ילד רכושניאנונימי (פותח)
בני בן שנתיים וחצי. לאחרונה (כמה חודשים אחרונים) הוא לא מוכן לשתף אף אחד בצעצועים שלו או בכל דבר ששייך לו. מגיעים אליו חברים ואיך שהם נוגעים במשחק שלו הוא אומר: לא, זה שלי! וחוטף להם. אני מנסה להגיד לו שזה טוב להיות נדיב, נסיתי לתת לו בחירה איזה משחקים הוא רוצה לתת ואיזה לא. ניסיתי לשקף לו את הרגשות של האחר- שזה לא נעים כשלא מרשים.., ניסיתי להגיד לו שחברים לא ירצו לבוא אליו\ לא ישתפו אותו בצעצועים שלהם.
כלום לא עובד! הילד בשלו מודיע לי כל פעם מחדש שהוא לא נדיב ולא רוצה להיות נדיב.
חשוב לציין שיש לי עוד קטנצ'יק בן 8 חודשים. בהחלט יכול להיות שזה קשור אליו אבל אני חסרת אונים.
כל ביקור של חבר הופך למריבה אחת גדולה ובכי על צעצועים. (גם לאח שלו הוא כל הזמן לוקח צעצועים- גם כשהצעצועים הם של הקטן)
אשמח לשמוע דעות ורעיונות מה קורה ומה עושים???
תמר.
זה נורמלי לחלוטין בגיל הזהאמא מסורה
זהו הגיל שבו האגו מתחיל להתפתח וזה מה שעוזר לו ב"השרדות" בגיל זה.
האגו הזה נצרך, כל עוד זה בגבולות. ילד שלא פיתח בצורה בריאה את האגו, יכול להיות אדיש לדברים שעושים לו (זו דוגמא קיצונית, הבאתי אותה כדי להסביר את החשיבות של האגו).
 
מוכר לי מאוד, כי גם הבן שלי בגיל הזה והוא רכושני. לוקח משחקים של אחותו, כשאני נותנת לו לקלף קלמנטינה הוא לא מוכן לתת לי ולאחותו.

 

הוא מודע לזה שהוא לא נדיב (הוא אומר זאת) וזה מראה שהוא חכם ויודע מה הוא רוצה ועושה.
 
אם את רוצה ללמד אותו להיות נדיב זה צריך להיות לאט לאט ולא הכל בבת אחת.
תבחרי תחום אחד שבו את רוצה שהוא יתן משלו- משחקים עם האח/ משחקים עם חברים (כן זה שני תחומים)/ משהו שהוא אוכל והוא יכול להתחלק איתו עם אחרים וכו' ובו תלמדי אותו לתת, אפילו לך, גם את את לא רוצה את אותו דבר, רק כדי שילמד לתת.
 
כשאת מבקשת ממנו לשתף אחרים את יכולה להגיד לו "נכון זה שלך, אבל עכשיו... רוצה לשחק ואח"כ הוא יחזיר לך"- הוא חושש שיקחו לו את החפצים שלו, קשה לו להפנים שזה לזמן מוגבל ואח"כ החפץ חוזר אליו. במשפט כזה את בעצם מסבירה לו שאין לו מה לחשוש, החפץ שלו וישאר שלו. הוא צריך את התזכורת הזאת כל הזמן, למרות שלנו זה נראה מובן מאליו, אצלו- ממש לא.
 
דבר נוסף, הוא קולט שאת חסרת אונים, הוא מנצל את זה שזו נק' חלשה אצלך ודרך זה הוא נאבק איתך (גם אם המאבק מופנה לאחרים). את חייבת להרגיש שאת שולטת במצב ולא נותנת לו להכריע אותך. את יכולה להגיד לו- אני רואה שקשה לך להחליט מה לתת אז אני אחליט מה אני נותנת ל.. ואתה לא לוקח ממנו ולעשות את זה. גם אם בהתחלה זה יגרור תגובות קשות שלו
 
כשאני כותבת את זה, זה נשמע כאילו אני לא מתייחסת לרגשות שלו (אפילו לי זה קצת צורם, קשה לי להעביר בכתיבה את היחס הריגשי בנושא), ואני הולכת איתו "ראש בקיר", אבל האמת היא הפוכה, אני משתדלת מאוד להתייחס למה שהילדים מרגישים ולפנות אליהם מתוך הרגש שלהם- קשה לך וכו'.
החכמה היא להיות אסרטיביים עם המון חום ואהבה, להקרין את הסמכות ועם זאת להקרין שהוא הדבר הכי חשוב לך ואת אוהבת אותו גם אם את לא מרוצה מההתנהגות שלו.
 
שמעתי פעם (לא זוכרת איפה) הילד לא רע, ההתנהגות היא רעה ואותה צריך לשפר, אבל אסור לתת לילד את התחושה שהוא רע, רק להראות ולהסביר שההתנהגות לא טובה ולא מתאים לילד טוב כמוהו להתנהג ככה.
אוי, אחרי ששלחתי ראיתיאמא מסורה
שמה שכתבתי על הבן שלך התערבב עם שלי.
 
הוא מודע- הכוונה לבן שלך (הבן שלי עדיין לא מכיר את המשמעות של נדיב)
נסי לכתוב בארטליין את שמו על כליהודית פוגל
המשחקים והחפצים שלו. כך ירגיש ש"רכושו" מוגן והוא יכול להיות נדיב ולתת. שימי לב, כאשר אנחנו מרגישים שהגבול פרוץ אז אנחנו נוטים להגנת יתר על הטריטוריה שלנו, כאשר מרגישים שהגבול - במקרה זה השייכות - מוגנים היטב אין לנו בעיה לתת. לפעמים הצהרה נחרצת שמה ששייך לו אכן שלו בצורה מוחלטת והם לא נחלת הכלל תעשה את הפעולה, כלומר תאפשר לו להיות נדיב יותר.  בהצלחה
אולי דווקא תחזקי אותו בכך שהדברים באמת שלוחילזון 123אחרונה
לדעתי הוא מאד קטן כדי להבין דברים כמו "לא יבואו חברים" וכד' או משהו כללי כמו נדיבות.
אפשר לפני שבאים חברים להציע לו לשים בחדר מה שהוא לא מרשה שיגעו ולהוציא למשל לסלון רק מה שהוא בוחר ומרשה לשחק לאחרים.
לפעמים ההכרה שלי שהדברים שייכים לילד מרגיע אותם מכל העניין שיש סביב זה.
למשל אם ילד מתחיל בצרחות "זה שלי" אז אפשר להשתדל להגיד למשל "זה שלך, סבתא XXX קנתה לך את זה כשנולדת. כשהחבר YYY ילך הביתה זה ישאר כאן בארון" בלי להזכיר בכלל את העניין של לשתף וכאלה. זה ישר מוריד את המתח.
הרבה פעמים אני אומרת משהו כמו "כן זה שלך. אתה יכול לכבד בזה את X?" או "זה שלך. X רוצה לשחק איתך בזה לפני שהוא הולך" או אפילו לפנות לחבר ולהגיד לו "כן זה שלו תבקש ממנו להשתתף איתו ביחד"
 
נראה לי שכשגדלים (נגיד בגיל 4-5) זה ממש עובר והם הרבה יותר נהנים  ממשחקים משותפים.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך