משתפת, פורקת, מתייעצת...
בעלי התחיל לימודים השבוע (עד עכשיו היה אברך) במקום חילוני מעורב. והמחשבות שלי מתחילות לעבוד...
על חוסר צניעות (בכל זאת, עוד לא הגיע החורף), ועל השקות ומפגשים שיהיו לו עם נשים/מרצות, וחוסר הביטחון המובהק שלי מתחיל לזמר לי בראש. זה ממש מקשה עליי, במיוחד כשאני מחכה לו עד הערב שיחזור...
בעלי ממש מקפיד על עניין הצניעות אבל לא בגישה של להסתגף להתבודד ולא להסתכל על אף אחת. אני גם יודעת שהדברים האלה לפעמים מעוררים אותו, לפי דיבור שהיה לנו.
אוף אוף אוף למה לא כולן יכולות להתלבש צנוע ולמנוע מאיתנו את המורכבות הזאת? תסכול. אף פעם לא הבנתי את זה לפני שהתחתנתי, ופתאום, זה אחד הדברים שמטרידים אותי.
אבל אני מתפזרת...
אשמח לעידודים ועצות מה לעשות עם המחשבות, מה להגיד לו כשנדבר על זה, מה לעשות???


