אני יוצאת מהכלים....אנונימי (פותח)
ב"ה זכינו לילד היום הוא כמעט בן 3
אבל הוא לפעמים מוציא אותי מדעתי
 אני מגישה לו ארוחת ערב ובכוונה מורח את הגבינה על השולחן והידיים כשהוא יודע שאני לא מרשה זורק חפצים בבית או  עלי ועוד, מתיז מים אלה דברים שהוא יודע שאסור מצייר איפה שבא לו בגן הגננת  אומרת שהוא מרביץ בשבועיים האחרונים
היא שואלת אם משהו עובר עליו
לפעמים אני מענישה, לפעמים פותרת בשבילי את הבעיות ע"י סיפור אבל הסיפור זה בשביל להעסיק אותו ובנתיים מאכילה אותו מה שאני רוצה אחרת מזמן כל השולחן היה הפוך
כמה מעלימים עין מהקונצים שהוא עושה?אני ממש חייבת להעסיק אותו מהרגע שמגיע מהמעון אחרת יעשה בלגן עם כל רק מה שימצא
 גם אתם צריכים להעסיק את הילד כל הזמן? אחרת הבית מתהפך? ואני לא רוצה לשים אותו מול מחשב....
תודה לה' ולכם
 
קודם כל, ברור שלכולם זה קורה!אנונימי (פותח)
ואת ממש לא לבד.
 
תראי, בגיל הזה מה שעובד איתם הרבה פעמים מאוד טוב זה הסחות דעת, למשל, רציתי שהבת שלי תנגב את האף והיא לא הסכימה, אז עשיתי כאילו הטישו בוכה ולא מוכן בשום אופן שינגבו איתו את האף שלה, אז אני כאילו ניסיתי לשכנע את הטישו שיסכים ולאט לאט גם היא נסתה אז שכאילו הטישו הסכים ואז ברור שהיא "הרשתה" לו לנקות לה את האף.
 
טכניקה נוספת, זה פשוט לזכור לא להכנס על כל דבר למלחמות, לשמור את ה"אסור" ואת ה"לא". לדברים החשובים באמת.
 
אני ממליצה גם לקרוא את הספר איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו, הוא מאוד פותח את הראש לרעיונות שלא חשבנו עליהם קודם.
 
בהצלחה!!
 
 
האתר שלנו דבש מסלע-
יתכן ובהחלט את צריכה להעסיק אותו כל הזמןיהודית פוגל
ובודאי להיות בהשגחה תמידית עליו. אם סיפור מאפשר לך להאכיל אותו ברוגע אז מה רע בכך אפשר גם כמה סיפורים כל יום! ואולי יש גם משהוא שהוא אוהב לעשות ויכול להעסיק את עצמו ואז את יכולה להתפנות למשהוא אחר. אבל בגדול אין הרבה שקט וסדר בבית כאשר ילד אקטיבי בגיל הזה מתרוצץ מסביב, קחי את זה בחשבון וסוף הסדר לבוא כשהוא יגדל קצת. בקשר לזה שהוא מרביץ בגן, הגננת צריכה לשים לו גבולות ברורים ואת בבית יכולה לחזק אותם. כל הענין הוא מי יותר חזק ומי מפחד ממי. כרגע נראה לי שאת מפחדת ממנו, ואת זה חייבים לשנות. בהצלחה.
אני לא חושבת שסרבתי כ"כ הרבה להורים שלי...אנונימי (פותח)
לגבי הפחד אני לא מרגישה שאני מפחדת ממנו אלא מהמציאות שהוא לא רוצה להקשיב עכשיו ובטח אח"כ זה נהיה יותר קשה. כל היום סיפורים למי יש זמן? דה נכון שזה כדאי כדי לחסוך עימות אבל כך זה נראה שהוא זה שמחליט הדברים יתקבלו רק לפי רצונו? מה הבעיה לעשות מה שאני אומרת לא מבקשת הרים לדוג' הערב :יוצאים מהאמבטיה... והוא לא רוצה אני סופרת עד 3 וזה לא מזיז לו. אז אבא יוציא אותך והוא נשאר אז אני חוזרת ופשוט מושכת אותו מהמים גם לפני השינה הוא במיטה מסתכל על המחשב ואני במטבח ופתאום הוא בא נשכב על השטיח לא מוכן ללכת לישון
אם אני לא מרימה אותו כלומר זו פעולה כוחנית וחבל אז שום דבר לו זז בסופו של דבר הוא יהיה חזק וזה רק יוסיף ויהיה יותר קשה השאיפה שלי שהכל יהיה בנועם
תודה לכן על שאתן מאירות את עיני
ה' יברך אתכן
תראי יקירה, הילד נמצא בשלב של המובחנות -יהודית פוגל
שזה אומר שחשוב ודחוף לו לברר האם הוא יישות נפרדת ממכם ההורים, או שהוא מין נספח שלכם, חסר דעת וחסר דיעה. הוא מוכרח לברר אם יש לו חיים, רצונות וצרכים משל עצמו או שהוא רק מין נספח שלכם, נשלט וחסר כל חיים משל עצמו. לכן חשוב לא להתעמת איתו על ענינים זניחים, בחלק מהזמן להסיח את דעתו דרך סיפורים, ורק בחלק קטן מהזמן להכנס איתו לעימות חזיתי כמו במצבים שהוא מסכן את עצמו או את סביבתו. כאשר המובחנות שלו תהיה יציבה וברורה הוא ירגיש יותר יכולת להיות ממושמע. כרגע הוא עסוק בהגנה על הטריטוריה והעצמאות שלו שהן בסימן שאלה גדול אצלו. לא הייתי עוצרת את התהליך ההתפתחותי החשוב הזה.  לגבי זה שאת הייתי יותר ממושמעת, ובכן אולי הוריך נתנו לך יותר חופש ואולי עזרו לך יותר בתהליך יצירת המובחנות שלך. כדאי לך להשתתף בחוג להנחיית הורים, ו/או לקרוא ספרים על חינוך, כמו הספר "איך לדבר כדי שילדים יקשיבו, ואיך להקשיב כדי שילדים ידברו". תשיגי את זה בכל סניף של סטימצקי. בהצלחה!!
יא חביבתיאנונימי (פותח)
חביבתי,
מאיפה להתחיל?
אולי  מלראות את האור בקצה המנהרה-
לא, זה לא חיב להיות ככה ובגיל הזה בטח שלא.
למה זה האור בקצה המנהרה?
כי הידיעה שזה לא חייב להיות ולא "אצל כולם זה ככה" אומרת שזה לאחייב להיות ככה והיום שלך ושלכם יכול להיות אחרת.
סליחה ממש על החריפות.
בגיל הזה יש לנו  (לך ולי) כבר ילד מתוק ומבין
וכן, הכל יכול להיות בנחת.
ולתכל'ס,
רעיונות לישום:
בעניין  הגבולות (למשל כשזורק חפצים מורח גבינה ומה שלא יהיה) אני למשל שלחתי אותו לחדר להרגע ונכנסתי אחריו שם עבדנו ביחד על רעיונות להרגע (השתוללות על המיטה, נשימות (הלך פצצה), ספר, שירים וכל רעיון שעולה לך בראש)
כמובן כל זה תהליך ולא בפעם הראשונה
אחר כך (אחרי שהוא נרגע) הוא צריך לקרוא לאמא(או למי שהתקל היה מולו) לשיחה.
זה דורש ממנו כהורים את הזמן לזה כל פעם אבל לנו זה היה שווה ואז בשיחה אפשר להעלות מה שהכי משמעותי כרגע ממה שהיה (למשל: כל הכבוד איך הצלחת לבד להרגע בצורה נעימה או כל הכבוד שהלכת לחדר מייד כשאמא אמרה וגם- גם כשאתה כועס על אמא אני לא מרשה לדבר אלי ככה במקום זה אתה יכול... וכו) הרעיון הוא לפתוח לו אופציות ורעיונות אחרים  ולגיטימים שמתאימים לו  (ולא רק לנו) לתגובות כשהוא כועס משועמם וכו
רק אחרי שיחה ששנינו הגענו למשהו משותף שטוב לנו איתו אז הוא מורשה לצאת מהחדר (למשל אמאלא מרשה למרוח גבינה על השולחן ודני מבקש שאמא תזכיר לו בעדינות)
 אגב בהתחלה בעיקר (ולא רק) כשאמרנו לו ללכת לחדר הוא לא ממש שם עלינו אז בעצה מאישה חכמה קיבלנו:
א. אין צורך לחזור על הוראה יותר מפעמיים. הבחור חכם, לא חירש וגם מבין עברית אם הוא לא מקשיב זה בד"כ בגלל שהוא לא רוצה להקשיב. (ולכן גם אין צורך לספור וכד')
ב.  אם הוא "לא שם" עלינו כשאומרים ללכת לחדר, פשוט בלי כעס לקחת אותו ולשים אותו בחדר ממש לא כעונש אלא כחלק מהתהליך ש'דיברנו' עעליו קודם
 
חוץ מזה, לגבי תעסוקה-
לא יודעת אם אצל כולם זה יעבוד אבל אצלנו תקופה ארוכה שיחקנו איתו (משחקי קופסא, כדור, בובות אצבע וכו') עד שזה מספיק גרה אותו לעבוד ולשחק לבד.
גם את שלב לאסוף את המשחק אספנו ביחד ולפעמים אספתי אפילו לבד וזה שידר לו שזה חלק מהמשחק וגם יכול ילהיות בכיף. 
דבר אחרון (וסליחה על האורך פשוט המכתב שלך מאוד נגע...
לגבי הביית המסודר...
אז זהו שלא...
אבל בשביל זה מתי שהוא הם הולכים לישון והסדר צ'יק צ'אק משתלט על הבית (טוב, לא כ"כ בצ'יק צ'אק) ובנתיים זה מורידהרבה מהלחצים ביננו (בין אמא והילדים)
ובנתיים נשיקות למתוק.
חובזה- העצות טובותאמא מסורה
אבל לא מתאימות לכולם.
לי יש ילד בן שנתיים ו-7 (קרוב לגיל המדובר) והוא עדיין לא בשל לנהל שיחות כמו שתיארת.
 
כשאני שולחת אותו לחדר (וזה רק במקרים שהוא מרביץ לאחותו הקטנה) הוא בוכה עד שאני אומרת לו שהוא יכול לצאת מהחדר (בד"כ אני לא נותנת לו יותר מחצי דקה- דקה, כי גם זה הרבה בשבילו).
 
מה שאני רוצה להגיד בכל זה- הרעיונות טובים, המסר שלהם ברור- אתה לא תעשה מה שאתה רוצה ותנהל את הבית, אלא תהיה אחראי למעשים שלך ובכל זאת כל אמא צריכה לעשות את השיקולים האינדבידואלים מה מתאים לילד שלה כי לא לכל אחד מתאימה המתכונת הזאת כמו שהיא.
 
יישר כוח על הדברים!!!
אמא מסורה וגם מבינה עניינים- תודה.אנונימי (פותח)
אין כמוך צודקת.
זה היה הרעיון ואת אמרת את זה בפשטות. השאר זה רק דוגמאות ורעיונות לישום וכל רעיון אחר יכול להיות מעולה. גם אני אשמח לשמוע...
תודה. 
אני עדיין מחפשת את דרך המלךאמא מסורה
כשאמצא אודיע לך
 
עדיין לא מצאתי משהו שעוזר לנו, כל הזמן זה ניסוי וטעיה. מנסים ככה, מנסים אחרת.
 
מה שחשוב אם יש דרך שמנסים ולא מצליחה- לעזוב את זה. שמעתי פעם הרצאה של הרב יעקבזון על חום ואהבה, הוא אמר שילדים להורים "אינטלקטואלים" עלולים יותר למרוד, כשהם גדולים, מאשר ילדים להורים שלא, ולמה? כי הורה שלמד בטוח בדרך שלו וגם אם מה שהוא מנסה לא מתאים לילד שלו, אותו הורה יתעקש, כי זו הדרך ה"נכונה"- כי ככה לימדו, ואז הילד גדל בצורה לא בריאה- הקיבעון הזה הוא הורס את הילד. ואילו הורה שלא למד שיטות חינוך מנסה דרך אחת, לא הולך, מנסה משהו אחר ואז אין משהו שמתקבע אצל הילד ובינתיים הוא גדל וזה לא משאיר אצלו משקעים.
הרב יעקובסון - אין עליו! הוא כ"כ ענק!קרנלהאוראחרונה
ממליצה שוב לממליצות שמעלי על הספר החשוב כל כך: "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו, ולהקשיב כך שהילדים ידברו".
אם תרצו אפשר לארגן גם סדנה המבוססת על הספר.
 
".... ילדים זה שמחה..... ילדים זה ברכה..."
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך