(אתם מבינים מה זה אומר נכון? זה שרק באישור שלה אפשר לראות)
איך שהיא פונה אלי אני אמור לבקש לצפות בתמונה? נשמע.. לא משהו
באמצע השיחה? ואם לא מוצאת חן, פתאום להגיד "אה לא, לא מתאים"? זה מאד פוגע
אז פונה אלי בחורה כזאת
אחלה, מתחילים לדבר והכל, פתאום באמצע שהשיחה בעיצומה היא אישרה לי לצפות בתמונה..
יופי, מה זה מועיל עכשיו?
קיצור, מה הרעיון ואיך ההתנהלות... לא ברור לי
זה מכניס לקצת פלונטר לא נעים.. איך אני מתנהל מול זה?
ואם אני כן רוצה לראות תמונה אבל לא רוצה לפגוע? מה אז..? לדעתך
מעניין אותי שמישהי מהבנות תענה פה,
מה הן מצפות שהגבר יעשה עם זה
או תוסיף "אני מרגיש שזה מקדם את ההיכרות להבין את הסגנון של האדם"...
משהו כזה
וכן..זה לגיטימי לדעתי בפרט אם אתה חושף תמונה
סוף סוף הגיעה לשם כדי להכיר...
מבקש אמונה
בנים ובנות שחפצים בפרטיות
שלא מרגישים בנח שהתמונה שלהם גלויה לעיני כל ללא ידיעתם מי צופה.
לגיטימי מאוד להגיד
שתשמח לראות את התמונה
מה גם שהרבה בנות אם הן מעוניינות בך יפתחו את התמונה עוד לפני שתבקש
יכול להיות שיש גם סיבות והיגיון לא לבקש תמונה מראש, אני לא נכנס לזה.
אבל עדיין הצורך קיים פה וכך הקב"ה ברא את האדם.
זה בטח לא משהו בעייתי ודוחה שיסביר את הסמיילי שהשתמשת בו
אני רק בא לומר שהפיכת צורך של בנאדם למשהו דוחה ומגעיל - זה עצמו גם ממש לא יפה.
(ולא, אני לא יודע האם יש דרך לברר על מראה בלי לראות תמונה או להיפגש)
באמת יש לך קטגוריות מראה "תקין" ו"לא תקין"? מישהו שיענה על התנאים על הנייר, ימצא חן בעינייך חיצונית?
וכדי לפרט איזה סוג של מראה מוצא חן בעיניו נדרש הרבה יותר מחשבה ופירוט מאשר כדי להסתכל על התמונה שניה וחצי ולהגיד "סבבה" או "לא נראה לי"
או כל הגדרה אחרת שתבחרי
הפסקה השניה - הופתעתי לשמוע שבעינייך השיטה המילולית עדיפה ושהיא יעילה בעינייך.
מסכים, יש בעייתיות בהחלפת תמונות. ובכל זאת גיליתי שזה הופך את החיים לקלים הרבה יותר מהרבה בחינות, והופכות את החיפוש אחרי זוגיות לאפקטיבי וקל יותר, ולכן היום אני תומך חד משמעית בהחלפת תמונות איכותיות ומחמיאות.
לגבי הפסקה האחרונה-
לכן אני משתדלת שלא לשפוט מקרים ספציפיים, כי זה באמת חוסך וזה באמת מורכב..
ועדיין, זה לא גורם לי להיות פחות להוטה על עצם הנושא.
לא יודעת, צריך למצוא פתרון אחר.
בדיוק על זה היה הדיון עם @ultracrepidam.
מוזמן להסתכל בהמשך השרשור.
(ושמישהו יסדר כבר את התיוגים האלה!! אררר)
אז לא הבנתי, כי הוא כתב בדיוק את מה שאתה כתבת..
ועניתי שכשכתבתי את השיטה השניה באמת לא תירגמתי את זה למוח הגברי.
מבחינתי זה הרבה פחות התעסקות, אבל יתכן שאצל הצד השני יש התעסקות עם השיטה הזאת.
בכל מקרה נראה לי שזה שאין כאן עניין של ראיה, אלא רק תיאור תיאורטי זה עדיין הבדל משמעותי.
).טוב טוב, נסוגה מהדיון הזה 😅
כי אני באמת לא מבינה בזה.
אכן גם אין לי תמונת פרופיל.
זה אומנם באמת לא בדיוק אותו הדבר, והדעה שלי פחות חדה על זה, אבל זה בהחלט מתחבר..
(ומי שלמדה במדרשה ישר תזהה שאני גם למדתי בה🙈 אבל לא נורא)
שתמונת פרופיל (וגם לשלוח תמונה) זה כמו שאסכים שיהיה לבחור זר תמונה שלי בארנק שלו.
מן הסתם יגיד שזה פחות גרוע. אבל העקרון עדיין עומד.
בכל זאת, זאת אחת ה-משנות שלו ;)
לא מזהה את הרב.. כנראה שאני בורה במדרשות
גם לא יעלו תמונה לפייסבוק
לפחות לי אין תמונות ברשת
(אולי תמונות שחברות העלו בחשבון שלהן ולא שאלו אותי..)
אבל כאמור, זה לא דיון ספציפי אלא עקרוני.
התלהבות של השדכנים מזה שהיא מתארת את המראה שלה מילולית? וואו, מוזר לי. אולי כשאין תמונה הם שמחים שלפחות את המידע הזה אפשר למסור
עצם הדיבור וההתעסקות בעיני לא צנוע...
את המשפט האחרון לא הבנתי בכלל ואשמח שתסבירי ואתייחס
לכתחילה, אם הנושא הזה יכול להפוך לאישיו, כדאי להעביר תמונה
---
כשזה לא קורה / כשאין הסכמה להעביר תמונה ואז מתחיל שיח ודין ודברים על בקשה של תמונה
על הסכמה לצאת או לא לצאת בעיני כל השיח הזה ו/או בקשת תמונות נוספות וכדומה הרבה יותר לא צנוע
אני חושבת שאם שדכן/ית שומע בצורה צנועה ומכבדת את הרצון של הבחור/ה במה הוא צריך בצד השני
אז מראש ההצעות יהיו כאלה.
ההתלהבות שציינתי היא מול בנים ובנות שלא מבקשים תמונה כי הם יודעים שאני מודעת לרצונות שלהם ויודעים שזה יכנס למכלול השיקולים בהצעה.
ולגבי השורה האחרונה
בסוף החיבור והמציאת חן נמדדת במפגש אמיתי ולא בהכרח שתמונה כמסננת טובה יותר
אני בהחלט מאמין שלהעביר תמונה מועיל מאד
אבל לא בעד לבקש תמונה
כי
1 הביטוי "לא מתאים" הוא לא על מראה. מראה זה "לא מעוניין"
2
ההתייחסות למראה היא בדרך כלל לא "אני רוצה מישהי בגובה 160 עם BMI 28, צבע עיניים ושער X וכו'"
התייחסות בריאה למראה היא פתוחה לכל מראה, אבל כשרואים מישהי מסוגלים לומר האם ועד כמה המראה שלה גורם לרצון להתקרב (או להתרחק). וזה תלוי בהמון פרמטרים, באני חושב שאף אחד לא מקטלג ובוחן - זה לא הגיוני, לא בריא, לא נורמלי, ולא אפקטיבי. יכולות להיות שתי בנות עם תיאור מאד דומה שאחת יפה ואחת מכוערת (ובעיני מישהו אחר להיפך, הראשונה מכוערת והשניה יפה)
חז"ל אמרו שאסור לקדש אשה עד שיראנה שמא תתגנה עליו, ולא חשבו שהפתרון הוא לנהל שיחה מפורטת שבה הבחור יתאר איזה מראה הוא רוצה. כי לראות ולהתרשם מותר ומצוה, לעסוק בזה בצורה מפורטת זה כבר לא ראוי.
1
לדוגמה, שדכנית סיפרה לי על מישהי, אמרתי שזה יכול להיות טוב, היא שלחה לי תמונה, שאלה אם קיבלתי, עניתי שקיבלתי, ואז היא שאלה אם מתאים. מה קשור מתאים? המראה של האדם בצד השני הוא לא משהו שמתאים או לא מתאים. הוא משהו שנעים לי או מרחיק אותי. הוא משהו שאני אוהב או לא, שיפה בעיני או להיפך. אבל התאמה היא קשר הדדי, ואין התאמה ביני לבין המראה של מי שפגשתי. אפשר לומר "מתאים לי" בקטע של "מתאים לי עכשיו פיצה" אבל לא התאמה במובן הזוגי
האמת היא שבאופן כללי אני חושב שמשתמשים יותר מדי במושג ההתאמה בזוגיות ובבחירה זוגית - השאלות האמיתיות הן "האם טוב לי", "האם אני מעריך/אוהב/נהנה בחברתו של הצד השני", "האם נוכל לבנות בית משותף עם יעדים יציבים". השאלה של התאמה מתייחסת לניבוי של זה - מישהו שאוהב אנשים נמוכים, "מתאים לו" מישהי נמוכה, כי הוא יהנה יותר בחברתה; מישהי שאוהבת לדבר על עצים, מתאים לה נגר, כי יהיה להם נעים יחד.
2
זה בתת מודע ושם זה נשאר, וגם אם זה במודע - זה הרבה פחות צנוע להתעסק בזה במודע מאשר פשוט להתסכל לרגע ולראות.
אז שוב, בעיני זה לא אפקטיבי, וגם הרבה פחות צנוע. אולי אצלך או אצל בנות באופן כללי זה ממש קטגורי, אבל מוזר לי שזה יהיה כך. אז אולי את חריגה בעניין ואת ממש פתוחה בקטע של מראה חוץ מקטגוריה ממש ספציפית.
3
לא אמרתי שתמונה היא מה שחז"ל דיברו עליו. ודאי שלא. הם דיברו על ראיה בעיניים, כמובן. אגב, לא בהכרח על מפגש הדדי. מאד יכול להיות שבעיניהם להסתכל עליה מהחלון כשהיא לא רואה היה תקין לגמרי בעיניהם.
מה שכן אמרתי היה שתיאור של המראה לא יפתור את הבעיה, כי אם כן, חז"ל היו יכולים לומר את זה (רלוונטי למישהו שמקדש אשה על ידי שליח, זאת הסוגיה בה מאמר חז"ל מובא, והגמרא לא מתרצת שאפשר להגיד לשליח "רק מישהי גבוהה")
1
מבינה מה אתה אומר, אבל לא מסכימה עד הסוף.
א. יתכן שמילולית אתה צודק, אבל יש משהו הרבה יותר עדין במילה הזאת מאשר להגיד "היא יפה בעיני/מכוערת בעיני/אני לא מתחבר/המראה שלה מרתיע אותי" וכו'.
ב. בעיני כן יש כאן עניין מסוים של התאמה, אבל קצת קשה לי להסביר בכתב למה.
2
אפשר להעביר את זה למודע כדי להיעזר בזה.
לגבי המשפט האחרון-יתכן.. "רק על עצמי לספר ידעתי." (למרות שבעיני זה המצב התקין באמת..)
3
זה בדיוק העניין.
ה-"עד שיראנה" עליו דיברו חז"ל היה הרבה יותר ממשי והרבה יותר חלק ממכלול מאשר לבהות בתמונה. גם אם זה היה להסתכל מהחלון בלי שהיא תשים לב, אתה רואה מכלול, אתה רואה איך היא מדברת ומתנהלת, ולא רק גוף (מחילה על הבוטות הקלה. אבל זה פשוט מרגיש לי ככה). הנראות היא רק "חלק מ.." ולא הדבר היחיד שרואים ומתמקדים בו.
אני חושב שאת לא מפרשת נכונה את הראיה של תמונה.
1 חד משמעית, הייתי מעדיף לראות בפועל מאשר לראות תמונה.
2 גם כאשר אני רואה תמונה, אני יודע על עצמי ומניח שאני לא היחיד, שאני מתמקד ומתעניין הרבה יותר בשאלה מה הדמות שבתמונה וממש לא בשאלות של לבדוק מראה וכדומה.
בדרך כלל גם כאשר הבחירה היא נטו לפי תמונה זה ממש לא לפי הנתונים הפיזיים אלא הדמות שיש בה. ולכן גם אם למשל מישהו לא רוצה מישהי עם מאפיין חיצוני מסוים, מאד יכול להיות שכשהוא יראה תמונה זה יתן הקשר לתכונה המסוימת הזאת, ובהקשר הזה זה כבר יהיה לא משמעותי והוא יסכים לפגוש אותה.
יכול להיות שההבנה שלנו מה מחפשים בתמונה או מה המטרה של תמונה היא הבנה שונה בתכלית.
אגב, כאשר התמונה היא במוצהר כדי למסור נתונים פיזיים, אני באמת חושב שזה איכסה ולא נעים בכלל. אני חושב שאת מבינה את כל הסיפור של התמונות ככה, ולכן את מתייחסת לזה באופן שאת מתייחסת; אני מבין אותו אחרת לגמרי - כדי לתת תחושה של "אני יודע את מי אני הולך לפגוש", כדי לתת איזה דמות מאחורי המילים, כי תמונה אחת שווה אלף מילים, וכו' - ולכן אני לא רואה בזה בעיה חמורה כל כך (ואולי זה סתם שחיקה שלי עם השנים)
תמונה זה פלקט, זה חד ממדי, זה לא בהכרח מראה מי הדמות.
מה שתתפוס מהתמונה יכול להיות הפוך ממה שתתפוס במפגש עם אותה הדמות.
ועדיין, אותי זה מכווץ לחשוב על לשלוח תמונה.
צריכה לחשוב על זה עוד קצת.
תודה על החידוד.
אני גם פעם מאוד צידדתי בעמדה שלך והייתי נמנע לגמרי מתמונות. עם הזמן למדתי שזה פרמטר חשוב (בעיקר בגלל שאני מברר די גרוע) שלפעמים חוסך הרבה לשני הצדדים. אז זה עדיין לא 'הכי' חשוב, ותמיד אעדיף קודם לקרוא, ורק אם זה ממשיך להיות רלוונטי לראות, וגם לא תמיד אבקש (ותמיד זה מכווץ) - תלוי בכמה השדכן מכיר אותי (ואז אוכל לסמוך עליו יותר). וזה באמת כמעט ולא קשור ל'איך המראה החיצוני'. היו בנות שנאמר שהעולם לא היה פוסל אותן בגלל התמונה, אבל היה ברור לי מהסגנון שזה לא מתאים...
ייש"כ על הפתיחות המחשבתית.
כתבתי על זה מקודם.. שאם זה כדי לבחון סגנון אז בהחלט אפשר להבין גם בלי לראות תמונה, אם יודעים איך לעשות את זה.
חבל בגלל זה לוותר על עקרון כל כך חשוב..
אני די מסכים עם מה שכתב @חמדת66
אציין שגם לפני עידן התמונות מעולם לא פסלתי על מראה
ובכל זאת היום שזה הפך להיות מקובל אני מעדיף לראות תמונה, וממש לא כדי לדעת פרט זה או אחר אלא כדי להכיר את האדם מאחורי המילים.
וסיפור - היתה מישהי שבמשך כמה חודשים לא רציתי לפגוש אותה עד שראיתי אותה במקרה.
כשראיתי אותה, זה היה במרחק כזה שלא יכלתי באמת להבחין בינה לבין הגבר שעמד כמה מטרים ממנה. ובכל זאת עצם העובדה שראיתי אותה, שידעתי במי מדובר, שהיא הפכה לדמות מוחשית - גרמה לי להחליט לפגוש אותה.
ושוב, כשאני מרגיש שהתמונה ניתנת כתיאור של "בוא תבדוק אם אני שמנה או רזה" אני באמת מרגיש שזה ממש לא יפה ולא מתאים. אבל בעיני זה ממש לא זה, כל העולם מלא בתמונות של האנשים שסביבנו, כל כתבה בעיתון כוללת תמונות של המרואיין, כל שיעור הוא מצולם, אז שדווקא איזה תמונה אחת של רווקה תהיה הסיפור?
הכוונה שלי במילה "ענייני" הוא מבט לא ממוקד, כלומר כ"חלק מ..".
זה ממש בעיה בעיני לבחון מראה מצד עצמו (גם אם זה בשביל התאמה זוגית), לעומת לראות את זה כחלק ממכלול.
ושים לב, אני לא אומרת בזה שמשיכה היא לא דבר חשוב בזוגיות, אלא שזו לא הדרך בעיני לבדוק אותה.
הכוונה שלי היא לא תיאוריים גרפיים.. אלא משהו הרבה יותר עדין, עם הרבה פחות פוקוס.
ברור שהכל תלוי קודם כל בגישה, אם המבט שלך ממוקד על המראה אז גם אם תדבר על זה עם השדכן הוא יהיה ממוקד. אני רק באתי להציע שיטה אחרת למי שבאמת מאמין שהמבט צריך להיות פחות ממוקד.
כדי להבין סגנון והלך רוח,
או שאני נאיבית או שאני סתם רוצה להאמין כך מאמינה שיש גם כאלה בחורים
למרות שאני אישית יורדת בכלל מהצעה כשמבקשים ממני תמונה, לא כי אני לא סומכת על התמונות שלי ואני בסדר בתמונות ב"ה. זה פשוט מוריד לי מהבחור.
אני אישית..
את הז'אנר הזה. אז לא מתערבת...
בכל זאת זה משהו שאני ישר פוסלת עליו, אולי היחיד שאני לא חושבת עליו פעמיים אפילו. אולי כי אני תופסת את זה בתור ג'נאנה ולא מצליחה לצאת מזה.
וגם ברמה העקרונית נראלי שגם אלה שמבינים את הצורך בלבקש תמונה היו מסכימים איתי שזה מרגיש קצת שוק בשר. לא רוצה להיות חלק מהשוק הזה.
ולא, לא אכפת לי שמישהו יפגוש אותי ויפסול על מראה חיצוני. בסה"כ הפסיד אותי כמו ההוא שביקש תמונה.
אני מבין מה את אומרת
אבל
1. אולי אם לא שמת תמונה מההתחלה, שהיתה יכולה לתפוס מישהו שהיה רואה את התמונה ובודק אם יכול להתאים, את הפסדת אותו
2. אולי הוא הפסיד אותך, ואת ניצחת, אבל בסופו של דבר את לא נשואה. אולי אם הוא היה מפסיד פחות, גם את היית מרוויחה משהו על הדרך.
3. הבעיה היא שגם אם עולם השידוכים נראה כמו שוק בשר, הוא מתנהל יותר מקצב של מחסן גרוטאות. ואם להפוך אותו לשוק בשר יזרז את התהליך, אולי זה שווה את המחיר
1. אני מבינה לגמרי שיש פה כביכול הפסד שלי. אז אני מוכנה להפסיד ולוקחת בחשבון שאחד למליון אולי בחור מסוים שזה אצלו תנאי סף היה יכול להתאים לי. דווקא בגלל שזה לרוב לא יתאים אז אני די רגועה עם הטיעון הזה. מה גם שלא כל עולם הדייטים מתנהל ככה, יש בחורים לרוב שאין להם תנאי כזה. אם כולם היו מתנהלים כך אני מניחה שהתנהלות כמו שלי היתה קצת ראש בקיר.
2. שוב, נכון אני לא נשואה (והי! הוא גם לא), אבל לא מדובר ביציאה שלי, מבחינתי קצת מדובר ביציאה שלו, שאני אישית לא מכילה כשזה מגיע אלי (איך שהוא יתנהל ודרך החיפוש שלו את האחת כבר לא קשור אלי ואני לא מתערבת). וכמו שאמרתי, אם כולם היו מתנהלים כך (לא מאמינה שיכול להיות מצב כזה) אז וואלה צודק. מלחמה מטופשת שמשאירה אותי מנצחת ומנוצחת בו זמנית.
אבל לא תופסת את זה כתחרות או ומנצח-מנוצח, זה בסה"כ תנאי שמלמד אותי לרוב שדי חבל על הזמן כי זה ממילא סגנון שלא יתאים
3. לא אמרתי שעולם השידוכים נראה כמו שוק בשר. ההנהגה הזאת נראית לי כך. וכמי שמכירה הרבה מאוד כאלה עם עקרון כמו שלי שהצליחו, ומהצד השני כאלה שהצליחו עם תמונה, אני מבינה שאין קשר בין ההנהגה הזאת לבין זירוז התהליך. ואם אין קשר בין רמת ההצלחה לתנאי שאתה מתאר, אין לי סיבה אמיתית לשלם את המחיר הזה.
ההבדל הוא שאצלך מדובר בהחלטה ואצלו מדובר בצורך או בחוסר מוטיבציה.
אז ברגע שתשתכנעי לשחרר תמונה, יהיו הרבה בחורים שלפני זה לא שמו לב אלייך בכלל (כי לא התנסחת בצורה שתתפוס את תשומת הלב שלהם), ועכשיו פתאום יתייחסו אלייך ויחליטו שיש מה לנסות. לאו דווקא כי זה תנאי סף אצלם (אולי גם כאלה), גם פשוט כאלה שבלי תמונה את סתם רשימת נתונים, אחת מאלף, ועם תמונה את דמות אנושית נוכחת.
אילו באמת היה מדובר בהחלטה שלך מול החלטה שלו, את צודקת לגמרי שזה מחיר זעום והגיוני להחליט לשלם אותו. כיון שמדובר במצב שזה יכול להיות שער כניסה, הדרך להיות מובחנת, אז המחיר קצת יותר גבוה. עדיין את יכולה להחליט לשלם אותו.
בדיוק כמו שלפני ארבעים שנה לא היו מתאמים על דייט בטלפון נייד
היום כל מי שמחזיק וואטסאפ ונמצא בעולם השידוכים יודע שהמון הצעות מגיעות עם תמונה. אז מי שלא, נמצאת בעמדת נחיתות משמעותית, כי הטקסט שלה יעלם בין המון תמונות שכן נשלחות
אם הבחורה בלי תמונה בכלל, ניחא אני מבין...
אבל אם זה ניתן לחשיפה, איך לדעתך הבחור אמור להתנהל עם זה?
הרי בסוף התכנון הוא כן לחשוף את התמונה.. אז מתי?
יכול להיות שיש בחורים שירגישו בנוח לבקש, ומי שרוצה מישהו כזה - באמת תחכה שהוא יבקש.
אבל יש הרבה, כמוני, שיראו בזה בקשה לא מכבדת, ולכן על אף שכן מעדיפים לראות תמונה, לא יבקשו. וצריך לקחת את זה בחשבון. כמובן יש גם שיקולים אחרים, אבל צריך לקחת בחשבון.
לא מיד בתחילת השיחה. לפחות אצלי זה ככה
ואז מה הן מצפות שאני אעשה עם זה?
אז אם נניח מישהי שולחת "היי מה נשמע" את אומרת שאפשר מיד להגיד "אשמח לראות תמונה"?
לא יודע.. נשמע לי די מזלזל כלפי הצד השני. או שזה רק אני?
תשאל "את מאלה שאוהבות שמבקשים תמונה או לא? כי אם מפריע לך אז אני לא אבקש"
כי אם היא מתכוונת לחשוף באמצע השיחה זה לא לעניין ואת זה אני לא אוהב
זאת אומרת, להתייחס לזה כ: "או אין תמונה בכלל, או לראות על ההתחלה"?
אולי...
אני מבין את הרצון שלא להראות לכולם, אבל אחרי הכל זה יוצר מצב בעייתי
מבקש אמונה תודה רבה על התגובה עזרת מאד
מנגד בנות כנראה יגידו שזה שילוב של צניעות ורצון לפרטיות,
לצד רצון שיתיחסו רק לנתונים שלהן.
אישית אני מכיר מישהי יפיפה שהתמונה שלה היא פרטית.
מתי ננעלה הדלת שלכם?
הדלת לאהבה, נישואין, זוגיות
מה הייתם עושים אחרת?
הכל בר תיקון בכל שלב.
חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.
מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...
השאלה אם יש מספיק אומץ
מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.
אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.
לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.
אם דלת ננעלה
לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר
תמיד ישארו דלתות נוספות
בכל נושא ובפרט באהבה
עם עבודה נכונה
הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר
שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.
תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.
שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!
שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.
ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.
ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.
מצוות הפורום
מצטרפת מכל הלב ❤️
שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.
ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠
שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,
גמר חתימה טובה
לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.
אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.
מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?
עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.
מה אומרים?
יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.
עשית א' ב' ג' - אתה דתי.
לא עשית - אתה לא.
עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"
לא עשית - אתה לא.
אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.
מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.
בכל מקרה, לגופו של עניין
אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.
ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?
יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח
יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.
שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.
נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?
( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)
אבל מה הקשר לבדידות
ולמה שזה יפריע
ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...
בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.
הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.
להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.
נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).
GPT הציע להמשיך
ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.
גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.
ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.
מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.
GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.
זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.
אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...
הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".
אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.
אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו
נסה גם את ג'מיני.
התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.
לא תקין, לא בריא, לא בעד
אבל כן...
לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.
למה זה רע?
וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם
תלוי איזה שימוש עושים בו
אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו
ובAI זה בריבוע
כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה
ובשימוש גרוע להיפך
קשרים פרונטליים...
העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...
והוא לא משאיר את הנעליים בסלון
בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?
בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.
כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.
אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.
*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.
אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו
צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.
על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.
הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם
הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות
הוא נכשל בתור גבר או אישה
שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.
זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.
לא נתקלתי בזה
אחרי דיון עם חבר
הייתם יוצאים עם בחורה שחזרה בתשובה, וככל הנראה גם לא בתולה? או שזה יפריע לכם?
יש כאן כמה שיקולים:
לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?
זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?
אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי
ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.
השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.
מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.
לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.
אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.
ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?
היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅
ושום דבר אחר, חחחחחחחח
באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.
או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.
אך אני לא הייתי לוקח אותן
אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר
הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת
יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.
המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.
כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.
גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.
אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.
המנטליות כן
אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.
אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.
הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.
מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.
עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.
צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.
ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.
זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.
עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?
אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.
בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.
נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.
בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.
לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.
הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?
אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:
מה חשוב לך.
אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר
רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.
מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,
אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....
אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......
אנקדוטה:
לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה
שהוצעה לו:
בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.
על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן
והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,
אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;
אתה כופר!......
אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,
אתה כופר!
עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.
מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.
ואז פורקים עול בצורה קטנה או
בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.
מאוד מורכב.
אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...
מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.
תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת
נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם
לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה
לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,
מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)
יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש
כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף
גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים
הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות
שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....
ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה
רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....
לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?
אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!
בהצלחה!
זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.
לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.
וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.
בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -
אז כן.
אם ההפך,
לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -
ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?
אני בורחחח!!!!
שלום, (אני פצלשלי מהשרשור קשר צעיר… פתחתי חדש כי איבדתי תסיסמה)
חשבתי הרבה והתייעצתי בנוגע לקשר ובסוף החלטתי שאמנם יש אי אילו פערים בנושא הדת אבל בסוף אני מעוניין לגשר עליהם ולהתגבר עליהם
אז רציתי להתייעץ בנושא, איך מכילים ומתגברים על פערים?
אני אתן דוגמא קיצונית שאני לא ממש יודע לנסח טוב (זה ממש יישמע נורא ואני מבין את כל אלה שיגידו שזה לא ענייני ואני לא צריך להיכנס לזה, מצד שני בסוף זה כן רלוונטי לביתי שאבנה, אז לעזור ליהודי לקראת חתונה אולי עדיף מאשר להוציא עליו עצבים) אבל למשל קשה לי כשאני הולך ברחוב ו(חס ושלום) אני רואה בת אחרת שדווקא כן לבושה באופן צנוע יותר, ואני שואל את עצמי אם אני בוחר נכון. ברור לי שזה עניין של איזהו העשיר השמח בחלקו, אבל יש גם עניין זוגי פה בנושא. בקיצור הניסוח שלי גרוע וזה ממש לא נוגע רק לצניעות פשוט זה יחסית קיצוני.
אני בבלאגן פה. אשמח לחכמת ההמונים!
(נא לא לכעוס עליי)
וזו בדיוק תובנה #1 שלי:
תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות
זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.
אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:
אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?
המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.
מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:
כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.
במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.
אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?
אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).
[וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?
זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.
האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.
זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.
צריך לזכור כמה דברים-
פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.
תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.
לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..
תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?
משהאתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.
כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…
ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!
ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!
אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.
האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.
ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!
הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.
זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.
אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.
רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.
רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.
רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.
דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.
בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.
העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.
הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.
בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.
אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.
זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.
סליחה שתוקפנית.
מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.
אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.
ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.
אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?
או עם שמלה?
הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.
אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.
אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.
אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.
אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"
מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?
לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר
ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.
אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?
