לא יודעת למה אני כותבת את זה פה.. אולי כדי לקבל עזרה מאחרים ואולי סתם כדי לרוקן קצת את הלב.
אני נשואה שנתיים וחצי.. הייתי בשידוכים (דוסית על גבול החרדית) כ4 שנים עד שהכרתי את בעלי.
מצאתי בו כל מה שחיפשתי מלבד המראה. רק להבהיר בעלי אינו מכוער אבל הוא לא 'מרשים'. הוא נמוך יחסית ונראה נחמד ולא יותר מזה. חשבתי שזה מספיק כדי לבנות בית טוב ומאושר. לא שמחתי לקראת החתונה שלי אבל ידעתי שבחרתי יהלום (מבחינת האישיות).
הוא בחור טוב, סבלן עם מידות נדירות!!!! שניכרות מאוד בחיי הנישואין (הוא עוזר, מבליג, מרצה אותי, נותן לי כל מה שאני רוצה העיקר שארגיש טוב), חכם מאוד, מצחיק, שנון ועוווווד. אבל גם היום שנתיים וחצי אחרי קששששההה לי עם המראה שלו.
הקושי מתבטא בכך שאני מסתכלת על גברים אחרים, וחושבת שחבל...אני נורא נמשכת ליופי וגובה וכרגע לא יודעת מה לעשות. חיה עם תחושת פספוס. אני שכל החיים חלמתי על X, שאמרו שאני נראית טוב ובטח אתחתן עם אותו X התחתנתי עם Y.
כשחברות מדברות על הבעלים שלהן אני מתביישת בשלי (בליבי כמובן) למרות שמסיפוריהן אני יודעת שבעלי עולה עליהם בכל התחומים האחרים.
יש לנו 2 ילדים מדהימים ואני ממש לא רוצה להתגרש אבל מה כן???
🙏, הלוואי שתוכל לעזור גם לפותחת...)
