הוא נמוך ומתוק כמו ההורים שלו, ואיזו מין מורה אומרת כזה דבר לילד.
או שזה לא כזה נורא וזו סתם נקודה רגישה אצלי?
פשוט נשבר לי הלב כשהילד שאל אותי היום אמא, למה אני לא גדל כמו החברים שלי כי אני לא אוכל דלעת? (וציין שמות של כמה מהענקים שבחבורה) הבנתי מיד שזה משהו שהגננת הכניסה לו לראש, שאלתי מה היא אמרה והסברתי לו שזה לא קשור, והוא לא חייב לאכול דברים שהוא לא אוהב והוא יגדל בכל זאת. אבל הוא חזר על השאלה למה הוא לא גדל כמוהם, אז הסברתי לו שגם הוא גדל וגבה המון מאז שהיה תינוק, וכל הזמן ממשיך לגדול, רק שלילדים האלה יש הורים מאוד גבוהים אז גם הם גבוהים, וההורים שלו נמוכים אז גם הוא נמוך.
ההסבר הניח את דעתו ב"ה... ואפילו אמרתי לו שאנחנו יכולים להדביק לוח גדילה על הקיר והוא יראה שהוא כל הזמן ממשיך לגבוה עוד קצת. אבל אני לא יודעת אם זה רעיון טוב כי הוא עלול להתאכזב מזה שהוא ימדוד כל הזמן ולא יראה שינוי משמעותי. (הוא בן 4 וחצי)
אבל אוף, למה יש גננות כאלה!! הכי חשוב שהוא יאכל דלעת? בשביל זה צריך להעליב? לי חשובה יותר הבריאות הנפשית שלו ולא הדלעת שנשארה בצלחת...


אני רואה כל פעם מחדש שהתגובה שלנו ההורים מעצבת את התפיסה של הילד יותר מהסביבה החיצונית אז מה שעשית והתגובה שלך נפלאה!! וזה מה שחשוב