זה יותר חשש מלקפוץ למים

כי כן באלי להיות חופשיה קצת

אבל מצד שני חבל לחכות כי עכשיו אני כבר כן רוצה את זה

ועם השנים הכוחות יורדים...

ולא הבנתי כל כך מה שאמרת על התימצות שיקולים...

בקשר למוכנות לזוגיות,

הייתי אומרת שבזמן האחרון  מתחיל להיות לי קשה להתנהג בסבלנות לאנשים,

משהו שהיה לי עד לא מזמן בשפע...

אז אני קצת חוששת שככל שאכיר יותר מאוחר יהיה לי פחות סבלנות והכלה לשוני של בן הזוג

או שזה דוקא יעבוד להפך-שעוד איזה כמה שנים הסבלנות תחזור בריבוע

איאיאיי...

כשמתחככים במשהו, נפגשים ונתקלים בו וחושבים עליו, גם למדים להכיר ולהבין את זה (כמו בלימוד שפה חדשה).

כשיש חברים שיוצאים לדייטים ומתארסים, או שסתם דנים בנושאי זוגיות וכו' זה מביא את האדם לחשוב ולהתבונן בנושא יותר ומכניס את הזוגיות לתודעתו, וממילא הוא גם נהיה מוכן יותר לזה.

אני התחלתי לקרוא כאן בפורום עוד לפני שיצאתי לדייטים, ואני בטוח שיש לזה חלק גדול מאוד להיותי מוכן לזוגיות ולנישואים. ולדעתי זאת אחלה דרך להתקדם בנושא

אבל התכוונתי לקטע של לעמוד בעומס משימות

וגם שפתאום קלטתי שהתבגרתי נפשית

בין תפעול טכני של בית לבין זוגיות.

לשטוף כלים ולשמור על ילדים זה חלק קטן מתפעול טכני. תוסיפי לזה גם סוגיה כלכלית של תשלום שכר דירה וחשבונות, ואת לא רחוקה מדירת שירות לאומי (אולי חוץ מהחלק של ילדים).

בעיניי, זוגיות בראש ובראשונה היא לא הילדים, אלא את והוא. גם באופן טבעי, יש זמן בין חתונה לבין ילדים.

האם את מרגישה שאת מוכנה נפשית להתחתן עם האדם הראשון שתצאי איתו?

כן, אפשר ליצור קשר עם מישהו כבר בגיל צעיר. רבים עושים את זה ומתחתנים. רבים אחרים יגידו שיש מצבים רבים של נישואי בוסר - של אנשים שחושבים שהם מוכנים, אבל בפועל לא היו מוכנים. אנחנו לא מכירים אותך, את מכירה את עצמך יותר טוב מכל אחד אחר. אין שום דבר רע בלהמתין קצת, לבנות קצת יותר את האישיות שלך, להתנסות בחוויות שאולי לא תוכלי לעשות בהמשך החיים שלך.

זה לא אומר שאת לא מסוגלת עכשיו. החיים זה לא תחרות מי מגיע לחתונה קודם. זה בסדר גמור להגיד להצעה שיחזרו אלייך עוד חצי שנה\ שנה\שנתיים\מה שזה לא יהיה אם רלוונטי.

אולי שווה להתייעץ עם מישהי שמכירה אותך מקרוב, כמו מחנכת\יועצת מהאולפנה.

אני מבינה ממש שכמעט הכל בבית זה הקשר שבע"ה יהיה לי עם בעלי

הכוונה במה שכתבתי לעיל היתה שזה שפתאום התחלתי לחשוב שאולי זה כן הזמן המתאים בשבילי להתחיל לעבוד על עצמי רציני יותר ולהתחיל להפגש בעוד כמה חודשים

כשעד לא מזמן הייתי צוחקת כשהדודות היו אומרות לי"בקרוב אצלך" או שאמא שלי הציעה לי מישהו.

וגם יש לי עוד משהו לומר, אשמח לשמוע את דעתכם..

נראלי שהרבה מהרצון הזה לקשר עמוק עם מישהו אצלי נובע מתלישות יחסית...

כלומר, אין לי כל כך דיבור עמוק עם אנשים....

הבנות הבודדות שהיה לי איתן קשר פתוח כבר מזמן פנו כל אחת לחיה בצפון וגב ההר...

זה נכון לרצות קשר זוגי כי אני רוצה מישהו לדבר איתו פתוח וקרוב?

רוב מוחלט של אותם שהתחתנו בגיל צעיר- מתחרטים על כך בדיעבד.

מנגד מי שחיכה להיות קצת יותר בשל- לא מצטער.

אני לא רואה התאמה בין חוסר אושר בנישואים לגיל צעיר בנישואים.

ברור שיש צדדים לכל כיוון, אבל אם היא רוצה להתחתן עכשיו זה ממש לא שיקול, יש גם יתרונות לחתונה בגיל מוקדם

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים