מה דעתכם על זה?אור וחיים

https://www.inn.co.il/news/532435

 

"בשנת 2020 נפתחו תיקים נגד 177 גברים בגין תקיפה חמורה של בת הזוג, ולעומת זאת נגד נשים נפתחו 2,068 תיקים בגין תקיפה חמורה של בן הזוג". תקיפה חמורה היא תקיפה שלרוב מצריכה טיפול רפואי אחריה. 

 

האם אנחנו כחברה מתעלמים מאלימות של נשים כלפי בני זוגן?

 

אם הייתם יודעים על גבר שחווה אלימות על שלל מאפייניה, הייתם עוזרים לו בדיוק כמו שהייתם עוזרים לאישה שחווה אלימות כזאת? 

 

האם גברים בכלל יודעים לזהות סימני אלימות המופנים כלפיהם לפני שזה מסלים? או שאולי מעולם אף אחד לא לימד אותם שהם בכלל יכולים לחוות אלימות מבת הזוג, ואף אחד לא לימד אותם מה הם סימני האזהרה או קווים אדומים שאין לחצות אותם. והרבה פעמים הם מכילים חציית קווים אדומים, ומבינים שהם בקשר אלים רק כשזה מגיע למצב קיצוני? 

לא... לאאאאאיהודה224
אל תעוות נשים אינן אלימות כלל רק הגזע הנחות והאלים הזכרים האלה הם ורק הם אלימים.
אתה מעיז לנתץ את הטיעונים "האמיתיים" של הטרור הפמיניסטי והמיזאנדרית בעולמינו הקטן
מסכים איתךבסדר גמור
דווקא מסכימה איתהנעמי28
אז מה שהאחוזים נמוכים? אז מה שלא כל גבר הוא מטרידן?
לבת/ בן שלי אני אעשה הכל כדי שלא יחשפו גם לאחוזים הנמוכים האלה!
האם תעלה טרמפ עם נהג ערבי? באמצע הלילה?
יש יותר אנסים מטרוריסטים אם כך למה (בעייני מובן למה) לרבים מאיתנו יש איזשהו פחד או תרחיש בראש על פיגוע שנמצאים ליד אחד כזה ובטח נמנע להעלות על טרמפ איתם.
גם אם האחוזים נמוכים מאד, כשזה מגיע לחיים ומוות ואונס הכי מובן שנעשה הכל כדי לא להיפגש עם האחוזים האלה..

עדיף זהירות יתרה, אפילו לא לסמוך בקלות על בני משפחה קרובים כדי למנוע מהאחוזים הנמוכים האלה להתממש..
מה גם שהם לא מאד נמוכים
זה שאלה בכללי עד כמה נותנים לסיכונים נמוכים לנהל אותנואור וחיים

האם בגלל שיש סיכון לתאונת דרכים לא ננהג ברכב? רוב האנשים לוקחים את הסיכון הזה ללא שום חשש. 

 

הרבה פעמים זה עניין של פרספקטיבה. אדם אחד יחשוב שיש סיכון וכדאי להימנע, ואדם אחר יחשוב שאין בזה סיכון. 

 

למשל יש אנשים שלא עולים על טרמפים בכלל, בטח לא ביו"ש, שמא זה ערבי בתחפושת. תשאלי בחור שגר בתל אביב האם הוא יעלה על טרמפים ביו"ש. הוא יחשוב שזה מאוד מסוכן. לעומתו אנשים שגרים ביו"ש יעלו על טרמפים בלי חשש, למרות הסיכון הקטן. 

 

כך גם בנושא הזה. יש אנשים שלא יראו בזה שום בעיה, ויחשבו שהסיכוי שיקרה משהו כזה הוא מאוד רחוק ואין סיבה לחשוש. ויש אנשים שיחששו, כי לדעתם זה לא כל כך רחוק שדבר כזה יקרה, וצריך להיזהר.   

 

השאלה עד כמה צריך לחשוש בנושא הזה. הרבה פעמים זה מושפע מתרבות, מסביבה חברתית, מתפיסת עולם, ומחוויות אישיות. 

 

מההיכרות שלי בנות דתיות יותר שומרות על עצמן בנושאים האלה. דווקא בגלל שהגעתי מתרבות חילונית לתוך העולם התורני, ראיתי פער בין היחס של נשים דתיות לבין היחס של נשים חילוניות. למשל בעיר שלי אפשר לראות לא מעט בנות חילוניות במקומות בילוי עד השעות הקטנות של הלילה, או הולכות לבדן ברחוב מאוד מאוחר. דתיות לא עושות את זה... 

 

אין כאן נכון או לא נכון. זה שאלה של תרבות, סביבה חברתית, השקפה, השפעה מחוויות אישיות או מסיפורים שפגשו...

הסיכונים במקרה שרוויטל דיברה לא נמוכים בכללנעמי28
אחוזים מטורפים מידיי בשביל לקחת סיכונים ולאף גבר לא כתוב אנס על המצח, זה בתחופשת רב, רופא ואיש השנה..

אני מדברת על האחוזים של אישה להיפגע ולא על אחוז הגברים שפוגעים.
בעייני תמימות שלא במקום לא לעשות הכל כדי להימנע מזה.

וגם בי״וש לא יעלו על טרמפ ערבי באמצע הלילה. לפחות ממה שאני מכירה..
בעיני זה לא אחוזים מטורפיםאור וחיים

ברור שרוב מוחלט של הגברים פשוט יחזירו אותה הבייתה.

 

אבל אני מבין את מי שלא ירצה בכך, ויחשוש שמא יקרה. וגם אם הסיכוי מאוד קטן, לא שווה לקחת סיכון כזה שמא הוא יאנוס אותה או ירצח אותה או יגנוב לה את הכסף. כי אלה דברים שקורים בעולם, ולך תדע אולי האדם הזה מטורף... 

 

וברור שאף אחד לא יעלה על טרמפ ערבי באמצע הלילה (למרות שיש לי חבר שעשה את זה חח). אי אפשר להשוות בין ערבים שנמצאים במלחמה אתנו על המדינה, ויש סיבה טובה לחשוד בהם. לבין גבר רנדומלי, שרוב הסיכויים שהוא אדם רגיל, ואין שום סיבה לחשוד בו. 

 

עכשיו ראיתי שכתבת שיש יותר אנסים מטרוריסטים. ואני מבין שאנחנו תופסים את העולם אחרת לגמרי. ואין סיבה להמשיך להתווכח. כי כל אחד במבט שלו. 

זה עובדות לא תפיסותנעמי28
לאישה ולגבר חד משמעית יש יותר סיכויים להיפגע מינית מאשר להיפגע בפיגוע טרור.
אחת מכל שלוש נשים נפגעה מינית.
אחת מכל חמש נאנסה.
האחוזים אצל גברים קטנים יותר וגם שם המון מקרים מושתקים.
רוב הפוגעים יפגעו הרבה פעמים ככה שזה מקטין את אחוז הגברים הפוגעים אבל זה לא מקטין את אחוז הפגיעה בי או בילדי..
למה כל דבר שנעשה כדי להגן על עצמינו מטרור זה לגיטמי אבל כשזה מגיע להגנה מגברים זה מתקבל בחוסר הבנה?

גם הרבה ערבים טובים נפגעים, מה לעשות שלא כתוב על המצח מי טרוריסט או אנס ומי לא.
לא כל הגברים אנסים, רובם אנשים טובים אין ספק, האחוזים שניפגע גדולים מידיי כדי שנהיה נחמדים ונסמוך על כל אחד.



את בעצמך כתבתאור וחיים

"רוב הפוגעים יפגעו הרבה פעמים ככה שזה מקטין את אחוז הגברים הפוגעים". 

 

גבר אחד אנס יפגע בהרבה נשים עד שייתפס. ככה שהנתונים על כמה נשים נפגעות לא מראים כמה גברים אנסים יש. 

 

וכתבתי שהסיבה שיותר חוששים לטרור כי בערבי יש סיבה לחשוש, ובגבר רגיל אין סיבה לחשוש. ערבי מעצם היותו ערבי זה כבר מעורר חשד שמא הוא רוצה לפגוע, כי אנחנו במלחמה מולם על המדינה, הוא חלק מאוכלוסייה שנאבקת בנו. אבל גבר מעצם היותו גבר זה לא מעורר חשד שמא הוא רוצה לאנוס. וזה שאלה האם לחשוד בכל גבר גם אם אין סיבה, רק בגלל שיש מקרים בעולם. יש כאלה שיחששו, ויש כאלה שלא.

 

ולא אמרתי שזה לא לגיטימי לחשוש לזה. הפוך כתבתי במפורש שלגיטימי לחשוש לזה ואני יכול להבין את מי שחושש. 

כמות הפוגעים פחות רלוונטיתנעמי28
אולי אם אנסח את זה אחרת זה יהיה שונה.
לא אכפת לי כמה פוגעים יש, אלא מה הסיכויים לפגיעה.
והסיכויים גדולים ודורשים ממני הגנה על עצמי ועל ילדיי.
לא רואה בזה סימון של כל הגברים כאנסים או פגיעה במין הגברי וגם גברים לא צריכים להתסכל על זה ככה.
לא סתם נקבע איסור איחודטרכיאדה

למרות שרוב הגברים טובים ונורמטיביים

איחוד נועד כדיאחת פשוטה
שבני זוג לא יחטאו לפני החתונה.. לא נועד כדי שהגבר לא יאנוס את האישה /הילד/ הילדה...

אלא אם כן יש איחוד גם על גיל קטן.. ? מעניין לבדוק את זה
יש ייחוד גם מגיל קטןאמא של בנותי

איסור ייחוד הוא לבנות מגיל 3 ולבנים מגיל 9

טוב לדעת .אחת פשוטה
תודה
ייחוד הוא ממש לא רק לפני חתונה, ולא רק לבחורים ובחורותמיקי מאוס
ייחוד הוא מגיל שהילד/ה נחשביים ראויים למיניות ע"פ ההלכה וגם אחרי הנישואין עד המוות

הקפדה על הלכות ייחוד עשויה למנוע חלק מסוים מהפגיעות, ובאמת היה טוב אם כולם היו מקפידים על זה ולא רק ממניע דתי. אבל לא את כולן כמובן...
מעניין מאוד. וגם עצוב מאוד.המקורית
מניחה שאכן לא מזהים סימנים כאלה או שמכילים אותם, וגם אם יש מעט שכן - קשה לפרוץ את מחסום הבושה.
צודק לגמרי.מיקי מאוס
לא רק שאין להם את אותה מעטפת של עזרה, אין להם את הלגיטימציה בכלל להיות מוכים.
וגבר נורמטיבי שגדל בחינוך טוב לא יעיז להרים יד על אשתו, גם כשהיא כן, למרות שהוא יכול להחזיר בענק כי רוב הגברים חזקים יותר מהאישה שלהם. אבל ברגע שהיא תתלונן או שפעם אחת הוא כן- יאמינו לה ולא לו

אני בטוחה שבמודע כולנו רוצים לעזור גם להם, אבל גבר שחוטף כאפה ירגיש שהוא סתם בכיין אם הוא הולך להתלונן ולא יוצא "גבר".
וגם החברה פחות תאמין לו שהוא לא אשם, אולי היא רק החזירה

זה נכון שנשים הן פחות אלימות, ובפער אדיר פחות רוצחות. אבל במסגרת המוגנת של המשפחה וכשמדובר באלימות שהוא לא רצחנית אבל נוראית בתא המוגן (כמו גם אלימות מילולית וכלכלית) ההבדלים האלה מיטשטשים אבל אנחנו עדיין שבויים בתפיסה הכוללת שגברים הם אלימים ונשים לא

וגם- חובה לעשות את ההבחנה הגזענית פה בין החברה הערבית (וכן, גם קצת בקרב יוצאי אתיופיה וארצות המזרח בדורות שקדמו להתערבבות שלהם בתרבות המערבית, ועם הרבה אהבה ליהודים האלה להבדיל) ששם יש אלימות נגד נשים שמקבלת לגיטימציה (על רקע כבוד המשפחה/ כבוד הגבר/ מניעת פריצות וכו) לבין החברה היהודית ששם האלימות הגברית היא מאותם מניעים כמו האלימות הנשית (קנאות, אופי אלים, חוסר שליטה) ולא ממניעים תרבותיים חברתיים

מפתיע אותי מאוד מאוד שיש כ"כ הרבה תלונות במשטרה, זה טוב ויפה שלפחות הם מתלוננים רשמית.
אני מנחשת שזה בגלל ההבנה שזה חשוב לתביעות שיבואו נגדם בהמשך אבל עדיין זה מרשים וחשוב

זה נכון שכמעט ואין רציחות של גברים ע"י נשותיהם (כנראה כי נשים בטבען פחות חזקות ופחות אלימות ככלל, אולי גם כי גבר שחש סכנה כבר כן יגן על עצמו בכל מחיר). אבל כמו שאנו מוקיעים אלימות גברית לא רק בגלל שהיא תגיע לרצח אלא כי היא פסולה כך גם אלימות נשית צריכה לקבל את ההוקעה הכי חזק שאפשר למרות שאין חשש סביר שזה יגיע לרצח
..הללויה~
חד משמעית מתעלמים היום מנשים אלימות כאילו רק גברים יכולים להיות כאלו
וזה עצוב

כי אם אישה תאמר שהיא חווה אלימות ישר יאמינו לה ואם גבר יאמר זאת כנראה שישתיקו אותו ויתעלמו.
כגבר שחווה אלימות קשה מצד בת הזוגהולך לאיבוד
אני יכול להגיד שמה שהתחיל בקללות וזילזול רב מצידה שאחת הבעיות הגדולות היא הכחשה נוראית.
כשהיא קראה לי קוקסינל בקוליי קולות כמה וכמה פעמים בחתונה של אח שלה כי אמרתי שלום להוריי הכלה (וסרבתי להיכנס לריב של הוריי הכלה עם האמא של החתן - אח של פרודתי), כשהיא קראה לי הומו אוהב גברים בבניין המשותף בו אני גרים 4 שנים, כשהאזינה לשיחות שלי (דרך אפלקציית הקלטת שיחות) עם חברים משפחה ולקוחות לא הבנתי שזו אלימות.
כשהיתה מעלימה לי את כרטיס האשראי לא הבנתי שזו אלימות.
כששברה את המיטה של הילדה אחרי שהטיחה אותה בריצפה לא הבנתי שזו אלימות.
רק שהיא אימה עליי שלא תאפשר לי לראות את הילדים אחרי הגרושים הבנתי שיש כאן בעיה חמורה שכנראה למרות שחושיי טובים התעלמתי ונתתי לסרטן לשלוח גרורות עמוק עמוק בתוך הנשמה שלי.
היום אני לא מוכן לחזור אליה גם אם אליהו הנביא ירד מהשמיים ויבטיח לי ולכל צאצאיי גן עדן!!!
גם אם תעבור טיפול נפשי והתקנת מערכת הפעלה מחדש.
לא מוכן לשמוע ממנה עוד דבר וחצי דבר שאיננו קשור בצורה כזו או אחרת לילדים.

איש מהמערכת לא באמת בא לתמוך בי.
איש במשטרה לא שש לשמוע מה יש לי להגיד.
אף עובדת סוציאלית לא פתחה את ליבה לתרום לי מהנסיון שלה.
לא שופטים, לא עורכי דין ולא דבר מהמערכת העצומה הזו שנקראת "יקום" למעט המשפחה הקרובה והמצומצמת שלי!!!

בדיוק כמו שאם בחורה תבדה מקרה אונס כולם יעמדו דום בשבילה
ואם גבר יתלונן על שנאנס ע"י אישה איש לא יאמין לו ואפילו יצחקו עליו כולם!!!
עצוב שהורגלנו שבנות הן תמיד הקורבן בעוד שהגברים הם תמיד זאבים צמאיי דם
נורא. פשוט נוראהמקורית
לצערינו אתה לא היחיד.יהודה224
אחי במקרה חיי עם אחת כזו חודשיים והיא הצליחה לגרום למעצר שוא שלו ולמשפטים, תיקים פליליים ואזרחיים על תקיפות ואונס...
בנס היא לא הושיבה אותו בכלא...
אבל היום היא מגדלת את הבן של אחי שלא ראה אותו כבר 4 שנים..
והיא גרושה כבר כמה פעמים
אבל למי מאמינים בסוף? לפסיכית הזו... בגלל שהיא נקבה
ולזכרים אין שום זכויות בעולם הזה
נשמע נוראשם פשוט
באמת נורא ואיום.
אבל קשה לי להבין איך בית משפט פוסק כזה דבר בלי הוכחות וראיות
בקלות5+
במדינת ישראל הפסיקה היא חד משמעית לא תוצאה של משפט הוגן. רואים את זה שוב ושוב במשפטים.
לאחרונה שמעתי על מישהו שכל חייו עובד להיטיב עם אנשים. בין השאר הוא עובד במועדונית של ילדים ממשפחות מצוקה. אמא אחת פסיכית התלוננה במשטרה שהוא פגע מינית בילדה שלה. אין לה שום הוכחות, הילדה עצמה לא סיפרה שום דבר מחשיד, אבל האמא החליטה להתעלל בבן אדם. לא ברור למה. אז בלי משפט שמו אותו במעצר. כבר שבועיים הוא במעצר.
ושלא נדבר על עצורים מנהליים של השבכ שגם שם אין שום משפט הוגן. ככה זה במדינה ששופטים חסרי מצפון וחסרי דעת תורה מנהלים אותה איך שבא להם.
מצד שני יש גם הרבה נשים מוכות/נאנסות שבאות להתלונן אחרי שאספו כוחות משום מקום ואף אחד לא עושה עם זה כלום.
מסכימה איתך שמערכת המשפט במדינה היא הגוףסוסה אדומה
הכי לא הוגן במדינה...

רק לומר שלהגיד על אישה שהיא הזויה בלי שאתה באמת יודע מה היה שם, גם זו בעיה.
אתה לא יודע...

אתה יכול לומר אולי שלא היה צריך לעצור אותו, אבל לחשוב מה כן היה צריך לעשות.
אבל להחליט שהיא הזויה רק בגלל שהוא מיטיב עם אנשים?
אז מה? יש הרבה גברים כאלה ש"מיטיבים" עם אנשים והם סוטים באותה המידה.

לצערי מערכת האכיפה והמשפט שניהם לא מתמודדים כמו שצריך עם בעיות אלימות מכל סוג שהוא.
נשים לא נספרות ולא מתלוננות במקרים של אונס, וזו תופעה חולה. בטוחה שאם תחשבו על הבנות שלכם תצליחו לחוות את התסכול שבדבר.
הרי ברור שיש יותר אונסים מאונסות, נכון?
כמה מהן מתלוננות? מעט מידי זו מחמאה.
לא כל מי שמצדיק גברים הוא גבר 😆5+
אני אישה. ואני אומרת לך שכלכך קל להעליל על מישהו משהו שלא היה ולא נברא. וכן יש עשן בלי אש. יש אנשים עצורים על לא עוול בכפם. או שלא רואים את הילדים שלהם כי האישה שלהם מרשעת.
שמעתי ממישהו תמים וצדיק שלקח טרמפיסטית בטרמפ מתוך רצון לעזור. הטרפיסטית איימה עליו שאם לא ייקח אותה בדיוק לאן שהיא צריכה, היא תגיש תלונה במשטרה נגדו על אונס. הוא לא הכיר אותה והוא פחד. לכן מצא את עצמו מסיע את החצופה לאן שרצתה. היית מאמינה לקלות בה ניתן לאיים על בן אדם שאפילו לא מכירים? מישהי הייתה רוצה שזה יקרה לבעלה?
הבן אדם הזה הפסיק לקחת טרמפיסטיות בגלל זה. ואנחנו גרים באיזור שזו הדרך של רוב הצעירים לנסוע. זה פשוט לא יאומן מה אנשים עושים בגלל מערכת משפט מעוותת ואנשים שמנצלים את זה עד הסוף.
מסכימה לגמריסוסה אדומה
באמת יש נשים שמנצלות את ה"כח" הזה, והורסות לכל הנשים הנפגעות האמת...

וזה באמת חייב תיקון, גם זה...
נורא ואיום!חצילוש
כואב נורא מה שעברת. ממש ממשחצילוש
עצובאמא וגם

באמת שינוי שצריך לעשות

עצוב מאוד מאוד...סוסה אדומה
ואני מאמינה לך.
וזו פשוט הזיה...
כל פעם שאני שומעת על אישה שמתנהגת בצורה הזאת אני בהלם איך דבר כזה יכול להתאפשר.
ובאמת יש איזה חופש כזה לנשים מהסוג הזה, כי זה לא שיעצרו אישה כזאת.
נגיד, במקרה של שולי רנד, יש פה מקרה של אלימות מזעזעת בעיניי, מה עושים עם זה? אפילו לא מגבילים אותה מבחינת "חופש הביטוי". זה חולני.

לגבי הפסקה האחרונה, הלוואי שזה היה נכון. כולן יודעות את האמת המרה, שזה רחוק ממה שאתה מתאר.
יעמדו דום בשבילה?
ב90% מהמקרים, לא יאמינו לה.
לא יאמינו לה?בסדר גמור
אז מה הגברים עושים בתא מעצר בלי צו בית משפט אם האישה התלוננה?
צא ולמדסוסה אדומה
כמה נשים הוטרדו ונאנסו ואפילו לא התלוננו רק בגלל היחס שהן מקבלות בכל התהליך הזה.
עצובאמא וגם

וטוב שמטפלים בזה

לא מטפלים בכלוםבסדר גמור
אבות גרושים נזרקים לכלבים
מי שישמע שהחברה יודעת לטפל בנשים שחוות אלימות.סוסה אדומה
גם אם כן לגמרי לא מספיק...

וכן, ברור שאם הייתי יודעת על גבר כזה, הייתי עוזרת לו באותה מידה. מה זה משנה בכלל שהוא גבר?! לא הבנתי...

אני חושבת שגברים יודעים לזהות באותה המידה,
יש הרבה נשים שלא מתלוננות כי יש להן את תסמונת האישה המוכה או שהן חוששות להציף את זה מכל מיני סיבות.
באותה מידה יש גברים עם אותה תסמונת, והסיבה העיקרית שהם לא מתלוננים זה כי כביכול זה מוציא אותם לא גברים לדעתם.
חבל מאוד.

מה שבטוח, עם כמה שיש מקרים הזויים מצד נשים כלפי גברים, אי אפשר להשוות את כמות המקרים ובואו לא ניתמם כי זה לא בא להוריד מחומרה של שום דבר.
זה לא מתבטא רק בזה.
בהרבה נושאים הגבר אקטיבי והאישה פסיבית.
הרבה פעמים (לא תמיד) להיות מוכה - זו אלימות מסוג פסיבי. בכל אופן, הבעיה החמורה יותר היא האלימות האקטיבית ובזה ניתן יותר בקלות לזהות וממילא לטפל.
אבל הוא הנראה לך שנשים יותראיש השקים
סטטיסטיתהולך לאיבוד
על כל 20 נשים שנרצחות (חס וחלילה חס ושלום) 400 גברים מתאבדים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני כבר לא לא יודע איך אמור להרגיש אבא שרואה את הילדים שלו רק 3 שעות בשבוע ללא שבתות וללא חגים.
אפילו תורם זרע נהנה יותר מסוג קשר שכזה
המדינה מפקירה את הגברים לצד כל הקמפיינים נגד אלימות נגד נשים אבל על אחימות נשים נגד גברים לא תשמעו כלום לעולם.
יש קהילות שלמות שמשקיטות את מי שבאמת עושה את הרעש הכי נוראי שיש.
ניכור הורי ואלימות נשים נגד גברים זו לא סתם ססמא
ואל אישתך תשוקתך והוא ימשול בך.בעל בחירה
זה המציאות. הפסוק הזה, הוא הוא המציאות. היום מנסים להתגבר על החטא, ועושים לו תיקונים שונים ומשונים ומנסים לתת לנשים שליטה. אני לא מזלזל. השלמה עם חטא אדם הראשון וקבלת העונש הם צעדים מאוד מאוד קשים. כמו שיש מי שלא שומר שבת כי מאוד קשה לו, כך יש מי שלא מקבל את העונש של אדם וחוה, ככה אני רואה את זה. בעניין זה חלק מהמאבק התרבותי במדינה.
לא מבין מה יוצא יותר גרוע שמתגובה שלךבסדר גמור
שיש לגברים לגיטימיות לרע בגלל הקללה או שנשים צריכות. לקבל את זה ברצון כדי לתקן חטא.
לא יודע מה זה אומר לתקן את החטאבעל בחירה
מה שאני יודע, זה שגבר הוא המושל, וכל ניסיון לשנות את זה הוא מגוחך ומטורף כאחד
לי תמיד צרם הפסוק 'והוא ימשול בך..'פרצוף כרית
זה לא נשמע טוב......
אבל כשמכירים את המציאות, אישה שהיא יותר מדי גברית, *לפעמים* קצת מאבדת מהחן שלה..... אולי לכך הכוונה
כל הכיף של הגבר זה לתת לה, ואם היא לא מאפשרת לו לתת ומסתדרת בלעדיו כביכול בכל דבר - ---- אז היא מוציאה אותו כאילו 'מיותר' ואז רמת הקשר שלהם יורדת, במידה מסוימת....
כשהבעל עוזר לאשתו והיא אומרת לו כמה הוא הציל אותה ואין כמוהו - זה תורם לקשר ביניהם, לענ''ד
(ולא הפוך - 'עד שסוף סוף אתה עוזר - לא מגיע לך תודה... ' זה הנטיה הטבעית להגיד ככה, וכדאי להפחית את השימוש במשפטים אלו, לענ''ד, חוץ ממקרים שממש צריך.... )
יפהבעל בחירה
הצגת משהו יפה. וכל הזמן יש לאן להתקדם
......פרצוף כרית
יש לאן להתקדם?! לא נשמע טוב חחח
מושל??חולת שוקולד
גבר בטבעו הוא המוביל והאישה נהנית מזה שיש לה על מי להישען
מושל- נשמע פחות טוב🤔
אין צורך לנסות לשנות את הטבע כל עוד הוא נח ונעים לכולם, מי שזה לא מתאים לו כי האופי שלו שונה או מכל סיבה שהיא- גם סבבה
מי אמר שצריך להשלים עם קללה ?אחת פשוטה
לא הבנתי..
אתה בכל הולך היום לשדה וקוצר חיטים כדי שייתקיים בך הקללה "בזעת אפיך תאכל לחם?"
או שאולי אישתך לא תיקח אפידורל בלידה בשביל שייתקיים "בצער תלדי בנים". ?

העולם מתקדם אל תיקונו .. וזה מבורך וטוב .
מה לדעתך ההתקדמות של ואל אשך תשוקתך?שם פשוט
תיקון החטא הוא אשליה.בעל בחירה
זה מה שאני אומר
הזוי, אבל שמעתי על קהילות מסוימות שאוסרים על אפידורלמיקי מאוס
מישהי סיפרה שבן הזוג של יולדת כלשהי היה בחוץ ו"שמר" שלא תיקח אפידורל..... הטיעון היה הקללה (אבל אולי זה סילוף או טעות בהבנה)
הכי הזוי שזה מאותם אנשים שעל "זעת אפך" וויתרו מזמן והאישה מפרנסת אותו כאברך או נהנים מכספי הציבור ותרומות.

אני לא חושבת שהקללה המקורית היתה שהגבר ימשול באישה ברמה טכנית, מעולם לא היתה לגיטימציה ביהדות להכאת נשים או לאונס אישתו או משהו דומה. אישה תמיד היתה יצור חופשי ובעל רכוש (בשונה מתרבויות אחרות)

מה שכן- בעולם עתיק אישה לא יכלה לשרוד בלי גבר, תפקיד הגבר היה להגן עליה ולפרנס אותה, ומכח זה היא היתה כפופה לו ותלויה בו

בכל מקרה- לגבר אסור להכות את אשתו ולאישה אסור להכות את בעלה וזה חד משמעי בהלכה כמו שאסור להכות כל אדם אחר

נכון שיש תנועה פמיניסטית שלפעמים מגיעה לאבסורדים קיצוניים וטפשיים אבל אין שום פסול בלתת לנשים שליטה במקומות שזה מגיע להן בצדק ובזכות - לא מבחינה יהודית, בטח לא הלכתית, ולא חברתית.
זה טיפשותאור וחיים

מעניין האם הוא מהדר לקיים את הקללה "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" (דברים כז, כו). 

 

איזה עיוות מחשבתי צריך בשביל לחשוב שיש עניין לקיים קללות. יש אנשים שלומדים תורה בלי מוח, וממציאים המצאות מטופשות. וברור שגדולי ישראל יצאו נגד הטיפשות למנוע מאישה לקחת אפידורל כדי לקיים קללה. 

 

צריך לקיים מצוות ולא קללות. 

הקללות הם הבנה של משהו במציאותבעל בחירה
לא צריך לקיים אותם..
אבל אם יש לך אפשרות לא לסבול מהן בקלותחולת שוקולד
תחליט דווקא לסבול?
אין אפשרות לא לסבול מהםבעל בחירה
הרבנית ימימה מזרחיפרצוף כריתאחרונה
אמרה שלמשל הקללה של הנשים 'הרבה ארבה עצבונך' - זו אכן קללה, אך אין טעם להגביר אותה,
להפך צריך להיות אישה שמחה ולעבוד על זה!


להבנתי זה קשור גם לכאן (אם הבנתי נכון את הויכוח, לא התעמקתי לפרטי פרטים....) -
הקללה היא מציאות וטבע העולם, אבל כדאי למצוא את כל הדרכים להתגבר ולעקוף את הקללות

כלומר, יתכן שבמציאות הגבר יותר מלחמתי מהאישה, אבל זה לא אומר שמצווה עליו להיות כזה, להפך הוא צריך לעבוד על זה שלא להיות כזה
^^אחת פשוטה
ומוסיפה שהיום הזוגיות שלנו היא לא כמו של ההורים שלנו ..ושל ההורים לא כמו של ההורים שלהם..
היום יש הרבה יותר זוגיות שיתופית מקשיבה מכילה , יש יותר רצון לעומק ואהבה, קבלת החלטות יחד והערכה הדדית..
לפחות באידיאל.
בדורות קודמים היו נשים שהבעל יכל לפרנס אותו וזה הספיק להם.. לדוג' .
אז בטח שהעולם הולך לתיקונו..וזה לטובה..
הם אוסרים אפידורל מתוךהגיבן מנוטרדהם
נקודה של בצער תלדי בנים?!
אז אם נולדת בת יהיה מותר כבר?

לא מפריע לי שיהנו מכספי ציבור ותרומות! שיקחו ויהנו! אמור להפריע שמחבלים ושונאי ישראל נהנים לנו מכספי הציבור!

אין קשר לדעתי בין למשול לבין אלימות וגם אם בעל ״מושל״ באשתו זה לא קשור לאלימות אלא לדאגה כמו שכתבת! ואומר לך את זה אדם אלים במהותו אני אלים עם מי שמעצבן אותי או מי שאני שונא ולא עם מי שאני אוהב! לא שאין לי מה להשתפר עם אישתי אני בן אדם בסך הכל ולא מלאך
גם אדם לא אמור להיות אלים.אחת פשוטה
גם לאנשים שהוא שונא מאוד.
אל תצדיק אלימות כי אתה רק בן אדם ולא מלאך..
אדם במהותו לא אלים , ואם הוא פיתח צד כזה אז שיטפל בעצמו ולא יאמר ככה אני.
אני מעדיף שמי שאני אלים כלפיוהגיבן מנוטרדהם
ילך לטיפול רפואי.

ואל תערבב/י את הדברים שאמרתי בבקשה!
אמרתי שאני אדם ולא מלאך על הקטע הזוגי ולא על הקטע האלים. לא כולם כמו הרב פיינשטיין שבהלוויית אשתו אמר שהוא לא צריך לבקש ממנה סליחה כי מעולם הוא לא פגע בה.

סתם ככה להגיד על מהות של אדם שהוא לא אלים זה ממש טעות לדעתי!
״אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו״
אז זה שאני אלים זה כי אין לי מוראה של מלכות אולי.

את/ה לא יודע/ת מה עשו לי אנשים שאני שונא אז אל תתיימר/י בשמי לומר מה אני אמור להיות כלפיהם!
אני לא שונא סתם אני יכול להבטיח!
שבת שלום.
😲😱חולת שוקולד
מילא לא לקחת אפידורל בגלל הקללה, זה טיפשי אבל זכותו של כל אדם להתנהג בטיםשות

אבל זה שהבעל אוכף את זה על האישה🥺
זאת צריכה להיות החלטה שלה וגם אם נגיד שהוא מחליט בשבילה אז לאכוף את זה בצורה כזאת ועוד בסיטואציה כ"כ רגישה כמוצלידה?? במקום לתמוך בה הוא ננצא בחוץ ומה שיש לו לעשות זה להתעסק עם כן או לא אםידורל??
אם כבר מדברים על אלימות- הנה דוגמה

קודם שהוא בעצמו ילד בלי אפידורל ואחכ שיחליט לאישה
אה, ואני מקווה שהמיילדת נתנה לה אפידורל על אפו וחמתו של המושחולת שוקולד
מדהים מה שעשיתמזלטוב
הבאת אנשים שאוסרים על הנשים שלהם לקחת אפידורל ואז קישרת את זה לגברים שלומדים בכולל..

איך שהוא הוצאת פה קהילה שלימה ןקשת רחבה מאוד של אנשים רע
את ההשלכה על קהילה שלמה אתה עשית. ח"ו לא הדברים שלימיקי מאוס
גם אמרתי שהוא גבר, אז השלכתי על כל הגברים?!?
הוא המציאות אצל מי שעוד לא עשה תשובהסוסה אדומה
מה זה והוא ימשול בך? לתת לו לשלוט באישה? באיזה קטע?

מנסים לתת לנשים שליטה?

למה לשלוט כל היום כשאפשר להיות פשוט נורמלים?

איפה נותנים לנשים "שליטה"? ומה אתה רוצה לראות?
נשים משתוקקות לבעליהן בבית, הולכות בראש מורכן וחוטפות את המכות של ה"מושלים" באהבה ובהכנעה?

סליחה שאני אומרת, יש משהו אלים בשאיפה שלך.
גבר כמו אישה צריך לשאוף שיהיה קשר מסוג אחר בעולם.
להבין שזו קללה בדיוק כמו שזו קללה לאכול בזעת אפך.
אנחנו עושים הכל כדי לאכול ללא עמל רב לפני כן, כנראה ששם אתה לא מקבל את הקללה הזאת כמציאות. נכון? אלא אם כן אתה יוצא כל בוקר לקצור, לברור, לטחון ולאפות.

אז זהו, שצריך קודם להבין מה זה "למשול". ואח"כ לדבר.
ואם כבר לדבר, אז ברור שגבר שרוצה למשול באישתו, צריך להתרחק ממנו.

אם אתה חי במדינת ישראל, אני מניחה שאתה בעצמך לא מקבל את העונשים על עצמך.
ולפי חוגים מסויימים אתה מפר את השבועות.

בקיצור, בוא, אל תהפוך את זה לאידיליה, תגיד שאתה פשוט רוצה להיות בעמדת כח מול אישתך.
וחבל, כנראה שלא ניסית משהו טוב הרבה יותר...
ההבנה של מה זה ימשול ומה זה בזיעת אפך תאכל לחםבעל בחירה
זו הבנה שכל החיים אדם מתקדם ומבין יותר טוב מה זה אומר. אין נקודת עצירה. כל הזמן מתקדמים ומבינים יותר טוב.
את מחפשת תשובות קסם. ואין כאלה. מי שחושב שמשול הכוונה להרביץ זה בעיה שלו, לא שלי. מי שחושב שבזעת אפך תאכל לחם זה עבודה בשדה, זה בעיה שלו, לא שלי.
להגיד קודם כל תבין ואז תדבר יוצר מצב שלעולם לא נדבר, כי לעולם לא נבין. התורה מתחדשת כל הזמן וההבנה שלנו את התורה הולכת ומשתכללת. לא סתם חוזרים על התורה שוב ושוב.
הנסיוניות המטורפים להתעלם מהתורה ו"לתקן" את מה שכתוב בה, הם כפירה.

דבר שני כתוב ימשול בך, איך את כותבת ישלוט?! זה שני מילים שונות
אתה דיברת על שליטה, לא אני.סוסה אדומה
אני רק שיקפתי לך את השאיפות שלך.

טענת שמנסים לתת לנשים לשלוט, איפה?!
במה?
בזה שהן לא מוכנות להאנס?
בזה שהן לא מוכנות להיות מוכות?
לא אומרת שאין נשים כאלה, אבל אתה מדבר על זה כתופעה וזה שקר.
ומעבר לזה, אתה אוהב להישאר מקולל, יותר נכון אתה שואף שנשים תשארנה מקוללות.
וזה כי *אתה* עדיין בחטא. ולא כי מישהי אחרת שואפת להתקדם משם.

יותר ממה שקשה להוציא את היהודי מהגלות, קשה להוציא את הגלות ממנו.
ככה זה נראה...
נשים חושבות ברוב גאוותן שהם לא חוטאותבעל בחירה
וזה שטויות.
לא מוכנות להאנס.. נו באמת. תקבלו את העונש שלכם ותיהיו בשקט.
כן אני עדיין בחטא, ולא באמת רוצה לשנות את זה. מקבל את זה
רגע, אז הן צריכות להסכים להאנס ולהיות בשקט?חולת שוקולד
לא יודעת אם הבנתי אותך נכון אבל אם כן😱
את לא הבנת לחלוטיןיהודה224
תקראי את השתלשלות השרשור ותביני
רגע, אתה בעצם פצלש של בעל בחירה? גם לו קוראים יהודה...סוסה אדומה
ממש לאיהודה224
אין לי שום פצלשים פה
ואני נשוי ברוך ה
חס ושלום.בעל בחירה
אני לא בא להסביר מה צריך להיות בכלל. אני אומר שיש חטא ויש עונש
מקווה שאתה טרולסוסה אדומה
ואם לא, אז מקווה שאתה באמת גרוש כמו שמצויין בכרטיס האישי שלך.

מה שבטוח, שאם אתה לא טרול, אתה אדם מסוכן מאוד.
אני זה שהיה מותקף.בעל בחירה
מה את באה להגיד במסוכן מאוד??? למה?
משום מה לא מאמינה לך דווקא.סוסה אדומה
ולמה אני חושבת שאתה מסוכן?
כי אתה מתבטא וחושב בצורה אלימה.

אם היית מותקף בעקבות ההתנהגות הזאת שאתה מבטא כאן בשרשור, אז הייתם כוחות כנראה.
אני לא חושב בצורה אלימה. חס ושלוםבעל בחירה
לא עולה על דעתי להרביץ, או לשלוט בכוח, זה בכלל לא בא אצלי. את יודעת למה? כי אני באמת, אבל באמת לא זקוק לזה. אני מאמין בתורת משה ומאמין שהקללה הזו קיימת. ספגתי מכות אולי בגלל שאני מאמין וגרושתי לא האמינה. היא חשבה שהיא יכולה להכתיב את המציאות, וכן, האמונה שלי בתורת משה היא יכולה להיראות אלימה, כי אני באמת מאמין בה.
לשפוט אותי בגלל שאני קורא מה כתוב, ולהחליט בשם זה איזה אדם אני, זה הופך היהדות. את באה אלי ושופטת אותי כאילו את מחוץ לחטא אדם הראשון וחזרת בתשובה. זה אלימות.
למה האמונה שלך יכולה להיות אלימה?פשוט אני..
גם אני מאמין, ואפילו משתדל לקיים... אך בשום פנים ואופן האמונה שלי לא אלימה והיא לא הופכת אותי לאלים
תשובהבעל בחירה
אדם עם אמונה, צדק, בהרבה מקרים מאיים על המרחב מחייה של השני. דורש ממנו להתקדם גם כשהוא לא רוצה ורוצה להישאר בחטאו.
הוא אשר אמרתיסוסה אדומה
אתה חושב שכך מתנהג אדל בעל אמונה. אז מסתבר שאתה אלים בעצמך...

או טרול.
אבל למה אתה חושב שאתה אחראיחולת שוקולד
על ההתקדמות של השני?
כאילו, תאמין שצריך לקבל את הקללה, סבבה, אבל למה אתה חושב שאתה אחראי על הקללה של מישהו אחר? כמו שאתה לא אחראי על התפילה של אשתך אתה גם לא אחראי על הקללה שלה
אני לא אחראי.בעל בחירה
זה תוצר של יחסים חברתיים
ומה עושים אם אחד חושב כך והשניחולת שוקולד
חושב אחרת כשלכאורה הקללה שלה תלויה בך?
אתה מבין מה שמתאים לך להבין "בתורת משה"סוסה אדומה
זו לא תורת משה בשום צורה.

ככה מחללים את שם ה'. להגיד שהגישה שלל היא תורת משה.

אתה מכליל נשים בצורה אגרסיבית, קורא להן לקבל את העונש (איזה עונש? שהוא ימשול בהן...). וקורא להן להיות בשקט. מי אתה מר אדון? למה שנהיה בשקט חמוד? ומשתמש באותה נשימה שאתה כותב לא מוכנות להאנס... ב"נו באמת".
ככה מתנהג אדם בעל אמונהבעל בחירה
ובגישה הזו אני הרבה יותר מקבל את תפיסת העולם הנוצרית, מאשר את היהודית, ביהדות אדם בעל אמונה זה משהו מפלצתי.
כנראה זה הפער בנינו.
ה ירחם עליך ועל נשמתךיהודה224
לתומי חשבתי שאתה לא מתכוין למה שכתבת שם כנראה אני טעיתי והן צדקו...
אמן. רחמים. הרבה רחמיםבעל בחירה
כי להגיד לי מה צודק ממש לא עובד.
מפלצתי? באיזה מובן?מיץ ענבים
אהממבעל בחירה
זה שאלה אישית קצת.. איך אני רואה את המושג מפלצתי בדבר הזה.
מצטער, אני לא רוצה לשתף
אז פשוט אין לך ברירה אלא להיות מפלצתיחולת שוקולד
כי אתה מאמין בדת המפלצתית
זה לא אשמתך, זה אשמת הדת שבה אתה מאמין
ואוו, צדיק
לא משנה באיזה נושאפרצוף כרית
גם אם אתם לא מסכימים, למה לעקוץ ככה?
מקבלת ומתנצלתחולת שוקולד
את קוראת לדת הזו מפלצתית אני קורא למשהו אחר מפלצתיבעל בחירה
כל אחד ודעתו שלו.
אתה קראת לה מפלצתית, לא אניחולת שוקולד
חבר'הפרצוף כרית
טוב די לריב.... תוציאו ת'עצבים על הבעל/אישה...
במחשבה שניה, תוציאו פה, עדיף מאשר על הבעל /אישה - תמשיכו!
גישה נוצרית יותר מיהודית..נעמי28
יכול להיותבעל בחירה
השוואה בין מצווה שחובה לקיים לבין עונש שאין שום עניין לקייםפשוט אני..
לא אמרתי לקיים. אמרתי לא להתכחש לעונשבעל בחירה
זה "אישך" לא "אישתך".. כתבת מהתת מודע שלך.. חחLia

נו וגם כתוב "נקבה תסובב גבר"...

 

גבר הוא המשפיע, אישה היא המקבל.

 

הכל טוב ויפה. 

 

מה זה קשור לכך ששני בני הזוג חייבים בכבודם אחד של השניה?

 

איפה כתוב ש"ימשול" = רודן שמחליט לה מה לעשות? שאסור לה להחליט על שום דבר?

 

איפה נשים "מושלות" שכל כך צורם לך?

 

 

שאלה טובה.בעל בחירה
כל כך טובה שצריך להסתכל במציאות ולא לרשום בפורום. אנשים במציאות מתכחשים לעונש שקיבלו
תקראו ותפנימוLia
תודה על השיתוףבעל בחירה
עצובנעמי28
שיוון כולל שיוון בהכל.
אז מסתבר שהנתונים שגויים..נעמי28
עדיין הנושא כואב וצריך טיפול אבל הנתונים לא נכונים

המשטרה טעתה בנתונים, ב"עולם קטן" מתנצלים | ערוץ 7
מראש זה היה נראה הזוי, לכן לא הגבתי...פשוט אני..
כנ"ל. שרשור הזויLia


לא ברור מהכתבהאחת פשוטה
אז מה נכון ? שגברים אלימים יותר במשפחה או נשים?
גברים אלימים יותר, מה השאלה בכלל?פשוט אני..
ואפילו אם באמת יותר תיקים היו נפתחים נגד גברים, מה שכמובן התברר כפייק מוחלט.

את האלימות סופרים בבתי הקברות, לא בתחנות המשטרה.
ברור שגבריםסוסה אדומה
לא מבינה איך אפשר לתהות על זה בכלל.
שיש יותר תיקים נכד גברים. זה ממש נשמע הגיוני יותרמיקי מאוס
וזה לא נכון שכולם פה הסיקו שהנה כל הדיבור על נשים אלימות זה קשקוש כי למרות שזה נכון לגמרי שגברים יותר אלימים ככלל, כשמדברים על אלימות במשפחה זה ממש לא נכון.

במרחב הביתי נשים אלימות כמותית כמו גברים, ואת זה יודעים ממחקרי עומק שעשו באופנים יותר רציניים

מה שכן- בכתבה דובר על פגיעות חמורות, שזה באמת גם בתוך המשפחה יותר נפוץ אצל גברים (כי הם פיזית יותר חזקים וגם ככלל- גבר אלים יהיה יותר אלים מאישה אלימה)

אבל אלימות בכללי (בטח אם כוללים אלימות על כל היבטיה ולא רק פיזית)- כמעט זהה.
התביעות בנושא אלימות לא דווקא חמורה? מנחשת שגם שם יותר נשים מגברים כי גברים פחות מתלוננים (ועל זה התדהמה בנתונים השגויים)
הנתונים לא סתם לא נכונים אלא הפוכים פשוט ...סופי123
כוחו של פייק ניוז.
ובכז, נעשה כבוד לנושא ונציין את רשימת הגברים שנרצחו השנה בידי בנות זוגם:
1.
אני לא מאמין למשטרת ישראל לצערייהודה224
משהו שם מסריח, או שהנתונים מהונדסים משהו לא מסתדר לי שגוף כל כך עצום עם כל כך הרבה כח מרשה לעצמו ליפול בטעות כל כך אדירה
נשמע לי הזוי...
ועוד יותר הזוי זה שכולם מקבלים את זה בשוויון נפש של אה טעו... נו נו טועים.. טעינו...
ולפני שפורסם כטעות האמנת להם?סופי123
אתה יכול ללמוד על עצמך לא מעט מזה.
ולפני זה האמנת..נעמי28
למרות שהנתונים היו לא הגיוניים בעליל..
זה מה שאת טוענתיהודה224
אני טוען שהנתונים האלו מאד הגיוניים.
אני מכיר כמה וכמה גברים שסובלים קשות מניכור הורי שזה אלימות לכל דבר.
אבל למי אכפת ש400 גברים מתאבדים מדי שנה בגלל שהאמא מנצלת את כוחה היחסי ברשויות החוק ודואגת לזה שהוא יחשב כאלים ויצטרך לשהות במרכז קשר ולדאוג על כל פצע קטן של הילד שמא ימצא את עצמו יושב במעצר על אלימות...
אלימות נשית היא לא על ידי רצחמזלטוב
אלא על ידי התעללות צינית ארוכה ארוכה ושקטה מאוד...
גם אלימות גברית מהסוג הזה קיימת בהחלט.סופי123
זה נורא ואיום אבל פחות סופני מרצח.
גם אלימות נשית בעיגון גברים קיימתיהודה224
יש יותר גברים מעוגנים מנשים מעוגנות הידעתן?
הידעת שגברים מעוגנים כביכול יכולים להתחתן דרך הרבנות שוב אםסופי123
בא להם?
שקרנית.יהודה224
זה ממש לא נכון.
צריך לעבור הרבה תלאות בדרך
היא לא שקרניתאן אליוט
למרות שאתה צודק שזה לא קל או פשוט, זה עדיין אפשרי. ראה שולי רנד
לנשים אין בכלל אפשרות כזו
בהחלט שקרניתיהודה224

20211128135555.pdf
בנוסף זו התורה לא תהא מוחלפת.
אכן גבר שמסרב לתת גט הוא יותר בעייתי מאישה המסרבת לקבל גט אבל מה לעשות שלא נותנים מספיק כלים אמיתיים לבתי הדין הרבניים לאכוף את הדבר הזה
כשיתנו לבתי הדין הרבניים פתרונות שהיו נהוגים פעם כמו לתת את הסרבן בכיפה ולא יעשו אז תבואו בתלונות לבתי הדין הרבניים....
מה את מצפה שבתי הדין ימחקו את התורה בגלל שלכמה פמיניסטיות לא מתאים שגבר צריך לתת גט ולא הפוך???
מי שלא מתאים לה שמראש תתחתן בחתונה אזרחית או לא תתחתן ויהיו רק ידועים בציבור ושיעזבו את היהדות בשקט
אל תצפי מבית דין רבני לתת לך אישור לעשות דברים שהם נגד התורה
תאמיני לי שבתי הדין הרבניים פה במדינה עומדים בפני סיטואציות בלתי אפשריות ומתקיים בהם תמיד אכל לקה ושילם.
תמיד מאשימים אותם. שוללים מהם סמכויות והם יהיו תמיד אשמים בזה שלא נתנו לאישה להתחתן בלי גט...
טמטום
אני לא מבינה למה אתה עונה בצורה כ"כ תוקפנית ולא נעימהאן אליוט
העובדות הן שאישה בלי גט לא יכולה להתחתן שוב לפי ההלכה בעוד גבר יכול. אין מה להכחיש.
וכבר אמרתי שאני מסכימה שזה לא פשוט, אבל זה עדיין אפשרי.
לא אמרתי כלום לגבי בית הדין הרבני, ומה הם עושים או לא עושים. (למעשה אני מסכימה אתך בנקודה הזו). וגם לא אמרתי שאין סרבניות גט.
אז לא, היא לא שקרנית.
ואתה לא צריך להגיב בצורה כזו.

העובדות הן כךיהודה224
אישה לא יכולה להתחתן שוב ללא גט
גבר גם לא יכול עפ חוקי המדינה להתחתן שוב ללא גט.
יש לעיתים נדירות פתחים שמוצאים בהלכה לבטל את הקידושין מעיקרא(נדיר מאד)
יש לעיתים שמתירים לבעל להינשא שוב במקרה של סרבנות גט(נדיר פחות)
יש יותר סרבניות גט מסרבני גט (עובדה)
כל גבר וכל אישה יכולים לחיות בזוגיות כרצונם אפילו הם עדיין נשואין באופן הלכתי (גם אם אינה עפ ההלכה)
מי שרוצה להינשא כדת משה וישראל צריך להיות כפוף להלכה ומה לעשות שבסיטואציה הזו היא לא שוויונית
ולסיום. לבית דין תורני יש כלים (הלכתיים) מאד יעילים להתמודד עם סרבנות גט רק הבעיה היא שהן אינן דמוקרטיים ולכן בתי המשפט כמעט ולא מאשרים שימוש בהן (לא בכולם רק בחלקם) כמו מעצר וכדו
אני בטוח שאם היו יושבים עם דיינים ומנסים ליצר כלים להתמודד עם התופעה עם קצת פחות דמוקרטיה... לא היו היום כמעט בכלל סרבנים.
רק הבעיה מתחילה בזה שמקיימים רק חצי תורה ולב"ד רבניים אין באמת כלים להתמודד עם התופעה כי נטלו אותם מהם
ושום דבר פה לא סותר את מה שכתבתיאן אליוט
או את מה ש@סופי123 כתבה...
אז שוב, היא לא שקרנית ואין סיבה להתבטא ככה
יש בהחלט סיבהיהודה224
כי
תמיד תולים את זה
1 בתורה החשוכה
2 בעליונתם של הגברים
3 בחוסר המוטיבציה של הדיינים להתיר נשים
כאילו שזה בידיהם
ואם שמת לב היא כתבה
הידעת שגברים מעוגנים יכולים להתחתן דרך הרבנות אם בא להם
ובכן זה ממש לא אם בא להם
אלא אם הדיינים רואים צורך נכון ואמיתי להתיר אותו כגון שהעיגון הוא מסיבות לא אמיתיות ולא עניניות "ולא סתם כי בא לו"
את זה אתה כתבת..אן אליוט
בסך הכל הסבירו לך פה שלגברים מעוגנים יש תקווה בעוד נשים מעוגנות תלויות לגמרי בבעל.
אלו חוקי התורה. זה הבסיס.
וכן, יש דרכים לכפות גט או להפקיע את הקידושין, ומסכימה אתך שמגבילים את הדיינים ועוד ושאר הדברים שכתבת.
אבל הנקודה היא שלגברים כן יש את האפשרות ולנשים אין. זה הכל

נו ומה לעשות?יהודה224
כל הבכי והנהי לאן יובילו?
יש מה לעשות??? לא.
זו התורה
וגם אם יש כאלה שנמצא פתח בפניהם להינשא שוב הם חוו אלימות קשה לפני כן וגם עיגון גברי אז מה?? זו לא אלימות??
שולי רנד חווה אלימות קשה וזה מגובה בהקלטות וראיות נוספות אז היתה לו את האפשרות להינשא שוב אחרי שמצא 101 רבנים שחתמו לו על זה שיכול להינשא שוב
שוב, אתה קורא דברים שלא כתבתיאן אליוט
אין לי בעיה שלגברים יש פתח להינשא שוב. אין לי גם טענות לשולי רנד ואני שמחה בשבילו. הבאתי אותו רק כהוכחה שזה אפשרי.
טענו פה שלגברים יש את האפשרות ולנשים לא, ואתה טענת שזה שקר, ובצורה מאוד לא יפה.
אז זה לא שקר. זו עובדה שגם אתה מסכים לה
לאיהודה224
טענו שכל גבר שבא לו...
ולזה אני לא מסכים
הבנת?
אם יש להם סיבה טובה, והם יתאמצו, הם יכולים להצליחאן אליוט
אני הבנתי את ה"אם בא להם" בזה שיהיו הרבה שלא ירצו או לא יהיה איכפת להם.
הילדים שלהם לא יהיו ממזרים אם יולידו אותם לפני הגט, והשעון שלהם גם לא מתקתק כמו של נשים.
ככה שפשוט אי אפשר להשוות את זה לכוח שיש לגברים מעגנים על נשותיהם.
ולפני שתחשוב אחרת, זה בהחלט מזעזע ומרושע מצד גברים וגם נשים לעגן את הצד השני. אני לא חושבת אחרת
אני הבנתי את האם בא להםיהודה224
כצעד פשוט וקל שהגבר יכול לעשות ולשחרר את עצמו מהנישואין מה שבאמת ממש לא נכון
והאשה אינה יכולה לעשות כלל.
(זה נכון ברוב המקרים) ואת זה אי אפשר לשנות בכלל רק על ידי נקיטת אמצעים מאד דרמטיים כמו כליאה בבידוד וכאלה
כלים?פרצוף כרית
כלים למניעת סרבנים? מה זה אומר? מסקרן

לא רלוונטי לי ב'ה, אבל נושא מענין.....
מעצר לדוגמא.. בסוג של צינוקיהודה224
בוהו, תלאות. כל אישה עגונה היתה חותמתסופי123
על התלאות האלה במקום הכלא אולי לכל החיים של העגינות שלה.
ואופן הביטוי התוקפני שלך, שוב, מלמד עליך לא מעט (+ הדעות החשוכות ואיזה כיף לי שאני לא חייבת להיות איתך באינטראקציה, ביוש)
נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.אחרונה

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2אחרונה

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאראחרונה
קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!

רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?

בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!

השמות של הקהילות?

באיזה שכונות בערך?

לודז'חתול זמני

הידועה בשם הפחות פופולרי לוד

מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה

אם תשאלי אותי

נחלת יצחק

רמה גבוהה אומר מראש

אבל גן עדן בשנה הראשונה

לדעתי

אולי יעניין אותך