שאלת אולפנותבת 30
השאלה שלי היא בעיקר עקרונית, כדי להבין את תמונת המצב...בסוף, נחליט בע''ה על אולפנה שאני מקווה שתהיה מתאימה.
אז ככה, זאת שאלתי.
האם יש כזו אולפנה, שבה מצד אחד לבנות אין סמארטפון (לא כי זה התקנון והמכשיר נשאר בבית. אלא כי אין להן. כי זה הסגנון ואלו המשפחות)
רוב הבנות לובשות חצאיות ארוכות (כנ''ל, לא כי זה התקנון אלא כי זה הסגנון)
אבל מצד שני האולפנה היא לא בראש חינוכי מסוים במיוחד, ולא מעוניינת ליצור בידול בין הבנות שלה לבנות בסגנון אחר?

יש כזה דבר?
בינתיים, אני שומעת רק על מקומות שהם עם ראש פתוח יותר ולא סגור מבחינה מחשבתית, ושם החצאיות עולות אל על והסמארפונים נוכחים מאוד
או מקומות שבהם יש צניעות ואין סמארטפון אבל יש גישה סגורה ומתבדלת.
אני אשמח לשמוע.
כי בינתיים, אני נרתעת מהסוג הראשון ונחנקת מהסוג השני, ואנה אנחנו באים?
מעניין..מותק 27
אני אגיד לך משהו שמנחה אותימיואשת******
ובטח שמעת את זה כבר
לקלקל תמיד אפשר
אני מעדיפה שיהין במקום שנותן יותר חינוך דוסי. עוד לא שמעתי על מישהי ש״התקלקלה״ לכיוון החונק…
מקסימום הן יהוו יותר דוסיות ממני. עדיף בהרבה על האפשרות השניה
אבל ממה שראיתי מסביבי, אחרי כמה שנים זה מתנרמל כזה… משלבים את הסגנון של הבית עם זה של האולפנה (בטווח הארוך הכוונה)
הבת שלי יודעת שלמוסד הלימודים יש את הכללים שלו. לא בהכרח אנחנו מסכימים עם הכל בגישה שלנו, אבל זה לא משנה. בחרנו את המקום, אלו הכללים שלו, את תכבדי אותם עד הסוף. בדיוק כמן שלאוניברסיטה יש כללי נוכחות ואחרת אין ציון, גם פה ככה.
אם יש משהו שממש מרגיש לא מתאים- מדברים עליו בבית, למה הוא ככה שם, מה אנחנו חושבים באופן פרטי וכו.
בינתיים טוב לנו עם זה
יפהבת 30
אני דווקא שמעתי ומכירה בנות שסביבה פתוחה יותר עודדה אותו להתחזק ולהיות מי שהן ממש.
ומצד שני מכירה לא מעט רואה סביבי הרבה כאלה שנפגעו מהחנק ובסוף העיפו הכל או חלק.
מכירה הרבה ''פליטי'' חינוך דתי חונק
מעניןמיואשת******
הפליטי חינוך חונק זה חינוך רק במוסד? לא בבית?
אלן שאני מכירה זה כשהחונק היה גם בבית
בסופו של דבר אני מאמינה שרב החינוך הוא בבית וזהו. מוסד לימודים הוא רק מוסד לימודים.
ואם לא מאתגרים את הכללים שלו כי מבינים שזה פשוט המוסד שבחרנו ואלו הדרישות שלו וידענו אותם לפני זה וחשבנו והחלטנו ששמה טוב למרות זאת. אז מקבלים את הדרישות בתוך המוסד גם אם לא מאמינים בהן
כשהגישה היא כזו אז כל ה״מרד״ די מאבד מטעמו ולא נכנסים לפינות מולם. זה הנסיון שלי
אין ספק שעיקר החינוך הוא בביתבת 30
בדיוק לכן לא בא לי מוסד שישב עליה חזק עם אידאולוגיות מסוימות או עם כובד תורני מעיק.

לגבי הפליטים- כן, בעיקר מהמוסדות.
מסכימה איתך מאדסבלנות 12
עיקר החינוך הוא בבית. תמיד כשחיפשתי מוסד לימודים לבנות שלי אמרתי שאני מחפשת מוסד שהכי פחות יהרוס. כלומר, אין משהו מושלם ואמן משהו בדיוק כמו שאני מחפשת. הבנות הולכות לפי התקנון של בית הספר ואם יש קונפליקטים דנים עליהם בבית. מצד שני, המוסד צריך להתאים פחות או יותר לבת כדי שלא תזרוק הכל. (הציעו לנו בזמנו מקום מאד סגור לאחת הבנות וטענתי שברגע שיחייבו את הבת שלי ללכת עם גרביונים וכו' וישימו על זה דגש כבד היא תזרוק הכל, זה לא התאים לה)
וואו...אז הנה אצלינו כנראה החברה שהתקלקלו מאובר דוסהאור שבלב
גרה במקום שיש בו כמה זוגות שהאמא הולכת ללא שום גדרי צניעות- כלום.

שנאה קרה כנגד מקום לימודיה(אולפנא דוסית) שישב על העניין החיצוני.

הבת שלי- כרגע עם גינס- מכנס, כן, וב"ה באולפנא שמשחררת- אחרי שהיתה באולפנא דוסית מרובעת שאפתנית הישגית- פיכס!
מי שלא בריבוע- בחוץ.
כמה חוסר הקשבה לבנות...
העיקר צוות דוס למהדרין.
העיקר בחיצוני יושבים עליהן על צניעות וחלילה בלי סמרטפון- במקום לחנך איך להתמודד איתו נכון.
כל כך לא מסכימה לדרך חינוך הזו.
גרם לכל כך אנטי
לא הבנתי מה את מנסה לומר האמתמיואשת******
אנחנו כנראה ממש לא מסכימות על כיווו חינוכי בחיים
ו פותחת דיברה על זה שחשוב לה שלא יהיה לכולם סמרטפון ולא חצאיות קצרות. אז עניתי לה את השקפתי שכנראה תואמת לשלה. מניחה שמקום עם סמרטפונים ובנית על מכנסיים זה לא הכיוון שלה. ולא כל דוסיות זה איכס
נכון שמקום שמחנך רק על חיצוניות זה מקום לא טוב
אבל לגזור מזה שכל מי שמחנך ״גם״ לחיצוניות זה לא טוב זה הגזמה ממש. יש מקומות מצוינים שמחנכים גם וגם
האמת הגבתי למשפטהאור שבלב
"עוד לא ראיתי מישהי שהתקלקלה מהכיון החונק.. "

האמת לדעתי האולפנא צריכה להיות מדוייקת לנערה לפי רמתה.
ולא לפי מה שההורים רוצים..היו מאחלים...
מסכימהבת 30
החנק מקלקל לא פחות מפתיחות יתר.
לגבי סמארטפון, הבת שלי בעצמה אמרה שהיא רוצה מקום בלי, בגלל האווירה והתרבות שזה יוצר- כולן בפלאפון כל הזמן, כל החוויות שלהן קשורות לאינסטגרם, לטיק טוק וכו', והיא פשוט לא שם.
האמת לא מסכימה בכללמיואשת******
נכון שיש בהחלט גם קלקול בגלל חנק
אבל הוא לא קרוב במספרים לקלקול בגלל פתיחות וחוסר חינוך
לא בטוחה שאת צודקתבת 30
זו עובדה ידועה שיש ישובים מסוימים שבהם מאוד הקפידו על חינוך סגור, ואחוזי מורידי הכיפה שם מאוד מאוד גבוהים.
מממ.....44444
יש הרבה דוגמאות בחינוך החרדי שיותר סגור....

בתכל'ס יש המון דוגמאות לכל כיוון מכל חינוך....
יש הבדל בין חינוך חרדי לדתיבת 30
חינוך חרדי הוא סגור בהתאמה לחיים החרדיים שהם יותר סגורים ופחות חשופים לתרבות הכללית.
חינוך דתי סגור מאוד הרבה פעמים הוא לא בהתאמה לחיים שאח''כ הילדים יחיו או לחיים שמתנהלים בצמוד לחינוך המאוד סגור.
ובגדול, חנוך לנער ע''פ דרכו, זה תמיד נכון וזה האתגר הגדול שלנו
זה היה ״לכיוון״ ולא ״מכיוון״ מיואשת******
התכוונתי שלא ראיתי מישהי שהתקלקלה לכיוון האובר דוסיות (והפכה בגלל אולפנה דוסית מדי לכת השאלים, נגיד)
מניחה שכוונתי לא היתה מספיק ברורה.
אני בטוחה שיש כאלו שהתקלקלו בגלל דוסיות חונקת, אבל הפתרון בעיני הוא למצוא את המקום הדוסי הנכון יהלא חונק, ולא למצוא מקום לא דוסי ולא חונק לכיוון של תעשו מה שבא לכן העיקר שאתן מאושרות.
מה שבאתי לומר שזה לא או-או. יש מקומות נפלאים של גם וגם. אפשר גם להיות לא חונק וגם לא להתפשר על עקרונות.
זו הגישה שלי ויש המון גישות שונות בחינוך וזה בסדר 🌹
אני מכירה..טארקו
אני מכירהלפניו ברננה!
מישהי שלמדה באולפנה לא מאוד חונקת ולא מדי דוסית, אולפנה איזורית רגילה כזאת..
והפכה לדוסית באופן קיצוני
וגם מישהי שלמדה איתי באולפנה מהאלו שנחשבת ממש דוסיות וגם הלכה לקיצוניות דוסית ממש, שלא כמו רוב חברותי לכיתה (והיא לא התאימה לקו של האולפנה בכלל מבחינה מחשבתית - רעיונית).
ומישהו שלמד בישיבה "חונקת" ויצא חילוני, ומישהו אחר שאם לא היה לומד בישיבה "חונקת" היה יוצא פרחח...
בקיצור - דברים כאלו יכולים לקרות לכל אחד מכל מיני סיבות וגורמים.
כמובן שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות ולחפש לילדים שלנו את המקום הכי טוב לפי הבנתנו - "חנוך לנער על פי דרכו".
ברגע שעשינו את זה - החישובים האלו הם פשוט לא משהו שאנחנו יכולים לחשב ולנבא מראש, וכאן נכנסות התפילות שלנו. 🤷🏼‍♀️

(אגב - אנחנו מתייחסים למקרים בודדים מתוך כיתות שלמות, סך הכל נראה שבמקומות שמחנכים בקו מסויים רוב החבר'ה יוצאים פחות או יותר באותו כיוון/בכיוון המקורי של הבית)
תכלס את צודקת 🌷מיואשת******
תכל'סבת 30
וזה גם מה שאני מחפשת, אולפנה שלא מנסה לעצב את הזהות של הבת שלי ולחנך אותה אלא מבינה שעם כל הכבוד, יש דברים שההורים צריכים לעשות...
יש לי אחיינית שבגלל ההרגשה הזאת של ''מנסים לחנך אותי כל הזמן'' לא מצאה אף אולפנה לרוחה. בסוף עשתה בגרות דרך מסגרת בסגנון הילה וניצלה את רוב זמנה לעבוד, לעשות רשיון ובסוף גם להתחתן...אחלה בחורה, למרות שלא עברה באף אולפנה...
אני חושבת שהיום רוב האולפנות מבינות שיש שת"פ בין הבית לאולפנתהילה 4
פעם היו מחנכים את הנות רחוק מהבית כי כל החינוך היה באולפנה. ולכן היו בקןשי שבתות חופשיות. היום זה התהפך ואני חושבת שהאולפנות יודעות את מקומן.
יותר מזה, כתבת על נערים שירדו מהדרך בגלל חינוך חונק- הרבה פעמים זה לאו דווקא המוסד הלימודי אלא הבית שלא היה דווקא חונק אבל כן יישר יותר מידיי קו עם המערכת המחנכת. או לא היה מספיק בטוח בדרך שלו כדי לשחרר את הילד. סליחה על הסטיגמה אבל קורה הרבה בזוגות חזב"תים שרוצים שהילד לא יעבור את מה שהם עברו ויגדל הכי קדוש וטהור כמו בחלומות שלהם. ומזה הילדים נחנקים. לא מהמוסד הלימודי אלא מהבית.
טובבת 30
אני חושבת שאלו ניואנסים עדינים.
מבחינתי, 3 ימי פנימיה בשבוע זה כבר הופך את האולפנה למרכז החיים של הילדה. ויש הבדל גדול בין יומיים שלושה בפנימייה.
ברור שזה גם קשור באופי האולפנה ובאופי של הילדה,
אבל בכל אופן, חשוב לי שמרכז החיים שלה יהיה הבית.

לגבי החנק, אני מניחה שזה נכון לגבי חלק מבעלי התשובה, אבל אנחנו לא כ''כ בקטגוריה הזאת בכל אופן.
ולגבי החנק בבית או במוסד הלימודים - אם השקפת מוסד הלימודים היא שצריך להיות תיאום בינו לבין הבית, אז זה בעייתי בעיני. אם המוסד מבין שהבית של התלמידה לאו דווקא מיישר קו עם כל מה שיש באולפנה, ונותן לזה מקום, אז זה בסדר גמור וכך יותר ראוי בעיני.
דוקא כבוגרת רעיהאמא לאוצר❤
זה ממש הראש של האולפנא.
האולפנא ממש אומרת שאין לה דרך חינוכית מסויימת אלא שכל אחת תעשה מה שחנכים בבית. וזה ממש בולט. רוב המורות לא מביעות דעה לגבי הרבה דברים, הרב חיים אפפעם לא מביע דעה ברורה ואפילו כששואלים אותו, אז הוא עונה שנעשה כמו בבית ושהרבה דברים בחינוך הם תפקיד של ההורים ולא של אף אחד אחר....
ואני יכולה להמשיך לפרט אם מעניין אותך..
צודקת. לדעתי צריך השתדלות ללכת למקום ששואף לטוב רוחניתאחתפלוס
ולא רק טוב גשמי.
אבל צריך בעיקר הרבה תפילות. וחינוך בבית!
גם אני לא הבנתי. אם המקום דוסי ובכללים שוללים פלאפון וחצאיתאורין

אז מי שזה חונק מבחינתה, לא אמורה להיות שם. לא נראה לי שהמוסד אמור לוותר למי שלא מתחברת לכללים, כי זה פוגע במי שבאה לשם כדי להיות במקום ללא השפעה המדיה ועם לבוש צנוע מסביב. והאמת, בעיני, אשה בוגרת לא מוותרת על הכל רק כי שנאה את המקום בו למדה. בכל מקרה יש לה בחירה חופשית לבחור בקיום מצוות.

מסכימה לגמרי. אבל גם הגישה שלי זה כמו לאוניברסיטהמיואשת******
באוניברסיטה חייבים שמינים אחוז נוכחות בשיעורים אחרת לא מקבלים הכרה בקרוס וציון. נכון? נכון.
באמת מישהו יבוא ויגיד- אוי אוי אוי לא מבינים אותי פה לא מכילים אותי פה המקום הזה לא לענין זה אל בסדר אני זונח את הלימודים וזהו כי אין פה גמישות?
נכון שלא?
אותי הדבר מוסד לימודים מבחינתי
בחרנו אותו (יחד) כי הןא לדעתי ו המקום הטוב בשבילך. ידענו מראש בדיוק מה הכללים, הם לא הומצאו אחרי שנכנסנו. אז הסכמיו לכללים ובחרנו את המקום.
גם אם לא את כל הכללים אנחנו אוהבים עדיין זה המקום והכללים שבחרנו ועל כן צריך לעמוד בהם בשביל ללמוד בו.
להתעצבן על הכללים זה פשוט לא הגיוני בעיני. למה הלכת לשם?
מה פתאום משהו מפתיע? לא ידעת שאסור טלפון? ידענו. החלטנו שככה טוב. עכשיו החבאת טלפון מתחת למדרון ותפסו אותך וזרקו הביתה, לא נעים ומבאס אבל לכעוס על המוסד? מה הקשר?
לדעתי הדברים האלו נובעים מבתים שמכריחים ילדים ללכת למוסד שמתאים להורים ולא לילד. וזה באמת בעיה. אבל ברגע שהילד בוחר ללכת למקום מסוים חמודה לכללים שלו אז כל הכעס הזה לא רלוונטי.
ככה אני מחנכת בכל אופן
ומזכירה לבת שלי כשהיא מתעצבנת לפעמים שבחרנו את המקום וזה עסקת חבילה. אנחנו אוהבים בו אלף בית , פחות אוהבים גימל דלת. לכעוס על המקום או אנשי הצוות שלו כי הם אוכפים גימל דלת זה לא רלוונטי
החלטנו ביחד שגימל ודלת הם מחירים הולמים כדי לקבל אלף ובית. אז זהו, צריך לעמוד בהם
בדיוק כמו בלימודים גבוהים שם נהיה נוכחים, או נגיש עבודות או כל שאר דברים שלא תמיד נאהב ונסכים איתם- כי אלן התנאים של מקום הלימודים הזה. ידענו אותם בקבלה אליו. הסכמנו אליהם. נעמוד בהם. זהו.
לי אין שום בעיה שהמוסד מבקש משהו שהיא לא סטנדרט בבית שלנו, אז בזמן הלימודים שם תעמדי בכללים שלהם, כי הדברים שהם נותנים שווים את זה. אחרי שתצאי משם תחליטי לבד אם את רוצה להישאר עם ההרגל/בגד ששם היה דרוש או שלא.
אני חושבת שהמון מהאנטי, והמריבות עם מקום הלימודים קשורות גם לגישה של ההורים לכל הנושא
🤷🏼‍♀️
ממש מסכימה שזה קשור גם לגישה של ההוריםאמא לאוצר❤
ושזה עסקת חבילה...אין מה לעשות
כמו בכל דבר בחיים יש לכל מוסד יתרונות וחסרונות
לא חושבתבת 30
מה שחונק זה לא שאין סמארטפון.
מה שיכול להיות חונק זה חינוך לאיזה משהו מסוים, אחיד, חד משמעי.
הבעיה במצב כזה שיש לילד התנגשות בין ביה"ס לבית שיכול44444
להביא לסלזול בשניהם.
אני לא יודעת כל כךחדשה ישנה
אם הבנתי מה את מחפשת, מזתומרת גישה סגורה ומתבדלת? בדר''כ כל אחד מתחבר לסגנון שלו, והגיוני שדוסיות יתחברו בעיקר לדוסיות שמבינות את השפה שלהן, זה לא שהן מתבדלות מתוך התנשאות או סנוביות...
מכירה את אולפנת תהילה, בלי פנימיה בירושלים, שזה ממממש דוסי, לא מכירה אישית אבל מכירה כמה וכמה בוגרות של האולפנא וקלטתי את הסגנון... תנסי לברר אם זה מעניין אותך.
ויש את אולפנת רעיה, עם פנימיה, יכול להיות שזה סגור ומתבדל, לא יודעת מה ההגדרה בדיוק... יש שם בנןת נגיד שיוצאות להיות מדריכות בסניפים מאתגרים, אם זו הכוונה...
תודה רבהבת 30
גם תהילה וגם רעיה לא מתאימות לנו.
תהילה, לפי מה שאני מכירה, זה בדיוק ה''חונק'' הזה שהתכוונתי אליו. וגם לא רלוונטי לי ירושלים בלי פנימיה.
רעיה, זה בדיוק מה שהתכוונתי ''חינוך למשהו מאוד מסוים''. זה , לפי ההתרשמות שלי, מאוד מעצב זהות דתית לאומית קלאסית. ואנחנו לא לגמרי שם...

ברור לי שאין מקום מושלם...לא מחפשת כזה. רק רוצה לדעת, ברמה העקרונית, מה טווח הבחירה שלנו, והאם יש מין יצור כלאיים כזה שנותן עומק תורני ויראת שמיים, בלי לחנוק ובלי אידאולוגיה מגזרית מסויימת.

התבדלות, כוונתי, שאמא, למשל, אומרת לי ''אני לא רוצה שהבת שלי תיצור שום קשר עם בנות מאולפנה צמודה שיש להן סמארטפון וחצאית קצרה''. זה הכיוון.
אוליחדשה ישנה
מעלה לבונה, בם פתוחים שם להמון סגנונות, יש להם מדוסיות ממש ועד לא בכלל...
זה דווקא מסתדר לי איתך, ברסלביות יש שם הרבה
. אולפנא חסידית כזאת
כן, זו אפשרותבת 30
אני לא מכירה מספיק.
יש במגדל העמק משהו, לא זוכרת את השםטארקו
אולי תפארת?

לא מכירה ממש בעצמי אבל לקחתי טרמפ כמה בנות שלומדות שם ועפו על האולפנה ממש..
תפארתבת 30
מכירה. אם נניח היה לי משהו כזה במרחק סביר מהבית, זו אכן היתה אפשרות.
אבל אני לא מתכוונת לשלוח אותה לפנימיה, והיא גם לא רוצה
אולפנת טהר ביד בנימין קיימת עדיין?טארקו
זה נראלי פחות או יותר אותו הסגנון...

אני מבינה שאתם איזור בנימין?
אין הרבה אופציות באיזור.. לאט לאט האולפנות נהיות אזוריות כאלה ופחות מחולקות לפי סגנון


שמעתי מלא טוב על האולפנה בהר ברכה אם יכול להיות רלוונטי לכם.... היא מגוונת מאוד אבל המשיכה היא לכיוון דוס.

לא מכירה אבל אולפנת שילה בדקתם?

בבית אל יש גם את תאיר(אולי המצאתי שם?) בזמנו זה היה הלא דוסיות שלא הולכות לרעיה, אבל אני מעודכנת ללפני כמעט עשור....
וכמובן מעלה לבונה..טארקו
גם על זה חשבתיבת 30
מענין אותי, האם האולפנה קשורה, טכנית ורעיונית, למוסדות תורת החיים?
זה באלגאן שםמחכה עד מאוד
אני לא מאוד מכירהטארקו
בעיקרון כן היא הוקמה כחלק מהמוסדות
(מה קורה היום אין לי מושג כי בכללי המוסדות השתנו מאוד כידוע..)
כבר לא קשורהאורי8
למיטב ידיעתי. אולפנת טוהר לא קשורה כבר למוסדות תורת החיים
כבר לא. הפכה להיות אולפנת צביהאמא יקרה לי*


יודעת לספר לי עוד קצת עליה?בת 30
לא מכירה מספיק מבפנים...אמא יקרה לי*

כן יודעת שעברה תהפוכות. חלק מהבנות הן ממשפחות חסידי הרב טל.

יכולה לקשר אותך עם חברות שהבנות שלהן לומדות שם...

אשמח, בפרטי, תודהבת 30
תאיר היה, נסגרה כבר.נפש חיה.
תאיר כבר לא קיימתשמעונה
יש אולפנת בית אל שהיא המשך של היסודי, ויש טל תחיה שהיא יחסית חדשה בפסגות...

יש דם את עפרה באזור, רעיה, מעלה לבונה , שילה...
סתם לידיעתךרחל=)
מי שהקימה את תפארת זאת מי שהקימה וכעת עומדת בראש אולפנת ראשית. כך שלמרות ששמעת כל מיני, הייתי ממליצה לבדוק את האופציה ברצינות אם תפארת זה כיוון שנשמע לך.
אבל תפארת זה רחוק לי...בת 30
תודה
כן הבנתירחל=)
התכוונתי שאם תפארת מתאים- לבדוק ברצינות את ראשית כי יש מצב שזה סגנון דומה. כי מי שהקימה את תפארת הקימה גם את ראשית
אה, הבנתי...בת 30
יש מצב שנבדוק בראשית, תודה!
מה עם קומי אורי?עלה למעלה
שמעת עליה?
שמעתיבת 30
תודה
בהר"ן?בימבה אדומה
מעדיפה כמו שאמרה @מיואשת****** (שאני לא אתייאש מלומר לה להחליף את הניק)....
לא לאבת 30
אולפנת רננה בגבעת שאול?בימבה אדומה
לא מכירהבת 30
היא מיועדת גם לבנות לא ירושלמיות?בת 30
אנחנו גם באותו שלבפליונקה
אולי אולפנת רעייה בבית אל? מה בת שלך רוצה?
יש ראשית בירושליםמחכה עד מאוד
חצי פנמייה.
דוס ממש,אבל לא כבד אש ....
שמעתי חוות דעת חלוקות על ראשית.בת 30
אולי ננסה. למרות שירושלים רחוק לנו
תבדקי בעיניםמחכה עד מאוד
היא מתחילה אז התנאים לא וואו,
אבל מכירה מישהי מקרוב, שממש נהנת
כן, חשבתי על זה, תודה רבהבת 30
כתבתי למעלה על רעיהבת 30
לא מתאים לנו
סליחה, לא ראיתיפליונקה
מה בת שלך רוצה?
אנחנו די לייט אבל בן שלי רצה מקום תורני יותר אז זרמנו איתו כי הוא זה שילמד שם בסופו של דבר.
זה פחות ענין של מה שהיא רוצהבת 30
לפחות בשלב זה. היא לא באמת יכולה להבין ולשפוט כי היא לא מכירה ולא מבינה השלכות של נושאים שונים.
היא רוצה מקום בלי סמארטפונים ועם בנות שלפחות עם חלקן היא תרגיש בנוח.
ובלי לחץ בלימודים.
הבנתי, עוד נקודהפליונקה
אם אולפנה בעיר גדולה ואתם בישוב אז יש אוטובוס בין עירוני ואז אוטובוס עירוני. זה בטח איזה שעה וחצי כיוון אחד כל יום ובתחנה מרכזית תמיד מסתובבים כל מיני טיפוסים, אז עדיף שתהיה קבוצה מיישוב כדי לא להסתובב לבד.
נכוןבת 30
אני חושבת שהחידוש הגדול של עולם האולפנות הוא האמון בבנותתהילה 4
ו- גם לבית יש מקום חשוב בחינוך. כשהבת שותפה בבחירת האולפנה אליה היא בוחרת. היא עם מוטיבציה מאד גדולה להצליח במקום. ולכן השאלה של מה הבת רוצה מאד משמעותית בעיני. נשירה וירידה ברמה הדתית יש בכל האולפנות ומכל הסיבות. אני חושבת שאת טועה בהבחנה שיש יותר ירידה ברמה דתית מאולפנות דוסיות מתוך בעיטה. להיפך, לדעתי השיח באולפנות הדוסיות כמו עטרת רחל, ראשית, תפארת ושות' )אנינלאנכוללת אץ תהילה שם הגישה היא יותר חרדית מבחינת מתודץ החינוך) .הוא שיח שמאד מגייס את הבנות לרמה דתית גבוהה ולא כופה את זה כמו שחברה החרדית.
כשהבסיס לשיח הגבוה הוא כללי בסיס שמאפשרים את זה. כמו הקטע של הסמארטפונים וכללי הלבוש. יש לי עוד הרבה הגיגים בעניין אבל צרם לי שאת כותבת שהבת שלך עוד לא מבינה ויודעת. אני חושבת שהשיתוף שלה והאמון בה הם חלק מאד משמעותי בהתבגרות ובגיוס שלה לקבל את העולם החינוכי של האולפנה שבה היא תלמד. ולכן ממש חשוב לתת לזה מקום ולא לבטל את זה כאילו היא ילדה קטנה. היא לא.
לא התכוונתי שהיא לא יודעת כלוםבת 30
ברור שהיא מבינה ויודעת מה היא רוצה.
אבל לפני שהבחירה מגיעה אליה, אני עושה את הבירור, לפי מה שחשוב לי ולפי ההכרות שלי איתה.
מעבר לזה, אני בהחלט חושבת שהיא לא מבינה עד הסוף דברים שאנחנו מבינות בתור אמהות.
ומעבר לזה, יש לי הרבה אמון בה, אל דאגה 🙂. מי כמוך יודעת כמה אני סולדת מחינוך שלא נותן אמון בילדים
טל תחיה בפסגות5+
אולפנה די חדשה. בנות דוסיות. בלי פנימיה. רק יום אחד בשבוע.
עפרה ושילה אולפנות לא דוסיות. רגילות. יש סמארטפונים. כוכב יעקב ביניים כזה.
גם הבת שלי כבר באמצע תיכון ורוצה לעבור למקום יותר דוסי אבל לא חונק מבחינה לימודית ולא ממש מוצאת.
זו נשמעת אולפנה טובהבת 30
אבל היא מאוד לא נגישה עבורנו
אולי תכתבי איזור בארץ?שלומית12345
מעדיפה שלאבת 30
רציתי לדעת גם ברמה העקרונית.
ובכל אופן, נראה לי שכתבו לי על כל האולפנות האפשריות עבורינו
מעלה לבונהאבןישראל
יש גם וגם.
הבת תבחר את החברות שהיא מתחברת אליהם
וזה יהיה כמו בערך מה שתיארת
חצאית ארוכה, בלי סמארפון או עם אבל זה פחות מעסיק אותן .
אם את צריכה עוד מידע אוכל לעזור.
תודה רבה!בת 30
שמעתי שפתיו אולפנה חדשה בפסגותלפניו ברננה!
אולי שווה לבדוק...
מכירהבת 30
נשמעת מתאימה, רק ההגעה תהיה מורכבת.
היא בלי פנימייה?לפניו ברננה!
דיברתי איתם עכשיובת 30
יום אחד בשבוע
למיטב ידיעתי היא מחנכת לקו מסוייםשלומית12345
אבל באמת יש שם צוות מקסים. וגם בנות
יש אלפנה במגדל העמקהרפו ודעו..
לא זוכרת את השם ולא מכירה אישית
ממה שהבנתי שהבנות דוסיות והראש חסידי ולא מקובע
תפארתבת 30
אבל זה רחוק לי ממש. לא נוסעת שעתיים וחצי לאסיפת הורים...
עונה לךכבתחילה
בתור אחת שהיתה בתוך עולם האולפנות עד לפני כמה שנים

לפי התיאור שלך-
חצאית ארוכה, בנות דוסיות, בלי סמארטפון (גם לא בבית)
נשמע קלאסי לאולפנת ראשית ואולפנת תהילה שבירושלים.
תהילה בלי פנימיה, ראשית חצי פנימיה.

לגבי אולפנת תפארת
יש לי 2 אחיות ועוד גיסה שלמדו/לומדות שם.
ולכולן יש סמארטפון, ולא בבית, הן מחביאות בתיק או מתחת למזרון. בוודאות.
לא כולן, אבל רוב רובן.
הן בנות תורניות שמגיעות מכל מיני ערים ברחבי הארץ, סטייל גרעין תורני דוס. כן חצאיות ארוכות.
תודה רבה!בת 30
יש לי רעיון לאולפנאאביול
אבל לא כתבת אזור בארץ
אפשר לכתוב לך בפרטי?לא מחוברת
בוודאיבת 30
אולי מעלה לבונה? או חמרה בבקעת הירדן?נפש חיה.
חמרה זה רחווווקבת 30
ומעלה לבונה לא רלוונטי מכמה סיבות, אבל תודה!!
הלוואי שתמצאו משהו מתאים, אמן . תתפללי על זה בנרותנפש חיה.
אמן!!בת 30
לא הצלחתי להגיב לתגובה מסויימתאמא לאוצר❤
אבל ראיתי שכתבו לך הרבה על מעלה לבונה והיה נראה שזה אופציה בשבילכם
אז רוצה רק להאיר את עינייך
מכירה מקרוב מאד כמה בנות שלומדות שם היום
והאולפנא ממש לא נותנת מקום לבית.
היא ממש מציבה את עצמה במקום הראשון לפני הבית
אם זה בלהוסיף כל הזמן ימי פנימיה, דוג ממש טריה- השבוע, בגלל שחוזרים מחנוכה ביום שלישי, אז החליטו שכולם נשארות משלישי עד חמישי חובה, למרות שעקרונית אין פנימיה בשלישי..וזה קורה כל הזמן!!
או נגיד לא משחררים מהלימודים/הפנימיה באופן חד"פ כי הבת אומרת שהמאמר צריכה אותה בבית...ועוד מלא דוגמאות יש לי.
מי שרוצה פירוט בפרטי....
לא באה ללכלך, רק שתדעו..
מלא בהצלחה!🤍
כתבתי כי היה נראה שחשוב לך מוסד שנותן את הכבוד הראוי לביתאמא לאוצר❤
ומבין שהוא במקום השני.
תודה רבהבת 30
אכן זו אחת הסיבות שבגללה האולפנה ירדה מהפרק. תודה רבה!!
בשמחה💕אמא לאוצר❤
אם את רוצה, מכירה את עולם האולפנות די מקרוב..
יצאתי ממנו רק לא מזמן ועדיין יש לי חברות/אחיות/גיסות וכו שבשלב..
אז יחסית מאד מכירה
מוזמנת לשאול פה או באישי
מלא מלא בהצלחה עם זה, זה באמת החלטה משמעותית ממש, ואני חושבת שלא משנה לאיפה היא תלך, לאולפני יש הרבה השפעה על העיצוב של הבת...
עוד קיימות היום פנימיות כאלה???44444אחרונה
זה מזכיר לי סיפורים מאבא שלי.... (גיל 70....)
ילד רוצה מוסד לימודים שאתם לא הכי מתחבריםפילה

האם אתם זורמים עם ילד? או כל מקרה לגופו?

בן כמה הילד?חושבת בקופסא

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

כל מקרה לגופו124816אחרונה

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


אולי יעניין אותך