אם כי לדעתי היה כדאי לנסח אחרת ולהבהיר שזה כלל של שמירה ולא כי כל הגברים אנסים.

כי היו כאלה שהבינו ככה ונפגעו. 

פשוט היא לא יכולה לדעת מי אדם רע ומי לא... וכולם נראים נחמדים לצערנו

(או אולי הבת שלה קובעת לבד ולא מעדכנת אותה)

עכשיו כשהבת שלה כבר אצלה בבית זה לא יפה לבוא בתקיפות..

סתם יגרום להתנגדות כי הרי האמא לא חייבת לה

אולי באמת לא נעים לה לבקש בהחלטיות ואת צודקת.

הצבת צורך אישי זה נעים הרבה יותר ומשכנע הרבה יותר

איומים הם כלי משכנע אם אתה רוצה שהאדם שממול יפחד ממך באופן קבוע, יש לך איך להזיק לו, ואין לך התנגדות עקרונית לממש את האיום ולהזיק לו

העובדות:

יש אנשים שפוגעים, אי אפשר לדעת מי הם

יש אפשרות לצמצם את הזדמנויות הפגיעה

היא ביקשה לשמור על כלל מסוים שמשרת את המטרה הזאת. בקשה סבירה. הגיונית בדיוק כמו איסור ייחוד שאסור לכולם בגלל המעט שיחטאו.

במידה וזה לא יתאפשר יש כמובן מקום למשא ומתן, לפי התחושה של "עד כמה כאן זה שונה ולא מפחיד" או "עד כמה כאן אני בטוחה שזה *לא יכול להיות* מסוכן" (לא סתם לא מסוכן. כי באמת הסיכון הוא מיעוט קטן, והזהירות היא מזה.

כל אחד וכללי הזהירות שלו. זה מלמד עליו ולא על האנשים שהוא נזהר מהם. בדיוק כמו מסכות בקורונה.

https://www.yeshiva.org.il/ask/125866

עזוב אותו, הוא כבוד הרב שגם פוסק הלכות, אם יש לך התייעצות או שאלה הלכתית בוודאי שתלך אליו, הוא יביא לך פסק הלכתי אחרי שעבר על כל המקורות ההלכתיים האפשריים והגיע למסקנה הלכתית ברורה וחדה.

זה תלוי בכביש ובעוד המון משתנים.
לא סתם הלכות ייחוד מאד קשות.

זה לא שיש שליטה ואז מאבדים אותה.
זה שפשוט אין. וא"א לדעת את זה על אנשים, ולכן צריך להיזהר.

או לפחות לפרטי/מסרים?

למה ב"ה זכיתי לא להיות מעודכן בדברים האלו...

יש לי אוסף סיפורי בייביסיטר מקריפים.
וה'לקחת אותי הביתה' לא הבעיה הראשונה שמתעוררת.
אבא (דוס ) שאמור לצאת מיד שאני מגיעה ולא יוצא, וכשאני מעירה לו בעדינות על יחוד הוא מחרטש לי על מה שהרב *שלו* אמר, אמא שמבקשת שאעשה בייביסיטר כשהאבא ישן בחדר ואני לא מסכימה, אז היא מעירה אותו חמש דקות לפני שאני מגיעה ואז הוא נזכר שהוא צריך להתקלח והאישה מאחרת לפגישה ואז הייתי צריכה להשאיר את הילדה ערה, ויש עוד מלא.
ממש צריך להיזהר. וגם לדעת הלכות יחוד.
אני מוצאת את הלכות יחוד כעצות פרקטיות למוגנות.


וכן, היא צודקת במאה אחוז. זה קריטי.
זה לא שאחד מהאבות של הבייביסטרים שלי מוחזק בעיני כאנס, הוא פשוט מוחזק בעיני כבנאדם שיכול להיות לפעמים חסר שליטה, ואני לא רוצה להיות שם כשזה קורה, לגיטימי, לא?

רק חבל שהציבור החילוני לא מספיק ער לדברים האלו, ולא יודע לקרוא לקרוא לילד בשמו.

בתור בן אדם חילוני שאכפת לי רק מעצמי, באמת לא כזה מופרך שאותו בן אדם יעשה ככל שיעלה על רוחו, כי מה באמת משמעות החוק, משמעות הסדר? כדי שלא יהיה איש את רעהו חיים בלעו. אין עוד ערך מלבד זה. וכשהמציאות העכשווית שהפריצות בציבור החילוני גדולה לאין ערוך, יש מלא הטרדות מיניות בכל מיני מקומות, ובצה"ל זה הפך להיות בדיחה שיש למפקדים מן מצגת שמציגים על דברים שצריך לשמור על הצניעות, איזו מצגת שאף אחד לא מאמין בה ועושים אותה כי מבינים שיש פה בעיה וצריך להתמודד איתה, במיוחד הבעיה שיש מלא הפלות שהצבא שלנו צריך לממן ועוד כל מיני דברים אבסורדיים שקורים.

אז במקום לנסות לחפש ערכים של אמת שם, רמז, לא תמצאו. הערכים הם מבודדים, הם עומדים לבד, הם לא מקיפים את המציאות והם לא "כלליים", הם פרטיים שעוסקים בפרט הקטן ולא מבינים שיש ערכים קצת יותר גדולים מהם. אני לא אומר שאין מה ללמוד מהם, ממש לא, אבל אני אומר שזה עצוב הנסיון לדמות מציאות ערכית, רואים איך הדור החילוני של היום פורק כל עול מעליו ואין לו אף ערכים, לא כמו ההורים שלהם שהיו עם אידיאלים, ורק הציבור הדתי למרות הדור נשאר עם ערכים ועם מסורת אבותיו ולא פורק כל עול מעליו. הציונות החילונית לא החזיקה מים, וכך גם היהדות החילונית בסופו של דבר. לא רוצה שכולם יראו אותו דבר, רק רוצה שכולם יהיו ציוניים אמיתיים, עם ערכים אמיתיים, ואחרי זה שישימו איזה דגש שהם רוצים ואיזה כיוון שהם רוצים לתפוס.

במקום לעשות את כל המצגת הזאת, פשוט תיתן לאחד ממחלקת בייניש לעשות מצגת עם הלכות ייחוד ובכך יפתרו כל הבעיות.

ומשהו אחרון, אין אף בעיה לעשות משהו שהוא "דתי", אפילו אם אתה "אנטי-דתי", כל עוד זה ישפר את החיים שלך ויהפוך את המציאות לכ"כ טובה. אמנם זה לא אידיאלי ולא "לשמה", ואני לא רוצה שהלכות ייחוד יהיו כדי לשפר את איכות החיים והחיים יהיו בריאים וטובים, אלא זה דבר א-לוקים שאני לא משנה אותו גם אם איזה פרט לא נראה לי, ולא אומר על שמועה זו נאה ועל שמועה זו אינה נאה, ואני מאמין בכל התורה שבכתב וכל התורה שבע"פ, אבל מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ולפחות זה ישפר את המצב והדבר הזה במידת מה יתוקן, זה דבר כ"כ בסיסי שצריך אותו, ובלי זה אין חיים תקינים נורמלים.

ואולי הקב"ה מגלגל את זה שהחילונים בעצמם, מכיוון שהם יגיעו למצב של חוסר ערכים ורדידות וחלילות ורקבון, הם יבינו מעצמם שאולי הדתיים שהם כ"כ שנאו והתאמצו לבקר אותם, אולי, רק אולי, הם צדקו.

כאילו, לא אכפת לי שאני אתנהג בגדלות נפש ואלמד מכם ואתם לא ותמשיכו לשנוא אותי למרות שאני אוהב אתכם, זה חלק מגדלות הנפש, לעשות את זה כי זו האמת ולא בגלל הערכה או דברים אחרים, אבל כואב לי הלב שהם נשארים במצב הזה, הם יהודים שהנשמה שלהם משתוקקת לשוב לאבא, שהקב"ה מחכה בידיים פתוחות שישובו אליו והוא יקבל אותם למרות מה שהם עשו, כי הוא אוהב אותם ללא תנאי. "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא", אם אתה חושב שאתה פרט שעושה מה שבא לך ולא פוגע באף אחד, אתה טועה ובגדול. כולנו כלל אחד ואתה קודח חור בספינה ומטביע את כולם, אנחנו אחד בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, כלל אחד עשוי מקשה אחת, וכל מה שאנחנו צריכים זה ללמוד אחד מהשני ולהגיע למדינה יהודית, מדינת הלכה. ובלי קשר, כיום המצב הזה ממש לא כך, זה לא שאתה עושה בתוך ביתך מה שאתה עושה, יש היום כ"כ הרבה כפייה חילונית, כל כך הרבה דברים שפוגעים בצביון היהודי במדינה, שאי אפשר להגיד את הטענות האלו. ומה שמוזר, שמילא אני יש לי ערכים ויש לי תורת אמת שאני סומך עליה, אבל בתור חילוני, לא הבנתי באיזה קטע אתה מדבר איתי על חירות האדם ואז לא נותן לי להתנהג איך שאני רוצה? מה, מכיוון שגיליתי לך שאני דתי? ואם הייתי חילוני עם דת חדשה, היית נותן לי? זה אבסורד שעדיין לא הבנתי אותו, אולי הקב"ה עוד יפתיע אותי, מי יודע...

"והיה מחניך קדוש לא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". שכוייח.

(מחילה שנצלשתי פה את החיים, אבל בער בי אז כתבתי).

זו לא הגזמה פרועה והזויה כלל, זו ההלכה. ב"ה שיש הלכה ואז אין ריבים כאלו כמו מה פרוע והזוי ומה לא, ההלכה עשתה לנו עבודה קלה, איזה מזל. מה שנשאר לנו זה רק ללמוד אותה (וגם ליישם...).

אלא אם כן זו לא ההלכה, דהיינו שאשתו בעיר או שיש מצלמות לבית או שהחלון פתוח לרשות הרבים, או שמישהו אמור להגיע, אני מדבר באופן שכן יש ייחוד.

רוצה לעבוד איתי? יש לי תנאים.
לא מתאים לך? תעבוד עם מישהי אחרת.
עם כל הכבוד יש לי כבוד. ואם מעוניינים ספציפית בי צריכים לעמוד בתנאים שלי.
אני לא מתחננת לתעסוקה. הם אלו שמשוועים לבייביסיטר.



מה גם שיש איזושהי הלכה זנוחה שטוענת שזה מה שצריך לעשות, אז אני מחמירה וקטונתי...

אגב, עכשיו שמתי לב לסוף דברייך ואני רוצה לתקן, אותו אבא לא מוחזק כמישהו שלפעמים אין לו שליטה, ממש לא, יכול להיות שהוא צדיק יסוד עולם ויכול להיות לא, אבל מכיוון שהאדם רואה לעיניים ורק ה' רואה ללבב, צריך "לא לקחת סיכונים", או במילים אחרות פשוט לשמור על ההלכה וכך נמנעים כל המקרים, חז"ל בגאונותם ירדו לנפש האדם ולטבעו וקבעו כללים שעד היום אם שומרים עליהם אפשר להינצל מכל הדברים הלא-טובים והמקולקלים, אוי, אם רק היינו מקשיבים להם, כמה טוב היינו מוסיפים, כמה היינו מעלים את איכות החיים של כולנו. אמנם אנחנו דור חדש שיש לו כוחות גדולים, אבל לפעמים כדאי להקשיב לחז"ל, יש להם מדי פעם כמה דברי חכמה שכדאי להקשיב להם.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם