אני ממש לא בכיוון של להתגרש.

אני גם יודעת שאת ממש צודקת לגבי כל מה שכתבת ומסכימה איתך. 

אני גם לא רוצה להעביר את החיים בתחושה כזו. ויודעת כמו שאמרתי שמבחינת רוב הבחינות זכיתי בבעלי.

אולי יהיה נכון להגיד שאני אוהבת אותו אבל פחות נמשכת..

לגבי "שישקיע בעצמו" אני קונה לו ביגוד/ נעליים לטעמי (גם כשזה פחות לטעמו) כי זה עוזר קצת. 

אני מקווה שעם הזמן אני פחות ארגיש את התחושות האלה. (היום מרגישה הרבה פחות מאשר לפני שנה למשל)

תודה רבה לך!

צודקת לחלוטין.

וגם בעלי התחיל להשיר שיער דרך אגב.. וכן אין לזה פיתרון נורמלי.

מקווה ב"ה למצוא זמן בהמשך להגיב,

בינתיים שולחת חיזוק לפותחת היקרה

(ותודה לך גם על צירוף התגובה שלי מהעבר 🙏, הלוואי שתוכל לעזור גם לפותחת...)

ברור שאין מה לעשות. כתבתי כדי לפרוק לא כדי לפרק את הבית חלילה.

ובסופו של דבר גם התחזקתי והתעודדתי מכמה וכמה דברים שנכתבו פה. 

המושלם הזה. האמת שאפילו חיצונית הוא נשמע ממש חמוד. מאחלת לך דוסית פלוס שפע אושר בנישואייך

הלוואי ואתה צודק. אחרי הכל (כולל ההתמסכנות הנ''ל) אני ב''ה אופטימית ושמחה בחיים שלי. 

קיבלתי הרבה מתנות שאני מודה עליהן יום יום.

יום אחרי שאני יוצאת בערב אני חוזרת עם תחושות כאלה. יעבור לי..בבית שלי אני לרוב שמחה.

תודה רבה רבה. מועיל.

תודה שהגבת..

אממ.. אני חושבת שאם זה לא היה מפריע לי, מבפנים לא היה אכפת לי מה הסביבה אומרת. הבעיה מתחילה בי.

בהיבט האינטימי אפשר לומר שטוב ומהנה לנו יחד אחרי שהתחלנו.... למרות שתמיד הוא יתחיל.. לי אין כל כך עיניין להוביל לשם. 

ברור שקשר של שנים יהיה הרבה יותר חזק. אבל מאמינה שהייתה איזו משיכה בתחילה ועם הזמן השנים עושות את שלהן וכולנו מתבגרים ונראים מן הסתם פחות טוב. זה דרך העולם.

מה שכואב לי זה שמלכתחילה לא התלהבתי. ושוב, התחתנתי כי חשבתי שמראה זה לא מה שהכי חשוב בחיי ומשיכה תגיע עם הזמן.

כשהכרתי את בעלי גם חשבתי שהמראה שלו לא לטעמי. הלכתי על זה כי באמת התאמנו בהכל, וזה זרם כל כך טוב שהיה הזוי לא לנסות. אצלנו לכאורה הרבה יותר קל לפרק ולקום וללכת על שטויות, אבל פשוט היה לי כל כך טוב וכיף איתו (עד היום) שבאיזשהו שלב קלטתי שהטעם שלי בגברים עבר שינוי ושאלה שנראים לי טוב הם אלה שדומים לו

אני חושבת שהלחץ במקרה שלך לא עושה לך טוב. אם היית יכולה לשחרר את זה ולא לחשוב כל הזמן "אוי, עכשיו זה יהיה ככה לכל החיים" היית מגלה שזה באמת לא כל כך חשוב. כשאת אוהבת את האדם, גם המראה שלו משתפר בעינייך.

בנוסף, לכל אדם יש חלקים יותר יפים ואני בטוחה שאת יכולה למצוא משהו כזה ולהתמקד בו. אולי העיניים, אולי החיוך, אולי הפרופיל שלו - אני בטוחה שתמצאי. ואז פשוט להתמקד בזה ובכמה שטוב לך איתו ונעים לך בחברתו. המוח שלנו קל לתפעול, אם תתכנתי אותו לראות את הטוב - בזה הוא יתמקד. בהצלחה!

איתמר ששמים לו את קארין, שהיא לדעתי ממש בובה והוא מתלהב ברמות שאין דברים כאלה.

ולאט לאט לאורך התוכנית רואים שלכאורה למראה הוא מתרגל אבל אופי שלה לדמות שהוא חיפש בתור אשתו הוא לא מתרגל.

ואני חושבת שזה סוג של השתקפות לחיים האמתיים...

המסר מובן תודה רבה

לתינוק ונותן לי לישון - לא רואה בכלל את הגוף

שהוא מביא לי אוכל למיטה כל בוקר בתחילת הריון - אני בכלל לא רואה את הגוף, רואים ישירות את הלב הטוב. אמיתי.

אין בעל (או בן אדם) מושלם, אז לפחות אצלך חוסר השלמות אולי זה במראה חיצוני...

אני יכולה להבין את התחושה שלך, רק שואלת האם את לא אוהבת את המראה כי הוא באמת לא יפה בעיניך או לא מושך, או כי את קצת מתביישת מהסביבה שזה מי שאת בחרת.
כתבת "שאמרו שאני נראית טוב ובטח אתחתן עם אותו X" - ובנקודה הזאת אפשר לעבוד, זה ענין של ביטחון עצמי, והמראה של בעלך לא מעיד עלייך. ולחזק את הבטחון שלך בעצמך.

(יכולה להגיד לך שלפעמים יש אנשים שאתה קצת מתבייש ללכת לידם אם מבחינה חיצונית או חוסר טאקט וכאלה ועשיתי הרבה עבודה בשביל להפריד ולהבין שהם זה הם ולא אני ולא מעידים עלי וזה תכלס בסוף בסוף שטויות ואנשים תמיד ישפטו ולמי שיש משהו מסריח מתחת לאף זה לא משנה מה תעשי תמיד יהיה לו רע בענים וזה שלו ושיהיה לו לבריאות)

להיפך זה משחק כזה שאנשים רואים את בעלך שנראה בצורה מסויימת ואת יודעת כמה הוא מעל ומעל כולם.

ובסוף, פרצוף יפה לא קם בלילה במקומך, לא דואג לך ולא מפנק. זה רק האישיות והמידות, ותזכרי את זה כל הזמן.

כל פעם שאת רואה גבר "חתיך" בעיניך - תזכרי שיכול להיות שהוא זבל באישיות, ויפה להראות למשפחה ואח"כ בבית יושב על הספה ולא עושה כלום זה חיים הרבה פחות נחמדים.

תתרכזי בך ובו, בבית שלכם ובילדים שלכם. וזאת עבודה יומיומית. ומשתלמת.

בהצלחה רבה!

ואני עושה ברשותך פרפראזה על המשפט -

יש יפים חיצונית ממנו, אבל אין יפים כמוהו פנימית, ואין מתאים לי יותר ממנו בעולם (לפחות לא מישהו שפגשתי).

זה גם לא העניין של אנשים יפים מבחוץ ובעלי אישיות מכוערת - זה פשוט שעד שאת לא בזוגיות עם מישהו את לא יכולה לדעת אם הוא מתאים או נכון עבורך, וזה בכלל לא משנה איך הוא נראה. לא מחליפים משהו שעובד מצוין במשהו שלא ידוע אם יעבוד - ואם לא היינו עושים את זה, אז למה לחשוב על זה בכלל?

שיש אנשים שהם גם יפים וגם עם אופי מהמם.

אבל זה לא מה שאמרתי - אמרתי שפרצוף יפה לא קם בלילה - וזה נכון, גם אצל בחור הכי יפה בעולם התכונה של לקום בלילה במקומך לדאוג לך ולשים אותך במקום הראשון אצלו וכו' - זה לא בגלל הפרצוף היפה שלו, זה בגלל האופי שלו, המידות שלו. העבודה הפנימית שלו.

וחוץ מזה שניסיתי להביא לפותחת השרשור רעיון פרקטיי, כי להגיד שהכי חשוב זה האופי ושיהיה יפה בעיניך וכו' זה נחמד אבל  כשהיא מסתכלת על בחורים שיותר יפים מבעלה יש לה מחשבות ורגשות ולדעתי, כדי להלחם במחשבות האלה  צריך לעשות עבודה כזאת. כן, לדמיין את הבחור החתיך הזה עם אישיות לא טובה וכל מה שרשמתי - כדי לא ליפול למחשבות ההשוואתיות האלה והחלומות למה התחנתי איתו וכו' וכמובן  יחד עם עבודה עצמית שרשמתי לפני- להיות בטוחה בעצמה, להתרכז בבעלה ובבית ובילדים. 

ומסכימה כמובן עם שאר הדברים שכתבת ..

מהמם רותי! תודה רבה!

תודה רבה! ממש חיזקת אותי.

מלכה!

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה