אוקיי אז...אנונימי בלנ"ו

האיש חתך כי כנראה אני לא מספיק צדיקה או "שמורה" בשבילו.

איך זה מרגיש לי?

אני רחוקה שנות אור מלהיות צדיקה, בחיים לא אהיה צדיקה. התייאשתי מלזכות בחתן צדיק,כנראה לא מגיע לי ולא יגיע לי וזהו

עד כאן @וידויים בלנ"ו

תחושה לא נעימהארץ השוקולד
אבל תזכרי שאם זו התחושה שלו אז כנראה ההתנהלות והתפיסה הדתית שונה בכל מקרה, אז זה לא היה מתאים בכל מקרה.

הציפיות שמצופות ממך הן בינך לריבונו עולם לפי אמות מידה שהוא קבע ולא לפי הבחור שיצאת איתו, אז את לא צריכה למדוד לפי מה שאותו בחור חשב
^^הָיוֹ הָיָה
@advfb, נראה לי שזה יותר מדוייק מההאשמה שלך. תפיסות שונות ורמות שונות קיימות. וזוג צריך לכוון להיות מתאימים...
זה נשמע לי שדר מאוד שליליadvfb
אם הוא בא מצד מסויים.
פער דתי זה אכן עניין משמעותי אבל יש משמעות לאיך תופסים את הפער הזה ומה הוא אומר.

אם זה נתפס כדבר תחרותי - זה איום ונורא!
אבל איך אתה ממהר להחליט שככה הוא תופס את זה?הָיוֹ הָיָה
בגלל שבפוסט פריקה היא כתבה ש''אני לא צדיקה מספיק בשבילו''?
לא נראה לי סימוך מספיק..
אין לי מושג מה הוא תופסadvfb
יש לי מושג רק מה היא קלטה ממנו.

ואם היא קלטה התנשאות זה חמור מאוד.
להפוך את העניין הדתי לדבר תחרותי זה נורא. זה להשתמש בשרביט של מלך לעבודה בזוייה
אז למה אתה מאשים אותו בהאשמה חמורה כל כך?הָיוֹ הָיָה
כי זה מה שהיא קלטה ממנוadvfb
ואם זה אכן כך - חשוב שהיא תדע שזאת בעיה בו ולא בה.

אם היא קלטה לא נכון - אז אני מניח שאין פה בעיה.
זה לא מוכיח כלום.הָיוֹ הָיָה
זה עצוב וכואב שזה ההרגשה שלה, אבל צריך להיזהר בשיפוטיות כלפי מר בחור.
נכוןadvfb
חשוב מאוד מאוד להזהר מפידבקים בדייטיםadvfb
זאת סיטואציה מאוד רגישה ומאוד הגיוני להרגיש במבחן אבל אין טעם להתייחס לזה מעבר למה שזה באמת.

יש אנשים שמכירים אותך ממש טוב והם יודעים שאת צדיקה. תקבלי את הפידבקים מהם ולא מבנאדם שבא לעשות לך מבחן והוא לא מכיר אותך מסםיק
ככה טען?הפי
לא מספיק צדיקה בשבילי? כנראה שהוא לא ניסח נכון.
אפשר להגיד שלא מתאים בחלק מהמטרות לא צריך לקטלג אותך.

רק ה' יכול לשפוט אותנו אל תיקחי אותו קשה ושזה לא חלילה יוריד אותך רוחנית.
צדיקות היא הרבה מעבר לדברים שאפשר לדרג .
צריך לחזור לפשטותראשיתך
@@∆∆רב שמואל
משמועה רעה לא יירא
הלך אחד, יבוא שני שהרבה יותר יעריך אותך ו מתאים לך! בעזרת הנפש חיה.
⁦🏵️⁩🌻🌼⁦🏵️⁩
את בנאדם מצויין.
יש בנים (ובנות) שפשוט חיים בסרט...תורם דם
צר לי על מה שנאלצת לעבור, חשוב שתדעי
שהוא לא מייצג את רוב הגברים...🙏
בלי קשר אל הבחור, ובכנות, אני לא חושב שככ קשה להיות בת צדיקהנוגע, לא נוגע
לפחות לפי איך שאני מגדיר צדיקה לעצמי.

בחורה עם לב טוב שלא מלכלכת על אנשים, שמקיימת את המצוות שמחוייבת בהם, שלומדת קצת/שומעת שיעורים ומחכימה ומתחזקת אמונית, שלבושה בצניעות לפי דעת הפוסק שהולכת לפיו, שיש לה רגש ואכפתיות מבני אדם, שחוש הנאמנות הטבעי שלה לא נפגם, ושהנחש המערבי "לא פקח את עיניה" לכל מיני דברים לא צנועים.

@מחוקה כתבה על זה אתמול או שלשום ושכנעה אותי שזה באמת ככה

לעומת זאת בשביל בן שרוצה להיות צדיק דרושה הרבה השקעה. בלימוד תורה, בקיום מצוות וכמובן בעבודה מול היצר. ומבין אלה שהגיעו למצב שהם לא חוטאים בגלל היצר- אצל הרוב הם לא חוטאים בפועל אבל כן מתעורר בהם הרצון לחטוא והם מתגברים עליו (כמו הבינוני של התניא בעניין הזה).

אז צריכים הערכה הדדית- בנים צריכים להעריך בנות על זה שמטבען הם יותר נאמנות ואין להן שטויות במוח בהקשר הזה של היצר המיני ובנות צריכות להעריך בנים שנלחמים ולא מוותרים.

אני לא יודע מה קרה עם הבחור ההוא אבל להגיד שאת לא מספיק צדיקה או שמורה זה קצת מצחיק בעיניי. הוא יכול להגיד שהוא מחפש מישהי שמקפידה יותר בעניינים כאלה ואחרים, אבל להגדיר אותך איך שהגדיר, כשמן הסתם לו יש הרבה יותר עבודה מול היצר והרבה יותר עיניים שלא מתמקדות רק בזו שמולו (גם אם בפועל הוא לא חוטא, כדלעיל)- זה באמת קצת מגוחך לדעתי.

אני לא בא להגיד שבנות מושלמות וכו' ושאין תחומים שבהם יש להן עבודה יותר מבנים, אבל באופן כללי אני חושב שמראש הן במקום גבוה יותר בלא מעט תחומים בגלל האופי הטבעי הממוצע של אישה. ומנגד הן צריכות להעריך בנים יותר מאת עצמן כי בנים עובדים קשה יותר על שמירת תורה ומצוות.
אני מוחה על הקביעות האלה.מדרשיסטית20

בעיני אתה אומר את זה כי יש לנו (כלומר לדור שלנו) נטייה כזו לביקורת עצמית.

 

"בנים עובדים קשה יותר על שמירת תורה ומצוות"? מניין הקביעה הזו?

מעולם לא הבנתי את הקביעה שנשים נמצאות אוטומטית במקום גבוה יותר (ואם יש לך מקור לעניין אשמח לשמוע).

 

ולגבי התחום הספציפי שהדגשת בתגובה הזו-

א. גם לבנות יש התמודדויות בתחום המיני. (אולי יותר בתחום של הלהיראות ופחות בלראות)

ב. עצם הימצאות ההתמודדות לא מעידה על רמת צדיקות, אלא כמה אתה נתון בידי היצר בהתמודדות הזו. 

ג. זה לא התחום היחיד שקובע רמת צדיקות. יש עוד כל כך הרבה פרמטרים, ולא הוגן ולא נכון בעיני לתלות את זה רק בזה.

 

(ומחילה מהפותחת על הניצלו"ש הקל)

לגבי זה שהאישה במקום גבוה יותר אוטומטיתנפש חיה.
אני לא יודעת מקור
אבל מעצם זה שהיא נבראה מהצלע שהוא מקום פנימי
ולא מהאדמה שהוא מקום שיותר "מתחכך" עם העולם
וגם זה שהיא פטורה ממצוות מסויימות, או ש יכולה להתפלל אפילו במידה מועטת
ולהתקרב לה' בלי להתפלל או ללמוד בצורה מסודרת כדי לקבל את התחושה של קירבה… יש לה את זה כבר.
יש הרבה מקורות על זה, אחד מהם זה הספר של הרב פינקוס "נפש חיה" ושאר ספרים.
הראי"ה קוק שעשני כרצונוכלי פשוט
יש ספר שמובא בו בשם הרצי"הנוגע, לא נוגע
על האם האישה היא בחינת עוה"ז או עוה"ב והוא מחלק שם בין השורש לבין הגילוי.
אתה יודע על מה אני מדבר אולי?
אני לא זוכר אם זה ספר של שכתוב/ליקוט דברים שאמר הרצי"ה בענייני זוגיות או שזה ספר של הרב אבינר שהוא מביא את זה.
לא (אור לנתיבתי אולי?)כלי פשוט
אבל מתחבר לי לגדולה הבטחה שנאמרה בנשים יותר מבגברים ולזה יש לי ודאי מקורות.
בכל מקרה בעולם הזה השלמות של האשה היא בגלל שמשלימה את הגבר, והמעלה של הגבר היא מצד עצמו. עולים לי כמה מקורות לזה
לא אור לנתיבתי (אולי זה גם שם. אני לא ראיתי שם)נוגע, לא נוגע
זה ספר ירוק או תכלת נראה לי וכולו בענייני זוגיות

אשמח למקורות
תודה
הנק הזאת מוזכרת גם ברב גינזבורג שדיברנו אתמולמישהו איתי
יש מקורות גם מלפני החסידותכלי פשוט
נכון, התכוונתי למשהו מסויים שדיברתי עם נוגע לא נוגעמישהו איתי
נכוןנוגע, לא נוגע
אבל כדי שזה בוודאי יהיה נכון צריך אישור מהרב קוק או מבנו..
🤭מישהו איתי
אני לא שרקיסט להזכירך
בנים עובדים קשה יותר קודם כל מהסיבה הפשוטה שיש להםנוגע, לא נוגע
יותר מצוות לקיים והם מצווים על לימוד תורה ועל לא לבטל תורה.

איפה אמרתי שנשים נמצאות במקום גבוה יותר? אמרתי שבתחומים מסויימים זה ככה. וזה ברור לכל מי שמתבונן במציאות.

א. אין מה להשוות, מכמה סיבות. אבל לא אכנס לזה.
ב. איך זה קשור למה שכתבתי?
ג. לא כתבתי שזה התחום היחיד. ואפילו כתבתי במפורש להיפך בפסקה האחרונה.
ולגבי הפסקה השלישית (שלי)- אני פשוט אומר שגם בשקלול הכולל זה מצחיק להגיד לבחורה שהיא לא מספיק צדיקה או שמורה כשבאותו תחום עצמו שאליו בד"כ מתייחסות המילים האלו (ושוב, אני ממש לא אומר שהתחום הזה הוא חזות הכל)- כנראה הוא בדרגה יותר נמוכה, גם אם לא באשמתו.

לסיכום, כל אחד צריך להעריך את הצד השני (פרטית וכללית) על דברים שהוא טוב בהם יותר ולא משנה אם הסיבה היא עבודה או טבע.
כל זה כמובן בהנחה שמבינים שבני זוג משלימים זה את זה וזו המטרה של זוגיות ולא בהנחה שיש פה איזו תחרות.

ובהערת אגב, זה נראה שהכנסת הרבה דברים ששמעת ממקומות אחרים לדברים שלי.
...מדרשיסטית20
האמת שהסגנון של התגובה שלך הוציאה לי את החשק לדון על העניין, רק אגיד שלא הכנסתי שום דבר לדברים שלך. הם ממש כתובים שחור על גבי לבן. אבל אין לי כוח כרגע להיכנס למסע ומתן על העניין.
סליחהנוגע, לא נוגע
לא כתבתי משהו פוגע מבחינתי אבל אם זה נשמע לך ככה כמובן שלא התכוונתי ואני מתנצל
אם הקבה נותן כוחות לאדם בין אם הוא איש בין אם הוא אישהadvfb
מצופה ממנו להוציא מהכוח אל הפועל את כל כוחותיו וההוצאה מהכח אל הפועל היא לא קשורה במספר מצוות שיש לך.

הקבה מחייה אותך עכשיו... מה אתה בוחר לעשות עם זה??? זה על נשים וגברים כאחד.
כל רגע שהקב"ה מחייה בנאדם הוא משמעותי ולכן לשני המינים תמיד יהיה מה להתקדם עוד ועוד ועוד עד אין קץ.
זה בחינת סולם מוצב ארצה וראשה מגיע השמיימה. תמיד יש מה לעשות למען שמו הגדול והנורא
זה לא סותר את מה שכתבתינוגע, לא נוגע
אבל בכל אופן אני לא מגיב יותר בעניין הזה. זה יותר מזיק מתורם
מה אכפת מי עובד יותר קשה ממי?advfb

אולי פה הפתח שזה גורם לאנשים לא להרגיש נעים..

זה נשמע כביכול שיש פה צד שהוא פחות משמעותי.

על סמך מה אתה אומר שלא כל כך קשהאור וחיים

להיות בת צדיקה?

 

אתה לא חושב שיש בנות שיש להן קושי עם צניעות? שיש להן קושי עם שמירת ההלכה? שיש להן קושי להרגיש מחוברות? שקשה להן להתפלל? שקשה להן לשמור על עצמן מכל התרבות שיש מסביב? שקשה להן לא לשקוע בחומריות ולשכוח מהרוח? שקשה להן לתקן את המידות? 

 

למה אי אפשר לקבל שגם לבנות קשה? כשבפועל רואים המון בחורות דתיות שיש להן קושי?

 

גם אפשר להבין מהדברים שלך שאין סיבה לבת לא להיות צדיקה, כי זה לא מסובך כל כך. ולכאורה כל הבנות שיש להן קושי והתמודדות הן לא בסדר. אבל זה שלגברים יש התמודדות, זה מובן וצריך להכיל את זה. ברור לי שלא לזה התכוונת, אבל זה מה שיוצא מהדברים.

 

@מדרשיסטית20

אבל לא אמרתי שאין קושי. ברור לי שיש קושי וקושי גדולנוגע, לא נוגע
הכוונה היא שביחס לבן לא קשה כל כך להיות בת צדיקה.

ואגב (בלי קשר לדבריך), כל השיח הפוסטמודרני שיש היום שאי אפשר להשוות קשיים והכל אינדיבידאולי וסובייקטיבי- לדעתי זה פשוט תירוץ לאנשים שרוצים להרגיש טוב עם עצמם (בין אם זה בגלל התמודדות ובין אם זה בגלל חוסר ההתמודדות). ברור שאי אפשר להשוות כל דבר ושיש דברים אינדיבידואליים, אבל לומר את זה ככלל פשוט מסרס התמודדויות של אנשים.
לא אהבתי מה שרשמתהפי
"הכוונה היא שביחס לבן לא קשה כל כך להיות בת צדיקה."

צדיקות לא בהכרח יכולה להימדד
לכן האמירה כאן בעיני לא נכונה
מה את מתכוונת בלא בהכרח יכולה להימדד?נוגע, לא נוגע
שיש דברים נסתרים מעין?
שזה תלוי ברמת קושי אינדיבידואלית?
הראשוןהפיאחרונה
מסכימהמחוקה
כולל עם ההבהרות בהמשך השרשור.
אני רק-מצטרפת למועדון
קוראת את השורה הראשונה ועוברת לי מחשבה
"אחחח.. רק מי שלמד תניא לא ישתמש בהגדרה צדיק בשביל לתאר משהו שנמצא ברמת הקפדה דתית וחבור לקדושה כמו שאתה חותר אליה בתאורך "
במחשבה שניה
" @נוגע, לא נוגע עם כל הידע הרחב שלו בטוח למד תניא ויודע את זה. כנראה שהוא מחלק בין המושגים כפי שהם בתניא ובין איך שמשתמשים בהם בשפה דבורה"
קוראת עוד קצת.
מגיעה לסוגריים (כמו הבינוני של התניא במקרה הזה).
בינגו!
חח נוגע לא נוגע שלנו הוא בחור ת''ח רציני....הָיוֹ הָיָה
רק הערה - הלימוד זכות לא חייב להיות שהוא ''משתמש בשפה המדוברת''. אפשר גם ללמוד ולדעת תניא ולא לקבל את העמדות שלו....
בשונה מנושאים אחריםמצטרפת למועדון
שיכולים להיות במחלוקת אני לא חושבת שבנושא הזה יש לתניא עמדות מנוגדות רשמיות.
זאת פשוט צורת הסתכלות מסוימת עמוקה יותר על המושגים צדיק ורשע. היא לא מבטלת את ההסתכלות הפשוטה אלא בהחלט מאפשרת את קיומם של שני הרבדים.
לכן כשאמרתי רק מי שלא למד תניא משתמש במונח צדיק למקרה הזה התכוונתי בתור אחת שהתניא היא לגמרי הקו המנחה שלי שאצלי גם ברובד הפשוט יותר אני אבחר במונח אחר כי זה מאד מושרש אצלי. ולא שמי שלמד תניא מחויב לבטל את ההסתכלות השטחית יותר ולא לתפוס יותר את המונח צדקות באמות מידה של העולם.
מנין לך שההסתכלות האחרת היא ''השטחית''?הָיוֹ הָיָה
לגיטימי שתחשבי כחבדניקית שהתניא צודק. אבל אף אחד אחר לא מחוייב לזה.
גם אני למדתי תניא, ועדיין אני לא מניח שבהכרח המהות האמיתית של צדיק זה כדברי התניא.
אם תביא לי ספר שמציע חלוקה אחרתמצטרפת למועדון
לדרגות האלה שכוללת גם את המהות הפנימית ולא רק מדד של מעשים לא אתעקש שהתניא עמוק ממנו.
אבל כאשר ההסתכלות שבאה מול ההעמדה שמציע התניא היא כזאת שמחלקת בין רב מעשים טובים למיעוט מעשים טובים אני מרשה לעצמי להגיד שההסתכלות הזאת היא שטחית בהשוואה להסתכלות של התניא שמעמיקה אל נבכי הנפש ומשקללת גם את הרמה הנפשית בהתגברות הטוב על הרע.
אולי הבחירה במילה "שטחית" הקפיצה אותך. זה לא היה כדי לזלזל חלילה באיך שרובו ככולו של עם ישראל מכנה אדם שמלא במצוות ומעשים טובים. עדין מנסה למצוא חלופה עדינה יותר.
ההבהרה קבילה?מצטרפת למועדון
לאהָיוֹ הָיָה
מי את שתקבעי על מחלוקת בין גדולי ישראל שמלפני מאות שנים שהם שטחיים? את ''מרשה לעצמך לומר''... הזוי... *את* מרשה לעצמך להניח ש*הגר''א* לדוגמה, היה שטחי??
כי יש כזה טרנד להמעיט בחשיבותם של המצוות המעשיות, וזה נשמע לך מסתדר...
השאלה היא לא בתדמית וה''וואו'' שיש לנו כשאנו קוראים, אלא מה האמת. מה התורה אומרת.
וזו אולי המחלה של הדור הזה. נמשכים ומאמינים במה שמעורר התפעלות, במקום בחתירה אחרי אמת.

(וזה, דווקא לא בהקשר של החסידות אלא בהקשר של שיטת הפלפול, היתה אחת הזעקות הגדולות של מרן הגאון החסיד מוילנא זלה''ה)
יש מקום שבו הגר"א מתיחס לסוגיה הזאת?מצטרפת למועדון
שוב אני כתבתי את דברי מתוך מחשבה שאין כאן איזו סוגיה השנויה במחלוקת אלא זרקור שאדמור הזקן מכוון למושגים העממיים שהתקבלו בציבור ונותן להם הגדרה מדויקת יותר.
אם יש ולו רב אחד שאומר קראתי את דברי התניא ואני סובר שההיפך הוא הנכון. אני חוזרת בי מדברי.
זה כמו שהרב קוק יקח מושגים רווחים כמו שכר ועונש ויתן להם פרשנות מאירה יותר. נגיד שהוא יסביר ששכר מצוה היא ההנאה בקרבה לה' והעונש הוא הצער מהרחוק מה' (אני סתם נותנת דוגמה באויר למשהו שיכול להיות) אף אחד לא יצעק שאיך מעיזים להגיד שהפרשנות הרווחת שכנראה גם גדולי ישראל משתמשים בה למזה שכר ועונש היא פרשנות פשוטה יותר או שטחית יותר. כי הוא לא בא לבטל את הפירוש הזה הוא בהחלט קיים רק ברובד פשוט יותר וזה שהוא זכה לתת את הפרשנות העמוקה יותר על המושג לא אומר שגדולי ישראל אחרים לא מסכימים איתו ולא אומר שהם פחות ממנו. יש דברים אחרים שהם זכו לחדש לנו ולהאיר אותנו.
בכל מקרה אין קשר בין הטרנד להמעטת בחשיבות המצוות המעשיות לבין מה שכתבתי. אני בהחלט לא שותפה לטרנד הזה , וזה אגב הרבה בזכות זה שלמדתי תניא פרקים לה-לח.


יש קצת סתירה בין מה שאת כותבת כעת למה שכתבת קודםהָיוֹ הָיָה
קודם כתבת שגם אם יש חולקים, כל עוד והם טוענים שזה תלוי במצוות ועבירות בפועל - את מרשה לעצמך לומר שזה שטחי לעומת התניא.
ובכל מקרה צריך לחדד כאן משהו: אני לא טוען שדברי התניא אינם נכונים. אכן יש רבדים ובחינות שונות. רק שלא ניתן לומר שדווקא זה הרובד היותר עמוק.

והדוגמה שנתת לא רלוונטית, כי אני לא טענתי שכולם מחוייבים לקבל כל חידוש של הרב קוק
(אגב, ספציפית מה שזרקת לגבי השכר והעונש זה באמת הפשט המוסכם, לא צריכים את הרב זצ''ל לחדש את זה)
כרגיל שמתעסקים בדקויות יש לפעמיםמצטרפת למועדון
בעיות קלות בניסוח למי שלא מורגל בזה.
בכל אופן אני רוצה רגע לנסות לסכם שוב את מה שאני חושבת.
יש רובד פשוט שמוסכם על כולם והוא שצדיק ביחס לרשע הוא אדם עם יותר זכויות וכמו הלשון שמביא התניא "כאחד שזוכה בדין". הרובד הזה היה מוסכם על כולם במשך שנים וממשיך להיות כזה. זוהי הנחת יסוד. אף אחד לא היה צריך לחדש את זה ולהסביר את זה ולכן אף אחד לא לוקח בעלות על הדעה הזאת והופך להיות בר פלוגתא של בעל התניא בענין הזה.
עד כאן אנחנו מסכימים?
בשלב השני אם כן, יש את בעל התניא שבספרו נותן פרשנות עמוקה וכאן אני מדגישה שוב שהיא יותר עמוקה בעיני כל עוד היא רק ביחס להנחת יסוד הראשונה למזה צדיק ורשע ולא ביחס לגדול ישראל אחר שהתיחס לסוגיה הזאת. הפרשנות הזאת היא עמוקה יותר ביחס לפרשנות הרווחת לא בגלל שמצוות הן לא חשובות ביחס לעמדה הנפשית. אדרבה, אדוהז מאריך בכל הסוגיה הזאת דוקא כדי להרים את קרנם של הבינונים שעיקר עבודתם זה המעשה בפועל. הפרשנות הזאת היא עמוקה יותר כי היא כוללת יחס לעוד רבדים בנפש בניגוד לפרשנות הרווחת.
במילים אחרות, מכיוון שאף אחד לא יצא נגד אדוהז בעניין והפריך את הסברא שלו על ידי סברא אחרת הגורסת שאין שום משמעות לאדם שהפך את הרע שלו לטוב גמור אלא הכל הכל מסתכם במה תכלס אנחנו עושים או לחלופין כן סובר שיש לעמדה הנפשית משמעות רק שהוא מציע חלוקה אחרת בשביל לסווג את הדרגות אז אני עדין שלמה עם זה שאמרתי שההסתכלות של אדמור הזקן היא עמוקה יותר. ברגע שתביא לי עוד גדול ישראל שדן בסוגיה הזאת ומציע הסבר אחר שהוא לא ההסבר הרווח אני אוותר על הפריבילגיה של הסברא העמוקה.
ואגב אני לא חושבת שזה הפשט המוסכם לגבי שכר ועונש. גם אם ברור לנו שהשכר והעונש הוא במושגים רוחניים עדין יש פשט שהאדם נהנה מזיו המצווה *שלו* או שהוא חווה יסורים שנוצרו מהעברות ש*הוא* עשה וההסבר על הקרבה והריחוק מה' הוא ברובד עמוק יותר.
טוב נו זה כבר מתישהָיוֹ הָיָה
אני אסכם בצורה פשוטה יותר: היחס של כל מי שלא חבדניק לחידושים של התניא, הוא בערך כמו היחס שלך לחידושים של הגר''א/רבי נחמן/רמח''ל.
ואז לא צריך התפלפלות על ''השפה המדוברת'', פשוט לא מנחים את הכל דווקא לפי דעת התניא.
זה לא מה שנסיתי להוביל אליו בהודעה האחרונהמצטרפת למועדון
זה שלא מנחים את הכל לפי התניא קבלתי כבר מיד וחלקתי בין איך שאני מתיחסת לזה בתור חבדניקית לבין אחרים.
מה שהיה אחכ זה שתקפת אותי על השמוש במונח פרשנות עמוקה לעומת שטחית ואת זה נסיתי להבהיר בהודעות האחרונות.
גבר שמחפש "צדיקה", חשוד באינפטנטיליותshaulreznik

החיים הם לא סיפורי צדיקים. מחפשים סגנון דתי מסוים ומידות טובות, זהו.

לא מבין את התגובות כאןאור וחיים

לגיטימי להיפרד על פערים דתיים. גם אני נפרדתי בגלל זה מספר פעמים. 

 

אם הוא באמת אמר לה את זה ככה, שהיא לא מספיק שמורה או צדיקה, זה ממש חסר טאקט. אבל מהלשון שלה "כי כנראה אני לא מספיק..." רואים שהיא מרגישה שבגלל זה הוא חתך, והיא מגדירה את זה כלא מספיק צדיקה או שמורה, אך הוא לא אמר לה את זה ככה.  

 

לכן אני לא מבין מה הבחור עשה לא בסדר. הוא החליט שיש ביניהם פערים דתיים, וזה לא מתאים לו. לגיטימי לגמרי. הוא לא טען שהיא לא מספיק צדיקה או שמורה. היא הגדירה את זה ככה, כי ככה היא מרגישה, ולכן היא פורקת כאן. היא מרגישה בעצמה שהיא לא מספיק צדיקה (כפי שהיא פורקת), בגלל זה היא מפרשת שהפרידה ממנה זה בגלל הדבר הזה שכואב לה. 

 

הוו תודהאנונימי בלנ"ו

באמת לזה התכוונתי, אגב @נוגע, לא נוגע  ו@advfb ו@shaulreznik  באמת הייתי באמצע לכתוב שהתחושה שלי לא הייתה שאני פחות צדיקה ביחס אליו, אלא שביחס לאישה שהוא מחפש... לא היה התנשאות או תחרות או משהו.

תחושה שלי נטו, הוא אחלה בחור, לא מאשימה אותו. כנראה מבחינתו יש פער, מבחינתי באסה כי שואפת למשהו שכנראה אני בפער גדול ממנו והקשר הזה היה שיקוף לכך.


זה נטו תחושה שלי מהחוויה שלי, לא ממה שאותו האיש שידר.


ותודה למי שחיזק אותי.

אז בעז"ה שתגיעי בקלות למקום שאת רוצה להיות בונוגע, לא נוגע
ותמצאי את המיועד לך בקרוב
הווווadvfb

מאחל לך שתרגישי טוב ותהיי שלימה עם עצמך ועם המדרגה שבה הקב"ה שם אותך.

על פי מה רמת הצדיקות נמדדת? על פי השאיפות? על פי המעשים? על פי שניהם?

השיקוף הזה שם אותך במקום שיכול לעורר חשיבה מחדש.

חשיבה שבעז"ה תביא להעצמה.

יפה מאודהפי
תגובה חשובה, ומכאיבה...., יישר כחהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ"ז בחשון תשפ"ב 17:13
היא הייתה חשובה גם לולי שהפותחת הייתה מחזקת את דבריך, קל וחומר לאחר שעשתה זאת.

לכל אורך המעקב שלי אחרי השרשור, קיבלתי תחושה שמראש באים בשיפוטיות כלפי הבחור על עצם זה שהוא יצא הדוס בסיפור. וישר השליכו שהוא רואה בזה ניצחון, עליונות, תחרותיות, ושאר ירקות. ישר התייחסו אליו בשאט נפש, ישר יצרו איזה מרחק ריגשי, תיעוב אוטומטי, בידול.
זה קצת תואם למה שכתבתי כבר מזמן, שמרוב אובר-זהירות משיפוטיות כלפי חולשה ביראת שמיים, הגיעו לשיפוטיות כלפי חוזק ביראת שמיים. כאילו אדם דוס צריך להתנצל על עצם היותו כזה.
זה המשך לעליהום שהתנהל פה כמה פעמים כלפי מי שטען (ולא, לא רק אני...) שהוא לא רוצה להתחתן עם בת שלא צנועה לפי אמת- מידה x. כאילו שזה לא שיא הלגיטימי. אז עכשיו העליהום הזה קורה בלייב, על מקרה אמיתי של בחור שבס''ה הגיע למסקנה שיש ביניהם פערים, מה שלא גרוע מפערים על עוד אלף נושאים שבעולם. מה נגרע חלקה של עבודת ה'?

אני באמת מוצא את עצמי מתקשה להתנסח ולבטא את בליל הרגשות שעלו לי למקרא השרשור הזה (אני אשכרה עורך שוב ושוב, ולא מצליח להרגיש שמיציתי ושיקפתי את מה שאני מנסה לומר, לזעוק), ואני לא אחד שמתקשה להתנסח בדרך כלל.... אבל כאן זה ממש הזוי. למה? למה כבר מכילים קרירות בעבודת ה' יותר מחמימות בה? למה אדם צריך להרגיש אשם, או אינפנטיל, או שחצן, או אנאעארף, בגלל שהוא שם דגש על עבודת ה' ואכפת לו מרמה מסויימת? למה צדקות=שחצנות? למה אסור לשפוט כלום, אבל על יראת שמיים אפשר ואפשר? למה אדם יכול להרגיש בנח להיות דתלש, יותר מאשר להיות דוס? למה זה כבר הפך כמעט לאקסיומה, שאם הוא כזה אז הוא בטח..... (כל החסרונות ןהמידות הרעות הקיימות...)? למה ישר מניחים שהוא בעייתי? למה מיד עולים למתקפה, ובפול ארטילריה? למה משתי מילים כבר מניחים איבחון שלם, למה כ''כ צנפחים, למה ישר התחושות הן של סלידה ו''איכס''? למה???
על איזה עוד ''חסרון'' היו מתנהלים ככה?
מה השדר שזה נותן? מה אנחנו מלמדים את הדור הבא?
כואב לי כ''כ שזו המציאות, והשרשור הזה הוא בס''ה שיקוף קטן, דרישת שלום מהעולם והתנהלותו.

אולי השרשור הזה, במיוחד לאחר ההבהרה של הפותחת, יביא לקצת ''חושבים'' ולאיזו שהיא זהירות והסתייגות מכאן ואילך. הלוואי.
מסכים עם מה שאתה אומר וכמובן גם מסתייג ;)advfb

אני רואה טעם בזהירות הזאת.

צריך לדעת מתי היא שייכת ומתי היא לא.

וכמובן שאין מצווה לפגוע לא בשם כך ולא בשם מישהו אחר.

 

אנשים שאכפת להם חוו על בשרם את הגאווה הדתית הלא חיובית שקיימת.

הם טועים ומקשרים את זה סוציאטיבית לכל מה שדומה.

זאת חולשה. אני מבין מאוד מאיפה היא באה.

ממש ממש לא רואה צורך לזלזל בחולשה הזאת גם אם היא מביאה לידי טעות.

 

אני לא חושב שזאת טעות מחוסר רצינות אלא להיפך, מיתר רצינות.

 

טעיתי פה, ואני טועה הרבה פעמים, ולפעמים אני חוזר על טעויות שלי בלי משים בגלל הטעיות אסוציאטיביות. מודה.

אמשיך ואחדד:הָיוֹ הָיָה
ברור שהזהירות הזו נצרכת, ברור שיש מצבים של מידות רעות, וברור שאנשים חוו על בשרם דברים כואבים.
אבל - גם זהירות מפשרנות נצרכת, גם פשרנות מגיעה במצבים רבים נטו מפשרנות, וגם מפשרנות אפשר להיכוות.
ולמרות זאת, את הזהירות והכאב והאסוציאטיביות על זה - פחות מקבלים. בלשון המעטה.
האם ניתן לומר בלב שלם שההבדל ביחס לא נובע מכך שהכוויה הראשונה צרבה יותר מהשניה? מכך שכואב לאנשים כשמישהו התנשא עליהם יותר מאשר כואב להם לראות קלות ראש בעבודת ה'? חוששני שלא ניתן. ודאי שלא בלב שלם.
ועל זה - ידוו כל הדווים.

יתירה מכך, אם אדם רואה על עצמו ועל סובביו שהשימוש האסוציאטיבי קיים, והוא לא מרוע אלא מהטבע האנושי שבו ומחמת מאורעות עבר והרפתקי דעדו עליה, האם לא שומה עליו להתייחס באותו יחס גם למקרים ההפוכים - בהם מישהו זועק מדם ליבו כנגד תופעה הפוכה, של חולשה ביראת שמיים? דומני ששומה ושומה.
למה מי שזועק בכאב ''קנא קינאתי להשם'' מקבל קיתון של רותחין ודבריו מבוטלין במקלחת של צוננין. הוא מותקף ומבוזה ומואשם בכל מידה רעה אפשרית. אם רואים שקיימת מציאות של זעקת כאב מתוך אסוציאציה, לכל הפחות?

כלומר, יתכן שמה שקרה פה הוא חולשה ככל החולשות, ואין לזלזל בה. אבל תהא נא כהנת לכל הפחות כפונדקית - להבין שגם בחולשה של אדם שציפור נפשו נפגעת מזלזול בעבודת ה' לא פחות מאשר בפגיעה אישית - גם בה אין לזלזל.
להבין, לחיות, שהלגיטימציה לכאוב את כאב התורה, אינה פחותה מהלגיטימציה לכאוב כאב אישי. כל לימוד זכות על השרשור פה - הוא לימוד זכות גם על תמונת המראה שלו.
וכל עוד זו לא המציאות שמפנימים, על דא ודאי יאות למבכי.
מה שאתה אומר מוביל לשאלה סופר חשובה ומשמעותיתadvfb

מה בנאדם רשאי לעשות כשפוגעים בציפור נפשו...?

זה נראה לי הכיוון.

 

אתה חושב שהתשובה היא פשוטה?

גם אם אחרי חשיבה אפשר להגיע לתשובה מסויימת, אני חושב שריגשית זה מעבר פחות פשוט.

 

האם אפשר להתעלם מפגיעה בכבוד התורה?

האם מותר לפגוע בעקבות כך?

פגיעה בעקבות פגיעה בכבוד התורה היא מוסיפה כבוד לתורה? לא תמיד.

 

 

ואני מסכים איתך שפשרנות בקיום מצוות וביראת שמיים זה דבר רע שלא צריך להתעלם ממנו

דווקא בגלל זה כבוד הבריות הוא חלק מזה. 

מה היחס בין החלק הזה לשאר החלקים?

 

צודק, אבל לא זה הנושא.הָיוֹ הָיָה
לא דיברתי על להצדיק פגיעה, כפי שהמגיבים בשרשור כאן לא פגעו בבחור שנפרד מהפותחת.

דיברתי על כל שאר התחומים שבזה, השיפוטיות, הנחרצות, היחס המעריך לעומת היחס המזלזל, הכלה לעומת דחיה, וכן הלאה.
ודו''ק.
להבנתיadvfb

זה בדיוק המורכבות.

מה זה "הכלה"?

מה זה שיפוטיות?

את מה יש להכיל ואת מה לא?

 

לא שופט את השיפוטיות, כן פונה אליה.

שוב:הָיוֹ הָיָה
את אותו יחס בדיוק שאנשים מצדיקים כשמדובר בפגיעה אישית - שיצדיקו כשמדובר בפגיעה ערכית.
את אותה הכלה כלפי השיפוטיות שהייתה פה לבחור ההוא - שתהיה כלפי שיפוטיות לקרירויות שונות בעבודת ה'.
את אותה ביקורת שמפנים כלפי ''דוסיות יתר'' - שיפנו כלפי ''לייטיות יתר''.
את אותה שלילת ביקורת כלפי פשרנות - להחיל כלפי דקדקנות.
וכו' וכו'

לא אמרתי מה אמור להיות, אמרתי שמה שלא יהיה - זה אמור להיות שווה.
ואם זה לא שווה - זו צביעות.
כשהיחס שונה, כשמתירים כאן את האסור כאן, ומשבחים פה את שמגנים שם - זה מוסר כפול מאין כמוהו.
אני לא חושב שזאת צביעות. חד משמעיתadvfb

כי עולם ערכי זה דבר שהוא אישי פר בנאדם.

לא חושב שאדם יכול להכנס לעולם הערכי של חברו ללא רשות

ולכן גם אם למישהו יש עולם ערכי פגום, זה ממש לא ענייני להכנס לזה בצורה שלא תהיה נעימה.

 

אני חושב שאפשר להיות בעל עולם ערכי חזק ויציב ולא מתפשר כהוא זה ולא צריך להכנס לעולמם הערכי של הסביבה ללא רצונה.

התגובה שלי היתה צבועה?advfb


לא.הָיוֹ הָיָה
התגובה שלך יכולה להיות מנומקת כמו שהגבת מלכתחילה - בגלל אסוציאציות וכדו'.

אבל, אם אתה חושב שזה הצדקה רק לתגובה שלך ולא לכיוון ההפוך.. אז.. איך נאמר.. יש בזה מן הצביעות.
מה הכוונה "הצדקה לכיוון ההפוך"?advfb


מה שכתבתי בשתי תגובותי הראשות בתת-שרשור זה. מתחת @אור וחייםהָיוֹ הָיָה
אתה יכול לנסות לקרוא את זה שוב בלי להכנס שוב לפינה הלא רלוונטית של הצדקת פגיעה. לא דיברתי על הצדקת פגיעה אלא על מה שקרה בשרשור הזה.
אז אומר ככהadvfb

אני בין מי שטעה בשרושר הזה ואני מודה בכך

ולא נעים לי לקרוא את מה שכתבת בגלל הסגנון ולא בגלל התוכן.

ולכן היה חשוב לי להדגיש שמותר לטעות, ולא כל מי שטעה הוא עשה את זה מתוך צביעות או מתוך רצון לפגוע בך או כל מה שכתוב. היה חשוב לי להדגיש כי זה יכול להשתמע מכך.

חוץ מזה - לא נעים באמת סגנון הכתיבה המתקיפה.

אני לא שופט אותך לרגע בכלל בכלל ואני לאמ טיח בך אשמות ולא נכנס לכוונות שלך.

באלי לומר - אתה יכול להביע ביקורת בצורה יותר נעימה.

האם אתה חייב? לא.

האם אני שופט אותך בגלל שזה אני חושב שזה לא נעים? ממש ממש ממש לא.

...הָיוֹ הָיָה
א. לא מוצא בעייתיות בסגנון, לא תקפתי אישית אף אחד. תיארתי מצב שאין חולק שזה היה המצב - גם אם יש לימוד זכות של טעות ואסוציאציה וכאב - זה לימוד זכות על מדוע כך היה, אבל כך היה.
(קצת אירוני, אבל זה עצמו חלק מתסמיני התופעה. הוחלט שתמיד אני לא בסדר, וכבר לא משנה איך אתנסח, תמיד יטענו שזה רע.)

ב. שוב - מותר לטעות? יפה, גם לכיוון השני מותר.
מותר להבין שיפוטיות בגלל אסוציאציה? גוד, גם לכיוון השני מותר.
וכן הלאה והלאה והלאה. איני רואה טעם לחזור על עצמי.
אני מסכימה איתך הפעם על סעיף אברוקולי
אז מה? זה לא רבותה מבחינתי כל עוד את לא שותפה לדיוןadvfb


ובדיוק לכן אמרתי שאני לא שופט אותךadvfb

ואם אתה לא מסכים איתי לגבי הסגנון זה לגיטימי

לשנינו מותר להביע את הדעה כלפי העניין.

 

זה סמנטיקה בעיני. לא מהותי. סליחה.הָיוֹ הָיָה
גם אני יכול לומר שהביקורת שלי היא לא שיפוטיות.
גם הבחור, אפילו אם היה אומר דוגרי ''את לא צדיקה מספיק בשבילי'' יכול היה לומר שזה לא שיפוטיות.
הטייטל אינו השאלה. אלא המציאות וההתנהלות.


(לא חכמה לומר שלגיטימי שהסגנון שלי יהיה בסדר בעיני, אם הלגיטיציה הזו לא מונעת מאף אחד פה להתייחס אלי כאל דמון)
מה ההבדל בין הביקורת שלי על הסגנון לבין הביקורתadvfb

שלך על התוכן?

 

מבחינתי שתיהם לגיטימיות

למה הגענו לשרשור כזה אני ואתה?advfb

בגלל שאתה קישרת את זה לדיונים על העבר..

ופה היית בסדר גמור מבחינת ההתנסחות אבל הקישור לעבר הוא לא נכון בעיני.

היה פה (בעבר) דברים חמורים שלא צריך להעלים אותם, גם אם עכשיו אתה צודק לגמרי.

אתה לא קורבן רק של גישה צבועה ומתחסדת. ממש לא.

שוב מש''ל. בסדר...הָיוֹ הָיָה
הכל מותר, חוץ מלהגיד אסור.
את הכל אסור לבקר, חוץ מאת מי שמבקר.
כל פשרנות תקבל מטריית הגנה, אבל יראת שמיים צריכה להתנצל על קיומה.
משפט חכם: - צעירים מעל עשרים
צודק ממש,מחוקה
אין סימטריה בכלל.
התקשורת חינכה כבר כמעט את כולם.
יש בזה גם טוב-אפשר להרוויח את הדיוק מהביקורת אבל צריך עמוד שידרה כדי לא לזוז מהאמת.
שמירה מגיעה מ'תמימות' לא מצדקנות צבועה:חסדי הים
"קַוֵּה אֶל ה' וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ... שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם".
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקהאחרונה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

אנשים יקרים,דוס91

המלצה חמה שלי:

והלואי שזה יעזור לכמה ...

תשקיעו...תשקיעו... ותבדקו טוב טוב

בכל הקשר להדרכת חתנים/כלות..

זה משפיע ממש על חיים שלמים...

כנראה תלוי מגזרים ואורחות חיים. אי אפשר להכלילאלישבע999אחרונה

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגעאחרונה

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור