לשרודמק"ר
לשרוד זה לברך על עוד יום שחלף הטוב והמיטיב
לקום בבוקר, אחרי אינספור נשימות עמוקות לפני שמרימים את הראש מהכרית, ואז כמובן לזנק לכיור, הוא לא באמת ימתין או ידלג עלי, הקיא.

זה להתארגן במינימום מינימום של זמן, כמה שפחות זמן בית/ריח מטבח/ריח בעל/ ריח ילדים (נוראי, כן, יותר משזה נשמע), מה טוב.
להתלבש לשים עלי קצת צבע (כי גם ככה כל אדם ראשון שואל אותי בעבודה למה אני חיוורת ואם אני מרגישה טוב) ולצלוח חדר מדרגות, לאוטו, או יחי ממציא האוטו (בעלי לא מבין למה רק שם אני נרגעת, גם אני לא).

עכשיו להתפלל שהנסיעה לא תגמר, זה אשכרה הדקות היחידות שאני נושמת רגיל ביום.

ואז יום עבודה: ריח של כולם/ריח של מטבח/ריח של שירותים/ ריח של ריח של ריח/אנשים צריכים אותי (והרבה, ב"ה, אבל עכשיו היה מתאים לי לסגור את הדלת של המשרד ושלא ידעו שאני פה בכלל) ולעבור עוד יום.
להתגלגל בסופו אל האוטו, שוב להתפלל שהנסיעה לא תגמר
ואז איסוף הילדים.

אין באמת גישה נורמלית אצלנו ביישוב לאיסוף ילדים עם רכב, כולם פשוט עושים את ברגל, גם מי שגר לא במרכז היישוב, מגיע עם הרכב עד נקודה מסןיימת ומתחיל להסתובב רגלית.
פעם הייתי נהנת מזה, קצת ללכת מה רע
מה רע? שהרגליים לא מחזיקות את עצמם, הם לא
כל יום מחדש זה נס, נס קיומי.
20 פעם לעצור נשימה בדרך ולהתחנן לקיא שיחכה קצת, קצת תכף אנחנו בבית, נשתחרר, מבטיחה.

מדרגות, ילדים עייפים, תעלו מהר נו אני לא יכולה עם הריח
גם לא שלכם, למה ילדים בסוף יום לימודים צריכים להריח ככה?
והבית, למה הוא צריך להיות בריח של בית?
לאיפה אני אברח?
טוב שיש מרפסת
אבל אי אפשר יותר מכמה דקות
הילדים צריכים אותי
שוטפים ידיים, חולצים נעליים לא משנה הסדר
מניחה להם משהו לאכול על השולחן, קורסת לספה
אה הספה, אבוי למי שישב עליה, אני אריח את זה לעולם ואז גם את זה לא יהיה לי!!
היא רק שלי וזהו, עד הלידה
באמת, אבל באמת, אני לא קמה מהספה עד שבעלי מגיע הביתה (בין 6 לא בערב, וגם זה רק תודות לתקופה שבין פרוקייטים שהוא נמצא סה עכשיו).
הילדים?
טוב שיש ילדה בת 3 וחצי גדולה, ענקית
שפסיכולוגית ילדים עוד תתעשר ממנה
מזה שאמא שלה הורסת לה את הילדות עם כל הסמכויות שהיא מאצילה עליה בטיפול באחיה הקטן
היא כבר יודעת שאמא לא מרגישה טוב, והיא צריכה להעסיק אותו, לתת לו לשתות וכו עד שאבא מגיע

איזה נס שיש לנו אבא
משיח
גואל צדק
ארוחות ערב, מקלחות, מארגן קצת את הבית

אני? התקלחתי ונרדמתי כבר

(היום שנתי נודדת מבחילה איומה שלא נותנת לגופי המותש לישון
תודה למי שהגיעה עד כאן)

זה נקרא לשרוד?
דיי. איך את מסוגלת? אני ממש מעריצה שלךאחתפלוס
מאחלת לך שמהר תעבור התקופה הקשה הזאת(אם כי לא נוגד את זה שזו תקופה שמחה) .
ובמהרה תרגישי טוב
זה יעבור?מק"ר
תודה על המילים החמות
אני באמת צריכה לשמוע אותם

לצערי הסביבה שכן יודעת, ובחרתי אץ מי לשתף במחשבה שזה יהיה יהיה לעזר לפחות מנטלית, רק מורידה

בסוף זה יעבור, אין מה לעשות ככה זה הריון, תלכי לעבודה זה יעשה לך טוב ועוד כאלה פנינים נהדרות

אז התנתקתי, נראה לי אך פעם לא הייתי ככה מנותקת מהעולם
ממש כואב לשמוע שככה מגיבים. באמתאחתפלוס
ועוד בדור של היום שיש מודעות עצומה להיפראמזיס.
מאכזב לקבל כאלה תגובות דווקא מהקרובים שלנו.
אז כן, זה יעבור ומקווה בשבילך שכמה שיותר מהר.
את לוקחת דיקלקטין. נכון?
כן לוקחת, הוא עוזר אולי קצת, עוד לא החלטתי...מק"ר
תודה יקרה
אמא שלי אמרה לי שזה עובר תוך 9 חודשיםתהילה 4
וברצינות. את/ בעלך חייבים למצוא שכנה חברה או אפילו פנייה לועדת עזרה ביישוב שיעזרו לכם. אולי שכנה שיכןלה להביא לך אץ הילדים על הדרך. אולי חברה שיכולה שהילדים יהיו אצלה (לפעמים זה נורא קל כי הם מעסיקים אחד את השני) ואךיול את תוכלי לרבות אצלה על נספה ולא תהיי בבית שלך עם הריחות. (אני לא הייתי בנויה לבתים של אחרים בשלב הזה). אז עץאם המשפחה לא יודעת לתמוך אני מטמינה שביישוב כן תהיה את מי שתדע. העזרה בשלב הזה אקוטית.
ועוד משהו: יש מוקד תמיכה לנשים עם היפראמזיס באסף הרופא. כדאי להתקשר אליהם הם נותנים המון המלצות שגם אם לא עוזרות פוועל. המשפחה שלך תבין שזה עניין רציני ולא סתם.
וואי וואי תהיי חזקה. ליבי איתך.
תודה יקרה!מק"ר
יחסית ב"ה אנחנו מסתדרים, בעלי מוציא אותם ומטפל בהם בבוקר, וכשאני חוזרת איתם בצהריים הם ב"ה ילדים ממש טובים, כמעט תמיד אתמול למשל היה קשה איתם, אבל הם ילדים, בכל זאת...

ואחכ ארוחת ערב, מקלחות, סיפור וכו, בעלי איתם

אני בקשר עם ארגון מדהים ואנחנו מנסים להתאים לי את השילוב הנכון של התרופות שיעזור, אבל זה תהליך, מקווה שיעזור בסופו...

אני ביקשתי מאחותי שתקח את הילדה, זה על הדרך בשבילה, היו לה כל מיני התחמקויות, אני לא דנה אף אחד ולא נכנסת לחיים של אף אחד
באמת לפעמים יותר קלחדשה ישנה
להיות עם הילדים כמה שעות כשאנחנו זרוקות על הספה מאשר שמישהי שומרת עליהם והם חוזרים הפוכים, עצבניים... כמה שיותר לשמור להם על שגרה ואמא בסביבה, זה מרגיע אותם בנפש.
נכון לגמרי, לפחות אני גם קצת חווה אותם, שומעת אותםמק"ר
משהו לפחות למצפון
תשלחי את אחותך לקרוא את השרשורתהילה 4
וגם תשלחי לה טורים על היפראמזיס היא כנראה באמת לא מבינה מה זה.
או שהיא לא מסוגלתמכחול
אולי גם היא בתחילת הריון? אולי מאיזושהי סיבה אחרת זה קשה לה מדי?
מק"ר בהחלט צריכה עזרה, וזה מאוד טבעי לבקש מאחות, אבל מותר לענות "לא".
תודה יקרות, אני לא כועסת על אחותימק"ר
כן מאוכזבת
היא לא בתחילת הריון, בוודאות
וכנראה יש לה סיבות אחרות
(זה בסך הכל לעצור כמה בעיניים אחרי הגן של הבן שלה, ועל הדרך ממש, אבל בסדר מבינה...)

אנחנו גרות כל החיים אחת ליד השניה, כשהיא ילדה את האחרון שלה תוך כדי בידוד ובשבוע קצת מוקדם והילד היה שבועיים בפגיה, הילדים שלה היו אצלי רצוף, רצוף, כולל לנחות אצלי בהפתעה שעתיים לפני שבת (שאז הלכה ללדת) כשבאותו לילה יש לי טבילה...
והיא לא יודעת מזה עד עצם היום הזה

שבועיים הילדים היו אצלי, כשרק בשבת השניה הם הלכו לסבתא שלהם וחזרו במוצש

מבינות למה אני מאוכזבת?
ואגב היא ביקשה שלשום שאוציא לה את התינוק מהמעון ואשמור עליו 3 שעות אחרי, את שאר הילדים היא סידרה אצל חברים.
אז זה יותר נראה לי מגיע ממקום של חוסר מודעות, למה באמת אני מרגישה
מקווה שלא עשית את זה...מחי
אז אולי באמת להסביר לה יותר? כמו שהציעו כאן, לשלוח לה כתבה על היפראמזיס. יש אנשים שאין להם מושג, כנראה באמת חוסר מודעות למושג הזה
היא יודעת מה זהמק"ר
מבחינתה אם אני לא מאושפזת הכל טוב
וואי איזה קשהמטילדה
שאפילו אחות לא מבינה....
ועוד אחות קרובה.

חיבוק♥️
אהההה מעצבן ממשאורוש3
יוואוו איזה קשה זה נשמעעדינה אבל בשטח
כאילו ממש ממש אין לאן לברוח, אני ב"ה לא התנסיתי, אבל התיאורים המפורטים שלך, גורמים לי ממש להבין ולהרגיש.. אדירה את , ממש על זה נאמר בעצב תלדי בנים, תחזיקי מעמד, שהשם יתן לכם כח
אמן, תודה יקרה! החיזוקים האלה ממש עוזריםמק"ר
אמא אמא סיוטטטטט את גיבורהאורוש3
לא שבחרת בזה. אבל את פשוט גיבורה. שולחת לך חיבוק גדול וירטואלי (ככה זה בלי הריח).
בע''ה זה ישתפר.
אמן!! אני צריכה את המילים האלה, תודהמק"ר
וואו, אימאל'ה, לא להאמין שאת עוברת את זה כל יום!!מתואמת
ואני לתומי חשבתי, מאז ההודעה הראשונה שלך בנושא, שאת כל היום בבית ולא עושה כלום חוץ מלנסות לנשום אוויר נקי שלא גורם לקיא...
איך את ממשיכה לתפקד ככה רגיל??
גם אני מעריצה אותך. זהו.
מאחלת לך שהסיוט הזה יתמתן בקרוב...
לא יודעת איך, אני שורדת, רק זהמק"ר
באמת אני מרגישה שאני לא חיה
רק שורדת, עוד יום, עוד שעה

מה זה שבוע 9 מתוך 9 חודשים? מה?
כל יום לבד. לא לחשוב על הכלאורוש3
וואיאחת כמוני
נשמע קשה ככ
חיבוק גדול
מדהימה. אפילו שלא בחרת בזה.
ואפרופו בת השלוש וחצי, אני בטוחה שילדים מתגברים על דברים כאלה כל עוד הם זמניים ויש מודעות של ההורים
תודה יקרה❤מק"ר
אמאלההההההה תרגישי טוב אהובה ❤️❤️❤️❤️הכל בנחת
זה נשמע ככ קשוח. מעריצה אותך .
אצלך זה עובר/ מתייצב בשבוע 12? הלוואי שכן ושאת כבר קרובה....
( אגגב בעיני זה הריון בפני עצמו ה4 חודשים הראשונים והקשים😬)
ואו
לא לא, זה ממשיך אצלי, לפחות ככה היה עד עכשיומק"ר
כולי תפילות שהפעם יהיה יותר טוב
מתפללת איתך שתרגישי טוב מהר בעזרת ה'🧡הכל בנחת
וואי אמאלה מקרושאני זה א
חיבוק ענק
את מחזירה אותי אחורה
איסוף הילדים היה סיוטטט רק חיכיתי שהנסיעה תיגמר
ואחזור למיטה.
אשרייך שאת עוד מתפקדת כי זה באמת קשה כל כך
אני בהריון קיללתי את כל אותן שלא מרגישות שהן בהריון
.
תני לעצמך לבכות את הקושי כי זה באמת קשה
זה להילחם על כל נשימה.
מקווה שאת לוקחת דקלקטין ושתיכף ישפיע לך ותצליחי להרגיש טיפה יותר טוב..
שוב חיבוק יקירה ומלא אהבה
ואת היסורי מצפון על הילדים תעיפי...
תודה יקרה, המילים נותנות כוחמק"ר
מוכר כל כך. המון כוחות שייתן לך ה'עדיעד
אמן תודה!מק"ר
וואי מקרוש אהובהמטילדה
נשמע כל כך קשה
איזה מסירות וגבורה בעל כורך
שולחת חיבוקים (בלי ריח)
ומתפללת שה' ישלח לך כוחות ושהשלב הקשה הזה יעבור מהר
אמן, תודה❤❤מק"ר
זה נקרא לשרוד, זה נקרא להילחםרקלתשוהנ
איזה גיבורה את אמאלה.
מילא לסבול את עצמך, אבל לטפל בילדים זה נראה לי פשוט מאמץ עילאי.

וואו תודה, המשפט של הכותרת, מדפיסה לי שיהיה לי מול העינייםמק"ר
וואי. כל כך כואב לקרואחדשה ישנה
כל מי שלא מכיל אותך- על זה נאמר-
'זר לא יבין זאת',
גם לי היה ככה... ב''ה לא ברמה כזאת ,
אבל כל כך הזדהיתי עם התחושות הקשות של 'ריח של ריח'.... אויייייי , סיוטטט!!!
חיבוק מרחוק, שלא תקיאי ממני 💕
תקופה כל כך קשה! אני זוכרת שפשוט הרגשתי שבא לי להתנתק מהגוף שלי ולרחף באויר, שהגוף ישאר למטה והאני שלי יצא מתוכו החוצה וירחף למעלה .. ה' ישמור זה נשמע נורא , אבל לא יכולתי לשאת את עצמי.
תתפחי לעצמך על השכם, ותאמרי, אני גיבורה! אני אלופת העולם בלקום וליפול כמו גדולה! את תראי איך בסוף אחרי ההפסדים הניצחון הרבה יותר מתוק!!
זה בדיוק מה שאני כל הזמן אומרת לבעלי! שבא לי להתנתק מעצמימק"ר
לחזור אליו עם תינוק בידיים
נשמע מחריד


אני לא אמא, לא רעיה, לא עצמי, לא כלים
כלום, פשוט בובת סמרטוטים שמחפשת איך לשרוד עוד שעה
מסכנה שלי 🥺 כל כך מבינה אותך... יש לי דמעות בעינייםחדשה ישנה
תודה לכולכן אהובות🧡 היה שווה לכתוב את זה רקמק"ר
בשביל המילים הטובות ששמעתי
מוזר כמה שזה חסר לי

אבל הקצת שאני כן בקשר עם אנשים, וזה קור אחת לכמה ימים, אני שומעת רק ההפך.
קומי, תצאי, תתרענני, אל תצאי מהעבודה מוקדם, למה לך? סתם, כולם עוברות את זה, זה יעבור, ועוד כאלה
לא מספיק את סובלת את גם צריכה לשמוע דיבורים כאלו?אני זה א
נוראי שיש נשים שלא מבינות את זה באמת!!!
בשלושה חודשים הראשונים לא חייכתי רק,בכיתי
בכיתי שאני לא מסוגלת לנשום
בכיתי שאני רוצה לשטוף צלחת ולא מסוגלת
בכיתי שהילדה שלי היתה צריכה לבשל ולדאוג לי
בכיתי שאני בוכה
בכיתי על הכל פשוט
וכן יש נשים שזכו ולא מרגישות כלום אבל אלו שסובלות כל כך מגיע להן שלפחות יזדהו איתן שלפחות יחבקו אותן
כי זה באמת קשה ונוראי
להרגיש כמו סמרטוט רצפה או אולי אפילו גרוע מזה.
שוב חיבוק מרחוק כמובן יקרה
תודה❤❤מק"ר
מסכנה שלי. זה נשמע נורא ואיום.סופי123
אולי תביאי נערה חמודה שתהיה בבית עד שבעלך חוזר? ואז תוכלי להיות על הספה, לתת לילדים כמה תשומת לב שמצליחה, בלי נקיפות מצפון?
זה יעבור בטוח, בינתיים תחשבי עם האיש שלך איך אפשר להקל על כולם בתקופה הזאת.
תודה יקרה, בעייתי אצלנו ביישוב הקטע של הנערותמק"ר
יישוב מאוד צעיר, כמעט ואין בנות וגם מי שכן לא זמינה כל כך
זה נקרא להיות אמא לביאה.פשיטא
לעבור גיהנום עלי אדמות כדי ללדת עוד נשמה..
את גיבורה כל רגע מחדש!
בעז"ה הפירות יהיו מתוקים ותראי שהכל היה שווה.
בינתיים- תנוחי, כמה שאת יכולה..
המצפון שילך לישון...
תודה יקרה❤❤❤מק"ר
נשמע כל כך קשה, חיבוק!מכחול
תודה❤❤מק"ר
ןוןןוואווו איזה קשה!!!!אוהבת את השבת
את פשוט גיבורה שאת ממשיכה בכל המשימות היומיומיות!!!!
פעם מישהי אמרה לי שהיא מטפטפת בבוקר כמה טיפות על הצעיף ואז מחזיקה אותו קרוב לאף קצת ברגעים קשוחים וזה לא נראה מוזר ליושב ממול.. אולי יעזור לך?

מלא מלא בהצלחה!!!!!!
ותשקיעי באמת כמה שאפשר בטיפול התרופתי!!! הכי חשוב שמשהו יוכל לעזור!

את באמת מדהימה!!! כמה שאת ממשיכה ככה באמונה פשוטה ובהומור בתוך התקופה המאתגרת הזו!!
המשימה היחידה שאני עושה זה ללכת לעבודה וגם זה כי אין ברירהמק"ר
איזה טיפות?
זה המון!!! ואת גם נמצאת איתם כל אחהצ!!!אוהבת את השבת
זה מלא!!!! וזה ממש לא מובן מאליו!!!!
אני הייתי נותנת בתקופות כאלה לראות יוטיוב
יש תכנים תורניים ולדעתי למשל טיגי הטיגריס זה ממש סדרה חינוכית ומקסימה!!

וטיפות.. חחח אשכרה לא כתבתי! של בושם כלשהו שאוהבת.. מקווה שיש כזה במצבך!

בהצלחה ממש!! זה יעבור וכולכם תשכחו מזה!! העיקר הבריאות!
לא נראה לי שיש ריח של בושם שאני אוהבת😬מק"ר
ואני לא באמת צריכה יוטיוב, הם מעסיקים את עצמם ממש ממש יפה, בלי עין הרע
חוץ מהימים שפחות, ואז כן שמה להם משהו

תודה רבה על כל החיזוקים
וואו! את מדהימה! מדהימה!שמש בשמיים
נמוזר שדווקא באוטו את נושמת, לי בהריון הנסיעות היו הסיוט של היום... אבל לא כדאי לריב עם הדבר היחיד שעוד שפוי אצלך
אם הילדים יכנסו לאוטו הוא יהפוך למקום בלתי נסבל? כי אם לא, אז אולי תסעי איתם לסיבוב ואז תוכלי בנחת לספר להם סיפור, לשמוע איך היה להם בגן ומה שלומם ולנשום תוך כדי...
תודה! הבאת רעיון עם האוטו, אולי ננסה!מק"ר
תקשיבי זה עבד! אשכרה טיילתי איתם באוטו ברחבי היישוב😅מק"ר
עשינו רונדלים מפה לשם והיה מקסים,
העביר לנו איזה שעה וחצי (עצרתי לקנות להם משהו טעים והם אכלו כמה דקות בחוץ)
ועוד קצת עצרנו לדבר עם חברה, וחוץ מזה הסתובבנו והם נהנינו ואני נהניתי

אפילו שאלתי את בעלי אם לבוא לאסוף אותו
הוא לא הבין מה עובר עלי😅
אומנם לא אני נתתי לך את העצה אבל חייבת לכתוב ששמחתי לקרואאחתפלוס
שיהיה לך רק טוב ובקלות
תודה אהבוהמק"ר
יא איזה כיף!!! שימחת שמש בשמיים
אני רק פחדתי שברגע שתכניסי אותם לאוטו הוא יקבל ריח של ילדים ואז גם את המפלט הזה לא יהיה לך איזה כיף שזה לא קרה

שימחת אותי ממש!
להפך, פותחים חלון ויש משב אוויררר, זה כמו להיות במרפסת מק"ראחרונה
מק״ר אהובה ❤️!!!קמה ש.
בס״ד

טוב שכתבת ושיתפת אותנו יקרה!
בע״ה זה לא יהיה ככה לנצח.
ומה שכן יהיה לנצח, זה הקטן/נה שיצטרף למשפחה,
מתנה עצומה לילדה המתוקה שלה ולאח שקטן שלה
את מייצרת עבורה (בגבורה!!!) את אחד הדברים הכי יקרים שיש:
משפחה! מקור לשמחה, לזכרונות ולתמיכה!
אנשים שיכירו אותה הכי טוב שיש
ושאיתם היא תגלגל בצחוק בתור אשה בוגרת בצורה המיוחדת שמתגלגלים מצחוק עם האנשים שמכירים אותנו *באמת*, כי עם גדלו איתנו
את יוצרת עבורה מקור לשייכות, רשת ביטחון, זהות!
אנשים לחלוק איתם את כל השמחות שעוד תהיו בע״ה
ואת כל הרגעים המורכבים יותר שהם חלק מהחיים
את יוצרת דודים ודודות לנכדים שלך!!! איזה נכס זה!!

אז בבקשה אהובה, תשחררי מרגשות האשם והפחד לגבי המצב הנפשי של הקטנה-הגדולה המההמת שלך. ❤️

יכול להיות שהיא תהיה בסדר גמור! ושהיא רק מקבלת מכל זה... כי זה מפתח אותה ומקנה לה כל מיני כישורים וכי ככה היא מרגישה חשובה ומועילה. (ובעיקר שזה מצב זמני, זה לא שמעכשיו מצופה ממנה להיות אמו של אחיה עד גיל 18).

יכול להיות שתמצאו פתרונות טכניים של עזרה נוספת כדי לשחרר אותה.

ויכול להיות שזה אכן יותיר משקע מסויים. אבל (א) אם כך, סימן שזה היה צריך להיות חלק ממסלול חייה, ושבסופו של דבר היא הייתה צריכה לעבור את זה כדי להפוך לגרסה המדויקת והטובה ביותר של עצמה. (ב) אפשר לתקן! גם אם יהיה צורך בטיפול כלשהו באמת, זה לא כזה נורא, ובאמת שאפשר לתקן ולצמוח! (ג) מה שהיא מרוויחה לצד ״ההפסד״ האפשרי הזה הוא עצום ויקר מפז!!!





ואת, מק״ר אהובתנו!!!
את הכי גיבורה שיש!
את אמא לביאה!
את הכי יקרה וטובה!

חיבוק על כל הניסיון הגדול הזה. אכן תקופה קשה ביותר. בע״ה זה ישתלם פי מיליון ותזכי לעוד אוצר שימלא אותך באושר ונחת. בלי נדר אתפלל עלייך. ועד אז, מקדישה לך את השיר המדהים הזה, שכאילו נכתב עבורך ועבור כל האימהות הגיבורות שעוברות דברים דומים:

תודה העלית לי דמעות בעיניים! לא הכרתי את השירמק"ר
❤️❤️קמה ש.
תודה קמה על השיר הזה.... מרגש ברמות!דפני11
וטובה גדות פשוט מהממת. נוגעת בעומק....
ממש! ❤️קמה ש.
מבינה אותך 💜💜כי לעולם חסדו
הייתי שם...
והכי גרוע זה שאת בטוחה שזה לא יעבור, ביחד עם הכדורים ממשיכה להקיא ולא מבינה מתי יהיה הסוף של זה.
מקיאה בכל מקום אפשרי, כבר לא חושבת על מי שלידך ומה הוא יגיד.
הכל נהיה עול, כל הדברים שאהבת; העבודה, הבית, הנוף בדרך...

זה עובר, יקרה, זה עובר!!!!!!
תודה על ההזדהות!!❤מק"ר
מקרוש אהובה וגיבורה!!מחי
הבעיה הכי גדולה בהריון היא שאנחנו לא מעריכות את עצמנו ומלאות יסורי מצפון ומחשבות של מה הייתי יכולה לעשות כדי לתפקד יותר.
תגידי לעצמך כל יום, כל שעה, אני גיבורה! אני אלופה! אני לוחמת! אני מגדלת תינוק! אני בוראת אדם שגדל ומתפתח בתוכי! אני עושה הכי טוב שאני יכולה והרבה מעבר לזה! אני מגדלת לילדים שלי אח קטן ומתוק והם עוד יודו לי על זה! אני האמא הכי טובה שאני יכולה כרגע, ואף אחת לא היתה שורדת יותר טוב ממני.
❤❤❤❤❤❤❤❤
אוהבת אותך. הלוואי והייתי יכולה לבוא ולהדביק לך סטיקרים של המשפטים האלה מול הספה ומול האסלה. אולי בעלך יכול... בין כל שלל עיסוקיו.
את מהממת, תהיי חזקה. מלא מלא מחשבות חיוביות
וואו תודה תודה תודה❤❤מק"ר
נשמע מאוד קשהאן אליוט
הרבה חיבוקים ובהצלחה
ובלי רגשות אשם - את מביאה להם את המתנה הכי נהדרת שיכולה להיות.
ולגבי הגדולה, לשבח אותה המון על העזרה, ואולי לקנות צ'ופרים קטנים לעידוד, ולשלוח הרבה פתקי נחת לגננת...
תודה, באמת אני שולחת כמעט כל יום פתקי נחת לגננתמק"ר
קוראת עכשיו את השרשור הזה ובוכהמאמינה ומתאמנת
נזכרת בהריון הנוראי שלי
לא היפרמזיס אבל הריון בשמירה בלי יכולת לזוז

כולם מעודדים אותך 'לצאת מהמיטה ולהסתובב'- ואת לא מסוגלת
כולם מסבירים לך ש'הריון זה לא מחלה'- ואת יודעת שיש הריונות שכן
כולן מספרות לך ש'הן עברו את זה כבר שמונה פעמים והריון זה כיף'- ואת לא רואה בזה שום דבר כיף
כולם אומרים לך 'תפסיקי להתפנק'- ואת יודעת שזה לא פינוק
כולם אומרים לך 'למה את הולכת שוב למיון?'- ואת יודעת שזה החיים שלך ושל העובר שלך

ובא לך לצרוח
ולקלל את כולם
ולהאשים את עצמך שנכנסת להריון

----

מק"ר את גיבורה ואלופה ומדהימה
את מתמודדת עם הריון כל כך קשה בגבורה
זה הרבה יותר מלשרוד
זה להתגבר
זה להביא חיים לעולם
ליצור תינוק
להיות אמא במשרה מלאה לשני ילדים
ואמא במשרה כפולה ומשולשת לתינוק שבבטן
ו'על הדרך' להיות גם אישה לבעלך

שולחת לך חיבוק ענק ענק ומלא כח

אוהבת אותך❤️
תודה יקרה, אין לך מושג כמה כוח זה נותןמק"ר
מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

תודה! ננסה לקבל מחר ממאוחדתאריאל765אחרונה

כי בעלי שם.

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעם

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

באמת?? בשערי צדק יש?אריאל765

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

לא יודעת מה הבעיה אבל אם יש בעיהאריאל765

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

מזדהה בטירוףמכחול

עוד כיוון שעולה לישלומית.

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

מי כתבה אותי? זה בדיוק אני!ראשוניתאחרונה

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה

עושה מאד טוב לנפש.

דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדש

מרגיש לי שחשוב לומרשלומית.אחרונה

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך