ריב מאוד קיצוני עם צעקות ויכוחים מילים רעות ואווירה מאוד מאוד שלילית..
בפעם האחרונה שרבנו ככה הוא היה בן שנה וקצת.. ובכה בהיסטריה וצרח..
אבל הפעם.. תוך כדי הריב.. הוא עומד בצד מסתכל עלינו.. עם פרצוף עצוב ובוכה דמעות ועוד דמעות.. לא זז מהמקום.. הסתכל ובכה עם פרצוף עצוב
וזה מה שהכי הכי הכי שבר אותי
לא נירדמתי כל הלילה מההרגשה שפגענו ככה בו וגרמנו לו להיות ככה עצוב ובוכה משותק..
הוא ילד מאוד מאוד מפותח וחכם באופן יוצא דופן.. הוא הבין הכל.. הרגשתי שהכנסנו בו פחד..
ב״ה אנחנו כבר בסדר השלמנו ולמדנו.. השלמנו גם לידו.. והילד בסדר מתנהג כרגיל לגמריי
אבל לי נשאר צלקת
עם כאב בלב
מקווה שאתגבר..
אל תשפטו..
תודה על המקום לפרוק
כולכן מדהימות ומעוררות השראה
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)


