עדיין לא הזכירו בשרשור הזה, אבל דובר רבות בפורום על שפות שונות של אהבה, חושבת שכדאי לך לקרוא על זה קצת, תראי אם זה מדבר אלייך.
מה שאת מתארת נשמע מתסכל מאוד, אבל במחילה, המשפט הזה שכתבת: 'ראיתי את חוסר הדיבור אצלו גם לפני החתונה, אך החלטנו שהוא יעבוד על כך', לא נשמע לי הכי הגיוני. הנטייה שלו לשתקנות אינה בעיה בפני עצמה, הבעיה היא שאתם לא מתאימים בצורך שלכם בדיבור ובשיתוף רגשי. זאת אומרת, העבודה צריכה להיות משותפת לשניכם, ולא רק 'שהוא יעבוד על זה ' ( עצם העובדה שהסכים לזה, מראה כמה את חשובה לו וכמה הוא מוכן להשקיע )
את כותבת שאת עובדת על העניין, אבל מהמעט שכתבת נשמע לי שאת עוברת בכיוון שאת רוצה ורגילה שהשיח הרגשי שלכם יקרה. את מתכננת דייטין במיוחד כדי שתוכלו לצאת ולדבר. זה מאוד טבעי, אבל כנראה שזה לא מתאים לבעלך. ולא כי הוא איש רע חלילה, אלא כי הצרכים שלכם שונים. הפער שאת מתארת כשלעצמו הוא ממש קלאסי - אשה שרוצה לשתף ולפרוק וגבר שהוא 'בונקר', ייתכן שאצלכם הפער גדול מאוד, אבל עדיין מדובר בפער טבעי שיחייב עבודה של שניכם. העבודה שלו תהיה לנסות לדבר יותר, העבודה שלך תהיה לנסות למצוא עוד דרכים שבהם הוא יכול להעניק לך תמיכה רגשית ( אני בטוחה שיש הרבה! ) ולשתף אותו בזה, ולפרגן לו מאוד כשזה מצליח.
בנוסף, כמובן שזוגיות בנויה גם משיתוף חוויות ושיתוף רגשי, ואם אתם בתחילת הזוגיות טבעי מאוד שתרצי שהוא יימלא את כל צרכייך ויהיה החבר היחיד שאת צריכה, אבל לא חובה שהבעל ימלא את כל הצורך שלך בשיתוף ובפריקה, כדאי בהחלט למצוא עוד אפיקים לזה, חברה טובה או אחות וכדו'.
מתנצלת מראש אם פגעתי, ייתכן שכתבתי בצורה חדה מדי, וכמובן ייתכן שלא דייקתי והמציאות שונה, ניסיתי רק להראות עוד זוויות ראייה.
בהצלחה!