תודה על הדברים.

אנחנו גרים במקום יחסית זול, אבל עדיין הוצאות המחייה הן גדולות מאוד.

חשבי בעצמך אם היית יכולה להסתדר עם משכורת אחת עם 5-4 ילדים ובלי עזרה של ההורים (שלא לדבר על תשלומי מזונות)

האיש הוא זה שצריך לחשוב מאיפה יחיה. לרוב לאישה יותר קל.

אא"כ אתם במשמורת משותפת ואז כמעט ואין מזונות.

ואגב,

הרבה מאוד נשים מתחילות מאבק להיות משמורניות בגלל הכסף.

נשמע שיש ביניכם דיבור טוב ואפילו ענייני. כדאי למצוא את המפתח חזרה זה לזו.

מאז שהתחתנו לא הייתה אהבה מצידי.

הכרנו בשידוך והיה לחץ של המשפחה לסגור... אז אין ממש מה לתקן. אנחנו סתם יותר מידי שנים סוחבים את זה ובשנים האחרונות אחרי אין ספור טיפולים הבנו שחבל להמשיך לאמלל אחד את השניה.

וכן... הבעיה הכלכלית היא בעיקר שלי כי אני האיש, אבל גם בלי מזונות אני לא יודע איך נחזיק 2 בתים

שהטיפולים שלכם רק החמירו את המצב ביניכם?

מעולם לא היתי בטיפול, אך לא העזתי לחשוב להכנס לזה , כי דמינתי הגיונית שזה רק גורם לכדור השלג להיות גדול יותר...

אולי בכל זאת תנסו? מי אני שאגיד, לא מכירה אתכם, אבל באמת טכנית איך שאתם מדברים ביניכם נשמע שיש לכם לפחות קשר טוב בטכני, ואולי בכל זאת ?

אולי אני סתם מדברת שטויות, בכל מקרה המון הצלחה, ויש סיכוי לאהבה

(לשאלתך אין לי תשובה  לצערי, מקווה שלא דרכתי על היבלת או משהו)

לא הצלחנו במשך השנים ליצור חברות.

יש לנו אמנם כבוד הדדי, אבל יש גם בעיות תקשורת קשות ותחומי העניין שלנו לא מעניינים זו את זה.

ולשאלתך, אנחנו דווקא משתדלים להמנע מלעשות דברים ביחד כי אז המתח עולה. תחשבי איך זה להרגיש לשבת למסעדה עם מישהו מהעבודה שאת לא אוהבת.... אז מילא כשיש ילדים ברקע וכל אחד עסוק בענייניו, איכשהו מסתדרים יחד, אבל לעשות דברים ביחד זה מתכון לא מוצלח בכלל

קשה. זה ממש לחוות חוסר חיים.

אני התחתנתי עם בעלי כשהיה אברך, אם זה עוזר לך. וכן, יש לו כמה ילדים.

זה לא קל כלכלית, אבל זה עדיף על פני מה שהיה- מתח נוראי בבית וילידם שסופגים את כל זה.

כלל ראשון- אתה תצטרך מעטפת חזקה.

אתה יכול לפנות לקבל עו"ד מהסיוע. בעלי הוא טוען רבני תותח שגם לוקח מחירים שפויים- אם זה מעניין אותך.

בעיקר-בעיקר סיוע מהמשפחה עם הקושי הנפשי שלך ושל הילדים. יש כאלו ברקע?

בנוגע למזונות- תחתור למשמורת משותפת.

זה אומנם אומר שתצטרך להיערך לכך מבחינת הילדים (לדאוג לבית מסודר שיכול להכיל אותם) אבל זה עדיף על מזונות.

בנוגע לכתובה- האם יש מצב שהיא תדרוש כתובה. על סך כמה הכתובה שלה? כדאי שתתעדכן על זה...

אתה צריך להיות חזק ולשם עד הסוף עם ההחלטה, כי זה מאוד קשה.

הילדים ניזוקים מזה ישירות,

וגם הקשר שלך איתם לא יהיה אותו דבר.

בנוסף- שוק הגרושים בחוץ ממש לא מרנין.

אנחנו סיפור מאוד לא רגיל בהקשר הזה (בעלי התחתן אחרי שנתיים מהגירושים. מאוד לא מצוי. בטח לא לגרוש עם כמה ילדים).

האם הלבד שלך+לחץ כלכלי+ריחוק מהילדים שווה את זה?

כדי לענות לעצמך תשובה אמיתית כדאי מאוד שתפנה לליווי. 

לא ליווי משפטי- ליווי נפשי. ייעוץ.

אתה אומר שזה לא עזר לכם בזוגיות- אבל זה יכול לעזור *לך* לקבל החלטה סופית לכאן או לכאן.

ובכל מקרה- שיהיה המון בהצלחה!

תראי, אנחנו לא רעים זה לזו, וייתכן שנוכל להגיע להסכמות בינינו, אבל אפילו אם נחלק את כל ההוצאות שווה בשווה והיא תוותר על הכתובה, זה עדיין מורכב מאוד.
דברתי עם כמה חברים גרושים סיפרו לי כמה מורכב להם, וזה עוד יותר הרתיע אותי.

לצערי במשפחה ממש מתנגדים לזה שנתגרש. להורים שלי יש עמדה מאוד שמרנית נגד גירושים, אבל מצד שני כמה אני יכול לחיות בבדידות...?!

אנחנו גרים גם די רחוק מהם, כך שלא תהיה באמת עזרה. בוודאי שלא עזרה כלכלית....

ואני לא חושב ששוק הגרושים מרנין. אבל פשוט לא טוב לנו ביחד, וכמה שנים אפשר לחיות יחד בלי אהבה ובלי מגע?....

למה הסיפור שלכם לא רגיל?
את התחתנת איתו כרווקה?

וזה אולי מתחבר לכוונת חז"ל בכתובה-" שלא תהיה קלב בעיניו להוציאה" שרק כאשר ממש אין ברירה יגיעו לפתרון הזה. 

ברור שאם אין שום דרך לשיקום הקשר/התייעצתם עם כל היועצים וכו' אז בסוף יש דרך. עובדה הרבה עושים את זה לצערנו. אבל לפי התיאור זאת תהיה מציאות קשה מאוד.

לגבי הילדים, גם להם זה קושי עצום. אחד מהדברים הקשים ביותר שיכולים לעבור. (כמובן שגם להיות עם אבא ואמא שרבים כל הזמן זה נזק). ברור שיש כאלו שממשיכים יחד ומשתדלים לחיות כמה שניתן באופן תקין עבור הילדים ולפחות עד שיגדלו. והכל תלוי בנסיבות..

שיהיה לכם רק טוב וברכה ושלום בביתכם בע"ה..

אז בגלל שאנחנו לא עשירים אנחנו כנראה נמשיך לחיות ביחד בלי שום מגע ובלי אינטימיות עוד 10-15 שנה לפחות....

אני רק תוהה אם זה אפשרי

אז תתחילו, תשברו את המיתוס ואת הקבעון

תעוררו את האהבה ותראו שהיא קיימת......... 

1. תוכלו לנסות לראות אחד בשני שותפים לגידול הילדים? לא לצפות לאהבה ואינטימיות וגם לא להתאכזב. פשוט לנהל משק בית משותף. יכול להיות שזה הרע במיעוטו ואפשר לחיות עם זה? נכון, זה אומר לחיות כמה שנים בלי אהבה, אבל יכול להיות שעוד כמה שנים מצבכם ישתפר ותוכלו לעמוד במחיר של גירושין. בנתיים, תקפידו מאוד לכבד אחד את השני, כדי לא ליצור מריבות שיובילו לגירושין מכוערים ששניכם תסבלו מהם
2. חוץ מאשר העלות של השכירות - למה אתם משוכנעים שלהתגרש זה כל כך יקר? תנהלו תיק גירושין מהיר ובלי מריבות, תגורו לא רחוק אחד מהשני, כמובן שאתה תחיה בדירה קטנה משמעותית, ואולי, אולי אפילו בדירת שותפים. יכול להיות שזה לא בשמים. אולי אפילו תחזיקו יחד רכב משותף?

בהצלחה בהחלטות... שה' ינחה אתכם למקומות הנכונים

אנחנו בהחלט שותפים טובים לגידול הילדים, אבל השנים חולפות והבדידות גוברת....

אם אגור בדירת שותפים, אז לא אוכל להחזיק משמורת על הילדים, ואז אצטרך לשלם מזונות על כל הילדים ואז בכלל לא יישאר לי כסף לשכירות, חשמל, ועד בית, ארנונה, אוכל, וכל שאר ההוצאות...

רגיל / כפול

מפחית עלויות, ואם מתנהל נכון יכול להיטיב מאוד עם הילדים.

נסטינג | פתרון מעולה לקיום משמורת משותפת והכל לטובת הילדים | עו"ד מיה שפילמן

זה שיקול נכון להישאר, כי בעקבות הגרושים ההוצאות גדלות לשניכם פי כמה וכמה ,

לדעתי כן תישאר, בד בבד תנסו שניכם כשאתם בבית שהשיחות לא יהיו קשות עם

כל הכאב שבדבר,ו מאוד חשוב שהילדים לא יראו שום ויכוח או זלזול אחד בשני, זה 

מאוד כואב לילדים וגם לפעמים משפיע עליהם בעתיד.

מצב כלכלי כמניע לגירושין מגונה בעיניי,
אבל העולם בחוץ, ודאי עבור גרושים תורניים, לא מרנין בכלל

יש סיכוי טוב שעם הרבה שיח ועבודה אולי בכל זאת יהיה משהו טוב
כדאי לנסות לחשוב אחרת

ואם ההכנסה לא משהו יש מצב שזה גם אחד הגורמים לתחושה הלא טובה

גם אנחנו לא משהו מבחינה כלכלית עד שקצת התחלנו להתרומם פרצה הקורונה ומאז אני הייתי בחל"ת ולימודים והיא מורה בנס ממש
 

יש פה הרבה תגובות חכמות, אבל זה רק אתה מתמודד ויודע כמה קשה ביומיום.

להישאר בשביל הילדים? לא. ממש לא. הילדים יגדלו ויתחתנו וימשיכו עם חייהם, אתה לא

רוצה לחפש זיווג בגיל 50-60 שיותר קשה מן הסתם.

גם בשביל כסף לא נשארים, ברור שלא.

אבל אתם צריכים לדעת שעשיתם הכלללל... גם אני לא התחתנתי מאהבה גדולה

אבל לפעמים זה מתפתח אחרי...

למשל למה לישון בחדר נפרדים? לא ניסיתם להחיות את ענייני האישות?

בקיצור, כותבת קצת מבולבל. אבל אני מאוד מקווה שתצליח כן להישאר,

ואם לא זה לא סוף העולם. 

אני זוכרת שבנישואיי הייתי מאוד בודדה ואומללה, כך ששמחתי מאוד

להתגרש.

היום אני לבד אמנם, אך הרבה הרבה יותר מאושרת.

בסופו של דבר תעשה שיקול שיהיה הגיוני, זה אתה והאישה מולך..

לא ילדים לא כסף.

אם תווצר אהבה, משיכה, וכו...אפשר לצלוח הכל

אם למשל היית יודעת שאחרי הגירושים תצטרכי למשל 15 שנה לשלם לגרוש שלך 5,000 ש"ח כל חודש, והיית רואה את הילדים שלך פעם בשבועיים, גם היית מתגרשת?

כמובן שאני אישה, ובצד הנתמך כביכול.

אבל יכולה לומר לך שאינני מקבלת מזונות על בני,

לבת שלי ממש סכום פעוט

והשתתפות חלקית בדירה המשותפת.

והעדפתי כך לוותר על כסף, בלי מלחמות שנגררות שנים

וכן להיות גרושה וחופשייה. 

הכל תלוי בך תחשוב טוב

וכמובן להתייעץ עם יועץ נישואים או טוען רבני לפני

שמחליטים ללכת לרבנות.

לדעתי האישית שום כסף לא שווה את הבדידות

והסבל שנגרמים ביום יום.

אם אתה חושב שיש אפילו סיכוי אחד שהנישואים כן יצליחו ויהיה אהבה וכבוד,

אז תלחם.

אני ויתרתי כי ידעתי בוודאות ועד היום אני בטוחה שפשוט לא נועדנו להיות נשואים לכל החיים

ולאידך, צריך לשבח את האחריות שיש לכם.

היא לא אדם מיני, אז פחות יש לה צורך באינטימיות, וכשלי היה צורך לא קבלתי ממנה מענה כי זה היה די טכני ונטול רגש.
בינתיים המשקעים גברו ואם אין לה בעיה עם מגע חלקי (כיף או טפיחה על השכם), יש לי סלידה מהמגע שלה.
אני פגוע ממנה מאוד, ואני לא מסוגל שהיא תגע בי

מילא זה היה רק האושר שלי, אבל אם אתגרש ואחרי זה הילדים שלי יהיו רעבים, מה עשיתי פה?

ואתה יודע מה עורך דין אמר? הוא המליץ לא להתגרש בגלל העניין הכלכלי...

הילדים בהחלט לא במריבה, ויש בינינו שיתוף פעולה טוב לטובתם, אבל ברור שגירושים יפגעו בהם

שספגת מאשתך ואינך יכול לסלוח. אולי, אם ממילא "תקועים" ביחד, כדאי לעבוד על זה. כשמרככים את הפצעים שבלב, אפשר לחזור לשינה ביחד, חיבוק מנחם ומי יודע מה הלאה...

לא עבור חיסכון כלכלי

להורים שרוצים משמורת משותפת

במקום הילדים ינדדו מבית לבית,

כך יש להם בית אחד יציב רק ההורים מתחלפים

ברמת האידיאל נשמע לי הכי אידיאלי לילדים

זה לא תמיד אפשרי אבל..

תכתבו את דעתכם, נסו לעזור, תשיאו עצות,
אבל - אדם חכם אמר לי פעם - לא לייעץ בנחרצות ולקבוע דברים שאין לנו אחריות על התוצאות שלהם...

צריך להיזהר בזה..
 

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.