שזה באמת לא מובן מאליו שמישהו חושב עלינו בהקשר הזה (גם כשמוקפים באנשים מתוקים שאוהבים אותנו, לא תמיד זה קורה).
זה באמת לא מובן שהוא מחליט לעשות משהו עם המחשבה הזאת ולהביא אותה לידי מעשה (בטח ובטח כשיש לו עוד עיסוקים בחיים).
זה ממש לא ברור מאליו שהוא ממשיך לנסות גם אם אמרנו לא, או גם אם לא הצליח כמה פעמים (אפשר גם להסתפק בפעם אחת כדי 'לסמן וי'. חוצמזה שגם יש משהו ממש מייאש שאחרי שכבר השקעתי וחשבתי והבאתי לידי מעשה- לא הלך).
(התורה עוסקת בכל מיני מקומות ומקורות בנושא של הכרת הטוב/כפיות טובה ומקשרת אותו לחטא אדם הראשון, לחטא המרגלים, לחורבן המקדש וכו'.. אני לא באמת הבנאדם להאריך בנושא, אבל כן נראה לי חשוב להגיד שזה משהו שאנחנו כאנשים מאמינים/שומרי תורה ומצוות ממש נדרשים אליו..)
להגיד תודה זה כ"כ חשוב- באופן כללי, ובהקשר הספציפי הזה בפרט.
במידה מסוימת גם אני ככה, ולא נראה לי שזה מוגזם.. לפעמים אני מרגישה שהצד השני באמת באמת לא מבין עד כמה זה משמעותי עבורי, ועד כמה המעשים שלו יכולים לשנות לי את החיים.. (;
כן חשוב לי ברמה האישית שה'תודה' לא תהיה באוויר אז אני מפרטת לפעמים (תודה על המחשבה, תודה על המאמץ, אני מאוד מעריכה את הרצון שלך למקד וכו'..)