חמותי מתנגדת חיסוניםאמא_טריה_ל-2
רוצה לשמוע מה דעתכן.
חמותי מתנגדת חיסונים (יש לה כל מיני תיאוריות הזויות).
אנחנו כמובן מחוסנים, אבל יש לנו תינוק בן 3 חודשים וילדה בת 3 אוטוטו.
כשהייתי בהריון הייתה תקופה שביקשתי ממנה שאם היא באה אז נשב רק בחוץ. זה היה מאוד לא נעים והיא עשתה לי מלא פרצופים, אבל כיבדה את הבקשה.
אחר כך נרגע קצת המצב בארץ וחזרנו להיפגש רגיל אצלנו בבית. מה גם שהייתי עם 2 חיסונים אז יותר רגועה קצת.
עכשיו שוב אנחנו בעיצומו של גל, ממש לא מתאים לי שתכניס אותנו לבידוד בגלל שהילדה נחשפה אליה, או חלילה תדביק גם אותה, ועוד יותר אני מפחדת על התינוק שיכול לחטוף את זה חזק.

בעלי נוח לו לא לנקוט עמדה, אומר שאני סתם מגזימה ואין מה לדאוג ומשאיר לי את ההתמודדות. מעצבן, אבל לצערי זה המצב. ככה שזה בידיים שלי.

אנחנו לא נוסעים אליהם, הם באים אלינו אחת לחודש בערך.
מה לעשות?
מה לגיטימי בעיניכן לדרוש ממנה?
פעם אחרונה הרימה את התינוק, ואני ממש לא מרוצה מזה. רוצה להגיד לה שזה לא מתאים, אבל מרגישה עם זה נורא לא נעים.
חושבת לבקש שוב שנשב רק בחוץ כמו בעבר.
זה ללא ספק יעשה נזק ליחסים שלנו מהיכרותי איתה, וגם מבאס אותי שלילדים שלי לא יהיה קשר עם סבתא שלהם (אמא שלי לצערי לא איתנו, אז זאת הסבתא היחידה שיש להם...).

מה עושים?
מה סביר לבקש כדי לפגוע בה כמה שפחות ומצד שני לשמור על הילדים שלי? שזה הדבר הכי חשוב לי בעולם
וואי, זה ממש קשהציפיה.
לדעתי האישית, להפגש בחוץ ושלא תרים. אני ממש לא חושבת שזו הגזמה.
אבל זה בטוח לא קל לומר את זה, בטח אם בן הזוג שלך לא מגבה אותך.

אין לי אלא לשלוח חיבוק וכוחות!
איזה סיטואציה מורכבת...בארץ אהבתי
לא יודעת מה הייתי עושה. מבינה מאוד את החשש שלך.

אני לא יודעת מה נכון לעשות במצב כזה.
אבל כן רוצה להגיד שצריך חשובה על הדברים במבט כולל.
אם אתם לא מאפשרים לילדים שום חשיפה שמסכנת אותם, ז"א שגם לא שולחים למסגרות (ששם כל הילדים האחרים גם לא מחוסנים..), אז באמת אני מבינה גם את ההידברות מול הסבתא.

אבל אם מחליטים שכן שולחים למסגרות, למרות הסיכון שזה יגרום להדבקה, בגלל שאין ברירה וצריך לצאת לעבודה, או בגלל כל שיקול אחר, אז זה אומר שאתם מוכנים לקחת את הסיכון הזה במצבים מסוימים. ואם ככה, אז הייתי אומרת שהקשר עם הסבתא הוא בהחלט סיבה מספיק חשובה כדי לקחת את הסיכון גם במפגש איתה.
בסוף הכל בחיים זה ניהול סיכונים. וצריך לדעת מה המחיר שמשלמים על כל בחירה. לדעתי לא להיפגש עם הסבתא בגלל חשש מהקורונה זה מחיר גבוה מידי.

מה שכן - אפשר לשקול לבקש ממנה לעשות בדיקה לפני המפגש (אפשר לשלם לה על בדיקה ביתית). לא יודעת איך זה יתקבל אצלה, אבל תחשבו אם זה שייך.
(אם אתם באמת נמנעים מכל חשיפה עד כדי לא לשלוח למסגרות בכלל, אז אפשר יש מקום והיגיון להתעקש על הבקשה הזו. אבל אם את הסיכון של המסגרות אתם כן לוקחים למרות ששם אף אחד לא נבדק לפני, אז גם מהסבתא לא הייתי דורשת בדיקה, אלא רק מבקשת אם אני יודעת שהיא תוכל לקבל את זה).
אני לא יודעת... מבינה ממש את הדילמה! אוף! שה׳ ישלח לךקמה ש.
בס״ד

עצה טובה!!! ♥️
אממ...חדשה ישנה
עונה לך מה אני הייתי עושה.
לא יודעת אם מתאים לך- תקחי, אם לא- תזרקי לפח.

לסבא ולסבתא יש כבוד מיוחד,
ולפעמים לסבתא יש חסרונות מסויימים (למשל סבתא שמראה טלויזיה נגד ההורים, סבתא שכל היום דוחפת סוכריות וגומים, סבתא שמדברת בשפה שלא מתאימה וכו'... )
אנחנו מוכנים להכיל כל מיני חסרונות למען הקשר שלנו עם ההורים והקשר של ילדינו עם סבא וסבתא.
בעיני גם מי שלא מחוסן הוא בחיסרון, אבל זה לא חיסרון שבגללו אני לא אתן לסבתא להתקרב. גם בגלל כבודה וגם בגלל שחבל לי בשביל הילדים.

תחשבי שאם הילד שלך היה נחשף לאחיינית שלך שבת 5 או לחבר מהגן, גם היית לא נותנת להיפגש? גם האחיינית הצעירה וגם החבר מהגן לא מחוסנים... אז נכון שזה לא אידאלי, אבל זה מה שיש.וסבתא זה לא כיתה שלמה, זו אישה אחת...
אם הילדים שלך לא בסיכון, הייתי נפגשת כרגיל ומתפללת שיעבור בשלום, במיוחד כי את מתאמצת בכיבוד הורים של בעלך.
דילמה קשה. אני הייתי משחררתמיקי מאוס
למרות שאנחנו ממש ממש נזהרים על הילדים ולא שולחים למסגרות, מול סבא או סבתא לא מחוסנים אני לא שמה מגבלות כמו שאני יוצאת לעבודה וחוזרת אליהם. זה כאילו חלק מהיחידה האורגנית ואם ח"ו תגיע אלינו הקורונה אני מבינה שכנראה תגיע לכולנו. (עכשיו כבר מחוסנים)

מה שאפשר לבקש והיא תכבד- ברור שעדיף. נגיד בדיקה ביתית, בחוץ, או מסכות
אבל לא במחיר של לא להיפגש בכלל אם היא לא מוכנה לתנאים. זו דעתי...
עם כל החשש שלי מקורונה(ובהקשר של ילדים כמובן מדובר בחשש לטווח רחוק), למשפחה יש ערך לא פחות.
ואם החשש הוא מבידודים אז זה בכלל בעיני לא שיקול כי מצוות כיבוד הורים חשובה יותר מימי עבודה בעיני

(לא מצווה במובן הלכתי כי זה לא שייך כאן, אלא במובן של ערך חשוב)
אני לא יודעת אם שייך אצלכם אבלאני זה א
אצלנו אמא שלי לא התחסנה ולפני שחלתה אחת הגיסות שלי ביקשה שתעשה בדיקה לפני שנפגשים וככה נפגשו
השאלה החשובה היא אם גם בנוסף להתנגדותה לחיסונים היא גםמתואמת
"מכחישת קורונה".
כי אם היא סוברת שחיסון הוא מזיק אבל מקםידה על כל כללי הקורונה (מסכה, שמירת מרחק ככל האפשר, הימנעות מהתקהלויות המוניות, כניסה לבידוד מלא בעת הצורך) - אז לדעתי אין הרבה מה לדאוג.
כמו שכתבו פה, אם אתם שולחים אותם למסגרות, הם גם ככה נפגשים עם הרבה לא מחוסנים, אז מול סבתא יותר הגיוני לשחרר ולכבד אותה...
(וחוץ מזה - נראה לי שדווקא ילדים קטנים בד"כ פחות חוטפים קשה את הקורונה, לא?)
בהצלחה בהחלטות! תקופה מורכבת כל-כך, והכי לא פשוט הפגיעה בקשרים המשפחתיים...
רק לגבי הסוגריים שלך-ציפיה.
גם אם ילדים חוטפים את הקורונה עצמה פחות קשה, יש תופעות ממש עגומות של לונג-קוביד שקורות גם בילדים, גם באלו שהיו א-סימפטומטיים.
כן, נכון. באמת הלונג קוביד קשה יותר, לפי מה שהבנתי...מתואמת
התופעות האלה לא בגילאים שהיא רשמה..סתם אחת
חמי וחמותי לא מחוסנים והם נפגשים על ילדיי. אומנם לאאחתפלוס
לעיתים קרובות אבל נפגשים לשבתות שלמות.
כיבוד הורים במצב כרגע יותר חשוב בעיניי.
מה עוד שנראה לי שהם יותר צריכים להלחץ מאשר אנחנו...
לא יודעת מה לגיטימי ומה לארקלתשוהנ
אבל אני לא הייתי מעזה להגיד לה לא להרים.
לבקש להיפגש בחוץ זה נראה לי הגיוני ולא פוגע.
תודה לעונות!!אמא_טריה_ל-2
נתתן לי חומר למחשבה...
לא עשיתן לי "חיים קלים" - נגעתן הרבה בנקודה החשובה של כיבוד הסבתא במשפחה, ושיקפתן לי נקודה נכונה לגבי זה שהגדולה במסגרת והקטן ייכנס בינואר גם.

אציין שהיא מכחישת קורונה, ולכן לא מסכימה לבדיקות ולמסכות.

ייתכן שהקושי שלי גם קצת נובע מכעס כלפי הבחירה שלה לסכן אותנו והעיקר שלא להתפשר על העקרון הלא ברור הזה. מרגיש לי מאוד אנוכי. תפקיד המבוגרים להגן על הילדים ולא לסכן אותם בשם עקרונות האלה ואחרים.

בהסתכלות רחבה שאתן נתתן לי, כנראה שאצטרך להשלים עם זה שזה מה יש, ושהיא "שווה את הסיכון", ולא להיכנס לפינות שיכולות לחרב את הקשר.

מודה שהדילמה האחרונה שנשארה לי היא לגבי החזקת התינוק, בטח עד גיל חצי שנה כשהוא רק איתי ומאוד מוגן, חבל לי על ההימור... אבל אין לי מושג אם אצליח להגיד לה את זה וגם לצאת מזה עם שלום בית...
את יכולה לבדוק אותו סרולוגיתאמאשוני
לדעת מה מצב הנוגדנים שלו וככה לקבל החלטות מושכלות.
למנוע ממנה להרים את התינוק זה לשחק באש.
תיזהרי עם זה.
מבקשים הפניה מהרופא ילדים?אמא_טריה_ל-2
כן תגידי לו שהתחסנת בהריון ואת מבקשת בדיקה סרולוגית לתינוקאמאשוני
גם חמותי לא מחוסנתמצטרפת למועדון
היא טוענת שהיא לא מתנגדת. היא פשוט מפחדת.
אבל בתוצאה הסופית היא לא מחוסנת.
אני לגמרי משחררת מולה. מתארחים אצלה חופשי והיא מרימה חופשי. לא עולה בדעתי להגיד לה משהו בנידון. אני מנסה לטפטף לה כל הזמן שתתחסן אבל בשבילה- לא בשבילנו. יש לנו עוד כל כך הרבה דרכים לחטוף את הקורונה ואין לי מה לעשות מול זה. אז דוקא מולה פתאום להתקומם ולפגוע בקשר. למה?
לפני שהיו חיסונים1234אנונימי
הייתי בהריון, ועשיתי את השיקול שלי ממי אני מוכנה להידבק. זאת אומרת, את מי שווה לי לפגוש גם במחיר שאולי אכנס לבידוד או אחלה בקורונה. (זה היה לפני שראו שהקורונה פוגעת בנשים בהריון)
והכנסתי פנימה את כל המשפחה, מהצד שלי ומהצד של בעלי.
כי באמת אפשר להתבודד ולהסתגר מכולם אבל איזה מן חיים אלו אם אנחנו לא נפגשים עם אף אחד, אפילו לא מהמשפחה?

אני מבינה שעכשיו זה יותר מורכב, וכשאני שמה את עצמי בסיטואציה הייתי רוצה להגיד לא. שלא תראה ולא תרים, אבל אני יודעת להגיד שאצלי זה מגיע יותר מהכעס על מי שלא מתחסן מאשר החשש שידבקו.
אז אם אני אנסה להסתכל בצורה אובייקטיבית, משפחה זו משפחה, אנחנו כנראה נשאר עם הקורונה לעוד הרבה זמן. וצריך לחשוב האם זה באמת מציאות נורמלית שסבתא לא תחבק את הנכדים שלה...
לא יודעת מה הייתי עושה,לא כרגע
מודה שהפחד האמיתי שלי היה שאנחנו נדביק את החמות ולא להיפך..
יש לך סיבה לדאןג שתחלה פתאום?ים...
היא לא צעירה, כמה היא כבר יוצאת ומסתובבת בחוץ
ונראה שהגל במגמת ירידה..
וגם שזו היא שבקבוצת הסיכון ולא הילדים..
לא הייתי מונעת ממנה להיפגש וגם לא בתוך הבית.
אבל אפשר גם להציע לשבת בבית קפה או לעשות משהו ביחד.
דווקא כשאמא שלי רצתה לבןא אבל אמרה שניפגש בגן ליד הבית זה די איכזב אותי. היא לא יכולה להתחסן ובקושי רואה את הילדים. ממש מצער אותי שלילדים שלי אין כמעט משפחה מורחבת שנמצאת בעולם שלהם (סבים, דודים)
היא עובדת מדינהאמא_טריה_ל-2
בבית חולים פסיכיאטרי, ככה שהיא נחשפת לא מעט.

לגמרי החשש הוא דו כיווני - היא יכולה להיפגע אם תידבק מהילדה ולא נדע בכלל שהיא חולה...
עוד יותר מפחיד אותי על התינוק, קראתי שמתחת לגיל שנה הם יכולים לחטוף את זה קשה.
וכמו שרבים רשמו פה - גם בת 3 יכולה לסבול מתופעות ארוכות טווח...

אין ספק שזה גם מכעיס אותי שהיא יכולה להתחסן ובוחרת שלא.

אני מקווה שעד הגל הבא הוא יגדל קצת לפחות, ואולי בת ה3 כבר תתחסן אפילו...
לא בא לי להיות כל פעם מחדש בדילמה הזאת!
לא שמעתי בשום מקום על סיכון מיוחד מתחת גיל שנה..שלומית205
לרוב ילדים הם בלי תסמינים או תסמינים ממש קלים. גם פוסט קורונה לרוב לרוב לא מגיע אליהם.
גם אני לא שמעתיים...

בכל אופן החיסון לא מונע הדבקה, בעיקר מגן ממחלה קשה על המחוסנים. זה הכל

צריך להישמר בכל אופן, כמו להקפיד על מסיכות כשהיא נמצאת

 

אם היא עובדת מדינה ולא התחסנה, היא צריכהמצפה88
לעשות בדיקות פעמיים בשבוע בשביל העבודה. היא עושה? אם כן זה מאוד מרגיע… למיטב ידיעתי אי אפשר להגיע לעבודה בבית חולים לא מחוסנים ובלי בדיקות
היא לא עושהאמא_טריה_ל-2
החליקו לה כי היא יוצאת עוד שנה לפנסיה ולא רצו לפטר אותה...
אני לא שמעתי על אף ילד עם לונג קובידמיואשת******
ומכירה מלא שחלו
לא אומרת שזה לא יכול לקרות אבל זה לא חשש גדול ועיקרי לדעתי🤷🏼‍♀️
תודה על זה, אתמול קראתי פה ונלחצתי כי אחד הבנים שלי היה עם קאחתפלוס
קורונה. לא בשביל אמא חרדתית כמוני.
בעלי אומנם אמר לי שזה לא נכון. אבל בכ''ז זה נתן לי חיזוק
בבקשה לפחות בבית שלי דלקות גרון יותר גרועות 😅מיואשת******
כבר פעמיים בדקנו את המחלימות שוב בגלל חום וכאבי גרון.(יצאו שליליות) בסוך הגעתי למסקנה שאם יש להם חום וכאבים זה בטוח לא קורונה, כי כשהיתה להן קורונה הן לא הרגישו כלום וכשהן מרגישות לא טוב זה לא קורונה 🤣

( אין באמור המלצה רפואית או מחקר או זלזול חס ושלום. אנחנו בעד שני החיסונים הראשונים בדיקות מסיכות וכו. אבל אנחנו גם בעד שיקול דעת וקצת הומור, נא לא להסיק מדברי כלום! הכותבת אינה סמכות רפואית) 😁
חחחח. אז איך עליתן על זה שהן עם קורונה?אחתפלוס
המעניין שגם לבן שלי לא היו בשנתיים האחרונות שום תסמינים, אפילו לא חום.
וכשהיה אצלנו אפשרות לעשות בדיקות סורולגיות לכל הילדים הלכתי והופתעתי לגלות שיצאו לו נוגדנים
זה היה מזמן מיואשת******
אני חליתי והרגשתי זוועה ואז עשינו להן וגילינו שהן חולות. הבנו אחר כך שהן הדביקו אותי
אה, הבנתיאחתפלוס
הבן שלי החלים לפני חודשאמאשוני
במהלך עשרת ימי המחלה שלו חוץ מלהשתעל חזק על אחיות שלו ולהתחרפן מהבידוד לא היו תופעות מיוחדות,
אבל כל החודש האחרון הוא סובל מחולשה כללית. ברמה שלא מסוגל לבצע פעילות סבירה כמו ללכת למתנ"ס במרחק 500 מ',
וזה ילד שהיה רץ 4.5 ק"מ ועוד צוחק על הקצב של אבא שלו.
בשילוב בעיות תדמיתיות מול החברים, הוא בהחלט סובל. לא זוכרת אם זה בהגדרת לונג קוביד או לא, אבל זה משבית את ההתנהלות היומיומית בגיל הזה לטווח ארוך יחסית. בעיה.
איזה באסה מיואשת******
אויששש מבאס לגמריאורוש3
יש מרפאות ייעודיות בבתי החולים. תבררו
מה שכןמיואשת******
אני אישית לקחתי שילוב של ויטמין סי ודי ואבץ, והרגשתי שיפור כלשהו.
ובתכלס אחרי שלושה חודשים בערך חזרתי לעצמי עם או בלי תרופות.
ממש מבינה את הבאסה. כשלבת שלי היה מונו היא היתה מושבתת חודש וחצי, ויש ילדים אחרים שלא מרגישים את זה… אבל בסוף זה עובר
אל תשכחי שאנחנו לא יודעים מה ההשפעה הארוכת טווחבאורות
לא מעט וירוסים מתפרצים בשנית אחרי שנים מההדבקה במופע שונה לגמרי מההדבקה הראשונית. (חצבת, איידס, אבעבועות, וכן הלאה). אנחנו לא יודעים עדיין איך הקורונה תראה עוד 10 שנים.
הבת שלי חוץ מחום למשך יממה אחתאני זה א
וכאבי ראש שלושה ימים בערך מתלוננת על כאבי שרירים ברגלים ושקשה לה לעלות מדרגות..
לא הייתי עושה כלוםפה לקצת
זאת סבתא שלהם.
בעיניי זה כמו שאני אגיד לבעלי לא להתקרב לילד כי הוא לא רוצה להתחסן.

אנחנו עושים השתדלות כל אחד בדרכו ומתפללים לה' שיהיה בסדר ושאף אחד לא ינזק.

אני חושבת שכל עוד אתם לא סגורים בבית 24/7 אין שום סיבה להימנע ממפגש דווקא עם הסבתא, עם כל מה שהוא כולל בתוכו.

אמרת שלגן הם הולכים, נראה לך שדווקא הסבתא היא זאת ש"מסוכנת" להם? בעיניי גן ילדים הרבה יותר מסוכן מאשר אישה אחת.

אני תמיד משתדלת לזכור שלפני ואחרי הקורונה, יש לנו חובה לכבד הורים ובכלל להיות אנושיים כלפי כל אדם גם אם הוא חושב או מתנהג אחרת מאיתנו.

בהצלחה יקרה!
שתחליטי החלטות טובות ושייצא מזה רק טוב!
מסכימהאמאשוני
האמת שאם היא גם לא נשמרת ולא נבדקת, הייתי חוששת מאדכתר הרימון
לא יודעת אם היה לי את האומץ לעמוד מול זה, אבל לא הייתי רוצה להתקרב. שתתמודד עם הבחירות שלה.
תכלסשירוש16
אם היא אצלכם, נוגעת בכלים שלכם ואוכלת יחד אתכם אין משמעות לאוויר הפתוח.
מקסימום לשים מסכות אולי יעזור, וגם היעילות שלו מבוטלת ברגע שמורידים מסכה כדי לאכול יחד.

בגדול החיסונים מועילים לטווח קצר למנוע הדבקה. לעומת זאת, הם מונעים מצוין מחלה קשה.
כלומר, גם אם התינוקת והילדה היו מחוסנות זה לא ערובה לכך שלא יידבקו. גם אם חמותך מחוסנת היא עדיין יכולה להידבק. אממה, סיכוי גבוה שתצא מזה מהר ובקלות יחסית אם היא תתחסן.
לגבי הילדים והבידוד - אין כל כך מה לעשות עם זה.
מה עם מעון וגן? הרי הן יכולות להידבק גם שם. גם אם המטפלות מחוסנות הן עדיין יכולות להידבק ולהדביק את הילדים. (סבירות הרבה יותר נמוכה אבל עדיין).

אני אישית נמנעת מלהיפגש עם אנשים שאינם מחוסנים. אם תיהיה לי סיטואציה בו אני חייבת להיפגש עם אדם שאינו מחוסן מאמינה שאקפיד על מסכה לשנינו ושלא בנוכחות התינוק שאינו מחוסן. לשתות ולאכול ביחד לא בא בחשבון, בכלל.

כל מי שמדבר על הגלים הקודמים לא פגש כנראה את הוריאנט החדש. זה סיפור אחר לגמרי. הדבקה מסיבית ומחלה הרבה יותר קשה באופן כללי.
במקומך,סתם אחת
הייתי מבקשת שתיידע אותך אם היא צריכה להיות בבידוד או שמישהו בבית שם לא מרגיש טוב, ומעבר לזה משחררת...

ולגבי הדאגה שלך היא מובנת לגמרי אבל רק שתדעי שתינוקות לוקחים את זה דווקא ממש סבבה יחסית (מכירה מקרוב) וההשפעות המלחיצות על ילדים זה מגיל 8-15 ככה שדווקא על הילדים פחות הייתי נלחצת...
אני חושבת שבסוף אין לזה סוףרקלרגעכאן
עקרונית להדבק אפשר באלף ואחד דרכים
ועם ילדים אז בכלל הרי כולם לא מחוסנים כמעט.. אז באותה מידה שלוקחים סיכון כלשהו כדי לחיות נורמלי ולא בסגר מתמשך
אז גם מכבדים סבא וסבתא ...

כי בסוף לא הכל בשליטה שלנו
שתעשה בדיקה לפני. אין מה לעשותחגהבגה
זו אחריות שלה, עם כל חוסר הנעימות שבעניין...
המה היא שונה משלושים ילדים בגן של הבת שלך שלא מוחסנים?רינת 23
הרי גם להם יש אחים לא מחוסנים ואולי גם הורים שאפשר להדבק מהח
מעניין שיש מגוון דעותאמא_טריה_ל-2
ואני יכולה להתחבר לטיעונים מכאן ומכאן.

כן אנחנו יכולים להידבק מהגן של הילדה, למרות שאציין שאנחנו גרים ביישוב קטן עם אחוזי התחסנות גבוהים ולא הייתה כמעט תחלואה טפו טפו טפו.

ברור שאין לי שליטה וזה יכול לבוא מכל מיני כיוונים, ועדיין בסוף המטרה שלי היא למזער סיכונים איפה שאני יכולה.

כן, חשוב לי לכבד אותה כסבתא ואני רוצה לשמור על הקשר שיש לה עם הילדה.

כן, יש בי כעס כלפיה שהיא בוחרת לא להתחסן כי מבחינתה זאת כפייה ו"שקרונה" וכל הדברים שהיא דואגת להזכיר לי (שרשור נפרד בפני עצמו - איך לא לענות לה ולהישאר שפויה כשהיא באה). ואם נידבק בגללה אני ארתח.

ובסוף - אני כנראה אתקפל, ואנשוך שפתיים, בתקווה שעד הגל הבא הילדים שלי יהיו מחוסנים.

תודה לכן שהייתן איתי בדילמה הזאת, כל אחת נתנה לי עוד פרספקטיבה ואף עידוד וחיזוק.
אפשר להוסיף משהו?בת 30
במבט רחב יותר, של יחסי חמות- כלה- נכדים.
יחסי חמות- כלה הם ממילא מתוחים בהרבה משפחות.
יש המון סיבות שיכולות ''להתפוצץ'' על המתח הזה.
אז אצלך זה היחס לקורונה, ואצלי זה לפחות שלושה עניינים שונים שלא קשורים לקורונה אבל הם לגמרי ''לונג''...עניינים מתמשכים שכנראה יתמשכו עד 120.
אז נכון שהקורונה יש בה מימד של פגיעה בריאותית, אבל גם חמות שמביאה מלא מעדנים ושלל ממתקים כשאת מנסה לנהל בית בלי הדברים האלה, גם בזה יש מימד משמעותי של פגיעה בבריאות. וגם את זה כנראה צריך ''לבלוע'' איכשהו כי מבינים שהשפה היא שונה והקשר המשפחתי חשוב יותר.
מכיוון שהסיכון לילדים שלך הוא כנראה שואף לאפס או קרוב לזה, וממילא הם חשופים למקורות הדבקה אחרים, אני חושבת שכדאי לך לא להיכנס ללופ הזה איתה, בעיקר בשביל עצמך.
בשביל שאת לא תהיי מלאת כעס עליה (וואו, אני מבינה אותך, היו לי תקופות שבהן הייתי כולי גוש כעס ועלבון מחמותי.)
בשביל שהקשר של הילדים שלך איתה לא יפגע.
בשביל שלא תכנסי למעגל של פחד על הילדים. לא טוב להיות במתח של פחד.
באמת, בשביל עצמך.
את לא צריכה לשלם מחיר נפשי על החלטות או גישה של חמותי שבעינייך היא מוטעית. זה מעשה שלך וזה מעשה שלה.
בהצלחה!!
מבטיחה לנסות לשחרר גם רגשיתאמא_טריה_ל-2
לא מבטיחה להצליח כשהיא מתחילה עם תיאוריות הקונספירציה שלה 🙈
תנסי להסתכל גם על זה במבט רחב יותרבת 30
יש פה נושא ''חם'' שאתן חלוקות עליו.
אוקיי.
לכל אחת אני מניחה שיש כזה נושא...חם יותר או חם פחות.
את יודעת, פעם חשבתי שאני יכולה לנהל דיונים עם חמותי. הבנתי שאין טעם. אז גם אם היא אומרת מלא דברים שאני רחוקה מהם לגמרי, אני מנסה מאוד לא להיכנס לזה נפשית ורגשית, ופשוט שזה יעבור מעלי. וגם אפשר תמיד להתחיל לדבר על הנכדים הלימודים ולהחליף נושא שיחה...
וואו, כל הכבוד לך!נתחילמחדש
אני כנראה לא הייתי מצליחה לעמוד בזה, ועושה הכל כדי לא להיפגש בתוך הבית.
כשחששנו שבני משפחה נחשפו או נמצאים בסביבה שמועדת להידבקות, לא נפגשנו איתם...

היא גם מתנגדת לבדיקות?שמעונה
כי אם זה ירגיע אותך ונעים לך לבקש תבקשי שתעשה בדיקה לפני שמגיעה...
אכן, מתנגדת לכלאמא_טריה_ל-2אחרונה
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''אחרונה

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''אחרונה
ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

אני רק אגיד שאני ממש רואהואילו פינו

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

בול!שושנושי

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

מצרפת קישורoo

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא


 

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת


 

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות


 

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

 

מצרפת מצגת שהכנתי באיזה קורסתודה לה''
ואפשר גם להקשיב לפודקאסט של לוקחים אחריות בספוטיפיתודה לה''
זה הנושא שהם עוסקים בו- מסכים
אני לא רוצה שיהיה לי טריגר לעימותים מולםדיאן ד.

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

 

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

אני רוצה להגידתקומה

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.


נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

מעניין ממש. תודה!תודה לה''אחרונה
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

אבל נראהתקומה

לי זה בדיוק העניין.

אנחנו לא יכולים לא להיות רגישים בשום דבר

לכל אחד יש את הנושאים שבהם זה נקודה רגישה ואז יותר קשה להחליק הלאה.

אז למה האחריות צריכה להיות על מי ששומע ולא על מי שאומר, מבינה?

נגיד מישהי לא נעלבת כשאומרים לה משהו על הבית, על המשפחה, או על הלימודים. אבל המשקל זה טריגר אצלה לקושי משמעותי. למה היא זו שצריכה להחליק  במקום שאחרים יתחשבו?

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

עשיתי בתור רווקהשומשומאחרונה

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחותאחרונה
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''אחרונה

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

יואו בהצלחה יקרה!!תודה לה''

אולי יעניין אותך