצליח.
הגיסות לא מספרות בכלל?רות א

נשמע לי מוזר.. 

ואח שלך\ חמותך גם לא מספרים? גם אם לא נפגשים זה משהו שאפשר לאמר על הדרך.. 'איקס בהיריון'..

ואי אצלי גיסתי לא סיפרהPandi99
וחמותי אמרה לבעלי שמשום מה לא עדכן אותי (לא רצה לצער אותי או משהו כזה)
ופעם באנו בשבת אחרי מלא זמן שלא היינו כולנו ביחד וראיתי אותה עם באן ענקית
וזה פשוט הרס לי את כל השבת. הייתי צריכה הכנה (זו הייתה תקופה שמאוד חיכינו להריון וזה היה מאוד כואב)
יש לי רק גיסה אחת, אחות של בעלי, והיא תמיד מספרת לנו כשהיאמותק 27
בחודש 5 או 4. שבוע 18-20..
אני זוכרת שהתקשרה פעם אחת לשאול משהו ואז התעניינתי לגבי העבודה שלה, ופתאום היא אומרת שהיא כבר מלא זמן לא עובדת כי יצאה לשמירה...

אני בהריון בסיכוןDove
עם הרבה סימני שאלה.
לא רוצה לערב בזה אנשים לא קרובים.
אהה... אני מבינה. זה באמת שונה וחריג.אנונימיות
מתארת לעצמי שאת גם לא מצפה להתייחסות בנושא
זה לא כזה חריגDove
יש הרבה מקרים של הריונות בסיכון, הריונות לא רצויים או לא תקינים ואם מישהי לא מספרת זו זכותה ומן הסתם יש לה סיבה.
חוץ מזה שבסופו של דבר למרות שזה משהו בולט חיצונית הריון זה דבר אינטימי ואישי, וזכותה המלאה של כל אחת לא לדבר על זה או לדבר עם אנשים מסוימים שהיא בוחרת ובעיתוי שהיא בוחרת גם אם זה רק אחרי הלידה בדיוק כמו שלא היינו משתפים כל אחד במצב רפואי רגיש.
אין שום סיבה להיפגע ולדעתי גם אם אנשים נפגעים מזה שלא מספרים זה ממש אבל ממש לא שיקול אם לספר או לא. אני לא אספר משהו שאני לא מעוניינת לספר רק כדי שהצד השני לא ייפגע ואני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד.
צודקת. זה מאוד תלוי ביחס עם ההוריםאביול
אני רציתי שההורים שלי ידעו ויתמכו בי..
אה אוקיאביול
בהצלחה רבה!
למה צריכים להתייחס?אני10
אם לא דיברת על זה, לא צריך להתייחס.
ברור שאם מישהי מצפה שידברו איתה על ההריון כדאי שהיא תפתח את זה, אבל כל עוד את לא מעלה את זה בעצמך, שיתייחסו בדיוק כמו כמה חודשים לפני.

ולגבי הסיבה השניה, אני חושבת שזה תלוי בקשר עם כל אדם. עכשיו בקורונה שלא נפגשים יש לי חברות שסיפרתי להן בחודש שמיני, ויש לי חברה שסיפרה רק אחרי שילדה.
נראה לי לגיטימי ממש..

לא ככ מבינה את הפגיעה של אנשים שלא סיפרו להם מוקדם. עם כל הכבוד לחשיבות העצומה שלכם בחיי האישה ההרה, יש סיכוי שיש לה עוד כמה שיקולים קטנים.
ואגב, גם לה מותר להיפגע מזה שאנשים חושבים שהיא צריכה לדווח להם בשלב כזה או אחר כי ככה הם החליטו..
לא אמרתי מוקדם. אבל כן, לפני הלידהאנונימיות
מכירה אישית מקרה של אחת שלא סיפרה גם לחברות טובות אם הן לא ראו והיתה קורונה וחברה מאוד טובה שלה לא ראתה והיא מאוד נפגעה שלא ידעה קודם ובצדק.
לא אמרתי בחודש רביעי/ חמישי/ שישי. אבל כן, חודש שמיני זה ממש הגיוני שחברה טובה תדע
ולמה צריכים להתייחס? כבר היו פה שרשורים של-אנונימיות
גיסתי לא אמרה לי בשעה טובה ואני עם בטן ענקית וכד'....
נראה לי שמי שרוצה יחס זו אחריות שלה באמת לספראני10
ואם מישהי מספרת ולא אומרים לה בשעה טובה זה סתם חוסר טקט..

אבל מצד הסביבה, לא חושבת שהמונח נפגעה בצדק הוא הכי מדויק פה. בעיניי כמובן. אבל צריך לזכור שגם אם מישהי מרגישה ממש קרובה לאישה הזו, יש אלף סיבות שלא קשורות אליה אישית שגם חברה מאד טובה תבחר לא לספר.
אני אישית מאד נפגעתי שמישהי קרובה עשתה לי דרמה שלמה על זה שבחרתי לספר לה בשלב מסויים ולא לפני. כאילו, סליחה, אבל עם כל האהבה שלי אליה אני חושבת שזכותי לבחור מה לספר מתי ולמי. זכות ההיעלבות לא שמורה רק לחברות, טובות ככל שיהיו..
פשוט לא מצליחה להבין את התחושה הזו שאנשים חייבים לעדכן אותי.
אם למישהי לא מתאים חברה שלא מספרת, שלא תהיה חברה שלה, אבל מפה ועד להחליט שזה לא בסדר שהיא בוחרת לא לשתף לפני הלידה נראה לי קצת רחוק.
לגמרי.Dove
מסכימה לגבי להגיד . אני ככ חוששת לצאת חסרת טקטPandi99
שנראה לי ש95% אחוז מהמקרים לא אתייחס להריון של מישהי אם היא לא תדבר עליו
מסכימה ממש ממש.טארקו
וואי זה ממש מאוחראביול
הם לא נעלבו?
אני מספרת להם אחרי האולטרא סאונד הראשון
לאDove
וגם אם היו נעלבים זה לא שיקול מבחינתי.
בשליש ראשון הסיכוי להפלה די גבוה, לא רואה טעם לספר לפני שמסיימים את השלב הזה.
סתם לחץ מיותר ולפעמים גם כאב וחוסר נעימות.
תכננתי לספר להם אחרי סוף השליש הראשון אבל אז קיבלתי תוצאה לא תקינה של בדיקה והעדפתי לחכות עד שהעניינים יתבהרו יותר או עד שכבר אי אפשר ואין טעם להסתיר.
לכולם ממש סיפרתי רק אחרי הסקירה המאוחרת...אין לי הסבר
לפני כן רק להורים, אחים גדולים, חברות ממש קרובות.
לכולם אחרי השקיפות, חוץ מאמא שלי ואחותי הגדולה
מי זה כולם?פה לקצת
להורים- אחרי בדיקת דופקעלמא22
(למרות שאמא שלי הבינה לבד עוד קודם).
לאחים- אחרי סקירה ראשונה (בערך שבוע 16)
לחברים קרובים מאוד- בערך שבוע 20
כל השאר לא באמת סיפרנו, רק אם נפגשנו וראו. יצא שהרבה חברות שלי ידעו רק אחרי שסיפרתי להן על שילדתי🤷🏼‍♀️
אומרת בתור חברהאחת פשוטה
שזה יכול להיות ממש מעליב לספר רק שילדת.
תחשבי על זה
לא לגמרי מסכימהעלמא22
אם יש כאלה שהן לא חברות קרובות, ואני לא בקשר קרוב ויומיומי, למה אני צריכה לספר לה במיוחד?
לחברות קרובות- סיפרתי, אפילו עשיתי מאמץ לספר לאחת מהן פנים מול פנים (אנחנו מדברות על תקופת קורונה, כן?), מי שיצא לי לדבר או להיפגש איתה- סיפרתי.
אבל אם אנחנו לא מדברות ביומיום, ולא נפגשות, למה אני צריכה לספר לה במיוחד?
כשילדתי כתבתי בקבוצות וואטסאפ שאני נמצאת בהן, וסגרתי את הפינה.

גם מהצד שלהן יש כאלה שמספרות רק אחרי שהן ילדו (ואני בטחה שיש כמה שילדו ולא מספרות במיוחד), וזה לגמרי סבבה, שוב, כי אין קשר קרוב.
כן אגיד שאחת החברות שלי (שאני כן בקשר קרוב יותר איתה וכן סיפרתי לה על ההריון), סיפרה לי שבוע לפני שילדה וזה היה לא נעים..
התכוונתי לאלה שבקשר קרובאחת פשוטה
ברור שלא מפרסמים בכל קבוצות הוואצפ של החברות מהאולפנה - חברות אני בהריון.
אבל יש כאלו שאולי לא פגשת.. ולא דיברת המון בכל הזמן של ההריון אבל פעם הייתם חברות ממש טובות ואז זה כן לדעתי יכול לפגוע.
אבל אם פעם היינו חברות טובותעלמא22
אבל היום כמעט ואין קשר, למה אני צריכה לספר לה במיוחד?
כי זה פוגעאחת פשוטה
זה בסיסי.
נכון שהיום אתם כבר לא בקשר הדוק .אבל זה עדיין מעליב שפתאום שולחים לך הודעה - ילדתי.

מין הסתם כל אחת לוקחת את זה אחרת
לא מסכימה איתך🙂סמיילי12
מי שלא בקשר קרוב איתי. גם אם היינו החברות הכי טובות באולפנה, אין שום סיבה שאעדכן אותה שאני בהיריון.
אנחנו לא מדברות. איזה סיבה יש לי לשתף?

אני משתפת רק חברה אחת.שאומנם אנחנו מדברות פעם באפעם אבל משתפות בדברים מרגשים בחיים שלנו.
את כל השאר ממש לא משתפת.
ואף פעם לא אמרו לי כלום על זה
גם הן לא משתפות.
^^^ לי כבר אין קשר עם חברות מהאולפנאיעל מהדרום
לק"י

גם אלה שהיינו חברות טובות.
גם לי. רק עם אחתסמיילי12
שהיינו חברות סופר טובות מט' עד יב'
ובסתר ליבי אני חולמת שהיא ואחי יצאו😷

אז לה אני מספרת.. גם לפני דופק. אין לי שום בעיה.
היא מתוקה ממש. שמחה בשמחתי ולא הולכת לספר לכל השכונה😅
בדיוקעלמא22
יש לי חברות מהשירות לאומי, שפעם היי וצחברות קרובות (בכל זאת, נמצאות ביחד כמעט 24/7..) אבל היום הקשר מסתכם בקבוצה בוואטסאפ ומידי פעם באירועים (וגם זה הרבה פעמים לא, כי כבר פחות מגיעות), אז חמה באמצע החיים אני צריכה לשלוח לה הודעה שאני בהריון? גם היא לא מעדכנת אותי, וזה בסדר גמור מבחינתי.

יש לי רק חברה אחת שאני מתחרטת שלא עדכנתי, מעבר לזה, לא רואה צורך
מסכימה.סמיילי12
אני יצאתי גם מהקבוצת וואטצאפ חחחחח
אז שולחת עדכונים דרך חברה אחרת שלי.
יש לי רק קבוצות וואטצאפ שרלוונטיות לחיים שלי עכשיו.
ה'ילדה של החיים
שבוע 16 אחרי סקירה מוקדמת שראינו שהכול בסדר
להורים שלי מיד. לחמי וחמותי אחרי שקיפותאנונימיות
לגיסים גיסות אחים אחיות מיד אחרי סקירה מוקדמת ואז גם לסבא וסבתא ולכולם לפי מתי שנפגשנו
לאמא שלי ולחברה מאוד טובה ממש בהתחלהאני זה א
שבוע 7 בערך אולי אפילו קודם פשוט הייתי ען היפרמזיס קשה ממש והייתי צריכה עזרה הייתי שבר כלי לא תפקדתי פשוט לחמותי גם רציצי לספר יחסית מוקדם אבל בעלי לא רצה אז לא זוכרת מתי סיפרנו אבל סביבות שבוע 14 או 15 כשהתחילו לראות...זו היתה לגמרי בחירה של בעלי ולא התערבתי.הריונות קודמים שהיו פחות קשוחים סיפרתי לקראת שבוע 12...
הפעם סיפרתי בשבוע 12 להורים וזה יחסית מאוחר מתמידבעלת משפחה
אבל זה לגמרי לפי מה שמתאים לכם.. אני לא רציתי לספר גם בשלב הזה אבל ידענו שהרבה זמן לא נפגוש אותם ולא רצינו שיראו לבד...
ומאז סיפרנו בזרימה לאחים לפי המפגשים איתם..
בגדולשחרית*

הכלל שלי הוא שלאנשים קרובים אני מספרת לפני שיראו בטן (ומסייגת, אם הבטן יוצאת ממש מאוחר, אז לספר לפני. יש לי גיסה שסיפרה רק אחרי סקירה מאוחרת, זה מאוד פוגע בעיני, כאילו שאנחנו אנשים זרים..).

אצלי הבטן יוצאת מאוד מהר, אז אני מספרת מאוד מוקדם ולא נאבקת בלנסות להסתיר או לטשטש, שזה דבר מתיש כלשעצמו.

 

אני מניחה שזה הריון ראשון, אז מנסה להיזכר מה עשינו אז (מאז השתחררתי מהסודיות של ההתחלה, בהריון הזה סיפרתי להורים שלי עוד לפני בדיקת דופק, להורים של בעלי מיד אחרי ולאחים די בסמוך, כי זה עלה באיזו שיחה. לילדים סיפרתי מיד אחרי השקיפות ומשם שיחררתי לספר לכל מי שזה עולה בשיחה איתו.)

בהריון ראשון סיפרנו להורים אחרי בדיקת דופק, לאחים לדעתי באיזור שבוע 12-14.

לשאר העולם- כשיצאה בטן.

אמממ,גולדסטאר

להורים שלי בשבוע 6

לחמותי אחרי דופק בשבוע 7

לחמי בעלי סיפר אחרי שקיפות כשידענו מה מין העובר

חברים וכו'... ואו באיזה שבוע 18 רק

וזה היה אני ל3 חברות ובעלי למה חברים

יש כאלה שגילו רק כי ראו אותי כבר עם בטן לא שיתפתי מעבר

סיפרנוBL
להורים סיפרנו מיד כשגילינו
מי זה כולם?רות א

אנחנו סיפרנו למשפחות בחודש רביעי, לא הרגשתי צורך לספר לפני.. קצת אחרי ספרתי לחברות. 

עונהמותק 27
להורים שלי, בנדוד של אמא שלי סיפר להם, כלומר הוא רואה דברים והגיע אליהם באיזשהו יום ואיחל מזל טוב.. והם לא הבינו על מה.. בקיצור מפה לשם, אמר שאני בהריון..
וזה היה כשהייתי חודש 3-4..
לחמתי סיפרתי בחודש חמישי, כשהתקשרה לבשר כי הבת שלה ילדה..
זה לגבי ההריון האחרון, הריון 4.

הריונות קודמים לא זוכרת.. אבל לא מוקדם.. סביב 3-4..
רק ההורים שלי ידעו מחודש שני.
אני נוהגתYaelL

לספר רק אחרי סקירה מאוחרת. להורים סיפרנו מיד עם הגילוי, אבל לכל השאר רק אחרי סקירה מאוחרת, מאז שאיבדתי הריון בשבוע 20. באותו הריון סיפרנו אחרי סקירה מוקדמת, וזה היה מאוד לא נעים אחר כך לשתף שההריון הסתיים.

אוי, חיבוק!מכחול
אצלי ב2 ההריונות סיפרתיסמיילי12
קודם כל לאמא שלי ולאחי שצמוד אלי בגיל.
עוד לפני בדיקת דופק.
בהיריון הראשון מיד כשראיתי 2 קווים.
בהיריון השני קודם לאחי ואחרי שבוע בערך לאמא שלי.

לחברה קרובה אחת גם אני מספרת מוקדם.

לאבא שלי בהמשך כי קצת קשה לו לשמור סודות😅 נגיד אחרי שקיפות.. כבר לא זוכרת

לסבא וסבתא חודש 5 בערך.

וזהו. לשאר לא טורחת. מי שרואה רואה.
בהיריון הראשון כשהמשפחה המורחבת גילתה שאני בהיריון מוקדם ממה שרציתי היה מאד מאד לא נעים.
מאז, לא מספרת.
יש לי דוד שגילה שאני בהיריון רק ב9. לא מעניין אותי.
זה של בעלי ושלי.
חיכיתי לשבוע 14ים...
כי בשלישי הראשון הסיכוי להפלה גדול, רציתי לעבור את זה לפני.
בין 16 ל20רקלתשוהנאחרונה
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

נכון, כתבתי כתגובההבוקר יעלה

למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.

לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין

פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד. 

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28אחרונה

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך