מבינה כוחך, יכולתך, חלקך ועוצמותייך במערכה ובדבר ששמו "אדם" שלם.

מענין מאיפה מגיעה ההקטנה 

'מסקנה קטנה ולא להרביץ לי'

"מסקנה גדולה ולכבד אותך!"

אפילו מעצם נוכחותה, כי אז הוא כבר פחות צריך להאבק עם העולם, כשיש חומה

אלפי נשים כבר עושות זאת, בעיקר נשואות

תורכן, הרווקות

ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצות האלו?

• אמר הקב"ה: אדה"ר תחלת בריותי היה ונצטווה על עץ הדעת וכתיב בחוה (בראשית ג, ו): "ותרא האשה וגו' ותתן גם לאישה עמה ויאכל" וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו, וכתיב בתורה: (שם ט, ו) "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" – תשפוך דמה ותשמור נדתה, כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה.
• מצות חלה מנין? היא טמאה חלתו של עולם, דא"ר יוסי בן דוסמקא (נ"א קצרתא): כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במים ואח"כ היא מגבהת חלתה – כך עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דכתיב: (שם ב, ו) "ואד יעלה מן הארץ והשקה" ואחר כך: (שם, ז) "וייצר ה' אלהים את האדם עפר וגו'".
• הדלקת הנר מנין? היא כבתה נרו של אדם, דכתיב: (משלי כ, כז): "נר אלהים נשמת אדם" – לפיכך תשמור הדלקת הנר:

"אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵי מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב סַמֶּ"ךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ"

(בראשית רבה)

ור' צדוק מסביר "והיינו דבכל מקום שיש טובה גדולה, יש שטן שרוצה להחריבו".

דהיינו שלכל כח טוב שיורד לעולם, יש את הסטרא אחרא שלו...

חווה הביאה לאדם לאכול מעץ הדעת. כדאי לך לקרוא.

כי בעצם את אומרת -

"אם אתה גבר שנכשל במשהו - ואם אתה גבר, כנראה נכשלת במשהו - אתה איכסה לגמרי

לא כמונו, הנשים, הנקיות והטהורות

אבל אני מבינה אותך, ולא מאשימה אותך

ומוכנה להקשיב לך ולתת לך את הכוח להתגבר

(להתחתן איתך? ממש לא בטוח)

כי אני מבינה שאתה הגבר המסכן נהיית איכסה שלא באשמתך"

במקום לומר

"גברים הם בסדר גמור. יש כאלה שאפילו לא נכשלים בשום דבר והם ממש גיבורים

אבל גם מי שכן, אני מבינה שזה לא מגדיר אותו בתור "נכשל" כי הנסיון הוא ממש חזק

ולכן פשוט צריך להבין שלפעמים אני לא מבינה ולא יכולה לשפוט בכלל

(כמובן, אם אני ארגיש לא בנוח, אולי לא אתחתן עם בחור כזה)

ואתה עדיין צדיק וגיבור כל פעם שאתה כן מתגבר"

אני הבנתי מדברייך, לצערי, את הראשון ולא את השני

אני משאיר את זה כדי שתישאר ההבהרה...

נשים במאי קא זכיין? - ...ודנטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. ברכות י"ז

אגב "נשים במה זוכות", אין הכוונה רק לעולם הנשמות

אלא השמירה לבעלה זו היא ההזדככות והזכיה והזכות

שפועלת על נפשה במיידי ומחברת אותה ואותם לעולם הנצח, לחיי עולם, כמו שהאיש זוכה בתורתו וכו

ז"א שהעניין לכתחילה, ולאו דווקא בדורנו המסובך

לא חושבת שזה נכון להשוות..

לכל אחד יש ניסיונות בתחום שלו ומסכימה גם שזה לגמרי גם תלוי בנאדם...

ואם ה' נותן בךכך כוחות שאתה לא ממש עד הסוף אבל עשית את כל המצוות בצורה פורמלית - עשית את רצון ה'?

עריכה - השאלה היא לא עלייך

הרבה פעמים המיקוד דווקא בעניין החטא המיני הוא לא נכון חינוכית.

בדרך כלל העניין המיני הוא מעצים משהו אחר ולכן ההתמקדות בעניין הזה היא עלולה בקלות להחטיא את המטרה של ההתקדמות בנושא.

אבל חוץ מזה - באמת טוב שבני הזוג יתמכו אחד בשני.

חוץ מהעניין הפיזיולוגי של המיניות, כל פעולה/יחס מיני/ת האדם בהכרח מטעין על גביו משמעות.

יש מי שמשעמם לו והנפש שלו ריקנית אז כדי למלא אותה הוא נשאב לעניין המיני וכך גם המיניות מקבלת אצלו הקשר מסויים.

כל אחד צריך לעסוק בצרכים הנפשיים שלו ולראות מה חסר לו ואיך הוא מפצה על מה שחסר ואם הוא מרוצה מכך. ואם לא -הוא צריך לראות איך הוא יכול להשלים את הצורך באופן אחר.

ביחס למיניות - ההקשר המקורי והרצוי הוא בחיזוק האהבה בין איש לאשתו (או גם לעצמו.. זה נושא גדול מדי כדי להסביר כאן). כאשר מישהו/י ממלא/ת את הצורך המיני בצורה אקטיבית שלא במסגרת הזאת הוא יוצר לעצמו תפיסה נפשית לא אידיאלית ביחס למיניות ויש בזה מדרגות על לגבי מדרגות וטוב לעסוק בריבוי האור מאשר לגרש את החושך.. זה הרבה יותר אפקטיבי. 

תרגישי טוב עם עצמך?

תרגישי טוב ביחס לקשר?

תרגישי שהקשר נהיה יותר ויותר משמעותי?

או שזה לא ככה..?

קשה לי עם המשפט "אבל בפוטנציאל, אם לא היו את הנסיונות האלו הגברים היו במעמד ובדרגות גבוהות מאוד לדעתי."

להיפך! בשביל להוציא לפועל את הכוחות הגדולים שטמונים באנשים בדור הזה צריך נסיונות כאלה גדולים.

הנסיונות באו כדי שנמצא בנו את הכוחות להתגבר אליהם. "זה לעומת זה עשה האלוהים".

כמו שהגמ' אומרת שהנבואה הפסיקה אחרי שחז"ל ביטלו את יצר ע"ז.

אני גם לא בטוח לגבי החילוק בין הגברים לנשים, לכולם יש נסיונות קשים בדור הזה.

וזה ממש לא נכון שכל הגברים סבוכים "בתוך ים הפיתויים/ניסיונות/משברים".

מסכים עם @advfb שלא נכון להתמקד רק בעניין הזה,

צריך להתמקד בלגדול, להתמלא בטוב.

נסיונות אכן מעידים על גודל ולא להיפך...

יפה

שיש גם בנות שמתמודדות עם הניסיון הזה. נכון שזה באחוזים יותר נמוכים מבנים, אך הן לא מעט. ולפעמים אין להן למי לפנות, כי כל הזמן מתייחסים רק לבנים, וחושבים שאצל הבנות אף אחת לא צריכה עזרה. 

בטח בנושא המדובר, ובטח בדור שלנו שהכל פרוץ. אבל קשה להשוות באופן כללי למי יותר קשה בעולם. כי גם לנשים יש את האתגרים שלהן בנושאים אחרים, שלפעמים נראים אפילו יותר קשים. כגבר אני עדיין הייתי בוחר להתמודד עם האתגרים של הבנים על פני האתגרים של הבנות. ואולי כל אחד מהצד רואה את האתגרים של השני גדולים יותר ממה שהם באמת.

אבל מאוד תומך במה שכתבת לגבי נתינת תמיכה ועזרה. כי מאוד חשוב לתמוך אחד בשני. האיש זקוק לתמיכה של האישה בעניינים מסוימים, והאישה זקוקה לתמיכה של האיש בעניינים אחרים.

נתפלל שכולם יצליחו להתרומם מתוך הניסיונות.

שהניסיון של הגברים יותר גדול משל הנשים. אני דווקא רואה את זה הפוך

מבלי להתייחס לכל הפרטים אלא לתובנה הכללית - יישר כח.

ויהיו לרצון

היא בחרה להישאר בעילום ניק

"אבל בפוטנציאל, אם לא היו את הנסיונות האלו
הגברים היו במעמד ובדרגות גבוהות מאוד לדעתי."

יש דרגות שונות של אנשים, אמת. 
יש כאלו שמלידה נולדו עם טבע שיותר קל לו וטבעי לו להתדבק בה', מה שבדר''כ מגיע עם זכות אבות ודורות קודמים שעבודתם הרוחנית היוותה כַּן ומצע לדורות הבאים אחריהם.
ויש כאלו שאולי הגיעו מ''בית לבן'', ''בן גרים'' ומכל מיני מקומות כאלו, שלהם לא היה את הבסיס הזה, או שגדלו בבית כזה אבל בלי כלים מותאמים למקומם שיחברו את הלב למקום ב''ה. 
לאלו ולאלו יש ניסיונות גדולים, וכלל מסור לנו מחכמינו-
כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו!
העמידה בניסיונות ובאתגרים הם הדרך לגילוי הגדולה של האדם. 
למה נתנסה אברהם אבינו בעשרה ניסיונות? פרשנים אומרים שזה היה כדי לגלות לעולם את שכיית החמדה הזו,

לגלות לעולם את גדולתו של אברהם אבינו, שכולם יראו וידעו למה דווקא בו בחר ה' להיות אב וראשית לאומתו.

הגילוי היה דרך העמידה בניסיונות ובאתגרים, בעמל ובעבודה. וכן נמצא גם אצל כל גדולי ישראל. 
הרב עדס מזכיר בספר דברי יעקב פרקי מחשבה את דברי הלשם שבו ואחלמה,

שנשמתו של אלישע בן אבויה היתה גדולה מנשמת רבי עקיבא,

ולכן היה לו יצר הרע גדול יותר, ולכן גם היו לו ניסיונות גדולים יותר,

שאם היה עומד בהם היה משיג דרגות נשמה גבוהות יותר.

הניסיונות מלמדים מאוד על גדולת הנשמה. 

כדאי להגיד את זה גם כן, כדי לא להחליש את את האנשים בדורנו שהם גיבורים אמיתיים. באמת. 
נשמות גדולות של דור מיוחד. אין לנו השגות של דרגת של רבי עקיבא ומסירות נפש כזו,

אבל אנחנו משתדלים במה שה' נותן לנו. וידוע שבדור עקבתא דמשיחא הניסיונות קשים יותר והכלים, כלים של דור עקב.
דור אחרון. שיש בו קושי, והאמונה היא אחד הניסיונות היותר גדולים בדור הזה.

וכי אפשר לומר לאדם אין לך אפשרות להגיע לדרגות גדולות וקרבת ה' גדולה בגלל שיש לך ניסיונות?
אדרבה! הניסיונות הם הדרך שלו להגיע לה'. דרכם נגיע לקרבת ה' גדולה יותר,

בין אם יש זכות אבות קרובים וצדיקים ובין אם לא. 
בדורנו זה מתחדד יותר ויותר -

זה אנחנו מול ה', כל אחד ואחת מול ה', וה' רוצה את הלב. רחמנא ליבא בעי. 
בדור שלנו מסירות הנפש היא ברמה אחרת, כל אחד מוסר נפש בדברים הקטנים ביום יום.
גם אם אנחנו לא בדרגת רבי עקיבא שהיה מוכן למסור נפש ממש על קידוש ה' בדרך שבה עלה לשמיים,

וגם לא בדרך שבה חי במסירות נפש על לימוד התורה שבמשך 24 שנים היה מחוץ לבית ללמוד וללמד תורה,

אולי יחידי סגולה, יש ערך עצום למסירות הנפש שבמקום ובדרגה שלנו, איפה שאנחנו. 

מסירות הנפש שלנו היא על החיים, על הבית, על קדושת החיים. 
ואת זה רואים בשפע על ימין ועל שמאל.
אז אולי לא כל אחת ואחת ימסרו נפש דווקא על לגדל ולגדול כתלמידי חכמים וכאלו שישבו שנים ללמוד תורה,

יש כאלו שזה עניינם ואשרי יולדתם ומי שמגדלת אותם. 

אבל בל נמעיט בערך ובחשיבות של מסירות הנפש הנוספת והחשובה לא פחות שבדורנו -

לשמור על קדושת החיים והמשפחה, ועל הלב הרגיש והחי שמבין מה אמת ומה לא.

הלב שואף, כוסף ורוצה קרבת ה' ולחיות חיים של גובה רוחני ונשמתי, כי לשם הוא שייך,

ולשם הנשמה מחוברת.
ויש לנו דרכים להגיע לזה בכלים שלנו, כל אחד בכלים שלו. 

הנשמות גדולות והאורות ענקיים. 

הרב ישראל אברג'יל כתב פעם באחת החוברות של מסילות אל הנפש,

שרבות מדורנו הן נשמות גדולות מדורות קודמים, שבאו לתקן את שנדרש מהם, ולזכות לחזות בגאולה. 
אבל בל נשכח שזה קורה עם הכלים של דור עקבתא דמשיחא.

ולימד אותנו דוד המלך ע''ה: "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה'', ה' רוצה את הלב הפועם אליו.

מתייגת

@@advfb

@@אור וחיים

@@הפי

@@נוגע, לא נוגע

@@ברגוע

@@miksam kazav

יישר כח על התגובה!

בעז"ה שנזכה כולנו להיות עם עין טובה על הדור.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?