אספר לכם את הסיפור שלי כדי שתבינו את התסביך שלי...
מגיל 17 תכננתי בעתיד שלא אהיה דתי.... חשבתי שזה נפילה קטנה אז המשכתי בדת...
דחיתי את הגיוס בשנתיים כדי ללמוד בישיבת הסדר..
התגייסתי לשריון.... עברתי הכל... טירונות... אימון מתקדם... עליה לגדודים...
ואז לאט לאט בשמירות התחלתי לחלל שבתות כי היה משעמם בשמירה ואף אחד לא ראה..
עברתי פציעה ברגל... בקשתי מהמסלול שיעבריו אותי לרבנוץ הצבאית... אחרי שבועיים שחזרתי לבסיס באמת התחלתי את התפקעד שלי ברבנות.... כבר זמן וגם שם התחלתי לחלל שבתות
עוד פחות מחודש אני אמור לחזור לישיבה למדתי בה לפני הצבא... השאלה שלי היא
האם לחתום וויתור על המסלול כי גם ככה אני לא ילמד (מה שמושך אותי לישיבה זה רק החברים והאווירה.)
רק אומר שבצבא מאוד סבלתי ואני מאוד חיכיתי לשחרור...
לא צריך לציין שכשאוותר על המסלול ואביב דתלש ישר יבטלו לי את הפטור זקן ואני יעבור תפקיד
או לחזור לישיבה ולהכחיש את עצמי = אני יתחיל ללמוד מקצוע ולעבוד בעבודה שכבר מובטחת לי...
אני מאוד מתלבט.... תעזרו לי

