עבר עריכה על ידי בעל בחירה בתאריך ז' בכסלו תשפ"ב 00:12
שלום לכולם, אני חי את זה הרבה זמן, והרגשתי צורך לשתף אתכם. בחרתי בה, עוד בדייט השני הרגשתי שזו האישה בה אני בוחר. יש הרבה נשים, לכל אחת עולם משלה, ובה אני בוחר. התחתנתי איתה, היה גיהינום, היא הכתה אותי לא פעם, דרשה ממני דברים שלא הייתי מסוגל לעשות.. לא נתנה לי גישה על הכסף המשותף. ועדיין בחרתי בה, הבנתי את הפחדים שלה, נתתי להם מקום, נתתי לה להיות אלימה, כי ראיתי אותה. ראיתי את האדם הטוב שהיא, ואת זה שהיא אבודה וקשה לה, בחרתי בה.. כמו שריבונו של עולם בחר ישראל, וכל הנוצרים שחושבים שבגלל שהוא לא קרוב זה אומר שהפסיק לבחור, זה לא נכון, בחירה זה לנצח.. גם כשרחוקים.
אני גרוש כבר שנים, ועדיין, לא מצליח ולא באמת רוצה לעשות שום צעד לכיוון אישה אחרת, זה מרגיש לי זר.. לא הבית שלי.
אני לא רוצה שתחזור. אני לא רוצה אותה. כאב לי מאוד להיות איתה. אבל בחרתי בה, והבחירה לא השתנתה... אני מתלבט אם זה טוב לשתף את זה.. פשוט הרגשתי שאנשים פה יכולים להבין.. ואני ממש זקוק למישהו, גם באינטרנט שיזדהה איתי..
)