המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
התייעצות.. מי שעקבה, כשהייתי שבוע אחרי לידה, חמתי התקשרה כדימותק 27
להגיע אלינו יחד עם חמי והבת שלה (גיסתי) עם בעלה ו3 הילדים שלה..

ולא ככ יכולנו כי לא הייתי במיטבי, מה גם שהשתחררתי בערב כיפור ונשארנו בבית שלנו עם כל הילדים וצאת כיפור זה לבנות סוכה בחמישי ושישי.. ואז שבת, אז נסענו להוריי כי לא היה לנו כלום בבית...
וצאת שבת בדרך חזרה הביתה, עצרנו לקניות, נשארתי באוטו להניק את הקטנה, הילדים נרדמו, ובעלי יצא לעשות קניות..

חזרנו לבית בצאת שבת שפוכים ועמוסים ולהתחיל להתארגן לחג סוכות וכו.. בבוקר של יום ראשון בעלי מגלה כי הסוכה שבנה ביום חמישי ושישי התפרקה והברזלים הלכו.. מזל שמכרו פה לידנו אז הוא הלך לקנות והרכיב מחדש..
קיצור מלא זמן עבודה כשאני לבד בבית עם ארבעת הילדים אחרי לידה ברוך ה'.. ולהתארגן לחג סוכות שחל למחרת בשני שלישי..

כמובן הוא עזר עם הבישולים והכל..

ואז ביום שני למחרת, ערב חג, חמותי מתקשרת אליו להזמין את עצמה ואת חמי וגיסתי עם בעלה ו3 הילדים אלינו ליום רביעי אחרי החג.. בעלי אמר שלא ככ מסתדר לנו.. היא אמרה לו- מה, אתה לא רוצה שנגיע?
אמר לה- לא אמרתי את זה, פשוט לא מסתדר.. אמר לה שאני אחרי לידה וכל הזמן במיטה ומניקה.. אז היא אמרה- לא תהיה לנו עוד הזדמנות.. עכשיו יש לנו הזדמנות..
קיצור לא הסתדר לנו והם לא הגיעו..

כשבעלי ניתק את השיחה, דיברנו על זה שבאמת לא טיימינג מתאים.. זה היה שבוע מאוד עמוס והיינו חייבים את המנוחה מכל מה שעברנו בשבועות שלקראת הלידה..
וציין שבכלל לא מתאים שהם יגיעו יחד עם אחותו וכל המשפחה שלה כשממילא אין לנו קשר איתם.. אבל נניח שבסדר, היא רוצה לבקר, זה לא הטיימינג..
כי הם מגיעים שעה וחצי נסיעה, וצריך לפתוח שולחן בשבילם.. הם לא באים לביקור של שעה..אלא לכל היוםםם.. אז זה לא רק לדאוג לאוכל וכיבוד וכו, אלא גם מי יישב איתם כשאני בחדר כל היום בהנקה, במקלחת שלי,בשירותים, שטיפות וכו... ממש לא מתאים מכל הכיוונים..

כאילו מה אתם מזמינים את עצמכם לשבוע אחרי הלידה ומגדירים את זה שאין עוד הזדמנויות, הרי אתם יכולים לנסוע בתחבצ , אין חלילה בעיה כלשהי.. פשוט מנצלים את האפשרות שהייתה להם- רכב גדול ממישהו, והבעל של גיסתי שיכול לנהוג ולבוא לפה.. אבל מי אמר שיולדת אחרי לידה צריכה משפחה שלמה..
אחרי כל הלידות הם הגיעו פשוט לביח, לביקור קצר וזהו..ככה יש גם שעות מסודרות ואת לא צריכה להתחיל להתארגן בלארח אנשים..

קיצור הכל כתבתי בפוסט קודם כשכל זה היה והייתי חייבת לפרוק..

והיום יצא לי לשאול את בעלי בערב, אם הוא מאוכזב וכו, כי הוא לא פתח בפניי שום דבר בנוגע לצד שלו שלא הגיעו לבקר בכלל מאז הלידה..
הם הציעו רק את האופציה הזו וזהו.. ומאז לא דיברו איתנו כלום, אפילו לא מתקשרים לשאול איך אנחנו ומה איתנו..וכמובן לא לבקר..
כשהם רוצים הם נוסעים גם במונית ספיישל, אין בעיה..

אז בעלי אמר לי שהוא לא רוצה להרחיב בעניין כי זה גם ככה לא ישנה כלום.. ושכן הוא מרגיש באסה או אכזבה מכך שלא הגיעו במועד אחר.. שלא עשו שום מאמץ להגיע לבקר. הם לא אנשים עובדים, הם יושבים בבית יוצאים לקניות סידורים וכו מידי פעם אבל בתכלס הם בבית.. וכלום, אין שום התעניינות מצידם, ממש זלזול..

וגם אני מרגישה את זה הזלזול הזה מצידם..
ואני ממש לא יתעלה על עצמי לארח אנשים שבוע אחרי לידה רק כי יש להם הזדמנות.. סליחה, הבן שלכם (הבכור!), בביח עם אשתו אחרי לידה, אז תבואו תבקרו.. מה אתם מתקשרים כשאני מאושפזת במחלקת יולדות, להגיד שתבואו בעוד שבוע?!? כאילו וואט??! לא אכפת לכם מהבן שלכם?? חצי שנה לא ראיתם אותו!! הבנאדם עבר דירה לא באתם לבקר.. נולדה ילדה עכשיו לא באתם... ממש מרחמת על בעלי.. נטו. בכל הסיפור הזה.. שאמא שלך שהביאה אותך לא אכפת לה ממך... איך קורה דבר כזה?!?! ( ויש רק עוד אח אחד בסיפור, שהוא בצבא.. אז משפחה מצומצמת...)
לא מבינהה... כל הרגשות מתערבבות לי...
מדכא אותי שזו המשפחה שלו.. ויוצא לי לחשוב על זה המון.. במיוחד עכשיו בתחילת חופשת לידה כשיש זמן עם עצמך למחשבות...
אולי תסעו לבקר אותם?למה לא123

נטו בשביל בעלך, בשביל להראות שאכפת לך ממנו ומהמשפחה שלו

עונהמותק 27
לא ככ מתאפשר.. רק אני הנהגת ואני מניקה.. לא יכולה לנסוע נסיעה של שעתיים עם פקקים בהלוך ובחזור עוד יותר.. למעלה מ4 שעות.. כן, יש ממש הפרש..
הוא גם לא בעניין של לנסוע אליהם..
אנחנו גם לא מוזמנים אליהם.
נראלי שכשמישהי יולדת, נהוג שמבקרים אותה.. לא שהיא תטרטר את עצמה למרחקים עם תינוק בן 3 שבועות.. פחות מחודש..


ולא הבנתי, מזה אכפת לי ממנו ומהמשפחה שלו?
למשפחה שלו לא אכפת מאיתנו.. והוא רואה את זה המון ובערך כל הזמן.. רק שהוא לא פותח זאת בפניי כי הוא יודע שאין מה לעשות עםזה..
אוקיילמה לא123

לא קלטתי שהתינוק עדיין כ"כ קטן,

באמת נסיעה קשה

לטעמי, הם ההורים ותפקיד הילדים הוא לכבד אותם ולא הם אותנו.

זה ממש קשה ואני ממש מבינה את התחושות שלך, במיוחד אחרי לידה כשהכול כ"כ קשה.

אבל אם את מרגישה שלבעלך כ"כ קשה עם המצב וזה ממש מצער אותו, הייתי קובעת איתו שניסע עוד קצת כשהתינוק יגדל.

מה זאת אומרת לא מוזמנים? להורים צריך הזמנה מסודרת?

 

ותאמיני לי שאני כותבת לך את הדברים מניסיון, שונה אמנם אבל אני כל הזמן אומרת שמצוות כיבוד הורים להרבה אנשים היא לא פשוטה בכלל..

סליחה אם זה נשמעלמה לא123

קצת מטיף,,,

פשוט אני לא רואה איזו ברירה אחרת יש לך

את לא יכולה לשנות אותם

כתבת קשה לו עם המצב.. לא קשה לו. פשוט מאכזבמותק 27
ומבאס שנולדה לו בת ברוך ה', והם אפילו לא הגיעו לבקר.. ולפני חצי שנה הוא עבר דירה, ולא באו לבקר..
אנחנו פשוט לא מוזמנים לשם לשבתות חגיפ וכאלו.. ובאמצע שבוע יותר מידי טירחה.. גם בעלי לא ירצה
זה באמת מאכזבלמה לא123

נשמע שאין הרבה מה לעשות

כשהוא היה ילד, הוא חווה אפליה? ההורים העדיפו ילד אחרים על פניו?

זו התנהלות רגילה שלהם?

לא. דווקא הוא עזר להםמותק 27
כשהייתה בעיה עם אח שלו הקטן.. הם לא ידעו איך להתמודד איתו והוא דווקא זה שעזר להם..
אבל הם לא העדיפו מישהו אחר על פניו. יש רק אח ואחות.

ומז"א התנהלות רגילה...
ללידות הקודמות הם הגיעו לבי"ח..
סהכ רק הוא גר רחוק יחסית.
אחותו גרה באותה העיר שלהם. אז מה הבעיה לבוא לבקר את הבן שלכם? זה לא סתם.. באמת יש סיבה...

סתם אני מבואסת בשביל בעלי שלא מתייחסים אליו.. ושלא אכפת להם ממנו.. אם היה אכפת היו באים, היו מתקשרים, מראים סימן חיים...

אבל כנראה צריכה להשלים עם המצב הזה..
אבל הם כן רצו לבקראביול
נכון זה מבאס שזה יצא בטיימינג לא מתאים, אבל להאשים אותם שלא רצו לבקר זה לא נכון...
כמו שאמרו לך כיבוד ההורים הוא עליכם ולא עליהם. אישית אנחנו נסענו מלא להורים בחודשים האחרונים אחרי לידה (עכשיו היא בת שלושה חודשים ונסענו מלא). אז נכון נסענו יותר מדי וזה היה קשה. אבל היה לנו חשוב (גם חגים וכו')
מגיבהמותק 27
אנחנו לא מוזמנים לשם לשבתות/חגים ככה שזה לא מתאפשר שאני אנהג את כל הדרך לשם הלוך חזור באותו יום כשאני מניקה ויש עליי את כל עניין הטיפול בילדים כשאת מגיעה למקום שאין התייחסות.. ברמה שגם אין לך מה להכניס לפה לאכול או לשתות בזמן ההנקה..

אם היינו מוזמנים לשבת או לחג אז זה אומר שאת יכולה גם לנוח ולדעת שאת לא צריכה לעשות גם נסיעה חזור באותו יום.. ואולי אצלכם את לא הנוהגת לכן..

וברןר, הם הביאו רק מועד אחד להגעה. אז לא הסתדר לנו באותו יום, תתקשרו לתאם מועד אחר. כמו שעכשיו התקשרתם. סליחה אבל זה פשוט גורם לי לסלוד מהם
מבינה אותך, באמת קשהאביול
וכאן בדרך כלל בעלי נוהג וזה יותר קל. ועדיין, לא הייתי מחכה להזמנה. אם חשוב לכם הקשר, תמצאו זמן שאפשר לבוא אליהם בנחת ותבקשו לבוא. אפשר לחכות לחופש כמו חנוכה, או לפני... מתי שמתאים לכם. אפשר גם לקבוע באמצע כמו שמישהו הציעה. לא צריך לחכות להזמנה. הרבה הצלחה!
תודה רבה 😘❤מותק 27
בשמחה יקרהאביול
כתבת את מה שרציתי לכתוב .. תודהאביול
אני חושבת שאת מערבבתרקלתשוהנ
עקרונות ומה צריך ומה כדאי ומה ראוי לעשות עם יולדת/משפחה/בן/נכד,
עם זה שזאת פשוט המשפחה של בעלך, וככה זה ואין מה לחנך אותם, ובעלך הצטער שלא יצא להיפגש.

אז לדעתי תשימי אותם בצד ואת מה שראוי שיעשו ומה כדאי שיתחשבו, ותחשבי מה לעשות כדי לשמח את בעלך במסגרת הנתונים ובמסגרת הכוחות שלך.
למשל לצאת בשעות שהם לא הפקקים, או לקבוע בחוץ באמצע הדרך ביום נעים, או לדבר מעכשיו על פגישה עוד חודש כשתרגישי יותר טוב, אפילו פשוט להשלים עם זה שזה יהיה מעמסה טכנית ונפשית ולשקול אם זה שווה את התחושה הטובה יותר של בעלך.
ניסינו פעם אחת לתאם בטמצע הדרךמותק 27
לשבת באיזשהו מקום לאכול יחד,
אבלהם פשןט בחרו לשבת ליד אחותו ובעלה עם הבת הקטנה שלה שהם כל היום איתה,
ואנחנו ישבנו ממש רחוק מהם.. לא חשבו בכלל על זה שהגענו בשביל להיות איתם.. אז יצא שכל אחד אכל במקום אחר..
אויש איזה מבאסאביול
אני חושבת שצריך להשלים עם המצבהמקורית

לדעתי באמת שקודם כל לכבד אותם גם אם מעשיהם לא נראים לנו, או תואמים איזשהו סטנדרט שהולך בחוץ ונהוג.
מצוות כיבוד הורים אין לה שיעור והיא לא מדידה מבחינת כמה השתדלות עושים לכך, והכי הכי חשוב - היא זמנית. וצריך לזכור את זה.
אני מבינה שאתם מרגישים מאוכזבים מהגישה שלהם כלפיכם, ועם זאת אני כן חושבת שבמצבים פחות רגישים ויותר מאפשרים ראוי לעשות השתדלות, גם אם היא גדולה, וגם אם היא נראית לא שווה כביכול, ולנסוע באמצע שבוע להיפגש.
אל תסכו בשביל לקבל תמורה, מתנות או ארוחות, פשוט תסעו כדי להיות, לראות ולהראות. להיזכר איך זה להיות משפחה שנפגשת. בלי שיפוטיות, בלי לפנקס מי עשה יותר או פחות. פשוט כי זו המצווה, וכי הם הסבא והסבתא של הילדים שלכם, וכי הם לא יהיו פה לנצח לצערנו.
לא מארגנים לכם ארוחה - תאכלו סנדוויצ’ים בעצירה בדרך
לוקח הרבה זמן - מבינה ומזדהה, אבל מדי כמה זמן ראוי וחשוב לפנות לזה זמן
אתם מרגישים שלא משקיעים בכם כמו באחים האחרים - זה לא משנה, ועדיין לא מבטל את הציווי לכבדם אף במצבים גרועים יותר.
לדעתי זה צריך להיות הלך הרוח שלכם, במקום להתבאס ולהתעצב מזה לנסות לעשות צעדים קטנים מצדכם כדי להתקרב.
מזדהה מאוד אצל אבא שליאני זה א
יש ממש הרגשה כזו שהרבההיותר משקיעים ומתאמצים בשביל הילדים האחרים ואליו מתייחסים ממש שונה.אפילו בשבעה של סבא שלי ראו את זה טזה היה ממש בוקס לבטן
) לכן כמעט כל בוקר הייתי מגיעה אליו כדי לתת לו תחושה טובה קצת) שלא תביני לא נכון אוהבים אותו אבל מתיחסים אליו אחרת וזה משליך גם עלינו הנכדים.אבל יאמר לזכות ההורעם שלי שהם אף פעם לא נתנו לנו להרגיש את זה רק כשבגרנו ראינו את הפערים כשהיינו ילדים הם עשו הכל כדי לשמור על הקשר ובסוף הם הצליחו.היום במבט של אדם בוגר אני רואה איזה קושי אבא שלי עובר ולמרות הכל ממשיך לכבד מבחינתי מעבר לרווח שהרווחתי קשר בריא עם סבא וסבתא הרווחתי את השיעור הכי גדול שזה ללמוד איך לכבד הורים גם כשקשה.אז ברור שעכשיו פחות מחודש אחרי לידה לא תיסעי אבל עוד שבועיים שלוש נראה לי שזה משהו שעם תכנון מראש אפשרי..תתני לעצמכם ולילדים את המתנה הזו שזה מה שיוביל אותך ברגעי הקושי.
זה באמת ניסיון קשה מאוד מאוד
ברוך ה' שזכית באמת בקשר טוב ים הסבא והסבתאמותק 27
אצלנו הילדים לא מכירים בכלל.. רק הגדולה שעוד מעט בת 7..
נכון זכיתי אבל יש לך כאן אפשרות לבחוראני זה א
) לא עכשיו ממש יותר כשתתאוששי מהלידה) אם טוב לך במצב הזה שהקשר רופף ולא בא לך לשנות את זה אז פשוט תשלימי עם זה( לא פשוט בכלל) ואם את רוצה שינוי אז,בידייך הדבר.שוב מן הסתם זה לא יקרה ביום אבל עם הזמן את תראי שינוי אני בטוחה..
בכל מקרה למען הרוגע הנפשי שלך לא שווה שתכעסי למרות שזה באמת יכול להוציא מהכלים..
אנינגם מתבאסת בשביל בעלי על הקשר המשפחתי עם הצד שלו אבל אני עושה מה שביכולתי לא מה שלא.
כן מבאס אותי שגיסתי בקושי בקשר או שחמותי לא יותר מדי מתעניינת אבל מה לעשות זה הם.אז אני מרימה אליהם טלפונים כדי שיהיה קצת קשר,אני נכנסת לחמותי ושואלת מה שלומה ולאט לאט היא קצת למדההממני( לא הרבה אבל כן קצת)
מבאס שזה ככהמותק 27
הם גרים לידכם?
כן ולמרות הכל הם יכולים שבוע שלםאני זה א
לא לראות אותנו וגם לא לשאול איפה אנחנו ומה איתנו.עכשיו רק אחרי חודש ומשהו בבידוד שממש לא ראו אותנו שאלו עלינו וחמותי נכנסה..
לא מבינהמותק 27
אולי הם עסוקים? הם עובדים?
יש להם עוד ילדים חוץ מבעלך ואחותו?
כן מכבדיםמותק 27
כשהיא מתקשרת, אני עונה לה. כשהיא מסמסת הודעה אני מגיבה. לא מתעלמת ממנה. אבל כמובן זה מעלה לי עצבים.. כל הודעה או שיחה ממנה. למה?
בין היתר כי אין התייחסות לבן שלה. לא מזמינים אותנו,וגם לא מגיעיפ לבקר..
אני חושבת שאת מסתכלת על זה בצורה לא נכונההמקורית
זה שהם לא עושים מה שאצ מצפה מהם לפי הנתונים שלהם, לא אומר שזה מאפשר לכם לפעול באותה הדרך, כי אחרת מה העניין בכיבוד הורים?
עכשיו הסיטואציה היא קשה, באמת, לא מורידה מזה בכלל, ואני אומרת לך את הדברים כאחת שעוברת דברים דומים אבל עם המשפחה שלי, ככה שאני לא מדברת מהאוויר.
עם זאת, אני חושבת ורואה בחוש איך קורה שגם רק אם צד אחד עושה יותר השתדלות ויוצא מעורו הדברים נראים אחרת. זה סוג של ׳כופה׳ עליהם את הקשר אבל בקטע טוב, כי סהכ זו משפחה ומעבר למצוות כיבוד הורים אמור להיות לכם אינטרס להיות איתם בקשר. ולדעתי כדאי שתושבי על כך שנית
תקשיבי,אהבתחינם
כל פעם שאת מעלה שרשור אני כלכך מזדהה איתך!
כלכך!
מרגישה כאילו אני כתבתי את זה.

לא נצליח לשנות אותם,
נכבד עד כמה שאפשר, נספוג, ונעביר הלאה..
וכמובן ביקורים מצומצמים. יש גם כאלה…
ב״ה זכית למשפחה מושלמת, ילדים מהממים(אני בטוחה!), והורים אחים וכו שעוטפים אותכם מכל כייון.
תודי על זה.
אני חושבת ששווה לך להשקיע....מחכה עד מאוד
תשימי רגע את כל הרגשות בצד ,
שיתקשר,ותקבעו איזה ערב לבןא אליהם....
יכול להיות שזה יהיה לך מאמץ גדול
אבל
גודל המאמץ כך גודל השכר!!
אני ילדתי בשבת והבנתי שסבא וסבתא של בעלי עם כל הרצון
שלהם לא יוכלו לבוא לשבת ברית...
אז קפצנו אליהם והראנו את התינוק... אפילו שהייתי שנייה אחריי לידה והם ככ שמחו!!
זה שווה את המאמץ לנצח נצחים.
כדאי לך
במקרה שלך, ידעת שהם רוצים לראות אבל לא יכולים..מותק 27
אצלנו הם לא רוצים.. אם היו רוצים, היו מגיעים.. יש באפשרותם.

הם לא ישמחו כמו אנשים אחרים, גם אם נתראה איתם..
וואי כן גם אני. ממש!!מותק 27
לא יודעת אם לצחוק או לבכות אבל לפחות אפשר להזדהות עם מישהי.. זה ככ חשוב שיש מקום לפרוק ולשתף ולדעת שאתה לא לבד.. 🙏
מסכימה איתך, לא נצליח לשנות אותם, אני לא באה לשנות אותם.. פשוט מבאס אותי שיש לבעלי משפחה מה שנקרא על הנייר.. אבל בתכלס אין שום התעניינותת... ושום רצון לזה..
זו באמת התנהלות משונה ופוגעניתבת 30
אבל...
את אחרי לידה.
המחשבות האלה והעומס הרגשי הזה ממש מיותרים עבורך עכשיו.
אולי תנסי להניח לכל הנושא הזה, ואחרי שתתאוששי קצת, עוד חודשיים שלושה תנסי שוב לחשוב על זה עם עצמך או עם בעלך, במטרה להגיע לאיזושהיא השלמה עם המצב או החלטה מעשית.
פשוט נראה לי שמחשבות כאלה אחרי לידה זה ממש מכביד ומחליש את הנפש...
ממש מחליש ומכבידדד.. ואין עם מי לפרוק או לשתףף😢 זה פשוט פה.מותק 27
אז תודה לכן, מעריכה ממש את כל מי שקראה/הגיבה/הזדהתה ❤
לא ברור מאליו בכלל...

תודה לכן יקרות ❣
תבואי לכאן לפרוק ברור מתי שרק תירצי יכולה גם בפרטיאני זה א
תודהה❤❤❤מותק 27
אני לא מבינהשירוש16
יולדת לא אמורה לארח אף אחד בשבוע, ואפילו חודש הראשון אחרי הלידה.
חמתי הגיע לבית של ההורים שלי (היינו שם למשך חודש אחרי הלידה), נסיעה לבד בתחבורה ציבורית של שעה וחצי, נשארה כרבע שעה-20 דקות, נתנה לי כמה דברים לתינוק והלכה חזרה לביתה.

אני לא יודעת מה המצב של חמיך וחמותך אבל נראה שהם לא הולכים לשנות ממנהגם.
במקום שהם יחפשו זמן שמתאים לשניכם אולי כדאי להקדים אותם. תחזרו אחיהם עם דד ליין מסוים: בעוד חודש ניצור אתכם קשר לתאם זמן שתגיעו לבקר.
כך שיש לכם שקט למשך חודש. הם לא רצים אחרי הגיס שיועיל בטובו לקחת אותם ברכב. (תחשבי שהם התכוננו פעמיים להגיע ופעמיים ביטלו להם. מבינה שהם תיכננו מבלי לשאול מראש וזה הפסד שלהם. ) בעוד חודש הדברים יראו אחרת, ייתכן וגם אז לא יהיה מתאים לכם ותוכלו לדחות אותם בעוד שבועיים-שלושה.

לגבי היחס - אין כל כך פיתרון. זה הם, האופי שלהם ככל הנראה לא יעבור שינוי דרסטי בשנים הבאות. ב"ה יש לך בעל שתומך ומסתכל על הסיטואציה בצורה נכונה.
אני איתך. יולדת בהחלט לא אמורה לארח אף אחדמותק 27
אחרי הלידה השלישית הם לא הגיעו לבית חולים כי ילדתי בשישי סמוך לשבת והשתחררתי בראשון.. אז ביום שני הם הגיעו להורים שלי בתחבצ כשעה נסיעה.
אנחנו היינו אצל ההורים שלי כי הגדולים יותר היו אצלם.. אז חמי וחמתי יכלו להגיע לשם, יותר קרוב להם מאשר להגיע אלינו וככה גם אמא שלי היא זו שאירחה אותם ולא להרבה זמן.. הם ישבו 3 שעות והלכו..

ואגב, הם לא התכוננו פעמיים להגיע ופעמיים ביטלנו. הם פשוט הציעו שהם יגיעו ביום רביעי או חמישי של חוהמ סוכות.. אבל מה לעשות שברביעי זה ממש שבןע מהשחרור ולא הייתי במיטבי בכלל, מן הסתם, והיום היחידי שיכולנו לנוח כביכול אחרי השבוע המטורף שעברנו עם חג וכיפור וכו.. ובחמישי היינו צריכים להתארגן לשבת אז לא יכולנו.. היה ממש עמוס ולחוץ..

בשונה1234אנונימי
מהרבה תגובות כאן, אני לא חושבת שאת צריכה לעשות יותר ממה שאת עושה עכשיו בשביל הקשר הזה.

אצלנו יש כלל, כל אחד מתעסק עם המשפחה שלו. כל אחד מכיר אותה הכי טוב, את הניואנסים הקטנים, מה נכון ומה לא למרות שהתחתנו בסוף עדיין יש את המשפחה שלי והמשפחה שלו.

זו באמת נשמעת סיטואציה כואבת וקשה, וברור שזה משפיע גם עלייך. אבל בסוף הבחירה צריכה להיות של בעלך. זו המשפחה שלו, זו נשמעת לי פגיעה מאוד קשה. הוא צריך להחליט האם הוא רוצה להמשיך לרצות את הקשר איתם, גם במחיר של הפגיעה בו, או שהוא מעדיף לשחרר. אני לא אשת מקצוע, ואני גם לא מכירה את הסיטואציה. אני לא באה להגיד מה נכון לעשות.
אני רק באה להגיד, שההחלטה כאן היא לא שלך. לטוב, ולפחות טוב. את יכולה לתמוך בבעלך, אתם יכולים לדבר על זה ביחד, לחשוב מה נכון לכם כמשפחה. אבל בסוף בסוף זה הוא יחליט. זה ההורים שלו, כיבוד ההורים שלו והפגיעה שלו.
לא קראתי הכל. חושבת שכדאי להשתדל ולשמור על קשר ושל יווצראורין

נתק. גם כיבוד הורים וגם נתק בסופו של דבר,  יכאב לבעלך וזה לא בריא בשום משפחה, גם לא לילדים. אז אולי להיות בקשר טלפוני, לספר כמה לא קל היה אחרי לידה בתוך החגים ולהגיד שתשמחו לפגוש אותם כשתתאוששי. אפשר להוסיף שהילדים מתגעגעים ולשמור על קשר בריא ככל האפשר.

האמתמותק 27
לא כואב לו ככ החוסר קשר איתם..
הורים זה הורים. נתק מהם זה פצע. כמה שתצליחי לאחותאורין

יותר תוסיפי ברכה במשפחה.

אני גם חושבתחדשה_פה

שחבל להפסיד קשר בגלל כל מכלול הסיבות הטכניות האלו.

לי קצת נשמע שאת ככ טעונה ועמוסה עליהם- שזה מובן לאור הקשר שלכם (וגם אחרי לידה שהכל מוגבר.. )

שאת כבר לא פותרת כל מקרה לגופו אלא מתעצבנת על כל דבר קטן.

דווקא ספציפית במקרה הזה- נכון שזה לא עיתוי הכי מדהים אבל למה לא לבוא לקראת ולהסכים?

אפשר תמיד להגיד שנשמח שתבואו אבל חשוב לך שידעו שאת חלשה ולא תוכלי להכין אוכל ממש

דבר שני מדגישה שאת עייפה ולא במיטבך ומבקשת שלא יגיעו להרבה זמן

מהיכרותנו איתם, לא מתאים לומר- שיגיעו לקצת זמןמותק 27
איזה להכין אוכל, בקושי היה משהו בבית .. לא היינו כמעט כל חודש תשיעי בבית, אז גם קניות לא היו.. וכשקנינו אחרי הלידה, זה היה ממש מעט וגם רק לחג.. לא היה ממש מה להציע
אז הולכים שניה וקונים מאפים, קפהחדשה_פה

כל מה שאת אומרת זה דברים טכניים...

לדעתי

כמובן מה שאת מרגישה לאור מה שאמרת זה מובן.. רק השאלה מה אפשר לעשות אלו התנאים ואלו האנשים.

אני דווקא מבינה אותה. לפעמים אחרי לידה התחושה היא שזה בלתיאוריןאחרונה

אפשרי. ממש אין כוחות. אבל בעד לדבר להסביר (גם אם הם בראש אחר), להביע רצון לראות אותם, ממש לבקש שיבואו כשתרגישי יותר טוב ולא לוותר בשום אופן על הקשר.

אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

נשמע לי סבירכורסא ירוקה

תמיד אפשר לחסוך, להוציא פחות,לקנות פחות.. אבל כן זה עולה הרבה

הגיוני אבל תלוי גם איפה אתם עושים קניותעם ישראל חי🇮🇱

יכולה להגיד שאחרי בדיקה בכל הסופרים

רמי לוי בפער הכי זולים.

אנחנו 8 נפשות ויוצא לנו בערך 4000 חודשי

אם חג אז קצת יותר .

ממליחה לעשות השוואת מחירים ולא להתפתות לקנות "כמה דברים " במכולת ,רק אם ממש אין ברירה.

בדקת גם באושר עד?כורסא ירוקה
לא מידיעה, סתם מתעניינת.

בכל מקרה זה נראה לי גם ענין של סטנדרט מה קונים, מה נחשב בסיסי וכו

נכון... לכל אחד יש סטנדרטים אחריםיעל מהדרום
הייתי אתמול באושר עדפרח חדשאחרונה

אחרי מלא זמן שלא קניתי שם

עשיתי קניה גדולה

לא מצאתי שם שום דבר זול

האמת שכן, רק האבטיח

ברצינות

לצערי הרב כןאוזן הפיל
ויחסית זה לא הרבה בכלל. אני קונה במקומות הכי זולים וככה זה עולה לנו בערך
אתם אוכלים הכל בבית?בוקר אור

כל הארוחות?

תלוי גם בני כמה הילדים וכמה אוכלים..

אנחנו מוציאים הרבה פחות למשפחה של חמש נפשות אבל שניים מהילדים מקבלים צהרים במסגרת, ואנחנו די קמצנים

גם כשלא אוכלים הכל בבית זה הגיוני...יעל מהדרום
רציתי לפתוח גם על זהאבןישראל

אנחנו 7 נפשות כולם אוכלים בבית גם צהרים.

יוצא לנו בין 4200 ל4800 פחות או יותר לחודש, והתלבטתי עם עצמי האם זה סביר או שאפשר לעשות שינוי..

לנו יוצא בערך 4000 ל7 נפשותפרח חדש

כולל הכל עופות דגים

אנחנו תמיד שבתות בבית

ומכינה מבושל כל יום (הילדים גדלו ולא כולם בצהרונים)

בעיקרון אני חושבת שאפשר לחסוך ולהוציא קצת פחות אבל בשלב הזה של החיים מרגישים שזה הנכון לנו


אין הגיוני או לא הגיוני בדברים האלה כי זה תלויהמקורית

בצריכה לדעתי

שבי עם הרשימות שלך (תשמרי כמה למשך חודש נגיד) תעברי עליהן ותראי על מה את מוציאה


חשוב לי להגיד שגם בניסיון לצמצם הוצאות בדבר הזה יש בזבוז כלשהו, של זמן נסיעה ושל זמן בכללי

אני מפצלת קניות בגלל כשרות והעדפות מסוימות ספציפיות, וזה לא בהכרח חוסך לי

אנחנו 5 נפשות ומוציאים פחות מחצי מזהאמא לאוצר❤

אבל יודעת שזה לא ה"נורמלי" ואנחנו מוציאים הרבה הרבה פחות מאנשים אחרים סביבנו...

וכולם אוכלים בבית את כל הארוחות בגדול, רק בעלי לא נמצא בזמן ארוחת צהריים אבל בדר"כ אוכל כשהוא חוזר מהעבודה 🙂

 

😱 תספרי לנו איך אתם עושים את זהפרח חדש
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

לא מכירהאחת כמוני
אבל איזה כיף לכן!! הלוואי שתמצאו!!
אולי ערב שירה עברית?שמעונה
אם הצעירות בעניין
פחות 🙈 אבל תודה ❤️רבותבנות
אולי אם יש דבר כזה של דוסות? איפה שומעים על זה??רבותבנות
אני בדיוק רציתי להירשם לסטנדאפ שלממשיכה לחלום

משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית

או מישהי כמו חנה כהן אלורו

חנה!!! זה רעיון!!! תודה!!!! איך לא חשבתי על זה ❤️רבותבנות
אבל אין כלכך הופעות פתוחות... באסה 😅רבותבנות
הצגה נשמע לי הגיוניכל היופי
משהו שיש עליו המלצות, אולי משהו קלאסי שאת יכולה לקרוא מראש את העלילה ולראות שזה מתאים
כן זה הכיוון. איפה מוצאים אבל דברים כאלה?רבותבנות
רויטל ויטלזוןאמאשוני

לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.

אמא שלי בחיים לא תלך 😅 אבל תודה!רבותבנות
תחפשי הצגות בהיכל התרבות באיזור שלכםשקדי מרק

ותראי אם יש משהו מתאים

יש הצגה על החיים של נעמי שמר עם שירים שלה, אולי יתאים לכם

לגבי חנה כהן אלורו, יש לה הופעות בכל מיני מקומות משמעונה
ישובים, אולי שווה לשאול אותה איפה היא בקרוב, ולראות אם קרוב
ביישובים זה סגור לתושבות... מצאתי לוז שלה לקיץרבותבנות

והרוב סגור ליישובים / אולפנות וכו'

אז רק ישבתי וריירתי 😅

רעיון! תודה!רבותבנותאחרונה
יש הצגה חדשה של תיאטרון לחישהשמה לב
לא ראיתי עדיין את ההצגה הזו אבל ראיתי הצגות אחרות שלהן והן ממש טובות!
אחפש, תודה!רבותבנות
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

כולם מתוקים - לאכול אותםפילה
טרי מהבוקר 😉אולי בקרובאחרונה

אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?

מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣

בנות שלוקחות בונגסטההרמה

ניסיתי היום להיות בלי היה לא פשוט.. מה שהכי הפריע לי זה שבלילה ישנתי מזעזע שינה קלה ולא טובה

קרה למישהי?

למה בלי?הבוקר יעלה
אם עוזר לך תקחי
תכף שבוע 15,הרמה

במהלך היום עייפה

וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?

לא מפסיקים בונג'סטה בבת אחתראשונית
צריך הדרגתיות. אני לקחתי אחד ביום אז עשיתי יום כן יום לא כמה ימים ואז הפסקתי.

להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.


וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה

אבל זה פגע לך בשינה?הרמה
לגבי העייפות, זה באמת אחד התסמיניםראשונית

השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.

אני לא מצליחה לישון טוב בלי הכדור זו הבעיההרמה
אני לקחתי עד הלידהסטודנטית אלופה
אני הפסקתי ב18הבוקר יעלה

הדרגתי

אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב

ועדיין היה צריך להתרגל..

זה הריון ראשון שלך? 

לא, חמישי😄 אבל כל הריון אחר לגמריהרמה
היו לך היום הקאות או רק ערנות?עדיין טרייה
אצלי כשניסיתי להפסיק התחילו הקאות בלתי פוסקות. בסוף מה שעבד זה הפסקה ממש הדרגתית (כל פעם דחיתי בכמה שעות את הכדור הבא).
עייפה ועם בחילותהרמהאחרונה
במהלך היום עייפות הבעיה זה בלילה שקשה לי להרדם כשאין את הכדור 
נישה ברחםעדי98

היי

אנחנו מעל שנתיים וחצי מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה , הייתה לי הפלה אחת ,עברתי הזרעות וניסיון החזרה 1.

עם הבן שלי בן 4.5 נכנסתי באופן טבעי וילדתי בקיסרי חירום . התייעצנו עם ארגון שמייעץ בנושא והוא הפנה אותי להיסטרוסקופיה שם מצאו לי נישה גדולה ברחם וצריכים לבצע לי היסטרוסקופיה ניתוחית לתקן אותה . מבחינת המחלקה שאני מטופלת אצלה הם אומרים שבכלל אין מה לטפל בנישה וזה לא הגורם לחוסר פריון ולנסות עוד החזרות , וגם שזה לא מהווה סיכון להריון נוסף.

בנוסף הפנו את בעלי לדופלר ושם גילו לו וריקצולה בדרגה 2 למרות שבדיקות הזרע תקינות . חשוב לציין שמתוך 18 ביציית נוצרו 3 עוברים שכולם דרך icsi . וגם פה הארגון המליץ לנו לבצע צנתור . וכמובן הביח אומר שאין שום בעיה והכל תקין.

אם יש פה נשים שהיו עם אותן בעיות אשמח לשמוע ולדעת שאנחנו עושים את הדבר הנכון לגבי הטיפול.. תודה רבה

אני יודעת לגבי נישה-Sheela

שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע. 

ההיסטרוסקופיה שביצעתי וגם הניתוחיתעדי98

זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..

אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .

גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה

סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות 

שווה לחשוב שוב אם להמשיך באותה מחלקה..Sheela
אם נתנו לך המלצה לטפל אז ברור שכדאי. אם את רוצה להיות רגועה לכי לעוד רופא לייעוץ. כל הכבוד שאת עם יד על הדופק, לצערי רופאים מפספסים וחשוב לשים לב. 
2 עוברים שלי שם מעדיפה לעבור את ההיסטרוסקופיהעדי98

ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה

תודה לךך

מצויין מאחלת לך שזה יעבור מהר!Sheela
באמצ זה מצויין שאת על זה.. מכירה כמה שתיקון של נישה ברחם עזר להן. 
אמן תודה רבה על השיתוףעדי98
אפשר להתייעץ עם עוד רופא באותו ביה"חshiran30005

מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך

גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי) 

זהו שעכשיו בעיקרון המנהל מחלקה הוא הרופא שליעדי98
וזה מה שהוא אמר לאחות הראשית להעביר לי..חושבת שהכי נכון לעשות את הפעולה לתיקון הנישה ובעזרת ה מאמינה שזאת הבעיה . גם יש לי עד היום כאבים באזור הצלקת ברחם .
רק לגבי המנהל מחלקה-אין כמו טאטע!

זה שהוא מנהל מחלקה לא אומר 'הוא יודע יותר טוב מרופאים אחרים , ויש סיכוי שהוא מפספס או בגישה אחרת ולכן לא ישלח אותך לבדיקות מסוימות .

אז תלכי עם התחושות שלך ואם את רוצה לבצע פעולה כל שהיא, תעשי בלי קשר למה שהוא אמר! את יודעת הכי טוב מה נכון לגוף שלך .


אומרת מניסיון במקרה אחר, אבל עם אותו רעיון של ראש מחלקה שהיה בגישה מאוד מסוימת, ושלל מכל וכל גישות אחרות.ורק עם התעקשות זה עבד.

לגבי הנישה אני יודעת שכן מתקנים כי משפיעאורוש3

מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.

בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל... 

נכון, זה לא משפיע על הפוריות ממה שידוע ליים...אחרונה

יש לקרובת משפחה שלי, נכנסה להריון 3 פעמים בלי בעיות.

לא רוצים יותר ילדים. מה שכן שבלידה התינוק כל פעם נתקע והיה צריך קיסרי.

בגלל זה היא התלבטה עם להביא עוד ילד אבל בסוף כן החליטו ונכנסה די מהר להריון כשהיא מעל ל 35, והלכה ישר לקיסרי אלקטיבי

איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזהאחרונה
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

התייעצות - בדיקות וכאביםזוית חדשה

אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.

בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.

אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.

כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?

הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.

הייתי חוזרת אליהKayom
אם עברו כמה שנים אז אולי התחדש לה משו..אוהבת את השבת
ניסית רפואה משלימה?
כן, חלק לא עזר, חלק עזר חלקיתזוית חדשה
ראיתי לא מזמן פודקאסט של רופאההשקט הזה

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך


 

 

מה היה האבחון? זה תלוי…מרגול
בזמנו? שרירים תפוסים וצלקת מחתך בלידה.זוית חדשה
נראה לי שזה באמת להמשיך פיזיומרגול

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?


משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

אני בפיזיו'זוית חדשה

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

היא עושה לך עיסויים?מחי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

ממליצה להיכנס לאתר של ארגון שלמהרק רגע קט
ולהסתכל ברשימת ההמלצות על רופאים מומחי עריה. יכול להיות שרופא אחר יגיד דבר חדש.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

מכירה את האתרזוית חדשה
אבל למיטב ידיעתי היא נחשבת הכי מומחית בתחום.
נכון, אבל מסיפורים של בנות בקבוצה סגורהרק רגע קט

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

תזהרי באישי. נושא כזה יכול לזמן אלייך משועממיםיעל מהדרום
בטח שיש מה לחזור לרופאהממשיכה לחלום

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

תודהזוית חדשהאחרונה
אתן מצליחות לברך ברכת המזון ותפילות וכו כאימהות?ממתקית

כי אני ממש לא.
אפשר לומר שאפילו הורדתי מעצמי את ברכת המזון
שלא נדבר על תפילה
ולאט לאט גם כשאני ביום חופשי ולבד, כבר מתעצלת לברך ולהתפלל.
נהייה לי הרגל כזה שכל הזמן תירצתי- טוב לא אברך, כי עוד שניה הילד צריך אותי ואז גם ככה לא אהייה מרוכזת.
אבל זה כבר הרגל קבוע גם כשאני לבד.
איך חוזרים לברך?
כמובן יש לי אמונה, וחזות דתית והכל, בעלי מתפלל 3 תפילות, יש לו שיעורי תורה קבועים...אבל באמת שאין לי סבלנות לתפילות וברכת המזון, הדלקת נרות שבת בקושי רק מברכת בחיפזון (מברכת לרוב את ברכת המזון המקוצרת). פעם כל תפילה אצלי הייתה תפילה, וסגולות, וברכות, היום? כלום. 
וגם ממש מפריע לי שאני לא דוגמה לילדים, הם גם לא מקפידים, וברור לי שזה בגללי. הם לא רואים אותי, וכיוון שאני לא מקפידה, גם לא רואה זכות להעיר להם.
איך אני מחזירה את הרגל ברכת המזון ותפילה אחת ביום לעצמי? ולילדים? 

מצרפת פה טבלה עם פירוט התפילות לפי הזמן שיש לךפרח חדש

אולי יעניין אותך