זה מכניס לקצת פלונטר לא נעים.. איך אני מתנהל מול זה?

אי אפשר להתעלם בכוח.  אני לפחות לא יכול...

וזה לרוב מה שהן עושות.. קרה כבר כמה פעמים.

אז אני אמור לבקש ממנה "תעשי לי טובה, אל תחשפי את התמונה לא צריך?" 

ואם אני כן רוצה לראות תמונה אבל לא רוצה לפגוע? מה אז..? לדעתך

מעניין אותי שמישהי מהבנות תענה פה,

מה הן מצפות שהגבר יעשה עם זה

או תוסיף "אני מרגיש שזה מקדם את ההיכרות להבין את הסגנון של האדם"...

משהו כזה

וכן..זה לגיטימי לדעתי בפרט אם אתה חושף תמונה

סוף סוף הגיעה לשם כדי להכיר...

בנים ובנות שחפצים בפרטיות 

שלא מרגישים בנח שהתמונה שלהם גלויה לעיני כל ללא ידיעתם מי צופה. 

לגיטימי מאוד להגיד 
שתשמח לראות את התמונה 

מה גם שהרבה בנות אם הן מעוניינות בך יפתחו את התמונה עוד לפני שתבקש 

יכול להיות שיש גם סיבות והיגיון לא לבקש תמונה מראש, אני לא נכנס לזה.

אבל עדיין הצורך קיים פה וכך הקב"ה ברא את האדם. 

זה בטח לא משהו בעייתי ודוחה שיסביר את הסמיילי שהשתמשת בו

אני רק בא לומר שהפיכת צורך של בנאדם למשהו דוחה ומגעיל - זה עצמו גם ממש לא יפה.

(ולא, אני לא יודע האם יש דרך לברר על מראה בלי לראות תמונה או להיפגש)

בגדול כשזה בכללי - דרך שדכן/חבר וכו' - אני בכלל לא מבקש תמונה ומעדיף להיפגש ככה.

אז אמרת דברים חכמים לטעמי,

אבל בעיה אישית שלי, לא נראה לי שאני יודע להגדיר מה בדיוק יכול להפריע לי במראה...

אז אני נפגש וזהו.

(אגב, כיוונת לדעתו של הרב בנציון מוצפי בעניין התמונות)

האמת שאני לא ממש אוהב את כל אתרי ההכרויות האלה...

אבל עם שדכניות לא ממש הולך לי אני שוכח לנג'ס להן ואז הן שוכחות אותי 

באמת יש לך קטגוריות מראה "תקין" ו"לא תקין"? מישהו שיענה על התנאים על הנייר, ימצא חן בעינייך חיצונית?

וכדי לפרט איזה סוג של מראה מוצא חן בעיניו נדרש הרבה יותר מחשבה ופירוט מאשר כדי להסתכל על התמונה שניה וחצי ולהגיד "סבבה" או "לא נראה לי"

או כל הגדרה אחרת שתבחרי

הפסקה השניה - הופתעתי לשמוע שבעינייך השיטה המילולית עדיפה ושהיא יעילה בעינייך.

מסכים, יש בעייתיות בהחלפת תמונות. ובכל זאת גיליתי שזה הופך את החיים לקלים הרבה יותר מהרבה בחינות, והופכות את החיפוש אחרי זוגיות לאפקטיבי וקל יותר, ולכן היום אני תומך חד משמעית בהחלפת תמונות איכותיות ומחמיאות.

לגבי הפסקה האחרונה-

לכן אני משתדלת שלא לשפוט מקרים ספציפיים, כי זה באמת חוסך וזה באמת מורכב..

ועדיין, זה לא גורם לי להיות פחות להוטה על עצם הנושא.

לא יודעת, צריך למצוא פתרון אחר.

בדיוק על זה היה הדיון עם @ultracrepidam.

מוזמן להסתכל בהמשך השרשור.

(ושמישהו יסדר כבר את התיוגים האלה!! אררר)

אז לא הבנתי, כי הוא כתב בדיוק את מה שאתה כתבת..

ועניתי שכשכתבתי את השיטה השניה באמת לא תירגמתי את זה למוח הגברי.

מבחינתי זה הרבה פחות התעסקות, אבל יתכן שאצל הצד השני יש התעסקות עם השיטה הזאת.

בכל מקרה נראה לי שזה שאין כאן עניין של ראיה, אלא רק תיאור תיאורטי זה עדיין הבדל משמעותי. 

טוב טוב, נסוגה מהדיון הזה 😅

כי אני באמת לא מבינה בזה.

אכן גם אין לי תמונת פרופיל.

זה אומנם באמת לא בדיוק אותו הדבר, והדעה שלי פחות חדה על זה, אבל זה בהחלט מתחבר..

(ומי שלמדה במדרשה ישר תזהה שאני גם למדתי בה🙈 אבל לא נורא)

שתמונת פרופיל (וגם לשלוח תמונה) זה כמו שאסכים שיהיה לבחור זר תמונה שלי בארנק שלו.

מן הסתם יגיד שזה פחות גרוע. אבל העקרון עדיין עומד.

בכל זאת, זאת אחת ה-משנות שלו ;)

לא מזהה את הרב.. כנראה שאני בורה במדרשות 

גם לא יעלו תמונה לפייסבוק

לפחות לי אין תמונות ברשת

(אולי תמונות שחברות העלו בחשבון שלהן ולא שאלו אותי..)

אבל כאמור, זה לא דיון ספציפי אלא עקרוני.

התלהבות של השדכנים מזה שהיא מתארת את המראה שלה מילולית? וואו, מוזר לי. אולי כשאין תמונה הם שמחים שלפחות את המידע הזה אפשר למסור

עצם הדיבור וההתעסקות בעיני לא צנוע...

את המשפט האחרון לא הבנתי בכלל ואשמח שתסבירי ואתייחס

לכתחילה, אם הנושא הזה יכול להפוך לאישיו, כדאי להעביר תמונה 
 

---

כשזה לא קורה / כשאין הסכמה להעביר תמונה ואז מתחיל שיח ודין ודברים על בקשה של תמונה 
על הסכמה לצאת או לא לצאת בעיני כל השיח הזה ו/או בקשת תמונות נוספות וכדומה הרבה יותר לא צנוע

אני חושבת שאם שדכן/ית שומע בצורה צנועה ומכבדת את הרצון של הבחור/ה במה הוא צריך בצד השני 
אז מראש ההצעות יהיו כאלה. 

ההתלהבות שציינתי היא מול בנים ובנות שלא מבקשים תמונה כי הם יודעים שאני מודעת לרצונות שלהם ויודעים שזה יכנס למכלול השיקולים בהצעה. 

ולגבי השורה האחרונה

בסוף החיבור והמציאת חן נמדדת במפגש אמיתי ולא בהכרח שתמונה כמסננת טובה יותר 

אני בהחלט מאמין שלהעביר תמונה מועיל מאד

אבל לא בעד לבקש תמונה

כי 

1 הביטוי "לא מתאים" הוא לא על מראה. מראה זה "לא מעוניין"

2 

ההתייחסות למראה היא בדרך כלל לא "אני רוצה מישהי בגובה 160 עם BMI 28, צבע עיניים ושער X וכו'"

התייחסות בריאה למראה היא פתוחה לכל מראה, אבל כשרואים מישהי מסוגלים לומר האם ועד כמה המראה שלה גורם לרצון להתקרב (או להתרחק). וזה תלוי בהמון פרמטרים, באני חושב שאף אחד לא מקטלג ובוחן - זה לא הגיוני, לא בריא, לא נורמלי, ולא אפקטיבי. יכולות להיות שתי בנות עם תיאור מאד דומה שאחת יפה ואחת מכוערת (ובעיני מישהו אחר להיפך, הראשונה מכוערת והשניה יפה)

חז"ל אמרו שאסור לקדש אשה עד שיראנה שמא תתגנה עליו, ולא חשבו שהפתרון הוא לנהל שיחה מפורטת שבה הבחור יתאר איזה מראה הוא רוצה. כי לראות ולהתרשם מותר ומצוה, לעסוק בזה בצורה מפורטת זה כבר לא ראוי.

1

לדוגמה, שדכנית סיפרה לי על מישהי, אמרתי שזה יכול להיות טוב, היא שלחה לי תמונה, שאלה אם קיבלתי, עניתי שקיבלתי, ואז היא שאלה אם מתאים. מה קשור מתאים? המראה של האדם בצד השני הוא לא משהו שמתאים או לא מתאים. הוא משהו שנעים לי או מרחיק אותי. הוא משהו שאני אוהב או לא, שיפה בעיני או להיפך. אבל התאמה היא קשר הדדי, ואין התאמה ביני לבין המראה של מי שפגשתי. אפשר לומר "מתאים לי" בקטע של "מתאים לי עכשיו פיצה" אבל לא התאמה במובן הזוגי

האמת היא שבאופן כללי אני חושב שמשתמשים יותר מדי במושג ההתאמה בזוגיות ובבחירה זוגית -  השאלות האמיתיות הן "האם טוב לי", "האם אני מעריך/אוהב/נהנה בחברתו של הצד השני", "האם נוכל לבנות בית משותף עם יעדים יציבים". השאלה של התאמה מתייחסת לניבוי של זה - מישהו שאוהב אנשים נמוכים, "מתאים לו" מישהי נמוכה, כי הוא יהנה יותר בחברתה; מישהי שאוהבת לדבר על עצים, מתאים לה נגר, כי יהיה להם נעים יחד.

2

זה בתת מודע ושם זה נשאר, וגם אם זה במודע - זה הרבה פחות צנוע להתעסק בזה במודע מאשר פשוט להתסכל לרגע ולראות. 

אז שוב, בעיני זה לא אפקטיבי, וגם הרבה פחות צנוע. אולי אצלך או אצל בנות באופן כללי זה ממש קטגורי, אבל מוזר לי שזה יהיה כך. אז אולי את חריגה בעניין ואת ממש פתוחה בקטע של מראה חוץ מקטגוריה ממש ספציפית.

3

לא אמרתי שתמונה היא מה שחז"ל דיברו עליו. ודאי שלא. הם דיברו על ראיה בעיניים, כמובן. אגב, לא בהכרח על מפגש הדדי. מאד יכול להיות שבעיניהם להסתכל עליה מהחלון כשהיא לא רואה היה תקין לגמרי בעיניהם.

מה שכן אמרתי היה שתיאור של המראה לא יפתור את הבעיה, כי אם כן, חז"ל היו יכולים לומר את זה (רלוונטי למישהו שמקדש אשה על ידי שליח, זאת הסוגיה בה מאמר חז"ל מובא, והגמרא לא מתרצת שאפשר להגיד לשליח "רק מישהי גבוהה")

1

מבינה מה אתה אומר, אבל לא מסכימה עד הסוף.

א. יתכן שמילולית אתה צודק, אבל יש משהו הרבה יותר עדין במילה הזאת מאשר להגיד "היא יפה בעיני/מכוערת בעיני/אני לא מתחבר/המראה שלה מרתיע אותי" וכו'.

ב. בעיני כן יש כאן עניין מסוים של התאמה, אבל קצת קשה לי להסביר בכתב למה.

2

אפשר להעביר את זה למודע כדי להיעזר בזה.

לגבי המשפט האחרון-יתכן.. "רק על עצמי לספר ידעתי." (למרות שבעיני זה המצב התקין באמת..)

3

זה בדיוק העניין.

ה-"עד שיראנה" עליו דיברו חז"ל היה הרבה יותר ממשי והרבה יותר חלק ממכלול מאשר לבהות בתמונה. גם אם זה היה להסתכל מהחלון בלי שהיא תשים לב, אתה רואה מכלול, אתה רואה איך היא מדברת ומתנהלת, ולא רק גוף (מחילה על הבוטות הקלה. אבל זה פשוט מרגיש לי ככה). הנראות היא רק "חלק מ.." ולא הדבר היחיד שרואים ומתמקדים בו.

אני חושב שאת לא מפרשת נכונה את הראיה של תמונה.

1 חד משמעית, הייתי מעדיף לראות בפועל מאשר לראות תמונה.

2 גם כאשר אני רואה תמונה, אני יודע על עצמי ומניח שאני לא היחיד, שאני מתמקד ומתעניין הרבה יותר בשאלה מה הדמות שבתמונה וממש לא בשאלות של לבדוק מראה וכדומה.

בדרך כלל גם כאשר הבחירה היא נטו לפי תמונה זה ממש לא לפי הנתונים הפיזיים אלא הדמות שיש בה. ולכן גם אם למשל מישהו לא רוצה מישהי עם מאפיין חיצוני מסוים, מאד יכול להיות שכשהוא יראה תמונה זה יתן הקשר לתכונה המסוימת הזאת, ובהקשר הזה זה כבר יהיה לא משמעותי והוא יסכים לפגוש אותה.

יכול להיות שההבנה שלנו מה מחפשים בתמונה או מה המטרה של תמונה היא הבנה שונה בתכלית.

אגב, כאשר התמונה היא במוצהר כדי למסור נתונים פיזיים, אני באמת חושב שזה איכסה ולא נעים בכלל. אני חושב שאת מבינה את כל הסיפור של התמונות ככה, ולכן את מתייחסת לזה באופן שאת מתייחסת; אני מבין אותו אחרת לגמרי - כדי לתת תחושה של "אני יודע את מי אני הולך לפגוש", כדי לתת איזה דמות מאחורי המילים, כי תמונה אחת שווה אלף מילים, וכו' - ולכן אני לא רואה בזה בעיה חמורה כל כך (ואולי זה סתם שחיקה שלי עם השנים)

תמונה זה פלקט, זה חד ממדי, זה לא בהכרח מראה מי הדמות.

מה שתתפוס מהתמונה יכול להיות הפוך ממה שתתפוס במפגש עם אותה הדמות.

ועדיין, אותי זה מכווץ לחשוב על לשלוח תמונה.

צריכה לחשוב על זה עוד קצת.

תודה על החידוד.

אני גם פעם מאוד צידדתי בעמדה שלך והייתי נמנע לגמרי מתמונות. עם הזמן למדתי שזה פרמטר חשוב (בעיקר בגלל שאני מברר די גרוע) שלפעמים חוסך הרבה לשני הצדדים. אז זה עדיין לא 'הכי' חשוב, ותמיד אעדיף קודם לקרוא, ורק אם זה ממשיך להיות רלוונטי לראות, וגם לא תמיד אבקש (ותמיד זה מכווץ) - תלוי בכמה השדכן מכיר אותי (ואז אוכל לסמוך עליו יותר). וזה באמת כמעט ולא קשור ל'איך המראה החיצוני'. היו בנות שנאמר שהעולם לא היה פוסל אותן בגלל התמונה, אבל היה ברור לי מהסגנון שזה לא מתאים...

ייש"כ על הפתיחות המחשבתית.

כתבתי על זה מקודם.. שאם זה כדי לבחון סגנון אז בהחלט אפשר להבין גם בלי לראות תמונה, אם יודעים איך לעשות את זה.

חבל בגלל זה לוותר על עקרון כל כך חשוב..

אני די מסכים עם מה שכתב @חמדת66

אציין שגם לפני עידן התמונות מעולם לא פסלתי על מראה

ובכל זאת היום שזה הפך להיות מקובל אני מעדיף לראות תמונה, וממש לא כדי לדעת פרט זה או אחר אלא כדי להכיר את האדם מאחורי המילים.

וסיפור - היתה מישהי שבמשך כמה חודשים לא רציתי לפגוש אותה עד שראיתי אותה במקרה.

כשראיתי אותה, זה היה במרחק כזה שלא יכלתי באמת להבחין בינה לבין הגבר שעמד כמה מטרים ממנה. ובכל זאת עצם העובדה שראיתי אותה, שידעתי במי מדובר, שהיא הפכה לדמות מוחשית - גרמה לי להחליט לפגוש אותה.

ושוב, כשאני מרגיש שהתמונה ניתנת כתיאור של "בוא תבדוק אם אני שמנה או רזה" אני באמת מרגיש שזה ממש לא יפה ולא מתאים. אבל בעיני זה ממש לא זה, כל העולם מלא בתמונות של האנשים שסביבנו, כל כתבה בעיתון כוללת תמונות של המרואיין, כל שיעור הוא מצולם, אז שדווקא איזה תמונה אחת של רווקה תהיה הסיפור?

הכוונה שלי במילה "ענייני" הוא מבט לא ממוקד, כלומר כ"חלק מ..".

זה ממש בעיה בעיני לבחון מראה מצד עצמו (גם אם זה בשביל התאמה זוגית), לעומת לראות את זה כחלק ממכלול.

ושים לב, אני לא אומרת בזה שמשיכה היא לא דבר חשוב בזוגיות, אלא שזו לא הדרך בעיני לבדוק אותה.

הכוונה שלי היא לא תיאוריים גרפיים.. אלא משהו הרבה יותר עדין, עם הרבה פחות פוקוס.

ברור שהכל תלוי קודם כל בגישה, אם המבט שלך ממוקד על המראה אז גם אם תדבר על זה עם השדכן הוא יהיה ממוקד. אני רק באתי להציע שיטה אחרת למי שבאמת מאמין שהמבט צריך להיות פחות ממוקד.

כדי להבין סגנון והלך רוח,

או שאני נאיבית או שאני סתם רוצה להאמין כך מאמינה שיש גם כאלה בחורים

למרות שאני אישית יורדת בכלל מהצעה כשמבקשים ממני תמונה, לא כי אני לא סומכת על התמונות שלי ואני בסדר בתמונות ב"ה. זה פשוט מוריד לי מהבחור.

אני אישית..

את הז'אנר הזה. אז לא מתערבת...

בכל זאת זה משהו שאני ישר פוסלת עליו, אולי היחיד שאני לא חושבת עליו פעמיים אפילו. אולי כי אני תופסת את זה בתור ג'נאנה ולא מצליחה לצאת מזה. 

וגם ברמה העקרונית נראלי שגם אלה שמבינים את הצורך בלבקש תמונה היו מסכימים איתי שזה מרגיש קצת שוק בשר. לא רוצה להיות חלק מהשוק הזה.

ולא, לא אכפת לי שמישהו יפגוש אותי ויפסול על מראה חיצוני. בסה"כ הפסיד אותי כמו ההוא שביקש תמונה.

אני מבין מה את אומרת

אבל

1. אולי אם לא שמת תמונה מההתחלה, שהיתה יכולה לתפוס מישהו שהיה רואה את התמונה ובודק אם יכול להתאים, את הפסדת אותו

2. אולי הוא הפסיד אותך, ואת ניצחת, אבל בסופו של דבר את לא נשואה. אולי אם הוא היה מפסיד פחות, גם את היית מרוויחה משהו על הדרך.

3. הבעיה היא שגם אם עולם השידוכים נראה כמו שוק בשר, הוא מתנהל יותר מקצב של מחסן גרוטאות. ואם להפוך אותו לשוק בשר יזרז את התהליך, אולי זה שווה את המחיר

1. אני מבינה לגמרי שיש פה כביכול הפסד שלי. אז אני מוכנה להפסיד ולוקחת בחשבון שאחד למליון אולי בחור מסוים שזה אצלו תנאי סף היה יכול להתאים לי. דווקא בגלל שזה לרוב לא יתאים אז אני די רגועה עם הטיעון הזה. מה גם שלא כל עולם הדייטים מתנהל ככה, יש בחורים לרוב שאין להם תנאי כזה. אם כולם היו מתנהלים כך אני מניחה שהתנהלות כמו שלי היתה קצת ראש בקיר.

2. שוב, נכון אני לא נשואה (והי! הוא גם לא), אבל לא מדובר ביציאה שלי, מבחינתי קצת מדובר ביציאה שלו, שאני אישית לא מכילה כשזה מגיע אלי (איך שהוא יתנהל ודרך החיפוש שלו את האחת כבר לא קשור אלי ואני לא מתערבת). וכמו שאמרתי, אם כולם היו מתנהלים כך (לא מאמינה שיכול להיות מצב כזה) אז וואלה צודק. מלחמה מטופשת שמשאירה אותי מנצחת ומנוצחת בו זמנית. 

אבל לא תופסת את זה כתחרות או ומנצח-מנוצח, זה בסה"כ תנאי שמלמד אותי לרוב שדי חבל על הזמן כי זה ממילא סגנון שלא יתאים 

3. לא אמרתי שעולם השידוכים נראה כמו שוק בשר. ההנהגה הזאת נראית לי כך. וכמי שמכירה הרבה מאוד כאלה עם עקרון כמו שלי שהצליחו, ומהצד השני כאלה שהצליחו עם תמונה, אני מבינה שאין קשר בין ההנהגה הזאת לבין זירוז התהליך. ואם אין קשר בין רמת ההצלחה לתנאי שאתה מתאר, אין לי סיבה אמיתית לשלם את המחיר הזה.

ההבדל הוא שאצלך מדובר בהחלטה ואצלו מדובר בצורך או בחוסר מוטיבציה.

אז ברגע שתשתכנעי לשחרר תמונה, יהיו הרבה בחורים שלפני זה לא שמו לב אלייך בכלל (כי לא התנסחת בצורה שתתפוס את תשומת הלב שלהם), ועכשיו פתאום יתייחסו אלייך ויחליטו שיש מה לנסות. לאו דווקא כי זה תנאי סף אצלם (אולי גם כאלה), גם פשוט כאלה שבלי תמונה את סתם רשימת נתונים, אחת מאלף, ועם תמונה את דמות אנושית נוכחת.

אילו באמת היה מדובר בהחלטה שלך מול החלטה שלו, את צודקת לגמרי שזה מחיר זעום והגיוני להחליט לשלם אותו. כיון שמדובר במצב שזה יכול להיות שער כניסה, הדרך להיות מובחנת, אז המחיר קצת יותר גבוה. עדיין את יכולה להחליט לשלם אותו.

בדיוק כמו שלפני ארבעים שנה לא היו מתאמים על דייט בטלפון נייד

היום כל מי שמחזיק וואטסאפ ונמצא בעולם השידוכים יודע שהמון הצעות מגיעות עם תמונה. אז מי שלא, נמצאת בעמדת נחיתות משמעותית, כי הטקסט שלה יעלם בין המון תמונות שכן נשלחות

אם הבחורה בלי תמונה בכלל, ניחא אני מבין...

אבל אם זה ניתן לחשיפה, איך לדעתך הבחור אמור להתנהל עם זה?

הרי בסוף התכנון הוא כן לחשוף את התמונה.. אז מתי?  

יכול להיות שיש בחורים שירגישו בנוח לבקש, ומי שרוצה מישהו כזה - באמת תחכה שהוא יבקש.

אבל יש הרבה, כמוני, שיראו בזה בקשה לא מכבדת, ולכן על אף שכן מעדיפים לראות תמונה, לא יבקשו. וצריך לקחת את זה בחשבון. כמובן יש גם שיקולים אחרים, אבל צריך לקחת בחשבון.

לא מיד בתחילת השיחה.  לפחות אצלי זה ככה

ואז מה הן מצפות שאני אעשה עם זה? 

אז אם נניח מישהי שולחת "היי מה נשמע" את אומרת שאפשר מיד להגיד "אשמח לראות תמונה"?

לא יודע.. נשמע לי די מזלזל כלפי הצד השני. או שזה רק אני?

תשאל "את מאלה שאוהבות שמבקשים תמונה או לא? כי אם מפריע לך אז אני לא אבקש"

כי אם היא מתכוונת לחשוף באמצע השיחה זה לא לעניין ואת זה אני לא אוהב

זאת אומרת, להתייחס לזה כ: "או אין תמונה בכלל, או לראות על ההתחלה"?

אולי...

אני מבין את הרצון שלא להראות לכולם, אבל אחרי הכל זה יוצר מצב בעייתי

וואי אני חייב לומר, שלרגע כשראיתי בכותרת את המילה "אתה" והשאר בתוכן
חשבתי הנה מישהי עומדת לצאת עלי 

אל תלחיצי ככה אנשים 

תודה רבה על התגובה עזרת מאד

מנגד בנות כנראה יגידו שזה שילוב של צניעות ורצון לפרטיות,
לצד רצון שיתיחסו רק לנתונים שלהן.

אישית אני מכיר מישהי יפיפה שהתמונה שלה היא פרטית.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥