והסברת את עצמך מיוחד.
ובאמת, כפי שתיארת את זה - זה אכן לא נשי בכלל, וזה אכן דבר נצרך ונפלא.
הרי לשם כך כתב הרמב"ם את השמונה פרקים, כפי שהוא כותב בהקדמתו. והרי הוא לא היה נשי ולא כתב את הספר לנשים...
(והנה התיוגים שרצית: @ultracrepidam, @נוגע, לא נוגע)
אבל, עדיין, מתוך שלל התיאורים שלך לאורך הדיונים בפורום, עולה שאת מה שתיארת כאן - את רוצה בצורה מסויימת.
כלומר: מוסכם שאדם צריך להכיר את נפשו ולהרגיש אותה - הן מצד המעלה האובייקטיבית שבכך והן כדי שיוכל לעבוד על עצמו, להשתפר ולהתעלות. מוסכם שהרבה ממה שעובר עלינו נעוץ במשקעים בנפש שלנו, שאנחנו צריכים להכיר אותם ולעיין בהם, כדי להעלותם מן השורש. מוסכם שצריך מודעות, מוסכם שצריך חיבור. אמת לאמיתה והיטבת להמחיש זאת.
השאלה היא מה הוא אותו "חיבור" עלום שאותו אנו רוצים בשביל שיקויימו הדרישות הנ"ל. איך עושים את זה. איך זה נראה. וזו הנקודה שפחות חידדת כאן, והיא הנקודה שעומדת, לענ"ד, בעוכרייך, כשאת מדמיינת את ה"בחור המחובר לעצמו".
חלילה וחלילה לומר שחיבור זה משהו נשי. לא זה מה שנטען כאן. למעשה כבר בתגובתי הראשונה כתבתי נחרצות: "ה"חיבור לנפש" קיים גם קיים. אבל ה"חיבור לנפש" שאת מדברת עליו - הוא חיבור נשי." דומה שאין ברור מזה. החיבור אינו נשי, אבל הצורה שאת תופסת אותו - היא הצורה הנשית.
(למען האמת, קשה לי ששלחת אותי ואת אולטרא לתגובה הזו במענה לדברים שכתבנו... הרי במפורש עמדתי על זה בדיוק, שאני לא אומר שחיבור הוא נשי, אלא שאת מעוניינת בצורתו הנשית... לשלוח אותנו לכאן במחשבה שכאן ענית לנו - זה קצת נשמע ש"ריפרפת" על הדברים שלנו וישר תייקת אותם בתיקיה של "אלו שחושבים שחיבור הוא נשי.." תנסי רגע לעצור, לנשום, לקרוא היטב מה שאנו כותבים ולנסות לזהות אם יש בזה אמת... אל תתייקי מראש, את מונעת מעצמך את הליבון של הדברים...)
ואולי ניתן לומר שזה כולל שני חלקים: א. את מדמיינת חיבור בצורתו הנשית, ולא מכילה או מבינה צורה שונה של חיבור. כלומר - דברים שאצלך הם באמת חלק מהחיבור לנפש, כי כך צורת החיבור לנפש של אשה, אבל אינם חלק מהחיבור לנפש של גבר. ב. זה שאת אשה, וכוללת בתוכך מאפיינים נפשיים מסויימים, מטעה אותך לזהות כחלק מה"חיבור" גם מאפיינים שהם בכלל לא מאפיינים של חיבור (אפילו לא זה הנשי) אלא פשוט של נשיות. וכיוון שהדברים קרובים זה לזה - מיטשטש לך ההבדל ביניהם.
מהם בדיוק ההבדלים? קשה מאוד להגדיר... הלוואי שהייתי יכול לעשות זאת היטב, זה כנראה היה גם מעיד על עוצמות של בהירות וחיבור שיש אצלי, אך כיוון שאינן אצלי - אכן איני יכול לעשות זאת. זה לא אומר שאני לא רואה את השוני בוהק מול העיניים, שאני לא מזהה אותו מריח אותו ממאה ק"מ. גם אם עוד לא כתבתי עבורו דוקטורט מוגדר ומתוחם.
אבל ככלל, באמת, אם תעקבי אחרי הפוסטים השונים שלך בנושא, והתגובות אליהם, יהיה אפשר לקבל איזו צורה כללית, סקיצה, בקווים גסים, של הסגנון הגברי מול הנשי. ואולי יש כאן כאלו שגם ייטיבו להגדיר ולהסביר ממני.
אפשר רק לציין את הנושא של ה"רוחניקיות" וכדו', שהוא משמעותי בהבדלים האלו. וגם את המקום המתבונן מול המקום החווה, בכיוון שתיאר ידידי כאן: תראי - לקראת נישואין וזוגיות
אבל זה אכן עדיין לא הכל...