שאלת צניעותאן#שרלי
היי לכם.
רציתי לשאול שאלה בנושא נפיץ, תסלחו לי
היש סיכוי מספיק טוב למצוא בחור דתי ומקסים להתחתן איתו, שלא נחשף לפורנו?
אני יודעת שהסטטיסטיקה די גרועה, איך לומר. אבל קשה לי ממש להאמין לזה
וגם אשמח לדעתכם, הנשים והגברים, זה לגיטימי/כדאי בעיניכם להתעקש על זה?
ככ הרבה מדברים על זה שכבנות לא נבין את הניסיון, ושזה אף פעם לא משהו שקשור אפילו לאישה/אמור לפגוע בה(בהנחה והאדם בזוגיות). אז ב''ה אני לא מתיימרת להבין. כל אחד ונסיונותיו. אבל בכנות, זה נשמע לי הרבה יותר גרוע מכל דבר. זה כאילו תמצית קיום מצוות בעיניי. כמו שאני מקפידה להתלבש בצניעות ולא "יוצא" לי לצאת בחוסר צניעות.
אני ממש מתנצלת אם פגעתי במישהו.
בכל אופן, תודה מראש
ברור שיש סיכויצהרים
השאלה היא איך בדיוק תבדקי את זה חוץ מלשאול אותו(או שלשאול זאת אפשרות מבחינתך..?)
בהתחלה באמת לא אפשריאן#שרלי
בקשר מתקדם אני מצפה שישתף בקשר לזה
כאילו, נכון שזה שלו והכל.
אבל אני בטוחה שהייתי מרגישה מעילה באמון אם לא
את מתכוונת לספר לו על הציפייה הזאת?צהרים
נערך כי ראיתי שכבר הסברת שאת מתכוונת להווההָיוֹ הָיָה
ואם הוא ישתף נניח שכן, בגלל זה תפרדי ממנו?ותן טל

כי אם כן את מסנדלת את עצמך בכל כך הרבה רמות... וגם גורמת סתם לכאב לב אצל הבחורים שאת נפגשת איתם...

אני מנסה עוד לברר את דרכיאן#שרלי
ומחפשת לשמוע דעות שונות.
אבל אינסטינקטיבית, אני חושבת שיש סיכוי טוב שאפרד.
אני לא חושבת שאני מסוגלת להכיל דבר כזה פשוט
שבנאדם ככ קרוב אלי, המחשבות שלו שם.
מעצם התגובה שלך אני מניחה שזה נשמע לך לא הגיוני, אפילו לא פייר לבחור. אבל למה?
למה פרמטרים אחרים של דוסיות, הם עילה לפרידה וזה לא?
למה בעצם כל הזמן מפרידים בין ההרגל הספציפי הזה לבין שאר מכלול האדם?
אני שואלת באמת כדי לברר ולא כדי להיות שיפוטית.
לדעתי ל עילה לפרידה, כן עילה להחליט שלא מתאים לך מראש להיפגשכלי פשוט
אתה באמת חושב שלגיטימי לברר על זה בבירורים?בינה.
לא לגיטימי וראוי בעיני לבנות קשר שלם ואז להפסיק בגלל זה.כלי פשוט
מי שחשוב לה לא יודע מה תעשה. תחשוב איך לבדוק את זה בעצמה מראש.
מדובר על חטאי עבר, לא על מציאות בהווה שהתגלתה בשלב מאוחר
אם היא לא יודעת איך זה לא תירוץ.
נכון. אבל היא כתבה בשרשור שהיא מדברת עלנוגע, לא נוגע
מי שבהווה חוטא בזה
אם כך אז בסדר. אבל החידוד שעולה מכאן חשובכלי פשוט

גם אם היא ספציפית לא דיברה על זה יש הרבה שאני מעריך שחושבות גם על זה.

בנות לא תמיד מבינות שהן לא מבינות בנושא הזה. כמה שהן מתמודדות עם הנושא... ממש לא כמו שגבר ממוצע מתמודד. פשוט לא מבינות, כמו שמצפים מגברים להבין שהם לא מבינים בהתמודדות של בת עם נושא הלבוש בצניעות. אותו הדבר.

אני די מסכים איתךנוגע, לא נוגע
קודם כל, גם אם מאוד קשה לאדם עם היצר והוא חוטא, שיעשה את זה בלי לראות תוך כדי דברים שפוגעים לו בנפש.
אדם בוגר שרוצה להתחתן צריך לקחת אחריות על עצמו. ואם הוא מכור לצפיה שילך לטיפול.

מצד שני חשוב להוסיף שאם תקלעי למקרה כזה לא יודע אם כדאי לך לחתוך אם זה בחור טוב ומתאים כי בסופו של דבר הוא מבין שזה דבר בזוי ושהוא צריך להתנתק ממנו ועכשיו יש לו דרבון לזה והוא יכול להיות בעל מקסים ולשכוח מזה לגמרי.
בנוסף לזה, חשוב להוסיף ש(לדעתי) לא כל הצופים הם מקשה אחת מבחינת המניע לצפיה (והגיוני שזה יתבטא בתוכן שהם רואים).
יש כאלה שקשה להם להיות לבד ובלי אהבה והצפיה והמעשה הם כדי לחוש קצת אהבה גם אם מדומיינת (וזה הולך למקום הזה כי לבנים יש יצר תדירי וזו אחת מדרכי הביטוי שלו). כנראה אנשים כאלה יצפו בתכנים מיניים יותר "רומנטיים".
יש כאלה שבגלל שהיצר שלהם התעורר הם המשיכו משם לצפיה בתכנים מיניים בלי רומנטיקה.
ויש עוד.

בעקרון, לבנים יש צד גופני/בהמי חזק.
אם נחשוב על זה לעומק- גם לאכול זה דבר קצת בהמי ומוזר (גם אם אוכלים בעדינות) אבל זה חלק מהמציאות.
ממילא, הבעיה היא לא בעצם הבהמיות אלא כשזו בהמיות בלי "נשמה". כלומר כשהיא לא נעשית עם בסיס של אהבה שממנו יוצאים להנאה ואליו חוזרים אחרי ההנאה וגם מרגישים אותו ברמה מסויימת בתוך ההנאה.
זה כמו שלאכול מתוך תאווה נטו ובלי לברך ובלי לכוון גם לשם שמיים- זו בהמיות בלי נשמה (כמובן שיש פער גדול בין הדברים אבל זה אותו עקרון).
אני כותב את זה כדי לומר שלא צריך לחשוב שעצם הבהמיות היא רעה, אלא היא פשוט מגעילה כשמשתמשים בה בלי הצלם אלהים שבנו כי אנחנו לא חיות והצלם אלהים שבנו מרגיש רע עם זה שהוא נמצא בתוך חיה ואין לו ביטוי.
אתה כותב ממש יפה, תודהאן#שרלי
לגבי הנקודה הראשונה שהעלית, אני לא באמת יכולה לבנות על זה שזה ישתנה אחרי חתונה, נכון?
זאת אומרת, אולי זה כן ימלא את הצורך שלו באהבה, אבל זה ממש לא בהכרח ישחרר אותו מההרגל הזה.
וגם בחיים זוגיים יש משברים, ויש תקופות אסורות, אז מה, זה תמיד יהיה המפלט?
תודה ובבקשה..נוגע, לא נוגע
אני מסכים איתך. כבר בשלב הקשר זה אמור להיפסק לגמרי לדעתי. ואת צריכה להרגיש בטוחה שהוא לא יחזור לשם (כמובן שאי אפשר לצפות את העתיד אבל בהרגשה העכשווית שלך ככה זה צריך להיות).
את צריכה לראות שהוא ממש מבין ומרגיש עד כמה זו בעיה וכמה הוא טעה כשעשה את זה.
כל בחור שראה פורנו לפסול על זה?ותן טל

זה בערך כמו לפסול על כל בחורה שהלכה פעם עם חולצה אדומה/בלי שרוול שלושתרבעי/עם נזם/עגיל שני/סנדלים בלי גרביים/חצאית אלאדין/לא התפללה תפילה אחת ביום לפחות וכן הלאה וכן הלאה. זכותך לפסול על מה שאת רוצה אבל זה שבן אדם יכול ליפול ולקום ולהמשיך בחיים, זאת עובדה וזה בסדר. אף אחד לא מושלם. לא מדבר איתך על בחור שאומר לך שכרגע הוא צופה בדבר כזה (טוב, למען האמת, אל תצפי שבחור כלשהוא ישתף אותך בנושא הזה אם הוא עושה את זה כרגע. בדיוק כמו ששום בחור לא יכול לצפות שבחורה תשתף אותו אם היא נופלת באוננות בתקופה האחרונה - תצפי/ה עד מחר, הסיכוי שיהיה שיתוף במצב כזה הוא קלוש במקרה הטוב וכלום במקרה ההגיוני יותר) אלא על בחור שמסכים לשתף שהייתה לו התמודדות עם זה. 

 

אגב, קחי בחשבון שלפי הנתונים ככל הנראה יש גם לא מעט בעלי משפחות ממש, דתיים, שנופלים בדברים כאלו - כשהם כבר נשואים. 

אני מדברת בהווה.אן#שרלי
ברור שאני לא נכנסת לנבכי העבר של בנאדם.
אתה לא חושב שהגיוני לצפות שבחור שמתמודד עם זה בהווה ישתף את זה בקשר מתקדם?
נשמע לי ממש חובה אפילו
אז מה, הם יתחתנו והיא פשוט לא תדע מזה?
איפה האמון?
למעשה יש גם רבנים שיורו לו לאלספר.ותן טל
זאת התמודדות אישית של אדם עם עצמו. נכון גם אם זה בהווה. כמו שלך יש התמודדויות משלך. תתפלאי אפילו בנישואים לא כ-ל דבר משתפים עם השני,או צריך לשתף.

אבל אני בכלל אפילו לא דיברתי מהיסוד של אם זה מוסרי או לא אלא דיברתי על מציאות. קשה לי לראות יותר מידי בחורים שבזה ומספרים לבחורה את זה בחופשיות. עובדתית קשה לי לראות את זה קורה.

אגב,אין ממש דבר כזה "בהווה" כי הכל זה עבר. אולי לךקשה לתפוס את זה אבל הרבה כאלו שמתמודדים עם זה נקודתית לאחר כל נפילה הם מצטערים ואומללים מזה ומנסים להפסיק,גם אם נופלים שוב בסוףעוד פעם. אז אין הווה כי כשהוא איתך פיזית הוא הרי בטח לא נופל בזה, ואפילו משהו שהיה אתמול, זה היהאתמול. וזה לא סתםאמירה אלא מאוד אמתית.
אני מבינהאן#שרלי
נשמע לי ממש בגידה באמון לא לספר. זאת האמת. לא יודעת ולא ממש מבינה למה להורות כזו הוראה.
אבל סוף דבריך עוררו אותי למחשבה. כשאני מתכוונת הווה, זה ביומיום. כמו שאני יודעת להגיד מה ההתמודדויות שלי יש ביומיום. נגיד שקשה לי לקום להתפלל בזמן, אז אני יודעת שזה קושי שלי, גם אם אתמול דווקא קמתי, אז זה לא בהכרח כבר שייך לעבר. יש פה תהליך מסוים.
הבנת את הכוונה?
אבל כמובן יכול להיות שזה לא הקבלה שנכון לעשות, אני בת ולא אבין את העניין מקרוב.
בכל אופן, אשמח להבין, אתה טוען שאין שום סיבה להתייחס לזה כאל דבר שעליו דבר יפול ויקום? זה לא מהותי בעיניך?
לא אמרתי שזה לא מהותיותן טל
אמרתי שזאת התמודדות של הבחור ולא שלך.

וההתמודדות הזאת לא בהכרח מעידה על כמה התורה והמצוות חשובים לו.

ופשוט טכנית הסיכוי שמישהו יספר לך שאתמול הוא צפה בתכנים כאלו ואחרים הוא קלוש. מה לעשות, הוא בנאדם. אם את בטוחה שכל אחד יכול להכניס את עצמו וצריך להכניס את עצמו לסיטואציה סופר פגיעה ואינטימית שגם מטרגרת אותו בנוסף לכל, אז מצטער אבל אני לא מאמין שהסיכוי גדול.
מצער לשמועאן#שרלי
לא רואה איך אפשר לבנות קשר על בסיס הסתרה.
עם כל הקושי לספר
אני מספר. וכך גם הורו ליפלמוני1234

לא נראה לי הוגן להסתיר התמודדות כזאת ממי שעומדת להיות אשתי.
חוץ מזה, שבעקבות שנים של התמודדויות בדרכים שונות, קבוצות תמיכה, מטפלים למיניהם ועוד, אני מרגיש שחלק גדול מבניין האישיות שלי וצמיחת הקומה הוא כתוצאה מההתמודדות. אפילו שאני עדיין מתמודד (ועדיין נופל).

הפסיכולוג שלי ממליץ לספר רק בפגישה מתקדמת, שהבחורה כבר ראתה את כל הטוב והאור שבי, וגם נקשרנו קצת.

והיו פרידות כואבות לשני הצדדים כתוצאה מזה, ועדיין אני שלם עם ההחלטה לספר.

יום יבוא וה' יהיה בעזרי וההתמודדות תהיה מאחורי (או לפחות הנפילות).
אם עדיין אהיה רווק, ברור לי שאספר על זה בשלב המתאים.

רק אומרכלי פשוט
שאפשר להעריך שהרבה בתים נבנו בזכות זה שהבחור לא סיפר.
רק לשם ההבהרה, אני בעד לספר התמודדות עכשווית אבל מאוד נגד לספר על התמודדות עבר.
נשים לא מבינות את הנושא, ובמקרה הזה חכמת גברים בנתה ביתה.
כל אחד והגישה שלופלמוני1234

ראיתי גם דברים הפוכים.
בכל מקרה, תודה על האמירה.
בנושאים כאלה אני הולך ע"פ המטפל הנוכחי שלי.

בהצלחהכלי פשוט
בגלל שהן לא מבינותמחוקה
אז לגזול מהן את האפשרות לבחור עם מי להתחתן?
אח"כ צריך להמשיך לחיות איתה אתה יודע .
היית רוצה להתקע עם אחת שכל ההערכה שלה כלפיך תרד לריצפה אחרי שהאמת תתגלה?אחת שתרגיש מרומה ואולי לכודה?
לא מבינה את צורת החשיבה הזאת.כאילו באיזה זכות
כל פעם מפליא אותי שאומרים שרבנים מדריכים להסתיר דבר כזה.
עדיף לגזול את הפרט הזה כשהוא שייך לעברכלי פשוט
ולבנות בתים בישראל,
מאשר להחריב בתים שיכולים היו להיות מדהימים רק בגלל שנשים שלא באשמתן מוציאות את הנושא הזה מכל פרופורציה הגיונית.
בלי להצדיק חס וחלילה נפילות. ובלי לזלזל בתחושות של הנשים. אבל התחושות לא פרופורציונליות ואין דרך אחרת כנראה לגרום להן להיכנס לפרופורציה
אם זה שייך לעברמחוקה
לא אמורה להיות בעיה לדבר על הנושא בעדינות.
(לא יודעת על איזה עבר אתה מדבר.עבר יכול להיות לפני יום, לפני 5שנים ,לפני חודש או לפני הדייט)
בד"כ מסתירים כשיש מה להסתיר.
להזכירך התייחסנו מההתחלה לתיאור של פלמוני,אתה הגבת לו ולמצבים דומים לשלו,לא על עבר רחוק ונעלם.
אבל להזכירך הבהרתי מפורשות שאני מבדיל בין עבר להווה.כלי פשוט

אמורה להיות בעיה, כי הרבה מאוד בחורות יחתכו על זה גם אם הוא כבר כמה שנים לא נמצא בזבל הזה.

כולם יכולים לומר שהנפילה אצלםמחוקה
שייכת לנחלת העבר. יש עבר ויש עבר.
נפילה בהווה זה נפילה בזמן הדייט עם הבחורה,ברור שלא תהיה נפילה בהווה , מקווה בכל אופן..
בקיצור,מאמינה שאתה מבין למה אני מתכוונת.

באיזה תנאים אתה חושב שמישהו כן חייב לספר?דבר איתי במושגים של תדירות נפילות אם אפשר
לדעתי תדירות זה לא הענין כי יש גם מרכיבים נפשיים ומנטלייםכלי פשוט

למשל אם אגיד לך שנתיים,

יש אדם שבקלות יכול לחזור לזה לעומת אחר שהוא שנה לא בענין אבל במקום נפשי ומנטלי אחר לגמרי ויש אצלו הרבה יותר וודאות שלא יחזור.

זאת הסיבה שאני לא זורק מספרים.

חזרה בתשובה זה מושג רחב מדי.

גישתך אם כךמחוקה
להסתיר מכולן בכל המצבים.
אתה מרגיש נוח עם זה? ממש עצוב לי לחשוב שיש הרבה שחושבים ומתכוונים לפעול בגישה הזאת.

יכול להיות שזה צריך לעורר בנות לברר את הנושא הזה באופן אקטיבי ולא לצפות שזה יבוא ממנו (מי שמשנה לה..)שזה עצוב בעיני וגם מפחיד. לך תדע מה עוד מסתירים ממך.
זו לא גישתי כפי שחזרתי והבהרתי. ולא התיחסת לגופן של דבריםכלי פשוט


ישר כח.חשוב מאוד.מחוקה
אבל מהצד השני אפס הכלה להתמודדויותכלי פשוט
זכותןמחוקה
אז הן ישארו רווקות,
הפסד שלהן.
ודאי שזכותן. אבל המטרה כאן משותפת ולא ענין של זכויותכלי פשוט
זה פשוט יגרום לפירוק כל כך הרבה קשרים שאת לא מדמיינת ואני גם מעדיף לא לדמיין.
וזה שייך לעבר. אדם עשה תשובה, הוא במקום אחר כיום- למה להמשיך להזכיר לו את עוונותיו ולהעניש אותו על זה? רק בגלל שנשים מוציאות את הנושא מפרופורציה?

הרבה נשים לדעתי לא תוכלנה להתמודד עם זה ולא יבחרו להמשיך קשר כשבחור ידבר על זה.
את בטח יודעת את זה.
והן יישארו רווקות וימשיכו לשקוע בחלום שהן תמצאנה בחור שמור לגמרי.
הלוואי וכן! אבל אין מספיק בחורים כאלה לכל הרווקות. ממש לא.
הן יישארו רווקות, אבל למרות שהן יודעות את זה- זה יוביל להרס הקשרים הזוגיים.
אז אתה אומר שעדיף לכפות עליה מה שהיאמחוקה
לא רוצה?
איזה קשר אתה רוצה שיהיה לך עם אישתך?
קשר נישואין חייב להתחיל מחברות שבה משתפים גם בנושאים רגישים,אחרת אתה מהמר על חייה וחייך . לא מצליחה להבין מי שמסוגל לעשות דבר כזה.
למה שארצה להתקע כל החיים עם אדם שיש סיכוי שיסתכל עלי אחרת לחלוטין אחרי נישואין?ואני לא מדברת רק הנושא הזה אלא על כל נושא שא"א להסתיר לאורך זמן,שיש לו השפעה על חיי בן/בת הזוג.
זה נושא שכשהוא שייך לעבר הוא לא משפיע על הזוגיות. בכלל.כלי פשוט

אין למה לפתוח סתם.

זאת בדיוק הטענה של הרבנים שאומרים לא לפתוח.

 

נכשלתי בעבר בלשון הרע. אני חייב לפתוח את זה עם אשתי? אני אגנוב את דעתה אם לא אשתף?

בחורה צריכה לקחת בחשבון מראש שיש אחוזים גבוהים שהבחור שהיא נפגשת איתו היום ורואה את טוב מידותיו ויקרת ערכו נכשל בעבר בנושא הזה. ככה לא תהיה גניבת דעת וזה לגמרי המציאות לצערנו.

תראה ברגע שאתה אומראן#שרלי
שיש הרבה שיחתכו אם יידעו לפני, זה כנראה משמעותי ומשנה להן.
אתה לא יכול מצד אחד לומר שזה ישפיע על ההחלטה שלהן ומצד שני להגיד שאין לזה השפעה. אם זה משנה לבחורה זה משפיע על הבית.
(למרות שבאופן אישי, כמו שכולנו מבינים, ישנם כמעט אפס סיכויים לפגוש מישהו שלא נחשף אף פעם בעברו. ולא נראה לי שהרבה יחתכו על התמודדות עבר רחוק, לא אתמול)
יש השפעה מתוך חוסר הבנה ענקי. אפשר לחסוך את ההשפעה הזאתכלי פשוט
ובכל זאת אין לאף אדם רשות לרמות את מי שעומדיםמחוקה
להתחתן איתו.
היית מוכן להתחתן עם בחורה עם התמודדות דומה?
@חצילוש, את יכולה לומר להם שהם חייבים לספר אחרת הם יורים לעצמם ברגל והכי גרוע במי שאמורה להיות הכי קרובה אליהם?
הם לא מבינים את זה וחושבים שיקבלו אישה אוהבת ומבינה בכל מקרה,זה ממש לא עובד ככה.
גישת ההסתרה והרמייה מכעיסה ברמות שאין לתאר.
אפשר לדבר על הנושא בעדינות בצורה בוגרת ככה שהיא תבין מול מה היא עומדת פחות או יותר,ההסתרה יותר מכעיסה מהדבר עצמו.
רוב הסיכויים שהיא לא תבין. היא תפעל מהרגש לא מהשכלכלי פשוט
נראה לי שהרבנים מבינים מספיק טוב על מה הם מדברים. לא בטוח שצריכים אישור ממך.
אף אחד לא בא לרמות. רק לא רוצים להחריב בתים בישראל בגלל דברים מהעבר שלא רלוונטיים לזוגיות.
זה שיח של חרשים?אור וחיים

אתה מדבר על בחור שנפל בעבר וכיום הוא לא נופל. והיא מדברת על בחור שעדיין נופל גם בהווה. 

 

אני כן חושב שבחור שעדיין נופל צריך לספר על ההתמודדות שלו. אך בחור שנפל בעבר וכיום לא נופל, אין סיבה לספר. וההגדרה של כל אחד כתבתי כאן - כאשר הוא עדיין נופל בזה מידי פעם - לקראת נישואין וזוגיות

מסכים. אבל היא מתכוונת גם לבחור שנפל בעבר וכבר לא נופלכלי פשוט
אני לגמרי בדעה שלך.
ראה תגובתי מאתמול לקישור ששמת
לא,זה לא שיח חרשיםמחוקה
תראה מה הוא הגיב לפלמוני למעלה.
אני מאוד מכבדת רבניםמחוקה
אבל מי שצריך לחיות עם ההשלכות זאת בת הזוג אז אפשר לגלות קצת יותר רגישות והבנה גם לצד של בחורה שבאמת מעצמה רחוקה מהעולם הזה כרחוק מזרח ממערב ולכן מאוד מזועזעת רק מעצם המחשבה של מה זה אומר בעצם..ופתאום מישהו בא וכופה עליה להכנס לתוך מציאות כזאת מתוך מחשבה פטרונית שבגלל שהוא חושב שהיא לא מבינה ולכן גוזל ממנה את זכות הבחירה. זה נחמד לחשוב שמרגע שמתחתנים הבעיה תיעלם,זה ממש לא ככה, אתה מוזמן להכנס מדי פעם לפורום נשואים טריים ולראות נשים תמימות מרוסקות שלא מצליחות להבין מה נחת עליהן פתאום.אפשר להיות אמפתי ורגיש גם לזה ולא רק לצד של המתמודד.אני בסה"כ אומרת שצריכה להיות הוגנות ולשתף בעדינות במידה וההתמודדות קורית גם בהווה,כלומר שזה משהו שקורה מדי פעם ויש ההערכה שזה ימשיך מתוך חיבור למציאות ולא אשליה שחתונה פותרת הכל או חמור מזה.
אבל את מדברת על משהו שעדיין משפיע על הבחורכלי פשוט
אני לא מדבר על זה. אלא על משהו שהוא נחלת העבר.
לא מבין מה מפריע לך. בעבר הוא חטא, ועשה תשובה והמקום הנפשי והמנטלי שלו לגמרי אחר כיום. מה את רוצה ממנו? למה הוא חייב לשתף מזה?
אין הערכה שזה ימשיך כי זה נחלת העבר.

את סתם חוזרת כל פעם לחוסר ההוגנות. אני שואל איזה חוסר הוגנות יש בלא לספר על כשלונות שהאדם חווה לפני חמש או עשר שנים וכבר לגמרי לא שם? הוא לא מציג לאשה את מי שהוא?
אני מאמין בתשובה, שהאדם הוא אדם אחר. ואם ככה האשה פוגשת אותו כפי שהוא.
היא לא צריכה לפגוש אותו כפי שהיה לפני עשר שנים. אלא אם היא מחפשת תירוץ להיפרד.
אם זה מה שאתה באמתמחוקה
חושב אז אנחנו מסכימים
למרות שאני באופן אישי כן מספרת על עבר,על מקומות שהייתי בהם וצמחתי,מקומות שצריך עוד לעבוד עליהם ולא מתביישת בזה ומתייחסת באותו אופן למי שמספר על העבר שלו.
מה שגרם לי אי הבנה ,אם אכן הייתה אי הבנה מצידי, זה תגובתך לפלמוני-פלמוני סיפר על ההתמודדות שלו,על זה שעדיין יש לו מלחמה בנושא והגבת שיש רבנים שאומרים שלא צריך לספר או משהו כזה
תספרי גם במקומותadvfb

שגבר בחיים לא יכול להבין מה זה אומר?

 

זה לא רק עניין של התמכרות

בעדינות ובצניעותמחוקה
אם אני מרגישה שאני יכולה לסמוך על הבחור-כן.
והאמת,עד עכשיו גם מספרים לי.אני לא מפחידה.
יכול להיות מאוד שיש בנושא הזה הבדלadvfb

בין גברים לנשים

 

 

וואי מקווה שלא הובנתימחוקה
שצריך לרדת לרזולוציות ופירוט מיותרים, אפשר לשתף בכותרות כך שהצד השני יבין את הכיוון הכללי בלי להביך מדי אחד את השנייה.
אוקי סבבה, מסכיםadvfb

זה בשלבים שיש אמון חזק

תתפלא אבל כשבחור פותח נושא מסוים בשלב מתקדםכלי פשוט
בשלב מאוחר,
למרות שזה העיתוי הכי הגיוני לפתוח דברים מסוימים-
יש בחורות שתופסות את זה כפגיעה באמון. כאילו... למה לא סיפרת לי עד עכשיו?

באמת... לפעמים אני מתלבט אולי לפתוח דברים רציניים מההתחלה. אבל הסיכון יותר גדול בהתחלה אז עדיף שלא. לעומת זאת הכאב הרבה יותר גדול אח"כ אז אולי כן.
אין לי הכרעה. מלבד להתפלל שהבחורה שאפגש איתה תדון אותי לכף זכות בשיקול מתי לפתוח דברים.
אמון זה דבר רגישadvfb

לא הייתי מחלק את החלוקה לבנים-בנות בהקשר הזה

 

זה ממש תלוי הקשר וזה באמת רגיש

לפעמים לספר זה חלק מבניית האמון לפעמים באמת צריך לבנות קרקע חזקה כדי לספר אז כדאי לחכות. 

זה עניין של רגישות ביחס לכל מקרה.

כל עוד זה משהו שלא משפיע על היום יום ואין לו השפעה לעתיד - לא חושב שזה בעיה לגלות מתי שאמון חזק, כי במילא זה צריך פחות להעסיק.

 

ואתה ממש ממש צודק -

איפה שהסיכוי נמצא שם גם סיכון, תמיד.

 

ועוד משהו שעולה לי - הסתכלות חיובית היא בסיס כדי ליצור קשר

 

 

מסכימה מאודמחוקה
קודם צריך להתחיל מקבלה עצמית אמיתית ואז גם אם הצד השני יחליט שלא מתאים לו להמשיך מאיזו סיבה שלא תהיה זה פחות יטלטל,כשיש קבלה עצמית זה מקרין על הצד השני ומוערך מאוד.
יש דברים שאני לא אפתח על ההתחלהכלי פשוט
ואם בחורה תיפגע מזה שלא שיתפתי איתה על ההתחלה ופגעתי באמון- בעיה שלה.
שתשמח שאין לה דברים כאלה שהיא לא יכולה לפתוח על ההתחלה.
על ההתחלה זה לא נראה לי אישיוadvfb

וזה באמת תלוי מנטליות

אני לא חושב שיש בעיה למשהו,

אתה מצידך הגיוני מאוד שתאמר עד איפה אתה לוקח אחריות

גם אם משהו נפגע מזה או שזה לא מסתדר לו - אלו אמות המידה שלך ואתה יכול להתסס רק עליהם על אף שזה גובה מחיר אתה לוקח על זה אחריות

ועוד משהוadvfb

לפעמים לא להתקדם בקשר ולא להפתח זה סיכון לא פחות גדול לקשר מאשר לפתוח

זה לא קשור. יש עיתוי מתאים לכל דבר שפותחיםכלי פשוט
לא את הכל צריך לפתוח על ההתחלה כי זה יקדם את הקשר,
ויש עוד שיקולים חוץ מקידום הקשר. כן, שיקולים אישיים

גם בחורות לא פותחות הכל על ההתחלה. אם הן מצפות שהבחור יפתח בניגוד אליהם אני רואה פה כשל מסוים...
ההקשר שכיוונתי אליוadvfb

תמיד יש חשש טבעי אם זה הזמן...

והידיעה הזאת יכולה לעזור כן לשתף על אף החשש הזה

 

באתי להוסיף ולא לגרוע

מסכים,כלי פשוטאחרונה
אלא שכאדם שמסוגל לשתף ועושה את זה מאוד בקשרים, אגיד לך שזה נושא מורכב. והוא מורכב בעיקר לאדם שנושא את הדברים האישיים האלה. אין כאן שום פגיעה באמון אם אני פותח דברים כאלו יותר מאוחר, כשאני בטוח בקשר.
לא מספיק לסמוך על האדם. צריך גם להרגיש שהקשר יציב ולא יתפרק כתוצאה מהגילוי, ושבכלל יש לי מקום עכשיו לפתוח.
לאו דוקא בנושא המדובר כאן. יש עוד נושאים רציניים שנכון, הם ממש חלק מאתנו, אבל דוקא בגלל זה הם כל כך רגישים. כדאי שאנשים יבינו את זה,
מדבר מכאב לב אחרי שיצא לי להכיר מצבים שקשרים (לא שלי) נפסקו בגלל זה. כי תפסו את זה כפגיעה באמון
אני בעד לספר במקרה כמו שפלמוני תיארכלי פשוט
כתבתי כבר בתגובה למעלה שאני מפריד בין מצב עכשווי או תכוף לבין נחלת העבר.
אוקימחוקה
אז הכל בסדר
אם זה משהו בהווה מסכימה שאסור להסתירחצילוש
אם זה נחלת העבר הרחוק כבר, מה הטעם לספר? בשביל מה זה טוב? בטוח זה לא יקדם.. המטרה היא לבנות בית, לא לנבור בעבר ולחפש נקודות שחורות..
כדי שלבחורה יהיה מספיק על מה לחתוךכלי פשוט
למה זאת נקודת המוצא?advfb

עדיף להתעסק במה שרלוונטי לחיים.

אם מתמקדים במה לחתוך במה לא (גם בהתחשב לצד השני) זה נראה לי מפספס את העניין.

מה יכול להוביל לזוגיות טובה ומה לא.

 

כל הקרטריונים הם מעניינים אותנו בשלב החיפוש וקצת מהתהליך --- בחיים עצמם זה לא מעניין כמעט אף אחד.

לא נקודת המוצאכלי פשוט
כתבתי שחוץ מהסיבה הזאת אין עוד סיבה לחטט בעבר שלא רלוונטי עוד
--- ---רב שמואל
אני רוצה להתייחס לכמה מילים מההודעה שהופיעו אצלך:
"ואני גם מעדיף לא לדמיין".
בין אם הפרשנות מקורית או הוצאה מהקשרה,
אחת מהעצות המוצלחות ביותר בכל השרשור
אשריך! תצליחאן#שרלי
למה זה משנה לך?אור וחיים
עבר עריכה על ידי אור וחיים בתאריך כ"ה בחשון תשפ"ב 18:47

לא הבנתי מה זה משנה אם בחור נחשף אי פעם בחיים שלו לדברים האלה. אם למשל הוא נחשף פעם אחת בחיים לפני עשר שנים, למה זה רלוונטי לעכשיו? 

 

הסטטיסטיקה אומרת שבציונות הדתית לפחות תשעים אחוז מהבחורים נחשפו אי פעם לדבר הזה, ובין שלושים לארבעים אחוזים מהבנות. אבל ברור שרובם כבר לא צופים. 

 

אם את שואלת אם יש בחורים שכעת לא צופים, למרות שאולי נחשפו לזה בעבר, אז כן, יש מלא בחורים כאלה. בטח שכיום יש סינונים מה שבעבר לא היה.

אכן התכוונתי להווהאן#שרלי
אז תודה ומשמח ומרגיע לשמוע.
אני מסכימה איתך בנוגע לעבר.
נערךנוגע, לא נוגע
ראיתי עכשיו שכתבת שאת מדברת על מי שרואה בהווה ולא על מי שפעם ראה והפסיק. פה אני מסכים איתך לגמרי שבקשר מתקדם צריך לחשוף את זה.
יש סיכוי? כן. מה הסיכוי? שואף ל0 כנראהekselion

 

אני לא חושב שיש גבר אחד שלא נחשף מימיו למראה לא צנוע, לפורנו אולי לא, אבל למראה לא צנוע קשה לי מאוד להאמין..

אלא אם כן הוא חיי מנותק לחלוטין מהציווליזציה באיזו גבעה איי שם בשומרון שעדיין לא פינו אותה (מאד לא סביר לדעתי)

מה גם שהנפש של האדם (של הגברים בעיקר) מחמדת דברים כאלו, תוסיפי על זה את העובדה שאין צדיק שלא נופל.. 

 

ושאלה לי- מה זה משנה אם הוא נחשף או לא? 

השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול, שרק זה אולי עלול להדאיג אותך זה אם הוא מכור ברמה כזאת או אחרת למראות לא צנועים.

כי אם הוא רק נחשף באופן חד פעמי והמשיך הלאה ועשה תשובה אז אני לא חושב שזה אמור לשנות לך בכלל.

 

 

גילוי נאות: אני לצערי נחשפתי לזה בגיל ממש צעיר הייתי בן 8 בערך, והייתי אז חילוני ,אעפ"כ אני זוכר שהבנתי שאני רואה משהו ממש לא תקין, ראיתי את זה פעמיים-שלוש ואז הפסקתי. זה סוג של השאיר לי טראומה , אבל מצד שני זה גם לימד אותי שיש עולם רע כזה שאסור להיכנס אליו יותר *לעולם*

 

לא חושב שזה ליגיטימי מלכתחילה לנסות להבין איפה המדוייט עומד בנסיון הזה, אלא אם כן את ממש חושדת מסיבה כלשהי שהוא מכור וזה מפריע לך אז ורק אז עם הרבה מאוד טאקט וכמובן בשלבים מאוד מאוחרים תנסי אולי כן לדבר איתו.

למרות שאני חושב שגם זה רעיון לא טוב..

 

ולגבי ההשוואה שעשית בסוף בין הנסיון של הבנים לנסיון של הבנות, לדעתי זה השוואה ממש לא לעניין, כי בואי.. זה מנטליות שונה לגמרי, ניסיון שונה לגמרי, מצב נפשי שונה הכל פשוט שונה אז אין מה לעשות את ההשוואות המטופשות האלו..

 

...רחל יהודייה בדם
אני לא גבר אבל אפילו כבת אני חושבת שזו השוואה מגוחכת.

אולי עם הזמן מבינים שהעולם מורכב יותר .


ומה שלא יהיה, שיהיה לך בהצלחה עם מה שאת צריכה
תזכרי שבסוף כולנו בני אדם
ולכל אחד יש את החולשות שלו.
תודה על התשובהאן#שרלי
ועל הכנות.
אתה אומר בעצםאפרת????
שבחורים שהם לא "נזירים" כהגדרתך, הם פותחים פעם בחודש חודשיים פורנו מרצונם??
תקן אותי אם הבנתי לא נכון..

לא מנסה להבין בכלל את הנסיון של הבנים אבל זה מזעזע....
אני לא יודע איך אפשר לבדוק דבר כזה..ekselion

מה שכן, כנראה שפה ושם לכל גבר יש נפילות

לווא דווקא מה שציינת ולא בתדירות, אבל אני מניח שסביר שתהיה נפילה פעם בכמה חודשים.

 

 

זה נושא שלרוב מטאטאים אותו מתחת לספה, אבל זה קיים.

 אם עבור גבר X ההתמודדות קלה, זה לא אומר שגם לגבר Y ההתמודדות תהיה קלה, מה שבטוח *כל הגברים* מתמודדים עם זה בצורה כזאת או אחרת.

 

וניק שיבוא עכשיו להצטדק ולנסות לטעון אחרת, הוא או שקרן או בעל נטיות שונות. 

 

...אפרת????
נפילות מסוג אחר זה הגיוני, לגיטימי ואנושי... אבל לפתוח תכנים כאלה מרצון ובתדירות מסויימת אפילו של פעם בחודשיים זה נראלי הרבה מאוד אחרי הגבול האדום.... לא חשבתי שזה קיים ברמה כזו בחברה דתית..
ואולי באמת בנים ובנות מאוד שונים, אולי גם ברמה המצפונית... אין לי מושג...

^^^ ממש. קשה להכיל את זה שזה בא מרצון פעם בכמה זמן.לב אוהב

קשה לי שלא לשפוט אבל יש דברים שפשוט לא לא גם אם העולם עומד להחרב... 

 

צודקת ב100%מחוקה
להזדקק לפתוח תכנים כאלה באופן מכוון נשמע באמת חמור בכל הרמות,נשמע שיש בזה מרכיב התמכרותי גם אם התדירות נמוכה ורחוקה באופן יחסי,כאילו מי שכבר נפל בזה נתפס ברשת בעל כורחו אבל כל אחד בתדירות אחרת מחברו.
חשבתי שזה פשוט קורה בטעות, היסחפות או כניעה ליצר והחלטה לא לנסות להלחם מלכתחילה.
מה את לוקחת ברצינותאור וחיים

כל דבר שכותבים כאן. כאילו הוא מכיר את כל הבנים. וכאילו כולם משתפים אותו בניסיון שלהם.

 

אמנם לכל הבחורים יש התמודדות עם היצר, אבל זה לא אומר שאם יש נפילה זה קורה דרך צפייה בפורנו. אני בוודאות יודע על בחורים שלא נכנסים לפורנו. הם לא נזירים, יש להם התמודדות, אבל זה לא קשור בכלל לצפייה בפורנו. 

..אפרת????
אני לא לוקחת כסוף פסוק אבל אני מאמינה שהוא כותב מתוך נסיון של דיבור עם אנשים..

אין לי בעיה עם התמודדות. טבעי לגמרי. רק מה שהוא אמר ספציפית על צפייה כזו, זה מזעזע אם זה אמיתי או אפילו רק חלק....
אבלאפרת????
יש הבדל לאם קופץ לך משהו ואתה מסתכל לבין שאתה פותח במיוחד
אין באמת הבדל. מי שיש לו אינטרנט פרוץ,יו0י

החבל בין ה'קופץ לך משהו', לבין ה'מכוון'- הוא נורא דק, ולצערי גם הרוב נופלים ממנו.

זה לא ניסיון רק של בניםחופשיה לנפשי
יש לא מעט בנות כאלה
נראליאפרת????
שפחות בציבור הדתי... אני טועה?
גם אם פחות זה עדיין קייםחופשיה לנפשי
פחות מדברים על זה, אז זה נראה כאילו זה לא קיים
קיים גם בציבור הדתיאור וחיים

לא סתם ארגון "לוקחים אחריות" פועלים גם באולפנות. ממה ששמעתי גם שם המצב לא משהו. זה לא באותו היקף כמו אצל בנים, אבל זה קיים.

זה.פלונפון מירוסלב
יש ניסיונות הרבה פחות חמורים שאנשים (ונשות) עוברים עליהם בכל יום, גם באותה סוג העבירה.
אם אתה רוצה משהו, תעמוד בתנאים... ואז זה בסדר ולגיטימי
ההצמדות כאן דווקא לפורנו היא קצת מוגזמתותן טל

 

כמו צפייה כזאת יש גם הסתכלות במראות אסורים ביומיום, יש פגימה בברית, יש הרהורים אסורים בלי צפייה וכו' וכו' - וכן, זה ניסיון גדול אצל בנים. אז להצמד דווקא לאספקט אחד הוא חסר משמעות, לנסות להפוך אותו לחזות הכל, כאילו זה ה-דבר המזעזע ולא יכול להיות שדווקא את זה יעשו... 

 

יהיה אחד שלא יראה דברים כאלו אבל נופל בשמירת הברית די הרבה, נו, ואז? אז הוא "יותר טוב" מזה שצופה? וכן הלאה...

 

להבין את המורכבות ואת הניסיון הגדול של הדור הזה, זה הכל. 

מסכימהחצילוש
אני לא חושב כמוךנוגע, לא נוגע
לראות פורנוגרפיה הרבה יותר חודר ומזיק לנפש משאר הדברים.
בנוסף לכך שבכלל מאתיים מנה
זה נכון ואין ספק שזה יותר מזיק לנפשחצילוש
אבל נראה לי שמה שכתב בא רק לחדד לבחורה שההתמודדות לאו דווקא מתחילה ונגמרת בזה..
יכול להיות. אני לא הבנתי אותו ככהנוגע, לא נוגע
בכל אופן מה שכתבת נכון
לראות פור' בהכרח יותר גרוע מללכת בחוף היםותן טל
עבר עריכה על ידי ברוקולי בתאריך כ"ח בחשון תשפ"ב 18:30

 

 לא נראהלי שיש כל כך פסיקת הלכה בנושא ובכל אופן, מי שרק פור' מציק לה וכל יתר הדברים לא, זה טיפהלה תמוה...

וכמה דתיים שהולכים לחוף ועושים את זה אתה מכיר?נוגע, לא נוגע
כמה דתיים יש בחופים? הרבה מאוד. כמהותן טל
מתוכם מסתכלים פיזית על בחורות? אני כמובן לא יודע, בדיוק כמו שאתה לא באמת יודע כמה צופים בכל רגע נתון בדברים באינטרנט. אבל כאן גם כאן יש הגיון שזה קורה. אתה לא באמת תטען שבנים דתיים רואים את זה רק באינטרנט ואילו במציאות הם אף פעם לא מסתכלים על אף בחורה לא צנועה...נכון?
אתה לא צריך לטעון בשבילי דברים ולשלול אותם. תודהנוגע, לא נוגע
אני מסתדר טוב לבד

להפרדה שעשית בין הליכה לים לבין הסתכלות שם על בנות- אני בכלל לא כיוונתי.

ואני לא יודע מי אלו ההרבה מאוד דתיים שהולכים לחוף מעורב. בכל מקרה אני מניח שגם איתם היא לא תיפגש אז ה"קושיא" שלך לא קשה בכלל ולא שייכת לעניין. היא שואלת על דבר שאי אפשר לדעת/לברר ומציק לה.

בכל אופן אני בהחלט חושב שלראות אישה לא צנועה במציאות זה פחות גרוע מלראות פורנוגרפיה.
איך אתה יודע שהיא לא תיפגש איתם?ותן טל
היא לא נפגשת איתם בים מן הסתם. לא כל אחת עושה בהכרח תחקיר לפני דייט ראשון ברמת "האם אתה הולך לפעמים ליד חוף ים מעורב ורואה שם מראות לא צנועים?" .

לי ברור שבמציאות זה יותר גרוע ויותר מסוכן. המציאות היא הרבה יור קרובה אליך וממשית מפיקסלים על מסך.
שינית את הדוגמאנוגע, לא נוגע
לפני זה כתבת שיש דתיים בחופים. עכשיו כתבת ללכת ליד חוף ים מעורב לפעמים.

אף אחד לא מברר אם דתי הולך לחוף ים מעורב. ההבדלים הדתיים פשוט יעלו מאליהם כי זה חלק מאורח חיים שלם.

לא שיניתי, זה ככה או ככה זה לא באמת משנהותן טל
בסופו של יום,כן, גם דתיים נמצאים ליד/ב חופי ארצנו הקדושה. זה קיים.
לעניינו זה כן היה משנה. אבל שכוייחנוגע, לא נוגע
זה לא משנה כי אני מתכוון גם וגםותן טל
וכי גם זה קיים וגם זה קיים. זה הכל.
שכוייח גדול.
מי אמר שיתר הדברים לא מציק?אפרת????
וללכת לחוף ים שיש שם בנות חשופות ממש זה מזעזע לא פחות.
אבל יש הבדל בין ללכת ברחוב ולראות בנות חשופות לבין להכנס לצפות בכאלה דברים מרצון. כי ברחוב אין לך מה לעשות.. מה תשאר כלוא בבית? וכשאתה נכנס לדבר כזה מרצון או לחילופין הולך לחוף בידיעה שיש שם חוסר צניעות זה מזעזע כי זה ממש להביא את עצמך לידי עבירה מרצון...
אני מסכים שזה מזעזעאור וחיים

אבל צריך לזכור שיש יצר מאוד חזק שגורם לעשות את זה. לכן זה לא לגמרי "להביא את עצמך לידי עבירה מרצון". לפעמים אדם באמת לא רוצה, אבל קשה לו להתנגד לטבע שלו. צריך לזכור שהיצר הזה טבוע באדם, ולא קל להילחם בטבע. זה יצר טוב ש-ה' ברא באדם כדי להביא חיים, הבעיה שהוא מושך את האדם גם להשתמש בו בצורה לא נכונה. 

צודקאפרת????
ברור לי שבחורים באמת טובים שנכשלים בזה מלווים בנקיפות מצפון ולא רוצים לחטוא. ובכל זאת, זו רמה מסויימת שלי אישית קשה להכיל...
מקווה שזה מתאים לפורום מעורב, אבל חשוב להביא את הזווית הנשיתאנונימי בלנ"ו
יש משהו שחשוב לומר ע"מ שגברים יבינו למה נשים כ"כ מזועזעות דווקא מפורנו.

רוב הנשים, משיכה ומיניות מגיעות אצלן על בסיס ומתוך רגש, ולכן בחורה תיקח מאוד קשה בחור שצופה בפורנו, כי מבחינתה אם הוא נמשך, יש רגש. קשה להרבה נשים לנתק את זה ולומר שזה יצר שלא מחובר למערכת זוגית-רגשית.
מאותה סיבה, לנשים לוקח בממוצע יותר זמן לפתח משיכה לבן הזוג, אך המשיכה שלהן היא יותר עמוקה ורגשית ובלעדית, ואז לבן הזוג לוקח זמן "להדביק את הפער".
לכן גבר שנופל בשמירת הברית - אין פה קשר לאישה ספציפית. זו נפילה אבל שלא בהכרח קשורה למערכת יחסים כלשהי. זה יכול להגיע גם מאוננות וכיוצ"ב.
גבר שהולך ברחוב ורואה בחורה לא צנועה וזה גורם לו הרהורים, או גבר שראה מודעה לא צנועה וזה הוביל אותו לחטא - נכשל כמעט בלי יכולת בחירה, קשה עד בלתי אפשרי לומר שנעשה פה משהו במזיד, ולכן אין לו קשר רגשי לחטא.
לעומת זאת, גבר שרואה פורנו, עושה זאת מבחירה. גם חולשה וכניעה ליצר זו בחירה. הוא בוחר במי לצפות, ולכן יש כאן סוג של מערכת יחסים, גם אם לא ברמה הרגשית, ברמה הגופנית הוא בחר במזיד במי לצפות.
אישה רוצה להרגיש יפה בעיניי בעלה, הכי יפה והכי מושכת. היא לא רוצה להיות בתחרות עם מראה כזה או אחר. היא לא רוצה שהוא יחווה או ידמיין אינטימיות עם דמות ספציפית שהיא לא היא. היא לא רוצה שהוא ידמיין דברים שהיא לא מסוגלת להעניק לו. או לחשוש שמא היא לא מספיק מושכת ויפה.
לכן ברגע שגבר צופה בפורנו, זה מרתיע מאוד את בת הזוג שלו. היא חוששת שהיא כבר לא בלעדחת בקשר האינטימי מולו, שיש מקום להשוואות ודמיונות שהם לא היא. וזה מעציב אותה ומרתיע ומפחיד. כי אצלה משיכה ורגש קשורים אחד בשני, סביר שהיא לא תמשך לגבר רנדומלי ברחוב גם אם הוא "חתיך" בעיניה, היא עדיין לא תרצה אינטימיות איתו. היא פחות מבינה מה כיף בלהתבונן ביופי, היא רוצה שיתבוננו ביופי שלה. היצר שלה אחר, והיא מעולם לא הייתה גבר אז היא חושבת במושגים שלה, ולכן פורנו מבחינתה זה הדבר הכי גרוע בערך. הרבה יותר משז"ל, או ראיה אקראית ברחוב.
עם הצד הנשי שהצגת אני מאוד מסכיםכלי פשוט
אבל אני חושב שאת לא מבינה בכלל את הצד הגברי. בטח לא כשאת הופכת את הנושא כאן לבחירה ולמזיד.
וכשנשים מנסות להבין נושאים שהם לא מבינים יש כאן הפרת איזון בריא, שיש שני צדדים בקשר ואת הצד שלו את לא יודעת ואינך יכולה להיכנס אליו מעצמך אם הוא לא מראה לך איך להיכנס לשם.

בדיוק כמו שאת לא רוצה שהוא ישפוט אותך על האתגרים וההתמודדויות שלך בצניעות (לאו דוקא את, נשים בכללי) ואם הוא ייכנס לזה הוא יקבל החלטות לא פרופורציונליות כיון שהוא לא שומע אותך אלא מפרשן אותך מתוך תפיסת עולם גברית,
אותו הדבר גם בסיפור הזה.

יש נושאים שנשים לא מבינות. ויש נושאים שגברים לא מבינים.
ואם הם יחשבו שהם מבינים וישפטו ממקום שיודע ולא ממקום של ענוה- הם מפרים את האיזון הטבעי של הקשר. מלבד זאת שהם עושים שקר בעצמם ושזו אשליה שיש להם מושג. וחבל
מחילה אבל את טועה לחלוטיןותן טל
החל מ"בחירה" (כן, נפילה זה "בחירה" אבל זה נפילה,וגם ליפול בברית או בצפייה במראות לא צנועים ברחוב זה בחירה ונפילה) והמשך בכך כאילו מדובר כאן במערכת יחסים (מההההה) - כאילו שיש משהו מיוצד בצפייה כזאת. לא. כשזאת נפילה זאת נפילה. זה לא ממש קשור למישהי ספציפית, אלא זאת נפילה.
כתבת יפה על נשיםחצילוש
אבל אין שום דבר שקשור למערכת יחסים לענ"ד.. אני לא גבר, ומעולם לא נחשפתי לתוכן כזה תודה לה', אבל אני נשואה לגבר.. ונראה לי שלא ככה הדברים עובדים. האיש אוהב את אישתו. הוא חושב שהיא הכי יפה (בזוגיות בריאה, כן?) כי המכלול שלה הכי יפה בעיניו. כי היא שלו והוא שלה. כי היופי הפנימי והחיצוני מחוברים אצלו. אובייקטיבית היא הכי יפה? כמובן שלא. אבל זה משהו ששום דמות חסרת ייחוד על המסך לא יכולה לקחת. פורונו זה גרוע, זה דוחה ומגעיל, זה פוגע בבלעדיות של הקשר, ברוחניות שלו, בקדושה שבחיבור בין איש לאישתו, אבל פשוט אי אפשר להשוות את זה למערכת יחסים. כי זה פשוט לא. זה פורקן. זו בריחה. ויש לצריכת תכנים כאלה כל מיני סיבות, יכול להיות שזה נובע מאיזה בור בנפש, יש אנשים שבורחים לאוכל ויורדים על מגש פיצה או קופסאת גלידה כדי לנחם את עצמם, ויש שבורחים לתכנים האלה, שני המקרים מרגישים גרוע אחר כך כמובן.. (ודאי שלא משווה בין המקרים). את המבנה הנשי היטבת לתאר, אבל אצל גברים זה ממש לא ככה. זה נטו תאווה בכל הקשור לתכנים האלה. זה מנותק. אולי אולי הרגש היחיד שיש הוא עצם הריגוש. זהו. הגועל נפש הזה לא מגיע לקרסוליים של להתחרות באישה טובה ואוהבת, בעלת מידות טובות ויופי פנימי שמקרין החוצה.. פשוט לא אותה סקאלה..
תגובה מחכימה, רק רוצה לחדד משהו-ekselion

לדעתי ההשוואה שעשית בין שוגג למזיד בין נפילה בראיה של משהו לא צנוע עבור גבר ברחוב שמובילה אותו לחטא, לבין גבר שנכנס לאתרים כאלה.

היא לא כ"כ נכונה

ההיגיון עצמו נכון, אותו גבר שהלך ברחוב והזדמן לו מראה לא צנוע שהוביל אח"כ ל X Y Z באמת משתמע שהוא פה סוג של אנוס והוא לא ממש עשה מעשה אקטיבי בנפילה הזאת, מאידך גבר שנכנס לאתרים כאלה, אומר מתוך נסיון(לא שנכנסתי לאתרי פורנו ח"ו, אבל כן היו לי נסיונות באינטרנט על צניעות) כשגבר עושה את זה, הוא לא ממש שולט בעצמו.. ז"א כן יש לו כביכול בחירה והוא נכנס במזיד לכל מיני מקומות, אבל זה סוג של מצב של אנוס (ואני מקווה שזה לא יתן ליגיטמציה לגברים שקוראים את זה אני רק מביע את דעתי) כשהיצר כביכול "משתלט" על הבן אדם מאוד מאוווד קשה לו לעצור.. אם אני לא טועה חז"ל מאוד מפארים אדם שמונע את עצמו בשעת עבירה כי גם הם מודעים לעניין שזה על גבול הבלתי אפשרי

אני מודע לזה שהדברים שאמרתי עלולים להישמע מאוד בעיתיים כי כביכול אני אומר "נו נו מסכנים הם לא יכולים לשלוט על עצמם.. הם אנוסים, זה לא הנקודה שלי, אני בטוח שכל גבר שנפל בזה ולא עשה תשובה ייענש. הנקודה שלי היא שיש פה גם לדעתי מימד מסוים של חוסר שליטה..

 

אגב, הזכרתי לפני כן לצערי ולשמחתי ההיחשפות הראשונה והאחרונה שלי עם פורנו הייתה בגיל 8, מה לעשות בבצפר חילוני ילדים כל הזמן מזכירים כל מיני מילים אז קשה לילד להשתלט על סקרנות, אני נכוותי שם אני מודע לזה, מצד שני זה גם גרם לי "להתקין" רימון במוח שלי חח, יש קו אדום שאותו אתה לא חוצה לא משנה מה.

היה לי חשוב להוסיף שחוץ מהעניין שהזכרת עם הרגש של האישה והחוסר צניעות שיש והדת וכו, לדעתי האתרים האלה גם משפיעים על הנפש של האדם מבחינה של אכזריות. 

לראות משהו לא טוב משפיע על הנפש, אם אני לא טועה שמעתי גם בשם הרב לונדין באחת ההרצאות שמביא חובות הלבבות שמזכיר שאפילו אלימות רגילה נגיד כמו מלחמות או מכות גם זה משפיע לרעה על הנפש אז אם בזה צריך להיזהר שנפש לא תיטמא אז ק"ו בין בנו של ק"ו שבדברים החמורים האלה צריכים להישמר.

 

הרבה פעמים יוצא לי לדבר עם השם שישאיר לי הנפש נקייה מכל הדברים המכוערים האלה, עוד לפני הקטע של יראת העונש חשוב לי מאוד שהנפש שלי לא תתלכלך, כמובן הרב מרחיב על זה לא מעט באורות התשובה.. לא ארחיב יותר *שוב מדגיש כל מה שכתבתי זו רק דעתי שזה לא ייתן לכם ליגיטמציה*

בין אם אתה צודק ובין אם לא . לא חושב שזה נכון לנקוט מספריםדג כחול
ממש תלוי באיזו חברה אתה נמצא..יו0י

נזיר זה מי שלא צפה שלוש שנים??? מוגזם.

אולי בקרב מי שיש לו נייד לא מסונן ביד.

ניתוח מעניין של המציאותנרו יאיר.

כתבת די נכון לדעתי

אקדים שלא באתי להכשיר את השרץ. וכן לא באתי להקלדג כחול
בניסיון של בנות להתלבש בצניעות.. ואשרייך שאת מקפידה על זה.
ואפילו לא באתי לומר שיש לכן ניסיון יותר קל..
אבל אחרי כל ההקדמות אני גם חושב שלא נכון להשוות בין שתי ההתמודדויות..
מי שלא נחשף תבררי אם יש שם נטיות הפוכותסוג'וק


(לא מסכים)מישהו איתי
תודה למי שענהאן#שרלי
וכל מי שקפץ מההשוואה לנשים, אבהיר,
אני לא משווה בין התמודדות זו לאחרת.
וכמו שכתבתי במפורש איני מתיימרת להבין את הניסיון הזה.
השורה האחרונה נכתבה רק כדי להביע את הרגש האישי שלי, שככה אני מבטאת את תמצית קיום המצוות שלי. בצניעות.
כשהוא יראה אותך, הצניעות שתקריני עליו תמחק אצלו הכלסוג'וק


וואלה כתבתי בצורה מכובדתאן#שרלי
פתוחה לשמוע
והציניות הזאת.. קצת באסה
יש לך מה לומר קונקרטי לנושא?
אשמח לשמוע
לא באתי לשפוט אף אחד באופן אישי
אני חושב שהוא התכוון ברצינות... ועם כוונה חיוביתultracrepidam

את צריכה להבין מאין נובע הצורך של בנים לראות

 

היצר של גבר לראות מישהי בנוי על התחושה שיש שם משהו שהוא צריך, משהו שישלים אותו.

ולכן אם אדם מרגיש שמה שמשלים אותו נמצא בכלל במקום אחר, הוא ימצא פחות (פחות! לא אפס) טעם בהסתכלות. זה יהיה הרבה פחות מלחמה בשבילו. כי הוא כבר לא צריך את הדבר הזה כדי להשלים אותו.

 

כמה שהקשר עם בת הזוג שלו יהיה בריא יותר וימלא אותו יותר מהצד הנפשי, כל מה שלא מחובר לזה יהיה פשוט לא משמעותי. ולכן כן, אם הוא יהיה בקשר שמשלים את החלק החסר בנפש שלו, והצניעות תהיה מאפיין נוכח באשה הזאת ובקשר הזה, הוא ירגיש שהסתכלות בחוץ היא הרבה פחות משמעותית.

זה לא אומר שאם הוא הסתכל יש חסרון באשה. יכולות להית הרבה סיבות למה הוא נכשל. אבל זה אלמנט שמקטין את הסיכון משמעותית.

 

אני אמנם כותב כאן בהכללה אבל כמובן יהיו גברים שחווים את זה אחרת. אני התרשמתי שמה שכתבתי מתאר יחסית הרבה אנשים, לא יודע אפילו אם הם הרוב

בהחלט שום ציניות. אדרבה, מכבוד אדיר למקום הנשי שאינן יודעותסוג'וק
עבר עריכה על ידי סוג'וק בתאריך כ"ו בחשון תשפ"ב 05:48

כמה הן משמעותיות כחלק מזוג, חלק של אדם שלם

 

 

 

גבר צריך במובן הנמוך "פיתו בסלו"

וכשאין, המסך יכול להפוך לפיתו או סלו

---- ----רב שמואל
אמר פעם מישהו: גם אם אתה חושב על מונחים אנושיים במונחים מלאכים. וגם אם אתה חושב על מונחים אנושיים במונחים סוסיים. בשני המקרים, אתה לא חושב עליהם במונחים אנושיים.
לא מתחתנים עם אנשים על דעת זה שהחתונה תשנה אותםפשוט אני..
כשבוחרים להתחתן עם מישהו זה צריך להיות כי אני רוצה להיות איתו כפי שהוא היום.

אם אני לא רוצה להתחתן כי הוא כעסן/קמצן/לא קם לתפילה/צופה בפורנו/בטלן/כל דבר אחר, אז ממש לא כדאי להתחתן איתו מתוך הנחה ש''אחרי החתונה הוא ישתנה''.
נכון דברתי על הצופה שכבר אינו צופהסוג'וק


בוודאי ישultracrepidam

אבל אף אחד לא יודע מה הסטטיסטיקה המדויקת

 

נתונים שידועים לי בוודאות:

1 יצא לי לקלוט מדיבורים עם יותר מאדם אחד - ומדובר בבחורים שהכרתי כאנשים יראי שמיים ממש - שהם ממש עברו מלחמה בנושא, בלי קשר לזוגיות.

אני מניח שעם זוגיות המלחמה היתה נחסכת או לפחות מצטמצמת, כך שבפועל יכול להיות שאת לא היית חווה שום דבר מזה.

2 את בטח יודעת לבד שכל הסתכלות על חוסר צניעות - ברמות שונות - זמין מאד, חלק אפילו סתם בהליכה ברחוב, לצערנו. וגם התסכלות מכוונת אפילו על דברים ממש חמורים, זה מאד זמין. ולכן קשה להשוות לבגד לא צנוע, שזה משהו שאת קונה ונשאר אצלך להרבה זמן. זה יותר כמו לעבור ברמזור אדום או לעבור על המהירות המותרת - יש יצר חזק, יש אפשרות לעבור, ויש איסור.

3 אני מבין את הרצון שלך בקשר עם מישהו שהוא "נקי", אבל לדעתי כדאי שתעבדי בשני כיוונים - האחד בכיוון של למצוא מישהו שהוא כמה שיותר "נקי", והשני לקבל ולהבין שגם אם מישהו נכשל זה לא אומר עליו שהוא לא נלחם, זה לא אומר שהוא לא עומד בנסיונות, זה לא אומר שהוא לא רוצה (ומאד יכול להיות שהוא גם יכול!) לבנות בית קדוש.

4 אני כבר כמה וכמה שנים לא מסתובב בחברת בחורים כאלה, אבל יש הרבה בחורים שאפילו מורידים משקפיים ברחוב כדי שלא יתקלו במה שאסור לראות (אולי הם יתקלו בעמודים וקירות, סיפור אחר). והם באמת צדיקים, ואני יכול להאמין שאם הרגש שלהם לחוסר צניעות לא היה חזק, הם לא היו מקפידים על זה - ומכאן אני יכול לנחש שהם זהירים גם בתחום הזה. כמובן שום דבר לא מובטח - עייני שוב בסעיף 1.

 

אבל שוב, הנקודה החשובה היא 3:

תתמקדי בשילוב של חיפוש של בחור "נקי" יחד עם עבודה עם עצמך להבין שזה לא שולל את הדבקות בה' של אותו בחור.

 

אין טעם להתמקד בשאלה מי יותר מתאמץ או עלבון על השוואה או משהו. זה לא רלוונטי. השאלה היא מה זה משקף בפועל על הבחור, והתשובה היא שיכול להיות בחור עם רצונות טובים אבל שילוב של סיטואציות הוביל אותו לכשלונות שלא בהכרח ימשיכו. יכול להיות שאת באמת לא תוכלי להבין איך זה יכול להיות אבל זה כך.

 

 

אני חושבת שמה שכתבת ב1חצילוש
זו חוסר הבנה של מהו מושג ההתמכרות. אין קשר לאם אדם נמצא בזוגיות או לא מבחינת צמצום היקף ההתמכרות ובטח שלא מיגורה. לצערינו הרב.. מגובה בנתונים, יכול לשאול מי שמתעסק בזה. האמת הנכונה והמאוד כואבת היא, שהדרך היחידה להתמודד מול התמכרות ולהחלים ממנה, קרי להישאר נקי לגמרי/לפרקי זמן גדולים, הוא לעבור תהליך עומק טיפולי או בקבוצות כגון 12 הצעדים שעוברים תהליך עומק מידותי שבא לתקן מהשורש את הבור בנפש המוביל להתמכרות. אני לא מדברת על חשיפה, מי שנחשף פעם פעמיים שלוש, ארבע חמש. אני מדברת על התמכרות. ולהתמכרות יש מאפיינים ספציפיים. חתונה לא תגאל את המכור מההתמכרות, אשליה כואבת שהיא פשוט לא מציאותית. רק תהליך עומק יעשה את זה. חבל על הנאיביות.. המימדים הם מפלצתיים, ונראה שבציבור שלנו שמים ידיים על העיניים כמו ילד קטן שאומר "ננה בקישקיש. אם לא רואים את זה, זה לא קיים. אל תביאו סמארטפונים לישיבה". אז זהו. שההיקף הוא פשוט לא נתפס. בעלי עובד עם נוער. דוס. מעל 90% מכורים לתכנים פורנוגרפיים. בחברה הפחות דוסית זה הרבה יותר. ואני לא מדברת על שמירת העיניים בכלל. הנגע מתפשט ואוחז חזק במיטב בנינו ובנותינו. לא כי הם פחות טובים, אלא כי מישהו משקיע הון עתק, מיליארדי מיליארדים, כדי ליצור תוכן שמייצר במוח הורמונים שמופרשים בעת לקיחת סמים קשים. הורמונים שגורמים לאדם שמרגיש נורא אחר כך, בריקנות גדולה. לחזור למקום שפוגע ומרעיל אותו שוב. התמכרות. כמו סמים. זה להילחם מול מפלצת משומנת שיש בה המון המון כסף, וכולו מנותב לכיוון אחד- להמשיך להזין את המערכת הזאת. מערכת שפוגעת באנשים במודע.

ולפותחת, @אן#שרלי - נראה לי שכדאי לנחות למציאות. כן, יש בחורים כאלה, ב"ה. אבל הרוב לא, זאת המציאות. רוב הבחורים נחשפו לפחות פעם בחייהם לתוכן פורנוגרפי. זה הדור, וזו אחת המכות הקשות שלו. מאחלת לך לפגוש בחור זך וטהור, אבל שתדעי שבדורינו זה לא הרוב.. וגם לא החצי.. וצריך באמת לעשות הפרדה משמעותית ולהבין שזה לא מה שקובע את טיב הבחור. זה לא. זה מגעיל ודוחה, גם אותי בתור בחורה דוסית, "ילדה טובה", הרעיון פשוט מבחיל... אבל זו התמודדות שכנראה לעולם לא נבין.. וזה קשור בקליפות החיצונית של הנפש. לא בפנימיות. ולא בהכרח שבחור שנחשף לתכנים כאלה הוא מכור, אלא שהוא בחור בריא ורגיל, שחי בדור פרוץ מאוד מאוד, שבהינף מקלדת יכול להימלט לעולם אחר, לא מציאותי, שמציע לו דברים שמשקיעים הון עתק כדי שלא יצליח לסרב להם. צריך להפנים את זה. בהצלחה!
מסכים עם רוב דברייךמישהו איתי
רק חושב שהתמכרות זו מילה גדולה מדי, וצריך מאוד להיזהר משימוש בה.
בכל הקשר וגם בנושא הזה.
כתבת ש90% מהנוער שבעלך עובד איתו מכור.
אני כמובן לא מכיר אישית אבל על פניו זו הגזמה גדולה מאוד.

להתמכרות שמצריכה טיפול יש הגדרות מאוד ברורות, שאני לא סגור עליהן (פגיעה בתפקוד היומיומי נראלי ועוד, לא זוכר בדיוק).
אמנם הרבה מאוד נופלים ברמה כזאת או אחרת, אבל מכורים זה יש מעט באחוזים.
אולרטא דיבר על אנשים שלא מוגדרים מקצועית כמכורים.
התמכרות יושבת על דברים עמוקים יותר והקשר שלה לזוגיות הוא מוגבל, לטוב ולרע.
יש הרבה שנופלים ונלחמים הרבה, ולא מוגדרים מכורים.
ולהם זוגיות עוזרת מאוד

הכי חשוב לזכור שאנחנו מתעסקים פה בדברים מאוד מאוד רגישים.
שאפחד לא יקח את הדברים שלי כתורה מסיני ואם יש צורך אז תתיעצו עם אנשים מנוסים ומקצועיים

ואו. כתבת מדהים. תודה...לב אוהב


💕💕חצילוש
את מתכוונת לפסקה השניה של 1, נכון?ultracrepidam

כלומר, לזה שהמלחמה כנראה תהיה פחותה כאשר יש זוגיות שתאזן את הסיטואציה?

ואת טוענת שהסיבה היא שמדובר בהתמכרות, נכון?

 

אז קצת מידע רלוונטי, לא בהכרח תשובה למה שאת כותבת, בחלק אני בהחלט מסכים עם מה שכתבת

 

חלק מאותם מקרים שפירטתי היו כשגיליתי כמה חברים (או קבוצות... ידעתי כי הם דיברו ביניהם על זה שהם יודעים שהם לא היחידים) שמשתמשים בשיטת 12 צעדים. כלומר הם התייחסו לזה כהתמכרות. חבר שאני יודע בוודאות שהוא אחד כזה, פגשתי אותו עם משפחתו (+ילדים) תקופה ארוכה אחר כך. כלומר, הוא כנראה הצליח לבנות זוגיות יציבה.

 

מצד שני, קשה לי להאמין שאצל *כל* מי שרואה תכנים כאלה מדובר ב*התמכרות*. אפילו לא 90%. יש הגדרות קליניות להתמכרות, וזה בדרך כלל לא הסיפור (כמו שכותב גם @מישהו איתי). בדיוק כמו שאנשים לא מכורים לאוכל, אפילו שהם לא יכולים לחיות בלעדיו. זה לא התמכרות, זה צורך גופני. אז גם כאן יש צורך נפשי/גופני מאד ברור, שבאופן טבעי מסופק במידה ובצורה טובה על ידי קשר זוגי. בהעדר קשר זוגי (אם בגלל גיל, כמו למשל בגיל 15, או בגלל שפשוט אין, בגיל מאוחר יותר), הצורך הנפשי/גופני הזה לא מסופק. אמנם נכון, יש מערכות שמנצלות את הרעב הזה כדי למשוך אנשים, ויש השקעה של מערכת משומנת בכמויות של כסף כדי שאנשים יימשכו לזה, אבל זה עדיין לא אומר שכל שימוש הוא התמכרות.

לא כל צפייה היא התמכרות.. אבל 90% מהנוער מכוריםחצילוש
עבר עריכה על ידי ברוקולי בתאריך כ"ו בחשון תשפ"ב 11:46
 

ברמה כזו או אחרת. אולי לא ברמה של סקסוהוליסטים. אבל ברמה שזה משבש אותם. משבש להם את הלימוד, משבש להם את השגרה ושעות הקימה והשינה וכו' וכו'. אפשר לראות שאצל הרבה בני נוער הנושא הזה עולה בשחנשים. זו ה- בעיה שלהם. הם לא מדברים על יחסים עם ההורים או עם הרבנים, על הבגרויות או על הדרכה בסניף. זה הנושא שיושב עליהם ותופס להם חלק נכבד מהחיים. והם חסרי אונים.

גם נוער עם חסימות ברשת?סוג'וק


לצערי הם מוצאים דרכים וכשאין אפשרותחצילוש
הם בחירפון.

אני יודעת בקלות לעקוף כל חסימה ביתית של רימון למשל. אצלי הידע הוא תיאורטי. תאמין לי שאצל הרבה חבר'ה הוא לא. והם יודעים איך..
אבלultracrepidam

בדרך כלל חיי השגרה של נוער מתבגר הם משובשים בגלל דברים שממלאים את הזמן שלהם. זה לא משהו שהטכנולוגיה הזאת חידשה. זה משהו שמאפיין את הנוער מאז שאני מכיר את עצמי (ואני מכיר את עצמי כשעוד לא היה לכל אחד גישה לאינטרנט). עכשיו פשוט זה החליף את החברים/מוזיקה/משחקי מחשב*/וכו', כי זה מספק דברים שחברים לא.

 

אני יכול לקבל את ההגדרה "מכורים" בתוך המובן המאד רחב של המילה "מכורים", ובמובן צר מאד.

באותה מידה אנחנו יכולים להיות מכורים ל-רכב כי אנחנו מוציאים עליו יותר מדי כסף, תשומת לב כי אנחנו עושים שטויות בשבילה, דירה כי אנחנו נכנסים לחובות בשבילה, זוגיות כי אנחנו מוכנים להשקיע בשבילה, סוכר כי אנחנו צורכים יותר מדי...

אבל זה לא בהכרח מצריך טיפול קליני. פשוט צריך להבין איזה צורך מניע את זה, לספק את הצורך ברמה טובה ולהקטין את הזמינות לפתרון השני.

 

העובדה שהם סובלים מהסיטואציה בה הם נמצאים (זמינות, דרך כמעט יחידה לספק צורך נוכח מאד) לא אומרת שהם מכורים אלא פשוט שהמציאות היא כזאת שיש מסלול חיים מאד מאד מושך ומסלול חיים נכון יותר וממש לא אטרקטיבי. הם פשוט בוחרים במה שהטבע מושך אותם. התגברות על זה זה התגברות על הטבע.

 

---

*משחקי מחשב הם אולי דוגמה טובה - הם באמת מספקים חווית משתמש טובה, ולאנשים שבוחרים להתעסק בזה - "גיימרים" - זה כמעט מקצוע. בדיוק כמו אנשים שמשתתפים בספורט תחרותי.

אז תקרא לזה ככה, נוחצילוש
לדעתי, הרבה ממי שמתבוסס בדברים האלה בתור נער, ללא יכולת שליטה מוחלטת על מציאות חייו, סביר מאוד, שכאשר יצופו אי אלו קשיים במערכת הזוגית שלו בתור גבר נשוי, לשם הוא יברח.
את זה אני יכול לקבלultracrepidam

הנקודה שאת אומרת היא שחייבים טיפול קליני. ל90% מבני הנוער של ימינו.

את זה אני לא יכול לקבל.

טיפול קליני יכול לטפל בהתמכרות, אבל אם לא מדובר בהתמכרות אלא במשיכה לפתרון גרוע וזמין - מדובר בעבודה נפשית של בניית אישיות חזקה מאד, לא בטיפול קליני. טיפול קליני לא אמור לדכא את היצר, ולכן כל עוד הדברים האלה מספקים את היצר הזה עצמו, טיפול קליני לא ימנע את זה.

 

--- ---רב שמואל
הבעיה שאתה מטומטם ברמה של אדם שמנסה לברר, מה יותר חכם: לתקוע את הראש בקיר בצד ימין, או להתכופף ולתקוע אותו בריצפה, כדי שלא יגידו 'אישה הרגתהו'. אבל במדינה שלנו אין חוקה, ואין לי דרך חוקית למנוע ממך לעמוד על הראש.
לא טיפול קליניחצילוש
אבל איזשהו תהליך רוחני שהוא יותר שורשי ופחות מניעתי. הרבה מההורים ואנשי החינוך פשוט לא מבינים איפה הנוער שלהם נמצא. ועוד 10 שנים הקטסטרופה הזאת תגרום סבל למשפחות רבות, תעלה את אחוזי האלימות והגירושין, ותפגע אנושות בהרבה אנשים טובים ומתוקים..

אגב גם למכורים קלאסיים, לא בטוח שטיפול קליני זה מה שנדרש. יותר טיפול רוחני, כמו שעושים ב12 הצעדים למשל (גם לגמילה מסמים, אלכוהול, אוכל וכו'.. אותו דבר) כי מול חוסר אונים שנובע מדחפים שהאדם לא מצליח לשלוט עליהם, סביר יותר שצריך פתרון יותר רוחני וערכי, שיתן משמעות..
אוקייultracrepidam

לגבי הצפי שלך שבעוד עשר שנים זה יעלה את אחוזי האלימות והגירושין - אני מניח שאפשר לעשות סטטיסטיקה כבר היום. אני קצת יותר אופטימי, ולא בטוח בכלל שזה אמור לגרום לעליה של אחוזי אלימות. גירושין - אולי כן, כי אם לגבר יש פתרון כזה והוא אפילו התרגל אליו, ואשה לא תהיה מסוגלת להכיל את זה שהוא נכשל, ואז הם יתגרשו. אז אני יכול להבין את הרציונל.

שווה באמת לבדוק את הסטטיסטיקה בצורה נכונה ומבוקרת כדי שבאמת נדע את המציאות, לטובת כולנו. הפחדת יתר היא לא טובה, שאננות יתר היא גם לא טובה.

זה לא רק העניין שהאישה לא יכולה להכיל את עצם הצפייהחצילוש
כי רוב הנשים לא תתגרשנה על זה. זה פשוט פוגע בכל התפקוד של הבנאדם. כאיש משפחה, כאבא, כבן זוג.. הוא נמצא בתוך בור שחור. זה לא רק שהוא צופה וזהו, זה ישפיע על ההתנהגות המינית שלו כלפי אישתו כמעט בוודאות. והתודעה המינית שלו תהיה מעוותת. וזה מה שיכול להביא לגירושין...
וזה מה שאני חושב שצריך להחקר בצורה רציניתultracrepidam

1 מה ההשפעה של זה על ההתנהגות ועל התודעה

2 כיון שסביר מאד להניח שזה משפיע אחרת על אנשים שונים, האם יש דרך להבין איך נכון לבן אדם להתמודד עם התוצאות

 

לצערי אני מרגיש שכיון שאנשים מתעסקים בשאלות של כן ולא - האם זה מזיק או רע או ניטרלי (לא מאמין שיש מישהו שחושב שזה טוב ומועיל), האם לעשות סינון, האם להתחתן עם מישהו ש.., האם להגביל, האם יש התמכרות - שוכחים להתעסק בשאלה הספציפית של - במה זה משפיע על התודעה ועל ההתנהגות, האם אפשר (ואיך) לזהות דפוסי תודעה והתנהגות שהתקלקלו והאם אפשר לתקן אותם ואיך אדם ספציפי יכול לתקן אצל עצמו. ושאלות ההתמודדות חשובות בעיני לא פחות

יפה. מסכימהחצילוש
לענ"ד הנקודה שצריך לעבוד עליה היא חיבור יצר גם נפשנוגע, לא נוגע
לא במובן השכלי והמוסרי בלבד (אל תחפיץ וכו') אלא לעשות בנפש רגרסיה לתחושות עבר, לזמן של המעבר מילדות לנערות והלאה.
ילד רוצה אהבה, ובעיקר מבנות (אמא, סבתא, דודה, מחנכת, מדריכה בחוג) כי מטבע הדברים בנות מסמלות יותר רגש ורוך ונותנות יותר אהבה.

כשהיצר נכנס בסוף הילדות הוא נכנס למסגרת הזאת, כלומר האהבה מורגשת יחד עם היצר. עם הזמן והמשך ההתפתחות הנפשית היצר הופך להיות עצמאי יותר ולבוא גם בלי אהבה (השורש הטוב של זה לדעתי זה כח הנתינה של הנער-גבר לעומת ילד).
צריך לשחזר את התחושות האלה של הילדות (שקיימות גם עכשיו רק מודחקות. כמו אצל נער שמתבייש שאמא שלו מחבקת אותו שזה כמובן שלב הכרחי בהתפתחות שלו) וככה היצר כבר לא יהיה כמו סוס פרא ובנוסף לזה גם כשאדם יפול הנפילה תהיה בגלל קושי רגשי מוחשי של חוסר באהבה וממילא הנפילה תהיה פחות בהמית, מזיקה לנפש וממכרת (כי אף סרט או דמיון לא יכול באמת להחליף צורך אנושי באהבה אמיתית. לעומת יצר ששם זה להיפך. היצר חזק יותר בדמיון ובסרטים מאשר במציאות).

במילים אחרות צריך לגרום לבנים לפתח את הצד הילדותי/נשי שלהם בהקשר הזה.
אולי יש שיטות טיפול כאלה היום (רק שטיפול זו לא מילה מתאימה כי זה נשמע משהו ליוצאי דופן ופה זה יותר דומה לעבודת המידות שזה משהו כללי). ואולי זה מה שעושים בטיפול פסיכולוגי במידה כזו או אחרת.

המדד הוא- מי שנמשך לסרטי פורנוגרפיה שמה שיש שם זה לא משהו עם רגש אלא רק יצר (כמובן שבעומק בכל יצר חייב להיות קמצוץ של רגש, אפילו לא מורגש, כדי שהיצר יפעל)- צריך לעבוד על החיבור הזה בין נפש ליצר.

גם למי שחיבר את הנפש והיצר יהיה קושי (ואולי מבחינה מסויימת חזק יותר לפעמים) אבל הוא יותר ירגיש שאם זה לא משהו קבוע, כלומר ברית עם אישה ואהבת אמת- זה לא שווה.
כתבת יפהחצילוש
כתבת דברים יפים ונקודות מעניינותultracrepidam

לא יודע מה מגובה עובדתית (יכול להיות שהכל מחקרים, יכול להיות שהכל השערות שלך), אבל אלו דברי טעם

תודה. הבסיס לדברים הוא תחושות שאני זוכר מהילדות ותחושות הווהנוגע, לא נוגע
ומכיוון שבסופו של דבר הבסיס בנפש והשלבים ההתפתחותיים דומים/ די דומים אצל כולם - אז אני חושב שזה יכול להועיל
כתבת יפה ומעודד.מחוקה
--- ---רב שמואל
הוא כתב דבר רע מאוד.
הוא אמר שדברים טובים משיגים על ידי ריגרסיה ולא על ידי התקדמות
את חושבת שהמציאות הזאת התחילה היום?אור וחיים

זה כבר קיים לפחות עשר שנים אם לא יותר. 

 

זה שנערים צופים בדברים כאלה, לא אומר שהם יצפו בזה גם כשיבגרו. אי אפשר להשוות בין נער שעובר את גיל ההתבגרות לבין אדם בוגר. לא סתם רוב המכורים בעולם בכללי הם נערים, בין דתיים בין חילונים בין יהודים ובין גויים. 

 

אצל אנשים בוגרים זה עולם אחר לגמרי. ההורמונים של אדם בוגר לא דומים להורמונים של נער. מלא בחורים שבתור נערים היו לכאורה מכורים, כבר לא צופים בזה. והם לא עברו שום טיפול. פשוט ההורמונים שלהם התאזנו. 

ברור שלא!חצילוש
ומסכימה איתך. לכן הפרדתי בין התמכרות של בני נוער להתמכרות של מבוגרים. אך סביר שכל מבוגר שמכור כיום.. התחיל כבן נוער..
אני חושבמישהו איתי
שכדאי מאוד להיזהר עם תרחישים עתידיים.
יש לי כמה וכמה וכמה חברים שבנערותם נפלו וכו, והיום נשואים באושר, כמה שנים, ילדים וכו.

גם ביחס להגדרה של מכורים.
צריך מאוד להיזהר עם זה.
הרבה אנשים מתמודדים עם הפלאפון (בלי קשר לצניעות), זה מפריע לשנות שינה ותפקוד כזה או אחר.
ועדיין לרוב הגדול זו לא התמכרות.
והסמנטיקה כאן מאוד משמעותית.

אני חושב שכדאי לבדוק את הדברים עם מחנכים ואנשי מקצוע בעלי נסיון.
(אולי כן בדקת, אני שמעתי דברים אחרים..)
מסכימה ^ צריך להיזהר לא ליפול לסמנטיקה קליניתברוקולי

שגויה
נראה לי שאלו נתונים מוגזמיםekselion
90% מכורים?
אני מסכים שהרבה מאד נחשפו ברמה כזאת או אחרת או נופלים במראה לא צנוע (לווא דווקא פורנו)פעם בכמה חודשים נגיד, אבל זה לא הופך אותם למכורים.
לא אומר שאין מכורים,כנראה שיש, אבל לא כ"כ הרבה.. אשכרה שרפת פה כמעט את כולם
זה לא בהכרח קשור לרמת צדיקותאור וחיים

אני מכיר בחורים לא הכי חזקים מבחינה דתית שלא צופים. כי זה לא רק נושא דתי. 

 

יכול להיות שיש להם בעיות בצניעות בעניינים אחרים. אבל הם לא צופים בתכנים כאלה ברשת.

מוזמן לדבר עם אנשי חינוך ואנשים שעובדים עם נוערחצילוש
90% צופים בתכנים פורנוגרפיים. לפחות. וזה בלי לדבר על מי שאין לו גישה ונופל בדברים אחרים. וד"ל..
צופה≠מכורחופשיה לנפשי
בסדר. מסכימה על זה. אבל לדעתי כן רוב בני הנוערחצילוש
צופים ברמה שלא מסוגלים להפסיק, תגדירי את זה איך שתגדירי. לא רק לדעתי אגב..
לדעתי זה לא נכון שזה ברמה שהם לא מסוגלים להפסיקחופשיה לנפשי
לפחות לא הרוב וזה בנוגע לצפיה בלבד
אבל אני לא מכירה ולא מדברת עם נוער על זה
^^^הָיוֹ הָיָה
חשוב להדגיש את זה. כי כשאומרים ''כולם, כולם'' - הופכים את זה ללגיטימי.
אין הרבה סיכוי שנער מתבגר ששומע את זה ירצה להלחם עם עצמו.
ממש להיפך - המלחמה בזה נובעת מהצרימה בין החיים לבין השימושפלמוני1234

בתור מכור אני יכול לומר שאחד הדברים הקריטיים הוא תחושת הבדידות והסלידה העצמית. כשהגעתי לקבוצות וראיתי שאני לא לבד זה נתן לי קרן אור ותקווה

חזק ואמץ!חצילוש
זה בהחלט יכול לתת קרן אור כשמרגישים לא בודדיםהָיוֹ הָיָה
מצד שני - כשאומרים לבנאדם שכולם ככה ואף אחד לא מצליח לצאת מזה - למה שהוא יחשוב שדווקא הוא יצליח? זה מייאש.
ממש ממש אבל ממש לא הכוונהחצילוש
ואמרתי כבר בהתחלה שיש שלא נופלים בצפייה בתכנים..
לא אמרתי שזה הכוונה חלילה, אלא שזה גורם לכך, בלי כוונה.הָיוֹ הָיָה
יש המון משתנים..יו0י

א. וודאי שיש המון בגילי חתונה שלא נחשפים לתועבות האלה בהווה. 

זה משתנה הרבה לפי אורח חיים ותרבות. ככל שהגישה הטכנית לדברים האלה (חלק מההשתדלות) מצויה, כך גם החשיפה לחוסר צניעות מצויה יותר, וחריפה יותר. בין אם במכוון, ובין אם בשוגג.

בן אדם שחזר בתשובה, אבל לא השמיד את האפשרות לחטוא, תמיד הולך על חבל דק.

 

ב. בין כל ה99 אחוז שנחשפו (ולא בהכרח במכוון) זה בהכרח למי שיש גישה לזה.

תחשבי על כל מאות אלפי החסידים, ליטאים, חרד"לים, שטכנית אין להם פרצה זמינה כזאת, ועל כל השאר שלא.

ברור שהסטטיסטיקה דגמה את יושבי האינטרנט ולא את מי במחוץ למשחק מראש..

אני לא אומר שזה לא מצוי, לצערנו זה נוגס בכל מקום, אבל יש מקומות שהסטטיסטיקה אצלם פחות סוערת.

 

ג. ברגע שתראי את מי שאת נפגשת איתו, ותראי בו רצון גדול לקדושה וטהרה, ותביני שהרצונות שלו כ"כ טובים, ושואפים למעלה תמיד, ושעולם המושגים שלו בריא, אני מעריך שכבר לא תחשבי שהשאלה הזאת רלוונטית... 

 

ד. נ.ב הרבה פעמים התשובה של בעלי תשובה הרבה יותר מתוקה מצדיקות של הרבה צדיקים.

וזה משפיע עליהם הרבה יותר חיות וחילא יתיר בעבודת ה'.

 

 

 

ברור שיש סיכוי. יש שגדלו בחממה או שפשוט זה לא עניין אותם.חסדי הים
גם בחור שחס ושלום נחשף לזה, אפילו במזיד, יכול לתקן את זה ביגיעת התורה.
אני חושבת שכןמחוקה
יצא לי להכיר מישהו שאמר לי שיש לו דחייה נפשית מאוד חזקה מדברים בוטים וגסים (בנות לא צנועות ממש לא עושות לו את זה במציאות ועל המסך) אז ממילא הוא לא נמשך לזה ממש כמו הרבה בנות,הוא לא צריך להיות הכי דוס בשביל זה אלא עם נפש מעודנת ומוסרי.אם הוא קיים אז בטוחה שיש עוד כמה כמוהו.
נקודה למחשבהלגיטימי?

לאור הקושי שאת רואה, ועם הסטטיסטיקות שיש כאן,

אולי יש יתרון דווקא לבעל תשובה בנושא?

כלומר, לא מישהו שלא נחשף אי פעם בחייו, אלא למישהו שנחשף ומתגבר ומתמודד עם זה?

מישהו אחר ציטט פה שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים, ובעיניי יש לזה יתרון גם בטווח הארוך -

אם יגיע היום ותגלי שהבן שלך נופל בזה, יהיה לו מישהו שהוא אוהב, מכיר וסומך עליו שיכול לעזור לו בהתמודדות הזאת. שיגיד הייתי שם, ומצאתי דרך. זה לא סוף העולם, זה לא כרטיס לכיוון אחד, אלא אפשר להתמודד ולגדול מתוך הניסיונות. 

את תמיד תהיי במקום שאת לא מסוגלת להבין, אז אולי טוב שבן הזוג כן ידע...

 

אם הוא לא ראה מעולם הייתי חוששarixon
יכול להיות שיש לו בעיה מכיוון אחר...
ובכלל זה דבר שקורה ברמה זו או אחרת לכל אדם בריא לדעתי, לומדים ונבנים מזה.
אתה כמעט הופך את הנפילה לאידיאלמחוקה
בתגובה זו לדעתי שזה כבר באמת הזוי.
צריך להזהר מזה מאוד מאוד,
מה תגיד על הרבה חרדים שמתרחקים מזה מאוד מאוד מלכתחילה? גם אצלם יש בעיה?
מה שאומר שהרבה מבני המגזר הדתי לאומי היו יכולים להנצל מהמכה הזאת אם היו דואגים לסביבה ותנאים מתאימים.
מי שחי בחברה מאתגרת יותר ולא נפל ראוי לצל"ש ולא לחשד שמשהו לא בסדר אצלו כי הגישה הזאת דוחפת לתהום את מי שב"ה יש לו כח להתגבר,
כמובן במידה שהכל באמת בסדר.
^^^ultracrepidam

ממש לא הכרחי שזה יקרה

מי שזה לא זמין לו או שהוא לא חושב על זה - כלומר, זה לא אופציה קיימת מבחינתו, מכל סיבה שהיא - זה לא מלמד עליו כלום.

 

אנשים לא מגיעים לזה באופן טבעי. אפשר להגיע בטעות או מבחירה, אבל זה לא כל הזמן נוכח. בטח אם בדרך כלל יש אינטרנט לא זמין או חסום.

גם אצל החרדים שמתנזרים מטכנוגלוגיהכבר לא ישיבישער

אותה הבעיה עולה בצורה אחרת, אם כי קלה יותר.

 

האחוזים שנכתבו כאן הם ממחקרים לגבי פורנוגרפיה, אצל נערים חרדים שאין להם גישה לאינטרנט המחקר צריך להיות על הוצאת ז"ל ואוננות.

ההתמכרות היא עדין אותה התמכרות.

נוער חרדי יודע למצוא בדרכים לא דרכיםחופשיה לנפשי
ישנם כאלו. ויש הרבה מאוד שממש לאכבר לא ישיבישער


לא אמרתי שיש הרבה, אמרתי שזה קיים(מכירה ממקור ראשון ואמין)חופשיה לנפשי
אבל זה לא ממש משנה לי
כתבת ''נוער חרדי יודע למצוא''. זה בהחלט נשמע שכולם כך.הָיוֹ הָיָה
או לפחות רוב.
לכן הסיוג הנכון שלו היה נצרך.

זה שזה ''קיים'' זה פשיטא.
אז לא התכוונתי לזהחופשיה לנפשי
יש נערים חרדים שמוצאים בדרכים לא דרכים, מקובל?
תודה
כן אני חושב שיש להם בעיה. הם מוזרים ומנותקים מהחיים.arixon
ראיתי אתמול בחור שמסתובב עם העיניים ברצפה בתחנה מרכזית אחת. אני לא חושב שזה בריא בכלל.
נראה לך הגיוני שאנשים מסתגרים כי הם מפחדים לראות משהו לא צנוע?! אי אפשר לחיות ככה, במיוחד בעולם עם יותר ויותר אפשרויות, זה פשוט לא יעבוד.
ואם אתה היית נוחת פתאום לחוף מעורב- לא היית נראה ככה?יו0י

ואנשים שהיו רואים אותך לא היו חושבים שאתה מסתגר, ושאי אפשר לחיות ככה?

 

אז יש אנשים שהמנגנון אצלם פחות שחוק, והם מגיעים ממקום שאפשר להסתובב ברחוב בצורה נוחה, כשהם מגיעים לתחנה מרכזית והם נחשפים ללבוש אסור שהעין שלהם לא רגילה אליו. הם שומרים על הנפש שלהם ובצדק.

 

נו באמתמחוקה
אז ראית בחור כזה אתמול-
אם הוא לא רגיל להיות חשוף למראות כמו במקום שהוא היה בו אשריו ואשרי חלקו,אתה לא יודע מה רמת יראת השמים וההקפדות של כל אחד ואחד לכן לא ראוי לזלזל-אתה לא יודע כלום על הבחור הזה: אם זה בא ממקום היסטרי ולא בריא זאת באמת בעיה אבל אתה לא יכול להצביע על הבחור הזה כמייצג את כל מי שלא רואה פורנו,אם זה בא ממקום לא בריא.אנחנו מדברים על פורנו.
אתה אומר שכל מי שלא ראה פורנו הוא מנותק ? יש הבדל תהומי בין תמונה שנתקלים בה במקרה או נשים ברחוב לכניסה יזומה למקומות הכי גרועים.
לא חייב להיות דוס כדי לא לראות את הזבל הזה,זאת החלטה שיכולה להתקבל מתוך מקום ערכי ומוסרי למשל שלא לקחת חלק בתעשייה שפוגעות בכ"כ המון אנשים,לא להיות חלק מהחפצת נשים, לא לעוות את העולם המוסרי והערכי.
איזהו חכם? הרואה את הנולד.
החרדים מרחיקים מתוך ראיית המולד - הם גודרים גדרות מגיל צעיר וכל הכבוד להם על זה, כמובן שחשוב שזה יעשה בצורה חינוכית מועילה וטובה.
אני מבינה שמי שנופל ואיכפת לו מעולמו הרוחני עלול לשקוע ולהנזק
אבל הדרך לצאת מזה זה לא ע"י עיוות המציאות- האיסור נשאר במקומו, צריך לחזק את עניין כח טהרת התשובה אבל לא להפוך את האיסור למותר,ומותר לכתחילה ק"ו, אחרת איך אפשר לעלות ולתקן אם האיסור הפך כמעט או לגמרי היתר?
בסדר, אני רואה שפורום זה לא המקום לדיון טוב על זה.arixon
אבל אני לא מצליח להתאפק אז רק אומר שיש הרבה טררם לא בריא סביב הנושא הזה אצל דתיים.

אני למשל לא צופה כי אני אדם מכבד, זוהי תרבות מחפיצה ולא מכבדת, מתייחסת לאנשים כחפצים ופוגעת בכבוד ובפרטיותם שלהם.
אבל אין לי את הלחץ והמרדף סביב העניין, אם מישהי מסתובבת ברחוב בלבוש חושפני זה לא ימנע ממני להסתובב שם בחופשיות עם העיניים למעלה. בעיה שלה.
כנל לגבי גלישה באינטרנט, אני לא רודף אחרי חסימות.

ושלא לדבר על זה שהפכו את העניין הזה לחזות הכל, אדם נמדד רק לפי זה?! הגזימו לגמרי, אדם שמשקר אבל לא צופה בפורנו מגעיל בעיניי אולי יותר.
אוקי,מחוקה
אני יודעת שיש אנשים שלא רואים את הדברים האלה ובלי טיפת היסטריה,העדתי בעצמי על בחור כזה מתוך היכרות אישית..
מסכימה איתך לגמרי שחשוב לשמור על פרופורציות נכונות ובריאות נפשית.
מקווה שלא גרמתי הרגשה לא נעימה.
..אפרת????
אז לך זה לא מפריע אבל יש בחורים שרוצים למנוע מעצמם מחשבות ועבירות אם יראו אשה בלבוש חשוף, אז הם הולכים עם עיניים ברצפה. זה ממש לא נקרא לחץ ומרדף.

ואדם לא נמדד רק לפי זה אבל בחור שצופה בפורנו זה מראה על רמה מסויימת.. של רוחניות, גבולות ומוסריות ספציפית בעניין הזה..
מסכים מאוד עם הפסקה השנייה שלך. תודה.arixon
אבל לגבי העיניים ברצפה, זאת התנהגות מוזרה ולא טבעית. לא הגיוני לי שאדם שומר מצוות צריך להסתובב עם עיניים ברצפה. זה דיכאון.
דמייני שאת צריכה בכל פעם שאת עוברת במקום הומה אדם להסתובב עם עיניים ברצפה, למה זה הגיוני?!

אבל נו, אני מכבד אותם, כל אחד ומה שהוא עובר בחיים, אשתדל לא לשפוט.
ברור שזה דיכאוןאפרת????
וזה נורא שבחור צריך להסתובב עם עיניים ברצפה בגלל העולם הפרוץ שיש היום. ואתה צודק זה יכול להראות קצת מוזר כשרואים אחד כזה ברחוב אבל כשאני יודעת שזה לא נובע ממוזרות אלא מרצון כנה של בחור לשמור על טוהר המחשבה שלו בעיניי הוא ראוי להמון הערכה שהוא מוכן להראות מוזר בשביל זה.
אתה סתם עושה מזה רעש ומציג בצורה מגחיכה ומפחידההָיוֹ הָיָה
אפשר ללכת בלי לתקוע מבט בכל העולם ואשתו, (דגש על אשתו..) ובלי שזה יבלוט וייראה מגוחך. זה קשור לדיכאון כמו דינוזאור לקוסקוס.

ב''ה, רבים רבים שומרי עיניים מסתובבים בינינו והם נורמליים לגמרי ואין לאשה שום סיבה לא לרצות אותם. בטח שרק מזוכיסטית תרצה דווקא גבר שכן מסתכל להנאתו בבנות חשופות.

ואפילו אם המציאות הייתה כדבריך, אז זה היה הדוגמה והסמל הכי טובים ל''מוטב אקרא שוטה כל ימי ולא אעשה רשע שעה אחת לפני המקום''. מזעזע שאדם דתי יכול לתמוך בחיסרון בשמירת מצוות בטענה שמי ששומר אותן במלואן הוא בעייתי. הלב נצבט.
לא ראיתי השום מקום בהלכהarixon
חובה ללכת עם עיניים ברצפה.
אני לא יוזם שום מבט, אבל גם לא מגביל את עצמי להסתובב בכל מקום שאני צריך עם עיניים למעלה.

דיברתי על אנשים שמתנזרים מהעולם ומתנהגים בצורה מוזרה. לא על כל "שומרי העיניים" שאני ביניהם.
תודהarixon
זה לא מקור הלכתי לדעתי. אני יכול להביא לך גם שהוא אומר לצום ולהתענות.

לא מעוניין להכניס לויכוח, אני יודע שיש קבוצות דתיות מסוימות שחיות ככה. ולדעתי זה לא בריא.
רמב"ם דעות ה' הלכה ח'.פלונפון מירוסלב
ובוודאי שהחרדים הוא מקור הלכתי
אתה לא מכיר מקור שאסור להסתכל על מראות לא צנועים?!הָיוֹ הָיָה
תשמע, הצחקת אותי עכשיו.

אמרת שכל מי שלא נופל הוא חלק מה''מוזרים'', חזרת ואמרת שמי שלא נופל הוא בעייתי, וחזרת ואמרת שההקפדה בזה מוגזמת. אל תגיד לי עכשיו ''לא אמרתי''
לא אמרתיarixon
לילה טוב
אני שמח לשמוע שאתה חוזר בך. מודה ועוזב ירוחםהָיוֹ הָיָה
ובכן גבירותי ורבותי, הוסכם פה אחד שצריך לשמור את העינים, ואין שום חוסר נורמליות או מוזרות בבחור שלא נופל.
אתם הייתם אתם, אנחנו היינו אנחנו. לילה טוב.
דבר נוסף היית רוצה לחיות עם מישהו שמסתובב עם העיניים ברצפה?arixon
יש לזה עוד השלכות חוץ מלהיראות מוזר. הוא יהיה מוגבל מאוד ביכולת שלו ללכת לעבוד/לטייל/לעשות קניות. זה מטריד.
אני לא רוצהאפרת????
כי אני לא ברמה לקבל אחד כזה ולצערי אני לא ברמה לרצות אחד כזה. ובאופן כללי בחורים כאלה הם לא רבים... אבל להערכה הם לגמרי ראויים
הרבה אנשים חיים ככה ואתה לא שם לבפלונפון מירוסלב
למה נראה לך שמישהו כזה לא יכול לצאת מהבית?
אני רק הערה קטנה:חופשיה לנפשי
בלי קשר לזה שזה מחפיץ
יש עם זה עוד בעיות חוץ מצניעות וכתבתי אותן כאן בסוף
א. אני בטוחה שיש. - לקראת נישואין וזוגיות
ואני לא מדברת באוויר
גם השיטה של חרדים לא הכי טובה...שפרינצא בוזגלו

בגלל ההסתרה הגדולה והמיותרת של כל נושא המיניות (גם הצורה הקדושה שלה), מתעוררות שאלות שאין לחלק מהילדים מי שיענה עליהם.
פעם כשישבנו קבוצה של כמה בנות מהכיתה (מהיותר פתוחות), אחת שאלה 'מי סיפר לכם איך מבאים ילד לעולם?' כמה בנות אמרו שהן שאלו את ההורים והם ענו להם, כמה ידעו מחברות, ושתי בנות אמרו שגוגל סיפר להן כי ההורים לא ענו להן, יותר מאוחר אחת מהן אמרה לי בצורה קצת יותר ברורה שמחיפוש לחיפוש זה כבר זלג לפורנו. על פניו היא נראית צנועה והכל.
הייתי בשוק, איך זה בא להורים שלה ולכל הגישה החרדית בהפוכה...
 

ואני מניחה שאצל גברים זה הרבה יותר נפוץ.
 

יש בעיותכבר לא ישיבישער

 בגישה של החרדים, אבל אני לא חושב שהבעיה היא מה שתיארת..

שבחורה חרדית תגיע לפורנו כי רצתה להבין איך ילדים באים לעולם? איך נגיד- זה לא קורה הרבה (גם לא אצל בחורים).... כך שזה סיפור שלא מלמד על בעיתיות עקרונית.

 

אני כן מסכים שיש בעיה בהסתרה והדחקה של כל נושא המיניות. 

צודקשפרינצא בוזגלו

נתתי דוגמא, הדבר הכי קיצוני שיצא לי להיתקל בו עקב ההסתרה.

👍כבר לא ישיבישער

אחלה חתימה יש לך קורץ

כן זה מה שאני אומר.arixon
ליפול לתהומות האלה, כל אחד שראה אי פעם תמונה חשופה ונמשך לזה הוא בתהומות?!
זה רק אומר שהוא יצור חי ובריא. אני מסרב להתרגש מזה.

אם יש אדם שלא הגיע לזה מעולם. או שהוא חי בפלנטה אחרת, או שהרבה סיכויים שהוא לא נמשך לזה. אני לא אומר שכולם ככה, אבל הייתי חושש.
או שיש לו כוח רצון מאוד חזק והוא מצליח להתגברחופשיה לנפשי
אגב-יש הבדל בין צפיה לבין צורך לסיפוק(ועד כאן כי זה פורום מעורב ואני לא חושבת שזה נכון להכנס לעומק ככה)
רק תזכורת כללית לשרשור | פורום פתוח ומעורבברוקולי
א. אני בטוחה שיש.חופשיה לנפשי
ב. לא הייתי מתעקשת על זה (אבל זה לגמרי עניין שלי ושל זה שאני לא דורשת מה שאני בעצמי לא עומדת בו)
ג. אני חושבת שיש לא מעט שנחשפו בטעות/מסקרנות ועבר להם די מהר.
בעיניי החשש האמיתי הוא הסטנדרטים שזה יוצר או סף הגירוי שמשתנה.
רק מעיראור וחיים

שיש גם בנות שמתמודדות עם הניסיון הזה. נכון שזה באחוזים יותר נמוכים מבנים, אך הן לא מעט. ולפעמים אין להן למי לפנות, כי כל הזמן מתייחסים רק לבנים, וחושבים שאצל הבנות אף אחת לא צריכה עזרה. 

אם מישהו שמור מזה ומכל הדומה לזה, לגיטימי מאוד.פלונפון מירוסלב
אבל מי שמור? מובא בספרי המקובלים שלשון הרע או שווה ערך או חמור יותר.
אם את עומד בתנאים של כל זה ולא נחשפת לזה מעולם, תמצאי מישהו שלא נחשף לעולם בקלות.
הי, תודה לכםאן#שרלי
קראתי את הרוב, החכמתי.
במיוחד תודה ל @נוגע, לא נוגע
ול @חצילוש
בשמחה. שיהיה בהצלחה!נוגע, לא נוגע
בהצלחה יקרה!חצילוש
אין כמעט סיכוי.תורם דם
"גדליה" לרוב לא באמת קיימים,
ואם כן- הם צולע"רים מוחלטים
שספק רב אם לא יהיו חסרים להם הרבה דברים אחרים...
---- ----רב שמואל
התלהבת היום, הא?
אתה לא צריך להגיב בכזה עלבון.
היו המון רשעים שעשו טעויות גדולות, גם כאשר ולפעמים לא מעט כאשר הם התגאו בחוכמה שלהם, בכישורים המניפולטיביים שלהם, וכולי.
מבחינה סטטיסטית, אתה לא ייחודי מידי. כמו שכתוב 'לא חכם, ולא טיפש, לא ציחור, ולא גיחור, וכו'. בסך הכל, מקום רגיל, באמצע, להתחמם בין אפר של רשע לאפר של רשע. אתה רואה? תורם דם, וגם תקבל.
חולק.הָיוֹ הָיָה
גדליה הוא אכן צולער מוחלט שחסר לו הרבה דברים אחרים. אבל זה לא *חייב* לבוא ביחד.
כמו שכתבו פה כבר לפניינרו יאיר.

אני לא יודע אם השאלה נכונה ביסודה

אבל כדאי שתראי מה שכתבתי פה:

כבר הרבה זמן אני רוצה להגיב לשאלה הזו - לקראת נישואין וזוגיות

בקיצור, אני לא חושב שהשאלה היא האם יש סיכוי.. אלא האם זהנרו יאיר.

יעד נכון לחפש לפיו..

וכמו שכתבו פה חכמים

בוודאי שאפשרבנש"ק

אך לטעמי את ממש ממש ממש לא צריכה לחפש דווקא את זה...

למה לדעתך?אן#שרלי
ושוב מדגישה שאני מתכוונת לאדם שלא נחשף היום בהווה. שאם זה קרה זה נשאר בעבר בלבד
למה זה לא חשוב לדעתך?
אה, בהווה זה יותר לגיטימיבנש"ק

אבל עדיין, אי אפשר לדעת מה עובר על אנשים ויש אנשים שהם באמת אנשים טובים ומדהימים ועדיין נופלים בזה, אני תמיד משתדל פשוט לא לשפוט, אי אפשר לדעת. ודאי שזה דבר גרוע מאוד, אבל אי אפשר לדעת. לא סתם הגמרא מלאה באמרות על חתונה מוקדמת והצלה מן העבירה, יכול להיות שאחרי החתונה זה יפסיק. בכל מקרה, זה רצון יותר לגיטימי מי ש*עכשיו* לא נחשף, אני עדיין לא יודע כמה זה מוצדק כי יש אנשים שהם בסדר לגמרי ושלא היית מאמינה שהם נופלים בזה לולי היית יודעת בוודאות. ואיך את מתכוונת לבדוק את זה בכלל??

למה אתם מתכוונים כשאתם אומריםמחוקה
הווה?
בזמן הדייט?
מתי זה ההווה הזה שמצדיק לדעתכם לחתוך את הקשר עם הבחור (עבור בחורה בעלת גישה כמו פותחת השרשור)או לחילופין שהוא יהיה חייב לספר לה?
אשמח ממש להבהרה.תודה מראש
כאשר הוא עדיין נופל בזה מידי פעםאור וחיים

מישהו שהניסיון הזה מטריד אותו בתדירות גבוהה, שהוא נמצא במאבק ובמלחמה לא להיכנס. 

 

אבל בחור שזה לא במחשבות שלו, זה לא מטריד אותו, הוא לא מרגיש שהוא במאבק לא ליפול. ואם תשאלי אותו מתי הפעם האחרונה שנפלת הוא בכלל לא יזכור (לא בגלל שעבר המון זמן אלא בגלל שזה לא בראש שלו הוא כבר לא זוכר את זה). 

 

זה לא רק עניין של זמן, זה עניין של המקום הנפשי שהוא נמצא בו. קשה לתת זמן מדויק, כי אין באמת זמן מדויק. אבל בחור יודע איפה הוא נמצא ביחס לניסיון הזה. 

הגדרת יפה. זה מה שניסיתי להגדיר לה מקודםכלי פשוט
אפשרי, אבלנרו יאיר.

לדעתי ככל שתמצאי אדם שפחות מחובר לטכנולוגיה (עדיף לא מבין באינטרנט בכלל) יש יותר סיכוי שהוא כזה,
ואני אסביר למה.


המנגנון של הנפילות

את מדמיינת שנפילה או צפייה בתכנים לא צנועים הוא "אירוע", אבל, לצערי, "נפילה" כיום היא משהו שיכול להיות מאוד אגבי.

חז"ל אומרים "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות".

כיום, הנגישות לא ייאומנת, והנפילה יכולה להיות מרגע, ממראה אחד של פרסומת שקפצה,
ולוקחת אדם ל5 דקות שבהם הוא "בוגד בעצמו" ובערכים שהוא מאמין בהם - ועושה דברים שהוא יתחרט עליהם אחר כך.
זהו, 5 דקות שבהם הוא ראה מה שראה. והמשיך בחייו.

לרוב זה לא "אירוע", לא צריך ללכת לשוםמקום כדי ליפול, או להיות מכור או אדם שלא שולט בעצמו מספיק, או עצוב במיוחד...
מספיקה הזמינות והשנייה של הלחיצה, של הטעות..

אלה כמה רגעים של חוסר-ריכוז (במובן העמוק של המילה, של לחשוב מה יקרה אם לא יעצור מיד)

כמובן, שככל שאדם חי בסביבה יותר מוגנת ושמורה, עד כמה שזה אפשרי - הוא יצליח ליפול פחות.
ואולי אף להימנע מזה בכלל. 

זהו, זו דעתי, ודומני שרבים (בעיקר בלשון זכר, אבל אולי גם רבות) יסכימו עם המתואר כאן.

זה לא אומר שזה "בסדר" לצפות בדברים כאלה, זה לא אומר שזה לא נרשם בנפש ומרחיק את האדם מעצמו ומאלהיו (במישור הרוחני), זה רק אומר שזה לא מעיד על רוע או אישיות בעיתיית..
שנזכה כולנו לעולם טהור ומתוקן יותר בעז"ה.

בהצלחה!

אגב צריך לציין ש"אגבי" אין הכוונה שהוא לא מייחס לזה משמעותכלי פשוט
בוודאי שהוא מייחס משמעות ומשמעות שלילית ביותר, לא מדובר באדישות לחטאים. חס ושלום.
אלא אגבי מלכתחילה ובשעת מעשה, מה שחז"ל כינו רוח שטות. בדיעבד ברור שהוא יאכל את עצמו על זה וידכא אותו.
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקהאחרונה

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלעאחרונה

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפיאחרונה

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפיאחרונה

מזה זה סיוט

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.