ושם האמא ואתפלל!!

חשוב שכולם ישמשיכו להתפלל ולהתפלל..

ולגבי ההשתדלות - דעתי היא שצריך לעבור קהילה קהילה בלי בושה ולשאול אם מישהו יכול לעזור בתחום.

זה ממש לא מובן מאליו להתגבר על הבושה אבל אני חושב שזה ממש עוזר שמדלגים מעל המחסום הזה.

לא לפחד להראות נואש/ת או להתפדח. אין לנו את הפריוילגיה הזאת.

כל מספר שמוציאים של מישהו שיכול להכיר משהו - להתקשר.וגם אם מחליטים לא להתגבר על הבושה לדעת שזה שם ואולי יקח זמן קצת וזה אז לפרוץ את המחסום הזה. לא לאט לאט.

לעבור שדכנית שדכנית, וגם אם יביאו 100 הצעות לא קשורות והצעה אחת קשורה - להודות על כך בלב שלם.

לא כל השדכניות אותו דבר ולכן לא כל נסיון רע עם שדכנית יכול להעיד על שדכנית אחרת.

מיזמים - להרשם לכולם! (וכנ"ל לגבי הצעות לא קשורות מהם, אותה גישה)

כאשר מנסים הרבה גורמים שכל אחד מהם הוא 'חסר סיכוי' אז שכולם מצטרפים ביחד זה יוצר סיכוי! כן ממש ככה!

 אי אפשר לדעת מהיכן יבוא השפע ולכן הכי יעיל זה לירות לכל הכיוונים.

בטוח יש עוד דברים שלא rשמתי ונראה לי שאת זוכרת את הראש שלי לגבי העניין ;)

נ.ב בדיוק ראיתי חבר שאלגו שלח לו הצעות ממש לפי מה שהוא מחפש.

שהוא מאפשר גם לא לראות תמונה

זה לא בושה האמת

זה פשוט חוסר כוחות, חוסר בסבלנות לעשות ים של השתדלויות....

יש איזה ציפייה שבתחום הזה שהוא כל כך חשוב, אני לא אצטרך להשתדל כל כך 

שפשוט הצעות יגיעו אליי ולחברות שלי... 

וחבל שאנחנו צריכים לבוא אל השדכן, אל המיזמים. כל כך הרבה טרחה וכלום תוצאות.

משהו צריך להשתנות בעניין כבר

ואני בחיים לא הבנתי אותו אז אני מתנצל (אני בטוח שעומד מאחריו רגש משמעותי!)

לפי ההגיון שלי זה בדיוק הפוך - בגלל שהנושא הוא כ"כ קריטי וחשוב עבורי אז "אם אין אני לי מי לי"...

כבר מההתחלה לא היה לי יותר מדי הצעות והתחלתי לפנות ועד היום אני פועל בראש הזה

כשמגיעה הצעה מחבר או בת דודה אז אני ממש מופתע ושמח שפירגנו לי אבל ממש לא רואה את כביררת מחדל.

ואת צודקת ממש שזה שואב כוחות!!!!!

עדיף להשקיע כמות מסויימת של כוחות מאשר להתייאש ולא להשקיע בכלל

לא יודעת מה להגיד 

שהעניין של הנושא הוא הרגש שעומד מאחוריו ופחות הטיעונים כשלעצמם..

ממש חשוב לא לבטל את הרגש.

אבל העניין של הטיעונים הוא עניין אחר.

ותודה על ההארה.

נכנסתי לעוד פרטים בדיון איתה

(הדגשים שלי קצת שונים משלך, אבל מזדהה עם רוח הדברים)

ומוסיפה לרשימה גם את המיזמים השונים...

הלוואי שהיה לי פתרון, מקום להפנות אליו, אבל טרם מצאתי...

תורני- אדם שמקפיד על ההלכה. שומר את עצמו מהשפעות לא טובות כמו סרטים סדרות ושירים לא לעניין. חשוב לו ההתקדמות בעבודת ה'.

החיבור הנפשי של גברים הוא שונה

ואתן צריכות להיות מודעות לזה

סיכוי טוב שזה יפתור לכן חלק מהבעיה

ואחרי זה - כנראה הבעיה תהיה דומה לבעיה שיש גם לגברים, למצוא התאמה טובה

עונה 

כן כן, פשוט לא קיים.

מה שאת מצפה מגברים - לא קיים אצלם, לא היה קיים אצלם, ולא יהיה קיים אצלם, וטוב שכך.

ה"חיבור לנפש" קיים גם קיים. אבל ה"חיבור לנפש" שאת מדברת עליו - הוא חיבור נשי. וב"ה שלכל מין יש את טבעו שלו, אפיו שלו, ותפקידו שלו בבריאה.

רק הפנמה של זה יכולה לעזור...

וכמ"ש @ultracrepidam

גילוי נאות: חשבתי להימנע מהתגובה הזו. זה עורר לא מעט אמוציות בעבר, ואמרתי לעצמי - פשוט חבל. עזוב. למה.. ועוד אמצע החג, וזה ממילא היה נקודה צדדית בתוך ההודעה שלך. למה להכנס שוב לויכוח?

אבל אז חזרתי בי. פשוט כי אכפת לי, כי כואב לי. כן כן, לא בשביל הויכוח והניצוח, אלא כי כואב לי עלייך, ועל חברותייך, שמחפשות דבר שלא קיים ושוברות את הלב שוב ושוב. זה ממש מצער. ולכן החלטתי כן לכתוב, לא כדי לפתוח ויכוח, אלא כדי שאולי עוד דפיקה של המים האלו - תחלחל ותשפיע, וזה יהיה צעד בכיוון טוב...

חג שמח, והמון ישועה, באמת.

 חיבור לנפש?
אני מנסה להבין למה כשהיא מדברת על חיבור לנפש אתה מניח שהיא מחפשת חיבור נשי.

אני מניחה שהיא הרי מודעת לעובדה שיש הבדלים בין גברים לנשים גם בעניין הזה. 

ואני שואלת כי אני חושבת שבאמת יעזור לי להבין, אני רואה שאלו תגובות שחוזרות על עצמן פה.

 

אני אומר את זה על סמך שרשורים קודמים, ארוכים כאורך הגלות, לא שאני מניח סתם שאם מישהי אומרת חיבור לנפש היא מתכוונת לחיבור נשי.

ובכל זאת אני לא הבנתי את זה כמוך. לכן כתבתי שאשמח להסבר.

אבל אם זה מטריח אז לא קריטי. מניחה שאבין בהמשך בע"ה

הדברים שאתה כותב ברורים ומוכרים לי, ואין פה שום מלחמה, זה טבע ההתפתחות והכל בסדר
אבל עדיין לא ברור לי מהיכן נובעת ההנחה שכאשר לב אוהב מדברת על חיבור נפשי, ההסקה שהכוונה לחיבור נשי. 
 

אבל העניין הוא שאני לא חושבת שמדובר על חיבור נפשי רגיל
רק שהעובדה שלא מדובר על משהו רגיל, לא אומרת שבהכרח מדובר על חיבור נשי

זה לא שתי האופציות היחידות. ואני חושבת שפה הטעות שלכם, ושאתם מסיקים משהו לא נכון.

אני כן מסכימה שיש צורך לחדד את המקום של הצד השני, אולי השימוש בהגדרות הוא לא מדויק - אבל זה לא הופך את מה שהיא מחפשת לחיבור נשי. 

ופה אתה אומר משהו אחר לגמרי, זה עניין של מיקום בסקאלה. זה לא הופך את זה לנשי. זה הכל.

ואכן זאת לא הנקודה, את לב אוהב אני מכירה באופן אישי כך שהדיון הוא לא עליה אלא נטו בגלל שהוסקה פה הנחה שגויה ואותה גם משליכים על שאר הבנות שהיא ציינה.

כי חיבור נשי הוא לא מציאותי, וחיבור נפשי עמוק הוא כן. 

לאיך שתופסים את הדברים, קל וחומר אם השאלה מעשית או מובילה להשלכה מעשית בפועל..

ויש לי מה לכתוב על זה, פשוט לב אוהב מכירה את דעתי וגם קצת מאוחר.

תודה על ההסברים בתגובות. 

אני מבינה מה אתה אומר, ואם הייתי עירנית הייתי מסבירה לך למה אני חושבת שיש להבדלים האלו משמעות מעשית, אבל זה ממש להיכנס לחפירה רצינית עכשיו.. וזה לא עד כדי כך קריטי לדעתי.

האמת לקח לי כמה פעמים לקרוא עד שהצלחתי להבין עד הסוף את כל הנקודות שכתבת חח. הכול ממש מדויק ונכון. 

שאני ממש מעריכה שהיא נכתבה 

בעיניי היה שווה לכתוב את התגובה הזאת אפילו רק בשביל הגילוי נאות הזה.

תודה  

בתגובה כאן

עונה 

הוא אומר יפה שזה טוב לאשה להיות אשה ולאיש להיות איש,

אבל מפריעה לי הגישה שלו, כאילו אדם שמטבעו נוטה להיות כמו הצד השני (גבר נשי או אשה גברית) הם בעייתיים (פגומים, חסרים, תמצאו אתם את הניסוח). אין חובה "להיות גברי" או "להיות נשית". בטח שלא מוסרית, אבל בעיני גם לא בשום היבט אחר. האם זה מומלץ? אפשר לומר שכן. אבל להגיד כאילו כל בעיות הדור הן רק בגלל מישהו שטיפה "נשי" באישיות שלו זה מוגזם. חוץ מזה, מי ישפוט מה גברי ומה נשי? אין לנו תורה בנושא.

ואני לא מתכוון דווקא לענייני מצוות

רוח הדברים המאד מודגשת היא -

1 אשה שמתנהגת כמו גבר, לא יכולה להיות טובה לא לעצמה ולא לגבר שאיתה

2 יש התנהגויות מאד ברורות של גבר ושל אישה, אנחנו בסך הכל צריכים לזהות מה הן וחובתנו לנהוג לפיהן

"מכירה בנות מדהימות לכל הדעות שבסוף התחתנו עם בחורים שמבחוץ מדהימים קצת פחות" - מה את רוצה לומר בזה? שצריך להתחתן עם מישהו שלא מעריכים כל כך?

אני חושב שאם הן החליטו להתחתן איתם, כנראה שבעיניהן הם הכי מדהימים בעולם. גם אם בעינייך זה לא ככה, כנראה שאת בוחנת על פי פרמטרים אחרים ממה שהן חיפשו. 

שאלו פרמטרים שאת בוחנת על פיהם בני אדם, ולכן בעינייך הן נראות לך מוצלחות יותר. אבל לא כולם שופטים בני אדם לפי הפרמטרים שלך. 
 

ואם אין לך היכרות עמוקה עם הבעלים שלהן, אז את בכלל לא מכירה אותם לעומק, ואין לך מושג על העולם הפנימי שלהם. אז על סמך מה את אומרת שהם פחות, רק על סמך פרמטרים חיצוניים? 

וברור שיהיו פערים, כמו כל זוג בעולם שיש להם פערים שצריך לגשר. הם רואים דברים בצורה שונה, לא מבינים אחד את השני. לאט לאט לומדים לחיות ביחד. 

דבר נוסף- אני לא כל כך מוצאת את עצמי מתחברת לזה. מסכימה שככל שאדם גדל יותר הוא רואה דברים לעומק יותר.

רואה יותר את האור של השני. אבל בהקשר הזוגי העניין הוא לא רק לראות לעומק יותר אור של האחר שאולי נחבא מעט.

זה עניין של התאמה וצרכים נפשיים... 

ואם אין התאמה אז אין פשוט לאן להתקדם.

עברתי את התהליך שלי, הוא היה חשוב.

בגיל 18 לא הייתי במקום שלי היום, ולא הייתי רוצה להתחתן בגיל כזה.

אם כי, אם ה' היה מחליט שזה יהיה המסלול שלי לא הייתי מתנגדת 

ובטוח שגם שם הייתי לומדת הרבה דברים. 

ואני לא אתחתן בכח ובכל מחיר. 

אם יהיה משהו מתאים- מצוין מתחתנים.

לא יהיה- לא מתחתנים.

פשוט מאוד.

אין לי עניין להתחתן נטו כדי להביא ילדים ולהכיל מישהו שפחות מתאים לי שבטוח גם לא הכי יהנה מהמצב בלשון המעטה.

אולי בעתיד הדעה שלי תשתנה. 

כרגע זה המצב 

האופציה השניה שלך היא הנכונה..

|עגבניות, כן, עכשיו! כולם ביחד, לא לדחוף, יש מספיק לכולם|

לכן זורקים רק עלי ולא עליך, תראה מזה...

איי איי המזרוחניקים האלה

איז זאגסט דו, איך בין נישט קיין א כאזה שארפער

(איך עושים "כאזה" ביידיש? 🤔)

אקרא אני בפי, לפי ששכחתי אף על פי שלמדתי..

הא בהא תליא כמובן, כן?

זה שהשניה נכונה וזה שהראשונה לא - שלובות זו בזו..

נתחיל ממפגש?

אבל נו, לא חובה לאכול עגבניות..

@סרדיוט, אתה עוזר לקיום שמחת חג

רק בא תנסה לראות אם פותחת השרשור וחברותיה אכן לא יפסלו את החרדים... ספוילר: זה לא יקרה.🙂

וגם ההלתהבות של החרדיות לא ודאית - הן לא באמת יבינו מה הן מקבלות😅

(וואי, "מחרדים יש פחות ציפיה לעומק" זה המשפט הכי פוגע שיש.... אני בסדר, אבל אם יש פה חרדים נוספים אני מתנצל בפניכם בשם @נוגע לא נוגע)

פשוט לשמוע את זה ממישהו מבחוץ יכול להרגיש קצת כמו אצבע בעין.

(אני יכול להעיד על עצמי שבתחילת ימי בערוץ הייתי נפגע קצת מדברים שנכתבו פה, עד שבטחוני העצמי התחזק מספיק כדי לא לקחת ללב 😅 )

אבל זה בסדר, ה"היעלבות" גם היתה קצת בצחוק.

ויש לזה סיבות. היה על זה שרשור כאן נראלי בעבר

בנות בוגרות רבות שחולמות עם בעל אברך, אבל מעט בחורים בגיל הזה שעדיין שקועים בלימוד

תפני לשדכנים של ישיבות

זאת ה-דרך.

|מצרף בתקווה שאולי יעזור במשהו|

https://a7.org/?file=20210521093105.pdf

לגבי הסוף...

באמת מעניין. לכאורה אמור להיות לך הרבה מאוד הצעות... 

הרושם הוא שבהצעות הם לא מגיעים.

לא אמרתי שבעמ"י אין בחורים עמוקים, רוחניים, תורניים וכו'

אני בטוחה שיש. 

אני רק שואלת איפה הם למען ה'?!

בטח שראיתי כמה כאלה, אבל מעט מאוד. היו כאלו שגם הייתי שמחה אם זה היה מתאים ביננו, אבל לא התאים.

לא אמרתי שאין בכלל.

כואב לי שיש לי כל כך הרבה מה להגיד, לפעמים אני מתבאסת שאי אפשר להקליט את כל המחשבות שלי בעניין.

כי על הכתב זה לא מספיק לפעמים וגם אני קצרה בזמן...

בגדול בחור שמחובר לעולם הנפש, זה אומר בחור עם מודעות גבוהה לתהליכים שעוברים עליו

לדברים שהוא צריך לעבוד עליהם, לשפר, למה שמתחולל בנפשו, מה הוא מרגיש, איך הוא חווה דברים.

אפשר לקחת את זה לכל מיני מקומות, לא כל מה שכתבתי בשתי השורות למעלה הם בהכרח מה שזה אומר. זה רק כיוון מסוים.

בגדול אצלי לדוג' העבודה בנפש התחילה דרך עבודת ה', דרך העבודה על המידות. הבנתי שכדי לשפר את המידות שלי אני צריכה להכיר את מבנה הנפש שלי. וככה נכנסים פנימה לעומק יותר ויותר. 

לא יודעת איך אנשים אחרים מצליחים לעבוד על המידות בלי לגעת בנפש.

יש מידות בנפש כמו כעס וגאווה שיושבות על חוויות מהילדות, יחסים שלנו עם דמויות משמעותיות שאם לא ניגע בזה לא נצליח באמת לתקן את המקומות שם.

לכן תמוה לי שאומרים לי כאן שלהיות מחובר לנפש זה משהו נשי. זה הזוי בעיניי.

להיות מחובר לנפש זה בעיניי הדרך לעבודה על המידות. הדרך להתקרב אל ה'.

אי אפשר לנתק את הנפש מעבודת ה'.

נולדנו עם גוף, נפש רוח ונשמה. אי אפשר להגיד שנפש זה נשי. זה פוגעני אפילו להגיד את זה.

החיפוש הוא לא אחר דמות להערצה, דמות מעוררת כבוד ויראה, דמות מלאכית נדירה. ממש לא.

אין עניין להביא דוג' מרבנים. אני לא מחפשת רב (לא מתנגדת אומנם חח) ובטח גם לא חברות שלי.

מחפשות את החיבור הפשוט הזה של האדם לעצמו, למי שהוא, למקומות שלו בנפש וברוח

ולא סתם מתוך חפירות ושעמום. מתוך הרצון לעבוד את ה'! כי שוב- דרך הנפש אפשר לתקן את המידות.

לא מצליחה לתייג.

בגדול רציתי לתייג את 

@נשמה כללית

@ultracrepidam

@נוגע, לא נוגע

והסברת את עצמך מיוחד.

ובאמת, כפי שתיארת את זה - זה אכן לא נשי בכלל, וזה אכן דבר נצרך ונפלא.

הרי לשם כך כתב הרמב"ם את השמונה פרקים, כפי שהוא כותב בהקדמתו. והרי הוא לא היה נשי ולא כתב את הספר לנשים...

(והנה התיוגים שרצית: @ultracrepidam, @נוגע, לא נוגע)

אבל, עדיין, מתוך שלל התיאורים שלך לאורך הדיונים בפורום, עולה שאת מה שתיארת כאן - את רוצה בצורה מסויימת.

כלומר: מוסכם שאדם צריך להכיר את נפשו ולהרגיש אותה - הן מצד המעלה האובייקטיבית שבכך והן כדי שיוכל לעבוד על עצמו, להשתפר ולהתעלות. מוסכם שהרבה ממה שעובר עלינו נעוץ במשקעים בנפש שלנו, שאנחנו צריכים להכיר אותם ולעיין בהם, כדי להעלותם מן השורש. מוסכם שצריך מודעות, מוסכם שצריך חיבור. אמת לאמיתה והיטבת להמחיש זאת.

השאלה היא מה הוא אותו "חיבור" עלום שאותו אנו רוצים בשביל שיקויימו הדרישות הנ"ל. איך עושים את זה. איך זה נראה. וזו הנקודה שפחות חידדת כאן, והיא הנקודה שעומדת, לענ"ד, בעוכרייך, כשאת מדמיינת את ה"בחור המחובר לעצמו".

חלילה וחלילה לומר שחיבור זה משהו נשי. לא זה מה שנטען כאן. למעשה כבר בתגובתי הראשונה כתבתי נחרצות: "ה"חיבור לנפש" קיים גם קיים. אבל ה"חיבור לנפש" שאת מדברת עליו - הוא חיבור נשי." דומה שאין ברור מזה. החיבור אינו נשי, אבל הצורה שאת תופסת אותו - היא הצורה הנשית.

(למען האמת, קשה לי ששלחת אותי ואת אולטרא לתגובה הזו במענה לדברים שכתבנו... הרי במפורש עמדתי על זה בדיוק, שאני לא אומר שחיבור הוא נשי, אלא שאת מעוניינת בצורתו הנשית... לשלוח אותנו לכאן במחשבה שכאן ענית לנו - זה קצת נשמע ש"ריפרפת" על הדברים שלנו וישר תייקת אותם בתיקיה של "אלו שחושבים שחיבור הוא נשי.." תנסי רגע לעצור, לנשום, לקרוא היטב מה שאנו כותבים ולנסות לזהות אם יש בזה אמת... אל תתייקי מראש, את מונעת מעצמך את הליבון של הדברים...)

ואולי ניתן לומר שזה כולל שני חלקים: א. את מדמיינת חיבור בצורתו הנשית, ולא מכילה או מבינה צורה שונה של חיבור. כלומר - דברים שאצלך הם באמת חלק מהחיבור לנפש, כי כך צורת החיבור לנפש של אשה, אבל אינם חלק מהחיבור לנפש של גבר. ב. זה שאת אשה, וכוללת בתוכך מאפיינים נפשיים מסויימים, מטעה אותך לזהות כחלק מה"חיבור" גם מאפיינים שהם בכלל לא מאפיינים של חיבור (אפילו לא זה הנשי) אלא פשוט של נשיות. וכיוון שהדברים קרובים זה לזה - מיטשטש לך ההבדל ביניהם.

מהם בדיוק ההבדלים? קשה מאוד להגדיר... הלוואי שהייתי יכול לעשות זאת היטב, זה כנראה היה גם מעיד על עוצמות של בהירות וחיבור שיש אצלי, אך כיוון שאינן אצלי - אכן איני יכול לעשות זאת. זה לא אומר שאני לא רואה את השוני בוהק מול העיניים, שאני לא מזהה אותו מריח אותו ממאה ק"מ. גם אם עוד לא כתבתי עבורו דוקטורט מוגדר ומתוחם.

אבל ככלל, באמת, אם תעקבי אחרי הפוסטים השונים שלך בנושא, והתגובות אליהם, יהיה אפשר לקבל איזו צורה כללית, סקיצה, בקווים גסים, של הסגנון הגברי מול הנשי. ואולי יש כאן כאלו שגם ייטיבו להגדיר ולהסביר ממני.

אפשר רק לציין את הנושא של ה"רוחניקיות" וכדו', שהוא משמעותי בהבדלים האלו. וגם את המקום המתבונן מול המקום החווה, בכיוון שתיאר ידידי כאן: תראי - לקראת נישואין וזוגיות

אבל זה אכן עדיין לא הכל...

זה באמת לוקח הרבה זמן לשבת ולקרוא כל מה שכתבו

ואח"כ גם להגיב לעומק. מודה, לא תמיד מגיעה לזה. לכן אולי זה נראה שאני עונה בצורה שרואים שרק רפרפתי על ההודעה.

והאמת שאולטרא יותר הדגיש את הנק' שזה נשי. סליחה שתייקתי אתכם ביחד. אני מבינה שאתם לא חושבים אותו דבר.

התגובה שלי היא לשניכם אבל- 

החיבור הזה לנפש. אדם שיש לו מודעות. אדם שעובר תהליכים עם עצמו. זה אותו רעיון בניסוחים שונים.

איך מזהים את זה? שומעים שאדם מודע למה שהוא עבר בחיים שלו, שומעים שהוא מתבונן, חושב, ורוצה להתקדם למקום טוב יותר. 

שומעים שהשיח הוא לא טכני נטו. הייתי שם, עשיתי שם, למדתי שם. אני רוצה בעתיד לעשות כך וכך.

עוד דוג'?

שאדם לדוג' מספר על משהו שהוא עבר, הוא יספר גם איך הוא הרגיש שם. או נגיד מה הוא למד מזה. 

זה נקרא התבוננות. ולא רק סתם סיפור. 

או לדוג' בהקשר של עבודת ה'- זה אדם שיש לו מחשבות על המקום שלו בעבודת ה'. על ההתקדמות שלו. לא רק כמה הוא למד תורה ואם הוא לומד מספיק. יש לו מחשבות על המידות שלו, על מצוות שהוא עושה וכאלה שצריך יותר חיזוק, על החיבור שלו עם ה'. יש לו שיח שלם שם עם עצמו. 

"את מדמיינת חיבור בצורתו הנשים"- אני חושבת שצריך להכיר אותי קצת יותר כדי לקבוע משהו נחרץ כזה.

בעיניי, זאת אמירה לא נכונה. 

אני לא מחפשת חיבור של אדם לעצמו כמו שאישה מחוברת לעצמה,

אני מחפשת מאפיינים של שיח של בחור שבסה"כ מצביעים על כך שיש לו עולם פנימי עשיר של מודעות והתבוננות והתקדמות. (ויש כאלו, הכרתי כאלו)

אני לא נכנסת להבדלים כי זה לא מעניין. יש הבדלים בין כל אדם לאדם, קל וחומר בין גברים לנשים. 

אבל יש מאפיינים זהים למי שמחובר לעצמו/נפש/נשמה שלו בין גבר בין אישה.

תגובה לultra ואש לבנה- 

יש כאן ניקים שהם כאלו. יש שלושה רבנים שאני מכירה שהם כאלו. נפגשתי עם שלוש בחורים כאלו לפחות או יותר. 

יש לי דמויות בראש שהן כאלה ברור. 

מה מאפיין אותם?

יש להם שיח מאוד פנימי. מאוד כנים עם המקום שלהם. מתבוננים. חושבים לעומק. נותנים הרבה מקום לפנימיות. רואים את החיים כמשהו שאפשר ללמוד ממנו כל הזמן. נהנים משיח עמוק ומחשבתי... וכו' 

אני לא יודעת איך פשוט לומדים תורה ועולים למקום גבוה וכל המידות הרעות מתנקות.

ככה פשוט נעלמות, נטו מעצם לימוד התורה. נשמע לי קצת חלומי ומנותק, לא?

מעניין אותי אם מישהו השיג ככה מידות טובות, בלי עבודה בפועל נטו מעצם הלימוד.

נשמע שהסקת שלקחתי דוג' מרמים ומרבני מדרשה. 

בכל אופן, לא מהם קיבלתי השראה. לא צריך להיות רב או אדם של ציבור כדי להיות מחובר לנפש/לעצמך.

לפעמים דווקא יש רבנים שמרצים תורה ואין להם חיבור לעצמם ולנשמה שלהם והתורה שלהם מאוד חיצונית.

לגבי הפסקה האחרונה- זה בדיוק החיפוש. למה זה נשמע כאילו אני מחפשת משהו מעבר למה שציינת? 

וכרגע אין לי פחד להישאר לבד ב"ה. 

איכשהו זה מצחיק אותי שמי שנשמע שקצת נפגע מהדברים שלי, זה ניקים מכאן שהם בעצמם כן דווקא מחוברים לנפש והתגובות שלכם בהתאם (סליחה שמכניסה אותך לאותה קטגוריה.. אבל זה המצב) ברמה הזאת.

אני לא מדברת עליכם. אז אני לא חושבת שיש צורך להוכיח לי שכן יש בחורים שמחוברים לעצמם ולנפש שלהם והסיבה שאני לא מוצאת אותם היא כזאת וכזאת.

ברור לי שיש כאלו, וגם הכאב הוא שיש לדעתי הרבה יותר כאלו ממה שזה נראה, פשוט הם עדיין לא התחברו למקום הזה אצלם. והרבה פעמים באמת כשמתחתנים נפתחים יותר למקום הזה.

אבל למה לחכות עד החתונה שאפשר לעשות את זה עוד קודם

קראתי את מה שכתבת. אולי לא מספיק לאט, אז אולי לא הבנתי הכל עד הסוף.

אבל תודה על הדברים. 

שומעים שיש הרבה מחשבה מאחורי המילים.

ואני רוצה להציע דיון, בהשראת שורה אחת של @נוגע, לא נוגע

האם תוכלי לציין בנים שהם כאלה? לצורך העניין, נניח שהם נשואים, או שזה ר"מ שלך, או שזה הרב קוק או מי שלא יהיה.

אבל כדי למצוא משהו, קודם כדאי להבין איך הוא נראה. אז אני מציע לך אתגר - תתארי לנו כמה וכמה בחורים כאלה.

אם את לא פגשת כזה בחור מימייך, ולא ראית כזה גבר מימייך, אולי יש לזה סיבה. ואם יש וראית, תסבירי לנו לא מה את מצפה שיהיה, אלא מה ראית. מה מאפיין את אותם בחורים.

תוכלי לתת שני משפטים\דוג' מתוך שיחה (אפשר תאורטית) עם בחור, שאחרי שתשמעי אותן תגידי "איזה יופי הוא מחובר לנפש"!

כי אין לנו איך להגיע ל"מכרים" האלו...

אז אוקי אתרי היכרויות לא

אבל יש היום מיזמים? יש שדכנים?

שיפנו אליהם!

גם לעשות השתדלות תוך כדי 

כמו גם עומק ורוחניות

לפני שגם כאלו יגמרו

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.