שאיפות בלי סוף, מתכנתת ת'חיים - ימים אחרים ישנם גם
ואז....
מקבלת כאפה...
זה מתנפץ לי בפרצוף.......
ומבינה
להוריד את הראש
להנמיך קודקוד מתחת לגל, עד שיעבור
שאיפות למול מציאות
לעתים זה כואב
לעתים זה שובר
כל יום
כל יום משהו אחר
בתכלית
וצריך ללמוד לשאוף
אך להתגמש כשזה לא עובד
לפי התוכנית
התיאשתי,
לתכנן או לא?!
מה הסוד לחיים?
אם אתכנן ואשאף, ממילא הכל לא יתגשם
הכל ישתנה,
אתאכזב ואצטער
על בזבוז הזמן,
שבתכנון
ועל התוכנית
שבוטלה
בלי לבקש ממני רשות....
ואם לא אתכנן,
לחיות 'בזרימה' -
לאן שמזמינים אותי- הולכת,
לכל מה שנקרה בדרכי - נענית....
מה אם כן,
מבין השתיים,
היא הדרך החיים הנכונה והנבונה?
ישבתי בין ההרים,
חשבתי והרהרתי,
התבוננתי והתלבטתי,
עד שהגעתי לתשובה -
איזון ואיזון
זו התשובה
כמו תמיד - שביל הזהב
הרי הוא נכון בכל מצב
תכנני ליתר בטחון
ורק קחי בחשבון
שחלק מהתוכנית תשתנה
ולא יהיה לך מענה
התכנון לרוב עוזר
להתקדם ולהשתפר
להציב מטרות ויעדים
משימות בזמן - להקדים
אך דעי וגם זכרי, חלק ישתבש
קטן כ גדול, -- לא להתרגש
אל תצטערי שתכננת לשווא
הן, לפחות חלק הספקת עכשיו
לולא התכנון הקפדן והמעשי
כלום לא היית מתקדמת, לא מתקרבת לשיא
אז - לפחות תנסי.....
בהצלחה
עם המון שמחה

גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.