הי כולן, אשמח לעזרה כי אני מרגישה שממש הותשתי. אני עצמאית. רוב הלקוחות פונים אלי, עורכים שיחה קצרה לגבי מה הם רוצים ומה יש לי להציע. לרוב הם רוצים לחשוב על הדברים ואז הם מחזירים לי תשובה. כן-כן, לא-לא. בשבוע שעבר הגיעה אלי הצעת עבודה ממישהו שהוא ידיד של אחותי. יצר איתי קשר ביום חמישי ב-18:00 בהודעה קולית. באותו הערב היה לי משהו וגם למחרת בבוקר (יום שישי). בשישי בבוקר הוא שוב שלח הודעה עם ''?''. הגבתי לו שאוכל לדבר ביום א'.
-ביום א' השארתי לו הודעה קולית ואז הוא התקשר ודיברנו 15 דקות (רגיל מבחינתי).
-בהמשך היום, משהי אחרת מטעמו התקשרה אלי. היא הציגה את עצמה כאחראית על כל זה. דיברנו 17 דקות.
-אתמול מי שיצר קשר ראשון שוב התקשר. 23 דקות של שיחה.
-היום אשת הקשר השנייה שוב מתקשרת. מעלה נושאים דומים לאלו שעלו אתמול. שוב 13 דקות של שיחה, כשבסוף חתכתי ואמרתי לה להתקשר שוב הערב (הייתי באמצע משהו ולא הסתדר לי להמשיך לדבר. והקטנה שלי עוד מעט עלולה כבר להתעורר ורציתי לנצל את הזמן שיש לי לדברים אחרים).
בעיקרון באופי שלי וגם בעבודה שלי אני ממש שרותית. זה ממש אחת הסיבות שאנשים מגיעים אלי. אבל עכשיו אני מרגישה ממש לא פנויה לדברים כאלה. וגם ספציפית אני מרגישה שהם ממש עובדים לא יעיל ומן הסיבה הזאת גם אוכלים מזמני ללא סיבה. זה מעצבן אותי ממש. מה גם שמה שהם ביקשו שאני אספק להם זה משהו שאני פחות רגילה לעשות וכן זה ידרוש ממני הרבה עבודה. הסכמתי כדי לאתגר את עצמי אבל בפועל בלב ממש נלחצת מזה. ועוד דבר שככה עומד לי מאחורי הראש. פעם למדתי מאיזושהי מנטורית שכשיש לקוח מעצבן, כשזה לא זורם, צריך פשוט לשחרר אותם. בדרך כלל מזהים אותם מיד, כך היא אמרה, כי הם לא בטוחים בעצמם, שואלים מיליון שאלות, לפעמים גם מבקשים הנחות, לא מחזירים תשובות בזמן שאמרו שהם יחזרו ולפעמים גם לא נעימים. היא אמרה שהכי טוב ללקוח ולנו, זה לגרום לזה שנשחרר אחד את השני, ושנקיף את עצמינו רק בלקוחות איכותיים. רוב הרשימה קיימת כאן 😣. בשלב הזה כבר לא כ''כ נעים לסגת אחורה. כבר הסכמתי לקבל את העבודה (ביום ראשון) והם כבר החזירו תשובה כללית שהם הולכים על זה (הדיון עכשיו על כל מיני פרטים של הקיף העבודה). ואני לא רוצה להמשיך איתם! הם עייפו אותי כ''כ... לבקש מהם שרק איש קשר אחד יפנה אלי, זה מורכב לי, בעיקר לאור העובדה שאיש הקשר הראשון הוא ידיד של אחותי. לסגת לאחור ולהגיד שבסוף לא מסתדר לי נשמע לי ממש גרוע. אני גם לא אוהבת לשקר ולכן אצטרף להסתפק בתירוץ של ''אני לא יכולה בסוף'' וזה נשמע הכי לא מקצועי שיש. אז לכאורה אני צריכה להתחבר בחזרה לסבלנות שלי לחלוטין הלכה לי לאיבוד בתקשורת מולם. אני בכללי אדם נעים ובפרט עם לקוחות, אבל בשתי השיחות האחרונות כבר הרגשתי שאין לי את היכולת. יצא שקטעתי אותם, שאמרתי ש''זה לא ככה'' (כלומר שסתרתי דברים שאמרו לי) ושנתתי הרגשה שאני לא יכולה להמשיך לדבר ושהם יגיעו לפואנטה כבר. מה שכן, אשמח לדעת איך עושים את הדבר הזה של ''לשחרר לקוח''. הרי זה לאו דקווא משהו שמזהים מיד. אז מה עושים אחרי השלב הראשוני, אם זה מתחיל להסתבך וכבר יצא כל החשק לעבוד איתם? ואולי כל זה זה בגלל אותה הרצאה ששמעתי מאותה המנטורית ובעצם אני צריכה לשחרר את המנטורית הזאת, ולהתמסר לשרות של הלקוחות האלה? וזהו, לנשום עמוק עד שאהיה אחרי (עוד כמה ימים בע''ה).
תודה לכל מי שקראה, ממש אבל ממש אשמח לעצות שלכן!
(אה. והבת שלי התעוררה עכשיו.)
