חמותי מתנגדת חיסוניםאמא_טריה_ל-2
רוצה לשמוע מה דעתכן.
חמותי מתנגדת חיסונים (יש לה כל מיני תיאוריות הזויות).
אנחנו כמובן מחוסנים, אבל יש לנו תינוק בן 3 חודשים וילדה בת 3 אוטוטו.
כשהייתי בהריון הייתה תקופה שביקשתי ממנה שאם היא באה אז נשב רק בחוץ. זה היה מאוד לא נעים והיא עשתה לי מלא פרצופים, אבל כיבדה את הבקשה.
אחר כך נרגע קצת המצב בארץ וחזרנו להיפגש רגיל אצלנו בבית. מה גם שהייתי עם 2 חיסונים אז יותר רגועה קצת.
עכשיו שוב אנחנו בעיצומו של גל, ממש לא מתאים לי שתכניס אותנו לבידוד בגלל שהילדה נחשפה אליה, או חלילה תדביק גם אותה, ועוד יותר אני מפחדת על התינוק שיכול לחטוף את זה חזק.

בעלי נוח לו לא לנקוט עמדה, אומר שאני סתם מגזימה ואין מה לדאוג ומשאיר לי את ההתמודדות. מעצבן, אבל לצערי זה המצב. ככה שזה בידיים שלי.

אנחנו לא נוסעים אליהם, הם באים אלינו אחת לחודש בערך.
מה לעשות?
מה לגיטימי בעיניכן לדרוש ממנה?
פעם אחרונה הרימה את התינוק, ואני ממש לא מרוצה מזה. רוצה להגיד לה שזה לא מתאים, אבל מרגישה עם זה נורא לא נעים.
חושבת לבקש שוב שנשב רק בחוץ כמו בעבר.
זה ללא ספק יעשה נזק ליחסים שלנו מהיכרותי איתה, וגם מבאס אותי שלילדים שלי לא יהיה קשר עם סבתא שלהם (אמא שלי לצערי לא איתנו, אז זאת הסבתא היחידה שיש להם...).

מה עושים?
מה סביר לבקש כדי לפגוע בה כמה שפחות ומצד שני לשמור על הילדים שלי? שזה הדבר הכי חשוב לי בעולם
וואי, זה ממש קשהציפיה.
לדעתי האישית, להפגש בחוץ ושלא תרים. אני ממש לא חושבת שזו הגזמה.
אבל זה בטוח לא קל לומר את זה, בטח אם בן הזוג שלך לא מגבה אותך.

אין לי אלא לשלוח חיבוק וכוחות!
איזה סיטואציה מורכבת...בארץ אהבתי
לא יודעת מה הייתי עושה. מבינה מאוד את החשש שלך.

אני לא יודעת מה נכון לעשות במצב כזה.
אבל כן רוצה להגיד שצריך חשובה על הדברים במבט כולל.
אם אתם לא מאפשרים לילדים שום חשיפה שמסכנת אותם, ז"א שגם לא שולחים למסגרות (ששם כל הילדים האחרים גם לא מחוסנים..), אז באמת אני מבינה גם את ההידברות מול הסבתא.

אבל אם מחליטים שכן שולחים למסגרות, למרות הסיכון שזה יגרום להדבקה, בגלל שאין ברירה וצריך לצאת לעבודה, או בגלל כל שיקול אחר, אז זה אומר שאתם מוכנים לקחת את הסיכון הזה במצבים מסוימים. ואם ככה, אז הייתי אומרת שהקשר עם הסבתא הוא בהחלט סיבה מספיק חשובה כדי לקחת את הסיכון גם במפגש איתה.
בסוף הכל בחיים זה ניהול סיכונים. וצריך לדעת מה המחיר שמשלמים על כל בחירה. לדעתי לא להיפגש עם הסבתא בגלל חשש מהקורונה זה מחיר גבוה מידי.

מה שכן - אפשר לשקול לבקש ממנה לעשות בדיקה לפני המפגש (אפשר לשלם לה על בדיקה ביתית). לא יודעת איך זה יתקבל אצלה, אבל תחשבו אם זה שייך.
(אם אתם באמת נמנעים מכל חשיפה עד כדי לא לשלוח למסגרות בכלל, אז אפשר יש מקום והיגיון להתעקש על הבקשה הזו. אבל אם את הסיכון של המסגרות אתם כן לוקחים למרות ששם אף אחד לא נבדק לפני, אז גם מהסבתא לא הייתי דורשת בדיקה, אלא רק מבקשת אם אני יודעת שהיא תוכל לקבל את זה).
אני לא יודעת... מבינה ממש את הדילמה! אוף! שה׳ ישלח לךקמה ש.
בס״ד

עצה טובה!!! ♥️
אממ...חדשה ישנה
עונה לך מה אני הייתי עושה.
לא יודעת אם מתאים לך- תקחי, אם לא- תזרקי לפח.

לסבא ולסבתא יש כבוד מיוחד,
ולפעמים לסבתא יש חסרונות מסויימים (למשל סבתא שמראה טלויזיה נגד ההורים, סבתא שכל היום דוחפת סוכריות וגומים, סבתא שמדברת בשפה שלא מתאימה וכו'... )
אנחנו מוכנים להכיל כל מיני חסרונות למען הקשר שלנו עם ההורים והקשר של ילדינו עם סבא וסבתא.
בעיני גם מי שלא מחוסן הוא בחיסרון, אבל זה לא חיסרון שבגללו אני לא אתן לסבתא להתקרב. גם בגלל כבודה וגם בגלל שחבל לי בשביל הילדים.

תחשבי שאם הילד שלך היה נחשף לאחיינית שלך שבת 5 או לחבר מהגן, גם היית לא נותנת להיפגש? גם האחיינית הצעירה וגם החבר מהגן לא מחוסנים... אז נכון שזה לא אידאלי, אבל זה מה שיש.וסבתא זה לא כיתה שלמה, זו אישה אחת...
אם הילדים שלך לא בסיכון, הייתי נפגשת כרגיל ומתפללת שיעבור בשלום, במיוחד כי את מתאמצת בכיבוד הורים של בעלך.
דילמה קשה. אני הייתי משחררתמיקי מאוס
למרות שאנחנו ממש ממש נזהרים על הילדים ולא שולחים למסגרות, מול סבא או סבתא לא מחוסנים אני לא שמה מגבלות כמו שאני יוצאת לעבודה וחוזרת אליהם. זה כאילו חלק מהיחידה האורגנית ואם ח"ו תגיע אלינו הקורונה אני מבינה שכנראה תגיע לכולנו. (עכשיו כבר מחוסנים)

מה שאפשר לבקש והיא תכבד- ברור שעדיף. נגיד בדיקה ביתית, בחוץ, או מסכות
אבל לא במחיר של לא להיפגש בכלל אם היא לא מוכנה לתנאים. זו דעתי...
עם כל החשש שלי מקורונה(ובהקשר של ילדים כמובן מדובר בחשש לטווח רחוק), למשפחה יש ערך לא פחות.
ואם החשש הוא מבידודים אז זה בכלל בעיני לא שיקול כי מצוות כיבוד הורים חשובה יותר מימי עבודה בעיני

(לא מצווה במובן הלכתי כי זה לא שייך כאן, אלא במובן של ערך חשוב)
אני לא יודעת אם שייך אצלכם אבלאני זה א
אצלנו אמא שלי לא התחסנה ולפני שחלתה אחת הגיסות שלי ביקשה שתעשה בדיקה לפני שנפגשים וככה נפגשו
השאלה החשובה היא אם גם בנוסף להתנגדותה לחיסונים היא גםמתואמת
"מכחישת קורונה".
כי אם היא סוברת שחיסון הוא מזיק אבל מקםידה על כל כללי הקורונה (מסכה, שמירת מרחק ככל האפשר, הימנעות מהתקהלויות המוניות, כניסה לבידוד מלא בעת הצורך) - אז לדעתי אין הרבה מה לדאוג.
כמו שכתבו פה, אם אתם שולחים אותם למסגרות, הם גם ככה נפגשים עם הרבה לא מחוסנים, אז מול סבתא יותר הגיוני לשחרר ולכבד אותה...
(וחוץ מזה - נראה לי שדווקא ילדים קטנים בד"כ פחות חוטפים קשה את הקורונה, לא?)
בהצלחה בהחלטות! תקופה מורכבת כל-כך, והכי לא פשוט הפגיעה בקשרים המשפחתיים...
רק לגבי הסוגריים שלך-ציפיה.
גם אם ילדים חוטפים את הקורונה עצמה פחות קשה, יש תופעות ממש עגומות של לונג-קוביד שקורות גם בילדים, גם באלו שהיו א-סימפטומטיים.
כן, נכון. באמת הלונג קוביד קשה יותר, לפי מה שהבנתי...מתואמת
התופעות האלה לא בגילאים שהיא רשמה..סתם אחת
חמי וחמותי לא מחוסנים והם נפגשים על ילדיי. אומנם לאאחתפלוס
לעיתים קרובות אבל נפגשים לשבתות שלמות.
כיבוד הורים במצב כרגע יותר חשוב בעיניי.
מה עוד שנראה לי שהם יותר צריכים להלחץ מאשר אנחנו...
לא יודעת מה לגיטימי ומה לארקלתשוהנ
אבל אני לא הייתי מעזה להגיד לה לא להרים.
לבקש להיפגש בחוץ זה נראה לי הגיוני ולא פוגע.
תודה לעונות!!אמא_טריה_ל-2
נתתן לי חומר למחשבה...
לא עשיתן לי "חיים קלים" - נגעתן הרבה בנקודה החשובה של כיבוד הסבתא במשפחה, ושיקפתן לי נקודה נכונה לגבי זה שהגדולה במסגרת והקטן ייכנס בינואר גם.

אציין שהיא מכחישת קורונה, ולכן לא מסכימה לבדיקות ולמסכות.

ייתכן שהקושי שלי גם קצת נובע מכעס כלפי הבחירה שלה לסכן אותנו והעיקר שלא להתפשר על העקרון הלא ברור הזה. מרגיש לי מאוד אנוכי. תפקיד המבוגרים להגן על הילדים ולא לסכן אותם בשם עקרונות האלה ואחרים.

בהסתכלות רחבה שאתן נתתן לי, כנראה שאצטרך להשלים עם זה שזה מה יש, ושהיא "שווה את הסיכון", ולא להיכנס לפינות שיכולות לחרב את הקשר.

מודה שהדילמה האחרונה שנשארה לי היא לגבי החזקת התינוק, בטח עד גיל חצי שנה כשהוא רק איתי ומאוד מוגן, חבל לי על ההימור... אבל אין לי מושג אם אצליח להגיד לה את זה וגם לצאת מזה עם שלום בית...
את יכולה לבדוק אותו סרולוגיתאמאשוני
לדעת מה מצב הנוגדנים שלו וככה לקבל החלטות מושכלות.
למנוע ממנה להרים את התינוק זה לשחק באש.
תיזהרי עם זה.
מבקשים הפניה מהרופא ילדים?אמא_טריה_ל-2
כן תגידי לו שהתחסנת בהריון ואת מבקשת בדיקה סרולוגית לתינוקאמאשוני
גם חמותי לא מחוסנתמצטרפת למועדון
היא טוענת שהיא לא מתנגדת. היא פשוט מפחדת.
אבל בתוצאה הסופית היא לא מחוסנת.
אני לגמרי משחררת מולה. מתארחים אצלה חופשי והיא מרימה חופשי. לא עולה בדעתי להגיד לה משהו בנידון. אני מנסה לטפטף לה כל הזמן שתתחסן אבל בשבילה- לא בשבילנו. יש לנו עוד כל כך הרבה דרכים לחטוף את הקורונה ואין לי מה לעשות מול זה. אז דוקא מולה פתאום להתקומם ולפגוע בקשר. למה?
לפני שהיו חיסונים1234אנונימי
הייתי בהריון, ועשיתי את השיקול שלי ממי אני מוכנה להידבק. זאת אומרת, את מי שווה לי לפגוש גם במחיר שאולי אכנס לבידוד או אחלה בקורונה. (זה היה לפני שראו שהקורונה פוגעת בנשים בהריון)
והכנסתי פנימה את כל המשפחה, מהצד שלי ומהצד של בעלי.
כי באמת אפשר להתבודד ולהסתגר מכולם אבל איזה מן חיים אלו אם אנחנו לא נפגשים עם אף אחד, אפילו לא מהמשפחה?

אני מבינה שעכשיו זה יותר מורכב, וכשאני שמה את עצמי בסיטואציה הייתי רוצה להגיד לא. שלא תראה ולא תרים, אבל אני יודעת להגיד שאצלי זה מגיע יותר מהכעס על מי שלא מתחסן מאשר החשש שידבקו.
אז אם אני אנסה להסתכל בצורה אובייקטיבית, משפחה זו משפחה, אנחנו כנראה נשאר עם הקורונה לעוד הרבה זמן. וצריך לחשוב האם זה באמת מציאות נורמלית שסבתא לא תחבק את הנכדים שלה...
לא יודעת מה הייתי עושה,לא כרגע
מודה שהפחד האמיתי שלי היה שאנחנו נדביק את החמות ולא להיפך..
יש לך סיבה לדאןג שתחלה פתאום?ים...
היא לא צעירה, כמה היא כבר יוצאת ומסתובבת בחוץ
ונראה שהגל במגמת ירידה..
וגם שזו היא שבקבוצת הסיכון ולא הילדים..
לא הייתי מונעת ממנה להיפגש וגם לא בתוך הבית.
אבל אפשר גם להציע לשבת בבית קפה או לעשות משהו ביחד.
דווקא כשאמא שלי רצתה לבןא אבל אמרה שניפגש בגן ליד הבית זה די איכזב אותי. היא לא יכולה להתחסן ובקושי רואה את הילדים. ממש מצער אותי שלילדים שלי אין כמעט משפחה מורחבת שנמצאת בעולם שלהם (סבים, דודים)
היא עובדת מדינהאמא_טריה_ל-2
בבית חולים פסיכיאטרי, ככה שהיא נחשפת לא מעט.

לגמרי החשש הוא דו כיווני - היא יכולה להיפגע אם תידבק מהילדה ולא נדע בכלל שהיא חולה...
עוד יותר מפחיד אותי על התינוק, קראתי שמתחת לגיל שנה הם יכולים לחטוף את זה קשה.
וכמו שרבים רשמו פה - גם בת 3 יכולה לסבול מתופעות ארוכות טווח...

אין ספק שזה גם מכעיס אותי שהיא יכולה להתחסן ובוחרת שלא.

אני מקווה שעד הגל הבא הוא יגדל קצת לפחות, ואולי בת ה3 כבר תתחסן אפילו...
לא בא לי להיות כל פעם מחדש בדילמה הזאת!
לא שמעתי בשום מקום על סיכון מיוחד מתחת גיל שנה..שלומית205
לרוב ילדים הם בלי תסמינים או תסמינים ממש קלים. גם פוסט קורונה לרוב לרוב לא מגיע אליהם.
גם אני לא שמעתיים...

בכל אופן החיסון לא מונע הדבקה, בעיקר מגן ממחלה קשה על המחוסנים. זה הכל

צריך להישמר בכל אופן, כמו להקפיד על מסיכות כשהיא נמצאת

 

אם היא עובדת מדינה ולא התחסנה, היא צריכהמצפה88
לעשות בדיקות פעמיים בשבוע בשביל העבודה. היא עושה? אם כן זה מאוד מרגיע… למיטב ידיעתי אי אפשר להגיע לעבודה בבית חולים לא מחוסנים ובלי בדיקות
היא לא עושהאמא_טריה_ל-2
החליקו לה כי היא יוצאת עוד שנה לפנסיה ולא רצו לפטר אותה...
אני לא שמעתי על אף ילד עם לונג קובידמיואשת******
ומכירה מלא שחלו
לא אומרת שזה לא יכול לקרות אבל זה לא חשש גדול ועיקרי לדעתי🤷🏼‍♀️
תודה על זה, אתמול קראתי פה ונלחצתי כי אחד הבנים שלי היה עם קאחתפלוס
קורונה. לא בשביל אמא חרדתית כמוני.
בעלי אומנם אמר לי שזה לא נכון. אבל בכ''ז זה נתן לי חיזוק
בבקשה לפחות בבית שלי דלקות גרון יותר גרועות 😅מיואשת******
כבר פעמיים בדקנו את המחלימות שוב בגלל חום וכאבי גרון.(יצאו שליליות) בסוך הגעתי למסקנה שאם יש להם חום וכאבים זה בטוח לא קורונה, כי כשהיתה להן קורונה הן לא הרגישו כלום וכשהן מרגישות לא טוב זה לא קורונה 🤣

( אין באמור המלצה רפואית או מחקר או זלזול חס ושלום. אנחנו בעד שני החיסונים הראשונים בדיקות מסיכות וכו. אבל אנחנו גם בעד שיקול דעת וקצת הומור, נא לא להסיק מדברי כלום! הכותבת אינה סמכות רפואית) 😁
חחחח. אז איך עליתן על זה שהן עם קורונה?אחתפלוס
המעניין שגם לבן שלי לא היו בשנתיים האחרונות שום תסמינים, אפילו לא חום.
וכשהיה אצלנו אפשרות לעשות בדיקות סורולגיות לכל הילדים הלכתי והופתעתי לגלות שיצאו לו נוגדנים
זה היה מזמן מיואשת******
אני חליתי והרגשתי זוועה ואז עשינו להן וגילינו שהן חולות. הבנו אחר כך שהן הדביקו אותי
אה, הבנתיאחתפלוס
הבן שלי החלים לפני חודשאמאשוני
במהלך עשרת ימי המחלה שלו חוץ מלהשתעל חזק על אחיות שלו ולהתחרפן מהבידוד לא היו תופעות מיוחדות,
אבל כל החודש האחרון הוא סובל מחולשה כללית. ברמה שלא מסוגל לבצע פעילות סבירה כמו ללכת למתנ"ס במרחק 500 מ',
וזה ילד שהיה רץ 4.5 ק"מ ועוד צוחק על הקצב של אבא שלו.
בשילוב בעיות תדמיתיות מול החברים, הוא בהחלט סובל. לא זוכרת אם זה בהגדרת לונג קוביד או לא, אבל זה משבית את ההתנהלות היומיומית בגיל הזה לטווח ארוך יחסית. בעיה.
איזה באסה מיואשת******
אויששש מבאס לגמריאורוש3
יש מרפאות ייעודיות בבתי החולים. תבררו
מה שכןמיואשת******
אני אישית לקחתי שילוב של ויטמין סי ודי ואבץ, והרגשתי שיפור כלשהו.
ובתכלס אחרי שלושה חודשים בערך חזרתי לעצמי עם או בלי תרופות.
ממש מבינה את הבאסה. כשלבת שלי היה מונו היא היתה מושבתת חודש וחצי, ויש ילדים אחרים שלא מרגישים את זה… אבל בסוף זה עובר
אל תשכחי שאנחנו לא יודעים מה ההשפעה הארוכת טווחבאורות
לא מעט וירוסים מתפרצים בשנית אחרי שנים מההדבקה במופע שונה לגמרי מההדבקה הראשונית. (חצבת, איידס, אבעבועות, וכן הלאה). אנחנו לא יודעים עדיין איך הקורונה תראה עוד 10 שנים.
הבת שלי חוץ מחום למשך יממה אחתאני זה א
וכאבי ראש שלושה ימים בערך מתלוננת על כאבי שרירים ברגלים ושקשה לה לעלות מדרגות..
לא הייתי עושה כלוםפה לקצת
זאת סבתא שלהם.
בעיניי זה כמו שאני אגיד לבעלי לא להתקרב לילד כי הוא לא רוצה להתחסן.

אנחנו עושים השתדלות כל אחד בדרכו ומתפללים לה' שיהיה בסדר ושאף אחד לא ינזק.

אני חושבת שכל עוד אתם לא סגורים בבית 24/7 אין שום סיבה להימנע ממפגש דווקא עם הסבתא, עם כל מה שהוא כולל בתוכו.

אמרת שלגן הם הולכים, נראה לך שדווקא הסבתא היא זאת ש"מסוכנת" להם? בעיניי גן ילדים הרבה יותר מסוכן מאשר אישה אחת.

אני תמיד משתדלת לזכור שלפני ואחרי הקורונה, יש לנו חובה לכבד הורים ובכלל להיות אנושיים כלפי כל אדם גם אם הוא חושב או מתנהג אחרת מאיתנו.

בהצלחה יקרה!
שתחליטי החלטות טובות ושייצא מזה רק טוב!
מסכימהאמאשוני
האמת שאם היא גם לא נשמרת ולא נבדקת, הייתי חוששת מאדכתר הרימון
לא יודעת אם היה לי את האומץ לעמוד מול זה, אבל לא הייתי רוצה להתקרב. שתתמודד עם הבחירות שלה.
תכלסשירוש16
אם היא אצלכם, נוגעת בכלים שלכם ואוכלת יחד אתכם אין משמעות לאוויר הפתוח.
מקסימום לשים מסכות אולי יעזור, וגם היעילות שלו מבוטלת ברגע שמורידים מסכה כדי לאכול יחד.

בגדול החיסונים מועילים לטווח קצר למנוע הדבקה. לעומת זאת, הם מונעים מצוין מחלה קשה.
כלומר, גם אם התינוקת והילדה היו מחוסנות זה לא ערובה לכך שלא יידבקו. גם אם חמותך מחוסנת היא עדיין יכולה להידבק. אממה, סיכוי גבוה שתצא מזה מהר ובקלות יחסית אם היא תתחסן.
לגבי הילדים והבידוד - אין כל כך מה לעשות עם זה.
מה עם מעון וגן? הרי הן יכולות להידבק גם שם. גם אם המטפלות מחוסנות הן עדיין יכולות להידבק ולהדביק את הילדים. (סבירות הרבה יותר נמוכה אבל עדיין).

אני אישית נמנעת מלהיפגש עם אנשים שאינם מחוסנים. אם תיהיה לי סיטואציה בו אני חייבת להיפגש עם אדם שאינו מחוסן מאמינה שאקפיד על מסכה לשנינו ושלא בנוכחות התינוק שאינו מחוסן. לשתות ולאכול ביחד לא בא בחשבון, בכלל.

כל מי שמדבר על הגלים הקודמים לא פגש כנראה את הוריאנט החדש. זה סיפור אחר לגמרי. הדבקה מסיבית ומחלה הרבה יותר קשה באופן כללי.
במקומך,סתם אחת
הייתי מבקשת שתיידע אותך אם היא צריכה להיות בבידוד או שמישהו בבית שם לא מרגיש טוב, ומעבר לזה משחררת...

ולגבי הדאגה שלך היא מובנת לגמרי אבל רק שתדעי שתינוקות לוקחים את זה דווקא ממש סבבה יחסית (מכירה מקרוב) וההשפעות המלחיצות על ילדים זה מגיל 8-15 ככה שדווקא על הילדים פחות הייתי נלחצת...
אני חושבת שבסוף אין לזה סוףרקלרגעכאן
עקרונית להדבק אפשר באלף ואחד דרכים
ועם ילדים אז בכלל הרי כולם לא מחוסנים כמעט.. אז באותה מידה שלוקחים סיכון כלשהו כדי לחיות נורמלי ולא בסגר מתמשך
אז גם מכבדים סבא וסבתא ...

כי בסוף לא הכל בשליטה שלנו
שתעשה בדיקה לפני. אין מה לעשותחגהבגה
זו אחריות שלה, עם כל חוסר הנעימות שבעניין...
המה היא שונה משלושים ילדים בגן של הבת שלך שלא מוחסנים?רינת 23
הרי גם להם יש אחים לא מחוסנים ואולי גם הורים שאפשר להדבק מהח
מעניין שיש מגוון דעותאמא_טריה_ל-2
ואני יכולה להתחבר לטיעונים מכאן ומכאן.

כן אנחנו יכולים להידבק מהגן של הילדה, למרות שאציין שאנחנו גרים ביישוב קטן עם אחוזי התחסנות גבוהים ולא הייתה כמעט תחלואה טפו טפו טפו.

ברור שאין לי שליטה וזה יכול לבוא מכל מיני כיוונים, ועדיין בסוף המטרה שלי היא למזער סיכונים איפה שאני יכולה.

כן, חשוב לי לכבד אותה כסבתא ואני רוצה לשמור על הקשר שיש לה עם הילדה.

כן, יש בי כעס כלפיה שהיא בוחרת לא להתחסן כי מבחינתה זאת כפייה ו"שקרונה" וכל הדברים שהיא דואגת להזכיר לי (שרשור נפרד בפני עצמו - איך לא לענות לה ולהישאר שפויה כשהיא באה). ואם נידבק בגללה אני ארתח.

ובסוף - אני כנראה אתקפל, ואנשוך שפתיים, בתקווה שעד הגל הבא הילדים שלי יהיו מחוסנים.

תודה לכן שהייתן איתי בדילמה הזאת, כל אחת נתנה לי עוד פרספקטיבה ואף עידוד וחיזוק.
אפשר להוסיף משהו?בת 30
במבט רחב יותר, של יחסי חמות- כלה- נכדים.
יחסי חמות- כלה הם ממילא מתוחים בהרבה משפחות.
יש המון סיבות שיכולות ''להתפוצץ'' על המתח הזה.
אז אצלך זה היחס לקורונה, ואצלי זה לפחות שלושה עניינים שונים שלא קשורים לקורונה אבל הם לגמרי ''לונג''...עניינים מתמשכים שכנראה יתמשכו עד 120.
אז נכון שהקורונה יש בה מימד של פגיעה בריאותית, אבל גם חמות שמביאה מלא מעדנים ושלל ממתקים כשאת מנסה לנהל בית בלי הדברים האלה, גם בזה יש מימד משמעותי של פגיעה בבריאות. וגם את זה כנראה צריך ''לבלוע'' איכשהו כי מבינים שהשפה היא שונה והקשר המשפחתי חשוב יותר.
מכיוון שהסיכון לילדים שלך הוא כנראה שואף לאפס או קרוב לזה, וממילא הם חשופים למקורות הדבקה אחרים, אני חושבת שכדאי לך לא להיכנס ללופ הזה איתה, בעיקר בשביל עצמך.
בשביל שאת לא תהיי מלאת כעס עליה (וואו, אני מבינה אותך, היו לי תקופות שבהן הייתי כולי גוש כעס ועלבון מחמותי.)
בשביל שהקשר של הילדים שלך איתה לא יפגע.
בשביל שלא תכנסי למעגל של פחד על הילדים. לא טוב להיות במתח של פחד.
באמת, בשביל עצמך.
את לא צריכה לשלם מחיר נפשי על החלטות או גישה של חמותי שבעינייך היא מוטעית. זה מעשה שלך וזה מעשה שלה.
בהצלחה!!
מבטיחה לנסות לשחרר גם רגשיתאמא_טריה_ל-2
לא מבטיחה להצליח כשהיא מתחילה עם תיאוריות הקונספירציה שלה 🙈
תנסי להסתכל גם על זה במבט רחב יותרבת 30
יש פה נושא ''חם'' שאתן חלוקות עליו.
אוקיי.
לכל אחת אני מניחה שיש כזה נושא...חם יותר או חם פחות.
את יודעת, פעם חשבתי שאני יכולה לנהל דיונים עם חמותי. הבנתי שאין טעם. אז גם אם היא אומרת מלא דברים שאני רחוקה מהם לגמרי, אני מנסה מאוד לא להיכנס לזה נפשית ורגשית, ופשוט שזה יעבור מעלי. וגם אפשר תמיד להתחיל לדבר על הנכדים הלימודים ולהחליף נושא שיחה...
וואו, כל הכבוד לך!נתחילמחדש
אני כנראה לא הייתי מצליחה לעמוד בזה, ועושה הכל כדי לא להיפגש בתוך הבית.
כשחששנו שבני משפחה נחשפו או נמצאים בסביבה שמועדת להידבקות, לא נפגשנו איתם...

היא גם מתנגדת לבדיקות?שמעונה
כי אם זה ירגיע אותך ונעים לך לבקש תבקשי שתעשה בדיקה לפני שמגיעה...
אכן, מתנגדת לכלאמא_טריה_ל-2אחרונה
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

כל שנהoo

יש לי אורחים בליל הסדר (ולפעמים בעוד חגים) שכוללים גם ילדים

וכשהם עייפים הם עושים כל מני

וההורים לא תמיד מגיבים לטעמי

אז מה

אז היו פה אירועים יותר דרמטיים מעוגיות מעופפות

אז מה

כולנו נשארנו בחיים

בשפיות ובהתנהגות נורמטיבית כלפי ילדים ומבוגרים


אף אחד לא צריך לסבול מהתנהלות לא נורמטיבית

לא ילדים

ולא ההורים שלהם

לא חייבים להתארח אצל הורים/ חמות שלא עומדים בסטנדרטים של נורמטיביות

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

לא בשביל יופיבארץ אהבתי

אבל בשביל שהיא תהיה בריאה יותר, ושיהיה לה קל יותר חברתית - הגיוני שכן יהיה פה רצון של האמא שהבת שלה לא תשמעו באופן משמעותי. כי אכפת לה ממנה.

כמובן צריך המון חכמה איך לעזור לבת שלה (או לבן, זה לא משנה פה המין) בצורה נכונה. שבאמת תעזור ולא תגרום לדימוי עצמי נמוך וכדו'. ולא בהכרח שהתערבות ישירה תהיה נכונה.

אבל כן, יש פה מקום לרצון של האמא כלפי הילדים שלה. כמו שאמא רוצה שהילד שלה לא יאכל אוכל שמזיק לגוף שלו (בלי קשר להשפעה על המשקל), וכמו שאמא רוצה שיהיו לילד שלה חברים בכיתה, כך היא גם רוצה שהוא לא יהיה במשקל יתר שיפגע בו גם בריאותית ואולי גם חברתית.

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול
ילדים ומשחקי מחשבאנונימית בהו"ל

יש לנו בן מתוק בן שש.

המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.

הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.

למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.

יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.

בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.

אני חושבת שכדאי לתת בזמן יותר רגועיעל מהדרום

לק"י


בבוקר- לא.


(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

יש כללים בביתבתאל1

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

אז ממליצה פשוט לומר את זה ככללבתאל1

לא בתור התנצלות או משהו...

מצטרפת, כדאי לקבוע בדיוק מתי מותר מחשבקופצת רגע
ולהגדיר שבבוקר אסור.

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

לגו,אצלי מעסיק אותו לבדמנגואית

ספרים עם ציורים

כמו של מדע


לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד


משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?


אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אני שמה לב ,שאחרי מסךשמעונה
הם נהיים הרבה יותר עצבניים ,חסרי סבלנות ומתווכחים. גם בערך בגיל הזה. המסך ממש מושך אותם וגם כשהבהרנו מתי צריך לסגור והזכרנו, לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות... עוד לא מצאתי ממש פתרון.. אנחנו מנסים כרגע לשקף להם שזה מה שעושה המסך ושלא יהיה מסך אם לא יקשיבו אחרי המסך....
תשקלותקומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

יכול להיות שהוא לא בשל לכלל הזהאמאשוני

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.


תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

עוד משהותקומה

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

אצלנו בנוסף לתיחום הזמן, יש גם טווח שעות רלוונטיטארקו

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)


כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר


הוא בן 7.5

איך עושים את הבקרת הורים הזאתמקקה
אשמח להסבר
מציעה לך להתייעץ עם הצאט..טארקואחרונה

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.


בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

אצלנו גם בתקופה האחרונה משחקי המחשב הגיעו לרמהמתואמת

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.


רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים


ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

לגבי עיסוקים נוספים:טארקו

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אצלנוoo

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך


בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי


אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמתאחרונה
ל"קונספט"...
הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנו
מזל טוב יקרה, הנקת קטנטנים לוקחת יותר זמן, הםאמהלה

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

הנקתי בעבר קטנטנהמתיכון ועד מעון
נולדה 2460, זה היה קשוח ולקחת המון המון זמן כל הנקה, העליה הייתה איטית מאוד, הייתי צריכה להעיר אותה כי היא לא קמה בעצמה 
לצערי בדיוק באותו סרטסטודנטית אלופה
ילדת??עכבר בלוטוס

מזל טוב!!

תבדקו שפה קשורהגפן36

לא לשון, שפה.


אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

מה זה?ניגון של הלב
ואיך מזהים? באמת יש לו בעיה לפתוח את הפה כמו שצריך
נראה לי שיש מישהו באיכילוב שמתעסק בזהגפן36
זה היה לפני 5 שנים, בטח יש שינויים ודברים חדשים. 
אצלנו זה היה בשפה העליונהגפן36אחרונה

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..


זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

תודה רבה לכל העונותניגון של הלב
התייעצנו עם אשת מקצוע, שאמרה שהוא עייף ולכן לא מצליח לינוק ברצף

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

בעקבות ניסיון לא מוצלח עם בונג'סטהתותית11

אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות

שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔

אשמח לכל כיוון 

מה הנסיון הלא מוצלח?גפן36
לוקח לבונג'סטה כשבועיים להגיע להשפעה מלאה לפי מה שאני זוכרת
גרם לי לעייפות קשהתותית11
הרגשתי סמרטוט רצפה לאורך כל היום 🤦‍♀️
תנסי רק b6 (ויטמין)המקורית

עם פראמין/ לבקש זופרן


תודה !תותית11
יש משהו שמכיל בי 6 וג'ינג'ר שנקרא נוזיקסיעל מהדרום
עם מרשם?תותית11
סליחה שמבאסתהבוקר יעלה
אבל אצלי זה עשה אפילו יותר בחילות. 
אוי תודה על המידעתותית11
אנסה 🙈🙏
האמת שפעם ניסיתי כדורי גינגר אחריםיעל מהדרום
לק"י

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

זה הסתגלותשירה_11אחרונה

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס

ממש תודה לכולן!תותית11

אולי יעניין אותך