באיזה שבוע יצאתן לחופשת לידה/מחלה לפני הלידות?אנונימית2021
בהריון ראשון, בשבוע 36, וקשה לי בעבודה. גם קושי פיזי אבל יותר נפשי, כבר אין לי סבלנות לכלום, לא מצליחה להיות מרוכזת בעבודה ומרוכזת רק בעובר ובלידה הקרובה.
יש לי ימי מחלה, אבל מתלבטת מתי נכון והוגן מול מקום העבודה לצאת לחופשה.
אז מתי יצאתן אתן? 🙂
עבדתי עד הרגע האחרוןלמה לא123


עבדתי עד הסוףכן אני
אבל אף פעם לא הגעתי לתאריך.

בלידה הראשונה ידעתי שכנראה אלד מוקדם בזירוז. בסוף ילדתי כמה ימים לפני.

בלידה השנייה היה שבת וחג, אז ידעתי שבכל מקרה אני לא אחזור לעבודה אחרי החג.
מתי שאת מרגישה צריכהחגהבגה
אם עכשיו, אז עכשיו.
אני גם בהתלבטות הזו ממש, אני עכשיו ב35 ומתלבטת אם לצאת ב37 או 38..
גם תלוי במה את עובדת, מישהו תלוי בך? את צריכה לעשות חפיפה?
יש לי עובדים שכבר נחפפו, נערכנו מוקדם בכוונהאנונימית2021
כדי להיות מוכנים לכל מקרה
בראשון עבדתי עד הסוףשוב בהריון

וילדתי אחרי התאריך, בימים האחרונים חיפפתי כי הלכתי גם למעקב הריון עודף, 

השיקול שלי היה שהייתי מאד בלחץ ועצבים מהלידה וחשבתי שאם אני אשאר בבית אני אתחרפן, העבודה פשוט העבירה לי את הזמן

בלידה השניה כן יצאתי יותר מוקדם, גם ככה היה לי עומס מטורף עם ילד בבית אבל ילדתי אחרי יומיים

בסוף...אורוש3
היה לי חבל על הזמן של החל''ד. ודברים לסיים. אבל כל אחת מה שמתאים לה.
באחת ביום שילדתייוקי
זה היה בשבוע 38
ובשתיים בשבוע 40 באחרונה לקחתי ימי מחלה ובראשונה התאשפזתי לזירוז
אם יש לך ימי מחלהליאניי
תקלי על עצמך ותוציאי פה יום שם יום..
עדיף למשוך כמה שיותר עד הרגע האחרון ולא לצאת לפני, אבל כן לנצל מחלה למשל אם יש לך כי זה מובן ולגיטמי..
זהו יש לי המון ימי מחלהאנונימית2021
רעיון טוב! ככה יהיה איוורור מידי פעם וגם תרויחי חופשת לידה משמלה אדומה
בשני ההריונטת שעבדתיאם_שמחה_הללויה
ניצלתי ימי מחלה ויצאתי שבועיים לפני תאריך משוער לחופשה
תחילת תשיעי, על חשבון ימי חופשה ומחלהמצפה88
אני יצאתי ב38, אבל זה היה כדי ללמוד למבחןציפיה.
כלומר, הייתי אמורה לצאת לחופש, ללמוש את המבחן ולגשת אליו ואז כנראה לחזור עד לתאריך.
אבל ילדתי בסוף ב38 +5, לפני המבחן.

אם יש לך ימי מחלה, בהחלט הייתי מנצלת. אבל חושבת שהייתי מחכה עד 37.
אני יודעת שהדעה שלי לא פופלאריתתמיד להודות
אבל הגון ונכון לקחת ימי מחלה כאשר לא מרגישים טוב ולא יכולים לעבוד ולא כאשר טרודים ואין סבלנות / רוצים לנוח קצת לפני הלידה / רוצים להספיק קניות ובישולים וכו.

ולכן אני תמיד באתי כל עוד יכולתי בכל הלידות חוץ מאחת עבדתי עד היום של הלידה (תמיד ילדתי אחרי התאריך) מלבד הריון אחד שהיה אוגוסט והילדים היו בחופש ורציתי לבלות איתם קצת לפני הלידה אז יצאתי לחופשת לידה כשהתחלתי שבוע 41 וילדתי 4 ימים אחרי.
גם טרודים ואין סבלנות זו סיבה הוגנת שלא מאפשרת לעבודלהתגבר
ברוב המקרים. נפשי משפיע על הפיזי ולהיפך.. לידה זו מעמסה נפשית להרבה נשים והחרדה והציפייה והכבדות יכולים לגרום לקושי מאוד גדול בתפקוד. ולהגיע בלי רגע של מנוחה לפני יכול להשפיע לא טוב על הנפש (בלשון המעטה) גם אחרי הלידה.
לא מבינה למה שמישהי תסבול ותסחב את עצמה ותגיע תשושה לדבר כל כך משנה חיים אם יש לה אפשרות שלא..
ומאוד נהוג בהרבה מקומות שנשים כבר בתחילת תשיעי מגיעות פחות ולוקחות ימי מחלה. גם מצד הרבה מנהלים זה מובן ולגיטימי. אין ערך בלעבוד ולסבול ולא לתת תפוקת עבודה מספקת אם בכלל.. זו לא גבורה לסחוב עד הדקה ה90 לפעמים הכוח האמיתי זה להבין מה היכולות שלי כרגע ולא לקרוע את עצמי בשביל להראות לאחרים או לעצמי שאפשר ואיך סחבתי עד הסוף.. העבודה לא תסתיים לעולם ועם כמה שאני גם בן אדם של עבודה יש תקופות בהריון שזה פשוט לא אפשרי. ועד התקופות האלה תפסתי מעצמי בתור מישהי שתלך לעבודה גם אם לא יודעת מה יקרה.. וגיליתי שלא. לפעמים יש דברים שגדולים עליי וזה בסדר.. עד שלא חווים את זה לא מבינים.. מאחלת לך שתמיד תעבדי עד הסוף אם את רוצה בכך ושלא תחווי קשיים שהרבה אחרות חוות..

לפותחת - אם יש לך אפשרות וכבר קשה לך תרגישי הכי בנוח לצאת לפני.. תחשבי אם השהייה בבית תעשה לך טוב עד הלידה. העבודה תחכה. יש דברים יותר גדולים וחשובים שמחכים להגיע
ימי מילה משולמיםתמיד להודות
מכיסו של המעסיק (המון פעמים מדובר בבן אדם שבעצמו מתקשה לגמור את החודש ולא בהכרח בטייקון) ויש הגדרה למה הם מיועדים.

אין ערך בלסבול ולא צריך להוכיח לאף אחד כלום ואם היא הייתה כותבת שהיא לא מרגישה טוב ולא מסוגלת לעבוד ברור שמקומה במיטה בבית אבל הציפיה שהמעסיק יממן מכיסו חודש (ואולי יותר מי אמר שלא תלד ב42) משכורת בגלל שמשהי במתח / רוצה להספיק לנוח / רוצה להתארגן ללידה וכו היא לא הוגנת.

אם משהי מבקשת רשות מהמעסיק והוא מסכים אז ברור שמותר אבל אני לא מבינה מאיפה הדעה הרווחת שזה בסדר לעשות את זה. מי שזה חשוב לה מוזמנת לצאת לחופשת לידה בתחילת תשעי יש את האופציה רק שברגע שזה על חשבון העובדת זה פחות קורץ.

כאשה שההלכה חשובה לה (ומניחה שלעוד הרבה פה) ממליצה לעשות שאלת רב האם מותר לנצל ימי מחלה למטרה זו.
מסכימה איתך לגמרי! תחשבו שאתן הייתן הבוס המשלם מכיסותודה על ה-כל

ואגב לא רק לפני לידה יש ימים שקשים נפשית וכו', 

עדיין זה לא ההגדרה בחוק בה מותר לנצל ימי מחלה.

למה קושי נפשי לא זהה לקושי פיזי?להתגבר
חווית פעם משהו בנפש שממש גרם לך להיות מושבתת בדיוק כמו מחלה פיזית? מקווה בשבילך שלא.
ברור שיש קיצוניות. אבל כל אישה בסוף היריון נמצאת בקושי נפשירקלתשוהנ
זה גבול שצריך להיזהר עליו.
בסוף הנשים נדפקות מזה, אחרי שהמעסיקים צריכים לספוג עובדת שיוצאת לחל"ד ומאריכה וכו, אני בטוחה שאישה שמפרגנת לעצמה מעבר לזה ועוד על חשבון המעסיק ולא על חשבון ביטוח לאומי לא גורמת לו לרצות להעסיק נשים בכלל...

ויכול להיות שהאישה הזו היא תותחית עללהתגבר
ושווה לבוס שלה לשמור עליה בשביל כמה חודשים אחדים. המעסיקים לא סופגים רק את הרע, הם גם סופגים נשים טובות שרוצות לתת מעצמן ולהתפתח. וטבע העולם שאישה תכנס להריון. שונאת את המקום המתנצל הזה על הריון ולידה.. יש לנשים כל כך הרבה טוב לתת בכל מקום שהן נמצאות בו..ותקופות מסוימות לא צריכות להגדיר אותן לרעה. בוס שלא מעוניין להעסיק אישה בהריון? בהרבה מקרים גם ךא ירצה להעסיק אישה עם ילדים. הוא רואה כבר את העתיד שהיא לא תהיה זמינה בדיוק כמו שהוא רוצה.
אולי, ואולי לא...רקלתשוהנ
נשים שרוצות לתת מעצמן ולהתפתח קיימות, חלק בגילאי ילודה וחלק לא, ויש כאלה גברים גם המון.

אני לא מתנצלת לרגע על זה שאני יולדת, המעסיק שלי ידע מראש שזאת התקופה בחיים שלי.

אני רק אומרת שיש שני צדדים בהחלטה לתת לעצמך על חשבון המעסיק, והצד השני זה היחס הכללי לנשים עובדות בשוק. לא כל המעסיקים זה המגזר הציבורי שכתבת עליו, יש הרבה מעסיקים שהם חברות או עמותות או עסקים קטנים.

קושי נפשי בהחלט יכול להחשב למחלהתמיד להודות
מחלה היא לא רק גופנית.

חוסר סבלנות ורצון להגיע בנחת ללידה עם כל בגדי התינוק מכבוסים ואוכל בפריזר לתקופה של אחרי הלידה זה לא מחלה.
ההגדרה בחוק היאoo
אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי

ההגדרה הזו מתאימה גם לקשיים נפשיים, ואכן מותר להשתמש בימי מחלה לקושי נפשי גם בזמן שאינו הריון

ימי מחלה זו זכות סוציאלית שמעסיק מחשב בעלויות מראש. זה שמעסיק לא מתנהל נכון ומסתמך על אי ניצול ימי מחלה, לא אומר שזכויותיו של העובד צריכות להיפגע
כתבת יפה, וכל הכבוד שהבאת את הדעה הזו בכללקופצת רגע
יש הרבה שעובדות במגזר הציבורי, הרבה מורות וכולהתגבר
וזה כסף שיורד מהמדינה. לא אומרת מה דעתי אבל בעניין הלכה וכסף מהמדינה זה די מורכב. בטח במצב של הממשלה היום.. ודי לחכימא. ואני לא מדברת כאן על מישהי שיכולה לתפקד כרגיל והכול טוב, בדרכ בחודש תשיעי זה ממש לא המצב. גם אם פיזית היא יכולה לשבת על הספה ולקפל כביסה או לארגן כל דבר אחר בבית.

וזה גם גזל להגיע לעבודה רק בשביל לסמן וי על השעות ומתוכן בקושי להצליח לעשות משהו כי את פשוט לא מסוגלת.. לא משנה אם זה נפשי או פיזי. גם נפשי יכול להיות הרבה פעמים מחלה. ומה לעשות שמה שהמדינה נותנת, שלושה חודשים בקושי, זה באמת לא מספיק ובלית ברירה הרבה מאיתנו צריכות לחזור ולא להאריך כדי לפרנס את המשפחה. אחרי הלידה זאת תקופה מאתגרת ומטלטלת, לפחות להרבה נשים. ואם לא מתכוננים אליה בהתאם ובאים עמוסים ועייפים קל מאוד ליפול לדיכאון. ואני לא מגזימה. כיום אין מודעות כמעט במדינה למצב הזה. הבעל ממשיך לעבוד כרגיל בלי יום אחד של חופשה מטעם המדינה רק מטעם עצמו כדי לתת יד בבית. התרגלנו שזה מצב נורמלי אבל ברוב העולם (מדברת על המדינות המפותחות) זה ממש לא ככה.

יש לי הרבה מה להגיד על זה אבל זה נראה לי מיותר כי זה לא ישנה את הדעה וזה גם לא בא לשנות.. אלא להראות נק' מבט אחרת. ואני הבן אדם האחרון שיתמוך בגזל ממעסיק פשוט שבקושי סוגר את החודש בעצמו. ובכללי, שיתמוך בגזל! אבל זה לא גזל זה העניין. לפחות ברוב רובם של המקרים. והמון נשים עובדות במוסדות ציבוריים ובחברות גדולות מאוד שבעצמן גוזלות מאנשים בדרך כזו או אחרת..
לא הבנתי למה לשיטתך זה לא גזלקופצת רגע
זה לא לשיטתילהתגבר
וכל מקרה לגופו
לא נכנסת לוויכוח הזהתמיד להודות
וללגיטמיות לגזול מהמדינה. רק שנשים שרוצות לצאת לחופשת לידה כשהן לא במצב של מחלה תדענה שלפי חוק זה לא מגיע להן כי מהתושבות בשרשורים בנושא (יש לי פזם של מעל עשור בפורמים שונים ומכירה בעל פה את התושבות( ניתן לחשוב שזה ברור ומותר ומגיע ולגיטמי.
לחלוטין סוף הריון אצל רובנו זה מחלהאנייי88
וגם בעבודה הודעתי מראש שיוצאת שבועיים לפני הסוףכדי להספיק לסדר. לארגן ובעיקר בעיקר לנוח!

וגם רציתי לראות שהמחליפה תשרוד עוד לפני שילדתי.
תקראי את מה שאת כותבתתמיד להודות
לא כתבת שיצאת כי לא היית מסוגלת לעבוד אלא כי רצית להספיק לסדר ולארגן.

לא עשיתי מחקר ואין לי דרך לדעת מה רובנו מרגישות. אבל מי שבמצב של מחלה ולא יכולה לעבוד לא יכולה גם לסדר ולארגן (לא מדברת על מי שעובדת בעבודה פיזית)

שוב אני אומרת, מי שבמצב של מחלה ברור שצריכה לקחת חופשת מחלה. לא ראיתי בשום מקום בחוק שימי מחלה נועדו לסדר וארגון גם אם מדובר באשה בהריון את תמיד יכולה לצאת מוקדם לחופשת לידה / לקחת ימי חופשה על חשבונך (בעניי זה לא שונה ממי שלוקחת ימי מחלה בשביל לנקות את הבית לפסח הריון לא מתיר לנו לגזול)
מסכיה לגמרי!רקלתשוהנ
מי אמר לך שלא הרגשתי רע?אנייי88
בדרך כלל בסוף הריןנות אני בשרותים עם יציאות מרובות ומקיאה. כחלק מהכנה ללידה. ככה אני יודעת שהלידה שלי קרובה. ורק על זה אני יכולה לקחת ימי מחלה.
זה שגם ארגנתי וסידרתי זה לא ממש סותר.
וזה שיכולתי לעבוד גם במצב הזה. כנראה שיכולתי.
ברוב המקרים אני יכןלה לעבוד גם אם אני חולה ממש.
העובדה שגם שאני סמרטוט בתחילת ההריון רני לא לוקחת ימי מחלה.

וההבדל מבחינתי זה שבמקרה של תחילת ההריון אין מי שיגבה אותי. ואני דופקת את המעסיק. ובמקרה של סוף ההריון. יש לי מחליפה. ואין למעסיק שלי בעייה.

אגב המעסיק עצמו מודע לכך שאני לא יוצאת כי כני לא מסוגלת לעבוד.
וכשיום אחד המחליפה שלי נתקעה עם משהו גם הגעתי מהבית למשרד בימי המחלה כדי לעזור לה.

ויותג מזה כשבלידה הקודמת עבדתי עד יום הלידה לא מבחירה. אלא כאילוץ. ושוב כי המגבה שלי הייתה בחופש מתוכנן ולע יכלה לגבות.
הרגשתי כל כך רעבשבועות של אחרי.

שהרגשתי שנכנסתי ללידה מתוך סטרס ממש.

ותאמיני לי שאם הרופאים לא היו חושבים שסוף הריוןהוא מחלה. לא היו נטתנים אישור מחלה לשבועעים כל כך בקלות.
וזה שכנראה הייתי מצליחה לעבוד עם הקאות שילשולים וצרבות. לא אומר שאני אמורה להרוג את עצמי.



אם את לא מאגישה טוב אין שום שאלה או וויכוחתמיד להודות
הוויכוח שלי הוא על הלגיטמיות של לקחת ימי מחלה כדי לנוח לפני לידה ולעשות סידורים וארגונים. את בהודעה לא כתבת שהיית חולה.

כל אחת והנתונים שלה אבל כשאני לא מרגישה טוב במצב של מחלה אני לא יכולה לעשות סידורים וארגונים ועם הכוחות שלי בסוף תשעי מספיקים או להתארגנות ללידה או לעבודה (כי ברור שזה לא מצב רגיל) אז אין לי רשות להתארגן ללידה על חשבון המעסיק אני תמיד יכולה לנצל את זכותי לצאת לחופשת לידה מוקדמת.

ולגבי הרופאים, זו לא טענה אם אני באה לרופא ואומרת לו שאני לא מסוגלת לעבוד שיוציא לי מחלה. מה את מצפה שיעשה? איך הוא יכול לבדוק אם אני חולה או סתם רוצה להתארגן ללידה? ברור שהוא סומך עליי האחריות שלי לבקש רק במידה שאני חולה.
אני מרגישה שאם הייתי יכולה לעבוד רק מהביתכוכבי בוקראחרונה
יכולתי להחזיק יותר, אבל נהיגות בסופי הריונות כשאני עם כאבי אגן וישנה זוועה וכואב לי כל צעד, זה מצדיק לחלוטין ימי מחלה, גם אם במשך שעתיים מהיום הזה כן הצלחתי לעשות משהו בבית.
מסכימה איתך לגמרימכחול
בדרך כלליוקי
בסוף ההריון לא מרגישים טוב
אצלי לפחות
אני אישית ביקשתי אישור מהמסיק מראש וגם היתה לי מחליפה שכבר חפפתי ויצאתי בסוף תשיעי כשאת כולו העברתי עם צירים כואבים שלא נדבר על בחילות ועייפות. אני חושבת שרוב הנשים לא יקחו מחלה כדי לטייל בקניון. ורוב הנשים גם כשחולות ולא מרגישות טוב יכולות לקפל כביסה/לשטוף כלים
זה ממש לא כמו לתפקד בעבודה
לחלוטין לחלוטיןאנייי88
גם כשהייתי עם קורונה וחום הצלחתי והייתי חייבת לעבוד בבית.
זה שאני מצליחה לעבוד כשאני חולה. לא אומר שאני צריכה לעשות את זה.

אם המעסיק מאשרתמיד להודות
כשהוא יודע שזה למטרת התארגנות לידה אז ברור שזה בסדר.

אני לא יודעת מה זה רוב הנשים וזה גם לא משנה (ממה שאני מכירה סביבי לרוב הנשים קשה כבד ולא נח בתשיעי אבל בהחלט מתפקדות בבית ולא נמצאות במצב של מחלה) כל אחת צריכה לחשוב לגופה האם היא במצב של מחלה ולא מסוגלת לעבוד או שבגלל שנמאס לה וכולן עושות את זה ויש לי מלא ימי מחלה אז היא יוצאת לחופשה על חשבון המעסיק.

אף אחד לא יכול לדעת מה המצב חוץ מהאשה עצמה.
טוב אני חושבתיוקי
שבאמת מבחינה מצפונית כל אחת צריכה לעשות את השיקולים שלה. אגב לא חסרים גברים (וגם נשים לא בהריון) שמשתמשים בימי מחלה כי אין להם כוח להגיע לעבודה. אני לא מתיימרת לבדוק לכל אחת את רמת התפקוד שלה בעבודה כדי לדעת אם ״מגיע״ לה יום מחלה. אבל כן רוב הנשים מסביבי סוחבות בקושי רב בחודש תשיעי ורובן אגב גם לא משתמשות בימי מחלה ועובדות עד הלידה.
אישית אני לא חושבת שזה אידיאלי לבוא ללידה עם הלשון בחוץ
עד הסוף.. הריון ראשון עוד עבדתי ביום חמישימותק 27
בשישי היה יום חופשי.. וילדתי בערב.. ירידת מים.. סוף 37..
עד הלידה, לא מבחירהמחי
פשוט לא היה מי שיחליף אותי, וזה היה מאוד קשה פיזית ונפשית. אני מורה, והרגשתי שזה לא הוגן לתלמידות שאני מותשת וחסרת סבלנות.
אבל עם כל הקושי לא הייתי יוצאת לחופשה בתחילת תשיעי. הייתי שמחה להפסיק לעבוד שבוע לפני הלידה ולנוח קצת בבית שקט כשהילדים במוסדות והתינוק עדיין בבטן
עבדתי עד הסוף אבל מאמצע 39 עבדתי מהביתשמלה אדומה
את הסבלנות יהיה יותר קשה להעסיק בבית כשאין תעסוקה ובלידה יכולה להגיע גם עוד יותר מ4-5 שבועות
לדעתי אם זה המתח והחוסר סבלנות הרגיל שיש חבל לעזוב מסגרת שנותנת תעסוקה .. אלא אם כן יש לך תוכניות לשבועות הקרובים שיכולים להעסיק אותך באותה המידה .
מבחינת קושי פיזי זה ממש אינדוודואלי
שיעבור בקלות❤️
ב-3 הלידות הראשונות- עבדתי עד הרגע האחרון ממשמנסה לעזור

ובלידות שאחר כך - יצאתי קודם... זאת אומרת לקחתי חופשת מחלה כי כבר לא הייתי מסוגלת לעבוד.. רק לשכב.

לפעמים יצאתי שבוע קודם ולפעמים שבועיים + קודם.

 

עבדתי עד הלידהYaelL

חוץ מהריון אחד שהייתי בשמירת הריון משבוע 32. אבל זו אני ולי זה התאים, יחסית קל לי בהריונות ואני לא עוברת את התאריך המשוער. אבל למי שמרגישה שכבד וקשה לגיטימי לגמרי לצאת לפני.

בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
כשלי הרופאה עשתה זה היה עם ספקולום


אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

נכון. אני עשיתי לעצמי עם הערכה והיה ממש פשוט ועדיןכבתחילה
התקשרתי לכל בריאות האישה בכללית באיזורבאתי מפעם..
ואמרו לי שאין דבר כזה
אולי שם אין...במכבי ישיעל מהדרום
אני בכלליתרק רגע קט

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

לי עשו בליחנוקה

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

אני עשיתי בערכה ביתית- היה מצויןממשיכה

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

אז מה הקטע שאצל רופא זה יותר פולשני?!יעל מהדרום
אמרה לי שהבדיקה שהם עושים היא שונהממשיכה

והם מגיעים ממש עד לרחם. לא יודעת למה באמת הם עושים את המעמיק אם אפשר אחרת

הבדיקה הביתית היא פשוט להכניס ולסובב, מאד עדין.

 

באמת מעניין מה הסיפוריעל מהדרוםאחרונה
כמה תמל נותנים בגיל 3-4 ימיםחנוקה

בביח הם אומרים 15 מל זה מנה

וכשמגיעים הביתה?

זכור ליהשם שלי

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.


תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יאאאאאא מזל טוב??????אוהבת את השבת
מזל טוב!!השקט הזה

יש איזו נוסחה לא?

בחודש הראשוןoo

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה


חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

מזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!מתואמת
(לא יודעת לענות על השאלה... את כבר בבית או עדיין בבית החולים? אם עדיין שם - אז תשאלי את האחיות...)
בגדול כל יום זה קופץמחכה להריון

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

^^כורסא ירוקהאחרונה

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

כעסתי עכשיו על בעליאובדת חצות

לא אכפת לו שהילדים מגיעים כל לילה לישון אצלנו

ולי נשבר!

אני לבד בזה.

הוא מדהים איתם אבל בלילה אין לו כוח להחזיר אותם ובתת מודע זה לא מפריע לו שהם באים אבל אם לא נהיה צוות בזה ונעמוד על זה אז עד שלילה אחד ישנו במזרן הם שוב באו אלינו אני מרגישה שעושים צעד אחד ואז ארבעה אחורה. אני קולטת שאנחנו צריכים עזרה אז איימתי שאני לוקחת יעוץ שינה לילדים במלא כסף או שהוא מתחיל להיות נחוש בנושא. שנינו עייפים ומותשים ואני מרגישה חצי בנאדם. גם מבאס אותי שהוא חננה מולם וחסר עמוד שדרה בנושא. זהו! 

את יכולהoo

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

מהצד של האישה שלא אכפת לה...לפניו ברננה!

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

ייעוץ שינה לא צריך להיות איום.שיפור

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

גם לבעלי פחות מפריע שהילדים באים לישון איתומתואמת

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)


בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

מבאסשומשומאחרונה

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.


הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
גם כשזה לא הראשון. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ט בטבת תשפ"ו 9:09

לק"י

 

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

כןקטנה67אחרונה
תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

אולי יעניין אותך