להיות כל כך אתה
איך אתה יכול לפרוח
כשאני נע ממבוכה למבוכה
איך אתה לא מתבייש
להיות פה, להיות שם
כשאני נע ונד
בין תהום אלי חלל
ואיך אתה ממשיך
הוא הטיח
להשאיר אדמה חרוכה
לא לנסות להבין
לא לנסות לגעת
בנגיעה או מבוכה
איך אתה כזה אפס
איך אתה כזה אכזר
לעולם לא מובן
לעולם לא מוכן
להודות שזה נגמר
ואיך אני אני
ואיך אתה אתה
ואיך שנינו למעשה
נעים כמו שתיקה
בין אדישות לשיגעון
בין איפור לנשיקה
אתה מונחת לה לבטח
עומק המשוכה
ואולי יום יבוא
ואולי יום תדע
את אשר נסתר
אי שם
בין צללים וחשכה...
21.10.21
11:20

