שאלת אולפנותבת 30
השאלה שלי היא בעיקר עקרונית, כדי להבין את תמונת המצב...בסוף, נחליט בע''ה על אולפנה שאני מקווה שתהיה מתאימה.
אז ככה, זאת שאלתי.
האם יש כזו אולפנה, שבה מצד אחד לבנות אין סמארטפון (לא כי זה התקנון והמכשיר נשאר בבית. אלא כי אין להן. כי זה הסגנון ואלו המשפחות)
רוב הבנות לובשות חצאיות ארוכות (כנ''ל, לא כי זה התקנון אלא כי זה הסגנון)
אבל מצד שני האולפנה היא לא בראש חינוכי מסוים במיוחד, ולא מעוניינת ליצור בידול בין הבנות שלה לבנות בסגנון אחר?

יש כזה דבר?
בינתיים, אני שומעת רק על מקומות שהם עם ראש פתוח יותר ולא סגור מבחינה מחשבתית, ושם החצאיות עולות אל על והסמארפונים נוכחים מאוד
או מקומות שבהם יש צניעות ואין סמארטפון אבל יש גישה סגורה ומתבדלת.
אני אשמח לשמוע.
כי בינתיים, אני נרתעת מהסוג הראשון ונחנקת מהסוג השני, ואנה אנחנו באים?
מעניין..מותק 27
אני אגיד לך משהו שמנחה אותימיואשת******
ובטח שמעת את זה כבר
לקלקל תמיד אפשר
אני מעדיפה שיהין במקום שנותן יותר חינוך דוסי. עוד לא שמעתי על מישהי ש״התקלקלה״ לכיוון החונק…
מקסימום הן יהוו יותר דוסיות ממני. עדיף בהרבה על האפשרות השניה
אבל ממה שראיתי מסביבי, אחרי כמה שנים זה מתנרמל כזה… משלבים את הסגנון של הבית עם זה של האולפנה (בטווח הארוך הכוונה)
הבת שלי יודעת שלמוסד הלימודים יש את הכללים שלו. לא בהכרח אנחנו מסכימים עם הכל בגישה שלנו, אבל זה לא משנה. בחרנו את המקום, אלו הכללים שלו, את תכבדי אותם עד הסוף. בדיוק כמן שלאוניברסיטה יש כללי נוכחות ואחרת אין ציון, גם פה ככה.
אם יש משהו שממש מרגיש לא מתאים- מדברים עליו בבית, למה הוא ככה שם, מה אנחנו חושבים באופן פרטי וכו.
בינתיים טוב לנו עם זה
יפהבת 30
אני דווקא שמעתי ומכירה בנות שסביבה פתוחה יותר עודדה אותו להתחזק ולהיות מי שהן ממש.
ומצד שני מכירה לא מעט רואה סביבי הרבה כאלה שנפגעו מהחנק ובסוף העיפו הכל או חלק.
מכירה הרבה ''פליטי'' חינוך דתי חונק
מעניןמיואשת******
הפליטי חינוך חונק זה חינוך רק במוסד? לא בבית?
אלן שאני מכירה זה כשהחונק היה גם בבית
בסופו של דבר אני מאמינה שרב החינוך הוא בבית וזהו. מוסד לימודים הוא רק מוסד לימודים.
ואם לא מאתגרים את הכללים שלו כי מבינים שזה פשוט המוסד שבחרנו ואלו הדרישות שלו וידענו אותם לפני זה וחשבנו והחלטנו ששמה טוב למרות זאת. אז מקבלים את הדרישות בתוך המוסד גם אם לא מאמינים בהן
כשהגישה היא כזו אז כל ה״מרד״ די מאבד מטעמו ולא נכנסים לפינות מולם. זה הנסיון שלי
אין ספק שעיקר החינוך הוא בביתבת 30
בדיוק לכן לא בא לי מוסד שישב עליה חזק עם אידאולוגיות מסוימות או עם כובד תורני מעיק.

לגבי הפליטים- כן, בעיקר מהמוסדות.
מסכימה איתך מאדסבלנות 12
עיקר החינוך הוא בבית. תמיד כשחיפשתי מוסד לימודים לבנות שלי אמרתי שאני מחפשת מוסד שהכי פחות יהרוס. כלומר, אין משהו מושלם ואמן משהו בדיוק כמו שאני מחפשת. הבנות הולכות לפי התקנון של בית הספר ואם יש קונפליקטים דנים עליהם בבית. מצד שני, המוסד צריך להתאים פחות או יותר לבת כדי שלא תזרוק הכל. (הציעו לנו בזמנו מקום מאד סגור לאחת הבנות וטענתי שברגע שיחייבו את הבת שלי ללכת עם גרביונים וכו' וישימו על זה דגש כבד היא תזרוק הכל, זה לא התאים לה)
וואו...אז הנה אצלינו כנראה החברה שהתקלקלו מאובר דוסהאור שבלב
גרה במקום שיש בו כמה זוגות שהאמא הולכת ללא שום גדרי צניעות- כלום.

שנאה קרה כנגד מקום לימודיה(אולפנא דוסית) שישב על העניין החיצוני.

הבת שלי- כרגע עם גינס- מכנס, כן, וב"ה באולפנא שמשחררת- אחרי שהיתה באולפנא דוסית מרובעת שאפתנית הישגית- פיכס!
מי שלא בריבוע- בחוץ.
כמה חוסר הקשבה לבנות...
העיקר צוות דוס למהדרין.
העיקר בחיצוני יושבים עליהן על צניעות וחלילה בלי סמרטפון- במקום לחנך איך להתמודד איתו נכון.
כל כך לא מסכימה לדרך חינוך הזו.
גרם לכל כך אנטי
לא הבנתי מה את מנסה לומר האמתמיואשת******
אנחנו כנראה ממש לא מסכימות על כיווו חינוכי בחיים
ו פותחת דיברה על זה שחשוב לה שלא יהיה לכולם סמרטפון ולא חצאיות קצרות. אז עניתי לה את השקפתי שכנראה תואמת לשלה. מניחה שמקום עם סמרטפונים ובנית על מכנסיים זה לא הכיוון שלה. ולא כל דוסיות זה איכס
נכון שמקום שמחנך רק על חיצוניות זה מקום לא טוב
אבל לגזור מזה שכל מי שמחנך ״גם״ לחיצוניות זה לא טוב זה הגזמה ממש. יש מקומות מצוינים שמחנכים גם וגם
האמת הגבתי למשפטהאור שבלב
"עוד לא ראיתי מישהי שהתקלקלה מהכיון החונק.. "

האמת לדעתי האולפנא צריכה להיות מדוייקת לנערה לפי רמתה.
ולא לפי מה שההורים רוצים..היו מאחלים...
מסכימהבת 30
החנק מקלקל לא פחות מפתיחות יתר.
לגבי סמארטפון, הבת שלי בעצמה אמרה שהיא רוצה מקום בלי, בגלל האווירה והתרבות שזה יוצר- כולן בפלאפון כל הזמן, כל החוויות שלהן קשורות לאינסטגרם, לטיק טוק וכו', והיא פשוט לא שם.
האמת לא מסכימה בכללמיואשת******
נכון שיש בהחלט גם קלקול בגלל חנק
אבל הוא לא קרוב במספרים לקלקול בגלל פתיחות וחוסר חינוך
לא בטוחה שאת צודקתבת 30
זו עובדה ידועה שיש ישובים מסוימים שבהם מאוד הקפידו על חינוך סגור, ואחוזי מורידי הכיפה שם מאוד מאוד גבוהים.
מממ.....44444
יש הרבה דוגמאות בחינוך החרדי שיותר סגור....

בתכל'ס יש המון דוגמאות לכל כיוון מכל חינוך....
יש הבדל בין חינוך חרדי לדתיבת 30
חינוך חרדי הוא סגור בהתאמה לחיים החרדיים שהם יותר סגורים ופחות חשופים לתרבות הכללית.
חינוך דתי סגור מאוד הרבה פעמים הוא לא בהתאמה לחיים שאח''כ הילדים יחיו או לחיים שמתנהלים בצמוד לחינוך המאוד סגור.
ובגדול, חנוך לנער ע''פ דרכו, זה תמיד נכון וזה האתגר הגדול שלנו
זה היה ״לכיוון״ ולא ״מכיוון״ מיואשת******
התכוונתי שלא ראיתי מישהי שהתקלקלה לכיוון האובר דוסיות (והפכה בגלל אולפנה דוסית מדי לכת השאלים, נגיד)
מניחה שכוונתי לא היתה מספיק ברורה.
אני בטוחה שיש כאלו שהתקלקלו בגלל דוסיות חונקת, אבל הפתרון בעיני הוא למצוא את המקום הדוסי הנכון יהלא חונק, ולא למצוא מקום לא דוסי ולא חונק לכיוון של תעשו מה שבא לכן העיקר שאתן מאושרות.
מה שבאתי לומר שזה לא או-או. יש מקומות נפלאים של גם וגם. אפשר גם להיות לא חונק וגם לא להתפשר על עקרונות.
זו הגישה שלי ויש המון גישות שונות בחינוך וזה בסדר 🌹
אני מכירה..טארקו
אני מכירהלפניו ברננה!
מישהי שלמדה באולפנה לא מאוד חונקת ולא מדי דוסית, אולפנה איזורית רגילה כזאת..
והפכה לדוסית באופן קיצוני
וגם מישהי שלמדה איתי באולפנה מהאלו שנחשבת ממש דוסיות וגם הלכה לקיצוניות דוסית ממש, שלא כמו רוב חברותי לכיתה (והיא לא התאימה לקו של האולפנה בכלל מבחינה מחשבתית - רעיונית).
ומישהו שלמד בישיבה "חונקת" ויצא חילוני, ומישהו אחר שאם לא היה לומד בישיבה "חונקת" היה יוצא פרחח...
בקיצור - דברים כאלו יכולים לקרות לכל אחד מכל מיני סיבות וגורמים.
כמובן שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות ולחפש לילדים שלנו את המקום הכי טוב לפי הבנתנו - "חנוך לנער על פי דרכו".
ברגע שעשינו את זה - החישובים האלו הם פשוט לא משהו שאנחנו יכולים לחשב ולנבא מראש, וכאן נכנסות התפילות שלנו. 🤷🏼‍♀️

(אגב - אנחנו מתייחסים למקרים בודדים מתוך כיתות שלמות, סך הכל נראה שבמקומות שמחנכים בקו מסויים רוב החבר'ה יוצאים פחות או יותר באותו כיוון/בכיוון המקורי של הבית)
תכלס את צודקת 🌷מיואשת******
תכל'סבת 30
וזה גם מה שאני מחפשת, אולפנה שלא מנסה לעצב את הזהות של הבת שלי ולחנך אותה אלא מבינה שעם כל הכבוד, יש דברים שההורים צריכים לעשות...
יש לי אחיינית שבגלל ההרגשה הזאת של ''מנסים לחנך אותי כל הזמן'' לא מצאה אף אולפנה לרוחה. בסוף עשתה בגרות דרך מסגרת בסגנון הילה וניצלה את רוב זמנה לעבוד, לעשות רשיון ובסוף גם להתחתן...אחלה בחורה, למרות שלא עברה באף אולפנה...
אני חושבת שהיום רוב האולפנות מבינות שיש שת"פ בין הבית לאולפנתהילה 4
פעם היו מחנכים את הנות רחוק מהבית כי כל החינוך היה באולפנה. ולכן היו בקןשי שבתות חופשיות. היום זה התהפך ואני חושבת שהאולפנות יודעות את מקומן.
יותר מזה, כתבת על נערים שירדו מהדרך בגלל חינוך חונק- הרבה פעמים זה לאו דווקא המוסד הלימודי אלא הבית שלא היה דווקא חונק אבל כן יישר יותר מידיי קו עם המערכת המחנכת. או לא היה מספיק בטוח בדרך שלו כדי לשחרר את הילד. סליחה על הסטיגמה אבל קורה הרבה בזוגות חזב"תים שרוצים שהילד לא יעבור את מה שהם עברו ויגדל הכי קדוש וטהור כמו בחלומות שלהם. ומזה הילדים נחנקים. לא מהמוסד הלימודי אלא מהבית.
טובבת 30
אני חושבת שאלו ניואנסים עדינים.
מבחינתי, 3 ימי פנימיה בשבוע זה כבר הופך את האולפנה למרכז החיים של הילדה. ויש הבדל גדול בין יומיים שלושה בפנימייה.
ברור שזה גם קשור באופי האולפנה ובאופי של הילדה,
אבל בכל אופן, חשוב לי שמרכז החיים שלה יהיה הבית.

לגבי החנק, אני מניחה שזה נכון לגבי חלק מבעלי התשובה, אבל אנחנו לא כ''כ בקטגוריה הזאת בכל אופן.
ולגבי החנק בבית או במוסד הלימודים - אם השקפת מוסד הלימודים היא שצריך להיות תיאום בינו לבין הבית, אז זה בעייתי בעיני. אם המוסד מבין שהבית של התלמידה לאו דווקא מיישר קו עם כל מה שיש באולפנה, ונותן לזה מקום, אז זה בסדר גמור וכך יותר ראוי בעיני.
דוקא כבוגרת רעיהאמא לאוצר❤
זה ממש הראש של האולפנא.
האולפנא ממש אומרת שאין לה דרך חינוכית מסויימת אלא שכל אחת תעשה מה שחנכים בבית. וזה ממש בולט. רוב המורות לא מביעות דעה לגבי הרבה דברים, הרב חיים אפפעם לא מביע דעה ברורה ואפילו כששואלים אותו, אז הוא עונה שנעשה כמו בבית ושהרבה דברים בחינוך הם תפקיד של ההורים ולא של אף אחד אחר....
ואני יכולה להמשיך לפרט אם מעניין אותך..
צודקת. לדעתי צריך השתדלות ללכת למקום ששואף לטוב רוחניתאחתפלוס
ולא רק טוב גשמי.
אבל צריך בעיקר הרבה תפילות. וחינוך בבית!
גם אני לא הבנתי. אם המקום דוסי ובכללים שוללים פלאפון וחצאיתאורין

אז מי שזה חונק מבחינתה, לא אמורה להיות שם. לא נראה לי שהמוסד אמור לוותר למי שלא מתחברת לכללים, כי זה פוגע במי שבאה לשם כדי להיות במקום ללא השפעה המדיה ועם לבוש צנוע מסביב. והאמת, בעיני, אשה בוגרת לא מוותרת על הכל רק כי שנאה את המקום בו למדה. בכל מקרה יש לה בחירה חופשית לבחור בקיום מצוות.

מסכימה לגמרי. אבל גם הגישה שלי זה כמו לאוניברסיטהמיואשת******
באוניברסיטה חייבים שמינים אחוז נוכחות בשיעורים אחרת לא מקבלים הכרה בקרוס וציון. נכון? נכון.
באמת מישהו יבוא ויגיד- אוי אוי אוי לא מבינים אותי פה לא מכילים אותי פה המקום הזה לא לענין זה אל בסדר אני זונח את הלימודים וזהו כי אין פה גמישות?
נכון שלא?
אותי הדבר מוסד לימודים מבחינתי
בחרנו אותו (יחד) כי הןא לדעתי ו המקום הטוב בשבילך. ידענו מראש בדיוק מה הכללים, הם לא הומצאו אחרי שנכנסנו. אז הסכמיו לכללים ובחרנו את המקום.
גם אם לא את כל הכללים אנחנו אוהבים עדיין זה המקום והכללים שבחרנו ועל כן צריך לעמוד בהם בשביל ללמוד בו.
להתעצבן על הכללים זה פשוט לא הגיוני בעיני. למה הלכת לשם?
מה פתאום משהו מפתיע? לא ידעת שאסור טלפון? ידענו. החלטנו שככה טוב. עכשיו החבאת טלפון מתחת למדרון ותפסו אותך וזרקו הביתה, לא נעים ומבאס אבל לכעוס על המוסד? מה הקשר?
לדעתי הדברים האלו נובעים מבתים שמכריחים ילדים ללכת למוסד שמתאים להורים ולא לילד. וזה באמת בעיה. אבל ברגע שהילד בוחר ללכת למקום מסוים חמודה לכללים שלו אז כל הכעס הזה לא רלוונטי.
ככה אני מחנכת בכל אופן
ומזכירה לבת שלי כשהיא מתעצבנת לפעמים שבחרנו את המקום וזה עסקת חבילה. אנחנו אוהבים בו אלף בית , פחות אוהבים גימל דלת. לכעוס על המקום או אנשי הצוות שלו כי הם אוכפים גימל דלת זה לא רלוונטי
החלטנו ביחד שגימל ודלת הם מחירים הולמים כדי לקבל אלף ובית. אז זהו, צריך לעמוד בהם
בדיוק כמו בלימודים גבוהים שם נהיה נוכחים, או נגיש עבודות או כל שאר דברים שלא תמיד נאהב ונסכים איתם- כי אלן התנאים של מקום הלימודים הזה. ידענו אותם בקבלה אליו. הסכמנו אליהם. נעמוד בהם. זהו.
לי אין שום בעיה שהמוסד מבקש משהו שהיא לא סטנדרט בבית שלנו, אז בזמן הלימודים שם תעמדי בכללים שלהם, כי הדברים שהם נותנים שווים את זה. אחרי שתצאי משם תחליטי לבד אם את רוצה להישאר עם ההרגל/בגד ששם היה דרוש או שלא.
אני חושבת שהמון מהאנטי, והמריבות עם מקום הלימודים קשורות גם לגישה של ההורים לכל הנושא
🤷🏼‍♀️
ממש מסכימה שזה קשור גם לגישה של ההוריםאמא לאוצר❤
ושזה עסקת חבילה...אין מה לעשות
כמו בכל דבר בחיים יש לכל מוסד יתרונות וחסרונות
לא חושבתבת 30
מה שחונק זה לא שאין סמארטפון.
מה שיכול להיות חונק זה חינוך לאיזה משהו מסוים, אחיד, חד משמעי.
הבעיה במצב כזה שיש לילד התנגשות בין ביה"ס לבית שיכול44444
להביא לסלזול בשניהם.
אני לא יודעת כל כךחדשה ישנה
אם הבנתי מה את מחפשת, מזתומרת גישה סגורה ומתבדלת? בדר''כ כל אחד מתחבר לסגנון שלו, והגיוני שדוסיות יתחברו בעיקר לדוסיות שמבינות את השפה שלהן, זה לא שהן מתבדלות מתוך התנשאות או סנוביות...
מכירה את אולפנת תהילה, בלי פנימיה בירושלים, שזה ממממש דוסי, לא מכירה אישית אבל מכירה כמה וכמה בוגרות של האולפנא וקלטתי את הסגנון... תנסי לברר אם זה מעניין אותך.
ויש את אולפנת רעיה, עם פנימיה, יכול להיות שזה סגור ומתבדל, לא יודעת מה ההגדרה בדיוק... יש שם בנןת נגיד שיוצאות להיות מדריכות בסניפים מאתגרים, אם זו הכוונה...
תודה רבהבת 30
גם תהילה וגם רעיה לא מתאימות לנו.
תהילה, לפי מה שאני מכירה, זה בדיוק ה''חונק'' הזה שהתכוונתי אליו. וגם לא רלוונטי לי ירושלים בלי פנימיה.
רעיה, זה בדיוק מה שהתכוונתי ''חינוך למשהו מאוד מסוים''. זה , לפי ההתרשמות שלי, מאוד מעצב זהות דתית לאומית קלאסית. ואנחנו לא לגמרי שם...

ברור לי שאין מקום מושלם...לא מחפשת כזה. רק רוצה לדעת, ברמה העקרונית, מה טווח הבחירה שלנו, והאם יש מין יצור כלאיים כזה שנותן עומק תורני ויראת שמיים, בלי לחנוק ובלי אידאולוגיה מגזרית מסויימת.

התבדלות, כוונתי, שאמא, למשל, אומרת לי ''אני לא רוצה שהבת שלי תיצור שום קשר עם בנות מאולפנה צמודה שיש להן סמארטפון וחצאית קצרה''. זה הכיוון.
אוליחדשה ישנה
מעלה לבונה, בם פתוחים שם להמון סגנונות, יש להם מדוסיות ממש ועד לא בכלל...
זה דווקא מסתדר לי איתך, ברסלביות יש שם הרבה
. אולפנא חסידית כזאת
כן, זו אפשרותבת 30
אני לא מכירה מספיק.
יש במגדל העמק משהו, לא זוכרת את השםטארקו
אולי תפארת?

לא מכירה ממש בעצמי אבל לקחתי טרמפ כמה בנות שלומדות שם ועפו על האולפנה ממש..
תפארתבת 30
מכירה. אם נניח היה לי משהו כזה במרחק סביר מהבית, זו אכן היתה אפשרות.
אבל אני לא מתכוונת לשלוח אותה לפנימיה, והיא גם לא רוצה
אולפנת טהר ביד בנימין קיימת עדיין?טארקו
זה נראלי פחות או יותר אותו הסגנון...

אני מבינה שאתם איזור בנימין?
אין הרבה אופציות באיזור.. לאט לאט האולפנות נהיות אזוריות כאלה ופחות מחולקות לפי סגנון


שמעתי מלא טוב על האולפנה בהר ברכה אם יכול להיות רלוונטי לכם.... היא מגוונת מאוד אבל המשיכה היא לכיוון דוס.

לא מכירה אבל אולפנת שילה בדקתם?

בבית אל יש גם את תאיר(אולי המצאתי שם?) בזמנו זה היה הלא דוסיות שלא הולכות לרעיה, אבל אני מעודכנת ללפני כמעט עשור....
וכמובן מעלה לבונה..טארקו
גם על זה חשבתיבת 30
מענין אותי, האם האולפנה קשורה, טכנית ורעיונית, למוסדות תורת החיים?
זה באלגאן שםמחכה עד מאוד
אני לא מאוד מכירהטארקו
בעיקרון כן היא הוקמה כחלק מהמוסדות
(מה קורה היום אין לי מושג כי בכללי המוסדות השתנו מאוד כידוע..)
כבר לא קשורהאורי8
למיטב ידיעתי. אולפנת טוהר לא קשורה כבר למוסדות תורת החיים
כבר לא. הפכה להיות אולפנת צביהאמא יקרה לי*


יודעת לספר לי עוד קצת עליה?בת 30
לא מכירה מספיק מבפנים...אמא יקרה לי*

כן יודעת שעברה תהפוכות. חלק מהבנות הן ממשפחות חסידי הרב טל.

יכולה לקשר אותך עם חברות שהבנות שלהן לומדות שם...

אשמח, בפרטי, תודהבת 30
תאיר היה, נסגרה כבר.נפש חיה.
תאיר כבר לא קיימתשמעונה
יש אולפנת בית אל שהיא המשך של היסודי, ויש טל תחיה שהיא יחסית חדשה בפסגות...

יש דם את עפרה באזור, רעיה, מעלה לבונה , שילה...
סתם לידיעתךרחל=)
מי שהקימה את תפארת זאת מי שהקימה וכעת עומדת בראש אולפנת ראשית. כך שלמרות ששמעת כל מיני, הייתי ממליצה לבדוק את האופציה ברצינות אם תפארת זה כיוון שנשמע לך.
אבל תפארת זה רחוק לי...בת 30
תודה
כן הבנתירחל=)
התכוונתי שאם תפארת מתאים- לבדוק ברצינות את ראשית כי יש מצב שזה סגנון דומה. כי מי שהקימה את תפארת הקימה גם את ראשית
אה, הבנתי...בת 30
יש מצב שנבדוק בראשית, תודה!
מה עם קומי אורי?עלה למעלה
שמעת עליה?
שמעתיבת 30
תודה
בהר"ן?בימבה אדומה
מעדיפה כמו שאמרה @מיואשת****** (שאני לא אתייאש מלומר לה להחליף את הניק)....
לא לאבת 30
אולפנת רננה בגבעת שאול?בימבה אדומה
לא מכירהבת 30
היא מיועדת גם לבנות לא ירושלמיות?בת 30
אנחנו גם באותו שלבפליונקה
אולי אולפנת רעייה בבית אל? מה בת שלך רוצה?
יש ראשית בירושליםמחכה עד מאוד
חצי פנמייה.
דוס ממש,אבל לא כבד אש ....
שמעתי חוות דעת חלוקות על ראשית.בת 30
אולי ננסה. למרות שירושלים רחוק לנו
תבדקי בעיניםמחכה עד מאוד
היא מתחילה אז התנאים לא וואו,
אבל מכירה מישהי מקרוב, שממש נהנת
כן, חשבתי על זה, תודה רבהבת 30
כתבתי למעלה על רעיהבת 30
לא מתאים לנו
סליחה, לא ראיתיפליונקה
מה בת שלך רוצה?
אנחנו די לייט אבל בן שלי רצה מקום תורני יותר אז זרמנו איתו כי הוא זה שילמד שם בסופו של דבר.
זה פחות ענין של מה שהיא רוצהבת 30
לפחות בשלב זה. היא לא באמת יכולה להבין ולשפוט כי היא לא מכירה ולא מבינה השלכות של נושאים שונים.
היא רוצה מקום בלי סמארטפונים ועם בנות שלפחות עם חלקן היא תרגיש בנוח.
ובלי לחץ בלימודים.
הבנתי, עוד נקודהפליונקה
אם אולפנה בעיר גדולה ואתם בישוב אז יש אוטובוס בין עירוני ואז אוטובוס עירוני. זה בטח איזה שעה וחצי כיוון אחד כל יום ובתחנה מרכזית תמיד מסתובבים כל מיני טיפוסים, אז עדיף שתהיה קבוצה מיישוב כדי לא להסתובב לבד.
נכוןבת 30
אני חושבת שהחידוש הגדול של עולם האולפנות הוא האמון בבנותתהילה 4
ו- גם לבית יש מקום חשוב בחינוך. כשהבת שותפה בבחירת האולפנה אליה היא בוחרת. היא עם מוטיבציה מאד גדולה להצליח במקום. ולכן השאלה של מה הבת רוצה מאד משמעותית בעיני. נשירה וירידה ברמה הדתית יש בכל האולפנות ומכל הסיבות. אני חושבת שאת טועה בהבחנה שיש יותר ירידה ברמה דתית מאולפנות דוסיות מתוך בעיטה. להיפך, לדעתי השיח באולפנות הדוסיות כמו עטרת רחל, ראשית, תפארת ושות' )אנינלאנכוללת אץ תהילה שם הגישה היא יותר חרדית מבחינת מתודץ החינוך) .הוא שיח שמאד מגייס את הבנות לרמה דתית גבוהה ולא כופה את זה כמו שחברה החרדית.
כשהבסיס לשיח הגבוה הוא כללי בסיס שמאפשרים את זה. כמו הקטע של הסמארטפונים וכללי הלבוש. יש לי עוד הרבה הגיגים בעניין אבל צרם לי שאת כותבת שהבת שלך עוד לא מבינה ויודעת. אני חושבת שהשיתוף שלה והאמון בה הם חלק מאד משמעותי בהתבגרות ובגיוס שלה לקבל את העולם החינוכי של האולפנה שבה היא תלמד. ולכן ממש חשוב לתת לזה מקום ולא לבטל את זה כאילו היא ילדה קטנה. היא לא.
לא התכוונתי שהיא לא יודעת כלוםבת 30
ברור שהיא מבינה ויודעת מה היא רוצה.
אבל לפני שהבחירה מגיעה אליה, אני עושה את הבירור, לפי מה שחשוב לי ולפי ההכרות שלי איתה.
מעבר לזה, אני בהחלט חושבת שהיא לא מבינה עד הסוף דברים שאנחנו מבינות בתור אמהות.
ומעבר לזה, יש לי הרבה אמון בה, אל דאגה 🙂. מי כמוך יודעת כמה אני סולדת מחינוך שלא נותן אמון בילדים
טל תחיה בפסגות5+
אולפנה די חדשה. בנות דוסיות. בלי פנימיה. רק יום אחד בשבוע.
עפרה ושילה אולפנות לא דוסיות. רגילות. יש סמארטפונים. כוכב יעקב ביניים כזה.
גם הבת שלי כבר באמצע תיכון ורוצה לעבור למקום יותר דוסי אבל לא חונק מבחינה לימודית ולא ממש מוצאת.
זו נשמעת אולפנה טובהבת 30
אבל היא מאוד לא נגישה עבורנו
אולי תכתבי איזור בארץ?שלומית12345
מעדיפה שלאבת 30
רציתי לדעת גם ברמה העקרונית.
ובכל אופן, נראה לי שכתבו לי על כל האולפנות האפשריות עבורינו
מעלה לבונהאבןישראל
יש גם וגם.
הבת תבחר את החברות שהיא מתחברת אליהם
וזה יהיה כמו בערך מה שתיארת
חצאית ארוכה, בלי סמארפון או עם אבל זה פחות מעסיק אותן .
אם את צריכה עוד מידע אוכל לעזור.
תודה רבה!בת 30
שמעתי שפתיו אולפנה חדשה בפסגותלפניו ברננה!
אולי שווה לבדוק...
מכירהבת 30
נשמעת מתאימה, רק ההגעה תהיה מורכבת.
היא בלי פנימייה?לפניו ברננה!
דיברתי איתם עכשיובת 30
יום אחד בשבוע
למיטב ידיעתי היא מחנכת לקו מסוייםשלומית12345
אבל באמת יש שם צוות מקסים. וגם בנות
יש אלפנה במגדל העמקהרפו ודעו..
לא זוכרת את השם ולא מכירה אישית
ממה שהבנתי שהבנות דוסיות והראש חסידי ולא מקובע
תפארתבת 30
אבל זה רחוק לי ממש. לא נוסעת שעתיים וחצי לאסיפת הורים...
עונה לךכבתחילה
בתור אחת שהיתה בתוך עולם האולפנות עד לפני כמה שנים

לפי התיאור שלך-
חצאית ארוכה, בנות דוסיות, בלי סמארטפון (גם לא בבית)
נשמע קלאסי לאולפנת ראשית ואולפנת תהילה שבירושלים.
תהילה בלי פנימיה, ראשית חצי פנימיה.

לגבי אולפנת תפארת
יש לי 2 אחיות ועוד גיסה שלמדו/לומדות שם.
ולכולן יש סמארטפון, ולא בבית, הן מחביאות בתיק או מתחת למזרון. בוודאות.
לא כולן, אבל רוב רובן.
הן בנות תורניות שמגיעות מכל מיני ערים ברחבי הארץ, סטייל גרעין תורני דוס. כן חצאיות ארוכות.
תודה רבה!בת 30
יש לי רעיון לאולפנאאביול
אבל לא כתבת אזור בארץ
אפשר לכתוב לך בפרטי?לא מחוברת
בוודאיבת 30
אולי מעלה לבונה? או חמרה בבקעת הירדן?נפש חיה.
חמרה זה רחווווקבת 30
ומעלה לבונה לא רלוונטי מכמה סיבות, אבל תודה!!
הלוואי שתמצאו משהו מתאים, אמן . תתפללי על זה בנרותנפש חיה.
אמן!!בת 30
לא הצלחתי להגיב לתגובה מסויימתאמא לאוצר❤
אבל ראיתי שכתבו לך הרבה על מעלה לבונה והיה נראה שזה אופציה בשבילכם
אז רוצה רק להאיר את עינייך
מכירה מקרוב מאד כמה בנות שלומדות שם היום
והאולפנא ממש לא נותנת מקום לבית.
היא ממש מציבה את עצמה במקום הראשון לפני הבית
אם זה בלהוסיף כל הזמן ימי פנימיה, דוג ממש טריה- השבוע, בגלל שחוזרים מחנוכה ביום שלישי, אז החליטו שכולם נשארות משלישי עד חמישי חובה, למרות שעקרונית אין פנימיה בשלישי..וזה קורה כל הזמן!!
או נגיד לא משחררים מהלימודים/הפנימיה באופן חד"פ כי הבת אומרת שהמאמר צריכה אותה בבית...ועוד מלא דוגמאות יש לי.
מי שרוצה פירוט בפרטי....
לא באה ללכלך, רק שתדעו..
מלא בהצלחה!🤍
כתבתי כי היה נראה שחשוב לך מוסד שנותן את הכבוד הראוי לביתאמא לאוצר❤
ומבין שהוא במקום השני.
תודה רבהבת 30
אכן זו אחת הסיבות שבגללה האולפנה ירדה מהפרק. תודה רבה!!
בשמחה💕אמא לאוצר❤
אם את רוצה, מכירה את עולם האולפנות די מקרוב..
יצאתי ממנו רק לא מזמן ועדיין יש לי חברות/אחיות/גיסות וכו שבשלב..
אז יחסית מאד מכירה
מוזמנת לשאול פה או באישי
מלא מלא בהצלחה עם זה, זה באמת החלטה משמעותית ממש, ואני חושבת שלא משנה לאיפה היא תלך, לאולפני יש הרבה השפעה על העיצוב של הבת...
עוד קיימות היום פנימיות כאלה???44444אחרונה
זה מזכיר לי סיפורים מאבא שלי.... (גיל 70....)
אבחון פסיכודיאנוסטימשתדלת פלוס
מי מופנה לאבחון פסיכודיאנטסטי?

איך מתבצע?


מה בודקים?


מי מבצע אבחון זה?

בדרך כלל פסיכולוגים קלינייםמתיכון ועד מעון

עושים אולי גם שיקומיים, לא בטוחה

לרוב שיש שאלה רגשית עמוקה

עושים אבחון עם כלים רגשיים וגם מבחן אינטליגנציה 

תודה רבהמשתדלת פלוס
האם זה קשור לאוטיזם?
יש אבחון פסיכולוגי לאוטיזםמתיכון ועד מעון

ספציפי לאוטיזם עם כלים מותאמים.

שזה נערך ע''י התפתחותיים, קליניים של הילד וגם שיקומיים החינוכיים שעברו הכשרה 

מוסיפה שלצורך אבחנה של אוטיזםמתיכון ועד מעון
צריך גם אבחון רפואי של רופא התפתחותי או פסיכיאטר 
אצלנו קיבלנו הפניה בגלל חשד לאוטיזםמתואמתאחרונה

אבל בפועל האבחון הזה לא אבחן אוטיזם (צריך אבחון אדוס בשביל זה).

כך שאם זה החשד אצלכם - עדיף ללכת ישירות לאבחון אדוס אצל פסיכולוג שמומחה בזה... (וצריך גם לאבחן אצל פסיכיאטר)

אמהות לבנים מתבגרים- עדיף לבן בכור. האם אתם מעיריםאביגיל ##

לתפילה??

אצלנו הנהגתי כלל בבית שקמים עד השעה 8:15

לכולם. גם למתבגרים וגם לקטנים יותר. כמובן גם לעצמי (זה מאוד מפתה להשאר במיטה בחופשים)

אבל את הבן המתבגר הגדול- בן 15 אני צריכה להעיר מלאא פעמים וזה מתיש אותי וגם מכניס אווירה לא טובה בנינו

מצד שני אם אני אעזוב אותו ואתן לו לקום בשעות מאוחרות, ברור שכולם בעקבותיו...

אשמח לשמוע מה קורה אצלכן

אצלנוoo

הגדול מגיל צעיר קם מעצמו בזמן לתפילות (יש מנינים גם ב9 פלוס ככה ש8:15 זה די מוקדם)


ודווקא הבא אחריו שהוא בן 15 לא תמיד קם מעצמו לתפילה

בעלי מעיר אותו

לפעמים כמה פעמים

אבל בגלל שהוא רגיל לקום (בזמני שיגרה) מוקדם לישיבה

אז לא קשה לו לקום ב8+


כשאנחנו מעירים אותו לישיבה

זה יכול להיות הרבה פעמים

אבל למדנו להישאר עם אווירה טובה גם כשזה לוקח הרבה פעמים

(סבלנות+ התאמת הציפייה למציאות)

בן הגדול תמיד קם לבדפילה

לבן שני בגיל של הבן שלך יש קושי , אז בעלי מעיר אותו אבל לא כל יום. בכוונה העברתי את הכבוד לבעלי מכל מיני סיבות.

בנות מתבגרות ביום חול קמות לבד, בשבת ובחופש יכולות לקום מאוחר . אני לא מעירה.

את ילדה בכיתה ו מעירה בימי חול , בשבת לא.

את קטנים מעירה ביום חול , בשבת לא .

אנחנו מעירים אותםמתואמת

אבל לא יותר מכמה פעמים. (יש לנו בת בכורה ואז שלושה בנים מעל בר מצווה)

לא חושבת שזה נותן דוגמה אישית לאחים הקטנים, לכאן או לכאן... כל אחד עם האופי שלו (והמורכבויות שלו), וכולם יודעים שלא כל האחים אותו דבר...

לא בן בכור אבל יש כמה בנים בגילאי 15-22אורי8

אחרי הרבה ניסוי ותהיה ובנים באופי שונה . החלטנו שלא מעירים. כן אומרים בוקר טוב. מעירים את מי שאנחנו יודעים שחשוב לו לקום. לא חופרים. חלק מהבנים שלנו קמים מוקדם לתפילה וחלק לא, מתפללים במנין מאוחר ולפעמים גם בבית כי אין כבר מנין. החלטנו שיותר טוב להשאיר את זה להתמודדות שלהם עם עצמם ומול הקב"ה ולא מולנו. זה גם לא קשור לכמה הילד תורני. מי שקשה לו לקום זו התמודדות שלו, לא מאבק מולנו. אנחנו רוצים שיקום לתפילה מתוך רצון ובחירה שלו. וראינו שאם זה מולנו זה הופך את זה לענין מולנו. אני לא רואה שזה משפיע על האחים אצלנו. יש 2 בנים שקמים מוקדם ו 2 שקשה להם יותר. והאח בן ה 11 הוא באופי של הקמים מוקדם וזה שאחיו ישן לא קשור אליו. היה נראה לנו שחבל על המלחמות בנושא. ובנות מתבגרות שקמות מאוחר בימי חופש אני לא מעירה. אלא אם כן הגזימו( השעה 12 והן עוד ישנות... )

כשאני מעירה אותו, הוא בסוף קם והולך. רק שזה התפקידאביגיל ##

שלי

ואת זה אני לא אוהבת 

תודה לכל מי שענתה! קראתי מזמן, אבל שכחתי את הסיסמאאביגיל ##

ולקח לי זמן להתחבר

אני שואלת האם בכלל להעיר את המתבגרים, זה בהכרח נכון?

ברור שהוא מעדיף לישון עד שעות הבוצר

מצד שני כן חשוב לי הגבולות, ולשמור על סדר יום ברור.

לקום בשעה נורמלית

מתלבטת בעניין 

כל מקרה לגופופילה

ברור שצריך לשאוף לנפרדות ולהעביר אחריות לילד. אבל לפעמים זה לא מתאים.

אם הבחירה בין להעיר או להגיע למצב שילד קם מאוחר , מפסיד חלק מיום לימודים , אז ברור שעדיף להעיר.

ממה שאני רואה כאמא לכמה מתבגרים , יש היום המון נשירה מבית ספר. גם מלחמה תרמה לזה

אני מדברת על החופש.. שאז הוא לא קם מעצמואביגיל ##אחרונה

בישיבה אני מתארת לעצמי שהוא כן קם בזמן


אני נוטה יותר להמשיך לעמוד על זה, פשוט הוא אומר לי שאת כל החברים שלו לא מכירים ומאפשרים להם לקום מתי שבא להם

אני באמת שומעת דעה כזאת פופולורית

מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה

בשביל ילדה עם דיסקלקציה.

היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...

ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.

לא בדיוק ספריםשופטים

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוסאחרונה

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

מחנך שצועקנשימה עמוקה

כבר איזה כמה שבועות שאני מרגישה שהבן שלי בן ב9 לא כהרגלו. הוא קצת יותר משתובב ומתחצף, יש לו מין תיקים כאלו בעיניים ואפילו קרה שהגבתי על משהו בצורה לא הכי מכילה והוא התחיל לבכות.

מדובר בילד סופר מתוק וחברותי, שנראה שהכל טוב לו ולא נותן לדברים להשפיע עליו. הוא אהוב על החברים שלו ויש לו קסם אישי. הוא תמיד מסתדר עם הדברים ולעולם לא מקטר.


כששואלים אותו איך היה בבית הספר/בפעילויות תמיד עונה סבבה ונראה מבסוט. לכן היה לי ברור שמשהו עובר עליו.


לקחתי אותו לשיחה אחד על אחד ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא לא כהרגלו וכמה שאני אוהבת אותו ואשמח לשמוע מה קורה איתו כי אני יודעת שגם לו פחות נחמד במצב הזה ואני רוצה לעזור לו.


הוא סיפר שיש שני דברים שמפריעים לו. יש 3 ילדים בכיתה שלוקחים לו דברים וזורקים אותם מאחד לשני. הם קרעו לו מחברת וחטפו לו את הכיפה וזרקו מעליו כמו קוף באמצע. הוא ממש היה עצוב כששיתף את זה וזה ממש עשה לי כווץ' ענק בלב והרגשתי את תחושת ההשפלה שלו. טען שהוא לא עשה להם כלום מראש והם עושים את זה בלי סיבה. הוא יודע גם להשתובב עם חברים אבל אף פעם לא עושה דברים כאלו שפוגעים בילדים.


הדבר השני שסיפר היה שהמחנך שלו בשבועות האחרונים ממש צועק. תיאר שהמחנך צעק על הילד שיושב לידו כי הוא דיבר בתפילה ואמר שהוא ממש פחד מזה ואחר כך ביקש לצאת לשירותים כי הרגיש שהוא צריך להירגע. הוא לא צועק עליו ישירות, אלא על חברים אחרים. הוא סיפר את זה עם דמעות בעיניים ואמר שזה גורם לו לפחד מהמחנך.


עכשיו, הנטייה הטבעית שלי במקרים כאלו שעולים בכיתה היא לפנות למחנך ולדבר איתו ישירות על מנת שיהיה מודע ויתערב באירוע. אבל עכשיו אני תקועה. לא יודעת אם נכון לפנות למחנך ולומר לו שהבן שלי מפחד כי הוא צועק. וגם לא בטוחה שהבן שלי ישתף פעולה עם המחנך לגבי הילדים שקשה לו איתם, בגלל שהוא לא סומך על המחנך ככה.


כמובן שלבינתיים אמרתי לו כמה אני שמחה ששיתף אותי ועכשיו אני יודעת מה עובר עליו. ניסיתי לחזק אותו כמה הוא חזק בפני עצמו ולהשתתף איתו ברגשות הקשים שעולים מתוך הסיפורים שלו.


אבל אני ממש רוצה לעזור לו מעבר ואשמח להצעות מה הדרך הכי נכונה לעשות זאת. לפנות לרב? לפנות להורים של הילדים הספציפיים? ליועצת?

קשה לשמוע שהילד שלנו עובר דברים כאלה...מתואמת

נהגת ממש בחוכמה, וכל הכבוד גם לו ששיתף אותך ככה.


נראה לי שהכי חכם לפנות ליועצת. אבל לא עכשיו, רק כשתסתמן חזרה לשגרה, כדי שהיא תוכל לדבר בדברים האלה בזמן אמת.

איך הוא עכשיו, כשהוא נמצא בבית ולא באזור הפעולה הקשה? איך הוא מושפע מהמצב?

הייתי5+אחרונה

כן מדברת עם המחנך. המחנך בבעיה, הוא צריך להשליט סדר בכיתה וללמד. זה מאוד מאוד קשה. בנוסף יש מורים שהקול שלהם גבוה יותר ממורים אחרים ונשמע יותר מאיים. הם לא תמיד מודעים לזה. גם בגלל שתלמידים לא ממש מקשיבים, הם נאלצים לצעוק לפעמים. יש ילדים רגישים (גם לי יש כאלו, וגם אני כזאת) שצעקות מלחיצות אותם. במיוחד רואים את זה שהם נבהלים מצעקות על מישהו אחר. כי אם זה היה עליהם זה היה מובן, אבל על מישהו אחר זה כבר רגישות גבוהה יותר.

שיחה כנה עם המחנך, יכולה להועיל, גם כדי להכיר את המחנך ודרכי הפעולה שלו, גם שהמחנך יהיה יותר מודע לילד שיושב בכיתה ומפחד ממנו, וזה בטח לא הכוונה שלו. (בד"כ, לא מכירה). לפעמים פיתוח של קשר אישי עם המחנך יכול לעזור ליותר קרבה והרגשה יותר בטוחה.

להסב את תשומת ליבו של המחנך לילד השקט בכיתה, זה חשוב. וחשוב גם לשתף אותו במה שקורה בין הילדים. המורים לא נמצאים עם הילדים כל רגע וממש חשוב שמחנך ידע גם מה קורה בהפסקה.

אפשר לאמר לו שתשמחו שידבר בכיתה על נושא כזה או אחר בלי להזכיר שמות של ילדים. האירוע נשמע כמו התחלה של בריונות, כדאי לגדוע אותה כבר עכשיו.

אבל נראה בכלל מתי יחזרו ללימודים...

(הבן שלי בתחילת השנה שמע מי יהיה המחנך שלו וממש התבאס ולא רצה ללכת ללימודים כל יום. היו לו דעות ממש גרועות עליו בגלל שפעם הוא לימד אותו וגער בו, או משהו כזה. אבל כמה שיחות שלי עם המחנך ויותר תשומת לב אישית של המחנך לבן שלי והתיחסות אליו בכיתה בצורה שמותאמת לו, באמת שינו את היחס של הבן  שלי למורה הזה. לפני כמה זמן המחנך יצא למילואים ועכשיו הבן שלי מתלונן על המורה המחליף ומתגעגע למחנך 😆). בהצלחה ממש, רוב המורים הם אנשים טובים שרק מנסים לעשות את העבודה שלהם. זו אחת העבודות הכי קשות שיש (מניסיון). לפעמים הם גם עושים קצת טעויות. כדאי לבא בעין טובה על המחנך וממקום כזה לשוחח איתו.

בהצלחה

כמה אתן משלמות על משלוחי מנות לגדולים?1289

בעקבות דיון עם הגדולים יותר בבית (שלוש עשרה וחצי ו11)

כמה אתן מסכימות לשלם על משלוחי מנות לילד?

היה כאן דיון מעניין

ונשים רגע בצד את האופציה של הכסף שלהם…

ועל מה זה יושב כי אני יודעת על מה…

לא יודעת בדיוק כמהoo

כי אני לא מתעסקת עם זה

אבל מגיל צעיר הם מכינים משלוח שכולל

שקית מעוצבת כלשהי

פחית/ טרופית

חטיף כלשהו

כמה ממתקים קטנים


הם מחלקים בין 5-15 משלוחים כאלה

תלוי גיל/ ילד

תלוי כמה משלוחים יש בסך הכליעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ו' באדר תשפ"ו 9:27

לק"י

 

אצלינו לארבעה ילדים יצאו בערך 20 משלוחים,

כך שמבחינתי גם 10 למשלוח זה בסדר. השנה יצא פחות. נראה לי סביב 6-7.

אנחנו לרוב קונים משלוחי מנות עבור מה שנותנים בכיתהבארץ אהבתי

שזה בא עם הגבלה של כמה ממתקים מותר לשים שם (2 או 3 בד"כ).

בפורים עצמו הם מביאים הרבה משלוחי מנות (הבת שלי בת 12 מן הסתם תכין לכל החברות בשבט ולמדריכות). אז אני מעדיפה להתבסס על משהו שמגיעים בבית (עוגיות מכמה סוגים), ומוסיפים לזה חטיפים/ממתקים שאנחנו מקבלים במשלוחים שמביאים לנו (גם ככה נשאר לנו אחר כך הר של ממתקים...)

זה אומר שצריך להכין כמויות אסטרונומיות של עוגיות,שופטים
לא? 🤔

אני בדרך כלל מכינה בצק פריךבארץ אהבתי

מהמתכון השני בחתימה של @יעל מהדרום, ומכינים מזה הרבה עוגיות מכמה סוגים - עוגיות בצורות (עם קורצנים), עוגיות ספירלה (צובעים חלק מהבצק בחום עם קקאו בשביל זה), אם יש כוח אז גם עוגיות דובים (דורש יותר השקעה אבל הילדים אוהבים).

ולפעמים הגדולה שלי מכינה גם עוגיות שוקולד צ'יפס.

בדרך כלל שמים בכל משלוח מנות כ-4-5 עוגיות, אורזים יפה בשקית צלופן, ולפעמים גם מוסיפים משהו מהממתקים/חטיפים שקיבלנו.

לפעמים אורזים כמו סוכריית טופי (בשקית צלופן ארוכה, קושרים משני הצדדים כמו סוכריה גדולה), ולפעמים הילדים מכינים לפני פורים מארזים למשלוחים שלהם בצורת ליצן, כמו פה -

זה לא יוצא משלוח ענק, אבל כן כזה שכיף לקבל. והילדים אוהבים את ההכנות, זה חלק מאווירת חודש אדר...

אוי זה מתוקשופטים

איך עושים את הליצן? הוראות לידיים שמאליות בבקשה 😅

מתי את מכינה ומתי אורזת? 

פה יש קצת יותר פירוטבארץ אהבתי

משלוח מנות קטן עם המון יצירה | נעמה ואני רעיונות לעיצובים מתוקים

לא חייבים לעשות בדיוק כמו שם.

בגדול העיקר זה ריבוע/מלבן לגוף הליצן, עיגול לראש (מציירים פרצוף, אפשר להדביק עיניים זזות), משולש לכובע, ומלבנים ארוכים לידיים שמחבקות את הכוס (אפשר להוסיף בקצה כפות ידיים, בעיני יוצא חמוד גם בלי צורה ברורה של ידיים..). לא צריך להיות מוכשרים בשביל שיצא טוב.

בדרך כלל את העוגיות אנחנו מכינים בשבוע שלפני פוריםבארץ אהבתי

צריכים למצוא לזה יום השבוע.

את הליצנים הילדים מכינים בעיקר לבד, לפעמים אני קצת עוזרת להם לגזור את החלקים. (בפעם הראשונה עשינו ביחד, אבל עכשיו הם כבר מנוסים...)

בערך 5 אולי טיפה פחותחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ו' באדר תשפ"ו 17:55

נניח שקית שוקו ועוגיות ביתיות (היה עכשיו 8 שקיות ב15)

 

או פחית/בקבוק מיץ (משהו מהמבצעים) וחטיף ממארז או חטיף שוקולד קטן

 

או כמה חטיפים/ממתקים ממארזים

לא זוכרת בדיוקמתואמת
אבל עקרונית אנחנו קונים מארזים של ממתקים, ומסכמים איתם שהם יכולים להשתמש בזה, ואם הם רוצים להוסיף (למשלוח גדול יותר או לכמות גדולה יותר של משלוחים) הם יכולים להכין בעצמם מאכלים (כמו פופקורן, עוגיות וכדומה) ולהוסיף למשלוחים.
10 שח למשלוחאשת מקצוע
ישלי בת 11.5 ובת 10פלספנית

בעזהי"ת

 

קונה דברים שנחשבים בעיניהן 'שווים' בהזדמנויות משתלמות, כך שהמשלוח יוצא שווה ובעלות נמוכה. 

בד"כ סביב 4-5 שקלים, השנה הגענו ל6.5 וזה כולל את הכל (אריזה וכו'). 

ספציפית השנה לכל משלוח יש כוס ובו ממתק שווה של מקלות גומי עם ג'ל לטבילה וסוכריות קטנות לציפוי, חטיף קטן פשוט, סוכריה על מקל מהסוג השווה, סוכריות קופצות, שעון סוכריות, ובתוך המכסה של הכוס- סקוושי קטן ויד נדבקת (לגדולה במקום היד הנדבקת יש מחזיק מפתחות חמוד של דובי). 

זה יצא 4.5 שקלים למשלוח, אבל הן נורא רצו להביא גם בקבוק שתיה קטן אז זה עוד שני שקלים למשלוח.. 

 

יש שנים שהן עשו ביתי, נדמה לי ששנה שעברה הן הכינו כמה סוגים של עוגיות וארזו יפה, הייתה שנה שהן הכינו עוגות אישיות (בתבנית אינגליש-מיני) ואת השם של החברה משוקולד, כל פעם משתנה.. אבל זה סדר הגודל של העלויות.

הנשה הסתבכתי עם זה באמתפה משתמש/ת

כי הזמנתי מראש בזול מארזי חטיפים וֶסוכריות ומיני שוקולדים לכולם.

ואז הגדולה החליטה שהיא רוצה יותר מזה

אז נתתי לה עוד חטיף מיוחד בנוסף וגם זה כנראה לא היה נראה לה מספיק והיא רוצה להביא ללפחות 11 בנות רק היא.

אז את הפחית שרצתה להוסיף- היא קנתה מכספה. הרגשתי 'שה לא נכון להרגיל אותה לכזה רף גבוה ורק לה ואז בהמשך כולם יצפו להצטרף לרף הזה וגם ככה הז חג כהז יקררר

אז התלבטתי אם זה היה הגיוני שקנתה את הפחיות מכספה

באמת התלבטותיעל מהדרום
לק"י

אני כן מבינה שבשלב מסויים לגדולים מתאימים דברים אחרים. אפשר להחליט שבמקום 2 דברים זולים- לשים משהו אחד יקר יותר/ יותר מיוחד.

לדעתי זה הגיונירוני 1234אחרונה

אני השנה קניתי לגדולה פחיות כי היא נתנה רק ל-4 חברות אבל החבאנו את זה מהקטנים…

בעבר אמרתי לה שאני מוכנה לקנות רק X ממתקים בכל משלוח ואת השאר היא השלימה ממשלוחים שקיבלה 

דילמת יום הפיג'מות השנתית124816

כבכל שנה הגענו ליום הפיג'מות ואיתו הדילמה הקבועה.

מה יותר פאדיחה?

ללכת לבית הספר עם פיג'מה או ללכת לבית הספר עם בגדים רגילים ביום פיג'מות?

הצעת הפשרה של ללבוש מכנסי פוטר וחולצת גלופה, נפסלה באמירה נחרצת:"או פיג'מה פיג'מתית או בגדים רגילים"

ואולי הפתרון לשבת על הספה ולהתלבט עד שיסתיים יום הלימודים?


*פיג'מה, לאלו שפחות מכירות את המושג, הוא בגד שנועד במקורו לשינה, אך משמש בעיקר ליום פיג'מות, כי למה לא לישון עם הבגדים...

אהבתי את הכתיבה😂יעל מהדרום

לק"י


היו שנים שבאמת קניתי לילדים פיג'מות במיוחד לכבוד היום הזה, כי הם ישנים עם בגדים מאידיאל😅

(האידיאל שלי כמובן).

עדכון מהשטח124816

יצא סוף סוף לבית הספר,

הפתרון:

פיג'מה ועליה בגדי יום יום, כלומר לדחות את הדילמה להמשך...

יפה. חשיבה יצירתית😅יעל מהדרום
ועכשיו, למי יש מקלט ולא ממ"דמתואמת

יש מסיבת פיג'מות קבועה פעמיים-שלוש בלילה😅

(גם אצלנו לא לכולם יש פיג'מות אמיתיות, וזה אכן פדיחה כשצריך להציג את הפיג'מה לראווה...)

עברנו לפני מספר שנים מדירה עם מקלט לדירה עם ממד124816

באזעקות הראשונות אחרי המעבר, לילדים היה חסר ממש המפגש עם השכנים.

השבת עשינו קצת השלמה, כשירדנו למקלט של בית הכנסת, המשמש גם את השכנים, באזעקה שהיתה מיד בסיום קריאת זכור ושרנו שם שירי פורים בצותא, כולל פועלי בניין מהודו שמתגוררים ליד, וגם הצטרפו לשירה.

😅 ממש מהודו ועד כוש היה לכם!מתואמת
🤣יעל מהדרוםאחרונה
סקר על בנים בגילאי יסודיאבןישראל

בנים בגילאי 6-10

באיזה שעה הם חוזרים מהבית ספר/ תלמוד תורה?

ומה הם עושים אחרי צהרים/ איזה עיסוקים יש להם?

האם כל הפעילויות שלהם אחרי צהרים עם חברים או לא דווקא?

תודה ממש לעונות

זה יעזור לי ממש

רגילאבןישראל
ב8
איך מארגנים בת מצווה?חולמת להצליח

יש לנו עוד שנה,

אבל אני מתחילה לחשוב מעכשו איך מארגנים בת מצווה? מה המחירים? מתי צריך לסגור עם בעלי המקצוע?

אשמח לשמוע מנסיונכן ☺️

תלוי מאוד איזה סגנון אתם רוצים ומה מקובל אצלכם...מתואמת

אצלנו שמנו דגש על הארגונים הרעיוניים - לימוד על קבלת עול מצוות, על משמעות השם...

האירוע עצמו היה מחולק אצלנו לשניים - למשפחה ולחברות (כי הכלל בבית הספר שלה שעושים אירוע נךרד לחברות במסגרת בית הספר).

לחברות היא חגגה עם עוד שתי חברות - התחלקנו באוכל, הבאנו סדנת יצירה והיו ריקודים ומעין חידון במצגת.

למשפחה חגגנו באולם קטן (סגרנו איתו כחודשיים לפני, נדמה לי) כי יש לנו משפחה קטנה. אחי (נגן מקצועי) ניגן קצת (אבל לא היה ממש ריקודים, כי לא היו חברות), צלם לא הבאנו (בני משפחה צילמו קצת), היה אוכל מקייטרינג שהגשנו בבופה, והיה שיר שהאחים שרו לבת המצווה בליווי מצגת.

אחרי האוכל ודברי התורה של הגברים, התחלקנו לגברים ונשים - הגברים הלכו לחדר אחר ושמעו שיעור מבעלי (שקשור לבת המצווה) והנשים נשארו באולם ועשינו יצירה קטנה, ובת המצווה נשאה דרשה ורקדה ריקוד מיוחד שחיברה.

אצל הבנים היה קצת אחרת, כי אצלם החברים כן הגיעו. היה אוכל מקייטרינג בבופה והיו ריקודים אמיתיים (אחי ניגן) והיו דרשות וגם שיר שהאחים שרו (בלי מצגת).

בעריכת האולם נעזרנו בשכנים (בבת מצווה ובבר מצווה הראשונה) שנידבו את עצמם לכך ובבר מצווה השנייה חברות של הבת שלי באו לערוך ושילמנו להן בהתאם.


גם לנו יש בת מצווה בעוד קצת פחות משנה

הנערונת הנוכחית קצת שונה מאחותה, ויכול להיות שהיא תרצה קצת יותר "הפקות". אבל עוד לא העמקנו בזה יותר מדי... (יש לנו יותר מדי על הראש🙈)

לנו יש עוד חודשייםקפצתי לבקר

בעז"ה.

הספקתי לסגור רק מעט מאוד דברים...

מבחינת עלויות משתנה מאוד בהתאם לאופי האירוע. אצלנו במשפחה חובה שהאירוע יהיה ברמה, עם אוכל איכותי, מעוצב ובאולם.

עשיתי חישוב גס שיעלה 40-50 אש"ח, עבור אירוע של משפחה וחברות. כ130 איש

וואומתואמת

לא שאני מבינה בזה יותר מדי, אבל זה מרגיש לי מחירים של חתונה🙈

מקווה שתעמדו בזה ובעיקר שתהיה שמחה בלב שלם!❤️

וואי וואי מה יהיה בחתונה...מאוהבת בילדי

40 אלף שח?

 

יאללה, שתכנס לנועם עול מצוות מתוך בריאות ואושר.

מקווה שהיא יודעת להעריך...

 

הכנסת אותי ללחץ עם הסכום הזה

את לא צריכה להיכנס ללחץ אם אצלכם לא מקובלמתואמת

לערוך אירועים מפוארים...

אנחנו שילמנו על הבת מצווה של הבת שלי לא יותר מ-3000 ש"ח, אם אני לא טועה. (לא מחשבת את המזכרת שהכנתי, שהייתה יקרה יחסית, אבל היא סתם שיגעון שלי אישית. אפשר לעשות משהו הרבה יותר פשוט)

הבר מצוות עלו יותר, כי יש גם תפילין וגם קידוש וארוחות בשבת, אבל הגיעו אולי ל-10000, לא נראה לי שיותר... (המחירים המדויקים נמצאים אצל בעלי, אז אני לא בטוחה עד הסוף)

מתקנת שבעלי אמר לי שהסכום שבוצאנו לבת מצווהמתואמת
היה בערך 7000 ש"ח. סליחה שהטעיתי🙈 בכל אופן, זה עדיין סכום סביר...
אנחנו עשינוoo

אירועי בר מצווה בסכום באיזור 20 אלף כולל הכל (משפחה/ חברים/ עליה לתורה)

אירועים ברמה יחסית גבוהה

40 זה אכן גבוה לאירועים כאלה

גם אנחנו הגענו בערך לסכומים האלה, 20 אלףאורי8
נראה לי שבברמצות קרוב ל 20 אלף, כולל הכל ממש , כולל הבגדים לכל המשפחה. ובבת מצוות קצת פחות , לא זוכרת סכום מדויק. כי אין בהם שבת עם קידוש ועליה לתורה. ולא עשינו במקומות מפוארים. אולם פשוט של בית כנסת, קיטרינג, צלם) מפעילה בבת מצוה). כולל שבת בר מצוה לבנים עם קידוש. 
אפשר גם בהרבה פחות...ממתקית

אבל מורידים דברים.
רמת האוכל
כניסה מפוארת
אולם זול ופשוט יותר
דיג'יי מתחילה (או סתם מוזיקה במערכת הגברה שאת מארגנת)

בלי בוק בת מצווה
צלמת מגנטים זולה באירוע.

יש מגוון של שיקוליםקפצתי לבקר

ב"ה יש חיסכון לאירוע, ואנחנו בתקופה מאוד עמוסה, אז מעדיפים לשלם ולהוריד דברים שאולי היינו יכולים לעשות לבד.

אבל זה מאוד תלוי משפחה. האירועים חייבים להיות ברמה גבוהה, זה מעליב את ההורים להזמין לאירוע שהם מרגישים שמבייש אותם- מצד השני- המתנות בהתאם. מגיעים לסכום מאוד גבוה ממתנות, האירועים מכסים את עצמם בד"כ (וב"ה לא מסתמכים על זה)

אם זה היה תלוי רק בנו הסכום כנראה היה נחתך בחצי, אבל זה מגוון רחב של שיקולים.

בעז"ה שנצליח גם להעביר את התוכן והאווירה ברמה גבוהה ומכוונת מטרה, להצליח להכניס אותה לעול מצוות באורות גבוהים.

אשרייך ממש על כל ההסתכלות!מתואמת
מאזנתעוד מעט פסח

ערכתי שתי בת מצוות, עלה לנו בין 6 ל- 8 אש''ח.

לא הייתי מגדירה כ'רמה גבוהה' (נגיד, באחת מהם לא הבאתי די ג'יי, ורק שמנו שירים ברמקול, ובשתיהן הבאתי קייטרינג רק לחלק מהאוכל וחלק הכנתי לבד),

אבל כן היה כיף, נעים, טעים ומכובד בהחלט.


אומרת לה' תודה שזו החברה שבה אני חיה...

מה???? בר מצווה ל120 איש עלתה לי פחותאמהלה

זה נשמע לי ממש מוגזם.

הארוע שלנו היה מכבד מאד. בסכום פחות מחצי ממה שחישבת

בבת מצוות יש טווח יחסית רחב של אפשרויותבארץ אהבתי

זה מן הסתם גם קשור לחברה שנמצאים בה.

אבל גם לבת שלי היו סגנונות שונים של בת מצוות לחברות שלה. כאלו שעשו באולם יישובי, וכאלו שעשו באולם אירועים רציני יותר. כאלו שעשו עם סדנה, וכאלו שלא. כאלו שהזמינו דיגיי'ית, כאלו שהזמינו נגנים, וכאלו ששמו רצועת מוסיקה עם הגברה. יש מי שמוציאים כסף על עיצוב האולם, ויש מי שמעצבים לבד. יש מי שלוקחים צלם שיעשה גם סרט, יש מי שלוקחים צלם למגנטים, יש מי שמצטלמים במיוחד 'בוק תמונות', ויש מי שרק לוקחים צלם שיצלם קצת באירוע עצמו בלי תוספות. יש מי שמזמינים גם חברים של ההורים, משפחה מורחבת (כולל בני דודים של ההורים), ויש מי שמזמינים רק משפחה קרובה וחברות. וכו'...


אנחנו שכרנו את האולם בישוב (1000 ש"ח)

לקחנו צלם עם מגנטים (היה חשוב לבת שלי)

עיצבנו לבד את המקום (עם פריטים לעיצוב שהזמינו בשיין, בתוספת דברים שיש פה בגמ"חים בישוב - מפות קטיפה, קשת בלונים), ושילמנו תוספת לקייטרינג של כמה מאות שקלים שכללה גם עיצוב של השולחנות (שהם עשו ממש מהמם) וגם שירותי עריכה לפינוי וכו' (גם גם ארזו לנו את האוכל שנשאר כדי לקחת אחר כך הביתה).

שמלה קנינו יד 2 (יש גם גמ"חים)

מוסיקה - לקחנו רצועת השמעה של שירים לריקודים שאחת החברות שלי עשתה לבת מצווה שלהם, והשמענו עם הגברה (שלקחנו מהגמ"ח בישוב).

עוד כמה הוצאות קטנות יחסית - ברכונים עם הטבעה למזכרת (לא חובה, אנחנו רצינו), מישהי שעשתה את התסרוקת, בגדים לי ולאחים.

לא יודעת כמה בדיוק יצא לנו. מעריכה שלא יותר מ10,000 ש"ח (רוב התשלום היה על הקייטרינג לדעתי).

עשינו גם סרט עם שיר בשבילה. אבל זה אני עשיתי לבד (עם קצת עזרה מהמשפחה) אז לא עלה כסף. וגם סרט עם תמונות שלה מהילדות, שהיא ערכה ואני קצת עזרתי.

יש כלכך הרבה אפשרויותמתחדשת111

יש שעושים הפקה והעלויות בהתאם

ויש שעושים רק עם החברות ואז למשפחה משהו מצומצם

אנחנו עשינו לחברות ולסבא סבתא משני הצדדים תיכננו ארוחה אצלנו בבית עם ברכות ומתנות (מי שירצה..)

אני גרה במקום בו המנטליות היא להשקיע בתוכן ופחות במסביב ובהפקות הענק..

גם לי כבת מצוה לא עשו הפקה וב"ה לא חושבת שיש לי חסכים רגשיים..


העולם הזה של הבת מצוה הוא ענק. בעיניי קודם תמקדי מה את רוצה

ובהתאם תחפשי אנשי מקצוע

אל תנסי להתרשם מכל מה שיש לאינטרנט להציע כי זה באמת בלי סוף

עוקבת.. כנלמותק 27
אחרי כל מה שקראתי.. מגיבהמותק 27אחרונה

אני זוכרת שלי באמת לא חגגו בת מצווה. היינו 3 בנות ולאף אחת מאיתנו לא חגגו.. אבל גם במסגרת הכיתתית, לא היו הרבה בנות שחגגו להן בת מצווה... ממש בודדות...כאילו זו הייתה הנורמה, אז לא הרגשתי שחסר משהו...


למה אני כותבת זאת,

כי היום כשהבת הבכורה שלי בכיתה ו' והיא אמורה לחגוג אחרונה, בשנה הבאה בעזרת ה', היא הולכת לכל כך הרבה אירועי בת מצווה שכל אחד שונה מהשני... הרוב חוגגות באולם של בית כנסת, כי באמת החגיגה זה רק לבנות הכיתה ובנות משפחה.. אין בנים באירועים אלו. ומאירוע לאירוע משתנה לה המחשבה מה היא רוצה לחגוג ובאיזה אופן.. היא מתרשמת מכל מיני סוגים וכו..


אולי רק 2 חברות חגגו ממש באולם, אבל זה כי אחת מהן היא בת יחידה אז ההורים עשו הפקה מכל הכיוונים והזמינו עולם של אנשים, לפי מה ששאלתי אותה מבחינת כמות האנשים..

מציינת ששתי הבנות האלו למדו איתה בביהס אחר  שלמדה בו פרק זמן קצר עקב אירועי מלחמה וכו..


הבנות בכיתתה חוגגות באולמי בית כנסת, שתיים חגגו במסעדה..

היא יודעת שנחגוג באחד מאולמות בתי הכנסת, והשאר נתכנן ונראה מה מתאים.. יש בנות שהקליטו שיר כניסה והייתה גם עמדת כניסה עם בלונים וכו.. מזמינים קייטרינג שלדעתי הוא רוב הסכום..

אני אכין לה אלבום בת מצווה, כלומר אצלם בכל מיני מקומות יפים ואעצב לה אלבום דיגיטלי, אדפיס שיגיע בזמן..

במקביל אפתח חלק מהתמונות ואדביק לה באלבום מעוצב ידני שהבנות יכתבו באירוע.. אעצב לה מצגת בקנבה של תמונות שלה מהילדות עד הלום..


מבחינתי, העיקר זה התוכן של בת המצווה ולכן חושבת,

אחרי שתעשה את הכניסה היא תגיע לשולחן שבו כבר יהיה לה בצק מוכן להפרשת חלה.. לפני זה נברך אותה, אבא ואני, באיזשהו שלב היא תגיד את דבר התורה שלה- דרשה, לפני או אחרי ההפרשת חלה...

מבחינת מוזיקה, צריכה לדאוג לכך..יש פה מישהי שהרבה לוקחים אותה, ככה הבנתי מאמהות שחגגו כבר לבנות שלהן, שהיא עושה גם את המוזיקה וגם מצלמת מגנטים במהלך האירוע..

ומזכרת בסוף, ראיתי בשיין כל מיני רעיונות.. עדיין לא סגורה על משהו.. מזמור לתודה כבר קיבלה בכל כך הרבה וריאציות וצורות.... שמנסה לחשוב על כיוון אחר...


אני יודעת שיש בנות שאמהות סגרו להן רבנית שתבוא לעשות להן הפרשת חלה, ויש שסגרו איפור ותסרוקת...

ויש אחת שהזמינה כל מיני בגדים לצילומים במקומות שונים בלבוש שונה...

יש אחת שחגגה ועשתה חינה ועשו לה טקס של קבלת תכשיטי זהב מהסבתא..

אחת אחרת עשתה סדנא יצירתית בבית לחברות, וחגגה עם המשפחה המורחבת במקום אחר..

ויש בנות שלא חוגגות, הן עושות טיול משפחתי...


זה באמת עולם ומלואו..

רק שנזכה להכניסן לקבלת עול המצוות בשמחה ובאהבה לכל החיים ומקווה ממש מתוך פשטות וצניעות

אולי יעניין אותך