ילדים שיש להם שפע מהרגשות ומצליחים לנתב את זה זה יכול להיות הרבה טוב

זה גודש כשה ששופע, טוב לב אהבה ואובר נתינה.

כתבתי פה שרשור על הבת שלי עם הרגשי עם קראת 

גם היא כזאת שבעבר היה ממש קשה שהכול היה סופר קיצוני. ב"ה היינו בריפוי בעיסוק פחות הרגשתי שצריכה רגשיץ

וגם הייתה בכמה חוגי שחייה והתעמלות. אצלה זה גם ישב על ויסות חושי...

היום היא גם שופעת שמחה ואור ב"ה

וגם רגשית עשיין

אבל באמת יש לה אופי מהממם וטוב וזה יכול להגיע למקומות מאלפים!!

מלא הצלחה!

מנסיון הילדים האלו שצריכים את האקסטרה השקעה יוצאים בסוף מוצלחים בהרבה מאחרים

לגבי החשש מהצמדת תווית:

נתקלתי בעבר בחברה שכינתה את הטיפול הריגשי של ביתה חוג ("ביום שני יש לבתי חוג") וזה ממש מצא חן בעייני. כל ילדיה בגיל הרלוונטי היו בחוגים וגם הילדה הזו היתה בחוג והרגישה רגילה לחלוטין. לא היה לה מושג שזה טיפול בכלל.

והעיקר - זה נשמע יחסית דבר פתיר שבטיפול נכון לא ישאר איתה לנצח (בניגוד להרבה מאוד תחומים במסגרת התפתחות הילד שמלווים את הילדים להרבה מאוד שנים) - אני מקווה שזה קצת מנחם אותך

את נשמעת אמא משקיעה וטובה וקשובה - את בטוח תצליחי בעז"ה להצמיח את הילדה הזו לתפארת!

ועל זה ציינתי את הרעיון של חברתי שלא לקרוא לטיפול בשמו בתוך המשפחה ומחוצה לה

בכללי אני מקווה שאין כבר אנשים בימינו שיש להם בעיה עם טיפול ריגשי....

אובר רגישה 

אובר רגישה גם לזולת

מבחינה בכל פיפס של תחושה רגישה אצל זולתי 

ומנגד חווה כל דבר בפול ווליום

הן הדברים הטובים והן הרעים....

היום למדתי לווסת 

וב"ה יעידו האנשים שסביבי רק טוב יוצא מאופי כזה 

אדם עם שמחת חיים עומק מחשבתי ויכולת רגישות עצומה 

אבל מנגד כבר ממש מווסתת , יודעת לאבחין בין עיקר לטפל , ובין דברים שעליהם נכון להשקיע אנרגיה לבין אלו שלא

כל מה שכתבתי בא רק להראות לך , שאל תתעצבי ,

זה מסע עבור ילד כזה

אבל מחכים לו חיים מלאים שמחים  ומווסתים אם יתמיד בכך.

וזה לגמרי אפשרי 

@משמעת עצמית

יכולה לספר לך גם שזה מסע חיים

רגיש כואב

אבל גם מלא בעוצמה ועומק שזר לא יבין

היום אני קוצרת את הפירות

אני במקצוע שהרגישות הזו היא מתנה עצומה בו

מקצוע שכולו לב

והלב הזה רגיש ופועם  בשביל אח או חברה במצוקה

בשביל משפחתי וילדיי

בצורה שרק מי שליבו רגיש יכול לזהות להקשיב ולהבין

היום אני יודעת למה אני זקוקה

וגם יודעת מה ייטיב איתי

ומה יתן לי כוח ויכולת לווסת עוד יותר את הרגישות הזו.

וממשיכה ללמוד על עצמי ועל זה כל הזמן.

אני יודעת שאני כזו..מזמן

בלי לקרוא את הספר

רק מהכותרת

ויכולה לומר לך שדוקא היה עוזר לי מאוד לדעתי,

אם בתור ילדה היו מספרים לי שזו אני ומגדירים לי את זה ככה.

חושבת שהיה עוזר לי להכיל את זה

וגם אולי להורים שלי היה יותר קל להבין את כל זה

למרות שהם היו ועדין הורים נהדרים

חושבת שילדי הם גם כאלה

מי פחות ומי יותר

למרות שהם ילדים יחסית זורמים ולא קשים

ילדים שמחים ומלאי חיים..

אבל זה מתבטא בצורות שונות

ובעיני זה הרגיל.. לא מכירה משהו אחר

רואה גם כמה הם מיוחדים בדרכם

עם הלב הטוב והענק

עם הרגישות העצומה לעוולות ולאי צדק

עם היכולת להבין ולהרגיש דקויות ורגישויות

וגם

עוזר לי מאוד שאני מכירה את מה שהם מרגישים לעומק

אני נזכרת בילדות שלי מרגישה את התחושות,

ולפעמים אפילו מספרת להם אנקדוטות שונות מאז,

מה עזר לי אז או מה יכל לעזור לי

ומראה להם כמה אני מבינה אותם ועוזרת להם לחשוב מה יוכל לעזור

הנה אפילו יש לי דוגמא טריה מהערב משיחה עם בתי בת השמונה

שלקחה קצת קשה ענין משמעתי בבית הספר

נזכרתי בסיפורים שקרו לי בבית הספר ובתיכון

ליבי נכמר ונזכר

ויכל להרגיש ולחבק אותה עד בלי סוף

ספרתי לה  חלק.. זה הרגיע אותה

יכלתי להבין כמה קשה לה ויכלנו לחשוב מה יעזור לה

זה באמת דברים ומסקנות שבחלקן אני עדין בהתהוות איתן

אם בא לך לשאול עוד אני פה

ואת התגובה המדהימה שלך לבתך!!!

קודם כל מיש, עם יד על הלב - התרגשתי כ"כ כ"כ לקרוןא אותך

ממש הרגשתי לרגע כאילו הייתי שם וראיתי כמה עוצמות ואהבה והכלה וחמלה עברו ביניכן - האמא והבת...

איזה מדהים זה וואו!

איזה מילים מדויקות ומלטפות נתת לה!

איזה מקום ונוכחות וחשיבות נתת לה!

אילו כלים נפלאים נתת לה!

איזה מסר מעצים ומקבל נתת לה!

וואו.

"ככה את

וזה טוב

ואני אוהבת אותך

מאוד מאוד!"

אין אין, פשוט ה-מילים ה-כי טובות שיכולות להיאמר!!!

ומסכימה איתך לגמרי, החיוך וההקלה והעיניים המתוקות - ברור שזה עשה לה כ"כ טוב

פשוט ריגשת אותי 

אמא מדהימה שאת ❤

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות.