בעיני אתה אומר את זה כי יש לנו (כלומר לדור שלנו) נטייה כזו לביקורת עצמית.

"בנים עובדים קשה יותר על שמירת תורה ומצוות"? מניין הקביעה הזו?

מעולם לא הבנתי את הקביעה שנשים נמצאות אוטומטית במקום גבוה יותר (ואם יש לך מקור לעניין אשמח לשמוע).

ולגבי התחום הספציפי שהדגשת בתגובה הזו-

א. גם לבנות יש התמודדויות בתחום המיני. (אולי יותר בתחום של הלהיראות ופחות בלראות)

ב. עצם הימצאות ההתמודדות לא מעידה על רמת צדיקות, אלא כמה אתה נתון בידי היצר בהתמודדות הזו. 

ג. זה לא התחום היחיד שקובע רמת צדיקות. יש עוד כל כך הרבה פרמטרים, ולא הוגן ולא נכון בעיני לתלות את זה רק בזה.

(ומחילה מהפותחת על הניצלו"ש הקל)

אולי פה הפתח שזה גורם לאנשים לא להרגיש נעים..

זה נשמע כביכול שיש פה צד שהוא פחות משמעותי.

להיות בת צדיקה?

אתה לא חושב שיש בנות שיש להן קושי עם צניעות? שיש להן קושי עם שמירת ההלכה? שיש להן קושי להרגיש מחוברות? שקשה להן להתפלל? שקשה להן לשמור על עצמן מכל התרבות שיש מסביב? שקשה להן לא לשקוע בחומריות ולשכוח מהרוח? שקשה להן לתקן את המידות? 

למה אי אפשר לקבל שגם לבנות קשה? כשבפועל רואים המון בחורות דתיות שיש להן קושי?

גם אפשר להבין מהדברים שלך שאין סיבה לבת לא להיות צדיקה, כי זה לא מסובך כל כך. ולכאורה כל הבנות שיש להן קושי והתמודדות הן לא בסדר. אבל זה שלגברים יש התמודדות, זה מובן וצריך להכיל את זה. ברור לי שלא לזה התכוונת, אבל זה מה שיוצא מהדברים.

@מדרשיסטית20

החיים הם לא סיפורי צדיקים. מחפשים סגנון דתי מסוים ומידות טובות, זהו.

לגיטימי להיפרד על פערים דתיים. גם אני נפרדתי בגלל זה מספר פעמים. 

אם הוא באמת אמר לה את זה ככה, שהיא לא מספיק שמורה או צדיקה, זה ממש חסר טאקט. אבל מהלשון שלה "כי כנראה אני לא מספיק..." רואים שהיא מרגישה שבגלל זה הוא חתך, והיא מגדירה את זה כלא מספיק צדיקה או שמורה, אך הוא לא אמר לה את זה ככה.  

לכן אני לא מבין מה הבחור עשה לא בסדר. הוא החליט שיש ביניהם פערים דתיים, וזה לא מתאים לו. לגיטימי לגמרי. הוא לא טען שהיא לא מספיק צדיקה או שמורה. היא הגדירה את זה ככה, כי ככה היא מרגישה, ולכן היא פורקת כאן. היא מרגישה בעצמה שהיא לא מספיק צדיקה (כפי שהיא פורקת), בגלל זה היא מפרשת שהפרידה ממנה זה בגלל הדבר הזה שכואב לה. 

באמת לזה התכוונתי, אגב @נוגע, לא נוגע  ו@advfb ו@shaulreznik  באמת הייתי באמצע לכתוב שהתחושה שלי לא הייתה שאני פחות צדיקה ביחס אליו, אלא שביחס לאישה שהוא מחפש... לא היה התנשאות או תחרות או משהו.

תחושה שלי נטו, הוא אחלה בחור, לא מאשימה אותו. כנראה מבחינתו יש פער, מבחינתי באסה כי שואפת למשהו שכנראה אני בפער גדול ממנו והקשר הזה היה שיקוף לכך.


זה נטו תחושה שלי מהחוויה שלי, לא ממה שאותו האיש שידר.


ותודה למי שחיזק אותי.

מאחל לך שתרגישי טוב ותהיי שלימה עם עצמך ועם המדרגה שבה הקב"ה שם אותך.

על פי מה רמת הצדיקות נמדדת? על פי השאיפות? על פי המעשים? על פי שניהם?

השיקוף הזה שם אותך במקום שיכול לעורר חשיבה מחדש.

חשיבה שבעז"ה תביא להעצמה.

אני רואה טעם בזהירות הזאת.

צריך לדעת מתי היא שייכת ומתי היא לא.

וכמובן שאין מצווה לפגוע לא בשם כך ולא בשם מישהו אחר.

אנשים שאכפת להם חוו על בשרם את הגאווה הדתית הלא חיובית שקיימת.

הם טועים ומקשרים את זה סוציאטיבית לכל מה שדומה.

זאת חולשה. אני מבין מאוד מאיפה היא באה.

ממש ממש לא רואה צורך לזלזל בחולשה הזאת גם אם היא מביאה לידי טעות.

אני לא חושב שזאת טעות מחוסר רצינות אלא להיפך, מיתר רצינות.

טעיתי פה, ואני טועה הרבה פעמים, ולפעמים אני חוזר על טעויות שלי בלי משים בגלל הטעיות אסוציאטיביות. מודה.

מה בנאדם רשאי לעשות כשפוגעים בציפור נפשו...?

זה נראה לי הכיוון.

אתה חושב שהתשובה היא פשוטה?

גם אם אחרי חשיבה אפשר להגיע לתשובה מסויימת, אני חושב שריגשית זה מעבר פחות פשוט.

האם אפשר להתעלם מפגיעה בכבוד התורה?

האם מותר לפגוע בעקבות כך?

פגיעה בעקבות פגיעה בכבוד התורה היא מוסיפה כבוד לתורה? לא תמיד.

ואני מסכים איתך שפשרנות בקיום מצוות וביראת שמיים זה דבר רע שלא צריך להתעלם ממנו

דווקא בגלל זה כבוד הבריות הוא חלק מזה. 

מה היחס בין החלק הזה לשאר החלקים?

זה בדיוק המורכבות.

מה זה "הכלה"?

מה זה שיפוטיות?

את מה יש להכיל ואת מה לא?

לא שופט את השיפוטיות, כן פונה אליה.

כי עולם ערכי זה דבר שהוא אישי פר בנאדם.

לא חושב שאדם יכול להכנס לעולם הערכי של חברו ללא רשות

ולכן גם אם למישהו יש עולם ערכי פגום, זה ממש לא ענייני להכנס לזה בצורה שלא תהיה נעימה.

אני חושב שאפשר להיות בעל עולם ערכי חזק ויציב ולא מתפשר כהוא זה ולא צריך להכנס לעולמם הערכי של הסביבה ללא רצונה.

אני בין מי שטעה בשרושר הזה ואני מודה בכך

ולא נעים לי לקרוא את מה שכתבת בגלל הסגנון ולא בגלל התוכן.

ולכן היה חשוב לי להדגיש שמותר לטעות, ולא כל מי שטעה הוא עשה את זה מתוך צביעות או מתוך רצון לפגוע בך או כל מה שכתוב. היה חשוב לי להדגיש כי זה יכול להשתמע מכך.

חוץ מזה - לא נעים באמת סגנון הכתיבה המתקיפה.

אני לא שופט אותך לרגע בכלל בכלל ואני לאמ טיח בך אשמות ולא נכנס לכוונות שלך.

באלי לומר - אתה יכול להביע ביקורת בצורה יותר נעימה.

האם אתה חייב? לא.

האם אני שופט אותך בגלל שזה אני חושב שזה לא נעים? ממש ממש ממש לא.

ואם אתה לא מסכים איתי לגבי הסגנון זה לגיטימי

לשנינו מותר להביע את הדעה כלפי העניין.

שלך על התוכן?

מבחינתי שתיהם לגיטימיות

בגלל שאתה קישרת את זה לדיונים על העבר..

ופה היית בסדר גמור מבחינת ההתנסחות אבל הקישור לעבר הוא לא נכון בעיני.

היה פה (בעבר) דברים חמורים שלא צריך להעלים אותם, גם אם עכשיו אתה צודק לגמרי.

אתה לא קורבן רק של גישה צבועה ומתחסדת. ממש לא.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.