*אבל מה עם חזקת החפות? הוא זכאי עד שתוכח אשמתו!

ובכן, החוק בהחלט לא מאפשר להכניס אנשים לכלא או לקנוס אותם וכו' ללא הרשעה בבית משפט. לעומת זאת, החוק לא סותר יוזמות פרטיות של אנשים שמנסים להגן על עצמם, למשל על ידי החרמת עבריינים שלא הורשעו בדין. כך למשל מוטי אלון גורש ונודה עוד טרם מתן פסק הדין נגדו (ועוד לפני פתיחת המשפט), יהודה משי זהב הורחק מזק"א, עזרא שיינברג עבר שיימינג ממנהיגי הציבור ועוד. 

לדעתי, המעשים האלה מרתיעים לא פחות מעונשים שגוזר בית המשפט.

לא ידוע לי על שום בית דין שדן בענייניו של מוטי אלון טרם התפוצצות הפרשה. פורום תקנה הוא בשום פנים ואופן לא בית דין, לא מצד ההלכה ולא מצד החוק.

כל פרשה מתחילה בעדויות שלא מהוות ראיה. רוב עברייני המין פגעו בסתר. אין שום אפשרות להרחיק עברייני מין בלי לספר ולהשמיע את העדויות האלה.

בנוסף, לציבור יש תועלת שאין לאדם פרטי. כאדם פרטי יכול להיות ששמיעת הסיפור לא תועיל לי כלל, אלא אם כן יש לי ילדות שהיו אמורות להיפגש עימו ביחידות.

אבל כציבור, יש תועלת רבה בהרחקת עברייני מין, במיוחד בשביל להרתיע עבריינים פוטנציאליים.

הרב שמואל אליהו:

"התורה רוצה שנתייחס לאונס בחומרה הכי גדולה שיש ואומרת לנו שאונס נחשב כמו רצח 'כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה'", כתב הרב אליהו. "כל שכן שמדובר במי שנחשד על אונס של נשים רבות, צעירות ומבוגרות. מדובר בספק האם מדובר ברוצח המונים".

"בגלל הספק הנורא הזה אני לא מחזיק בבית את הספרים שלו למרות שיש בהם מעלות רבות", הוסיף. "לא שורף אותם, אבל למי שזה קשה אני מציע לשים אותם במחסן עד שיתבררו העובדות".

"אי אפשר להחזיק בבית ספרים של מישהו שחשוד בפגיעה מינית בכל כך הרבה נשים. זה משדר לילדים ולסביבה פשרנות מול התועבה הנוראה הזו. העובדה שילד קורא בספר של חשוד באונס הופכת את הסופר לדמות שיש לה לגיטימיות וזה אסון חינוכי. חייבים לקרוא בקול גדול: אין פשרה במלחמה בתועבה הזו", אמר.

"צריכים להבהיר לילדים שלנו ולסביבה שאין לתופעה הזו שום רסיס של לגיטימיות. הם צריכים להבין שאם החשדות נכונים מדובר בתועבה. אני מקווה בשבילו שיתברר שהחשדות לא נכונים, בנתיים יש עשרות נשים שמעידות שהוא פגע בהן בצורה גסה ואי אפשר להתעלם מהצעקה שלהן", כך הרב שמואל אליהו.

אתה לא יודע אם הוא אשם או לא.

וסתם לדפוק לבנאדם את הפרנסה זו לא נחת.

ואני לא נגדו ולא בעדו.

זה לא שיש כאן עדות של אדם אחד אל מול עדות של אדם שני. 

זה בהחלט מספיק בשביל לפעול כנגדו בכלים חוקיים שעומדים לרשות הקהילה.

וכן, פגיעה בפרנסה זה כואב - זאת המטרה.

יש עשרות עדויות שלא עלו לכתב בגלל פחד של המתלוננים:

https://rotter.net/forum/scoops1/721356.shtml

בנוסף, יש עדויות על קהילות שידעו ודאגו להרחיק ממנו את בנותיהן, בדיוק כמו שהיה עם יהודה משי זהב.

הרי כל אחד שרוצה לצאת צודק במשהו יכול להגיד "יש לי מלא ראיות ועדויות רק שאני לא יכול לפרסם"

זה לא משהו אמין..

עיתונאי שמפרסם "30 אנשים אמרו לי ש-X פגע בהם", לא יכול להיתבע כי הוא פרסם את האמת (אפילו אם העדים עצמם שיקרו, הוא לא שיקר כי הוא הרי לא קבע מה היה או לא היה, אלא רק כתב "כך נאמר לי").

אם עיתונאי כותב "30 אנשים אמרו לי X" ומסתבר שזה לא קרה - הוא גם יכול להיתבע, וגם אף כלי תקשורת לא יעסיק אותו בעתיד.

אם לא יעסיקו אותו בעתיד על שקר בכתבה..? אני לא כל כך בטוח.

זה לא ראיה

אבל הוא לא עשה זאת, והוא יודע טוב טוב למה...

בכל מקרה, מדובר בעיתונאי חרדי ותיק ולא באיזה בלוגר אנונימי שאתמול צץ לחיינו, ואל תשכח שהוא גם היה זה שחשף את מעלליו של משי זהב.

תראה בהלכות לשון הרע

החפץ חיים כותב שגם אם בנאדם שמדברים עליו לא אומר כלום, זה עדיין לא מוכיח שהדברים אמת.

אתה לא יודע מה הוא יודע ומה לא.

לכן אני שואל האם מוכח שאכן יש עדויות

לטענה הזאת אין סוף, כי אולי תגיד שגם מי שהורשע בבית משפט בסך הכל החליט לוותר על להגן על עצמו בדין.

כאמור, עיתונאי מכובד וותיק פרסם את הדברים, עיתונאי שבזכותו יהודה משי זהב כבר לא פוגע באנשים.

יש אנשים רבים שאומרים שהעדים משקרים (ומן הסתם כבר היו מקרים בעולם) 

אבל לטעון שעיתונאי ממציא עשרות עדויות, ומפרסם תחקיר שהורס לבן אדם את החיים, והכל על סמך פנטזיות?

זה עוד לא ראיתי...

חוץ מזה בוא נניח שעד היום לא שיקרו (שזה כמובן חרטה..) אולי הוא הראשון שהחליט?

צריך הוכחות בקיצור.

לא מבין איך אתה ממהר ככה להחליט שזה אמת

בנוסף, לא אמרתי שאין שקרים. אמרתי שלהמציא עדויות של עשרות אנשים זה שקר מוגזם, ובלתי סביר בעליל. הוא חושף את העיתונאי לכ"כ הרבה סכנות שזה פשוט לא הגיוני.

אני מנסה לחשוב מה קו המחשבה שלך, למה אתה מנסה למצוא קו הגנה כ"כ מוזר שאפילו ולדר בעצמו לא משתמש בו (וגם לזה יש לך תירוץ מוזר - כי הוא רוצה שהביזיון יכפר על חטאיו...). לא כך הדברים עובדים.

שבנאדם אומר יש לי ראיה אבל אני לא יכול להגיד אותה.

אז מי כן יודע אותה? 

זה לא קו הגנה, קו המחשבה הוא שפשוט אני לא מאמין בלי ראיות. 

אנחנו צריכים סטוקים??

זה לא אומר שהוא אשם.. אבל צריך לבדוק אולי באמת זה קרה.

השאלה שלי הייתה אחרת

אני שאלתי אם אכן יש מלא עדויות או שהטענה היא "יש מלאא.. אבל אני לא יכול להראות"

אחרי גזר הדין של מוטי אלון, הוא יצא מבית המשפט לזרועותיהם של חסידיו השוטים, ונתן נאום שלם לאחר שציטט "יסור יסרני יה ולמוות לא נתנני", תוך שהוא חוזר על המנטרה שיש לו ייסורים מאת ה' והוא מקבל אותם באהבה וכו'. אפס לקיחת אחריות, 0 בקשת סליחה, רק עוד ועוד "אני סובל מאת ה'".

ראינו איך זה נגמר...

ואם נלך עוד יותר אחורה, אז כמובן אפשר לדבר גם על אותו האיש, אשר חסידיו מאמינים שהוא סבל בשביל לכפר על עוונות בני האדם.

אז לא, זו לא דרכם של יהודים.

אנחנו לוקחים תרופות כשאנחנו חולים, אנחנו מגנים על שמנו הטוב כאשר מכפישים ומעלילים עלינו, אנחנו מנסים תמיד לצאת מכל צרה שנקלענו אליה.

אם אחד אמר טענה בשקר, זה לא אומר שכל מי שיגיד את זה הוא שקרן.

תקרא בבקשה שוב את תגובתי הראשונה: אנחנו לא בית משפט, אלא ציבור שיכול להרחיק מעליו עבריינים גם ללא פסק דין של שופט.

זו לא המצאה שלי, כאמור זה בדיוק מה שעשו גם למוטי אלון ולעזרא שיינברג.

וזה לא קשור.

אם אתה יודע על מישהו שהוא אכן עבריין או שיש נגדו קול שלא פוסק... תתרחק ממנו.

אני לא נגד. רק שבאמת יהיה ראיות.

לא באתי להגן עליו, רק לשאול אם אכן ידוע שהראיות קיימות

יש כל מיני סיבות שבנאדם בוחר לא להלחם חזרה... 

החפץ חיים כותב שאפילו אם זה אדם שידוע כאחד שנלחם תמיד, והפעם הוא שותק גם זה לא מוכיח.

אולי בדיוק הוא החליט לשתוק מכל סיבה שהיא

לא לי.. אבל למי שיכול לוודא ולהשתמש בהן נגדו.

בקיצור רציתי לשאול אם אכן ידוע שהראיות קיימות.. זה הכל.

כי שמישהו אומר "אני לא יכול להראות" אני לא יכול להאמין לו.. 

ולדעתי זה שהנאשם לא צועק נגד זה לא מספיק.  לא רואה בזה ראייה רצינית

זה הכל

לא באתי להגן ולא כלום.  

זה לא המקום לדיון הזה.. אבל את עצמו הוא הראה לפני שהוא נתן תורה 

אם כי גם לי יש דברים בתוך האמונה שעוד לא הבנתי מהיכן הראייה שהם אכן כך

לא משנה...

איך עד עכשיו לא נפתח פה שום שרשור בנושא.

כואב הלב.

לצרוח לשמים.

פסו אמונים מבני אדם.

באשר להחרמת הספרים, אני חושבת על זה הרבה ועוד לא הגעתי להכרעה ביני לביני.

הוא ידוע כפעיל למען זכויות הילד והעלה מאד לממודעות את השיח על מוגנות וכו'.

זה מטלטל

כל שניה מתגלים עוד ועוד אנשים כאלו ואין כבר אמון באף אחד....

(רמז: בערך מתי שמשיח יבוא, מוזמנים לענות תשובה יותר מדויקת)

בסופו של דבר אם הציבור לא יקנה, אז הספרים יוסרו מהמדפים. והציבור מאס בעברייני מין.

יש גם ציבורים שמכחישים כל מה שהתקשורת החילונית מספרת, כי הרי איזו מטרה יש לתקשורת לפרסם כתבה על חרדים חוץ מללכלך עליהם? זה ידוע שחרדים מביאים רייטינג...
הם המציאו הכל בשביל להרוויח כסף.
<צ>

מישומה חרדים לא אוהבים להתעסק בדברים האלו...
אבל הם עדיין לא הבינו כ"כ שאם הם לא יטפלו בזבל, התיקשורת הכללית תעשה את זה ולא עם הרבה מאמץ להוציא את הציבור החרדי בצורה יפה.
נראה אם הם למדו לקח סופסוף.

הכתבה הייתה על בן אדם אחד, ועל הדברים שהוא עצמו עשה.

אף אחד שם לא האשים את הציבור החרדי, הכתב בעצמו משתייך לציבור הזה. בדיוק כמו שהתקשורת לא הפכה את פרשת קצב לכתב אישום נגד חילונים או פרסים או נשיאים וכו', אלא האשימה רק את קצב עצמו.

בהרבה מקרים נוצר רושם מוטעה על חרדיים.

הרב שמואל אליהו: להוציא את ספריו של חיים ולדר מהבית | ערוץ ７

רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית הרב שמואל אליהו, אמר היום (רביעי) כי הוא הוציא מביתו את ספריו של הסופר החרדי חיים ולדר לאור פרסום עדויות על עבירות מין שביצע לכאורה בנשים.

לאחר שנשאל רבות מה לעשות עם ספריו של ולדר, ענה הרב אליהו כי אין ספק שקיימת "עננה כבדה מאוד של חשדות לאונס".

לדבריו, "הנושא עוד לא הגיע לבית הדין ולא שמעו את שני הצדדים ולכן יש ספק אם הוא אשם, לעומת זאת אין ספק שיש פה עננה כבדה מאוד של חשדות לאונס ולהטרדה מינית ברמות הגבוהות של נשים רבות במשך שנים ארוכות".

"התורה רוצה שנתייחס לאונס בחומרה הכי גדולה שיש ואומרת לנו שאונס נחשב כמו רצח 'כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה'", כתב הרב אליהו. "כל שכן שמדובר במי שנחשד על אונס של נשים רבות, צעירות ומבוגרות. מדובר בספק האם מדובר ברוצח המונים".

"בגלל הספק הנורא הזה אני לא מחזיק בבית את הספרים שלו למרות שיש בהם מעלות רבות", הוסיף. "לא שורף אותם, אבל למי שזה קשה אני מציע לשים אותם במחסן עד שיתבררו העובדות".

"אי אפשר להחזיק בבית ספרים של מישהו שחשוד בפגיעה מינית בכל כך הרבה נשים. זה משדר לילדים ולסביבה פשרנות מול התועבה הנוראה הזו. העובדה שילד קורא בספר של חשוד באונס הופכת את הסופר לדמות שיש לה לגיטימיות וזה אסון חינוכי. חייבים לקרוא בקול גדול: אין פשרה במלחמה בתועבה הזו", אמר.

"צריכים להבהיר לילדים שלנו ולסביבה שאין לתופעה הזו שום רסיס של לגיטימיות. הם צריכים להבין שאם החשדות נכונים מדובר בתועבה. אני מקווה בשבילו שיתברר שהחשדות לא נכונים, בנתיים יש עשרות נשים שמעידות שהוא פגע בהן בצורה גסה ואי אפשר להתעלם מהצעקה שלהן", כך הרב שמואל אליהו.

אני מאד מבין את הגישה. אבל מצד שני - 

האם ספריו של שמעון פרס הורדו מהמדפים? או האם ההסכמים הפוליטיים עליהם חתם, בוטלו?

המון יצירות מוכרות מאד בתחום הספרות נכתבו על ידי אנשים בעייתיים בהקשרים שונים. האם אי אפשר ללמוד מהם? האם המידע שהיה בהם, העולם הרגשי שהם יצרו, השתנה מחיובי לשלילי? התברר כשלילי?

האם החברה החרדית שגדלה על חיבוריו של ח. יערי יכולה פתאום לשכוח את כל הדברים החיוביים שלמדו ממנו?

האם אנחנו יכולים לחיות בחברה שבה השימוש שלנו במוצר מסוים תלוי בהיסטוריה מפוקפקת של המחבר?

כשמדובר במישהו שחי בשולי החברה, לחברה ככלל קל להתנתק ממנו. אבל כשמדובר באנשים שיצרו יצירות ממשיות, ההורדה מהמדפים היא בסך הכל אקט סמלי - המסרים נמצאים עמוק בנפשות, בין אם הם באו נקיים וטהורים, או אם הם באו צבועים בחטאים.

אז כפי שאני מבינה את כוונתו של אולטרא, יש כאן חלוקה בין עבר להווה ועתיד.

בהווה ניתן להוקיע את הספרים ולהחרים אותם.

לגבי העבר, כל אותם ילדים שגדלו על ספריו של הנ"ל,

כל אותן מטופלות שעברו חוויות תרפויטיות דרך תכנים שלו (לא מטופלות שלו)

כל אותם נכסי צאן ברזל ציבוריים נותרים.

יש לנו נטייה בנפש להיות דיכוטומיים. לראות הכל בשחור ולבן. האיש הזה הוא טוב או רע.

אם הוא טוב, איך עשה דבר כזה

ואם הוא רע, איך ייתכן שתרם תרומה כ"כ משמעותית לחברה?

זו עוד הזדמנות לאמץ ץמשקפיים קצת יותר מורכבים ולהבין שהעולם מורכב, והאדם מורכב.

עד לגאולה העתידית טוב ורע תמיד יהיו מעורבים.

כמובן שצריך לבער את הרע, אבל האם ביעור הרע בהווה גם מבער את כל הטוב שהוא עשה בעבר?

בעיני זו התמיהה.

זה גם מתכתב עם פרשיית משי זה"ב. שהיה מושחת ללא ספק, אבל גם הקים את אחד מארגוני החסד היסודיים ביותר במדינה הזו.

בדיוק כמו שאני לא יכול וגם לא רוצה למחוק את התוצאות החיוביות שהוא הביא, אני גם לא אמנע (או לפחות רוצה להציג צד כזה. זאת באמת שאלה קשה ומורכבת) מלהשתמש באותם כלים (הספרים, בענייננו) כדי להביא עוד מזה.

זה יהיה כמו אם לדוגמה מנכ"ל מד"א יתברר כאדם מושחת, ואנחנו נימנע מלהשתמש בשירותיו בגלל זה

אגב, זאת בדיוק הגישה של נטורי קרתא - אם החילונים הקימו את המדינה כמרד בבורא עולם, אנחנו נחרים את המדינה.

אני חושב שהמורכבות היא הכרחית, וברגע שהשתמשנו בה, היא משליכה גם על העתיד.

חשוב לקחת בחשבון את סוגיית ההרתעה ומעין מתן הלגיטימציה. כך שאני לא ממהרת להסיק שנכון להשתמש בכך בעתיד.

(ותוכן בעיני לא מקביל לשירות טכני, הוא מכיל בתוכו חלקים של האישיות הפוגעת)

אבל אני חושב שיש כאן מורכבות שאי אפשר להתעלם ממנה

יש נזק גם בcancel culture. 

גם אני גדלתי על הסיפורים והמהלך החינוכי של חיים ולדר, ורבים אחרים. אני לא יכול ו(אולי לכן) לא חושב שצריך למחוק מהתודעה את הצד החיובי שבו. האם בעתיד הייתי פונה אליו שוב? אני מאמין שלא. אבל לחזור ולקרוא שוב דבר שהוא כתב? הרי זה כבר עיצב את התודעה שלי. ולא לדבר על כמה חומר מהנדס תודעה אני צורך בלאו הכי. התודעה שלנו - כן, כולנו - בנויה (גם) על הררי זבל שנצבר לאורך אלפי שנים. אז עוד קצת חומר שאולי נכתב על ידי אדם עם נפש לא טהורה, ועיצב דור שלם, בעיני הוא לא חומר מזיק ברמה כזאת שחייבים להתנתק ממנו. לגמרי אבין מי שכן. אפשר להוריד את זה מהמדף למדף של ספרים "בעייתיים".

אני רוצה להעיר על כמה נקודות בהקשר הזה:

1 כידוע ר' מאיר היה תלמידו של אלישע בן אבויה גם אחרי שהחמיץ. לא כל אחד ר' מאיר, אבל צריך לזכור שיש היבט כזה.

2 במקום מסוים, ההבנה המורכבת היא נכונה יותר גם חינוכית. אם אני שורף עכשיו את כל ספריו של חיים ולדר, אני מכריז על החינוך שקיבלתי כחינוך קלוקל, וזה מעיד בעיקר על עצמי. אם אני אומר "כן, אני מודע לחסרונותיו, ובכל זאת יש בו דברים טובים" - אחד הדברים הטובים האלה הוא החינוך שקיבלתי ממנו וממילא אותם דברים ממנו שיש בי.

להפסיק לשווק את הספרים שלו זה דווקא דבר הגיוני - כי זה אומר לעצור את ההשפעה שלו במקום, ולא לקדם אותה יותר

אני חושב שמחיקה של העבר (להוציא את הספרים מהבית וכדומה) זה פחות קריטי, אחרי שכבר התוכן הופנם... אבל באמת להפסיק לשווק זה הגיוני

רק חבל שעכשיו נצטרך למצוא יוצרים באותו סדר גודל, ולקוות שעליהם לא תתגלה קופת שרצים חדשה

לדעתי התייחסו אליו בכבוד הראוי לדברים שהוא עשה - הוא כתב ספרים שהועילו לאנשים ועסק בחינוך בצורה אינטנסיבית, בצורה שלא רק הועילה לאנשים מסוימים אלא הכניסה רוח מסוימת, חיובית, למערכת. זה לא סתם שזה כזה אירוע גדול. הוא באמת דמות שמוכרת בכל בית בגלל דברים חיוביים שהוא עשה. אין בעולם החרדי הרבה יוצרים באותו סדר גודל - מבחינת היקף היצירה או מבחינת התוכן.

עצוב שאפילו אדם כמוהו היה טיפש מספיק וגם רשע מספיק כדי לא להסתפק בדברים החיוביים שהוא עשה אלא להרוס את החיים של אחרים ובסופו של דבר גם של עצמו. 

יש הבדל בין מנכ"ל של ארגון (הארגון הוא ישות עצמאית, המנכ"ל הוא המנהל למספר שנים),

לבין ספרים שכתב אדם.

ששנים אנשים קיבלו ממנו כאדם ערכי.

ומה שקיבלו ממנו יצר אצלם עמדות נפשיות או תפיסות עולם.

ואלה לא יימחקו כשתסיר את ספריו מהמדפים.

לא מצליחה להבין ןמה גרם לה לתפנית בעלילה?

מה שכנע אותה שיש דברים בגו?

רק לא הבנתי מה היה באותה פגישה שהצליח לשכנע אותה והפריך את העמדה הקודמת שלה.

במשך כל השנים הללו.

ואיך כל אותם בתי דין שפסקו את מה שפסקו יוכלו לטעון ידינו לא שפכו את הדם הזה????

כלומר אם היא רצתה והוא רצה אז הם פושעים בעייני ה', אבל לא ברמה שתצדיק אזהרה של בית הדין אל כלל הציבור (כי החטא היה כלפי ה' ולא כלפי הציבור).

כמו שלא צריך להזהיר את הציבור מפני פלוני שאוכל ביום כיפור.

מקצועית הוא היה בעמדת כח ויש בזה צד פלילי.

וכשיודעים שזה אדם שעוסק עם ציבור אז כן צריך להזהיר את הציבור מפניו, גם אם הוא "רק" פושע בעיני ה'.

גם אצל הרב טל הסיפור היה בהסכמה ותלו אותו בכיכר העיר על זה.

הוא בשל כך שולדר מחזיק אצלו תיבת פנדורה של סיפורי זוועות על חלק מהצמרת החברתית. אני יכולה לדמיין תסריט לפיו ולדר היה לקראת פרסום אחד מאלה לטובת הכלל, ואז קמו עליו להרגו כדי להשתיק סיפור אמיתי אחר.

זו אפשרות.

אני לא מוצאת סיבה אחת שהרב אליהו היה משקר על כולנו.
לא רואה שום מניע שיכול לגרום לבן של רב לזייף פסק דין סתם.
הרב אליהו שנים חושף פרשיות כאלו, הוא עושה עבודת קודש, ואני לא רואה הבדל בין הסיפור הזה לבין סיפורים אחרים.
בדיוק כמו מוטי אילון ואחרים, גם לו יש ויהיו תומכים, אנחנו מוזמנים לתפוס צד, ובהקדם.
אני לא רוצה להיות בצד של התוקפים המיניים והורסי המשפחות רק בגלל קונספירציות.
בהתחלה זה בהחלט לא היה הכי אמין שבעולם, לאט לאט התבררו מימדי והקפי הפגיעות שלו...
 

ובאמת כתוב שם "חיים ו.", שזה ממש לא חייב להיות הוא

בכל מקרה, אני לא רואה את התועלת הגדולה בדיון אם זה הוא או לא הוא.

אני חושב שלכולם כאן ברור איך מתייחסים אליו בהנחה שהעדויות נכונות.

יכול להיות שאין בעולם בכלל אדם בשם חיים ולדר, רק ח. יערי שמתחזה אליו - זה לא משנה מבחינתנו.

אני יכול להבין את ההשלכה לעניין לקרוא בספרים שלו, על אף שלדעתי האישית שציינתי בהרחבה זה לא כזה משנה, אבל אז באמת די במה שכתב הרב שמואל אליהו, להחרים את הספרים או להוריד מהמדפים בגלל השמועה כאקט חינוכי, בלי קשר לשאלת האמת.

אבל חוץ מזה? למה שיהיה אכפת לי מה עשה חיים ולדר?

מהחברה שלנו.

לתפוס צד בלהכריע בשאלת היה או לא היה פחות משמעותי מבחינתי.

כי שתי האופציות הן איומות.

אם היה- זה נורא ואיום. עצם הפגיעה ועוד יותר מכך ההשתקה שלה.

ואם לא היה- אז נורא ואיום איך במחי מקלדת או עיתון יש לנו כח להרוס בן אדם ומשפחה ולזעזע ציבור וקהילות שלימות, ולזרוע בלבול וחוסר אמון ופחד.

אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי.

זה שהוא מצהיר לא אומר שומדבר.
'אני מצהירה שלא אכלתי שוקולד מעולם', אמין ביותר, מה יש להגיד.
זה מילה שלי מול מילה של אמא שלי, תבחרו במי להאמין אבל אני מקווה שתאמינו לי.

 

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד