ומתפללת שתרגישי את החיבוקים שלנו...

בס''ד

בדרך כלל כן פועלת ממש כמו שאת כותבת. לא מלקה את עצמי. באמת. וגם על מה שהיה הבוקר, זה לא שהרגשתי אמא נוראית. יותר שהייתה חוויה לא פשוטה בשבילי. ושבכללי אני עם הרבה תהייות לגבי כל מיני דברים שהם יחסית משמעותיים. ואין לי מספיק פנאי לחשוב עליהם בימים הקרובים בגלל העומס שיש לי מהכיוון של העבודה. בע''ה עוד כמה ימים אהיה יותר פנויה כדי לחשוב בנחת על הדברים. אבל בינתיים הסיטואציות ממשיכות ואין להן התייחסות טובה, אז זה מצב לא בדיוק קל... זה מלווה בדאגות מסוימות. זה לא תחושת אשמה כמו עומס רגשי. זה נכון ששום דבר לא סוף העולם (בע''ה!) אבל עדיין יש דברים מסוימים שהם בעלי משקל ולכן צריך לבחור נכון, ולי כרגע אין בהירות דרך לגבי אותם העניינים. 

תודה אהובה על כל המילים הטובות. תאמיני לי שאני אמא רגילה לכל דבר... משתדלת, נופלת, קמה, טועה ולומדת עם הזמן כמו כולנו כאן... ב''ה בסך הכל אמא טובה, כמו כולנו כאן...

מעריכה המון שכתבת לי ❤

בס''ד

נראה לי שאגיד לילדים את זה גם, בהזדמנות. זה קצת מתוחכם, אבל אני מאמינה שיבינו ויאהבו את התרגיל שעשית לי 

תודה ממש על התגובה שלך ועל כל המילים הטובות והחיזוקים! ❤

בס''ד

תודה על המילים הטובות ❤❤

בס''ד

כמו שכתבתי למיואשת, אני פחות מלקה את עצמי ב''ה. היה, נלבן את זה בע''ה, וזהו, אפשר להתקדם הלאה. זה בעיקר היה ממש לא כיף לחוות בוקר כזה. וזה הדגיש לי עד כמה אני במצב רגיש בימים האלה, בגלל כל סוגי העומס שפירטתי... 

הדברים שכתבת ממש הגיעו לי ללב, תודה ענקית שראית אותם ושיקפת לי אותם ❤

וזה כ''כ נכון מה שכתבת על כך שבדיעבד זאת הכנה לחיים...

בס''ד

באמת תודה רבה!!

בס''ד

בשרשור הזה... זה משמח לקרוא שאיכשהו זה התגלגל לכדי משהו שהועיל למשהי אחרת... תודה רבה שסיפרת!

ותודה, תודה על ההבנה ועל המילים החמות כל-כך, הגיעו לי ישר ללב ❤

בס''ד

אתמול היה ונשאר יום קשוח בגדול. עומס, עומס, עומס, עומס. וגם הילדים (לפחות חלק מהם) די התפרקו בערב. בלגן שלם... 

בעבר הייתי חווה המון לחץ. נשימה שטחית, גב תפוס וכו'. בשנים האחרונות ב''ה אני כמעט ולא מגיעה למצבים כאלה. ואתמול הייתי לגמרי, אבל לגמרי שם! זה ממש נורא בשבילי כשאני במצב כזה, זה ממש סבל גדול. גם היום לא מושלם, אבל במגמת שיפור ב''ה.

ומחר בערב כבר אמורה להיות רגיעה משמעותית. ומשם אני מקווה ממש לחזור לקצב שהוא יותר בריא לי.

תודה ממש על ההתעניינות ועל האיחולים!!! אמן, אמן ואמן!

בס''ד

אני מצטערת לקרוא לגבי התקופה שאת עוברת. חיבוק גדול ושיעבור הכי מהר שאפשר בע''ה, מתוך צמיחה גדולה!!! (ואת כמובן מוזמנת לשתף אותנו כאן או בשרשור אחר, אם תרצי).

ב''ה שהפך את הקושי שלי למשהו שהקל עלייך, זה תמיד מרגש לגלות שמעבר לדברים האישיים שלנו היינו צינור גם עבור משהי אחרת.

❤❤❤❤❤

לשתף בעצה טובה שנתנה לי אמא יקרה אחת כשבכיתי על כל שהילדים שלי יוצאים בבוקר עם פרידה מאמא עצבנית וממהרת - לקום חצי שעה קודם. זה קשה ממשששש אבל כשהצלחתי, זה הפך לי את הבוקר

בס''ד

בתקופה האחרונה זה לא קל לי כי אני בעומס גדול ואני גם ככה במצב של חוסר שינה. אבל תודה על הדחיפה. אני רוצה לבדוק איך אני יכולה להצליח לחזור לזה... ותודה על המילים יקרה ❤

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת