שנים כולם התלוננו שכמה מיליוני שקלים עוברים לציבור החרדי שהוא ללא ספק חלק חשוב מהעם שלנו!
עכשיו מיליארדי שקלים עוברים לאויב בריש גלי! ואף אחד לא פוצה פה!
מסכנים כל ההורים השכולים האלה שצריכים לעבור את זה.. מזעזע ההתנהלות של הממשלה הזאת
אנשים צריכים לצאת לרחוב ולהפגין על זה!
אבל ככה זה פה עד שמשהו ממש חמור לא קורה, אנחנו לא נוקפים אצבע.
רק בשעת משבר אנחנו מתאחדים
נשאר רק להתפלל בשנים עשר הימים הקרובים שהוא גם לא יעבור..
ועוד התקציב המנופח ביותר מקום המדינה?
תקציב שבו תקציבי הישיבות כמעט ולא קטנו (רק 5 אחוז, לפי מה שפורסם)?
אתה מבסוט על הגדלת הפנסיות התקציביות?
על המס על שתייה ממותקת? על מס חד-פעמי?
מה בדיוק משמח אותך בתקציב הזה? רק ההענשה של המעונות?
פעם אמרת שאתה שמח שיש עוד בחירות כי אז אין תקציב,
או שלא הבנתי אותך נכון?
כבר לא מנכים כ"כ הרבה כסף מהמשכורת שלך?
הרפורמה ברגולציה, בייבוא, בכשרות ועוד.
"התקציב המנופח בתולדות המדינה" - אני מניח שזה משהו שראית בסרטון של זמיר כהן... אתה יודע, תקציב המדינה גדל בכל שנה.
כלומר, בכל שנה התקציב הוא המנופח ביותר בתולדות המדינה... סתם להשכלה כללית...
יש חיסכון על מעונות היום אצל אנשים שלא שני בני הזוג עובדים - זה לא מעט כסף.
הפנסיות התקציביות כבר הוגדלו אצל ביבי - עכשיו רק מאשרים את ההגדלות רטרואקטיבית - מה שבכל מקרה, היה קורה.
בגלל שביבי היה כ"כ גרוע והשאיר בור תקציבי כ"כ גדול, אז אין מנוס מהעלאת מסים - אז אני שמח שבניגוד לביבי שהעלה את מס ההכנסה, מס ריווחי ההון ואת המע"מ, הפעם אני יכול להימנע מלשלם עוד מסים אם אני לא אשתמש בחד פעמי או משקאות ממותקים (שני דברים שאני בלאו הכי לא צורך כמעט בכלל).
וכן, אני שמח שהפעם לא אני זה שנפגע אלא אנשים שכמעט ולא משלמים מסים.
הגיע הזמן שגם הם ישלמו משהו.
אגב, ראה איזה פלא... פתאום אכפת לחרדים לאן מופנים כספי התקציב...
עם כל השטיפות מוח בתקשורת נגד הציבור הזה
ברור שאנשים יפתחו סלידה כנגדם
(ואני לא איזה פתי שלא מודע לבעיות בציבור הזה, לצערי נכוותי)
אבל אני חושב שמציגים הרבה יותר את הרע מאשר את הטוב
וחבל..
היום הברירת מחדל היא להיות אתאיסט, כי מה לעשות יש הסתר פנים.
ומי שאין לו זיקה כלשהי ליהדות לא מסוגל לזהות את השם הדור הזה.
אז אני לא מקבל את הטענה שלך שהם חושבים כביכול בתת מודע שלהם שלהיות דתי זה האמת.
האמת היא שהאמת נעדרת היום.
זו אחת הסיבות גם שאין לי שום כעס כלפי שום יהודי/כופר/לייט כזה או אחר
מאמינים בגלל שיש להם סבתא רוחמה
או כי אבא שלהם לוקח אותם בשישי לבית כנסת
מה עם כל האשכנזים החילונים שאין להם במשפחה שום קשר ליהדות?
רק הסתגרות והתקרבנות.
אז כמה נקודות למחשבה - לא שאני אופטימי שיש מישהו כאן שבאמת ייקח את הדברים הללו לתשומה ליבו:
1. בסרטון הזה אין שום טענה אפילו, שמדינת ישראל מתקצבת אותו ארגון.
אותו אדם שהצטלם עם בכירי החמאס ישב בישיבות האוצר - אבל לא מוזכר שמדינת ישראל מעבירה כספים לארגון שלו.
אני מניח שהיו אומרים את זה לו זה היה נכון.
2. ביבי הצטלם בעצמו עם רוצח היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה מאז היטלר - יאסר עראפת. הוא גם לחץ לו את היד.
ביבי העביר ועוד איך כספים לרשות הפלסטינית - שלא רק שהיא עומדת מאחורי חלק מהפיגועים הכי נוראיים שידענו, אלא שהביבי העביר לה כסף כדי שתשלם משכורות לחמאס.
3. אולי - וזו רק השערה - יש קשר בין העובדה שביבי לא הצליח להשיג 61 לבין הכניעה שלו לחרדים פעם אחר פעם?
אולי, באמת יש לאלה שחושבים שלא הגיוני שמגזר שלם ייפול למעמסה כלכלית על כל יתר האזרחים במדינת ישראל איזשהו טיעון שכדאי להתחשב בו?
אני יודע, זה מטורף לחשוב ככה... זה הכל דמוניזציה, ושנאת דת ובלה בלה בלה... אנטישמיים... - אבל אולי, רק אולי, יש אנשים שמסתכלים על הברוטו שלהם ואז על הנטו שלהם, ואז על תקציבי העתק שהחרדים... סליחה, ה"ילדים"... מקבלים לאחר התעקשות של המפלגות החרדיות שחלוקת הכספים תהיה על בסיס מספר ילדים... והם קצת כועסים? אולי הם אפילו, ר"ל, קצת צודקים?
4. אם כללי המשחק הם שמשלמים שוחד למפלגות שרוצים להקים איתן קואליציה - למשל, ביבי והמפלגות החרדיות - אז כללי המשחק הללו חלים גם על רע"מ.
אי אפשר להחליט על כללי משחק רק כשזה נח.
הפוליטיקה היא לא בית המשפט העליון...
5. חשוב להזכיר שמי שהכשיר את רע"מ ורצה אותם ראשון בקואליציה שלו, הוא ביבי.
נראה שאנשים נוטים לשכוח את זה.
בקיצור, יש גבול לכמה אזרחי ישראל מוכנים לספוג בגלל ש"ממשלת ימין היא חשובה".
מתוך מחשבה ואמונה של ביבי והמפלגות החרדיות שהציבור "ימני" מספיק כדי לתת להם לעשות ככל העולה על רוחם בקופה הציבורית ובכלכלה בכלל - הם הרשו לעצמם להתעלל באזרחי מדינת ישראל והפכו אותה למקום שהכי גרוע לחיות בו בעולם המערבי.
אפילו עכשיו, בסקרים, לביבי אין 61.
עד כדי כך היה המצב כאן הפך לאיום ונורא - וכן, לחרדים יש חלק לא מבוטל בזה.
אז קצת חשבון נפש וקצת התבוננות פנימה במקום לצעוק "גיוועאלד" ו"אנטישמיות".
זה פשוט מגוחך.
לא אומרים כי אין כרגע הוכחות. אבל עדיין משום מה צורם להם שמעבירים כספים למי שתומך בטרור במוצהר [אני מדבר על עבאס בעצמו]
זה שביבי עשה משהו זה לא אומר שזה בסדר. מבחינת רוב הציבור הדתי- לאומי, ביבי הוא הרע במיעוטו- והוא עדיף על פני השמאל כרגע. אנחנו לא מקדשים את ביבי ח"ו.
יכול להיות, אבל יש הרבה פרשנויות שמתייחסות דווקא ל"השתמש וזרוק" שלו. בכל מקרה, זה לא הנושא.
וזו הסיבה שאנחנו לא רוצים ממשלה עם רע"מ.. הכי הרבה שהימין הסכים זו ממשלה בהימנעות של רע"מ- מה שהיה מקטין את התקציב שמועבר להם.
שוב, ביבי לא קדוש. וגם מה שאמר הרב טאו- זה בהימנעות, כנ"ל.
אגב, לדעתי ביבי היה צריך לפנות את הכיסא מרצון למתמודד אחר מהליכוד ברגע שבו הובן שהוא לא יכול להקים ממשלה. זה היה פותר הרבה בעיות. ביבי הפך לנטל על הימין, ולכן הימין לא בשלטון כרגע.. זה המחסום היחיד.
יש שקיפות ומסמכים בדברים האלה.
אני לא רואה עדיפות של ביבי על פני אף אחד - מה גם, שלפי עבאס, ביבי ועוד איך הציע לו להצטרף לקואליציה והבטיח לו יותר ממה שבנט ולפיד הבטיחו לו.
אני מאמין יותר לעבאס מאשר לביבי ואני גם חושב שביבי היה צריך להתפטר כדי להקים ממשלת ימין בלי עבאס.
אבל בלי קשר רק לנושא הפוליטי - זה מדהים בעיני שאף אחד לא עושה חשבון נפש לגבי היחס למגזר החרדי. במקום זה, מעדיפים להאשים את כל העולם באנטישמיות ושנאה לדת.
מצטער, אבל זה בולשיט.
לחילוני הממוצע לא אכפת מה הציבור החרדי עושה ואיך הוא חי - כל זמן שהוא לא צריך לממן את זה.
א.
מה דיבר על ביבי? י'אובססיבי. אף אחד לא הזכיר את שמו. המחאה נכונה והיא צודקת גם אם ביבי היה ראש ממשלה. אבל עכשיו הוא לא, ומי שאחראי על המחדלים האלה כיום הוא בנט.
גם טענת "מי שהכשיר אותם זה ביבי" היא טענה מטופשת. מי זה ביבי לעזאזל? אלוהים? למה אם מישהו אחד עושה פשע אז לאחרים מותר?
ב.
יכול להיות שיש קשר בן נפילתו של ביבי וההליכה שלו עם החרדים. יש בזה הגיון אבל גם ברור לי שזה לא התמונה המלאה. משחקים פה לא פחות מכך גם כתבי האישום נגד ביבי. מיתוג "המרכז" של לפיד וגנץ. הסיקור התקשורתי העוין (נגד ביבי בפרט, וגם נגד הימין והחרדים בכלל). וכן, גם הבעיות של החרדים. אבל מי שמתעלם משאר הגורמים גם עושה טעות.
(ועובדה, גם הממשלה החדשה מנסה למצוא דרך לליבם של החרדים. החרדים לא יעלמו מכאן בעתיד הנראה לעין). השכר הפרוגרסיבי לא קשור אליהם.
מה דיבר על ביבי? י'אובססיבי. אף אחד לא הזכיר את שמו. המחאה נכונה והיא צודקת גם אם ביבי היה ראש ממשלה. אבל עכשיו הוא לא, ומי שאחראי על המחדלים האלה כיום הוא בנט.
גם טענת "מי שהכשיר אותם זה ביבי" היא טענה מטופשת. מי זה ביבי לעזאזל? אלוהים? למה אם מישהו אחד עושה פשע אז לאחרים מותר?
יכול להיות שיש קשר בן נפילתו של ביבי וההליכה שלו עם החרדים. יש בזה הגיון אבל גם ברור לי שזה לא התמונה המלאה. משחקים פה לא פחות מכך גם כתבי האישום נגד ביבי. מיתוג "המרכז" של לפיד וגנץ. הסיקור התקשורתי העוין (נגד ביבי בפרט, וגם נגד הימין והחרדים בכלל). וכן, גם השותפות עם החרדים. אבל מי שמתעלם משאר הגורמים גם עושה טעות.
(ועובדה, גם הממשלה החדשה מנסה למצוא דרך לליבם של החרדים. החרדים לא יעלמו מכאן בעתיד הנראה לעין). השכר הפרוגרסיבי לא קשור אליהם.
ובכלל – אמנם יש בזה מעט כשלים, ובכל זאת כדאי לצפות לסרטון הזה:
ג.
אכן, כללי המשחק הם שמשלמים שוחד למפלגות שרוצים להקים איתן קואליציה. העניין הוא שעקרונית, תומכי טרור כמו רע"ם לא אמורים להיות בכנסת בכלל... זה שהם בכלל משתתפים במשחק זה תקלה.
לקרוא את התגובה שלך.
עמך הסליחה.
התלבטתי אם לצרף את הסרטון בגלל שאני יודע שאנשים די מפקפקים בטענותיו דרך כלל.
האם תואיל להתייחס לטענות האחרות? א' וג'? או שאין לך מה לענות להם?
(גם בטענה ב', היא לא מבוססת רק על דברי הרב זמיר כהן)
חבל, כי סה"כ אני מחזיק ממך אדם משכיל ואני נהנה להחכים ממך.
אנשים לא "מפקפקים" בדברים שלו - אנשים פשוט יודעים שהאדם הזה הוא גדול קשקשני העם היהודי לדורותיו.
מתחרה אולי רק באמנון...
אני אדם פשוט. אני מניח שכל אדם אומר גם שטויות ואומר גם דברים חכמים.
אני לא פוסל אדם רק בגלל ששמעתי פעם משהו לא נכון שהוא אמר.
לא תמיד יש לי את הדרך לבדוק אם משהו נכון או סתם דמגוגיה. אני מעלה דברים שנשמעים לי,
ואם תמצא בהם טעות - תמיד אודה על האמת.
אל תתחיל לכנות אותי בכינויים.
יש?
א. הסרטון הזה הוא דמגוגיה.
קודם כל, כיוון שלא ראיתי סרטונים כאלה בתקופות אחרות תחת ראש ממשלה אחר שאסור לנקוד בשמו למרות שהוא העביר כספים לחמאס והסתחבק עם אנשים גרועים בהרבה ממנסור עבאס ושנית, בגלל שממשלת ישראל לא מעבירה כספים לחמאס.
ברגע שעושים כזה סרטון וכזאת מחאה שמגיעה מפוזיציה פוליטית, זה פחות משכנע.
אם היו קמפיינים כאלה לאורך השנים האחרונות, היחס אליו עכשיו היה אחר.
כרגע, הבחירה היא בין אותו ראש ממשלה לשעבר שאסור לנקוב (רמלשל"ב בקיצור) בשמו לבין מי שנמצא עכשיו בשלטון.
המחאות נגד הממשלה החדשה מגיעה מקרב ציבורי תומכיו של רמלשל"ב ושאם הוא היה מקים ממשלה עם מנסור עבאס - כפי שרצה - הם לא היו מוחים על כך אפילו לשניה אלא מצדיקים אותו.
אני לא אומר שזה בסדר - אבל אם כבר מחאה כזאת, אז היא לא צריכה להיות מתוך פוזיציה פוליטית אלא מתוך כאב אמיתי - וזה לא נראה כך.
ב. ברור שיש המון גורמים אבל בעיני, לתיקים הפליליים של ביבי אין שום משמעות אלקטורלית. תומכיו משוכנעים שיש כאן תפירת תיק (ולא רק הם, גם לי זה ברור) ומתנגדיו בטוחים שהוא מושחת.
אני בספק אם יש ולו אדם אחד שהצבעתו השתנתה בגלל המשפט שמתנהל נגדו.
יש סיקור מוטה בערוצי המדיה המסורתיים, למיטב ידיעתי - אני פחות צורך חדשות מגופי התקשורת הללו והפעם האחרונה שראיתי מהדורת חדשות היתה לפני כמה שנים טובות - אבל זה תמיד היה נכון וזה היה נכון גם בתקופה שבה לא היו אלטרנטיבות.
אגב, גם בחלוקת המנדטים בין "ימין" ל"שמאל" יש רוב ל"ימין".
מה השתנה? במועד א', ליברמן השתנה. מאז, הוא רק התחזק - אז כנראה שהוא עשה משהו נכון בקרב ציבור הבוחרים שלו ושל אחרים.
מכאן אני מסיק שיש משקל די גדול ביחסי הקח-תן בין ביבי לחרדים. (שאגב, במאמר מוסגר, תיאמו המון מהלכים עם הרשימה המשותפת - תקציבים לפי מספר ילדים הוא אינטרס של שניהם. אז, לא היה אכפת להם שכסף הולך לאחמד טיבי כל זמן שהם קיבלו את שלהם).
החרדים לא ייעלמו ואף אחד לא רוצה שהם ייעלמו - בניגוד לתחושות הרדיפה שקראתי בחלק מן התגובות כאן - אנשים פשוט לא רוצים לממן את דרך החיים שלהם.
זה הכל.
ג. אני גם חושב שצריכים להיות קריטריונים מינימליים של הכרה במדינת ישראל כדי להיות בכנסת - אבל אפשר לטעון שאם מישהו מוכן להיות חבר בממשלה, אז זה סוג של הכרה.
אל תשכח שגם יהדות התורה לא היתה מוכנה למנות אדם לתפקיד שר בממשלה הציונית מטעמה - עד שבג"ץ החליט להפסיק את השטות הזאת.
אני דווקא כן חושב שלתיקים יש משמעות אלקטורלית כלשהי (אצל מצביעי סער למשל, שלא מדבר נגד החרדים כמו ליברמן אלא יותר נגד ביבי).
כשאמרתי חרדים הייתי צריך לדייק ולומר: המפלגות החרדיות (והרצונות התקציביים שלהם) לא עומדים להיעלם... כך נלענ"ד.
לגבי רע"מ, אתה לא הראשון שעושה השוואה בינם לבין החרדים, אך לדעתי זו טעות קשה.
אני לא מאמין למילה אחת שיוצאת למנצור עבאס מהפה, ובעיניי כל הישיבה שלו בממשלה היא תרמית מסוכנת.
לדעתי הוא איום על מדינת ישראל הרבה יותר מהחרדים, שלכל היותר לא תומכים במדינה ולא רוצים להיות שותפים בה.
הצביעו לו אנשים שנמאס להם מביבי - ולאו דווקא בגלל התיקים.
המפלגות החרדיות כן עשויות להיעלם בתצורתן הנוכחית. ברגע שיותר משפחות חרדיות ייכנסו למעגל העבודה והכשר שם גם יעלה - יהיה להם הרבה פחות מה למכור למצביעים שלהם.
אני לא מאמין לאף מילה שיוצאת לפוליטיקאי כלשהו מהפה וברור שחוסר הציונות של עבאס לא דומה לחוסר הציונות של ליצמן.
מצד שני, אני לא חושב שיש בכוחו של עבאס לסכן את מדינת ישראל - אבל אם לא יהיה שינוי בגזר החרדי, הכלכלה כאן עלולה לקרוס.
למה לעזאזל אנחנו מתאבלים בתשעה באב?
למה עושים הלוויות?
למה אנחנו מתבכיינים כל היום נגד ביבי?
פשוט הזיה.
שהתעניין לדעת למי אני מצביעה.
אז זה לא כמו לכתוב כאן
ולקבל עגבניות 🍎🍎🍎🍎🍎🍎🍎
אבל בהחלט אחרי שראיתי פה עם מי יש לנו עסק.
היה קל לענות.
פעם ראשונה שחציתי לשמאל.
בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד
נפתלי בנט: אני עם לפיד לא אשב.
אני מאמין לשניהם במידה שווה.
סקרים שהוא הזמין או שהוזמנו בשבילו מנבאים לו 6-7 מנדטים בראשות הציונות הדתית.
אלא שהוא לא רוצה את סמוטריץ' כמספר 2 שלו, ובצדק, וגם להיפך.
בעקבות זה הרחבה משמעותית בזכויות המשפחות השכולות
זה נושא גדול, ואני כמובן לא פסיכולוג, וכותב את זה בתור אזרח מתוך דאגה אמיתית לשלום הלוחמים ומתמודדי הנפש אחרי מלחמה, כי להבנתי היחס הציבורי הוא גורם משמעותי שיכול להשפיע על אדם בנקודת הקצה שלו-
האם אתם חושבים שאין סכנה שזכויות והטבות והוקרה וכבוד למשפחות השכולות, במקרים שבהם הן שוות לזכויות משפחות שיקיריהן התאבד על מדים, לא יכולה לתת מעין פתח למתאבדים עתידיים ח"ו?
זאת אומרת- לפעמים אדם חושב להתאבד ומה שמחזיק אותו להתמודד, לשרוד, ולבחור בחיים זה המחויבות למשפחה הקרובה לו, או לפעמים המחשבה על שמו הטוב ואיך יחקק זכרו, ומה הוא ישאיר בציבור. אבל במקרה כזה שהוא יודע שהוא יקבל כבוד והבנה, ותמיכה גדולה במשפחה שלו- לא יכול להסיר לו מחסומים בדרך אל הוויתור על חייו?
זה נכון גם לעניין קולות הלכתיות וחמלה ציבורית בכבודו של מאבד עצמו לדעת, שצריך עיון ודקדוק שלא לייצר יותר מידי הבנה וחמלה שיכולות להסיר מחסומים בפני האדם שהיד שלו על ההדק ח"ו.
כמובן שגם יד נוקשה מאוד כלפי מתאבד יכולה למנוע ממתמודד לחשוף את הקושי שלו ולהשתקם.
(מזכיר לי שפעם ראיתי נתון (אולי היום כבר לא אקטואלי) שאומר שיש יותר נשים שמטופלות בקשר לנסיון התאבדות מאשר גברים, אבל שיש יותר גברים מתאבדים בפועל מאשר נשים (פערים מספריים ענקיים). המרצה ניסה לתת הסבר שהרבה פעמים הבושה\אגו של הגבר מלנסות ולא להצליח, גורמת לו להיות חד יותר ברגע הקצה (מן הסתם הוא הביא עוד טיעונים, אבל זה זכור לי הכי חזק, ויכול להיות שהוא היה העיקרי יותר)
שנזכה ל "ונתתי שלום בארץ", "ושמחת עולם על ראשם"❤
נ.ב התחלתי לכתוב על התאבדויות בצה"ל, אבל כנראה שהשאלה העיקרית היא כללית- איך היחס שלנו למתאבדים יכול להשפיע על אדם שנמצא בנקודת הקצה?
אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.
אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני.
אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.
בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.
אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.
אחי השמאלני, שאלה אליך בכנות:
אם אתה באמת מאמין שלא הייתה בגידה מבפנים ב-7 באוקטובר, אלא "רק" המצב הבסיסי הזה:
צה"ל לא מסוגל למנוע מתקפת פתע על הגבול, ובשעות הראשונות יש בלבול עצום, קריסת תקשורת, כוחות מפוזרים – ולוקח בערך 10–12 שעות עד שמתחילים להתארגן מחדש בצורה משמעותית,
איך בדיוק אתה לא מפחד ממצב דומה – אבל בסדר גודל הרבה יותר גדול – אם ניסוג גם מיהודה ושומרון?
הרי אורך הגבול עם יו"ש הוא פי 4–5 מהגבול עם עזה (תלוי איפה בדיוק מודדים), וביחד עם רצועת עזה מדובר על פי 6 בערך.
אם מחר בבוקר יקרה משהו דומה – חמאס מעזה + חיזבאללה/ג'יהאד אסלאמי/כוחות מקומיים מיו"ש תוקפים בו זמנית – כמות הקורבנות הפוטנציאלית יכולה להיות פי כמה
כל המרכז (גוש דן, השרון, ירושלים) הופך להיות חזית ממשית, לא רק עורף
אין לאן "להימלט" פנימה כמו ב-7/10
אין מספיק כוחות סדירים שיוכלו להגיע במהירות לכל כך הרבה נקודות פריצה בו זמנית.
אז איך אתה – בתור אחד שמבין ש-7/10 קרה בלי "בגידה" אלא בגלל חולשה מבנית ומבצעית – לא רואה בזה סיכון קיומי ממשי?
מחכה לשמוע את ההיגיון שלך.
התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:
1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי
זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:
* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.
* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.
הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.
2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה
בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:
* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.
* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.
3. הטיעון המוסרי והמשפטי
השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":
* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.
* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.
* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.
4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב
* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.
* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")
אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.
מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.
כל שכן עזיבה צבאית
אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).
אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...
יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.
למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?
האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?
פירוק חמאס מנשקו- בדרך.
השבת כל החטופים- בוצע.
פירוז הרצועה- בדרך.
שליטה בטחונית- הושג חלקית.
ממשל אזרחי- בדרך
אתה הבנת את זה?
וינטר מפקד מצטיין ושם שמים שגור על פיו אבל פוליטיקאי הוא לא, או למצער הוא חסר ניסיון להובלת מפלגה.
מהן עמדותיו, מה יש לו להציע ארגונית, אם בכלל, כדי לרפא את המפלגה הפצועה והכושלת הזו, אין אנו יודעים.
בטרם יעשה את שטות חייו ויסכים להוביל את המפלגה, נזכיר לו את קודמיו שהוצנחו מבחוץ: הרשקוביץ, איתם, הרב רפי, ולהבדיל בנט.
איפה הם היום.
מסתבר שיותר משהציבור סומך על וינטר, הוא פשוט דוחה את סמוטריץ', אין הסבר אחר.
אבל סמוטריץ' לא הולך להעלם, הוא ימוקם במקום השני ויחתור תחת העומד בראש, כי בחתרנות אין שני לו אחר ששמעון פרס נעלם מחיינו.
או במילים אחרות אומר הציבור הד"לי שלושה דברים: לא לפלגנות, כן לסדר יום יהודי, ואי אמון אישי בבצלאל נפתלי סמוטריץ'.
מצד שני מה שטוב לציבור הד"לי לא בהכרח יהיה טוב לוינטר.
קטע.
איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.
קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.
נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.
כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.
כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.
אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.
לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.
מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...
ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.
האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...
מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...
עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.
הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.
הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.
לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.
חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.
כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.
הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...
למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.
המשך יבוא.
השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.
אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.
בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.
בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.
בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...
כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש.
והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.
אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...
כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה.
מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.
במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >
מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...
🤣
מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.
מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.
וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.
שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.
וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס
למה? כי הם ראו איך הוועדה הזו הצליחה להטיל אחריות אישית חד-צדדית על נתניהו – למרות שהוא לא היה אחראי ישירות כלל – והמסקנות האלה דווקא מצאו חן בעיניהם. הם הבינו שזה כלי יעיל: להקים ועדה "ממלכתית", להפוך אותה למכונת האשמות נגד ראש הממשלה, ואז להשתמש בה כנשק פוליטי.
הוועדה של מירון נכשלה בצורה מביכה ומגוחכת כשהטילה אחריות אישית על נתניהו. הרי ברור שיש דרג אחראי ישיר: מפקד האירוע במשטרה. אפשר ללכת דרגה אחת אחורה – למפכ"ל. אפילו שתי דרגות – לשר לביטחון הפנים – זה כבר מתחיל להיות מוגזם. אבל שלוש דרגות אחורה, עד ראש הממשלה? זה כבר הזוי לגמרי. ובכל זאת, הוועדה ה"ממלכתית" הזו עשתה בדיוק את זה, כנראה כדי לרצות את השמאל.
כשמסתכלים על היועצת המשפטית ועל כל ה"ממלכתיות" שלה – מבינים שהמילה "ממלכתי" אצלם הפוכה לחלוטין ממשמעותה האמיתית.
המסקנות של ועדת מירון היו כל כך מופרכות שהן לא עשו רושם רציני על אף אחד.
כשהחונטה הזו ראתה שהציבור לא קונה את הבלוף, הם ניסו להסית את החרדים נגד נתניהו – כי הם היו אלו שנפגעו הכי קשה באסון מירון. אבל גם זה לא עבד; החרדים לא נפלו לזה.
ואז, כנראה, נפל להם האסימון: החרדים לא חשופים לתקשורת המרכזית, אז קשה להסית אותם. אבל אם יקרה אסון נורא ביישוב אחד או שניים מקיבוצי עוטף עזה, ואז התקשורת תציג את ועדת החקירה ה"ממלכתית" כגורם אובייקטיבי ומוחלט – אפשר יהיה לייצר זעם ציבורי עצום נגד נתניהו, כזה שגם הוא לא יוכל לעמוד בו.
