בס''ד

איזה יופי של דרך עשית ב''ה!

1.מרגישה צעירה עדיין בגוף אולי ההריון קצת מכביד כרגע עדיין בהכחשה ומגישה בת 15..... (אז זה תשובה גם ל2...)

3. מתגעגעת לחוויה של הורות חסרת ניסיון ניסוי ותהיה התלהבות מכל דבר שהיום אולי מתקבלבבנאליות. מתגעגעת לזמן זהיינו רק אני ובעלי וילדים קטנים שיכולנו לעשות בסלון או בטבח מה שאנחנו רוצים ולא צריכים לרוץ לחדר בשביל כל נשיקה קטנה

4. וואו אני רחוקה מזה עדיין.

מבחינתי הגוף מתחיל לדבר רק בגיל 70.... אימא שלי הייתה קופצת בערך עד לפני 3-4 שנים...

5. נפשית אני יותר רואה התבגרות ושינוי בעיקר שפחות נבהלת מכל מיני דברים....

6. הרבה זמן לא חשבתי על הגיל שלי רק רואה איך הילדים גדלים... מאמינה ששינויים מתרחשים לא בטוח ששייכים רק לגיל.

עם זאת נראה לי שבגיל 30 מגיעה איזה רגיעה מקטע של איך העולם רואה אותי ויותר עסוקה בפיתוח האישיות.. מגיל 40 אני עדיין מספיק רחוקה מלתת תובנות....

7. הייתי מבטיחה לעצמי שאהיה בסדר, ואהיה נשוא הוגם יהיו לי ילדים בעזרת ד' זה ממש בגיל 20 כי התחתתי ב21... בשנות ה20 אמרתי לעצמי שכדאי לי ללמוד מקצוע כי לא ארצה להישאר במקצוע הקודם שלי יותר מידי זמן וזה מה שעשיתי... זה היה נכון

8. אני עובדת עם אנשים מבוגרים, כמעט שנה שאני שם. ולמדתי שאף פעם לא מאוחר לעשות שינוי. ותמיד יש הזדמנות שנייה בכול מיני תחומים,

בס''ד

איזה כיף לך שזה לא מעסיק אותך ושאת מרגישה בת 15!!! ונשמע שיש לכן גנים טובים במשפחה , ב''ה! 

שמחתי ממש לקרוא שאת שמחה עם הבחירות שעשית, זה כל-כך חשוב...

והתובנה בסוף מקסימה. רוצה לפרט? (מה הכוונה מבוגרים? זקנים? ואיפה את רואה שאפשר לעשות שינויים גם בגילאים האלה? זה מעניין...)

ולומדת שכל אחד מהם יכול לעשות שינויים.

לא כולם במקום של לעשות שינויים בטח שלא גדולים.

אבל יש לנו משהו למשל פתאום אחרי שיצא לפנסיה החל לגדל בעלי חיים מעניינים (תוכים, וחתולים שחפשו בית)

עוד משהי שהתחילה קורס כתיבה יוצרת וכתבה ספר ביוגרפיה מרתק, לא פרסמה אותו אבל לבני משפחתה... 

ועוד.

אז זה לא גיל להתחיל ליודי רפואה אבל בהחלט בכול גיל אפשר לעשות דברים מדהימים.

ואגב למחרת שעניתי על הסקר ישבתי עם המנהלת שלי לאיזה התייעצות אז היא אמרה לי קודם כל אני רוצה לומר לך שאתמול ראיתי אותך רצה לאוטובוס לא הבנתי מה זה האישה בהריון שרצה ופתאופ ראיתי שזה את. אז אנא תשמרי על עצמך חחח....

1. איפה את מרגישה שהגוף כבר לא בדיוק מה שהוא היה?

בעיקר סביב "תופעות הלוואי" של הקיסרי. היפרדות בטנית לא מטופלת. לא מגיעה לזה. היכולות הפיזיות שלי הדרדרו באופן מזעזע, רוב הזמן אני מעבירה את זה הלאה, אבל לעיתים רחוקות זה ממש מורגש וגורם לי צער גדול מאוד מאוד. 

2. איך את מקבלת את השינויים האלה? (בקבלה / בהכחשה / מנסה לעכב אותם / חשה צער / קצת הכל ביחד / אחר (נא לפרט ))

כל השינויים ה"רגילים"- קמטים, שיער לבן וכו'- זורמת איתם. החלום שלי זה להיות כולי עם שיער לבן (לא נשאר עוד הרבה עבודה בתחום הזה), עדיף בגיל מבוגר כמובן. זה כל כך יפה בעיני (מי מזדעזעת מהמחשבה?). ברור שהייתי מעדיפה להיות בלי קמטים, אבל זה לא הולך לקרות ותכל'ס המשמעות שלהם היא חיים, גם חיים שנתתי וגם החיים הפיזיים שלי שברוך ה' נמשכים להם עדיין, אז משתדלת לא להתמרמר יותר מידי 

3. למה את מתגעגעת הכי הרבה?

מתגעגעת מאוד לחברות שלי. בתקופה האחרונה מצליחה קצת יותר לשמור על קשר, אבל בעיקר טלפוני ובהודעות. מתגעגעת ללשבת יחד על קפה ולשפוך את ההההככככככלללללל. קצת מתגעגעת לבילויים- הופעות, ריקודי עם, אבל יודעת שבעז"ה הבנות תגדלנה ואוכל לחזור לזה. זה מחיר קטן לשלם עבור הנוכחות שלהן בחיים שלי.

4. האם הגיל מעלה בך חששות שקשורים לפן הגופני? מהם?

עוד חזון למועד (אני מקווה...), אבל חוששת להיות תלויה באחרים, ובעיקר חוששת מהמשא שיפול על הבנות שלי כשזה יקרה. חוששת מאלצהיימר וכל מה שנכנס תחת המטריה "תשושי נפש". גם בגלל חוסר האונים הגדול, וגם בגלל החוויה של הבנות.

5. האם את מרגישה שהגיל משפיע גם על הנפש ועל תכונות האופי (לשלילה או לחיוב)? באיזה אופן?

משפיע לחיוב- הרבה פחות אכפת לי מדברים, לא מתרגשת מכל שטות, יודעת שהזמן בד"כ מסדר כמעט הכל.

6. איפה את מרגישה שהגיל דווקא מטיב איתך? מה הוא תורם לך? מה את הכי אוהבת בו?

ע"ע תשובה לשאלה 5.

7. אם היית יכולה להגיד משהו לעצמך בשנות ה-20, מה היית אומרת?

תקפיאי ביציות. תבדקי את הרזרבה השחלתית שלך, ותקפיאי ביציות. כמה צער שיגרם לך עכשיו, זה כלום לעומת הצער שיגרם לך בהמשך אם לא תעשי את זה.

ואל תתעלמי מהנושא הפיננסי. שום טוב לא יצא מזה.

8. תובנה או סתם מחשבה שיש לך על הדבר הגדול הזה שנקרא ״החיים״ 🙂

לא עולה לי משהו מסויים.

איך יש לך פנאי ומילים טובות לכל אחת ואחת. תבורכי!  

ותודה על העידוד לגבי מצב הגוף, הייתי צריכה את זה 

בס''ד

איזה כיף שהגבת!

אני מקווה שהגוף יתאושש בסופו של דבר מהסימפיזיוליזיס! 🙏🏼🙏🏼

ומזדהה עם התחושות לגבי ההורים שלא נהיים יותר צעירים. שה' ישמור עליהם בבריאות איתנה עד 120!

בס''ד

וואו, לילדה שבתוכך... אני חושבת שאני יכולה להזדהות, באופן מסוים.

אמרתי לבעלי לפני כמה ימים שאני מרגישה שאני הופכת להיות אמא ''הורית'' כזאת, שלא חשבתי אי פעם שאהיה כזאת... זה קצת מטלטל אותי ואני במחשבות עם עצמי מה אפשר לעשות עם זה כי אני לא לחלוטין אוהבת את זה. אני לא יודעת אם לדבר כזה התכוונת, אבל ככה מה שכתבת פגש אותי... מאחלת לך ולי ולכל מי שהזדהה שנצליח לגעת בחזרה לנקודה התמימה הזאת...💛

ואיזה יופי של אמירה, שהכל מגיע בזמן שלו... 

בס''ד

אולי היית ופספסתי... בכל מקרה כיף שכתבת! 💛

תובנה חזקה ונכונה כל-כך!

מזדהה לגבי הגוף, וזה תמיד שאלה כזאת בשבילי, האם יש למה לטרוח בכלל כדי לנסות ''לחזור לעצמינו'' או שעדיף לעבור להשלמה וזהו? אני איפשהו בין לבין כרגע. 

בטוחה שתפיקי פה מלא

והשהות שלך תוסיף לנו.

איזה כיף שיש ב"ה ילדים בריאים בבית.

מקל על הקושי אני מניחה.

אבל לאבד 2 הריונות מתקדמים זה לא פשוט.

זוכרת אותך כל הזמן היינו אמורות ללדת ביחד. 

מקווה שתצליחי לקחת מהתקופה הזו משמעויות להמשך החיים.

בס''ד

פשוט לא הייתי כאן לתקופה. ההודעה שלך ממש נגעה בי. שה' ישלח לך את כל הטוב בעולם, ובאופן הכי מתוק וגלוי שיש, אמן, אמן ואמן!

ושוב ממש שמחה על הצטרפותך! וכמו שנכתב במכתב הפתיחה, הפורום נועד גם לנשים שמסיבה כלשהי פחות מתאים להן להיות בפורום השני כרגע והן עדיין חפצות בקהילה של אימהות לילדים בגילאים של הילדים שלהן. אז טוב מאד שבאת ❤

בס''ד

1. אני מרגישה שהגוף חלש יותר כזה, ורידים, עור הפנים וכמה קילו שהשנים הוסיפו לי... 
2. בגדול עדיין מנסה להאבק נגדם, לפעמים עם יותר נחישות, לפעמים עם פחות... מתלבטת אם זה שווה את המאמץ או לא. כרגע נוטה לכיוון שכן, אבל בלי להשתגע...
3. לתחושה הזאת שאני חזקה ממש, סוג של ''כל יכולה'' (כמו שהרגשתי בתור צעירה), שאני יכולה לא לישון לילה שלם, שאני יכולה לצום בכיף, יכולה להרים בלי סוף, יכולה לעשות דברים ספורטיביים ממש...
4. אני מפחדת מלהגיע לאיזושהי כבדות כזאת של הגוף שכבר לא אוכל להחזיר לאחור. שכבר ממש לא אוכל לרוץ יותר וכאלה.
5. הגיל הקנה לי רוגע וביטחון, בהשוואה למה שהיה פעם. מאידך אני מרגישה שמשהו בי נהיה קצת עייף-זקן פתאום, ואני לא אוהבת את זה.
6. אני הכי אוהבת את מה שהשנים האלה הקנו לי - הקמת משפחה ב''ה. וגם את הפרספקטיבה שיש לי היום. הרגשה שהחיים יותר מורכבים, יותר עדינים, יותר עשירים ויותר טובים ממה שחוויתי פעם.
7. וואי וואי... שאני אהיה בסדר, שאני אמצא את מקומי בעולם הזה (זה בתנועה, כן? ובמובן מסוים זה חיפוש של חיים. אבל ברמת החוויה זה משהו הרבה יותר שליו ממה שהיה אז), שאני אתחתן ואזכה לילדים משלי, שאני אצא מהדיכאון ושעוד יהיה לי טוב מאד. ששווה להמשיך. 
8. זה מדהים אותי איך לכל שלב יש יתרונות וחסרונות. אני ממש מרגישה איך ה'דעיכה' הפיזית (אולי המילה קצת דרמטית מדי, אבל הבנתן) עומדת כנגד הרווח העצום במישורים אחרים, כמו משפחה, בגרות וחכמה שהגיל והניסיון מקנים לאט לאט...

מי שעוד לא הגיבה, אשמח לקרוא אתכן!!! 😍

לא מתייגת אבל בהחלט חושבת על כל מיני נקיות שאשמח לקרוא את תשובותיהן!

בס''ד

לגבי האירוח במקום לא נקי - ממש יכולה לדמיין סיטואציה כזאת על עצמי...

חיבוק על התחושות המוכרות! אני מקווה שאת מפיקה גם טוב מהזמן שעובר. אם תרצי לשתף גם לגבי זה, בשמחה רבה!!

כמה חשבתי עליך! 

מה שלומך? 

(ומה שלום חברה שלך?)

בס''ד

זה מדהים לקרוא כמה עברת ואת ההבדל שאת מתארת בין שנות ה-20 להיום. זה מרגש ומדהים. כמה החיים מופלאים וכמה המסע הזה שווה... ואת - כל כולך פלא ❤

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.

ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)

אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)

בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.

בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.

דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.

וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.

*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

לק"י

ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.

מזל טוב!!

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.

מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.

יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך

השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים

דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק

תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה

צלמת- מתחילה...

זרקתי מה שאני יודעת שעושים

יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.

אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.

סימניה לספר

בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.

וליום טוב

מחזיק מפתחות

ברכון ק"ש על המיטה

גם רעיון שלא חשבנו עליו

תודה!

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

לק"י

הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.