איך אתם דואגים לא לשכוח אף ילד מאחור?פשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ז' בחשון תשפ"ב 18:04

אצלנו ההורה שמביא את הילד למסגרות, מתקשר בסיום הסיבוב להורה השני כדי לדווח שהמשימה בוצעה בהצלחה. בנוסף גם מספרים איך היה בארוחת הבוקר, מי התלבש יפה ולמי היה קשה לצאת מהמיטה. 

אם עד השעה 8:15 +- לא מתקבלת שיחה, ההורה השני הוא זה שיוזם את השיחה כדי לבדוק שלא קרה משהו.

 

ההרגל הזה להתקשר בכל בוקר כדי לדווח שכל הילדים במסגרות, יוצר שגרה שבה אי אפשר לבצע פעולה יומיומית בלי שכל הילדים מגיעים למסגרות, ובכך עוזר למנוע אסון. בנוסף, זאת שגרה ששייכת לשני ההורים - כך שהסיכוי לתקלה קטן עוד יותר.

 

שתפו את הרעיונות שלכם, כדי שזוגות בלי הרגל יוכלו לבחור את זה שהכי מתאים להם

יש לי ווידוימופאסה
שכחתי את הבת שלי פעם
אל תגידו '' לי זה לא יקרה''
זאת בדיוק המטרה של הפוסט - לא לקוות לטוב אלא לפעול לטוב!פשוט אני..


לי זה קרה כשהקטנה הייתה בת חודש ועוד לא התרגלתי אליהאור123456
זה היה באוגוסט..למזלי הגדול אמר לי..אמא לא שכחת משהו?
זה היה נס שגילינו מייד
א מ א ל ה איזה נסרקלתשוהנ
אני שמתי את הנייד ואת הארנקמופאסה
מאחורי הכסא שלה, נסעתי מאיזור השרון עד לבאר שבע.
בבאר שבע הייתי צריך וייז אז באתי לקחת את הנייד ואני רואה אותה ישנה...
זכתה ליום כיף עם אבא 🙄...דפקט
אז לא שכחת אותהחולת שוקולד
מנעת את השיכחה בזכות זה ששמת שם את הנייד, זאת בדיוק המטרה של זה

היא לא נשארה באוטו אחרי שירדת
נכוןמופאסה
רק נסעתי 80 ק''מ בלי לדעת שהיא מאחורה...

אבל כן, ב''ה
אני תמיד משאיר את הארנק והנייד מאחורה
עונה לשיחות דרך בלוטוט
אנחנו גם מעדכנים בינינואני123
האם הילד נכנס לגן / פעוטון.
בנוסף כדאי לשאול שאלות כמו:
מה הוא אמר כשנכנס לגן?
הוא נכנס בשמחה?
אמר לך להתראות?
לי זה לא יקרהאריק מהדרום
אין אוטו.
יש ששכחו גם באוטובוס🤦‍♀️סמיילי12
אפשר לשכוח גם בבית ולנסוע...5+
היום פחות קורה, כי לכל אחד יש כסא וחגורה משלו ברכב, אבל בילדותי קרה גם קרה...
אפשר לחבר למפתח הרכב,ד.

מחזיק מפתחות מפלסטיק, עם "שרשרת" קפיצית. לחבר אל המפתח בצד של הטבעת.

 

לכיסא התינוק מאחורה, מחברים "שאקל". 

 

כשעולים לרכב, בקביעות - בין יש תינוק בין לא - מחברים את הצד השני של השרשרת אל השאקל.

 

ברגע שמוציאים את המפתח מהסוויץ', קופץ  אחורה אל הכיסא.

 

תיאורטית, אפשר לומר שאולי ישכח לחבר..

 

אבל בהיות שזה קפיץ גומי ארוך שמשתלשל מהמפתח, זה מזכיר.

 

ויותר סיכוי כשעולים לרכב לעשות פעולות נדרשות, מאשר כשיוצאים ממנו.

 

אמנם - צריך עבור זה משמעת עצמית. הרגל יום יומי בלי לוותר.

 

 

כמו כן, בכללי, אפשר להשאיר תמיד את החלונות קצת פתוחים. משנה לזרימת האוויר.

אצלנוסמיילי12
הרכב אצלי רוב הזמן.
אז אם אני מפזרת אותם- מסתכלת כשאני נועלת את האוטו על הכסאות מאחורה. למרות שאני זוכרת בוודאות ששמתי אותם במסגרות.
ואם בעלי עם האוטו ונסע לפזר, שזה בדכ פחות קורה לכן יותר מלחיץ מבחינת שכחה, אני מתקשרת ושואלת איך הוא נכנס לגן? מה המטפלת אמרה? איך הגדול נכנס? שמת אותו מהשער או נכנסת בפנים?
שאלות של סיטואציות ספציפיות. ולא משהו כללי.
קודם כל - ברגע שמספיק גדולים מלמדים לצאת לבד מהרכבבארץ אהבתי
את בן השלוש שלי לא הצלחתי ללמד, כי קצת מסובך לפתוח את החגורה שלו (דורש לחיצה חזקה שלא נראה לי שהוא מסוגל).
אבל ברגע שאפשר אז מלמדים את הילד איך לצאת לבד, כולל פתיחת דלת נעולה.
אני גם מקפידה להסתכל על המושב האחורי לפני שנועלת את הרכב. בעלי מקפיד גם לכסות את הכסאות של הילדים עם סדין כדי שפחות יתחממו ופחות ידהו בשמש, אז זה אפילו יותר טוב (כשאני מגיעה לעבודה אני ממהרת מידי בשביל זה בדרך כלל).

ולתינוקות קטנים יותר - שמעתי פעם עצה טובה ונראה לי שנעשה אותה בתינוק הבא בעז"ה - לשים אטב על החגורה של הכסא של התינוק, כשחוגרים אותו מעבירים את האטב לבגד שלי באיזשהו מקום, וכשמוציאים את התינוק מהכסא, מחזירים את האטב לכסא. ככה אם ח"ו שוכחים את התינוק - נזכרים ברגע ששמים לב לאטב.
(היתרון פה לעומת העצות של לשים את הפלאפון ליד הכסא הוא שזו פעולה שיותר קשה לשכוח כי האטב נמצא מולי ומפריע לי לחגור)
אני גם לימדתי את הילד להשתחרר מהחגורה, לפתוח את הנעילה שלחבובוש

האוטו, ולצפור שמישהו יבוא להוציא אותו, כי זה גם מסוכן שיצא לבד מהאוטו.

 

הקטע שהוא נכנס לחרדות שיש כזו אופציה שיכולים לשכוח אותו, אבל עבר לו.

 

בעלי אומר לי מה צריך ילד גדול, כל הדרך מדבר, ומתקשרים איתו אין סיכוי שנשכח אותו אבל מאז שהיה את הסיפור של הילד בן שש, הבנתי שהכל יכול לקרות.

אני כל הזמן זו שלוקחת/אוספת אז זו לא בעיהיפהכלבנה
מה גם שהם כמו רדיו, לא מפסיקים לדבר כל הנסיעה, אז אי אפשר לשכוח.. אם מדובר על תינוקות אז לדעתי עוד יותר קשה לשכוח תינוק, איך אפשר? כל עצירה אני מסתכלת לאחור לראות שהכל בסדר איתו, נוסעת על 20 קמש, מדברת איתו כל הדרך כדי שלא יבכה לי.. באמת שלא ברור לי איך אפשר לשכוח ילדים. בלי קשר יש לנו הרגל שכשאני מגיעה הביתה אני מתקשרת לבעלי ומוסרת לו דיווח על הבוקר, מה היה, מתי הגיעו, מה אכלו, וכנל הוא- מתי הגיע לעבודה, מה היה באוטובוס וכו' . אז אי אפשר לפספס
אל תגידי את זה, גם חבר של בעלי אמר את זה פעם, ויום אחד, הואחבובוש

בחניון של העבודה הוא רואה את הילדה והבין שכח לשים אותה  במעון כי היה לו שינוינ במסלול.

 

 

אפשר כי זה עניין של שניהחולת שוקולד
את יכולה לזכור כל הדרך שהוא איתך ואז בסוף לצאת מהאוטו ולגשת להוציא אותו ופתאום להיזכר באיזה משהו ששכחת מקדימה, לחזור לקחת אותו ולשכוח שהיית בדרך לתינוק
אז נכון שאפשר לעשות כלל שדבר ראשון מוציאים את התינוק ולא משנה מה אבל אנחנו בני אדם ולא תמיד זה עובד
וכל הכבוד שאת בפוקוס עליו כל הנסיעה
ממש אל תגידיפאז
אם אחד פתאום נרדם או חולה ושקט
או שנוסעים למקום שונה מהרוטינה הרגילה...
"הכפתור"לורייל

אמנם לא משתמשת, אין לי רישיון

אך שמעתי על מערכת ההתראה הזו, נראית מעולה

אני תמיד כשאני נוסעת עם הילדים אני פותחת חלונות מאחורהתאיר בן דוד
גם מזכיר לי להוציא אותם וגם מאמינה שאם ח"ו שכחתי ואמן שלא יקרה לעולם אז כשהחלון פתוח זה פחות מסוכן.
ואוו גם טובלורייל

אבל אם היה לי רישיון, הייתי עושה אפילקציה

לא סומכת על עצמי

אני מרחפת לפעמים

הגורם האנושי בעייתיהעני ממעש
כך ה' ברא את העולם

כל משפחה מכירה את עצמה.
כדאי מדיי תקופה לשנות את נוהל התזכורת. שהופך לשגרתי ובכך מאבד מהסטריליות שלו.

שלא נדע
שרשור חשוב מאוד! תודה!פה לקצת
מתי אני הבנתי שאסור להגיד "לי זה לא יקרה"?פשוט אני..

אמא ל-5 ילדים רצתה לנסוע בשביל לקנות דברים למעון שהיא מנהלת, היא החליטה לקחת את התינוק שלה (שהיה בעצמו במעון שאותו היא מנהלת) ביחד איתה אל הקניות - ואז התינוק נרדם ונשכח באוטו בזמן שהאמא יצאה לקנות ציוד.

 

באותו הרגע נפל לי האסימון, שזה באמת יכול לקרות לכל אחד.

 

 

אמאל'ה. ה' ישמור.נפש חיה.
בכללי צריך להזהר על הילדיםמישהו כל שהוא
מה עושים כדי שילד לא יתבע בדלי של השטיפה
או כדי שלא יבלע בטרייה
או שלא ינשך אותו משהו בגינה
או שלא יתחשמל
או ידרס בכמה שניות שהאמא מוציאה את אחיו גם מהרכב.

אנחנו בעיקר שולחים אחד לשני כתבות על כל אסון שכזה כדי שנזכור להשגיח עליהם כל הזמן ולא להגיד יהיה בסדר.



דו"ח מדאיג: 115 ילדים מתו השנה - 14% טבעו
פעם, באמצע תפילת קבלת שבת...פשוט אני..

המון ילדים נכנסו לבית הכנסת כשהם צועקים ומבוהלים, מסתבר שלאחד הילדים נכרתה האצבע כשהוא ניסה לפתוח איזו דלת בלובי של בית הכנסת.

 

מיד האבא של אותו ילד יצא החוצה כדי להיות עם הילד שלו, ואדם אחר שגר קרוב רץ הביתה בשביל להביא את הרכב ולהסיע אותם לבית חולים.

 

אחרי כל הדרמה הזאת, בסוף קבלת שבת, הרב שלנו עלה לבמה כדי להגיד דבר תורה, ופתח במילים הבאות:

אם אני הייתי צריך לקבוע את ההלכה, הייתי אומר שכל נער שמגיע לגיל 18 כשהוא שלם בגוף ובנפש, צריך לברך הגומל.

תכלס נכון , בעיקר צריך הרבה סיעתא דשמיאמישהו כל שהוא
לוקחים את הילדים ברגל...בת 30
בכלל, נראה לי שזו אחת הרעות שהסמארטפון הביא עלינו, מסיח הדעת החזק ביותר.
לא מסכיםפשוט אני..

ההסחות נובעות בעיקר משבירת שגרה, משהו לא צפוי שמשנה את הלו"ז הקבוע. זה משהו שארגוני הבטיחות אומרים, לא אני.

בנוסף, שימי לב כמה אנשים כאן אמרו שדווקא הטלפון עוזר להם *לא לשכוח*.

מענין לבדוקבת 30
כמה מקרים של שכחת ילדים ברכב היו לפני עידן הסמארטפון בהשוואה לעכשיו
הטלפון עוזר להם לא לשכוחסמיילי12
כי בעידן הסמארטפון אנחנו מחוברים אליו לוריד.
אז אין סיכוי שנשכח את הסמארטפון אבל את הילד כן.
וזה לא היה קורה בעבר כמו שזה קורה היום והלוואי ולא נתנסה
מסכימה עם בת 30.
התכוונתי ששיחה להורה השני עוזרת לוודא שכולם במסגרותפשוט אני..


אני שמעתי פעם שזה המכוניות שנעשו אוטומטיות יותר גורמות לזהאולי בקרוב
פעם פחות נסעו עם מזגן והיו עם חלונות פתוחים, ואז בסוף הנסיעה בשביל לסגור אותם היה צריך לפתוח את כל הדלתות ולסגור ידנית כל חלון פתוח והיום אפשר בלחיצת כפתור מדלת הנהג לעבור את כל החלונות, שלא נגיד שכמעט לא נוסעים עם חלונות פתוחים כי נמצאים עם מזגן..
נראלי שלא משנה מה גורם להסחת דעת, חשוב לחשוב איך לפתור את זה.. באמת לא כדי להגיד לי זה לא יקרה כי הסחת דעת יכול לקרות לכל אחד..
אוחחח הידיות של החלון עמו פעם 😂לורייל

ואוו הזכרת לי נשכחות...

חחח היום הכל בלחיצת כפתור.

עצוב משהו

זה גם נכוןבת 30
היום בלחיצת כפתור עם הגב לאוטו נועלים אותו.
בדור הקודם היו צריכים לנעול דלת דלת אז בטח ששמו לב שיש תינוק
מוריד את המכנסייםהגיבן מנוטרדהם
ושם ליד הילדים מאחורה
רק אל תעשה את זה לבן של שכנים בטעות🚓🚓🚓פשוט אני..


אוי חחחפרצוף כרית
לבדוק כל המושבים לפני שהולכיםחמצוצית
הילדים שלי ככ צווחנים שאין סיכוי שאשכח. או ככה לפחות חשבתיסופי123
עד שמצאתי את עצמי בוקר אחד לפני כמה שנים בכביש המהיר לאוניברסיטה עם ילד מאחורה.
בה לא קרה אסון אבל מאז אני מניחה את התיק מאחורה, תמיד. אפילו כשהילדים לא איתי כדי לחדד את ההרגל. בבקרים שבעלי מפזר שולחת לו הודעה...
לוקחים אותם ברגלפאז
אני מצלמת בנייד את המושב האחורי עם הכסאות הריקיםקצת חוצניקית

לפני שיוצאת מהאוטו.

אם בן הזוג מפזר אחד מהם אנחנו תמיד משוחחים אחרי הפיזור לוודא. הוא פחות לחוץ ממני, אז כשאני מפזרת הוא לא תמיד מתקשר לבדוק...

 

גם לימדתי את הילדים מגיל מסוים איך להשתחרר מהחגורה, ואמרתי להם שאם הם נתקעים לבד באוטו שיעברו למושב הקדמי ויצפרו בצופר עד שיבוא מבוגר לעזור.

שמים את הנייד מאחור עם תזכורתאמאל'ה23אחרונה
מפה לאן?In development

נשואים כבר כמה שנים טובות

קשה לי מאוד

בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל

ולי פשוט נמאס

בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.

ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!

אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!

פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות

לא מצליחה לסמוך עליו

עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה

את צודקת לגמרינהג ותיק

מובן ממש.

כל אדם רוצה (וגם אמור לשאוף, וככה גם מחנכים אותנו) לעצמאות גם כלכלית.

גם אם ההורים לו בעלי יכולות כלכליות זה לא אומר שצריך לחיות על חשבונם. אם זה מעבר, כבונוס, מצויין אבל לא כבסיס.

את רוצה להרגיש נשענת עליו כבעלך ואין לך את זה.

אמרת כמה פעמים שהוא מדבר איתך, אמפתי אלייך, מבין לכן כדאי להמשיך עוד ועוד. לקבל ליווי מקצועי גם על התקשורת ביניכם, כי זה בסיס חשוב מאוד.

היכולות והרצון הזה שיש בו לכל מי שהוא לא את חייב לעבור גם אלייך. 

קניות לדירהפצל"פ

זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת

ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך

איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?

אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות

אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון 

ריהוט ביד 2עוד מעט פסחאחרונה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.


במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד

יהיו עלויות רבות בחתונה,

יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?

תודה, נשמע נכון והגיוניארץ השוקולד
איפה מאחסנים דברים??מסיבת ישרים

מתחתנים עוד חודש בעז"ה

קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה

היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש

מה עושים?

אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף

ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה

אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים

 

ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים

אם אתם בטוח לא צריכיםהשם שלי

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.


דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.


דברים שלעולם לא תשתמשו - תעבירו הלאההסטורי
אין סיבה לשמור דברים כפולים.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

דברים חדשים באריזה - כמו שמיכה זוגית, אפשר אוליפ.א.
להחזיר לחנות, ולקבל זיכוי?

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

שמיכה זוגיתמשה
זה נפלא כשיש זוחלים קטנים. אל תשאלו איך אני יודע.
מזל טוב!כל היופי

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.


וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.


אפשר להשתמש לבד בשמיכה זוגיתמנגואית

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

חכו לפני שאתם יוצאים בהצהרות שלא תשתמשו בדבריםזיקוקים

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם


אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

קניתם סבתא??זיויק
ומזל טוב!
אהלןIn developmentאחרונה
מזל טוב ענקי לרגל החתונה המתקרבת בעזרת השם שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ותזכו לבנות בית נאמן ושמח בישראל. הסיטואציה שאתם נמצאים בה מוכרת מאוד להרבה זוגות צעירים ומדובר לגמרי בצרות של עשירים ובנקודת פתיחה נפלאה של שפע ושל רצון טוב מצד המשפחה. כדי להתמודד עם העומס בדירה הצפופה ולשמור על הסדר כדאי לחלק את הפתרונות לכמה כיוונים מעשיים. קודם כל לגבי הדברים שאתם עשויים להזדקק להם בעתיד הרחוק יותר מומלץ מאוד להיעזר בבתי ההורים או במחסנים של המשפחה המורחבת כדי לאחסן שם ארגזים לפחות לחודשים הראשונים של הנישואין עד שתתאקלמו ותבינו מה באמת נחוץ לכם ביום יום. כלי נוסף ושימושי הוא בדיקת האפשרות להחליף את המוצרים בחנויות שבהן הם נקנו שכן רשתות רבות של כלי בית ומצעים מאפשרות להחליף פריטים חדשים שנותרו באריזתם המקורית גם ללא קבלה וכך תוכלו להמיר את השמיכה הזוגית בשתי שמיכות יחיד איכותיות או לקבל זיכוי למוצרי חשמל חיוניים אחרים. מעבר לכך מתנות סגורות שלא ניתן להחליף יכולות לשמש אתכם כמתנות נפלאות לחברים אחרים שמתחתנים בתקופה זו או כזכות עצומה של תרומה לגמחי הכנסת כלה ולמשפחות נזקקות שישמחו מאוד בציוד חדש לחלוטין. מומלץ להשאיר בדירה פריט אחד או שניים בולטים שהסבתא קנתה כדי שכאשר היא תבוא לבקר היא תראה שהשתמשתם בזה והדבר יגרום לה נחת רוח ושמחה גדולה. שתהיה לכם כניסה חלקה וקלה לבית החדש והרבה לחיים.
משפט מחץ 📌נגמרו לי השמות

"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"

או 

"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"

 

אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,

אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.

 

אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,

אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות, 

אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,

אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,

אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה

אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"

אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"

 

נעצור רגע.

ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -

אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?

ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?

וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה

ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.

רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?

מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?

 

כי כולנו אנושיים.

ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.

נצליח לראות את האנושיות שלו.

את האנושיות שלה.

כמוני.

גם אני בן אדם

גם היא

גם הוא.

 

אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ? 

או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?

ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח? 

או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?

 

ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?

ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?

בקיצור לא מצינו אדם שצועק על עצמוחתול זמני

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

 

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

זה דווקא מאוד מאוד מצוימשה

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

באמת הרבה יותר נחמד לחיות בעולם כזהנגמרו לי השמות

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

כתבת מדהים. כמו תמיד.פינג פונג
תודה רבהנגמרו לי השמותאחרונה
כשהאישה פוגעת ברבים..חוזר תמיד לאשתי

שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.

קרה לכם פעם?

מבקש את עזרת הרגישים.

מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.

תודה

 

קשה❤️ מציעה לחדד מה החלק שקשה לךמרגול

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)


וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?


וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

צריך להביןנגמרו לי השמות

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

 

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

 

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

 

ב"הצלחה רבה

בתור התחלהמישהי נשואה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים


זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

וואו קורה לי המון לאחרונה לצעריאריה ששכח לשאוג

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת

צריך לדעת לספוג קצת כי זה רגשותזיויקאחרונה
ואישה היא רגשנית, אבל מצד שני צריך למצוא זמן לדבר ברוגע ולפתוח דברים
המלצות על מטפליםאישדרומי

אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.

(אחרי סשן שלא ממש פתר)

יומולדת 50 לבעלמפלצתקטנה

הבו לי רעיונות

בכיוון של בילוי זוגי כלשהו+ בילוי נוסף עם הילדים.

מתנות?

תודה

זה הזמן להתחיל לאהוב 😉נהג ותיק

סתםםםםם

אם זה לא זה זה לא זה.

תזמיני אותה להופעה ששניכם אוהבים.

ווין ווין

שלא יעשו עלייך קופה כמו אז כשנרדמת


לפחות ישנת טוב? היתה לך מוזיקת ערש....

אולי יעניין אותך