בס''ד

הי יקרה,

המצב שאת מתארת ממש מוכר לי. ממש ממש. זה קשה וזה מקשה על כולנו בסופו של דבר. כי הדברים לא זזים, זה מייצר פקקים בהתקדמות הבוקר / הערב, זה שואב מיליון אנרגיות, וכן - זה גם גורר וויכוחים, עצבים ומה לא 😥

שאלות שהתשובות אליהן עשויות לעזור לכם כמו שהן קידמו (עודנן מקדמות, האמת, כי זה תהליך ממש) אותנו:

- מה מצב העייפות שלו? האם הוא ישן מספיק? האם הוא בצהרון? חוזר הביתה מאוחר?

- איך המצב הרגשי שלו באופן כללי?

- האם הילד באופן כללי קצת רחפן? ברמה של קשב וריכוז?

וספציפית לגבי מעברים, אני חושבת שזאת נקודה מורכבת אצל הרבה ילדים. ובפרט אצל ילדים מסוימים (לדוגמה ילדים ''רגישים מאד''). וצריך לחשוב איך אנחנו עוזרים לעבור את המעברים האלה יותר בקלות. 

לדוגמה, יש לי בת שממש מתקשה להתעורר. לא רק שקשה להעיר אותה, היא גם במצב רוח ממש לא פשוט בבקרים מיד אחרי הקימה. אז עם הזמן הגעתי לכמה מסקנות. (1) להעיר אותה מספיק מוקדם כדי שתהיו לה את הכמה דקות האלה שהיא לאט לאט יוצאת ממצב שינה למצב ערות (לעומת בבת אחת). (2) אני מראש מעירה אותה עם חיבוק, ולא רק שאני מחבקת אותה אלא אומרת לה לחבק אותי, וככה הבוקר מתחיל בצורה אוהבת וידידותית (העולם שאליו היא צריכה להתעורר לא כזה נורא). (3) אם אני יכולה, אני מזכירה לה איזשהו משהו כיף שמצפה לה היום (את זוכרת שיש לך גומיות חדשות להיום? את יודעת שסבתא שלחה לי הודעה בשבילך? את רוצה לראות מה ציירתי אתמול בלילה? ועל זה הדרך).

בין הדברים שעוזרים לנו באופן כללי סביב מעברים:

* לעשות תאום ציפיות בזמן רגוע. להסביר לילד בגובה עיניים למה כ''כ חשוב לנו X.

* להזכיר ''היום שבת. אתה זוכר שסיפרנו לך שבשבתות חורף שבת נכנסת ממש מוקדם? אתה זוכר שכשחזרת מבית הספר אתמול כבר התחיל להחשיך בחוץ? אז אני מזכירה לך שהיום אחרי בית הספר חייבים לקפוץ למקלחת ולהתכונן זריז.

* לתת מספיק זמן לאותה המשימה.

* להעביר אותה לכמה שיותר מוקדם ביום. נגיד מקלחת - ברגע שהוא חוזר הביתה (לעומת בסוף הערב). מתוך נקודת הנחה שככל שהיום מתקדם, הכוחות הולכים ואוזלים...

* לשים הורה צמוד לילד באותן הפעולות שהילד מתקשה. לפחות תקופה מסוימת. עד שנצליח לשבור את הלופ המעייף הזה בו הילד ואנחנו נקלענו. הורה שפנוי לשכנע אותו ביצירתיות לעשות דברים.

* באופן כללי, להבין שהוא לא עושה דווקא. הקושי שלו אמיתי. אני מאמינה שהסיטואציה לא כייפית גם לו. ולכן אנחנו רוצים להנדס אסטרטגיות כדי לעזור לו ולנו. זה לכאורה פשוט, אבל זאת הבנה שצריכה איכשהו לעבור מהשכל אל הלב, ואז שוב מהלב אל השכל. להתחבר לקושי האמיתי שלו, וממנו לחפש דרכים מעשיות לעזור.

כשיש תשתית כזאת אפשר להוסיף פה ושם פרס לתמריץ. (קראתי שפרסים לא עובדים לכם. אבל כאן אני מתכוונת לא כאופציה ראשונה, אלא כעוד משהו קטן בנוסף לכל הנ''ל).

חיבוק מזדהה ביותר! כל הכבוד שאת מעלה את זה כאן... שה' ישלח לכם את כל הברכה וההצלחה בעולם 🧡🧡🧡

בס''ד

בשמחה!

טוב מאד שהוא ישן טוב. ונשמע שאם הוא בצהרון אז לכאורה זה שלא שהוא במצב של עייפות-יתר. עוד כיוון שעלה לי - האם זאת תופעה שהיא יחסית חדשה? ואם כן, האם בדקתם שהכל בסדר מבחינה גופנית? אולי שווה להתייעץ עם רופא אם יש טעם לעשות בדיקות דם?

אתם נשמעים הורים מהממים! שמנסים, שבודקים כיוונים שונים, שמתייעצים (לפחות את). ושגם מבינים את הילד ורוצים לעזור לו. וזה הכי חשוב. הכי, הכי חשוב. בסופו של דבר אתם תראו שתמצאו את מה שעובד. תעלו על מנגנון ההפעלה שלו ותצליחו לעלות על הגל בע''ה, לטובתו ולרוות כולכם. כי באמת, כשיש רצון גדול כמו שלכם, בסוף הדרך נפתחת. ❤

המון ברכה והצלחה יקרה!! את נשמעת אמא מדהימה ממש!

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

לפורום הריון ולידה.

זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.

זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.

לא כתבת באיזה גיל התינוק.

תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.