מבינה כוחך, יכולתך, חלקך ועוצמותייך במערכה ובדבר ששמו "אדם" שלם.

מענין מאיפה מגיעה ההקטנה 

'מסקנה קטנה ולא להרביץ לי'

"מסקנה גדולה ולכבד אותך!"

אפילו מעצם נוכחותה, כי אז הוא כבר פחות צריך להאבק עם העולם, כשיש חומה

אלפי נשים כבר עושות זאת, בעיקר נשואות

תורכן, הרווקות

ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצות האלו?

• אמר הקב"ה: אדה"ר תחלת בריותי היה ונצטווה על עץ הדעת וכתיב בחוה (בראשית ג, ו): "ותרא האשה וגו' ותתן גם לאישה עמה ויאכל" וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו, וכתיב בתורה: (שם ט, ו) "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" – תשפוך דמה ותשמור נדתה, כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה.
• מצות חלה מנין? היא טמאה חלתו של עולם, דא"ר יוסי בן דוסמקא (נ"א קצרתא): כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במים ואח"כ היא מגבהת חלתה – כך עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דכתיב: (שם ב, ו) "ואד יעלה מן הארץ והשקה" ואחר כך: (שם, ז) "וייצר ה' אלהים את האדם עפר וגו'".
• הדלקת הנר מנין? היא כבתה נרו של אדם, דכתיב: (משלי כ, כז): "נר אלהים נשמת אדם" – לפיכך תשמור הדלקת הנר:

"אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵי מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב סַמֶּ"ךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ"

(בראשית רבה)

ור' צדוק מסביר "והיינו דבכל מקום שיש טובה גדולה, יש שטן שרוצה להחריבו".

דהיינו שלכל כח טוב שיורד לעולם, יש את הסטרא אחרא שלו...

חווה הביאה לאדם לאכול מעץ הדעת. כדאי לך לקרוא.

כי בעצם את אומרת -

"אם אתה גבר שנכשל במשהו - ואם אתה גבר, כנראה נכשלת במשהו - אתה איכסה לגמרי

לא כמונו, הנשים, הנקיות והטהורות

אבל אני מבינה אותך, ולא מאשימה אותך

ומוכנה להקשיב לך ולתת לך את הכוח להתגבר

(להתחתן איתך? ממש לא בטוח)

כי אני מבינה שאתה הגבר המסכן נהיית איכסה שלא באשמתך"

במקום לומר

"גברים הם בסדר גמור. יש כאלה שאפילו לא נכשלים בשום דבר והם ממש גיבורים

אבל גם מי שכן, אני מבינה שזה לא מגדיר אותו בתור "נכשל" כי הנסיון הוא ממש חזק

ולכן פשוט צריך להבין שלפעמים אני לא מבינה ולא יכולה לשפוט בכלל

(כמובן, אם אני ארגיש לא בנוח, אולי לא אתחתן עם בחור כזה)

ואתה עדיין צדיק וגיבור כל פעם שאתה כן מתגבר"

אני הבנתי מדברייך, לצערי, את הראשון ולא את השני

אני משאיר את זה כדי שתישאר ההבהרה...

נשים במאי קא זכיין? - ...ודנטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. ברכות י"ז

אגב "נשים במה זוכות", אין הכוונה רק לעולם הנשמות

אלא השמירה לבעלה זו היא ההזדככות והזכיה והזכות

שפועלת על נפשה במיידי ומחברת אותה ואותם לעולם הנצח, לחיי עולם, כמו שהאיש זוכה בתורתו וכו

ז"א שהעניין לכתחילה, ולאו דווקא בדורנו המסובך

לא חושבת שזה נכון להשוות..

לכל אחד יש ניסיונות בתחום שלו ומסכימה גם שזה לגמרי גם תלוי בנאדם...

ואם ה' נותן בךכך כוחות שאתה לא ממש עד הסוף אבל עשית את כל המצוות בצורה פורמלית - עשית את רצון ה'?

עריכה - השאלה היא לא עלייך

הרבה פעמים המיקוד דווקא בעניין החטא המיני הוא לא נכון חינוכית.

בדרך כלל העניין המיני הוא מעצים משהו אחר ולכן ההתמקדות בעניין הזה היא עלולה בקלות להחטיא את המטרה של ההתקדמות בנושא.

אבל חוץ מזה - באמת טוב שבני הזוג יתמכו אחד בשני.

חוץ מהעניין הפיזיולוגי של המיניות, כל פעולה/יחס מיני/ת האדם בהכרח מטעין על גביו משמעות.

יש מי שמשעמם לו והנפש שלו ריקנית אז כדי למלא אותה הוא נשאב לעניין המיני וכך גם המיניות מקבלת אצלו הקשר מסויים.

כל אחד צריך לעסוק בצרכים הנפשיים שלו ולראות מה חסר לו ואיך הוא מפצה על מה שחסר ואם הוא מרוצה מכך. ואם לא -הוא צריך לראות איך הוא יכול להשלים את הצורך באופן אחר.

ביחס למיניות - ההקשר המקורי והרצוי הוא בחיזוק האהבה בין איש לאשתו (או גם לעצמו.. זה נושא גדול מדי כדי להסביר כאן). כאשר מישהו/י ממלא/ת את הצורך המיני בצורה אקטיבית שלא במסגרת הזאת הוא יוצר לעצמו תפיסה נפשית לא אידיאלית ביחס למיניות ויש בזה מדרגות על לגבי מדרגות וטוב לעסוק בריבוי האור מאשר לגרש את החושך.. זה הרבה יותר אפקטיבי. 

תרגישי טוב עם עצמך?

תרגישי טוב ביחס לקשר?

תרגישי שהקשר נהיה יותר ויותר משמעותי?

או שזה לא ככה..?

קשה לי עם המשפט "אבל בפוטנציאל, אם לא היו את הנסיונות האלו הגברים היו במעמד ובדרגות גבוהות מאוד לדעתי."

להיפך! בשביל להוציא לפועל את הכוחות הגדולים שטמונים באנשים בדור הזה צריך נסיונות כאלה גדולים.

הנסיונות באו כדי שנמצא בנו את הכוחות להתגבר אליהם. "זה לעומת זה עשה האלוהים".

כמו שהגמ' אומרת שהנבואה הפסיקה אחרי שחז"ל ביטלו את יצר ע"ז.

אני גם לא בטוח לגבי החילוק בין הגברים לנשים, לכולם יש נסיונות קשים בדור הזה.

וזה ממש לא נכון שכל הגברים סבוכים "בתוך ים הפיתויים/ניסיונות/משברים".

מסכים עם @advfb שלא נכון להתמקד רק בעניין הזה,

צריך להתמקד בלגדול, להתמלא בטוב.

נסיונות אכן מעידים על גודל ולא להיפך...

יפה

שיש גם בנות שמתמודדות עם הניסיון הזה. נכון שזה באחוזים יותר נמוכים מבנים, אך הן לא מעט. ולפעמים אין להן למי לפנות, כי כל הזמן מתייחסים רק לבנים, וחושבים שאצל הבנות אף אחת לא צריכה עזרה. 

בטח בנושא המדובר, ובטח בדור שלנו שהכל פרוץ. אבל קשה להשוות באופן כללי למי יותר קשה בעולם. כי גם לנשים יש את האתגרים שלהן בנושאים אחרים, שלפעמים נראים אפילו יותר קשים. כגבר אני עדיין הייתי בוחר להתמודד עם האתגרים של הבנים על פני האתגרים של הבנות. ואולי כל אחד מהצד רואה את האתגרים של השני גדולים יותר ממה שהם באמת.

אבל מאוד תומך במה שכתבת לגבי נתינת תמיכה ועזרה. כי מאוד חשוב לתמוך אחד בשני. האיש זקוק לתמיכה של האישה בעניינים מסוימים, והאישה זקוקה לתמיכה של האיש בעניינים אחרים.

נתפלל שכולם יצליחו להתרומם מתוך הניסיונות.

שהניסיון של הגברים יותר גדול משל הנשים. אני דווקא רואה את זה הפוך

מבלי להתייחס לכל הפרטים אלא לתובנה הכללית - יישר כח.

ויהיו לרצון

היא בחרה להישאר בעילום ניק

"אבל בפוטנציאל, אם לא היו את הנסיונות האלו
הגברים היו במעמד ובדרגות גבוהות מאוד לדעתי."

יש דרגות שונות של אנשים, אמת. 
יש כאלו שמלידה נולדו עם טבע שיותר קל לו וטבעי לו להתדבק בה', מה שבדר''כ מגיע עם זכות אבות ודורות קודמים שעבודתם הרוחנית היוותה כַּן ומצע לדורות הבאים אחריהם.
ויש כאלו שאולי הגיעו מ''בית לבן'', ''בן גרים'' ומכל מיני מקומות כאלו, שלהם לא היה את הבסיס הזה, או שגדלו בבית כזה אבל בלי כלים מותאמים למקומם שיחברו את הלב למקום ב''ה. 
לאלו ולאלו יש ניסיונות גדולים, וכלל מסור לנו מחכמינו-
כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו!
העמידה בניסיונות ובאתגרים הם הדרך לגילוי הגדולה של האדם. 
למה נתנסה אברהם אבינו בעשרה ניסיונות? פרשנים אומרים שזה היה כדי לגלות לעולם את שכיית החמדה הזו,

לגלות לעולם את גדולתו של אברהם אבינו, שכולם יראו וידעו למה דווקא בו בחר ה' להיות אב וראשית לאומתו.

הגילוי היה דרך העמידה בניסיונות ובאתגרים, בעמל ובעבודה. וכן נמצא גם אצל כל גדולי ישראל. 
הרב עדס מזכיר בספר דברי יעקב פרקי מחשבה את דברי הלשם שבו ואחלמה,

שנשמתו של אלישע בן אבויה היתה גדולה מנשמת רבי עקיבא,

ולכן היה לו יצר הרע גדול יותר, ולכן גם היו לו ניסיונות גדולים יותר,

שאם היה עומד בהם היה משיג דרגות נשמה גבוהות יותר.

הניסיונות מלמדים מאוד על גדולת הנשמה. 

כדאי להגיד את זה גם כן, כדי לא להחליש את את האנשים בדורנו שהם גיבורים אמיתיים. באמת. 
נשמות גדולות של דור מיוחד. אין לנו השגות של דרגת של רבי עקיבא ומסירות נפש כזו,

אבל אנחנו משתדלים במה שה' נותן לנו. וידוע שבדור עקבתא דמשיחא הניסיונות קשים יותר והכלים, כלים של דור עקב.
דור אחרון. שיש בו קושי, והאמונה היא אחד הניסיונות היותר גדולים בדור הזה.

וכי אפשר לומר לאדם אין לך אפשרות להגיע לדרגות גדולות וקרבת ה' גדולה בגלל שיש לך ניסיונות?
אדרבה! הניסיונות הם הדרך שלו להגיע לה'. דרכם נגיע לקרבת ה' גדולה יותר,

בין אם יש זכות אבות קרובים וצדיקים ובין אם לא. 
בדורנו זה מתחדד יותר ויותר -

זה אנחנו מול ה', כל אחד ואחת מול ה', וה' רוצה את הלב. רחמנא ליבא בעי. 
בדור שלנו מסירות הנפש היא ברמה אחרת, כל אחד מוסר נפש בדברים הקטנים ביום יום.
גם אם אנחנו לא בדרגת רבי עקיבא שהיה מוכן למסור נפש ממש על קידוש ה' בדרך שבה עלה לשמיים,

וגם לא בדרך שבה חי במסירות נפש על לימוד התורה שבמשך 24 שנים היה מחוץ לבית ללמוד וללמד תורה,

אולי יחידי סגולה, יש ערך עצום למסירות הנפש שבמקום ובדרגה שלנו, איפה שאנחנו. 

מסירות הנפש שלנו היא על החיים, על הבית, על קדושת החיים. 
ואת זה רואים בשפע על ימין ועל שמאל.
אז אולי לא כל אחת ואחת ימסרו נפש דווקא על לגדל ולגדול כתלמידי חכמים וכאלו שישבו שנים ללמוד תורה,

יש כאלו שזה עניינם ואשרי יולדתם ומי שמגדלת אותם. 

אבל בל נמעיט בערך ובחשיבות של מסירות הנפש הנוספת והחשובה לא פחות שבדורנו -

לשמור על קדושת החיים והמשפחה, ועל הלב הרגיש והחי שמבין מה אמת ומה לא.

הלב שואף, כוסף ורוצה קרבת ה' ולחיות חיים של גובה רוחני ונשמתי, כי לשם הוא שייך,

ולשם הנשמה מחוברת.
ויש לנו דרכים להגיע לזה בכלים שלנו, כל אחד בכלים שלו. 

הנשמות גדולות והאורות ענקיים. 

הרב ישראל אברג'יל כתב פעם באחת החוברות של מסילות אל הנפש,

שרבות מדורנו הן נשמות גדולות מדורות קודמים, שבאו לתקן את שנדרש מהם, ולזכות לחזות בגאולה. 
אבל בל נשכח שזה קורה עם הכלים של דור עקבתא דמשיחא.

ולימד אותנו דוד המלך ע''ה: "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה'', ה' רוצה את הלב הפועם אליו.

מתייגת

@@advfb

@@אור וחיים

@@הפי

@@נוגע, לא נוגע

@@ברגוע

@@miksam kazav

יישר כח על התגובה!

בעז"ה שנזכה כולנו להיות עם עין טובה על הדור.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם