שכבה אחרי
שכבה
ועוד שכבה
ועוד אחת....
עד שהפרי הבסיסי ממש
רק הוא נותר..
וזה יפה
באמת שכן
להבין מאיפה הכל התחיל
ולמה נוצרו השכבות
אולם
לעתים
רחוקות
אהבת חיי היא
פשוט
להותיר את הבצל
שלם, כפי שהוא
להביט עליו מרחוק
כמה שהוא יפה
ומיוחד
לא יודעת
מהו המראה
של השכבות הפנימיות
אך
זה לא אכפת לי
ובכלל לא משנה
ובעצם,
עלו בי הרהורים מחודשים,
בשביל מה התאמצתי כל כך?!
הן הבצלצלון יפה כך
בשלמותו
ואף יפיפיה
יתכן אמנם,
שבתוכו הוא רקוב,
וכשאקלף,
אאלץ להשליכו..
אולם,
כאמור,
כרגע הוא יפיפה
בעיניי
ואין לו ל'בצל'
אלא מה שעיניי רואות
ויש בזה המון
יופי
ותום
ואושר עילאי
להביט ככה מבחוץ
ולזרוח
מיופיו של הבצל
בלי לדעת
ובלי לחשוש
מה יש שם בפנים
בלי להתאמץ
לגלות
מה מסתתר
שם באמת
אז בינתים
הפסקתי לקלף בצלים
רק הנחתי אותם
אצלי במטבח
בשורה
ולכל מי שנכנס,
הודעתי -
-תראו איזו שיירה מיוחדת
וכל כך יפיפיה'!!!!!!

