ושם האמא ואתפלל!!

חשוב שכולם ישמשיכו להתפלל ולהתפלל..

ולגבי ההשתדלות - דעתי היא שצריך לעבור קהילה קהילה בלי בושה ולשאול אם מישהו יכול לעזור בתחום.

זה ממש לא מובן מאליו להתגבר על הבושה אבל אני חושב שזה ממש עוזר שמדלגים מעל המחסום הזה.

לא לפחד להראות נואש/ת או להתפדח. אין לנו את הפריוילגיה הזאת.

כל מספר שמוציאים של מישהו שיכול להכיר משהו - להתקשר.וגם אם מחליטים לא להתגבר על הבושה לדעת שזה שם ואולי יקח זמן קצת וזה אז לפרוץ את המחסום הזה. לא לאט לאט.

לעבור שדכנית שדכנית, וגם אם יביאו 100 הצעות לא קשורות והצעה אחת קשורה - להודות על כך בלב שלם.

לא כל השדכניות אותו דבר ולכן לא כל נסיון רע עם שדכנית יכול להעיד על שדכנית אחרת.

מיזמים - להרשם לכולם! (וכנ"ל לגבי הצעות לא קשורות מהם, אותה גישה)

כאשר מנסים הרבה גורמים שכל אחד מהם הוא 'חסר סיכוי' אז שכולם מצטרפים ביחד זה יוצר סיכוי! כן ממש ככה!

 אי אפשר לדעת מהיכן יבוא השפע ולכן הכי יעיל זה לירות לכל הכיוונים.

בטוח יש עוד דברים שלא rשמתי ונראה לי שאת זוכרת את הראש שלי לגבי העניין ;)

נ.ב בדיוק ראיתי חבר שאלגו שלח לו הצעות ממש לפי מה שהוא מחפש.

שהוא מאפשר גם לא לראות תמונה

זה לא בושה האמת

זה פשוט חוסר כוחות, חוסר בסבלנות לעשות ים של השתדלויות....

יש איזה ציפייה שבתחום הזה שהוא כל כך חשוב, אני לא אצטרך להשתדל כל כך 

שפשוט הצעות יגיעו אליי ולחברות שלי... 

וחבל שאנחנו צריכים לבוא אל השדכן, אל המיזמים. כל כך הרבה טרחה וכלום תוצאות.

משהו צריך להשתנות בעניין כבר

ואני בחיים לא הבנתי אותו אז אני מתנצל (אני בטוח שעומד מאחריו רגש משמעותי!)

לפי ההגיון שלי זה בדיוק הפוך - בגלל שהנושא הוא כ"כ קריטי וחשוב עבורי אז "אם אין אני לי מי לי"...

כבר מההתחלה לא היה לי יותר מדי הצעות והתחלתי לפנות ועד היום אני פועל בראש הזה

כשמגיעה הצעה מחבר או בת דודה אז אני ממש מופתע ושמח שפירגנו לי אבל ממש לא רואה את כביררת מחדל.

ואת צודקת ממש שזה שואב כוחות!!!!!

עדיף להשקיע כמות מסויימת של כוחות מאשר להתייאש ולא להשקיע בכלל

לא יודעת מה להגיד 

שהעניין של הנושא הוא הרגש שעומד מאחוריו ופחות הטיעונים כשלעצמם..

ממש חשוב לא לבטל את הרגש.

אבל העניין של הטיעונים הוא עניין אחר.

ותודה על ההארה.

נכנסתי לעוד פרטים בדיון איתה

(הדגשים שלי קצת שונים משלך, אבל מזדהה עם רוח הדברים)

ומוסיפה לרשימה גם את המיזמים השונים...

הלוואי שהיה לי פתרון, מקום להפנות אליו, אבל טרם מצאתי...

תורני- אדם שמקפיד על ההלכה. שומר את עצמו מהשפעות לא טובות כמו סרטים סדרות ושירים לא לעניין. חשוב לו ההתקדמות בעבודת ה'.

החיבור הנפשי של גברים הוא שונה

ואתן צריכות להיות מודעות לזה

סיכוי טוב שזה יפתור לכן חלק מהבעיה

ואחרי זה - כנראה הבעיה תהיה דומה לבעיה שיש גם לגברים, למצוא התאמה טובה

עונה 

כן כן, פשוט לא קיים.

מה שאת מצפה מגברים - לא קיים אצלם, לא היה קיים אצלם, ולא יהיה קיים אצלם, וטוב שכך.

ה"חיבור לנפש" קיים גם קיים. אבל ה"חיבור לנפש" שאת מדברת עליו - הוא חיבור נשי. וב"ה שלכל מין יש את טבעו שלו, אפיו שלו, ותפקידו שלו בבריאה.

רק הפנמה של זה יכולה לעזור...

וכמ"ש @ultracrepidam

גילוי נאות: חשבתי להימנע מהתגובה הזו. זה עורר לא מעט אמוציות בעבר, ואמרתי לעצמי - פשוט חבל. עזוב. למה.. ועוד אמצע החג, וזה ממילא היה נקודה צדדית בתוך ההודעה שלך. למה להכנס שוב לויכוח?

אבל אז חזרתי בי. פשוט כי אכפת לי, כי כואב לי. כן כן, לא בשביל הויכוח והניצוח, אלא כי כואב לי עלייך, ועל חברותייך, שמחפשות דבר שלא קיים ושוברות את הלב שוב ושוב. זה ממש מצער. ולכן החלטתי כן לכתוב, לא כדי לפתוח ויכוח, אלא כדי שאולי עוד דפיקה של המים האלו - תחלחל ותשפיע, וזה יהיה צעד בכיוון טוב...

חג שמח, והמון ישועה, באמת.

 חיבור לנפש?
אני מנסה להבין למה כשהיא מדברת על חיבור לנפש אתה מניח שהיא מחפשת חיבור נשי.

אני מניחה שהיא הרי מודעת לעובדה שיש הבדלים בין גברים לנשים גם בעניין הזה. 

ואני שואלת כי אני חושבת שבאמת יעזור לי להבין, אני רואה שאלו תגובות שחוזרות על עצמן פה.

 

אני אומר את זה על סמך שרשורים קודמים, ארוכים כאורך הגלות, לא שאני מניח סתם שאם מישהי אומרת חיבור לנפש היא מתכוונת לחיבור נשי.

ובכל זאת אני לא הבנתי את זה כמוך. לכן כתבתי שאשמח להסבר.

אבל אם זה מטריח אז לא קריטי. מניחה שאבין בהמשך בע"ה

הדברים שאתה כותב ברורים ומוכרים לי, ואין פה שום מלחמה, זה טבע ההתפתחות והכל בסדר
אבל עדיין לא ברור לי מהיכן נובעת ההנחה שכאשר לב אוהב מדברת על חיבור נפשי, ההסקה שהכוונה לחיבור נשי. 
 

אבל העניין הוא שאני לא חושבת שמדובר על חיבור נפשי רגיל
רק שהעובדה שלא מדובר על משהו רגיל, לא אומרת שבהכרח מדובר על חיבור נשי

זה לא שתי האופציות היחידות. ואני חושבת שפה הטעות שלכם, ושאתם מסיקים משהו לא נכון.

אני כן מסכימה שיש צורך לחדד את המקום של הצד השני, אולי השימוש בהגדרות הוא לא מדויק - אבל זה לא הופך את מה שהיא מחפשת לחיבור נשי. 

ופה אתה אומר משהו אחר לגמרי, זה עניין של מיקום בסקאלה. זה לא הופך את זה לנשי. זה הכל.

ואכן זאת לא הנקודה, את לב אוהב אני מכירה באופן אישי כך שהדיון הוא לא עליה אלא נטו בגלל שהוסקה פה הנחה שגויה ואותה גם משליכים על שאר הבנות שהיא ציינה.

כי חיבור נשי הוא לא מציאותי, וחיבור נפשי עמוק הוא כן. 

לאיך שתופסים את הדברים, קל וחומר אם השאלה מעשית או מובילה להשלכה מעשית בפועל..

ויש לי מה לכתוב על זה, פשוט לב אוהב מכירה את דעתי וגם קצת מאוחר.

תודה על ההסברים בתגובות. 

אני מבינה מה אתה אומר, ואם הייתי עירנית הייתי מסבירה לך למה אני חושבת שיש להבדלים האלו משמעות מעשית, אבל זה ממש להיכנס לחפירה רצינית עכשיו.. וזה לא עד כדי כך קריטי לדעתי.

האמת לקח לי כמה פעמים לקרוא עד שהצלחתי להבין עד הסוף את כל הנקודות שכתבת חח. הכול ממש מדויק ונכון. 

שאני ממש מעריכה שהיא נכתבה 

בעיניי היה שווה לכתוב את התגובה הזאת אפילו רק בשביל הגילוי נאות הזה.

תודה  

בתגובה כאן

עונה 

הוא אומר יפה שזה טוב לאשה להיות אשה ולאיש להיות איש,

אבל מפריעה לי הגישה שלו, כאילו אדם שמטבעו נוטה להיות כמו הצד השני (גבר נשי או אשה גברית) הם בעייתיים (פגומים, חסרים, תמצאו אתם את הניסוח). אין חובה "להיות גברי" או "להיות נשית". בטח שלא מוסרית, אבל בעיני גם לא בשום היבט אחר. האם זה מומלץ? אפשר לומר שכן. אבל להגיד כאילו כל בעיות הדור הן רק בגלל מישהו שטיפה "נשי" באישיות שלו זה מוגזם. חוץ מזה, מי ישפוט מה גברי ומה נשי? אין לנו תורה בנושא.

ואני לא מתכוון דווקא לענייני מצוות

רוח הדברים המאד מודגשת היא -

1 אשה שמתנהגת כמו גבר, לא יכולה להיות טובה לא לעצמה ולא לגבר שאיתה

2 יש התנהגויות מאד ברורות של גבר ושל אישה, אנחנו בסך הכל צריכים לזהות מה הן וחובתנו לנהוג לפיהן

"מכירה בנות מדהימות לכל הדעות שבסוף התחתנו עם בחורים שמבחוץ מדהימים קצת פחות" - מה את רוצה לומר בזה? שצריך להתחתן עם מישהו שלא מעריכים כל כך?

אני חושב שאם הן החליטו להתחתן איתם, כנראה שבעיניהן הם הכי מדהימים בעולם. גם אם בעינייך זה לא ככה, כנראה שאת בוחנת על פי פרמטרים אחרים ממה שהן חיפשו. 

שאלו פרמטרים שאת בוחנת על פיהם בני אדם, ולכן בעינייך הן נראות לך מוצלחות יותר. אבל לא כולם שופטים בני אדם לפי הפרמטרים שלך. 
 

ואם אין לך היכרות עמוקה עם הבעלים שלהן, אז את בכלל לא מכירה אותם לעומק, ואין לך מושג על העולם הפנימי שלהם. אז על סמך מה את אומרת שהם פחות, רק על סמך פרמטרים חיצוניים? 

וברור שיהיו פערים, כמו כל זוג בעולם שיש להם פערים שצריך לגשר. הם רואים דברים בצורה שונה, לא מבינים אחד את השני. לאט לאט לומדים לחיות ביחד. 

דבר נוסף- אני לא כל כך מוצאת את עצמי מתחברת לזה. מסכימה שככל שאדם גדל יותר הוא רואה דברים לעומק יותר.

רואה יותר את האור של השני. אבל בהקשר הזוגי העניין הוא לא רק לראות לעומק יותר אור של האחר שאולי נחבא מעט.

זה עניין של התאמה וצרכים נפשיים... 

ואם אין התאמה אז אין פשוט לאן להתקדם.

עברתי את התהליך שלי, הוא היה חשוב.

בגיל 18 לא הייתי במקום שלי היום, ולא הייתי רוצה להתחתן בגיל כזה.

אם כי, אם ה' היה מחליט שזה יהיה המסלול שלי לא הייתי מתנגדת 

ובטוח שגם שם הייתי לומדת הרבה דברים. 

ואני לא אתחתן בכח ובכל מחיר. 

אם יהיה משהו מתאים- מצוין מתחתנים.

לא יהיה- לא מתחתנים.

פשוט מאוד.

אין לי עניין להתחתן נטו כדי להביא ילדים ולהכיל מישהו שפחות מתאים לי שבטוח גם לא הכי יהנה מהמצב בלשון המעטה.

אולי בעתיד הדעה שלי תשתנה. 

כרגע זה המצב 

האופציה השניה שלך היא הנכונה..

|עגבניות, כן, עכשיו! כולם ביחד, לא לדחוף, יש מספיק לכולם|

לכן זורקים רק עלי ולא עליך, תראה מזה...

איי איי המזרוחניקים האלה

איז זאגסט דו, איך בין נישט קיין א כאזה שארפער

(איך עושים "כאזה" ביידיש? 🤔)

אקרא אני בפי, לפי ששכחתי אף על פי שלמדתי..

הא בהא תליא כמובן, כן?

זה שהשניה נכונה וזה שהראשונה לא - שלובות זו בזו..

נתחיל ממפגש?

אבל נו, לא חובה לאכול עגבניות..

@סרדיוט, אתה עוזר לקיום שמחת חג

רק בא תנסה לראות אם פותחת השרשור וחברותיה אכן לא יפסלו את החרדים... ספוילר: זה לא יקרה.🙂

וגם ההלתהבות של החרדיות לא ודאית - הן לא באמת יבינו מה הן מקבלות😅

(וואי, "מחרדים יש פחות ציפיה לעומק" זה המשפט הכי פוגע שיש.... אני בסדר, אבל אם יש פה חרדים נוספים אני מתנצל בפניכם בשם @נוגע לא נוגע)

פשוט לשמוע את זה ממישהו מבחוץ יכול להרגיש קצת כמו אצבע בעין.

(אני יכול להעיד על עצמי שבתחילת ימי בערוץ הייתי נפגע קצת מדברים שנכתבו פה, עד שבטחוני העצמי התחזק מספיק כדי לא לקחת ללב 😅 )

אבל זה בסדר, ה"היעלבות" גם היתה קצת בצחוק.

ויש לזה סיבות. היה על זה שרשור כאן נראלי בעבר

בנות בוגרות רבות שחולמות עם בעל אברך, אבל מעט בחורים בגיל הזה שעדיין שקועים בלימוד

תפני לשדכנים של ישיבות

זאת ה-דרך.

|מצרף בתקווה שאולי יעזור במשהו|

https://a7.org/?file=20210521093105.pdf

לגבי הסוף...

באמת מעניין. לכאורה אמור להיות לך הרבה מאוד הצעות... 

הרושם הוא שבהצעות הם לא מגיעים.

לא אמרתי שבעמ"י אין בחורים עמוקים, רוחניים, תורניים וכו'

אני בטוחה שיש. 

אני רק שואלת איפה הם למען ה'?!

בטח שראיתי כמה כאלה, אבל מעט מאוד. היו כאלו שגם הייתי שמחה אם זה היה מתאים ביננו, אבל לא התאים.

לא אמרתי שאין בכלל.

כואב לי שיש לי כל כך הרבה מה להגיד, לפעמים אני מתבאסת שאי אפשר להקליט את כל המחשבות שלי בעניין.

כי על הכתב זה לא מספיק לפעמים וגם אני קצרה בזמן...

בגדול בחור שמחובר לעולם הנפש, זה אומר בחור עם מודעות גבוהה לתהליכים שעוברים עליו

לדברים שהוא צריך לעבוד עליהם, לשפר, למה שמתחולל בנפשו, מה הוא מרגיש, איך הוא חווה דברים.

אפשר לקחת את זה לכל מיני מקומות, לא כל מה שכתבתי בשתי השורות למעלה הם בהכרח מה שזה אומר. זה רק כיוון מסוים.

בגדול אצלי לדוג' העבודה בנפש התחילה דרך עבודת ה', דרך העבודה על המידות. הבנתי שכדי לשפר את המידות שלי אני צריכה להכיר את מבנה הנפש שלי. וככה נכנסים פנימה לעומק יותר ויותר. 

לא יודעת איך אנשים אחרים מצליחים לעבוד על המידות בלי לגעת בנפש.

יש מידות בנפש כמו כעס וגאווה שיושבות על חוויות מהילדות, יחסים שלנו עם דמויות משמעותיות שאם לא ניגע בזה לא נצליח באמת לתקן את המקומות שם.

לכן תמוה לי שאומרים לי כאן שלהיות מחובר לנפש זה משהו נשי. זה הזוי בעיניי.

להיות מחובר לנפש זה בעיניי הדרך לעבודה על המידות. הדרך להתקרב אל ה'.

אי אפשר לנתק את הנפש מעבודת ה'.

נולדנו עם גוף, נפש רוח ונשמה. אי אפשר להגיד שנפש זה נשי. זה פוגעני אפילו להגיד את זה.

החיפוש הוא לא אחר דמות להערצה, דמות מעוררת כבוד ויראה, דמות מלאכית נדירה. ממש לא.

אין עניין להביא דוג' מרבנים. אני לא מחפשת רב (לא מתנגדת אומנם חח) ובטח גם לא חברות שלי.

מחפשות את החיבור הפשוט הזה של האדם לעצמו, למי שהוא, למקומות שלו בנפש וברוח

ולא סתם מתוך חפירות ושעמום. מתוך הרצון לעבוד את ה'! כי שוב- דרך הנפש אפשר לתקן את המידות.

לא מצליחה לתייג.

בגדול רציתי לתייג את 

@נשמה כללית

@ultracrepidam

@נוגע, לא נוגע

והסברת את עצמך מיוחד.

ובאמת, כפי שתיארת את זה - זה אכן לא נשי בכלל, וזה אכן דבר נצרך ונפלא.

הרי לשם כך כתב הרמב"ם את השמונה פרקים, כפי שהוא כותב בהקדמתו. והרי הוא לא היה נשי ולא כתב את הספר לנשים...

(והנה התיוגים שרצית: @ultracrepidam, @נוגע, לא נוגע)

אבל, עדיין, מתוך שלל התיאורים שלך לאורך הדיונים בפורום, עולה שאת מה שתיארת כאן - את רוצה בצורה מסויימת.

כלומר: מוסכם שאדם צריך להכיר את נפשו ולהרגיש אותה - הן מצד המעלה האובייקטיבית שבכך והן כדי שיוכל לעבוד על עצמו, להשתפר ולהתעלות. מוסכם שהרבה ממה שעובר עלינו נעוץ במשקעים בנפש שלנו, שאנחנו צריכים להכיר אותם ולעיין בהם, כדי להעלותם מן השורש. מוסכם שצריך מודעות, מוסכם שצריך חיבור. אמת לאמיתה והיטבת להמחיש זאת.

השאלה היא מה הוא אותו "חיבור" עלום שאותו אנו רוצים בשביל שיקויימו הדרישות הנ"ל. איך עושים את זה. איך זה נראה. וזו הנקודה שפחות חידדת כאן, והיא הנקודה שעומדת, לענ"ד, בעוכרייך, כשאת מדמיינת את ה"בחור המחובר לעצמו".

חלילה וחלילה לומר שחיבור זה משהו נשי. לא זה מה שנטען כאן. למעשה כבר בתגובתי הראשונה כתבתי נחרצות: "ה"חיבור לנפש" קיים גם קיים. אבל ה"חיבור לנפש" שאת מדברת עליו - הוא חיבור נשי." דומה שאין ברור מזה. החיבור אינו נשי, אבל הצורה שאת תופסת אותו - היא הצורה הנשית.

(למען האמת, קשה לי ששלחת אותי ואת אולטרא לתגובה הזו במענה לדברים שכתבנו... הרי במפורש עמדתי על זה בדיוק, שאני לא אומר שחיבור הוא נשי, אלא שאת מעוניינת בצורתו הנשית... לשלוח אותנו לכאן במחשבה שכאן ענית לנו - זה קצת נשמע ש"ריפרפת" על הדברים שלנו וישר תייקת אותם בתיקיה של "אלו שחושבים שחיבור הוא נשי.." תנסי רגע לעצור, לנשום, לקרוא היטב מה שאנו כותבים ולנסות לזהות אם יש בזה אמת... אל תתייקי מראש, את מונעת מעצמך את הליבון של הדברים...)

ואולי ניתן לומר שזה כולל שני חלקים: א. את מדמיינת חיבור בצורתו הנשית, ולא מכילה או מבינה צורה שונה של חיבור. כלומר - דברים שאצלך הם באמת חלק מהחיבור לנפש, כי כך צורת החיבור לנפש של אשה, אבל אינם חלק מהחיבור לנפש של גבר. ב. זה שאת אשה, וכוללת בתוכך מאפיינים נפשיים מסויימים, מטעה אותך לזהות כחלק מה"חיבור" גם מאפיינים שהם בכלל לא מאפיינים של חיבור (אפילו לא זה הנשי) אלא פשוט של נשיות. וכיוון שהדברים קרובים זה לזה - מיטשטש לך ההבדל ביניהם.

מהם בדיוק ההבדלים? קשה מאוד להגדיר... הלוואי שהייתי יכול לעשות זאת היטב, זה כנראה היה גם מעיד על עוצמות של בהירות וחיבור שיש אצלי, אך כיוון שאינן אצלי - אכן איני יכול לעשות זאת. זה לא אומר שאני לא רואה את השוני בוהק מול העיניים, שאני לא מזהה אותו מריח אותו ממאה ק"מ. גם אם עוד לא כתבתי עבורו דוקטורט מוגדר ומתוחם.

אבל ככלל, באמת, אם תעקבי אחרי הפוסטים השונים שלך בנושא, והתגובות אליהם, יהיה אפשר לקבל איזו צורה כללית, סקיצה, בקווים גסים, של הסגנון הגברי מול הנשי. ואולי יש כאן כאלו שגם ייטיבו להגדיר ולהסביר ממני.

אפשר רק לציין את הנושא של ה"רוחניקיות" וכדו', שהוא משמעותי בהבדלים האלו. וגם את המקום המתבונן מול המקום החווה, בכיוון שתיאר ידידי כאן: תראי - לקראת נישואין וזוגיות

אבל זה אכן עדיין לא הכל...

זה באמת לוקח הרבה זמן לשבת ולקרוא כל מה שכתבו

ואח"כ גם להגיב לעומק. מודה, לא תמיד מגיעה לזה. לכן אולי זה נראה שאני עונה בצורה שרואים שרק רפרפתי על ההודעה.

והאמת שאולטרא יותר הדגיש את הנק' שזה נשי. סליחה שתייקתי אתכם ביחד. אני מבינה שאתם לא חושבים אותו דבר.

התגובה שלי היא לשניכם אבל- 

החיבור הזה לנפש. אדם שיש לו מודעות. אדם שעובר תהליכים עם עצמו. זה אותו רעיון בניסוחים שונים.

איך מזהים את זה? שומעים שאדם מודע למה שהוא עבר בחיים שלו, שומעים שהוא מתבונן, חושב, ורוצה להתקדם למקום טוב יותר. 

שומעים שהשיח הוא לא טכני נטו. הייתי שם, עשיתי שם, למדתי שם. אני רוצה בעתיד לעשות כך וכך.

עוד דוג'?

שאדם לדוג' מספר על משהו שהוא עבר, הוא יספר גם איך הוא הרגיש שם. או נגיד מה הוא למד מזה. 

זה נקרא התבוננות. ולא רק סתם סיפור. 

או לדוג' בהקשר של עבודת ה'- זה אדם שיש לו מחשבות על המקום שלו בעבודת ה'. על ההתקדמות שלו. לא רק כמה הוא למד תורה ואם הוא לומד מספיק. יש לו מחשבות על המידות שלו, על מצוות שהוא עושה וכאלה שצריך יותר חיזוק, על החיבור שלו עם ה'. יש לו שיח שלם שם עם עצמו. 

"את מדמיינת חיבור בצורתו הנשים"- אני חושבת שצריך להכיר אותי קצת יותר כדי לקבוע משהו נחרץ כזה.

בעיניי, זאת אמירה לא נכונה. 

אני לא מחפשת חיבור של אדם לעצמו כמו שאישה מחוברת לעצמה,

אני מחפשת מאפיינים של שיח של בחור שבסה"כ מצביעים על כך שיש לו עולם פנימי עשיר של מודעות והתבוננות והתקדמות. (ויש כאלו, הכרתי כאלו)

אני לא נכנסת להבדלים כי זה לא מעניין. יש הבדלים בין כל אדם לאדם, קל וחומר בין גברים לנשים. 

אבל יש מאפיינים זהים למי שמחובר לעצמו/נפש/נשמה שלו בין גבר בין אישה.

תגובה לultra ואש לבנה- 

יש כאן ניקים שהם כאלו. יש שלושה רבנים שאני מכירה שהם כאלו. נפגשתי עם שלוש בחורים כאלו לפחות או יותר. 

יש לי דמויות בראש שהן כאלה ברור. 

מה מאפיין אותם?

יש להם שיח מאוד פנימי. מאוד כנים עם המקום שלהם. מתבוננים. חושבים לעומק. נותנים הרבה מקום לפנימיות. רואים את החיים כמשהו שאפשר ללמוד ממנו כל הזמן. נהנים משיח עמוק ומחשבתי... וכו' 

אני לא יודעת איך פשוט לומדים תורה ועולים למקום גבוה וכל המידות הרעות מתנקות.

ככה פשוט נעלמות, נטו מעצם לימוד התורה. נשמע לי קצת חלומי ומנותק, לא?

מעניין אותי אם מישהו השיג ככה מידות טובות, בלי עבודה בפועל נטו מעצם הלימוד.

נשמע שהסקת שלקחתי דוג' מרמים ומרבני מדרשה. 

בכל אופן, לא מהם קיבלתי השראה. לא צריך להיות רב או אדם של ציבור כדי להיות מחובר לנפש/לעצמך.

לפעמים דווקא יש רבנים שמרצים תורה ואין להם חיבור לעצמם ולנשמה שלהם והתורה שלהם מאוד חיצונית.

לגבי הפסקה האחרונה- זה בדיוק החיפוש. למה זה נשמע כאילו אני מחפשת משהו מעבר למה שציינת? 

וכרגע אין לי פחד להישאר לבד ב"ה. 

איכשהו זה מצחיק אותי שמי שנשמע שקצת נפגע מהדברים שלי, זה ניקים מכאן שהם בעצמם כן דווקא מחוברים לנפש והתגובות שלכם בהתאם (סליחה שמכניסה אותך לאותה קטגוריה.. אבל זה המצב) ברמה הזאת.

אני לא מדברת עליכם. אז אני לא חושבת שיש צורך להוכיח לי שכן יש בחורים שמחוברים לעצמם ולנפש שלהם והסיבה שאני לא מוצאת אותם היא כזאת וכזאת.

ברור לי שיש כאלו, וגם הכאב הוא שיש לדעתי הרבה יותר כאלו ממה שזה נראה, פשוט הם עדיין לא התחברו למקום הזה אצלם. והרבה פעמים באמת כשמתחתנים נפתחים יותר למקום הזה.

אבל למה לחכות עד החתונה שאפשר לעשות את זה עוד קודם

קראתי את מה שכתבת. אולי לא מספיק לאט, אז אולי לא הבנתי הכל עד הסוף.

אבל תודה על הדברים. 

שומעים שיש הרבה מחשבה מאחורי המילים.

ואני רוצה להציע דיון, בהשראת שורה אחת של @נוגע, לא נוגע

האם תוכלי לציין בנים שהם כאלה? לצורך העניין, נניח שהם נשואים, או שזה ר"מ שלך, או שזה הרב קוק או מי שלא יהיה.

אבל כדי למצוא משהו, קודם כדאי להבין איך הוא נראה. אז אני מציע לך אתגר - תתארי לנו כמה וכמה בחורים כאלה.

אם את לא פגשת כזה בחור מימייך, ולא ראית כזה גבר מימייך, אולי יש לזה סיבה. ואם יש וראית, תסבירי לנו לא מה את מצפה שיהיה, אלא מה ראית. מה מאפיין את אותם בחורים.

תוכלי לתת שני משפטים\דוג' מתוך שיחה (אפשר תאורטית) עם בחור, שאחרי שתשמעי אותן תגידי "איזה יופי הוא מחובר לנפש"!

כי אין לנו איך להגיע ל"מכרים" האלו...

אז אוקי אתרי היכרויות לא

אבל יש היום מיזמים? יש שדכנים?

שיפנו אליהם!

גם לעשות השתדלות תוך כדי 

כמו גם עומק ורוחניות

לפני שגם כאלו יגמרו

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.