האם להתחיל להיפרד קצת מהחברים הקבועים ולהיות יותר עם השניים.. 

כי א' לא נעים לי מהחברים הקבועים

וב' עם כל התועלת, הם לא ממש שומרי מצוות.  למרות שהם מכבדים כשאני נמצא.

היה מצוין אם היו לי חברים גם וגם..

ברור שיש, אבל לצערי עדיין לא מצאתי כאלה בסביבתי.  (ועדיין הייתה דילמה לגבי החברים הקודמים)

הרי יש גבול לכמות התחומים והמאמץ שאדם יכול להשקיע בהם, ומשאבי הנפש של האדם מוגבלים.

אדם שומר תורה ומצוות עסוק ומשקיע כוחות בהתקדמות רוחנית וממילא יש לו פחות פניות להתקדמות אישית.

(אני לא אומר שהדברים סותרים. אני כן אומר שיש ביניהם תלות ובמידה מסוימת אחד בא על חשבון השני)

או רק במה שקשור לדייטיפ עבודה וכו' הם בעלי מיקוד שליטה חיצוני?

כי אתה יודע, זה לא שחור לבן. זה לא או זה או זה

אפשר גם למצוא סביבה תורנית יראת שמיים שלוקחת אחריות על החיים ומעודדת להתקדמות

כלומר אני לא רואה את המשוואה שאתה כתבת. אני חושבת שהמשוואה היא אחרת והיא בכלל לא קשורה ליראת שמיים. אם אתה מרגיש מספיק חזק להיות עם חברים לא דתיים ואולי אפילו יש ערך לזה שאתה שם בבחינת יפוצו מעיינותיך, אז תהיה גם איתם ןתיקח מהם את הדברים הטובים

ועם חבריך יראי השמיים תהיה גם ותיקח את הדברים הטובים

זה לא חייב להיות או זה או זה

לי אישית יש פריחה מאנשים שמאשימים את העולם בצרות שלהם וזה בכלל לא קשור לתורניות

זה בעצם חלק מהדילמה 

שמצד אחד אני רוצה להיות עם אנשים שומרי מצוות, אבל הבאסה שהם כאלה (בלי קשר ליראת שמים)

(לא ממש הבנתי מה זה מיקוד חיצוני... אבל בגדול כמעט לא עובדים, לא מזיזים דברים - לא רק בשידוכים.

וכמה שהם חברים טובים, אבל מרגיש לי שזה לא מקדם ואפילו לוקח אחורה)

ומצד שני, יש לי חברים שלא שומרי מצוות, אבל יש בהם מה שאני צריך..

והבעיה שכמה שהם מכבדים, לדעתי אני לא מספיק חזק כדי להיות איתם אם זה יהיה בתדירות גבוהה

אבל לפחות בתדירות נמוכה.

אולי באמת אני צריך חלק איתם וחלק איתם.. אבל יש לי סרט בראש כי מתחיל להרגיש לי כמו סתירה עם מה שאני מרגיש

אני מוצא את עצמי פחות ופחות מדבר עם החברים הישנים..

כי אלה שלא שומרי תורה ומצוות אמנם מכבדים,

אבל אם נשב הרבה זמן חבר'ה ברור שיהיו דברים פחות מתאימים ושאני לא רוצה לשמוע ולראות..

ואלה שמתלוננים, ניסיתי הרבה פעמים לדבר על העניין אבל זה משהו שתקוע 

ממש קשה לענות

שיש בהם יראת שמיים שמקדמת אותם

ומשלם את המחיר של כל אחת מהם.

אם הדיבור הוא ממש לא נסבל אז אולי רק נמצא בחברה הדתית אבל אם אפשר להיות שם וגם להנות ולא להתלכלך ממש אז הייתי נמצא משם מדי פעם ומקבל את הצורך החברתי

יש הרבה מה ללמוד מהם..

ואפשר אולי לנסות לחשוב למה זה ככה..

זה באמת מעניין.

אבל בסוף הכול יהיה סתם תיאוריות.. ומן הסתם יש אמת בכולן

והלוואי שיתעוררו מחשבות

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.